תגובות לפוסט: כרטיסים במתנה: פסטיבל תחנה מרכזית

מאת: אלון

אלון — Sat, 15 Sep 2012 03:31:57 +0000

קו 66 פתח תקוה תל אביב. לעלות, ליסוע, לקנות דיסק או שניים וכל הדרך חזרה למזמז את העטיפה ולקרוא כל פרט בה ולדמיין איך זה יישמע לפי רשימת הנגנים והכלים – עד שמגיעים הביתה לשמוע. היתה בזמנו גם להקה מדהימה על שם הקו הזה.

מאת: איל (בשם גיא)

איל (בשם גיא) — Fri, 14 Sep 2012 23:01:27 +0000

והזוכים הם:
גיל ו-Liroyz!
מזל טוב! תציצו בתיבות המייל שלכם.

תודה לכולם על הסיפורים הסופר-מרגשים ונפגש ביום שני!
https://www.facebook.com/events/481932518486029/

מאת: אודי

אודי — Fri, 14 Sep 2012 18:57:12 +0000

הכי שם, אירוע חובה !

מאת: אבישי

אבישי — Fri, 14 Sep 2012 17:39:56 +0000

קו 26 ממזכרת בתיה לעיר הגדולה רחובות זה סבבה, אבל מה שיפה זה שלמזכרת יש גם קו ישיר לירושלים 434, שזה רייז רציני לקדושה.

מאת: ג'ימבו

ג'ימבו — Fri, 14 Sep 2012 17:17:58 +0000

קו 370 מתל אביב לבאר שבע, מחיי המשפחה לחיים הפרטיים וללימודים.

מאת: Inbar Ayalon

Inbar Ayalon — Fri, 14 Sep 2012 16:26:58 +0000

עדיין?
אם כן, כנראה שזה יהיה קו 948, ירושלים- בקעת הירדן, מהבירה ועד לבסיס, חום אימים כלול.

מאת: אמוץ

אמוץ — Fri, 14 Sep 2012 15:04:07 +0000

קו 40 מנהריה למצפה אבירים- תמיד מוריד אותך בכפר הערבי נוצרי הקרוב בתירוץ שהוא לא נכנס למצפה אבירים- גם כשיש גשם ואתה צועק על הנהג ויורד להירטב בין השלוליות….
אז על כל הימים בגשם… כרטיס יפנק אותי… ו… אאההה… אני אוכל גם ארוחת חג שני ! ככה שהכרטיס יעזור לי להוריד את האוכל יותר טוב…

מאת: כרמל

כרמל — Fri, 14 Sep 2012 13:27:19 +0000

התגובה שמעליי כל כך יפה ומקיפה, שהתרוקן לי המוח ובמילא אין לי סיכוי.
אני בכל זאת אשמח לכרטיס

מאת: איתמר

איתמר — Fri, 14 Sep 2012 10:32:14 +0000

רוב הנסיעות באוטובוס הן די שגרתיות, הן משמשות מעבר ממקום אחד למקום אחר, שנייה אחרי שירדת כבר שכחת את הנסיעה, ואתה מחפש את היעד הבא, אבל לפעמים, רק לפעמים גם נסיעות באוטובוס יכולות להיות קסומות. אחרי הצבא עשיתי מועדפת באילת, תקופה שיש רק פעם בחיים, אחרי משמרת במלון, משתכרים למוות, בלי דאגות ומחשבות מהותיות על המשך החיים, חוזרים לבקר בנס ציונה פעם בחודש/חודשיים תלוי בתקופות, ולמשך שנה לא דואגים מהעתיד שמתקרב ובא, באחת הפעמים בהן חזרתי הביתה מאילת, עם תיק קטן שכולל בתוכו דיסקמן (כן, אני די זקן, פעם היינו משתמשים בזה) עם דיסקים מקוריים של הסמיתס הלהקה האהובה עלי בעולם עד היום, וספרים של פאולו קאולו מהתקופה שלא הבנתי בספרות וחשבתי שהאלכימאי זה הספר הכי טוב בעולם. למי שלא יודע, בשביל שיהיה לך מקום לשבת על האוטובוס מאילת אתה צריך להזמין כרטיס מראש, יש בזה משהו מאוד רומנטי בעיניי, תמיד קיוויתי שירצה הגורל ודווקא לידי תשב אשת חלומותיי ויתפתח סיפור אהבה קסום, כמובן שהחיים האמיתיים אוהבים לנפץ כל אשליה לרסיסים, ותמיד ישבו לידי אנשים שמנים או זקנות שלא הפסיקו לדבר כל הנסיעה, אך דווקא בנסיעה ההיא, בחצות ערב ראש השנה לפני 9 שנים, כשעליתי על האוטובוס בשנייה האחרונה לפני שהוא יצא, והתיישבתי במקומי, ראיתי בחורה ממש חמודה נשענת על החלון, מזיזה את תיקה מחייכת אלי ונותנת לי לשבת. טוב, כמובן שאיך שהאוטובוס התחיל לנסוע שאלתי אותה אם זה האוטובוס לירושלים נכון? היא ממש נחלצה ואמרה לי שלא, לאחר שהבינה שאני עובד עליה ונשבר הקרח, התחלנו קצת לדבר, מתברר שהיא אילתית במקור שלומדת ברחובות בפקולטה, כשהיא סיפרה לי שהספר האהוב עליה הוא האלכימאי, הרגשתי כ"כ בר מזל שסחבתי איתי את הספר בתיק, ברגע שהוצאתי אותו החוצה, היא הסתכלה עלי בהלם, ושנינו הבנו שזאת לא הולכת להיות סתם נסיעה, למרות השעה המאוחרת לרגע לא הייתה שתיקה, דיברנו על הכול, אהבות, חלומות, עבר, עתיד, את השיחה מרתקת עצר ויכוח קולני, בין אחד הנוסעים לנהג, כאשר הראשון האשים אותו בחוסר זהירות וכמעט תאונה, הנהג עצר בצד את האוטובוס וטען שהוא לא יכול לנסוע כל עוד מישהו מציק לו, הייתה מאומה גדולה, לבסוף אני החלטתי להתערב, לא יודע אם זה בגלל שרציתי להרשים את הבחורה לצידי, או שסתם ריחמתי על שאר נוסעי האוטובוס ששבויים להם באמצע המדבר בשתיים לפני בוקר, הצעתי שנעבור אנחנו לשבת מצד ימין לנהג, ונפקח עליו, לאחר שעברנו מקום, השיחה כבר לא קלחה כל כך, אני הייתי יותר מדי מרוכז בכביש, פתאום הרגשתי אחריות על חיי עשרות בני אדם שרק רוצים להגיע למשפחות שלהם בערב ראש השנה, אחרי כמה דקות זה עבר לי, אבל היא כבר נרדמה לי על הכתף, היא נראתה כ"כ יפה ושלווה לא היה לי לב להעיר אותה, הוצאתי בעדינות מהתיק את הדיסקמן, והקשבתי לסמיתס כהרגלי, ואז רצה הגורל
ודווקא בשיר " יש אור שלא נכבה", בפזמון הבא And if a double-decker bus
Crashes into us
To die by your side
Is such a heavenly way to die
And if a ten-ton truck
Kills the both of us
To die by your side
Well, the pleasure – the privilege is mine

התנגשנו במשאית, לדעתי הנהג שלנו נסע יותר מדי מהר ולכן שנהג המשאית האט קצת, הוא נתקע בו, בסופו של דבר כולם יצאו בסדר, ומלבד ההלם והשוק, לא קרא שום אסון, כשיצאנו החוצה לשאוף אוויר, בזמן שהנהגים החלו להאשים אחד את השני בקולניות וכמעט באלימות, שמתי לב שהיא קצת נסערת, ביקשתי ממנה רשות להשמיע לה את הקטע ששמעתי באותו הרגע של התאונה, שמתי לה את האוזניות על האוזניים, היא הקשיבה והתחילה לבכות, ואז חיבקה אותי במשך דקות ארוכות, ואמרה לי שאני מיוחד, אבל יש לה חבר שהיא גרה אתו, לא הבנתי איך כ"כ הרבה צירופי מקרים קרו לשווא, לבסוף היא ביקשה ממני את הטלפון שלי, מאחר שלא הרגישה נוח מבחינה מוסרית להביא לי את שלה, ואמרה שאם ירצה הגורל בשבילה דרך אחרת, היא מבטיחה להתקשר, לאחר שבוע, קיבלתי טלפון משיחה לא מזוהה שלא הספקתי לענות, לעולם לא חזרתי לאותו מספר, ועד היום אני תוהה אם זאת הייתה אותה בחורה מנסיעת חצות שיצאה מאילת לנס ציונה.

מאת: שר

שר — Fri, 14 Sep 2012 08:59:33 +0000

411
תא כל העולם ובנותיו סוף העולם ימיננה ואז בית שמש

מאת: אסף

אסף — Fri, 14 Sep 2012 07:29:28 +0000

קו 45 בתוך ירושלים מבי"ס למרכז העיר. הקו עבר (אולי גם היום) בתוך השכונות החרדיות גאולה ומאה שערים, רגעים בהם כל העולם מתנהל בתפאורה אחרת וניצבים שונים.

מאת: מייסט

מייסט — Fri, 14 Sep 2012 07:10:23 +0000

501 היה לוקח אותנו לעיר הגדולה

מאת: ליאור

ליאור — Fri, 14 Sep 2012 03:30:17 +0000

48/248/247 שלקחו אותי לת"א וחזרה בנעורי

מאת: עמית י.

עמית י. — Thu, 13 Sep 2012 18:47:20 +0000

קו 24, מרמת השרון לתל אביב.
ליווה אותי כל הילדות..

מאת: איתיצ

איתיצ — Thu, 13 Sep 2012 18:16:33 +0000

53 – קרית חיים-קרית ביאליק. "עוד סיבוב אחד והגענו". ככה שעה!

מאת: שא-בופ

שא-בופ — Thu, 13 Sep 2012 16:44:29 +0000

הסיפור על קו 301 הרג אותי. אני אף פעם לא מבינה איך הנהג מצליח לזכור את המסלול שלו

מאת: חושן

חושן — Thu, 13 Sep 2012 16:17:45 +0000

378 – מת"א לאופקים. מקצר לי את הנסיעה לבסיס בשעה שלמה!!

מאת: London

London — Thu, 13 Sep 2012 15:44:50 +0000

קו 480 מארלוזרוב לירושלים. זוכרת כל פעם שנסעתי בו; לחברים, לבסיס, לטיול-פרידה-לפני-קורס-קצינים עם חברה… וכמובן, את הפעם בו ניסיתי לחזור באותו קו והוא נתקע באמצע הצהריים ביציאה מירושלים, והותיר אותנו להתייבש בשולי הכביש עד שיגיע אלינו אוטובוס חלופי (כעבור כ-45 דקות).

מאת: שי

שי — Thu, 13 Sep 2012 14:30:23 +0000

קו 5. שאיכשהו נמצא בכל מקום שאני מחפש אוטובוס בתל אביב. אולי זה קשור לזה שהוא קו חופר.

מאת: דניאל

דניאל — Thu, 13 Sep 2012 11:28:09 +0000

קו 11 שהיה לוקח אותי אל הים.

מאת: חיים כצמן

חיים כצמן — Thu, 13 Sep 2012 11:06:32 +0000

מונית שירות קו 51 – קו ההופעות שלי

מאת: אלכס בן-ארי

אלכס בן-ארי — Thu, 13 Sep 2012 09:53:04 +0000

קו 73 – החיבור בין כל טבורי העולם של נערותי: בית -> הספריה העירונית -> קולנוע מגדל -> קולנוע רינה ומרכז העיר (חולון) -> חנויות המשומשים באלנבי -> משחקי הוידאו בככר דיזנגוף. האם היה עוד משהו בעולם שיש בו צורך מלבד הקו הזה? ספק גדול.

מאת: יעל

יעל — Wed, 12 Sep 2012 21:16:22 +0000

קו 371 ראשון – קרית גת, קרית גת – ראשון. זה הקו הבינעירוני הראשון שנסעתי בו לבד (כילדה). עוד לא היו אז טלפונים סלולריים, לי עדיין היה ווקמן (!). היה מפחיד ומרגש בו זמנית.

מאת: ליאור

ליאור — Wed, 12 Sep 2012 20:37:53 +0000

קו 63, BY FAR.

מאת: Becky

Becky — Wed, 12 Sep 2012 20:34:33 +0000

קו 4 בצפון תל האביב – האוטובוס נוסע דרך השכונות של הילדות של האבא שלי, וסוף סוף עכשיו, הוא מדבר על חייו הבוגרים הצעירים שלי

מאת: פאפ

פאפ — Wed, 12 Sep 2012 19:58:09 +0000

קו 24/48/47 שהוביל מהמושבה הקטנה רמת השרון לעיר הגדולה.
כרטיס יתחיל את השנה בצורה הטובה ביותר

מאת: אורן

אורן — Wed, 12 Sep 2012 19:37:34 +0000

200 (מודיעין-תל השומר) שלוקח אותי כבר שנתיים מהבסיס הביתה בתוך שעה, אם אני בר מזל לצאת עליו (הדרך החלופית כוללת שלושה אוטובוסים יותר). נשארו לי עוד 5 פעמים לעשות את המסלול הזה, בתקווה שבכולן אספיק אליו…

מאת: שחר

שחר — Wed, 12 Sep 2012 19:17:52 +0000

קו 63 תל אביב-רמת גן.
בגיל 15 היינו חבורה של בנות. 8 בנות. חברות. מכל רחבי הארץ.
היינו חברות טובות.. אפשר להגיד שהן היו החברות הכי טובות שלי באותה התקופה.
מוזיקאיות כאלה, מגניבות, קצת ריענון מהחברים והשגרה במקום מגוריי.
פעמיים בשבוע, בימי שני ורביעי, היינו נפגשות בתל אביב. לא משנה אם זה היה לוקח שעה כל כיוון נסיעה, לא משנה אם היה לנו מבחן יום אחרי או יומולדת לחבר.
אלה היו הימים שלנו. הימים הקבועים והכי כייפים בשבוע.

הייתי מגיעה כל פעם ברכבת לעזריאלי ומשם לוקחת קו 63 לסנטר. בכל פעם היינו מסתובבות במקום אחר, מפזרות את הטימטום והשטויות שלנו ברחבי תל אביב.
אבל הייתה לנו שעה קבוצה, 15:10 בסנטר.

לא משנה כמה גדלתי, וכמה אני מבינה שיש דרכים הרבה יותר יעילות להגיע לסנטר מאשר לקחת רכבת ואז קו 63. זה תמיד יהיה הקו שלי, ותמיד שאגיע לת"א ואצטרך להגיע לאיזור אני אעלה עליו.

מאת: נטע

נטע — Wed, 12 Sep 2012 18:53:37 +0000

קו 92 מחולון לתל אביב
לקח אותי לגלות את העיר הגדולה

מאת: אלון

אלון — Wed, 12 Sep 2012 16:23:14 +0000

כמתכנן ויועץ תחבורה ציבורית למשרד התחבורה מזה קצת יותר משנה,
תמיד יהיה לי Soft Spot לקו הראשון שתכננתי – קו 378 המהיר מת"א לשדרות, נתיבות ואופקים. לא רק קו חשוב המקשר פריפריה ללב הארץ, אלא גם קו עם סיפור יפה על בחור צעיר כבד ראיה מנתיבות שנלחם לפתיחתו והשיג את התקציב ליישומו.

קו נוסף היקר לליבי הוא קו 149, האוטובוס האדום של דן (בעבר) שהיה לוקח אותי כנער לעיר הגדולה מתי שרק יכולתי לברוח מהישימון הפרברי

מאת: שירה

שירה — Wed, 12 Sep 2012 16:17:41 +0000

מבין כל הקווים ששימשו אותי בתקופת התיכון ואחרי, קו המלכים האהוב היה תמיד קו 21, הביא אותי כמעט לכל מקום שחפצתי בת"א. מבין הנסיעות הרבות זכור לי במיוחד יום שישי חם אחד בו פספסתי את האוטובוס האחרון ונאלצתי ללכת הביתה, סביבות השעתיים וחצי הליכה 🙂
אין ספק שזה היה קו משנה חיים ומעצב ילדות, חבל שכבר לא קיים יותר…
אשמח מאוד מאוד לקבל כרטיס (כמו כולם כאן ככל הנראה :))

מאת: נופר קריב

נופר קריב — Wed, 12 Sep 2012 15:55:50 +0000

כעזבתי את אילת ועברתי ודרום תל אביב, הייתי נוסעת המון עם קו 26 לתחנה המרכזית או לשדה התעופה כשהיה לי אפשרות לבקר בבית באילת

מאת: רוני

רוני — Wed, 12 Sep 2012 15:55:02 +0000

אשמח לכרטיס 🙂

מאת: arnavlavan

arnavlavan — Wed, 12 Sep 2012 15:17:45 +0000

קו 37 בחיפה שבגיל 11 הלכתי עליו לאיבוד

מאת: sharon

sharon — Wed, 12 Sep 2012 15:07:31 +0000

קו 69, בגלל המספר.
סתם לא, קו 42 : דבר ראשון זה הקו הראשון שלקחתי בחיי והמשכתי לקחת יום יום בשירותי הצבאי. וגם כי זה קו של אנשים מוזרים והזויים , אין נסיעה אחת בקו הזה בלי שקורה משהו הזוי.
והכי חשוב, הוא נשאר באותו המסלול אחרי כל השינויים שעשו בשנה שעברה!

מאת: אמיר

אמיר — Wed, 12 Sep 2012 14:20:39 +0000

יש לי יחסי אהבה-שנאה מורכבים עם אוטובוסים כי גדלתי בגולן וכל מקום (הש"ש, הצבא והחיים בכלל) הוא רחוק, ועד היום לא הצלחתי להיגמל מההרגל לרוץ כשאני צריך להגיע לתחנה לתפוס אוטובוס- כי אם איחרת ב5 דקות בב"ש, תצטרך לחכות 45 ד' עד האוטובוס הבא לת"א ותאחר את האוטובוס המהיר לצפון…
אז אני בוחר ב870 (מהיר ב"ש-עפולה). לא יצא לי לסוע בו כמעט (הוא התחיל בדיוק אחרי שהפסקתי לסוע לדרום לש"ש ולצבא) אבל הרעיון לדלג על המרכז והפקקים מאוד מוצלח בעיני (=

מאת: שרה

שרה — Wed, 12 Sep 2012 14:02:42 +0000

בתור שכנה של התחנה המרכזית (החדשה בתל אביב) – יש לי חיבה לכל קו הלוקח אותי הרחק ממנה!

מאת: נעם

נעם — Wed, 12 Sep 2012 13:58:54 +0000

61. הוא פשוט בכל מקום.

מאת: אור

אור — Wed, 12 Sep 2012 13:22:54 +0000

63 הנצחי כמובן
הוא לוקח אותי לבית הספר, לים, לעזריאלי ופחות או יותר לכל מקום בעולם.

מאת: דנה

דנה — Wed, 12 Sep 2012 13:12:27 +0000

וואו. נוסטלגיה. איך אפשר לבחור? היו כל כך הרבה חשובים. קו 5 באשקלון הוציא אותי מהבית לכל מקום אליו רציתי להגיע. עם קו 842 הצלחתי להגיע לבן זוגי בצפון (4 שעות נסיעה לכל כיוון, 4 שעות בהן האזנתי לכל המוזיקה החדשה שמצאתי וגיליתי באותו שבוע, שוב ושוב, ושוב), קו 37 הלוך ושוב מהכרמל לעיר התחתית של חיפה- עליות, ירידות, עיקולים ופיתולים, הרבה מעבר למה שהקיבה הרגישה שלי יכולה לשאת, כל נסיעה חוויה של ממש, זה הקו ששבר אותי סופית וגרם לי להוציא את מיטב הכסף שלא היה לי על טוסטוס קטן, כתום, ובלתי ניתן להחלפה. כל אחד מהם ותפקידו וכל אחד מהם בלתי נשכח בדרכו 🙂