17 ביולי 2007

תקשיבו רגע 02 – אוסף תקופתי שני

עוד פרק זמן לא קבוע עבר, והנה עוד אוסף של שירים חדשים (מהחודשים האחרונים בלבד), שהקשר היחיד ביניהם הוא שבזמן האחרון אני לא מפסיק לשמוע אותם, לא מפסיק לזמזם אותם, או פשוט חושב "פאק, אנשים חייבים לשמוע את השיר הזה! גיא, תתאפק ואל תשים אותם כשיר פתיחה בעונג!"

אולי תקשיבו רגע?
תמונה: מכאן (cc)

להנאה מושלמת: האזינו כבדרך אגב, ואוצו לבדוק מה אתם שומעים רק אם האוזניים שלכם הזדקפו בגלל שיר כלשהו. בדרך כלל דרושות יותר משלוש-ארבע האזנות עד שנדלקים באמת על שיר. בנוסף, אמנם עבדתי הרבה כדי לסדר את השירים בסדר מסוים, אבל קבלו את הסדר כהצעת הגשה בלבד. בהחלט מומלץ ללחוץ על Shuffle בכל עת. תיהנו!

הורידו את כל האוסף בקובץ rar אחד ויהיה לכם מה-זה כיף!
לא מצליחים לפתוח? הורידו את 7zip, תכנה חינמית ופשוטה (אופן סורס!) לפתיחת כל סוגי הארכיבים

אם אתם מתקמצנים על מקום במחשב, בואו להאזין לאוסף כולו ב-iCast, יא קמצנים

01. Lavender Diamond – Open your heart
אתר בית, מייספייס
חוק ראשון בעריכת מיקסטייפ משובח, כמו שכתב מישהו באיזה מגזין ששכחתי כבר איפה קראתי: "השיר הראשון צריך ממש לנשק אותך על השפתיים". אם יש באוסף הזה שיר שפותח את הריאות והלב בנשיקת-דבש עליזה וצבעונית, זה בהחלט השיר של לבנדר דאימונד. עזבו אתכם, זה לא משנה כרגע מי אלה לבנדר דאימונד, כלהקה. מה שמשנה כרגע הוא בקי סטארק, הסולנית שלהם. הלהקה בהחלט יודעת לנגן, בכך אין ספק, אבל לו היו קונים את המילים והלחן האלה מסטארק ומנגנים אותם עם כל ווקליסט אחר (אולי מלבד זו של הפינצ'ז), זה פשוט לא היה הולך. לא טוב כמו כאן. אפשר ממש לשמוע אותה מחייכת כשהיא שרה את הפזמון, והשמש החייכנית הזו קורנת אפילו דרך המספרים הבינאריים הקרים של קובץ מפ3 כמו שלנו. כל האלבום הזה, Imagine our love [האזינו לדגימות מכל השירים], פשוט עושה טוב על הנשמה. יש בו, אגב, שירים טובים בהרבה מהשיר הזה – הם פשוט שונים למדי באופי שלהם. רציתי שיר שיפתח את האוסף הזה, שהוא די קיצי בסך הכל, ב"נשיקה על השפתיים" כאמור. כשראיתי את הקליפ המקסים לשיר הזה, ידעתי שתמו החיפושים.
הידעתם? אלביס פרקינס, שהשתתף ב"תקשיבו רגע" הקודם, ניגן גיטרה באחד משירי הלהקה.
מומלץ אם אהבתם את: ג'ני לואיס, St. Vincent (נגיע אליהם), The Finches, נקו קייס
מתוך האלבום Imagine out love [קנו! Rough trade, djangos]

02. Justice – D.A.N.C.E
מייספייס
שיר השנה? ייתכן מאוד. השיר של הקיץ? בהחלט, בלי שום תחרות. ג'סטיס הצרפתיים הצליחו לעשות את הבלתי ייאמן – להפוך את המוזיקה של דאפט פאנק לכייפית בטירוף (ויסלחו לי הדאפט פאנקיסטים). לא מזמן כתבתי שזירו 7 הוכיחו שאפשר לעשות את המוזיקה של אייר, אבל עם נשמה. זה בערך מה שקרה כאן – המוזיקה של דאפט פאנק, אבל עם חיים. נדמה שאי אפשר היה להתחמק מהשיר הזה בחודשיים האחרונים, והאמת היא שאף פעם לא רציתי להתחמק. רציתי רק לשמוע עוד ועוד, לפזז תוך כדי נהיגה או איפה שלא אהיה. השיר הזה (שגם הוא כמו השיר הראשון מתהדר בקליפ נפלאאאא) לא מפסיק להגניב אותי, להזיז אותי, לגרום לי לחייך ולשיר ולרקוד כמו נער כושי בסרט של קיד אנד פליי. מי היה מאמין שעדיין אפשר להוציא משהו מגניב בהשראת מייקל ג'קסון (טוב, מלבד ג'סטין טימברלייק).
מומלץ אם אהבתם את: Daft Punk, Ratatat, Basement Jaxx
מתוך האלבום [קנו! מוזיקה נטו]

03. Matt Pond PA – If you live
אתר בית יפהפה, מייספייס
את השם של מאט פונד (וה-PA שהתווסף לו, כדי לסמן שהוא מפנסילבניה) שמעתי לא מעט פעמים בשנים האחרונות, בכל מיני מקומות. אבל לא ממש התייחסתי, אף על פי שאוזני הזדקרה בסקרנות. כפי שכבר סיפרתי בעונג לא מזמן, יום אחד שמעתי ב-88fm קאבר נהדר לשיר של ניוטרל מילק הוטל, וכשביררתי אצל בועז כהן הסתבר לי שמדובר בלא אחרים מאשר מאט פונד PA. האי-פי שלהם שהכיל את החידוש הזה נקרא Winter Songs והוא האזנת חובה לכל חובב חורף באשר הוא. משם המשכתי והלכתי להוריד כמה שירים פה ושם, וגם את האלבום הלא-רע בכלל Several arrows later. קצת קשה להגדיר את מאט פונד בלי להישמע קלישאתי או לא לומר כלום. אני חושב שהכי טוב לומר שמדובר בלהקת רוק אלטרנטיבי (די עדין, רוב הזמן), שמונעת על ידי סונגרייטר. במילים אחרות, זו מוזיקה של סינגר-סונגרייטר שמוגשת על ידי להקה שלמה ולא רק על ידי גיטרה בודדת בחדר שינה של יוצר גלמוד. עוד רגע וחצי יוצא האלבום החדש של מאט וחבריו מפנסילבניה, ובינתיים הם הוציאו כהרגלם EP נוסף, הפעם הוא נקרא If you want blood. השיר הזה, אחד מכמה שדלפו ממנו טרם זמנם, שבה את ליבי מאוד. דרושות לו יותר מהאזנה אחת, אבל אם תעשו כפי שמורים לכם בשיר הראשון באוסף הזה, אני מאמין שהשיר הזה ייכנס פנימה.
מומלץ אם אהבתם את: Death cab for cutie, Counting Crows, Pedro the lion, The Shins
מתוך ה-EP החדש If you want blood [קנו! באתר הלהקה]

04. St. Vincent – Marry me
אתר בית, מייספייס, בלוג
הנה וידוי: אף פעם לא התלהבתי מהפוליפוניק ספרי. בדרך כלל הם עושים לי כאב ראש מהר מאוד, והם פשוט לא הצליחו להלהיב אותי אף פעם. עניין של טעם, מן הסתם. בשבוע שעבר חיפשתי שירים שיתאימו לאוסף שהכנתי לרגל ה-Live Earth, ואיפשהו בתיקיית ההורדות שלי מצאתי שיר שנקרא "Now now", של St. Vincent. לא היה לי שמץ שמצו של מושג מי אלה סנט וינסנט, מתי הורדתי את השיר הזה ומה לעזאזל הוא עושה על המחשב שלי, אבל הכותרת שלו נראתה לי כאילו היא יכולה להתאים לדחיפות האירוע, והקלקתי כדי להקשיב. בהאזנה ראשונה חשבתי לעצמי "הא, השיר הזה ממש מזכיר את Xiu Xiu". בהאזנה השנייה הסתקרנתי, ובשלישית כבר אהבתי את השיר סופית. אבל דהרתי הלאה בעריכת האוסף וקצת שכחתי מסנט וינסנט. אתמול הגיע לי גיליון יולי של מגזין Paste, ובדפדוף ראשוני מהיר קלטתי שוב את השם הזה – סנט וינסנט. הלכתי לקרוא, והתברר שמדובר באנני קלארק, זמרת יפהפיה וכובשת בת 24 שחברה גם בפוליפוניק ספרי ומנגנת עם סופיאן וארקייד פייר, אבל אין בכך דבר שמעיד על סגנון אלבום הבכורה המקסים-מקסים-מקסים שלה, Marry me. לכן לא אנסה להגדיר. רק אזרוק בתפזורת מביכה את המילים פולק, פופ, אלטרנטיבי, סימפולים, רוק – ואפסיק כי זה באמת מביך כמה שזה לא אומר כלום. אהבתם את מיי ברייטסט דיימונד? סביר להניח שתרגישו פה בבית. שיר הנושא, "Marry me", היה אמור להיות שיר השבוע בעונג האחרון, ונחטף משם ברגע האחרון לטובת האוסף. השיר הזה, אוף, אם יש משהו שעושה לי טוב לאחרונה זה בהחלט השיר הזה. במיוחד השורה האחרונה שלו, שגורמת לי לצחוק בכל פעם. במיוחד מחיאות הכפיים המשתהות. במיוחד במיוחד – אנני קלארק. קוסמת. אני הולך להזמין את האלבום הזה, ממש עכשיו.
מומלץ אם אהבתם את: My Brightest diamond, Feist, Lavender Diamond, אמילי היינס (לו הייתה מחייכת)
מתוך האלבום Marry me [קנו! אמאזון]

05. Common – Misunderstood
אתר בית, מייספייס
לקומון יש את כל מה שדרוש כדי להיות הראפר האהוב עליי. יש לו לב, יש לו תבונה, הוא יודע מאיפה הוא בא, ויש לו קול חם ומעורר אהדה שבעזרתו הוא שר על הדברים שבאמת חשובים. הפלואו שלו מופלא, ההפקות שלו כמעט תמיד נהדרות (בעיקר כי הוא יודע לבחור מפיקים טובים ולהוציא מהם את המיטב), ויש לו מצפון. הוא האנתיטזה הכי טובה להיפ הופ המסחרי, המסואב, המכוער והשוביניסטי שרוצה רק לעשות עוד כסף מעוד להיט ביצ'ז ובלינג מטומטם. וקומון לא הולך לקצוות האלטרנטיבה כדי לעשות את זה. הוא פשוט הולך לנשמה. Be, האלבום הקודם שלו, היה כל כך מלא נשמה שעד היום הוא אחד מאלבומי ההיפ הופ האהובים עליי בכל הזמנים (והתואר הזה מגיע לו ולו רק בזכות הפתיח המדהים שלו עם הקונטרה-בס). גם כשהוא משתמש בהומור, גם כשהוא כועס, גם כשהוא מדבר על הדברים שהכי כואבים לו במצב של ההיפ הופ, של אמריקה, של החברה השחורה, גם כשהוא מחייך את החיוך הכי מקסים בהיפ הופ – העיניים שלו נוצצות, ואי אפשר לעמוד בפניו. הן נוצצות בתשוקה אמיתית למוזיקה, ליצירה, לאמירה בעלת משמעות. עוד שנייה הוא מוציא אלבום חדש, מתוכו יצאו כבר שני שירים כקליפים. האמת? לא התלהבתי מהם כמו שאהבתי את הקודמים (למרות ש-"The Game" בהחלט מצוין). מתי כן התלהבתי? כשקומון, שוב, פנה לנשמה. ולא סתם לנשמה, אלא למלכת הנשמה של כל הזמנים – נינה סימון. בסימפול מבריק (שיש לייחס, אולי, למפיק דיבו ספרינגסטין) הוא לוקח את הביצוע של סימון ל-"Don't let me be misunderstood" ונותן עליו את אחד משירי ההיפ הופ הכי טובים ששמעתי בשנה האחרונה. איזה כיף שבקרוב יש קומון חדש.
תאהבו אם אהבתם את: Blackalicious, קנייה ווסט ברגעיו הפחות יהירים, טאליב קוואלי, מוס דף, The Roots
מתוך האלבום Marry me [קנו! מוזיקה נטו]

06. Iron & Wine – Boy with a coin
אתר בית, מייספייס
המשימה הכי קשה בעבודה על המיקסטייפ הזה הייתה להתאפק. אני מת על Iron & Wine ואני יודע שגם חלק מכם מתים על סם בים היקר והמזוקן שלנו (Side note: תחשבו כמה מוזר יהיה אם הוא יתגלח פתאום), וגאד-דמט! היה ממש קשה להתאפק ולא לקשר באחד העונגים לשיר הנפלא הזה. החדשות הטובות-אפילו-יותר הן, כמובן, שמדובר באלבום חדש שיוצא בספטמבר ומטפטף לאיטו לבלוגים ברשת. הילד עם המטבע היה הסינגל הראשון שיצא, והוא כבש אותי מיד. עברתי שלושה גיהינומי רשת כדי למצוא אותו להורדה (עכשיו, כמובן, הוא כבר פזור בכל מקום). בשנה האחרונה, אחרי כמה שנים של חוסר התלהבות, התאהבתי סופית באלבום Our endless numbered days והתרגלתי לסאונד האינטימי שלו. אני דווקא אוהב את הקצב שנכנס לשיר החדש הזה. הוא מרחיב בעדינות את הספקטרום של Iron & Wine (או "ירון ו-Wayne" כפי שאני אוהב לכנותם בעל פה), מצליח לשנות את הסגנון שלהם אבל עדיין לשמור על קו מקשר לאלבומים הקודמים. תנו לו שתי האזנות והוא לא יצא לכם ממחזור הדם. אוף, כמה קשה לי כבר לחכות לאלבום השלם, אוף.
תאהבו אם אהבתם את: ריי למונטיין, היידן, סמוג, בוני "פרינס" בילי
מתוך האלבום The sheperd's dog [קנו! סינגל בסאב-פופ]

07. Polly Paulusma – Back to the start
אתר בית, מייספייס
ואז הגיעה פולי. מדי כמה שבועות, כשמשעמם לי באוזן, אני פותח את קורא הרסס שלי, גולש לכמה בלוגים שאני אוהב, מרפרף במהירות ומוריד כמה שירים בלי להקשיב להם קודם. לפעמים אני מוריד על פי תמונה מעניינת שמצורפת לפוסט (זיכרו, בלוגרים – לתמונות יש השפעה עצומה), לפעמים בגלל שהשם של האמן או הלהקה מעניין או מקורי בעיניי, לפעמים בגלל משפט שתופס לי את העין. מה שקורה אז הוא שיושבים לי איזה עשרה שירים חדשים על המחשב ואני שוכח מהם לחלוטין. אחרי כמה זמן שוב משעמם לי באוזן ואני פותח את תיקיית המוזיקה ומקליק על עשרה השירים הכי חדשים שם, בלי לזהות אף שם. בדרך כלל, לפחות שישה מנופים מהר מאוד, ואחרים נשארים להאזנה חוזרת. השיר הזה נשאר להאזנה חוזרת וחוזרת וחוזרת וחוזרת עד שהוא הוטס אחר כבוד לתיקיית "תקשיבו רגע" ונשאר שם מאז. אין לי שמץ של מושג מי זו פולי פולוסמה ואם אני מבטא את שמה נכון. אני יכול לבדוק, אבל יהיה מעניין הרבה יותר להשאיר לכם את המלאכה הזו, במידה ותידלקו על השיר הזה כמוני. לפעמים הפקה ועיבודים מקוריים ומרהיבים יכולים להמיס אותי לרצפה. לפעמים יש לך קול וכישרון כל כך נהדרים, שלא דרוש דבר מלבד גיטרה אחת ומחיאת כפיים קטנה ברקע.
(אוקיי מסתבר שהיא בריטית ויש לה כבר שלושה אלבומים)
תאהבו אם אהבתם את: וואלה, אני ממש לא יודע. רייצ'ל יאמאגטה, למרות שהיא לא משהו?
מתוך האלבום Fingers & Thumbs [קנו! One little indian]

08. Wilco – Either way
אתר בית, מייספייס
חלק מכם אולי זוכר את ההערות הקטנות שלי לגבי החדש של וילקו בעונגים האחרונים. בהתחלה לא סבלתי אותו. אחר כך טיפה התרככתי. בסוף אני די אוהב אותו. השינוי הזה קרה בגלל משהו קטן ונחמד: מיקסטייפ. מיקסטייפ של גלילי בבלוג המיקסטייפים Press REC & PLAY. הוא פתח עם השיר הזה, של וילקו, ופתאום… לא יודע. פתאום נפתחו לי הצ'אקרות. שמעתי את השיר הזה לפחות עשר פעמים בשבועות קודם לכן, אבל שום דבר לא קרה. אולי כי כל הזמן ציפיתי. הפעם באתי למיקסטייפ סתם ככה, לחצתי פליי ואמרתי נו, שיעבור. ודווקא אז התאהבתי. כמה שבועות אחר כך שמעתי את השיר הזה בנסיעה והייתי צריך כמעט לעצור בעד הדמעות. הוא מחלחל, הבנזונה הזה. הוא מחלחל והוא מרגש אותי, עם הנכונות של מר טווידי לחכות, להבין, לעמוד רגע בצד עד שתיפול ההחלטה. הכל יכול לקרות, הוא בעצם אומר לנו. אולי יהיה טוב, אולי יהיה רע. אולי תחזרי אליי, אולי תחליטי שאת צריכה קצת זמן לעצמך. זה בסדר. אני מבין. אני אמתין בשקט. השלווה המוזיקלית שמשרה הפתיחה של השיר הזה היא הרגע הכי חזק שלו, בעיניי. תתעלמו מהסולו (אחד המבאסים ביותר של וילקו), מהכינורות, עזבו את זה. השלווה הזו, שבהתחלה, היא האמונה השקטה והיציבה שנותנת את הכוח לחכות גם בתוך האי-וודאות הכי גדולה. וזה כל כך, אבל כל כך יפה, שאני מוכן לסלוח אפילו על הסולו ולהכניס את השיר הזה לאוסף שלי.
תאהבו אם אהבתם את: ניל יאנג, פליטווד מק, פולק-רוק מהסבנטיז באופן כללי
מתוך האלבום Sky blue sky [קנו! מוזיקה נטו]

09. Up up down down left right left right b a start – Boise
אתר בית, מייספייס
אתם חייבים להודות שללהקה הזו יש את השם הכי מגניב בהיסטוריה. הם גם מודעים לכך (ראו למטה מה שם האלבום ממנו לקוח השיר הזה). הם נקראים, מסתבר, על שם קוד סודי במשחקים של נינטנדו, שאמור להעניק לכם לא יודע מה, חיים אינסוף או כוח מטורף או מלא מטבעות, תלוי במשחק. אף פעם לא ממש שיחקתי בנינטנדו. כך או כך, UUDDLRLRBAS (אוף, אפילו הקיצור שלהם ארוך!!!) הם להקה בה נתקלתי לחלוטין במקרה. בטעות, אפילו. חיפשתי משהו בגוגל והגעתי איכשהו אליהם. מכיוון שהם חכמים ויודעים שאנשים יגיעו אליהם בגוגל בטעות, האתר שלהם (ראו לעיל) מציע לכם מיד לצפות בקליפים, להוריד שירים (ואף EPs שלמים ומצוינים!) ולדעת הכל על הלהקה הקטנה והמגניבה הזו מניו ג'רזי. כמו המנצ'סטר אורקסטרה מהאוסף הקודם, הלהקה הזו לא בהכרח מחדשת לנו משהו שלא שמענו אף פעם, אבל לא תמיד צריך לחדש, לפעמים מספיק רק לעשות את זה ממש טוב. וזה מה ש[הכנס כאן שם ארוך] עושים. והם עושים את זה ממש בקצרה. רוב השירים שלהם מסתובבים סביב ה-2 דקות, אבל בניגוד לשירי פאנק שגומרים את עצמם מהר מרוב שהם עצמם מהירים, השירים האלה נהדרים, ומשאירים רק טעם של עוד (ואת האצבע על כפתור הריפיט). כאילו מישהו בלהקה החליט שיהיה מיותר לחזור שוב על הפזמון, שהוא אמר מה שיש לו להגיד גם אם היה אפשר להפוך את השיר הקטנטן הזה ליצירת מופת של חמש דקות עם קטע אינסטרומנטלי ארוך או משהו כזה. אנחנו לא צריכים את כל זה, אנחנו צריכים את ה-Core של שיר טוב, וזה מה שיש בכל אחד מהשירים שלהם.
תאהבו אם אהבתם את: Death Cab For Cutie, Manchester Orchestra, Cursive, רוק אלטרנטיבי מאוד אמריקאי, עם טיפ-טיפה אימו
מתוך האלבום Worst Band Name Ever [קנו! באתר הלהקה]

10. Interpol – The Heinrich maneuver
אתר בית, מייספייס
אינטרפול! אינטרפול חדש! אוף, איזה כיף. האמת? עדיין לא החלטתי מה אני חושב על האלבום החדש שלהם (שממש היום הגיע בדואר). משום מה, השיר הזה נמצא באלבום אחרי שיר טוב אפילו יותר, ולכן יוצא מעט "חלש". חלק מהעוצמה האדירה שלו ניטל ממנו בגלל סדר השירים באלבום. אבל כאן, ובכל מקרה אחר בו השיר הזה מגיע, בא לי להגביר עד שקירות הבית שלי יזעקו לרחמים. העוצמה והאינטנסיביות שאינטרפול מצליחים ליצוק לכל מילימטר מעוקב של שיר מדהימים אותי בכל פעם מחדש. אני אפילו לא צריך להבין את המילים (שידידי שרון אריאלי מתאר כשירה צרופה, בין יהודה עמיחי לוויליאם באטלר ייטס) כדי להרגיש את המוזיקה הזאת פועמת בוורידים. אין לי הרבה לומר על השיר הזה. אם אתם לא אוהבים את אינטרפול, אתם לא אוהבים אותם. אם יש להם מקום בלבכם, גם אם המקום הזה צורב וכואב רוב הזמן (ככה זה עם אינטרפול), השיר הזה ייכנס ישר לשם. ואולי, רק אולי, השיר הזה יגרום לכם לתת להם צ'אנס, אם לא נתתם קודם.
תאהבו אם אהבתם את: Joy Division (נדוש אך נכון), Editors, Bloc Party
מתוך האלבום Our love to admire [קנו! מוזיקה נטו]

11. Volunteer pioneer – Adventure capital
מייספייס
היה לי ברור שאם אני מסכם – בצורה סובייקטיבית ומשונה שכזו – את החודשים המוזיקליים שעברו מאז האוסף האחרון, חייב להיות כאן שיר של Volunteer Pioneer. תקציר הסיפור שלי איתם נמצא כאן, ומאז התברכנו ב-EP הראשון שלהם, שהוקדש מן הסתם לזכר הנבלנית שלהם, שהלכה לעולמה בטרם עת, ממש בסוף הקלטות האלבום. היה קשה, קשה מאוד לבחור שיר אחד מה-EP הזה. כולם מצוינים, כולם קצרים, אף אחד מהם לא מספיק בפני עצמו. מוזר להוציא את השיר הקטן והממזרי הזה מההקשר שלו בשרשרת קצרה אך חזקה של שירי האלבום (שמומלץ מאוד מאוד, אם זה לא היה מובן עדיין). יש פה נבל (אבל לא בדיוק כמו של ג'ואנה ניוסם), יש פה סולן עקום (אבל לא בדיוק כמו זה של סאנסט ראבדאון), יש פה שני קולות (אבל לא בדיוק כמו של מיליון הרכבים), יש פה… די כבר! מספיק עם ההשוואות וההקבלות וההדגמות. תקשיבו רגע, טוב? בשביל זה נועד האוסף הזה, בשביל שירים ממש טובים, בשביל שלא אצטרך להסביר למה הם טובים. תנו להם צ'אנס, טוב?
תאהבו אם אהבתם את:Arcade Fire, Sunset rubdown, Fiery Furnaces, Danielson
מתוך האלבום Volunteer pioneer EP [קנו! בעמוד הלהקה במייספייס]

12. The go find – Monday morning
אתר בית, מייספייס
הופה! הנה עוד שיר (ראו פולי מה-שמה) שאין לי מושג איך ומתי הגיע למחשב שלי. אבל למי אכפת, כשהוא כל כך יפה? אנחנו מתקרבים לסוף האוסף, וזה הזמן להרים את הרגליים על השולחן, או טוב יותר: להתיישב על הנדנדה במרפסת (Note to self: חייב לבנות נדנדה במרפסת) וליהנות בשלווה מהדקות האחרונות של ערב קיצי. ויקיפדיה מספרים לי שמדובר בכלל בהרכב אלקטרוניקה של איש בלגי אחד, אבל השיר הזה הוא כל כולו אקוסטיקה יפהפייה, ומרגשת בכמה שהיא פשוטה.
תאהבו אם אהבתם את: אליוט סמית', עמית ארז, Kings of convenience
מתוך האלבום Stars on the wall [קנו! Amazon. בארץ, MCI אמורים לייבא את האלבום הזה, אך אין לי מושג איפה הוא נמצא, אם בכלל]

13. The cinematic orchestra – To build a home
אתר בית, מייספייס
אני נבזה. לכן שמרתי את השיר היפה ביותר לסוף. קודם כל, תודה למגיב (אני חושב שזה היה נדב) שנדנד לי על האלבום הזה. בסופו של דבר הלכתי, באיחור מה, והורדתי אותו. לא הצטערתי. הכרתי את הסינמטיק אורקסטרה כהרכב שמערבב טריפ-הופ, ג'ז וניסיונות מוזיקליים אוונגרדיים שלפעמים היו מוצלחים ולפעמים לא כל כך. אבל לאלבום הזה באמת לא ציפיתי. השיר היפהפה-עד-כאב הזה, שפותח את האלבום שלהם, שונה כל כך מכל מה שציפיתי לו, שלא הייתה לי ברירה אלא קודם כל להקשיב היטב.
וואו.
כבר אחרי דקה אחת, כשהפסנתר מתחיל להתנשף כאילו הוא באמצע מעשה האהבה או כאילו הוא רץ מהר כדי להגיע למקום ולרגע הכי חשובים בעולם, הבנתי שמדובר פה בלא פחות משיר מופת. ארבע הדקות שנותרו רק אישרו את המסקנה שלי. אם אצל וילקו התרגשתי מההצהרה של ג'ף טווידי שהוא מוכן לחכות בצד עד שאהובתו תחליט מה שתחליט, הפעם רוסקתי לרסיסים מהקול של פטריק ווטסון האדיר כשהוא שר "אני בניתי בית, בשבילך, בשבילי. עד שהוא נעלם, בשבילי, בשבילך, ועכשיו הגיעה השעה לעזוב, ולפנות אל האבק…"
כל האלבום הזה יפהפה. יש כאן גם את הקול של פונטלה בס הנהדרת, ובעיקר יש כאן את הסינמטיק אורקסטרה, שכשמם כן הם – בין אם הם עושים אלקטרוניקה, ג'ז, קברט, או משלבים ביניהם וממציאים ז'אנרים חדשים לגמרי, הם תמיד גורמים לך להרגיש שאתה מאזין לפסקול הסרט הכי יפה של חייך.
תאהבו אם אהבתם את: אנטוני והג'ונסונז, רופוס ויינרייט, ג'ף באקלי
מתוך האלבום Ma Fleur [קנו! מוזיקה נטו]

נהניתם? מעולה. צרבו את האוסף, שתפו אותו ברשת, הפיצו אותו לחברים!
לא נהניתם? נו, צר לי. כנראה שטעמי לא קולע לטעמכם. יש צרות גרועות מאלה.

ניפגש באוסף הבא, כן?

32 תגובות על “תקשיבו רגע 02 – אוסף תקופתי שני”

  1. דוד הגיב:

    אני ראשון!!!
    (ואני אפילו לא יכול להגיד שתמיד רציתי לעשות את זה… סתם טמטום של בוקר…)
    גיא, ראית את הקליפ ל D.A.N.C.E? כי אם לא, בתור חובב טי-שרטים את חייב לראות את זה

  2. candy הגיב:

    מתה על מיקסטייפים!!!
    שומרת את ההאזנה הראשונה לערב,אבל בטוחה שהוא יהיה טוב,המיקסטייפ הזה 🙂

  3. ברך הגיב:

    You are such a PYT!:]

    יאיי!

    בשביל דוד – "השיר הזה (שגם הוא כמו השיר הראשון מתהדר בקליפ נפלאאאא)"

  4. גל כהן הגיב:

    גיאחה, תודה רבה.

    אני יותר מאוחר אקשיב לאוסף כבדרך אגב [עכשיו זה מאולץ מדי].

    גל.

  5. סתו הגיב:

    איזה שיר נהדר לפתוח איתו מיקסטייפ
    ולמה לעזאזל אתה היחיד שעושה את זה? למה אני לא…

    היו לך פלאשבקים מ- "היי פידליטי"?

  6. גיאחה הגיב:

    סתו – אל תגלה לאף אחד, אבל אני לא סובל את הסרט הזה 🙂

  7. גל הגיב:

    איך אפשר לא לאהוב את היי פידליטי? הוא נוטף חמידות, יש בו מוזיקה טובה ו, נו… ג'ון קיוזאק.
    הטיעון היחיד שיש לי נגדו הוא שהאהבה למוזיקה שאופפת את הספר לא תורגמה היטב למסך. אף על פי כן, זה סרט מקסים וכיפי.

    ולגבי המיקסטייפ- נראה מבטיח. התחושה הראשונית שהייתה לך לגבי החדש של ווילקו היא התחושה הנוכחית שלי, אולי המיקסטייפ שלך יצליח לשנות אותה (אם כי אני בספק).

  8. גיאחה הגיב:

    היי פידליטי – ואני לא מאמין שאני פותח שוב את הוויכוח הזה 🙂 – הוא דרמה רומנטית מייגעת ואגוצנטרית. המוזיקה היא רק תירוץ. להגיד שזה סרט על מוזיקה זה כמו להגיד ש"האלופה" זו סדרה על כדורגל.

  9. גל הגיב:

    אתה צודק לגבי תפקיד המוזיקה בסרט, זה בדיוק מה שאמרתי. לגבי איכות הסרט אני חולקת עלייך- לדעתי הדמות של רוב היא אגוצנטרית, אולי מעט מייגעת לפרקים, אבל הסרט מענג ביותר.

    שמעתי שטובה גמזו חזרה. אני צריכה להתעדכן.

  10. עידן ס הגיב:

    כל הכבוד, גיאחה, על מיקסטייפ שנשמע מבטיח! את רוב האמנים בו אני לא מכיר, אבל אני בטוח שהוא מצויין!

    תמשיך כך

  11. ערן הגיב:

    גיאחה – איזה אוסף כיפי! האוזניים שלי נמתחו כמה וכמה פעמים כשהוא התנגן ברקע בזמן הלימודים.
    סט. וינסנט עשתה לי את זה כבר כששמת אותה בעונג עם now now

    ישר כוחך!

  12. דייב דנ הגיב:

    סיימתי לקרוא ועדיין לא גמרתי להוריד. כך שאני יהיה חייב לשוב ולקרוא יחד עם השירים ברקע.

    P.S שמח שהצלחתי לדחוף לך שיר 🙂

  13. שבלול הגיב:

    תודה גם ממני!

  14. שי הגיב:

    מאד נהנתי. תודה!

  15. רון הגיב:

    בקשר ל UUDDRLRLBAS, אין לי מושג מי אלה אבל השם שלהם לקוח משיר של המולדי פיצ'ס ( הלהקה של אדם גרין וקימיה דוסון ) anyone else but you.

    שיר מאוד חמוד ואלבום לא מספיק מוערך

  16. גיאחה הגיב:

    אם כך, רון ידידי, המולדי פיצ'ז לקחו את הביטוי מנינטנדו 🙂

  17. פלונטר הגיב:

    רגע של קטנוניות – השם של הלהקה הוא up up down down left right left right b a start
    ולא right left right left….
    זה חשוב, אם עושים את זה הפוך הקוד לא עובד! 🙂

  18. גיאחה הגיב:

    פלונטר, הצדק עמך ואני אץ לתקן במבוכה.

  19. We Have Explosive הגיב:

    כל הכבוד, תודה. נהנתי מאוד. קומון הוא פשוט ראפר ענק! אני כבר לא יכול לחכות ל-Finding Forever שיוצא ממש בקרוב. אהבתי את A Dream ו-The Game, את מיסאנדרסטוד קצת פחות. הסימפול צורם לי, כמו ב-Testify מ-Be.

  20. דורצח הגיב:

    הבאת אותה במיקסטייפ, אין מה לומר.
    נהניתי מאוד.

  21. אוהד הגיב:

    אני לא ממש ממש אין-טו אינדי (רק קצת), ונהנתי מאוד.

  22. אוהד הגיב:

    אני לא ממש ממש אין-טו אינדי (רק קצת), ונהנתי מאוד.

  23. בן קלינגר הגיב:

    גיאחה, האוסף פשוט תענוג. קבל ח"ח.
    ודאבל (חחח"ח?) על זה שאתה מצרף עטיפה, כך שהדיסק יכנס לCoverFlow.

  24. yaddo הגיב:

    אין בעד מה על J.U.S.T.I.C.E.
    (:

  25. Kettercat הגיב:

    עכשיו, כשספגתי קצת יותר האזנות של האוסף –
    מגניייייייב. נהניתי מאוד מאוד. במיוחד מווילקו ומ-"Marry Me" שרשמית הפך להיות אחד השירים האהובים עליי ברגע זה.

  26. Itay הגיב:

    גיא,

    האוסף הזה הוא עונג השבת שלי!
    זה פשוט נהדר,
    אתמול הייתי במסיבה ושמעתי שיר שנורא דמה לשיר של דאפט פאנק, לא יכולתי להישאר אדיש למשמע הבאסים והגרוב המדבק של השיר הזה. לא ידעתי את שמו או שם יוצריו ועמדת הדיג'יי היתה רחוקה להפליא, כך שנשארתי ללא שם ועם תהיות גדולות.
    הודות למיקסטייפ, מצאתי את התשובה לשיר הלא מזוהה, כאמור Justice – D.A.N.C.E(תודה לך גיא!)

    בנוגע לקומון, אכן הפתעה נעימה לקבל אותו במיקסטייפ הזה. מקווה שאלבום יענה על הציפייה שקודמיו יצרו. לכו תקנו!

  27. pez הגיב:

    תודה על המיקסטייפ המעולה, גיא!

  28. סי הגיב:

    כבר תקופה ארוכה אני קוראת את 'עונג שבת',
    ואני נהנת ממנו כל רגע, הוא פותח לי עולם חדש של צלילים.
    השבוע נהנתי במיוחד משירי הלהקה The Cinematic Orchestra.
    תודה ושבוע נעים.

  29. nettasa הגיב:

    תודה רבה
    שמעתי ואהבתי מאוד כמעט הכל,
    כל כך כיף לגלות מוזיקה חדשה שאתה באמת אוהב ולא רק עוברת לידך, וזו הרגשה נפלאה לגלות מוזיקה חדשה לאנשים אחרים, אז תיהנה לך
    אני כבר נהנית
    שוב תודה ושבת מנוחה

  30. אודי הגיב:

    אוף,
    אני לא יכול להפסיק להקשיב.
    בעיקר לשני השירים הראשונים.
    עוד מעט אישתי זורקת אותי מהבית יחד עם האוסף שלך.
    די,
    תמשיך.

    א.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *