28 ביולי 2012

עונג שבת: איפה הסוסים

"כשרואים אותו בפעם הראשונה קשה שלא לשאול 'מה לעזאזל אני עושה כאן?', אבל יש מעט מאוד הופעות שבהן השאלה הזאת היא פילוסופית" – שי ליברובסקי על רייסקינדר

  1. תשמעו, Music robot זה כנראה האתר החדש החביב עליי. הרעיון פשוט: הוא אוסף בצורה נוחה שירים חדשים של אמנים חדשים, מתוך מערך קבוע של בלוגים שעוסקים בחשיפת מוזיקה חדשה. אמנם יש לו חיסרון עיקרי אחד (הוא לא מריץ את השירים ברצף! אחרי השיר הראשון צריך ללחוץ על השיר השני, וכן הלאה, וחבל כי זו הייתה יכולה להיות תחנת הרדיו החביבה עליי), אבל מנגד, בכל פעם ופעם שנכנסתי אליו עף לי הראש מאיזה שיר. שם גיליתי את אנג'ל הייז לפני כמה שבועות, ושם התלהבתי השבוע מ-Churches, הרכב חדש מגלזגו שהסולנית שלו, לורן מייברי, צפויה לכוכבות קלה לכל הפחות. בבלוגוספירה כבר עפים עליהם ובצדק רב, וכל זה בגלל שיר חזק מאוד אחד, "Lies", שיר פופ אלקטרוני בומבסטי משובח. האם הם יצליחו לפדות בשירים הבאים את ההמחאה שהגישו לנו בשיר הזה? לא בטוח, והלחץ עכשיו הוא עליהם. אני מקווה שכן, אבל מבחינתי, גם אם השיר הזה יהיה כל מה שהם יוציאו, אני כבר שלהם. איזה שיר ענק, בואו נלחץ שוב פליי. [מפ3]
  2. Teder.fm חוזרים לשדר ביום ראשון הקרוב! כל יום הם יעבירו את שידורי הקצה לייב ב-15:00, ומיד אחר כך השידור יעבור לאולפן החדש של תדר, ברוטשילד 7, בתל אביב! האזינו לייב, יהיה משוגע. [עברית]
  3. אני אשדר בתדר מדי יום ראשון ב-17:00 עד 19:00. התכניות יהיו מגוונות: הרבה מוזיקה אבל גם מפגשים, אירוחים והפתעות אחרות. אבל לתכנית הראשונה שלי, שתהיה בעצם התכנית הרשמית הראשונה של תדר לעונת 2012, אני צריך אתכם! אני אשדר, אבל אתם תערכו את המוזיקה לתכנית. איך? פשוט מאוד: שלחו לי שיר! התקבלו מלא שירים, תודה! [העונג כולו שלי]
  4. כל כך אוהבינג את "Laura", השיר והקליפ החדשים של Bat for lashes. טוב, אחרי לורה וירס, לורה מרלינג ולורה גיבסון, זה קצת לא חוכמה. מסתבר שיש לי קיבעון לורה. לא רע בכלל. גם העטיפה מהממת. [טיוב]
  5. בגלריה עורכים ספיישל 50 שנה לרולינג סטונס. יובל סער כותב על ג'ון פשה, הבחור שעיצב את לוגו הלשון המפורסם, בן שלו על הרגע שבו הלהקה הפכה לגדולה באמת, עמוס הראל על השורשים השחורים של הלהקה, בועז כהן על סוד אריכות הימים של הלהקה, ועוד. חגיגה אמיתית, כפי שחגיגה צריכה להיות. [עברית]
  6. [תודה לנתלי] למייקל שייבון יש ספר חדש, Telegraph Avenue, והוא נותן סמפלר חינמי מתוכו לקריאה, שכולל טקסט וגם מוזיקה. אפשר לקרוא אונליין או להוריד לקורא הנייד החביב עליכם. [אנגלית]
  7. [תודה לחן] הלייבל Saddle Creek מציע לכם סמפלר להורדה, עם שירים של ברייט אייז, מריה טיילור, Cursive ועוד אמנים שכדאי להכיר. [מפ3, סטרים, שלם כמה שתרצה]
  8. איזו מוזיקה היפסטרים שומעים? קומיקס מרושע ומצחיק. [אנגלית]
  9. עופר שדמי כותב בהתלהבות על האלבום צמר גפן מתוק של שלמה גרוניך, והפעם על המוזיקה והשירים, ולא על העטיפה דווקא. [עברית]
  10. בעקבות אייל מרדיו פרימיום נדלקתי על "Museum of flight" של דמיאן ג'וראדו, סונגרייטר כמעט ותיק (פועל מאמצע הניינטיז, הוציא השנה את האלבום ה-11 שלו), ואחרי שתשמעו את השיר גם אתם תידלקו. יש עוד אחד בסוף העונג. [טיוב]
  11. במלאת 20 שנה למותו של אריס סאן, יוחאי וולף מסביר למה סאן הוא מוזיקאי גדול, מוזיקאי חשוב ומוזיקאי שגם אתם צריכים להבין את גדולתו. [עברית]
  12. ובמלאת 30 שנה לאלבומו המשפיע ביותר של ג'ו ג'קסון, בן שלו מסביר למה הוא צריך להיות הג'קסון החביב עליכם. שווה לקרוא, ולו רק בשביל הפסקה הפותחת: "אחד הדברים שהופכים אלבום ליצירת מופת ומבחינים בינו לבין 'סתם' אלבומים מצוינים, הוא מהות רגשית, גופנית ורוחנית שקל מאוד להרגיש אבל קשה מאוד להגדיר, ועוד יותר קשה לייצר. אפשר אולי לקרוא לה 'תחושת חיים מוגברת'. הכוונה למוסיקה שגורמת למאזין להרגיש יותר חי, יותר טעון, יותר ער, יותר שלם, ובאופן בלתי נמנע גם יותר מאושר, מכפי שהוא בדרך כלל". [עברית]
  13. אנטוני הגארטי מתראיין (בלי הג'ונסונז) ל-The Quietus. [אנגלית]
  14. "גם כשהם היו "להקת השנה" ולהיטים שלהם שטפו את הרדיו וקצת את הטלוויזיה, הם המשיכו להילחם על קיומם הפיזי בתל אביב, עבדו בכל מיני עבודות דחק וחיו על סף עוני. אני מדגיש את זה במיוחד כיוון שלעתים קרובות נראים לנו סיפורי הצלחה כמין הבטחה לחיי עושר ואושר חסרי דאגות, כשכל האנרגיה יכולה להתפנות ליצירה. האמת כמובן שונה, וההשפעה של המצב הכלכלי על היכולת להמשיך לפעול היא עצומה" – יואב קוטנר בביוגרפיה קצרה ואישית של כנסיית השכל. [עברית]

  15. לורה מרלינג הבאה?

  16. [תודה לג'יימס] מי היה מאמין שהשירים הנהדרים האלה של Gal Musette בוקעים מבחורה, מה בחורה, נערה בת 14. איזה יופי. היא מנסה להגיע ל-70 שירי אהבה, כמחווה למגנטיק פילדז, שזו רק עוד סיבה להעריץ אותה. [סאונדקלאוד]
  17. שי ליברובסקי אומר "זין על רוקסן, וכל מיתולוגיות הרוק לדורותיהן. הפרויקטים המוזיקליים האהובים עלי שקורים ממש עכשיו כל כך מוצלחים, כל כך מלאי השראה", שהגיע הזמן שנסתכל מתחת לאף שלנו במקום לחכות לעוד איחוד של איפה הילד. הוא לא רק מכריז אלא גם מקיים, וממליץ על 5 מוזיקאים ישראליים מעולים שאתם חייבים להכיר, כולם באיזורים הכלליים של אלקטרוניקה, היפ-הופ וגרוב. הוא גם מנמק נפלא, בטור שהפך מהר מפסקה לפסקה להיות אחד הטקסטים הכי מלאי תשוקה למוזיקה שקראתי לאחרונה, בטח בכל הנוגע למוזיקה ישראלית, במיוחד כזו שמחוץ למיינסטרים ואפילו מחוץ למיינסטרים של האינדי רוק. בין השאר הוא כותב: "רייסקינדר שובר את המחיצה שבין הקהל למוזיקאי, ולא בגלל שרוב הזמן הוא בכלל לא על הבמה. הוא גורם למאזין לחשוב מחדש מה יחסי הכוחות ביצירה, כמה מסכות נדרשות ממוזיקאי או מכל בדרן כדי לקיים מופע. המאזין יכול להתקשות להבחין אם רייסקינדר מתנשא עליו או מתבייש ממנו, אם זה קטע או שהוא באמת ככה, אם הוא אוהב את הקהל או מפחד ממנו, אם הוא נותן את כולו או שם זין, אם לקנא בו או לרחם עליו, אם זה חלק מהשיר, אם זה בכוונה, אם זה רקיד, אם זה באמת או שזה בציניות. רייסקינדר זורק מקצבים וצלילים אינפנטיליים ויורה משפטים חוזרים שיכולים להדבק שבועות, לקרוע את הקהל מצחוק וגם לגרום לשתיקות מביכות. זה דומה להמון דברים וזה לא דומה לכלום". [עברית]
  18. [תודה ליונתן] ששלח את הווידאו הנהדר של RSA על איך אנחנו עובדים על עצמנו עם שפה, או על הצעות מוסוות, ידע אינדיבידואלי וידע משותף, כשהארי פגש את סאלי ו"רוצה לעלות אליי לשמוע תקליטים?". איך כל זה מתקשר? פשוט תצפו בסרטון הנהדר הזה. [טיוב]
  19. מוריסי הופיע בארץ. הנה ההקלטה! [מפ3, חבל שישראבוט עברו להשתמש בגוגל דרייב, שנותן מגבלות על כמות הורדות בבת אחת וכאלה. מה רע במדיהפייר?]
  20. ובזמן שחגגנו את מוריסי, באנגליה ציינו 25 שנה לפירוק הסמית'ס. הנה הפרק העוסק בשבועות האחרונים של הלהקה, מתוך הספר של ג'וני רוגאן על הלהקה. [אנגלית]
  21. הידעתם? ארוחת הצהריים הומצאה אחרונה. שתי אוצרות של תערוכה חדשה בניו יורק על ארוחות צהריים, מספרות על השלב בהתפתחות האנושית שבו ארוחת הצהריים הפכה מנשנוש לארוחה מלאה, אפילו המרכזית ביום, ואיך ניו יורק קשורה לכל זה. [אנגלית]
  22. רלפיזמים, מיטב מתובנותיו הקיומיות של ההוגה המשפיע ודמות הסימפסונז רלף וויגום. [טיוב]

  23. יש לי תחושה שהם חשבו על העטיפה לפני המוצר

  24. מתים על הריח הנפלא הזה שיש לספרים שכרגע הודפסו ונכרכו? עכשיו יש בושם כזה, לביבליופילים. [אנגלית]
  25. Dirty, אולי לא האלבום הכי גדול של סוניק יות' אבל בהחלט אחד הידועים והמשפיעים שלהם, בן 20. סטריאוגם מקדישים לו טור בסדרה הנפלאה שלהם. [אנגלית]
  26. "Between friends", הקטע החדש של Flying Lotus, ביעס לי את הצורה. אחרי כמה האזנות גם הבנתי למה: הראפר מפריע לי. הוא לא מאוד מעניין, והוא סופר-דומיננטי במיקס, מה שהופך את שמיכת הטלאים היפהפיה שתפר הלוטוס לסתם רקע. מזל שפליי-לו העלה את הגירסה האינסטרומנטלית היפה הרבה יותר. [סטרים]
  27. האלבום של REM, מסודרים מהגרוע ביותר לטוב ביותר. נחמד. אהבתי יותר את גרסת פרל ג'ם. ו-UP הוא אלבום מרהיב שלא מוערך דיו. כנ"ל Monster. [אנגלית]
  28. רשימת הביניים החביבה עליי מגיעה כמובן מ-The Quietus, שבוחרים את אלבומי מחצית השנה שלהם וכרגיל פותחים לי צוהר למלא מוזיקה נפלאה שעברה לי מתחת לרדאר. [אנגלית]
  29. כש-Third, אלבום השנה המוחלט בהחלט שלנו ל-2008 הגיע לאוזניים שלי בפעם הראשונה, חשבתי שזה אלבום דל ורזה יחסית לפורטיסהד. ככל שצצים עוד פרויקטים אחרים של ג'ף בארו, המאסטרמיינד של פורטיסהד, אני נהנה לגלות כמה מורכב הוא Third מבחינת השפעות ושכבות סאונד. כשמאזינים לפרויקט הקראורוק המהפנט Beak, ואז ל-Drokk שמורכב כמעט כולו מסינתים חדשים וישנים, מבינים בדיוק איזה מרכיבים הכניס בארו לתוך Third, והברק היצירתי והתשוקה שלו רק מתבהרים לנגד האוזניים. [סטרים]
  30. [תודה לשיר ולאורן] אחרי בערך מיליון שנה (טוב, 14) – מוזיקה חדשה מ-Sebadoh! האזינו אונליין לכל האי-פי החדש, והורידו בתשלום. [בנדקאמפ]
  31. בדרך כלל אני לא מת על שירים כאלה, אבל שלנה עליך נגעו לי במקום נטול הציניות בפנים, עם "גן עדן עלי אדמה" השוטי-נבואה-י שלהם. הייתי שמח אם היו שם תופים שיגרמו לי גם לרקוד ולא רק להזיז את הבהונות, אבל מי אני שאתלונן. [טיוב]
  32. בכל הארץ הזאת יש בחור אחד שמקדיש את חייו לעזרה, הצלה ושיקום של סוסים וחמורים, חיות שלמרבה הצער סובלות מהמון הזנחה והתעללות. מסתבר שזול מאוד לקנות בישראל סוסי וחמורי עבודה, ורבים מהם פשוט ננטשים או גרוע מכך, עוברים התעללויות נוראיות. אם אי פעם יצא לכם לראות סוס רזה ומסכן או פצוע באיזה שדה, או חמור עצוב של אלטע-זאכן שלא ממש נראה כאילו הוא נהנה מהסיפור, תוכלו להתקשר לעמותת פגסוס והם יבואו לטפל בעניין. יש להם חווה קטנה שבה חיים כרגע כ-65 סוסים וחמורים (שזה המון!), שזוכים מדי יום למזון, טיפול רפואי ויחס חם. השבוע הסתבר לי שאת כל העבודה הזו – הצלה, טיפול, הסעות, תשלומים, עבודה, האכלה – עושה בן אדם אחד, צביקה תמוז. גם כן "עמותה"… עמותה של אדם אחד, שאם אתם שואלים אותי ראוי לפרס ממשלתי ותקציב שנתי נכבד לצדו. הוא עושה את זה כבר חמש שנים, וכיום הוא כבר תשוש והרוס כמו הסוסים שהוא מציל מצד הדרך. אני לא יודע מתי ואיך, אבל מתישהו בעבר נוצר אצלי בלב מקום מיוחד לסוסים וחמורים, ופגסוס נכנסו לספר הטלפונים שלי. תרמתי להם, והתקשרתי כשראיתי חמור או סוס אבוד ומסכן משוטט (זה קורה לא מעט). עכשיו הם מבקשים מכל מי שגם בלבו יש מקום כזה, לתרום להם אפילו 10 שקלים בחודש (שזה 120 שקל בשנה, שזה שני דיסקים או משהו) ולעזור להם להמשיך לקיים את המקום המבורך הזה. כיום מוציא תמוז כ-42 אלף שקל בשנה מכיסו הפרטי כדי לטפל בחיות, וזה מטורף. אם זה נוגע בכם, חשוב לכם מספיק, קפצו לעמוד התרומה שלהם ותרמו כמה שאתם רוצים ויכולים (לא מאובטח, מומלץ לסמן את האפשרות של מתן פרטי אשראי בטלפון). אני ממליץ בחום על תרומה חודשית באשראי, שהיא הכי נוחה והכי מועילה. תבורכו. [עברית]
  33. לפעמים אני מוצא את עצמי, כמו עאבד מ"קומיוניטי", חי את המטא. בימים אלה אני קורא רומן נישואים שעוסק לא מעט ברומני נישואים ("The marriage plot" של ג'פרי יוג'נידס המצוין, שיצא לאחרונה גם בעברית בעטיפה מכוערת מאוד), הקומיקס שאני מדבר עליו הכי הרבה הוא קומיקס סופרהירוז שעוסק קודם כל בהיסטוריה ובתפקיד של קומיקס סופרהירוז (Watchmen), והאלבום ששמעתי הכי הרבה בחודש האחרון היה The stand-ins של אוקרביל ריבר, שהוא יותר מכל אלבום פופ-רוק על פופ ורוק. זה אפילו לא מבחירה, זה פשוט יצא ככה. זו התקופה והתרבות שבה אני חי כרגע. לכן אני לא מופתע שהשיר שמשך הכי חזק בחוטי לבי השבוע נקרא "Working titles" ("שמות זמניים" ליצירות) והוא מתחיל בשורות "את יכולה להרוס את חיי בשיר אחד, ועד הפזמון כבר אהיה גרוש". זה דמיאן ג'וראדו שהזכרתי למעלה, וזה מהאלבום האחרון והבאמת נפלא שלו, שמומלץ לכל מי שכמוני מתרגש מאמנים כמו מגנוליה אלקטריק קומפני, ניל יאנג או ביל קלהאן (פה הוא שר, ברגעים מסוימים, בצורה מאוד גבע-אלונית, אבל יותר עשירה ברגש). וכן, כל האלבום עד כדי כך יפה, לפעמים אפילו יותר מהשיר הזה. [מפ3]

שתהיה שבת שבוגי, ניפגש בתדר, ואז ניפגש בירושלים!

7 תגובות על “עונג שבת: איפה הסוסים”

  1. הודיה הגיב:

    אוי, דמיאן.
    מסוג האמנים שלפעמים פשוט קשה לי להכיל מרוב שזה יפה, קסום וכואב.
    יופי של בחירה לשיר סיום!

  2. יופי טופי. איזה כיף שכותבים על דירטי. זה עדיין אחד האלבומים הגדולים של ילדותי, עד היום לא ברור איך מוציאים דברים כאלה מגיטרה, ולא צריך להתנצל- זה כן אחד מהגדולים שלהם אם לא ה. לפחות בשבילי, ושימותו הקנאים
    שבת שלום, גיא!

  3. ..... הגיב:

    ומה עם בושם בניחוח של ספרים ישנים?

  4. נדב הגיב:

    אגב שירים על לאורה

  5. יהונתן הגיב:

    גיאחה! אתה גדול מאז שגילית לי את musicrobot יש מצב שאני שורף שם את כל שעות האינטרנט שלי. כמו תמיד אתה הגדול מכולם!

  6. מיכאל גינזבורג הגיב:

    החדש של דמיאן ג'וראדו אכן נהדר ונחשב בעיני רבים לטוב ביותר שלו בקריירה וניתן להבין זאת, הקודמים היו בינוניים.
    גל בת ה14 עתידה לפניה, יש לה קול מצוין לז'אנר הפולק…

  7. אורי הגיב:

    לינק מספר 45 – ירוויח במכירת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *