13 במרץ 2009

עונג שבת: התחנה שאכלה את המאזינים שלה

"גלגל"צ [היא] תחנה שמחברת בין משהו לכאורה טהור ויפה, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, לבין גלי צה"ל של הצבא. בישראל, בטיחות בדרכים היא די בדיחה, וכמות ההרוגים היא גדולה, בפרט גדול אחוז הולכי הרגל שנדרס ביחס למדינות אחרות, ביניהם ילדים רבים. אני לא מאשים את גלגל"צ בתאונות, אבל אם הם רצו לעשות משהו למנוע אותן, הם כשלו קולוסאלית" – תומר לוין מנער אותנו רגע

שלום לכל המבקרים החדשים, שקראו על עונג שבת בגיליון החדש של טיים אאוט (עמוד 42) ובאו לבקר! אל תחששו, אתם תיכנסו לגרוב מהר מאוד, זה פשוט מאוד כאן: קוראים, לוחצים, נהנים. Repeat.

    shannonhoon

  1. אני יודע שזה לא אופנתי, ושכולנו אמורים לחיות עכשיו ב-1987, אבל היי, מה אפשר לעשות? העשור התרבותי הקרוב ביותר לליבי הוא הניינטיז. ככה זה בעניינים שבלב, הם לא מקשיבים לרציונל, מגוחך ככל שיהיה (ורציונל החזרה לאייטיז הוא מגוחך בהחלט). בניינטיז, עשור בו עדיין קנו דיסקים ופירוש המילה "סינגל" עדיין היה "דיסק בעטיפה דקה שמכיל שיר אחד ואנשים אשכרה קונים", היו כמה להקות רוק שהצליחו בטירוף עם סינגל אחד, שהאפיל על כל הקריירה שלהם. למרבה הצער, הסינגל הזה היה שונה למדי ממה שעשתה הלהקה רוב הזמן, ומה שהיא עשתה טוב מאוד. "מיסטר ג'ונס" של קאונטינג קרואוז הוא כמובן דוגמה קלאסית לשיר פופי ועליז (בלחן, לא במילים) שהסתיר קריירה מלנכולית ומעמיקה עם השפעות הרבה יותר מעניינות מ"אני רוצה להיות בוב דילן". קראקר משבוע שעבר היו דוגמה טובה נוספת, ודוגמה מצוינת במיוחד היא "No rain", הידוע בתור "הקליפ עם הילדה שהתחפשה לדבורה". Blind Melon, שאחראים לשיר הבאמת-מעולה הזה, היא להקה מעניינת, מגוונת ועשירה הרבה, הרבה יותר ממה שהשיר (והקליפ) הידוע, מצוינים ככל שיהיו, עשויים להעיד. ושאנון הון, הסולן המנוח (שסיפורו ראוי לפוסט נפרד משלו), הוא אחד הכריזמטיים והטובים שבסולנים הסלאקרים של אותן שנים. אני מניח שלחלק לא קטן של הקוראים כל זה ידוע וברור, אבל לי זה לא היה ברור עד לאחרונה, כששמעתי סוף סוף את Soup כמו שצריך. הנה "Galaxie" שפותח את אותו אלבום עשיר ומגוון, האחרון שהוציאה הלהקה לפני מותו של הון. איזה לחן ענק, שיר ענק, איזה אלבום ענק, איזו להקה ענקית. איזו תשומת לב קטנה הם קיבלו.[מפ3]
  2. elephant-parade1מהדורות החדשות ההולכות המצהיבות ותכניות ה"תרבות" בארץ געשו השבוע לנוכח חדשה מרעישה: יש פרסומת חדשה של קסטרו. יופטידו, היינו אומרים בדרך כלל תוך כדי פיהוק ומעבירים הלאה את שקיות ההקאה. רק שהפעם, פתאום, הזדקפו אוזנינו. מה זה השיר הזה, שמעטר את ישבנה המעוצב של גל גדות? הייתכן שזהו "For you" של אלפנט פרייד, הצמד התל אביבי המינורי שהוציא לפני שנה אלבום זעיר וחרישי שזכה לאפס נקודה שתיים תשומת לב, בערך? שיחה קצרה עם אורלי מ-Earsay, הלייבל שהוציא את האלבום, ועם עידו פלוק, חצי מההרכב, מאשר שאכן כך. "Yes. We sold out", הסטטוס של פלוק בג'ימייל בשבוע האחרון, אומר את הכל. ואני אומר – סחטיין עליכם. הסכום שקיבלו השניים הוא בטח לא קטן, ונחמד ששיר פופ לו-פיי שבלו-פיי עשוי להגיע להמונים. [טיוב]
  3. אם כבר הזכרנו את הלייבל של האוזן השלישית, מועדון ההופעות של החנות, האוזןבר, השיק השבוע אתר חדש שכולל לוח הופעות מעודכן וגם נגן מדיה (בשיתוף עם קול הקמפוס), ניוזלטר שיעדכן אתכם ושאר דברים שצריכים להיות באתר של מועדון הופעות. כן ירבו. [עברית]
  4. הכירו את זמן למוזיקה, בלוג מוזיקה ישראלי חדש (יחסית, בן 4 חודשים), שימליץ בכל שבוע על שירים בנושא אחר. הנושא השבוע הוא פרידה, ומככבים בו פרל ג'ם, ארכייב, פטי סמית' ואחרים. נעים להכיר. [עברית]
  5. תגידו שלום גם לג'טה, בלוג מוזיקה חדש שמתכוון להפוך למגזין של ממש. בעברית כמובן. [עברית, כמובן]
  6. אתם ראיתם שפרויקט "שורה בציבור" שלנו הגיע לאנטארקטיקה, באדיבות יעל רגב המעולה? [עברית]
  7. שני אתרים ישראליים התחפשו השנה בצורה מרשימה בפורים. אתר הווידאו פליקס, שתמיד רצה להיות יוטיוב הישראלי, ניסה לממש את תאוותו פשוטו כמשמעו והחליף את העמוד הראשי שלו בגירסה משוודת של יוטיוב. הבלוג האהוב אטמי אוזניים עשה כבוד לניימן והתחפש ליום אחד לבלוג שלו. איזה כיף להתחפש בפורים! [עברית, פיקסלים]
  8. donatella-janice

  9. מדי פורים מכין "המסך המפוצל" משלוח מנות נפלא מהרגיל: כתבת "הופרדו בלידתם" השנתית, שמוצאת זוגות של כפילים בין מפורסמי הטלוויזיה השונים. השנה זה יצא אולי המצחיק ביותר עד כה (אם כי, הלו: מיכל ינאי הייתה מתה להיות כפילתה של ג'וליה סטיילס). זה גם הזמן, למי שפספס, להציץ בעיצוב החדש של המסך המפוצל ולהגיד מזל טוב! [עברית]
  10. א-הא! האמנם רדיוהד כבר מקליטים חומר לאלבום הבא? יכני הברק! [אנגלית]
  11. לרגל סדנת האמן המיוחדת שיעביר בשבת גלעד כהנא באוזןבר (ניפגש שם?), הוא כותב במאקו תשובה לשאלה שלדעתו הוא עתיד להישאל: למה להיות אמן? המסקנה שלו: אם זה לא בוער בך באמת – אל תהיה אמן. [עברית]
  12. לג'ק וייט יש *עוד* להקה, The Dead Weather. כמה זה יוצא כבר, 16? [אנגלית, ויש גם מה לשמוע]
  13. בועז יניב, משורר ועורך כתב העת לשירה "דקה" ומקוראי העונג (היי, בועז!), פתח בלוג חדש ומעניין ב"רשימות", "כוסות רוח" שממש לא מתעסק אך ורק בספרות גבוהה. הציצו. [עברית]
  14. [תודה לשירה זין!] איזה כיף! זה לא סוד שאני אוהב את דיגיטל_מי ואת מארקי פאנק, והנה השליכה שירה הנפלאה לפתחי מתנה לחג (לא משנה אפילו איזה חג) – הופעת ולנטיינ'ס דיי שלמה של דיגיטל_מי, מוקלטת מהמיקסר, כשמארקי פאנק תורם את חלקו. כותב הדיגיטלי: "דיגיטל_מי ביצע הופעה מיוחדת לולנטיין'ס דיי, מה שאומר שכל ההופעה הורכבה מחלקיקי שירי אהבה שרוטשו במקצבי היפ הופ עצבניים. בין המסומפלים תזהו (אולי) את אביתר בנאי, אייר, יורם ארבל, פורטיסחרוף, דה קורגיס, דפש מוד, אופוס 3 ועוד… מארקי פאנק, שתיקלט לפני ואחרי, תרם בכמה אילתורי פטיפונים ונקברייקה שחתם את הלילה צרח למיקרופון לפני ואחרי. ההקלטה בוצעה ישירות מהמיקסר, ככה שלא שומעים את הקהל…" [מפ3, סטרימינג]
  15. "משק 54", הספר החדש של הקומיקסאי גלעד סליקטר (שכתב גם את "מי אתה בכלל?") יוצא לאור בהוצאת הקומיקס של האוזן השלישית, ובאתר של ההוצאה אפשר לדפדף בעשרים עמודים ממנו. חבל רק שהתמונות כל כך קטנות באתר, שאי אפשר לקרוא את הטקסט. [עברית]
  16. [תודה לחובצי] לול! המערכון הנהדר הזה, על בני נוער שמתחזים לסלבריטיז כדי לקנות בירה, הוא פשוט (ו)מבריק. [טיוב]
  17. אני יודע שזה צפוי, אבל זה פשוט נורא מצחיק אותי: המשטרה תפסה סמים בשווי 1.2 מיליון דולר בהופעת האיחוד של Phish, להקת הפוסט-היפים המצליחה ביותר בארה"ב. איזה מצחיקים הם מסטולים. [אנגלית]
  18. bobthebuilder
    אופס, טעות בבנאי

  19. אסף אסולין, שקורא בבלוג הזה (היי, אסף!), ביים קליפ יפה ל"הרמח"ל" שסוגר את אלבומו האחרון של אביתר בנאי. [וימאו, הידד!]
  20. [תודה לעידו שחם, הגבר שבגברים] עם כל התקלות שהלכו פה לאחרונה, יש מצב שבקרוב אעבור לכתוב בלוג מכני, אופליין. הנה, כבר יש לי הוראות בנייה לאחד כזה. [אנגלית]
  21. בסטריאוגאם אפשר לשמוע את כל האלבום החדש של Metric, להקת האינדי-פופ הקנדית שהביאה לעולמנו את אמילי היינס השמיימית. האמת? אני ממש לא מתלהב ממטריק. מהיינס כן, בטירוף, הבחורה מעולה. אבל מטריק? לא יודע, הם קצת כמו Rilo Kiley בשבילי. הביאו לנו זמרת נפלאה, אבל כלהקה משהו שם פשוט לא מבריק מספיק. [נגן כזה]
  22. אם חשבתם שאתם מבזבזים המון זמן מדי שבוע בקריאת העונג, דעו לכם שרן יניב הרטשטיין, בחור עסוק באופן כללי, מבזבז מדי יום כמה שעות על לא לעבוד בגלל דברים שהוא נתקל בהם ברשת. לכן הוא הקים את הטאמבלוג "היום לא עבדתי בגלל", ומדי יום אפשר לגלות שם סיבה נוספת לזרוק לפח שעות עבודה יקרות על שטויות נפלאות. למשל, סרט מצויר שמבוסס על רומן גרפי, שהועלה ליוטיוב בשלמותו. אח, רן, אם לא היית קיים היינו צריכים להמציא אותך (ולא היינו מצליחים, כנראה). [עברית]
  23. Zunior, חנות קנדית למוזיקה דיגיטלית, מציעה אוסף חודשי חינמי להורדה ממיטב האינדי הקנדי שאתם לא מכירים. [מפ3]
  24. האם קבצי mp3 באיכות 320kbps באמת נשמעים טוב יותר מקבצים באיכות 128kbps? התשובה המתבקשת היא "ברור שכן!". האמנם? בדקו את עצמכם במבחן ההאזנה. (אני הצלחתי לזהות ההבדל, האם אתם הצלחתם?) [אנגלית]
  25. [תודה למיכל] אז כבר שמענו את קולדפליי לתינוקות, מטאליקה בכלי מיתר וגירסת הבנג'ו לאיי-סי-די-סי, או משהו כזה. מה נשאר שעדיין לא שמענו? כמובן, אוסף קלאסיקות פאנק בביצועים של מדבבות אנימה יפניות. איך אומרת מיכל? החיים אחרי ששמעתם את "Smells like teen spirit" בביצוע פיקאצ'ו אינם אותם חיים עוד. [טיוב]
  26. לירן טוען שמצא את החוליה הנוספת בשרשרת גיבורי האינדי סטייל Shearwater, פליט פוקסס, בון איבר ואחרים. קוראים להם Other lives, ובעוד אותי הם לא העיפו, אולי אתכם הם כן. מה דעתכם? [חלל]
  27. scottpilgrimmovie
    רוצים לנחש מי מאחורי המסיכות? אתם בכלל לא צריכים, הנה התשובות

  28. אם אנחנו כבר מדברים על קנדים, אורי שחורי מדווח בבלוג שלו על חדשות מהסט של סקוט פילגרים, הסרט. לבמאי אדגר רייט, מסתבר, יש פליקר (הידד!) והוא מעדכן אותו בתמונות מאחורי הקלעים, כולל של השחקנים שנכנסים עכשיו לדמויות האהובות על כולנו (טוב, על מי אני עובד, רק עליי כנראה). זה כבר הפך לוולפייפר בלפטופ שלי. [עברית, פליקר]
  29. ונחשו מי יפיק את המוזיקה בסרט? נייג'ל גודריץ'! [אנגלית, ריר]
  30. [תודה לירון] אוי, זה אולי הדבר הכי כייפי שראיתי השבוע: רוצים להיות דאפט פאנק? תקליקו ותהיו! [אנגלית]
  31. [תודה ל-Fuzz] איך אני שמח שיש אינטרנט. הרי ב-MTV כבר לא מראים קליפים, ואלמלא האינטרנט, אף אחד לא היה טורח להכין קליפ יפהפה ומרשים כמו "Happy up here" של Royksopp, שישמחו את לבבם של כל חובבי Space Invaders באשר הם (ואני יודע שאתם שם, בין קוראי העונג!). במייספייס אפשר כבר לשמוע את כל האלבום החדש, Junior. [וימאו, הידד!]
  32. "היו גם לא מעט הופעות מחורבנות בפטיפון, בזבוז של עור התוף על להקות ילדודס שהתפיידו להן עם הגיוס לצבא או הופעות עם סאונד ממש ממש מחורבן. אבל גם אז היה כיף ללכת לפטיפון, לדעת שאני במקום נטול פוזה שבו כל אחד בא לעשות את הקטע שלו, ללא שום יומרה להתחבב אי פעם על המיינסטרים. וכמו שאני אומר, צריך ללכת לפעמים להופעות מחורבנות כדי להעריך את ההופעות הטובות באמת. היה כיף, טוב שהיה, וכיו”ב, אבל אולי באמת הגיע הפאקינג זמן לסגור את הפטיפון. אולי הגיע הזמן שיהיה מקום חדש במיקום חדש לדם חדש שרוצה לעלות לבמה ולבעוט במגבר. לפרק את הסצנה ולהרכיב אותה מחדש. פטיפון, תודה על הכל, נוח על משכבך בשלום. טקס האשכבה יהיה ב-21 לחודש, בואו לפוגו אחד אחרון" – עידו שחם נפרד ממועדון הפטיפון, שייסגר החודש. [עברית]
  33. [תודה להדיוט] הפרסומת החדשה והמבריקה של T-Mobile הפכה לשתי דקות את תחנת רח' ליברפול בלונדון למועדון ריקודים אחד ענק. איזה כיף! [טיוב]
  34. [תודה לערן] יש מכות! בין ג'ון סטיוארט לג'ים קריימר, פרשן כלכלי ססגוני. וגם אם אתם לא יודעים מי זה קריימר (ואנחנו לא יודעים), שווה לראות. סטיוארט שולתתתתת. [וידאו]
  35. [תודה לתמיר] בפינה הקבועה Breakfast at Suliman נתנו לשלושה קשישים להציג ולהאזין שירים חדשים של הראפר Young Jeezy ושל Animal Collective. התגובות מפתיעות ונהדרות. [טיוב]
  36. one-cool-radio
    לרדיו הזה אני נותן ציון 8.9

  37. הציטוט שבפתיחת העונג נלקח מהבלוג האני-מקווה-כבר-ידוע של תומר לוין, "מר לוויתן". תומר (שנדמה לי שראיתי השבוע באוטובוס) מביא תמיד נקודת מבט וקצב אחרים, כאלה שאנחנו לא תמיד רגילים אליהם בבלוגיה המתוקתקת והמתקתקת שלנו, ובעיניי זה תמיד מרענן. השבוע הוא עשה עוד משהו שאף אחד לא עושה, ופצח בסדרת פוסטים של ביקורת רדיו: תכנית הבוסה נובה של דובי לנץ בגל"צ (שקיבלה ציון 7), הצהרון ב-88FM (ציון ללא רחמים: 3), ביטניק המעולה (לטעמי) של יואב יפת ב-88FM (ציון: 8), קופסת הלהיטים של עופר נחשון (5), וכל יום השידורים של פורים בגלגל"צ (רוצים לנחש את הציון?). מקורי, מעניין, אולי כדאי לפתוח מדור ביקורת רדיו באיזה עיתון? [עברית]
  38. [תודה לשיר] בשנות השמונים, ילד אחד עם ווקמן שיודע גם להקליט, נכנס לאולם משחקי וידאו (מה שמכונה Arcade), והקליט את צלילי המשחקים השונים. כמובן שעכשיו אנחנו יכולים לשמוע אותם במפ3 פריך וקליל, וליהנות מה-8-ביט הנפלא. [מפ3, נגן בדפדפן]
  39. אני קורא עכשיו את "רשימת שידור: כך שינתה גלגלצ את פני המוזיקה הישראלית", ספר חדש שכתב מבקר המוזיקה הוותיק שי להב (לא, זה לא אותו אחד מד"ר קספר). אתם יכולים לנחש את הנושא, ואתם גם יכולים לנחש שכמבקר מוזיקה ותיק, להב מוטה חזק לצד מאוד ברור (גלגלצ זה רע, פלייליסט זה רע). שזה יופי, כי אני מסכים איתו ברוב הדברים. אבל זה לא עיקר הספר – עיקר הספר הוא תיעוד לפני ומאחורי הקלעים של יצירת תחנת המוזיקה המצליחה והמשפיעה בארץ, ושל המנגנונים שמפעילים אותה (בראשם: הפלייליסט, כפי ששוכלל על ידי אלדד קובלנץ, שמצצטייר בספר פחות כמו Evil mastermind ויותר כמו ילד תועה שמנסה לספק את כל החזקים). ב"וואלה" נותנים פרק מתוך הספר לקריאה, ב"העיר" כותבים על הספר, ובועז כהן מראיין את שי להב, שם הוא אומר משהו מעניין: "היות ומדובר בתעשייה מוכה וחבולה, היה הכי נוח לכולם להפוך את גלגלצ לאוייב העם ולהפיל עליה את כל התיק. בשלב מסויים, אנשים התחילו להאמין באמת שגלגלץ היא בית המשפט העליון לשירים, ושאין מלבדה. ומאותו רגע, היא הפכה לכזו. מדובר באבסורד, כי לצידה פועלות הרבה מאוד תחנות רדיו על הסקאלה, ויש גם עיתונים וערוצי טלוויזיה ואתרי אינטרנט. גם אם ניקח בחשבון את נתוני הבסיס המוכרים של גלגלצ – אין פרסומות, יש להם משדרים בכל הארץ, וכו` – עדיין אי אפשר להבין את ההתבטלות המוחלטת כלפי התחנה הזו. וזה מלמד יותר על האנשים שאוהבים לשנוא את גלגלצ, מאשר על גלגלצ עצמה". גם התייחסות מצידי תגיע, לכשאסיים את הספר. [עברית]
  40. ועוד משהו באותו עניין: "זו היתה הרוח: רצון לחנך כל הזמן את העם, לשתף אותו באהבותיך האזוטריות. שידרנו רק בשביל עצמנו ובשביל שלושת חברינו האליטיסטים המסריחים. ידענו שאנחנו והחברים שלנו מקשיבים, ומהאחרים לא היה לנו איכפת: תערובת של התנשאות ומגלומניות, והכל בשם חינוך העם". כך מספר קובלנץ על שנות השמונים בגל"צ, ואני אומר: רק תחליפו את "שידרנו" ב"כתבנו", והנה הדברים יוצאים מאליהם מפי כתבי המוזיקה של "7 לילות", מדור התרבות של "העיר", "וואלה" ואחרים. [משהו לחשוב עליו]
  41. granddad1
    ליטל (שני מימין) בימי סבא'לה העליזים

  42. [תודה לאורטל] "Brand new sun" הוא השיר החדש והמצוין של ג'ייסון ליטל, לשעבר סולן Grandaddy, אותו אתם מורידים בזה הרגע. כדאי לכם, הקול של ליטל מעורר געגועים עזים ל-Sophtware Slump ולרגעיהם היפים של גראנדדי (מינוס המלודיות הכובשות). [מפ3]
  43. מגזין Esquire, האבא הרוחני של "בלייזר", מציע 75 אלבומים שצריכים להיות בתקליטיה של כל גבר. ותתפלאו, הם לאו דווקא המובנים מאליהם. [אנגלית]
  44. עוד מאותו מגזין: רשימת 50 שירים שכל גבר צריך לשמוע, והשחקנית מארי לואיז פארקר בוחרת סוגי מוזיקה שגברים השומעים אותם מתבקשים להתרחק ממנה. [אנגלית]
  45. [תודה ליניב אידלשטיין] אני חושב ש-20 השניות הראשונות של הטריילר הזה, לסרט "500 Days of Summer", יגרמו לידידי ע' להרטיב במכנסי הפנטזיה שלו. ובאופן כללי, הסרט הזה נראה כל כך מפולח שזה מדהים: כולם אוהבים קומדיות רומנטיות, בואו נכין אחת במיוחד לפריקים של מוזיקה, ונזרע בה רפרנסים לסמית'ס, לג'וי דיוויז'ן, לסקס פיסטולס וכאלה דברים. בואו נשים רג'ינה ספקטור ברקע וניקח את זואי דשאנל לתפקיד הראשי! ההיפסטרים ישעטו לאולמות!!! אז זהו, שזה יכול להיות הסרט המקסים ביותר שנראה השנה, או פלופ שטחי שמנסה להתחבב עלינו בכוח. אני מעדיף לקוות לראשון. צפו ב-HD, אל תהיו עצלנים. [טיוב]
  46. כשבוב דילן שר את "Like a rolling stone", המלודיה של השירה שלו כמעט ואינה קיימת. כנ"ל ב-"Walk on the wild side" של לו ריד, ובכל זאת אלה שירים שאנחנו יכולים לזמזם שנים ולהכיר בגדולתם. כנ"ל הרבה מאוד שירי היפ-הופ. אם כך, למה בכלל צריך מלודיה? סוזן וגה שואלת ועונה בבלוג המעולה של הניו יורק טיימס. [אנגלית]
  47. [תודה לנטעלאכסנדר] אפרופו הפתיח המ-ר-ה-י-ב של Watchmen, ב-Total film אספו ששה קטעים בלתי נשכחים של כתוביות פתיחה לסרטים, מאוטו פרמינגר ועד זאק סניידר. [אנגלית, טיובים]
  48. זה בשבילך, יהוא: 10 דברים שכדאי לדעת על אלן מור, סופר הקומיקס הגאון שאחראי גם לווטצ'מן. [אנגלית]
  49. michael-jacksons-auction-012
    באמת תהיתי לאן הידיים של אדוארד הלכו בסוף הסרט. זה כמעט מובן מאליו, כשחושבים על זה

  50. [באדיבות נמי] עכשיו כשמייקל ג'קסון ירד מנכסיו, באופן יחסי, ונטש את אחוזת נברלנד האגדית, הוא מציע למכירה רבים מהפריטים שלו. בגרדיאן אפשר להציץ בחלק מהפריטים האלו, מפרס של MTV ועד עגלת גולף ממונעת עם ציור של מייקל ג'קסון כפיטר פן, מציור שלו כמלך ועד סימולטור הטיסה, ולהזיל דמעה. [אנגלית]
  51. מחפשים עברית לאייפוד? האם מיררתם בבכי אל תוך מסך המגע כשקראתם כאן בשבוע שעבר ש-HebDev מפסיקים להפיץ גרסאות עבריות חינמיות (או בכלל) למוצרים הניידים של אפל? נו, רק עבר שבוע והנה שביב של תקווה מנצנץ לו באפלה. אחד המפתחים המקוריים, לירז אליאס שמו, ממשיך לפתח את הקוד והעלה בינתיים את קוד המקור לאתר שלו. החבר'ה ב-HebDev לא ממש שמחו על היוזמה, ומאיימים בתביעה. אליאס בתגובה: "אתם מוזמנים לגרד לי את הביצים". מי ציפה שיהיה כל כך הרבה אקשן, לכלוך ודרמה בעולם תרגום התוכנות החינמי? שמח שם! [עברית]
  52. אחרי אינפלציית הלהקות עם שמות של חיות, או עם המילה Fuck, עברו כתבי המגזין Paste על רשימת האמנים המשתתפים בפסטיבל SXSW הקרוב, ומיפו את הטרנדים החזקים ביותר בשמות הלהקות. ואלה שמות. [אנגלית]
  53. freealbum[תודה להילה] Just plain ant, מפיק היפ-הופ מוכשר, מציע את האלבום שלו Dig Deep להורדה חינמית איכותית. הילה מציינת שהאלבום הזה הפך את הבקרים שלה לטובים הרבה יותר, אני מציין ששווה להאזין. [אנגלית, מפ3, פלאק]
  54. [תודה לרועי] פרל ג'ם מוציאים אוטוטו גירסה מחודשת ל-Ten, שתימכר גם בארץ בשתי גרסאות (2 דיסקים + DVD בגירסה הזולה, 2 דיסקים + 2 DVD + 4 ויניל + קסטה {!!!} ומזכרות בגירסה היקרה), ולקראת הגירסה החגיגית הם העלו משחק קוביות פשוט ומעניין. מי שמצליח לנצח, שיספר לי מה קורה בסוף. [אנגלית]
  55. קליפ חדש, חמוד ומטריד ל"באסה" המצוין של כהן@מושון. [וידאו]
  56. [תודה לרוזה הגולשת] אנימציית טיפוגרפיה עברית יפהפיה לקטע מתוך "פטר והזאב". [טיוב]
  57. עשרה חברים בלהקות מצליחות, שתמיד מתעלמים מהם. [אנגלית]
  58. "Inaugral Trams", שיר חדש ל-Super furry animals שמקבלים גם ספיישל בקול הקמפוס לרגל האלבום החדש. [מפ3; עברית]
  59. [תודה לערן כץ] הכתבה עצובה קשות, אבל התגובה מצחיקה רצח. [עברית]
  60. assaf-avidan1אסף אבידן זכה בפרס תגלית השנה של אקו"ם, ובצדק גמור: אקו"ם כבר מזמן לא גילו אמן שהם לא הכירו בכלל והביא להם כל כך הרבה כסף מתמלוגים בשנה אחת. אבל זו לא הסיבה לאייטם הזה, אלא המייל המשמח שקיבלתי מרועי אבידן, אחיו של אסף ומי שניהל אותו במשך שנים (ואולי גם עכשיו?), ובישר לי בתחילת השבוע ש-"The reckoning" חצה את קו 20 אלף העותקים שנמכרו. אם זה נשמע לכם בנאלי או סתם לא מעניין, תחשבו רגע על העובדות הבאות: א. לאסף אבידן אין חברת תקליטים, ועד לפני כחודשיים לא היה לו יחצ"ן. ב. השירים שלו הגיעו לרוטציה מתונה-גבוהה ברדיו רק *אחרי* שהוא הפך לתופעה כל כך גדולה שהעורכים המוזיקליים לא יכלו להתעלם ממנה יותר. ג. מדובר פה ב-20 אלף עותקים שבאמת נמכרו, כלומר שולמו ונמסרו ליד הצרכן. רוב החברות הגדולות ממהרות להכריז על "אלבום זהב!" ברגע ש-20 אלף עותקים מוזמנים על ידי החנויות, ולא משנה אם הם נמכרים או לא. האלבום של נינט הוכרז כאלבום זהב תוך מספר ימים, כי החנויות צפו מכירות היסטריות והזמינו בהתאם. האלבום עצמו נמכר בקושי ב-5,000 עותקים, וכל השאר הוחזר לחברה. ד. הנחתי שרוב המכירות היו בהופעות, אותן מקפיד אבידן לפוצץ מדי שבוע בקהל, אבל רועי מדווח שדווקא החנויות תפסו את האחוז הגדול במכירות. הפתעה משמחת. ה. אם פעם היה מספיק "זה כל הקסם" כדי שנמרוד לב יגיע לזהב, היום הרבה פחות אנשים קונים דיסקים ולהגיע ל-20 אלף דיסקים זה ממש לא צחוק, ונחשב הצלחה כבירה גם לתותחים הגדולים של המוזיקה הישראלית. תאהבו או תשנאו את הקול, המוזיקה והאלבום של אבידן, אי אפשר להתעלם מהדרך וההצלחה שלו, וחייבים פשוט להוריד בפניו את הכובע. אמנים עצמאיים צריכים ללמוד את המקרה שלו וליישם. [עברית]
  61. [תודה למנחה] מופע הארנבות של ד"ר קספר, או "הקספרים" אם לרגע הם רוצים להיות מעט פחות מביכים, נוקטים בצעד מעניין. כחלק מהקאמבק המיוחצן שלהם, הם ימכרו את האלבום החדש רק בהופעות. זה גימיק נחמד שיגרוף כותרת וחצי, ודי נבון במקרה הזה, של להקה שרוב להיטיה מאחוריה וגם כך מירב הכסף שתרווייח יהיה בהופעות. בלהקה מספרים שכל האלבום נוצר כמתנה לקהל ולכן הצעד מתבקש, ואני אומר: גישה מצוינת. קחו בחשבון שלא תופיעו בכל מקום בארץ, ולכן יהיה חכם יותר להעביר את האלבום גם לחנויות בהפצה רגילה אחרי זמן מה. מה גם שאם נלמד משהו מהאייטם הקודם, גם כלכלית ישתלם להם יותר להפיץ את הדיסק לחנויות ולא רק להופעות. [עברית]
  62. [תודה לג'יין ליים. בשבילי תמיד תהיי ג'יין ליים, כנראה] האחים וורנר בפייט מתמשך עם יוטיוב בנוגע לגובה התשלום המגיע להם על תכנים שלהם שנמצאים באתר. כמובן, וורנר רוצים לקבל יותר, יוטיוב רוצים לשלם פחות. סכסוך מוכר מתחומים רבים, רק שהפעם מדובר במודל הנזיל והמשתנה של יצירות מוגנות באתר של תוכן גולשים, ולכן זה מעניין הרבה יותר (את חלק מהאנשים. אלה שגיקים יותר). מיודענו ניל יאנג נעמד לצד וורנר, ויש לו נימוקים חזקים. [עברית]
  63. גדי שמשון טוען: להוריד מוזיקה זה לא חוקי, אבל לקנות דיסקים זה לא מוסרי, במיוחד אם אלה דיסקים של חברות גדולות. "הקידמה לא פוגעת במוזיקה ולא באמנים. היא פוגעת בתעשיה הישנה והמונופוליסטית, שעדיין חושבת שהיא זו שתקבע מי יהיה כוכב, ושחושבת שבלעדיה אף אחד לא ישמע מוזיקה כלל". [עברית]
  64. ובאותו עניין: מה לייבלים באמת חושבים על בלוגים של מוזיקה? כתבה מרפרפת ולא מקיפה, אבל עדיין מעניינת. [אנגלית]
  65. לא מזמן תהיתי כאן בפינה על צניחת מכירות מוזיקת הקאנטרי בארה"ב, וזרקתי השערה שזה קשור לזהותו של חובב הקאנטרי האמריקני, ונורמות הצריכה וההתנהגות שלו. עכשיו שואלים שני מקורות גדולים ממני, הטנסיאן (קריא יותר) ו-Music Row (ענייני יותר) את אותה השאלה ועונים עליה: מיהו חובב הקאנטרי? כצפוי, הוא לבן, ויש הרבה ממנו. לכמחצית מחובבי הקאנטרי הגדולים ביותר, הפלא ופלא, אין חיבור אינטרנט בכלל. [אנגלית, עם מבטא מצחיק כזה של אלבמה]
  66. יום שלישי בערב, עומר ואני דוהרים במכונית שלו לאוזןבר. אנחנו כבר מאחרים, ואני מחופש למאהב ספרדי – לא ברור מה גרוע יותר. עומר זורק אותי בכניסה לאוזן השלישית ונוסע לחפש חנייה (הוא מצא, ועוד באפור!), ואני רץ פנימה, השפם המצויר שלי מתבדר ברוח. כבר במדרגות אני שומע את הצלילים שאני אוהב, ובקופה אני שואל "הם התחילו מזמן?" ועונים לי "הרגע עלו". בלי נשימה כמעט אני נכנס פנימה דרך הווילון השחור הכבד ונדחף לשורה הראשונה. Tiny Fingers מנגנים, ואני צריך לספוג את זה מקרוב. איזו להקה נהדרת, כמה כוח ועושר יש במוזיקה שלהם, כמה קל להתמסר לה ולצלול בה, לעצום עיניים ולתת לגוף לרעוד מהרעש. מי שפספס, לפינגרז יש כמה הופעות בחודש הקרוב בירושלים, בצפון ובתל אביב. אני יודע שאני לא אפספס. ניפגש שם, בשורה הראשונה? [זהו]
  67. disappear

  68. זו תחושה מוזרה מאוד, להבין פתאום שאתה לא קיים. אני לא מדבר על רגע שבו אתה מביט על עצמך במראה וחושב מחשבות מטאפיזיות שעושות לך קשר סבתא בנפש. אני מתכוון למשהו מוחשי ומדיד הרבה יותר, עד כמה שאפשר לקרוא לאינטרנט "מוחשי". אני מדבר על הרגע שבו אתה מחפש את עצמך (או את האתר שלך, במקרה הזה) בגוגל, ומגלה שנמחקת. נכנסת לרשימה השחורה. מסיבה שאני מורט את שערותיי כדי לנסות להבין, כי לא שיניתי שום דבר במבנה או בתפקוד של האתר, פתאום גוגל החליט לעשות עליי חרם כאילו היינו בכיתה ה' והורדתי לו את המכנסיים מול כולם (דבר שבהחלט הייתי עושה עכשיו למר גוגל, לו הייתי פוגש אותו). אני חושב שאף שיר לא יסכם את תחושותיי כרגע כמו המתבקש ביותר. "How to disappear completely" (וההמשך המקורי של השם: "And never be found"). מוזר: מאז ומתמיד חשבתי שאיבחת הכינור הידועה בתחילת השיר (00:15, האם זה בכלל כינור או גיטרה?) חוזרת פעמיים בזה אחר זה. בכל פעם שאני שומע את השיר אני כאילו מחכה לפעם השנייה והיא לא מגיעה. אין לי מושג למה חשבתי ככה. מצד שני, גם חשבתי שהעונג מופיע בגוגל. [מפ3. התמונה: cc]

שתהיה לנו שבת שבוגי! אני יודע שבשבועות האחרונים יש רק עדכון אחד בשבוע, אבל דעו כי צפויים כרגע לא פחות משלושה אלבומים מלאים להאזנה בחינם בשבועות הקרובים, ואני מאמין שתופתעו ותיהנו במיוחד.

48 תגובות על “עונג שבת: התחנה שאכלה את המאזינים שלה”

  1. איתי הגיב:

    תודה על ההמלצה על הבלוג שלי, מבטיח רשימות מעניינות מדי פעם. איזה תענוג לקרוא את הרשימות שלך, תודה!

  2. מר לוויתן הגיב:

    היי גיא, השבוע לא נסעתי באוטובוס, אבל אולי לפני בערך שבועיים-שלושה כן נסעתי אבל לא ראיתי אותך.
    תומר לוין

  3. צ. הגיב:

    רגע! רגע! גם:
    לכבוד יום האישה הבינלאומי, ויצ"ו יצאה בקמפיין התנגדות כלפי פרסומות: תחרות הפרסומת הסקסיסטית ביותר בישראל.
    http://www.youtube.com/watch?v=PYQUGJFShXY
    אז מי "זכו" בכבוד המפוקפק?
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3681274,00.html

  4. שפם הגיב:

    אפרופו רדיוהד, הם משחקים עכשיו משחק תקשורתי עם מולי סיירוס (האנה מונטנה) וקאנייה ווסט.

    הטענה היא שסיירוס רצתה לפגוש אותם מתוך הערצה כנה, וביקשה מהסוכן שלה שיארגן, והם סירבו. מאז היא וווסט שופכים עליהם רפש בכל אפיק תקשורת אפשרי.

    ספק יחסי ציבור לאלבום הקרוב, וספק שיעמום של כוכבים.

  5. RoyM הגיב:

    תגידו מה שתרצו, אבל הפרסומת של קסטרו פשוט טובה.

  6. גיאחה הגיב:

    שפם, נתקלתי ב"פרשה" הזו ברשת אבל בעיקר גיחכתי לעומתה 🙂 הגדיל לעשות יורק, שכתב בבלוג של רדיוהד:

    wish us all a safe journey if you still like us and you're not one of those people i have managed to offend by doing nothing

  7. music snob הגיב:

    האייטם של 75 אלבומים שגברים חייבים לשמוע גרם לי לחשוב על ניתוח

  8. ערן רבל הגיב:

    (לאייטם 30) תיקון מחוייב המציאות: תחנת הרכבת היא ברח' ליברפול שבלונדון (Liverpool Street Station).

    הפרסומת הזו הזכירה לי להקה שאהבתי בהיותי חייל לקראת השחרור (וגם אחריו) בשם מנסאן שצילמה שם קליפ לשיר שנקרא Taxloss, במהלכו זרקו אנשי ההפקה 25000 פאונד (בשטרות של 5 פאונדים) מהמרפסות בקומה השנייה אל האולם המרכזי.

  9. מר לוויתן הגיב:

    תודה על ההמלצה לספר על גלגל"צ ולראיון המרתק של שי להב בידי בועז כהן. יש שם לינק לפרק מהספר מה שמבטיח שאני הולך לקרוא את זה בקרוב.

    זה בדיוק הקטע הזה של נבואה שמגשימה את עצמה! ואייטם 58 כנראה גם כן חושב שאם הוא יכתוב זה יהיה נבואה שמגשימה את עצמה.

  10. קונסול הבריאות של יטבתא בואכה אילתה הגיב:

    ראשית יצא השבוע עונג מענג. מקבץ לינקים גאוני. גאוני.

    שנית – אייטם 57. זה שאסף אבידן הוא כזה, זה גם בגלל שאחרים הם לא אסף אבידן. לכן ההמלצה לאמנים עצמאיים ללמוד ממנו וליישם אינה ישימה.

    שלישית – שמתי לב שבלוגרים מרבים לדבר על התופעה של הבלוגריות. תנו לאחרים. אל תקלקלו.

    שתהיה לכם שבת מעונגת ומלונקקת.

  11. אורית הגיב:

    גיא תודה על עונג שבת כבר מהבקר,פתחתי עם האזנה לחדש של the whitest boy alive!
    תודה על ההמלצה לשמוע את החדש של SFA ושווה להאזין להם ב 106 .
    צודק בכל מילה בסעיף 54 בענין אבידן,כל הכבוד על הפירגון,תעשיה תחרותית ובוגדנית כל מה שקשור למוזיקה ומכירות,יש כאלה שאוהבים מאוד את אבידן ובינינו המוזיקה שהוא עושה טובה,
    הוא עובד קשה ומגיע לו להתפרנס ולפרנס בכבוד את מי שאיתו.
    ערן רבל- תודה על הקליפ המדליק של מאנסאן,אחלה להקה וכמה פאתטי ניראים האנשים כשמלקטים שטרות מסומנים?:-)
    שתהיה שבת מוצלחת לכולם…

  12. חנן הגיב:

    בקשר לגוגל – גם הפיד RSS של העונג לiGoogle
    חדל לעבוד לפני שבועיים בערך

  13. שירה הגיב:

    RoyM – אתה בטוח? אתה בערך האדם היחידי שאני מכירה שחושב שהפרסומת הזו מעולה.
    איו… לפחות מדובר בשיר הפחות מועדף עלי של הצמד התל אביבי האהוב עלי.

    מפרגנות.

  14. שפם חברתי הגיב:

    הפרסומת של קסטרו משעשעת בלבד, אבל הזכירה לי משהו שחזרתי אליו אתמול.
    http://www.facebook.com/group.php?gid=52294773615

    קסטרו היו שייכים לרשימות מסוג אלה פעם, ובאמת חבל שיש עוד דברים כאלה במדינתנו הקטנה יחסית, בה יותר קל לעלות על מפגעים (אם כי לפעמים הרבה יותר קשה להגיע לאיזה סוג של שיפור).

    אגב קסטרו, הידעתם שבסניף שלהם בדיזינגוף סנטר מתאמצים מאוד שלא להחזיק מידות הגדולות משל ילדות אנורקטיות? סתם חומר למחשבה.

  15. צור א הגיב:

    ואוו – שיר חדש של ג'יסון לידל!!!
    רק בשביל זה שווה לקום הבוקר.

    (ואמרתי לך, מי שצריך למצוא אותך – יימצא. לפעמים זה כיף להעלם)

  16. אחיחי הגיב:

    אני עם RoyM – זאת באמת פרסומת אלגנטית ונעימה.

  17. רוני הגיב:

    יו, לגמרי. אני לא במחשב שלי וכדי להכנס לעונג חיפשתי "עונג שבת" בגוגל. המקסימום שקיבלתי זה כתבות ואתרים שהבלוג מוזכר בהם, וכמובן הפירוש הוויקיפדי לעונג שבת המקורי.
    קריפי! צריך לברר, אולי גוגל שינו את המנגנון? או שהמנגנון שינה את גוגל…

  18. רוני הגיב:

    אה, וגם אני בהחלט עם RoyM. ונחמד להכיר את השיר והצמד.

  19. עידו שחם הגיב:

    איזה קטע הזוי שהעונג שבת יצא מגוגל! יכול להיות שעברת בשוגג על אחד החוקים שלהם, כדאי שתציץ פה: http://www.google.com/support/webmasters/bin/answer.py?answer=35769

    או אולי בגלל כל התקלות בעונג מנוע החיפוש של גוגל לא רואה את האתר כמו שצריך? מוזר. מסתבר בכל מקרה שחיפושים בגוגל עולים באיכות הסביבה, אז אני עם לינק ישיר. והיה עונג מענג. רשימת המוזיקאים שהתעלמו מהם מעולה. קשים הם חייו של הבאסיסט, אני מתחיל לגלות בעצמי.

    המקרה של אסף אבידן ממש לא ברור, איך הוא הגיע לפרסום שהוא הגיע אליו. אז קצת קשה ללמוד את המקרה וליישם, מה שגם מה שמתאים לו כנראה לא יתאים לאמן אחר. ואולי פשוט לאסף אבידן היה אפיל מיינסטרים מראש שאין לרוב האקטים באינדי. ממש לא ברור.

    סחטיין על לירז אליאס, נדיר להתקל בתכניתן עם ביצי שור שכאלה.

    שבת שבוגי לכולנו!

  20. הדיוט פרובנציאלי הגיב:

    בלוג מכני, אופליין. זה לא מה שהיה לנו פעם? נו, איך קוראים לזה? כזה כמו של אנה פרנק, נו…

    לא?

  21. jim הגיב:

    הגוגל שלי דווקא מוצא את העונג ואפילו שם אותו ראשון ברשימה..

    בכל אופן, עונג אדיר!

  22. גיאחה הגיב:

    Jim – הכיצד?!

    עידו שחם החתיך – המקרה של אסף אבידן ברור למדי, בעיניי: אפיל מיינסטרים מראש, משהו מיוחד (במקרה הזה, הקול שלו), מוזיקה נגישה לרוב האוכלוסייה (בלוז סיקסטיז), והרבה הרבה הרבה מאוד הופעות. אני לא מדבר על עכשיו, כשיש לו כבר קהל גדול, אלא על השלוש שנים האחרונות, בהן הבנאדם פשוט חרש את הארץ בהופעות וצבר קהל מפה לאוזן.

    ברור שהתסריט הזה לא מתאים לכל אמן, בטח לא לאקורדיוניסט אוונגרד, למשל. אבל יש הרבה מאוד זמרים מוכשרים עם אפיל מיינסטרים מובנה, שלא טורחים או לא רוצים או לא מעיזים או מפחדים להופיע יותר מפעמיים בחודש, או מחוץ לגוש דן. אני מתאר לעצמי שגם לאבידן ההתחלה הייתה קשה. אבל הוא התאמץ ועבד קשה, ויחד עם נתוני הפתיחה שלו זה פשוט הצליח.

  23. אביטל הגיב:

    אגב אייטם 36- זה לא רק הצורך לחנך והאליטיזם, זו בעיקר צחנת הדווקאיות והפרובוקציות בשקל שנודפת מכל כתבה במדורי התרבות של וואלה ו-7 לילות.
    ובחיי, יהודה נוריאל הוא כנראה האדם הטיפש ביותר שאחז במקלדת אי פעם. שמישהו יפטר אותו כבר. ברצינות.

  24. ע הגיב:

    מה מה מה? הייתי בטוחה ששי להב המבקר וההוא מקספר זה אותו אחד
    וגם הגוגל רידר שלי לא מתריע על פוסטים חדשים

  25. לירן הגיב:

    העונג השבוע כ"כ טוב שנאלצתי להתחיל אותו לפני המשחק של מנצ'סטר נגד ליברפול ולהמשיך אותו אחרי המשחק של מנצ'סטר נגד ליברפול. ישר כח

  26. גיאחה הגיב:

    ע' – זה אכן מבלבל. אבל לא, שי להב מהקספרים היה ונשאר זה מהקספרים (או מ"אדוני הממון", אם תתעקש לזכור לו תקופה שהוא בטח רוצה לשכוח); שי להב העיתונאי היה ונשאר עיתונאי ומבקר מוזיקה. אני חושב, או שאני מדמיין, שפעם היה ביניהם באמת איזו כתבה כזו, שאחד ראיין את השני והם דיברו על העניין הזה שמתבלבלים ביניהם.

    ובעניין גוגל – כן, נראה שגוגל החרימו אותי כליל, גם באינדקס שלהם וגם ברידר שלהם. למה? לא ברור, מיטב המוחות מנסים לברר עדיין.

  27. ע הגיב:

    וואו, אני חושבת שאולי אני זוכרת את הכתבה הזאת, אבל נדמה לי שחשבתי שזה מעין בדיחה וזה בעצם אותו בנאדם שמראיין את עצמו. העולם ממש נולד לי מחדש כרגע.
    או שלא ממש. אבל וואו…

  28. איתי הגיב:

    שלום לכולם

    לא כל כך קשור לפוסט אבל אני כבר שבוע מנסה להיזכר מי שר את שיר הסיום של הסרט "נסיכת נברסקה" שראיתי לפני שבוע. כל מה שמצאתי זה שברירים מהשיר בטריילר ביוטיוב, http://www.youtube.com/watch?v=rJISq4MyfKg. אנא גאלו אותי מייסוריי

  29. גיאחה הגיב:

    איתי, זה כמובן "Hope there's someone" של Antony & The Johnsons.
    איך הסרט?

  30. איתי הגיב:

    תודה רבה! הסרט מצויין, מומלץ…

  31. א' הגיב:

    בחיי, "אביטל" היא כנראה האדם הטיפש ביותר שאחז במקלדת אי פעם.

  32. אביטל הגיב:

    אבל יהודה, למה שלא תגיב בשמך האמיתי? יותר פאדיחות ממה שאתה עושה כל שבוע ב-7 לילות אתה בטח לא יכול לעשות.

  33. JaneLame הגיב:

    כבוד לרי"ה, הבלוג "היום לא עבדתי" – איכות.

  34. JaneLame הגיב:

    אגב בליינד מלון. לקטע הקצרצר שפותח את גלקסי קוראים Hello, Goodbye ומשום מה לא כולם סופרים אותו כשיר נפרד. אבל הוא מהמוצדקים.

  35. מיכאל הגיב:

    תודה על הלינק לפרל ג'ם (אייטם 48), גם אפליקציית פלאש מוצלחת וסיום כל שורה חושף שיר מהביצועים המאוד מוצלחים שלהם.

  36. שחתיקה על הפרסום – TimeOut.
    אתה גם נראה הכי אנושי מכל הבלוגרים שצולמו. אף אחד רק לא יודע שאתה לא מכניס אלכוהול לגופך, כך שאתה יכול בהחלט להיחשד כנורמלי לחלוטין.
    חוץ מזה אני קורא רק ביום ראשון את העונג, בגלל בעיות קליטה במחשב.
    זה לא אותו דבר בכלל, אבל בכל זאת חצי נחמה.

  37. ברך הגיב:

    אבל איפה ההופעות של טייני פינגרז?

    לא מצאתי איזכור להופעות בשום מקום אצלם בספייס.
    🙁

  38. איילת הגיב:

    תגובה מאוחרת אמנם.. אבל טוב מאוחר…
    גיא, אל דאגה- עם או בלי גוגל הבשורה תעבור הלאה
    if u seek ’em, they will come
    וממש שמחתי על בליינד מלון, הביאו הרבה אושר
    לגיל העשרה שלי, צריכים להישמע!
    תמשיך בעבודת הקודש!

  39. הילה ב הגיב:

    אגב אם מחפשים "העונג" כן מגיעים לפה.
    וגיאחה – עזוב אותך מגוגל. אתה לא צריך להיות ממוקם בשום מדרוג וירטואלי אינטרנטי. לדעתי האתר הזה נמצא במועדפים של כ"כ הרבה אנשים וקוראים וזה מה שחשוב. לא משוטט אקראי שחיפש הגדרה הלכתית לעונג שבת וקיבל במתנה בלוג מוזיקלי משובח.
    שבוע מצוין.

  40. נועה ליברייטור הגיב:

    איזה קטע
    גם אני חשבתי שהקטע עם הכינור המייבב חוזר פעמיים בזה אחר זה.
    רק עכשיו שמתי לב שזה חוזר בכלל פעם אחת בהתחלה ופעם אחת ב"פזמון"

  41. גיאחה הגיב:

    אני אומר לך, יש כאן איזה עניין. אולי שמענו את השיר לפני האלבום, וזה נדבק. בהתחלה חשבתי "אולי שמעתי גירסה מוקדמת של זה באינטרנט?" אבל אז נזכרתי שרבאק, אנחנו מדברים כאן על 2000, בקושי הפעלתי נאפסטר. ועכשיו אני חושב: הם בטח ניגנו את זה בהופעה בה הייתי בקיסריה, זמן קצר לפני יציאת קיד איי. ואכן, בדיקה מהירה מגלה שזה היה השיר הלפני-אחרון בסטליסט האגדי הזה.

    ידוע שבמהלך הטוּר של אוקיי קומפיוטר, שההופעה בקיסריה הייתה האחרונה בו, הלהקה שייפה ושייפה את השירים של קיד איי ואמניזיאק. כנראה שזו הייתה הגרסה החיה האחרונה לפני שהם הקליטו אותה.

    בכל מקרה, אי שם על המחשב השני שלי שלא מתפקד כרגע אמורה להיות הקלטה רעועה של המופע הזה (שבטח עוד מסתובבת בסולסיק וברשת). צריך לבדוק את הקטע הזה פעם.

  42. דקסטר בוכניק הגיב:

    זה כבר נהיה אופטופיק, אבל אין ברירה – אי אפשר להשמיץ כך סתם את יהודה נוריאל.
    או שתואילי בטובך לספר מה קרה, או שתרדי מהעניין, אבל בכל אופן אם הוא היה כותב לך בחזרה , לא היתה לו שום בעיה להזדהות. הסיבה היחידה שהוא לא כתב בחזרה (מלבד האפשרות הלא בלתי סבירה שהוא פשוט לא קורא את העונג), היא שלא הבאת שום טענה רצינית נגדו.
    בחייאת, יש כל כך הרבה אנשי תקשורת וכתבים שאפשר להשמיץ, וכל כך מעט כאלה שבאמת אומרים דברי טעם. אין לי אלא להציע לך להרהר בדבר ולשקול לחזור בך.

  43. אביטל הגיב:

    א. וודאי שאפשר.
    ב. ירדתי מהעניין מייד לאחר שפרקתי את אשר על ליבי, אבל אם אתה מתעקש:
    ג. יצא לך לקרוא את הטור שלו ב-7 לילות מלפני שבועיים, למשל?
    ד. או מלפני שלושה שבועות?
    אתן דוגמה, אם פספסת את דברי ההבל שלו: לפני שבועיים מר נוריאל התלונן מרה על אותם ישראלים מלשינים וקטנוניים, להגדרתו (סלח לי שאני לא מצטטת ומסתמכת על הזיכרון, העיתון לא מולי), שמתעקשים להקפיד על חוקים מיותרים בעיניו, כמו האיסור לעשן במקומות ציבוריים.
    מסתבר שהם אלה שמייצגים את כל תחלואי החברה בעיניו, ולא מי שבוחר בתרבות ה"סמוך" הישראלית וזורק זין על שלטון החוק, כפי שהיית מצפה מאדם אינטיליגנט להבין.
    אני נותנת לו להנות מהספק שמטרת הכתבה ההיא הייתה ליצור פרובוקציה זולה כפי שנהוג במערכת, אבל ביני לביני אני באמת מאמינה שהוא פשוט אדם טיפש.
    ה. העובדה שישנם אנשי תקשורת מחורבנים אחרים לא גורמת לו להראות טוב יותר, היא פשוט גורמת לתקשורת בארץ להיות קצת פחות טובה.
    בכל מקרה, מציעה לך לקרוא את הטור שלו, להרהר בדבר, וכעת כשהעובדות לפניך ולא סתם תחושה כללית של "אי אפשר להשמיץ כך סתם את יהודה נוריאל"- לשקול לחזור בך.

  44. פינקי מהמוח הגיב:

    לאחר קריאת 2 התגובות האחרונות של דקסטר ואביטל אני חייב לצדד בדקסטר. אמנם לא לעיתים גם אני נתקל בכתבות כאלו או אחרות אך יהודה נוריאל הוא לא מושא להתקפה פה, ביחוד לא על הטור על המלשינון עימו הזדהתי גם עם היותי לא-מעשן.
    אלו לא מייצגים תחלואי חברה אלא יותר תולעי חברה, אנשים קטנוניים עם עין צרה (ולא מעשן סיגריות). נשמע כאילו נפגעת אישית ממר נוריאל, עצתי היא לקרוא דברים ובמיוחד טורים באופן יותר אובייקטיבי. חוסך הרבה זעם מיותר 🙂

  45. אביטל הגיב:

    וואי, פינקי, איזה מזל שציינת פעמיים שאתה לא מעשן ובכל זאת תומך במאבקם הצודק של המעשנים בציבור להיות חארות חסרי התחשבות (באמת, היית מוכן שמישהו יפליץ עליך בפאב? זה היה צר עין (?) מצדך אם היית מבקש ממנו להפסיק?). עוד שנייה והיו חושדים שאתה לא מאגניב מספיק.

    עצתי לך, אם אנחנו כבר מייעצים זה לזה, היא להבין שהעובדה שאנשים לא מסכימים איתך לא אומרת שהם נפגעו/לא קראו אובייקטיבית/ מקנאים/ כועסים/ כל חוסר רציונליזציה שהיא. יכול להיות שהם פשוט לא מסכימים איתך. קורה.

  46. אנה סקאנק הגיב:

    בקשר ל Elephant Parade, אני גם בעד!
    דרך מצויינת להשמיע את עצמך לקהל שלא בטוח שהיה לו סיכוי להכיר אותך לפני כן.
    וחוץ מזה כיף להתפרנס. והם לא היחידים

    smack Snack – של Terry poison יושב נחמד על "פוקס" גרסת הסטיל של נעם טור ובר רפאלי, שרצה עכשיו
    http://www.myspace.com/terrypoisonmusic

    ולפני שנה Onili עם Games לחברת ההלבשה "זיפ"
    http://www.youtube.com/watch?v=Mi_J7XLVlbM

    אופנה ומוזיקה תמיד הלכו טוב יחד

  47. אייל הגיב:

    מאחר ומישהו כבר שלח לו מכתב תגובה בנושא שפורסם בשבוע שעבר ב-7 לילות, אני לא רואה וטעם ואסתפק בתגובה כאן:
    נוריאל יוצא תמיד נגד ההתבהמות הישראלית (גם בשבוע שעבר), על כמה שאנחנו (כלומר אתם, כלומר לא הוא. זו ההלקאה העצמאית הידועה אצל כותבים מהז'אנר) ישראלים שמנים מהבסטה בשוק, צבא כובש וכו' וכו'. שזה בסדר גמור וזכותו המלאה, אבל למה כשאתה הולך למועדון אתה מעשן לי בפנים (זה בסדר, אין לי נטיות סטוקריות, אבל אנחנו מגיעים להרבה מסיבות משותפות)?
    הרי דווקא ממך, שלמרות טעמך האלטיסטי בקולנוע, במסיבות ובמוסיקה אתה מראיין ומתנסח כמו אדם מובן מהיישוב – עם אהדה לפריפריה (מבורך, זה נדיר בעיתונות התל אביבית) – מצופה שתבין את החשיבות של כיבוד החוק. וגם אם לא, אז לפחות שתבין שזה שאני אוהב לצאת לשמוע את המוסיקה שאני אוהב בווליום גבוה בחברת עוד אנשים שאני לא מכיר במועדון/פאב אפלולי, לא אומר שאני אוהב עשן סיגריות לפנים. אבל דווקא כאן נפלת, החוק הוא לא לבקשתך, וגם אם מי שיזם אותו הוא ח"כ שאולי קצת נמרץ מדי (ואולי זו לשון המעטה), אבל לפחות בהצעת החוק הזו שלו הוא הוכיח שהוא לא מנותק מציבור הבוחרים שלו (אני לא אחד מהם, אגב).
    וואי, שברתי את שיא יחס הסוגריים לטקסט.
    (אינעאל דינאק)

  48. jay meydad הגיב:

    A free Hebrew for iPhone is now available again. Thanks to OpenHebrew. I posted installation instructions here:

    http://www.meydad.com/2009/03/23/free-hebrew-for-iphone-is-avaliable-once-again/

    btw, are you on twitter guy? Would be nice to get some daily nuggets from you

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *