תגובות לפוסט: עונג מדף: שלוש פעימות / גיא מורד (ראיון וספר במתנה)

מאת: גיאחה

גיאחה — Tue, 21 Apr 2009 20:56:50 +0000

תודה לכל המגיבים! זה אחד משרשורי התגובות הכי נפלאים שקראתי מזה שנים, אולי הטוב מכולם. אני ממליץ לכל מי שעדיין לא עשה זאת לגלול ולקרוא כאן הכל, יש פה פנינים שקשה להאמין.

הודעות זכייה נשלחות ברגעים אלו לזוכים. מי שלא זכה – קנו לעצמכם ספר!

מאת: טאשה

טאשה — Tue, 21 Apr 2009 20:32:03 +0000

בראוניס – LOL אולי קצת שחוק, אבל בחיי שצחקתי בקול כשקראתי את סוף התגובה שלך.. :O)

גיאחה – העודך מתעטש?? ואו! אולי תקים איזו קבוצת תמיכה עם קיפי בן-קיפוד? רק בריאות, גברבר.

מאת: בראוניס

בראוניס — Tue, 21 Apr 2009 20:26:44 +0000

חוויה חוויה חוויה… הומ… לט מי ת'ינק
הדבר היחיד שקופץ לי לראש זה הקראוד סרפינג הראשון שעשיתי מימי, לפני ירחים מספר בהופעת השקה של אקספקט נאת'ינג. אחרי שנים שגברים מיוזעים נמרחו עלי מלמעלה נקמתי אני את נקמתי וביד חזקה ובזרוע נטויה הומראתי אל על.

רגע, זה עד יום שלישי בחצות? אוי לי! עוד 35 דקות!
שלח שלח שלח
אין זמן להרהורים!

מאת: סמדר

סמדר — Tue, 21 Apr 2009 20:02:13 +0000

וואה, כמעט פספסתי!
חוויות מהופעה? הממ… אני מניחה שהכי משמעותית היתה זו של יוני בלוך שהיתי בה לפני כמעט שנתיים, בה הכרתי את חברי הנוכחי שהסכים יחד איתי שהשיר "מגרד" הוא פשוט מצחיק ומגניב. מאז ידענו שנסכים (כמעט) על הכל…

מאת: June

June — Tue, 21 Apr 2009 19:41:28 +0000

מפאת חוסר זמן, אני משאירה תגובה בנאלית :X

מאת: Ashka

Ashka — Tue, 21 Apr 2009 19:13:21 +0000

היה לי דייט עם בחור, הוא נתן לי להחליט לאן הולכים, אז החלטתי שמתאים לי לראות הופעה של נקמת הטרקטור בפסטיבל האירי ב-2003.
הלכנו והתמקמנו לנו בקמלוט בהרצליה, שותים מרפיס לאות הזדהות עם הפסטיבל.
מהצליל הראשון שעלה מהבמה הוקסמתי.
אני חושבת שלא דיברתי איתו כל ההופעה 🙂

בסוף לא יצא כלום מאותו בחור, אבל נקמת הטרקטור איתי עד היום
AshkA

מאת: Rטובה

Rטובה — Tue, 21 Apr 2009 19:08:13 +0000

בהופעה נידחת של לבנון גיליתי שמוזיקה עם הרבה שכבות פשוט גורמת לי לגמורררר

מאת: עידו

עידו — Tue, 21 Apr 2009 18:34:43 +0000

תמיד התקשיתי להבין עד כמה באמת הגרלה היא אקראית. תמיד יש משהו במישהו שמושך אותך בלי שום סיבה, אז את בוחר בו.

מאת: הליברוב

הליברוב — Tue, 21 Apr 2009 18:19:25 +0000

אבי, גם אני זוכר את זה. זה היה מדהים. יש כמובן מלא סיפורים מהופעות ומה שאני זוכר כרגע זה אפקס טווין במדבר, כשאני בכיתה י' או י"א. חוץ מזה שהעברתי עם חבר יום שלם בים המלח כי היה רק אוטובוס אחד בשבע בבוקר, מכרו שם חולצות אדומות של הדינמו דבש, שכל צוות העובדים ואנשי הבמה לבשו. חבר שלי קנה חולצה כזאת והתערבנו שיש לי אומץ להכנס לאוהל של אפקס טווין בטענה שאני מהצוות. ברור שלא הצלחנו, אבל היה סט די מדהים שאני כמובן לא זוכר.

סיפור לא משהו..

ערב אנטיקון בבלגיה, עם הופעה מעולה של why, ואחריו 13&god, כשבקהל why מתחיל לרקוד איתי. חחחחח. כן, זה סיפור יותר טוב.
לא בהרבה

מאת: שגיא

שגיא — Tue, 21 Apr 2009 18:18:22 +0000

עדות של חבר טוב. לא הכי אסתטי, אבל הכל נכון:
בשנת '98 פורטיס הופיע בסיטי הול בחיפה. מתחילים לנגן, עוברות להן עשרים דקות ולפתע אני קולט שפורטיס פשוט לא שם. כולם המשיכו לנגן עוד ועוד ועוד ועושה רושם שהם מנגנים חזק יותר כדי שהקהל כמה שפחות ישים לב שהוא לא שם. ופורטיס פשוט לא עולה לבמה.
כעבור רבע שעה הוא חוזר, עובר דרך הקהל, כולו מקפצץ ומאושר, וההופעה נמשכת.
כשנזדמן לי, כעבור כמה שנים, להכיר את שלומי, המנהל, שאלתי אותו : "תגיד, אתה זוכר את ההופעה ההיא של פורטיס שהוא נעלם לרבע שעה ?"
"כן, הוא סבל משלשול נוראי", אמר לי שלומי.

מאת: אבי

אבי — Tue, 21 Apr 2009 17:26:13 +0000

שתי הופעות של לבנון בערב הזוי בדרום העיר. זה מול זה התנהלו שני ערבי הופעות, האחד- מרתון להקות פאנק בדירה מתקלפת והשני ערב אינדי יאפי במועדון חדש שנפתח ממול. לבנון ניגנו באיפור לבן והופיעו בהפרש זמן קטן בשתי הרחבות. אני שיכור, מרחף על גלגלי גיטרות, מהופנט מהדיסטורשן שמתפשט. אנרגיות מטורפות מלוות בבועות מבקבוקי בירה שעלו לראש והלהקה הכי טובה בעולם כרגע מפרקת את הבמה המרובעת לשניים.

מאת: עמיתא

עמיתא — Tue, 21 Apr 2009 16:32:44 +0000

אולי אורית התעלפה על הדר.
אני רוצה קומיקס.

פעם הייתי הולכת להופעות של יוני בלוך. נראה לי שזה עונה על השאלה.

מאת: נועם

נועם — Tue, 21 Apr 2009 15:15:11 +0000

בהופעה של הגאטר טווינז צילמתי כהרגלי, והיה איזה זוג מוזר שרצה שאני אצלם אותם והבחור נדנד לי שאני אשלח לו במייל את התמונות, ואז במשך איזה חצי שעה נדנד לי שאם אני לא אשלח הוא יהרוג אותי. פשוט תענוג…

מאת: בנימין

בנימין — Tue, 21 Apr 2009 14:44:49 +0000

אני תגובה.

מאת: ארז

ארז — Tue, 21 Apr 2009 13:47:25 +0000

שבוע שעבר הייתי בפעם הראשונה בחיים שלי בהופעה כמו שצריך. ההופעה הייתה של גבע אלון במופע חשמלי, וזו הייתה אחת החוויות הנהדרות ביותר שחוויתי לאחרונה! נפלה לי הלסת.

מאת: מיכל

מיכל — Tue, 21 Apr 2009 12:31:18 +0000

הגעתי למלבורן סתם טיילתי לאורך הנהר ושמתי לב שיש תנועה של אנשים לכיוון מסויים. הלכתי גם אני לשם והגענו לאיצטדיון. התברר שיש הופעה של הקילרז שלא ממש הכרתי מעבר למה שהשמיעו ברדיו. פתאום מישהו ניגש אליי והציע לי כרטיס בחינם כי הבריזו לו. הסכמתי, ברור. היתה אחלה הופעה!
שבועיים-שלושה לפני כן הגעתי לסידני וראיתי שדיויד ברוזה מופיע שם בבית האופרה, מיד קניתי כרטיס והלכתי להופעה.

מאת: mik

mik — Tue, 21 Apr 2009 12:09:38 +0000

אשמח מאוד לקבל עותק של הספר
🙂

מאת: ניר

ניר — Tue, 21 Apr 2009 11:23:36 +0000

גם אני רוצה

מאת: anna

anna — Tue, 21 Apr 2009 09:27:18 +0000

לקראת ההופעה של דאוס החלטתי לבזבז את מעט הכסף שנשאר לי ולרכוש לעצמי חולצה חדשה. בסוף אותה ההופעה יצאתי מהזאפה כשכולי נודפת סיגריות, ריח כה חזק שלא עבר גם לאחר שבועות ארוכים, מה שהביא אותי להיפטר מאותה החולצה לעד 🙁

מאת: אור_בי

אור_בי — Tue, 21 Apr 2009 09:01:09 +0000

הי!
הקומיקס נשמע אדיר!!!

חווית הופעה משעשעת-

גרתי תקופה מסויימת בקריית גת ויצאתי שם לפסטיבל בשקל.

אחרי כמה שעות של הופעות וכיף הבחנתי בדמות מוכרת…
קרולינה עמדה מחוץ למתחם הבמה וההתווכחה עם השומר.
הוא לא הסכים להכניס אותה.
("את לא יכולה להיכנס אלא אם כן את מופיעה או מארגנת.""אני מופיעה.""לא את לא. אני לא מכיר אותך""אני קרולינה""מי?")
אחרי כמה שניות של שעשוע ניגשתי לשומר ובסלנג קרייתגתי הסברתי לו מי הבחורה ("אח שלו, תכניס אותה, זאת הבחורה שטוחנים את שלה ב"פיסקו"!)
ואכן- הוא הכניס אותה והיא נתנה אחלה הופעה 🙂

מאת: אורן ווילקינס

אורן ווילקינס — Tue, 21 Apr 2009 06:12:26 +0000

הייתי בהופעה

מאת: רפאל

רפאל — Tue, 21 Apr 2009 00:07:06 +0000

הייתי בהופעה של עמיר לב והוא היה חולה מאוד. אז הוא כמעט לא שר ובעיקר ניגן גיטרה.
הייתי בהופעה של הראמונס. היא נגמרה נורא מהר.
הייתי בהופעה של פינק פלויד. היא לא נגמרה.
הייתי בהופעה של SUICIDAL TENDENCIES. סייקו מייקו מכר לי את הטי-שירט שלו.
הייתי בהופעה של אחינועם ניני. היה מיינסטרים.
הייתי בהופעה של פרונג. היה אנדרגראונד (תרתי משמע, האולם היה במרתף).
הייתי בהופעה של קאב קלוואי. היה היסטורי.
הייתי בהופעה של כנסיית השכל. היה הופעה ראשונה ברוקסן.
הייתי בהופעה של היאנג גודס. היה אלוהי למרות הסאונד המחורבן.
הייתי בעוד הרבה הופעות אבל לא ראיתי את הרד דוויל'ס. חבלץ.

מאת: כליפה

כליפה — Mon, 20 Apr 2009 21:05:39 +0000

בעצם זו הייתה הופעה אסף אמדורסקי וקרני פוסטל ועוד ארבע רגליים
הייתי יחד עם אחותי בהופעה של אסף אמדורסקי וקרני פוסטל, בקמלוט.
ישבנו בשולחן צמוד לבמה ומרוב שהיינו קרובים התרווחנו אחורה ושמנו את הרגליים על הבמה.
היה כייף להרגיש חלק מהשואו

מאת: redgirl

redgirl — Mon, 20 Apr 2009 21:05:10 +0000

אוי כמה שאני רוצה את הספר הזה…
משהו מוזר שקרה לי בהופעה… הממ… כשהייתי צעירה מאוד שרתי במקהלות שונות. 4 שנים באחת מקצועית…
אבל בשנות התבגרותי גם התגלתה לי עקמת חמורה ובעיות גב נוספות- לבשתי חגורת גב (מחוך), עשיתי פיזיותרפיה וסבלתי… באחת ההופעות היותר חשובות שלנו סבלתי במיוחד. כמעט ולא עליתי. בסוף המנצח שלנו אמר לי שאם אני לא יכולה יותר, שאני פשוט אשב על הבמה ואשיר.
ואכן…

מאת: תומר

תומר — Mon, 20 Apr 2009 21:02:03 +0000

גיא מאייר מהטובים ביותר (החרוז יצא במקרה).
אמנם יש לי את הספר הנפלא, אבל כמובן שלא אתנגד לעותק נוסף..

מאת: הדר

הדר — Mon, 20 Apr 2009 20:58:46 +0000

הייתי בהופעה עם חברה ומרוב שהיה צפוף לא שמנו לב שמישהיא פשוט התעלפה עלינו…
אל דאגה הצלנו את העלמה בסוף 🙂

מאת: תומר

תומר — Mon, 20 Apr 2009 20:57:43 +0000

מעולה

מאת: אורית

אורית — Mon, 20 Apr 2009 18:27:47 +0000

ההמלצה של גיא מה לשמוע בזמן הקריאה…אחלה בעיניי בעצם באוזניי:-)
החוויות הכי מוזרות בהופעות קרו לי בשנות ה-80 בקולנוע דן,שם הייתי כמעט בכל הופעה .
המוזר הוא שגיליתי שחובבת הופעות כמוני…קלסטרופובית…רחמנא ליצלן:-))) הייתי נופלת חצי מעולפת על גבם של מי שלפני,היו מובילים אותי החוצה,לשאוף אויר צח והייתי חוזרת בחזרה למקום פחות צפוף
בד"כ ליד הבר.

מאת: ד'

ד' — Mon, 20 Apr 2009 18:01:16 +0000

אין לי חוויות מוזרות מהופעות, אני סתם רוצה קומיקס 😉

מאת: אוהד שרוף

אוהד שרוף — Mon, 20 Apr 2009 17:19:10 +0000

לשיר עם אסף אבידן מחרוזת שירי ביטלס לפני ההופעה של פול מקארטני בפארק הירקון.

מאת: יעל

יעל — Mon, 20 Apr 2009 16:12:21 +0000

יש לי יותר מדי סיפורים כאלו ופחות מדי זמן להקליד אותם.

מה שכן, לקח לחיים שלמדתי בהופעה כלשהי כשהייתי נערה צעירה ולא ממש מעורה בפרצופי אנשי הסצנה: אל תנסו להתפלח להופעה בטענה שאתם בני דודו האהובים של ניצן זעירא כשהאדם שעומד בשער עשוי להתגלות כניצן זעירא עצמו.

מאת: טאשה

טאשה — Mon, 20 Apr 2009 16:08:14 +0000

קומיקס! בעברית!! אשמח עד מאוד.

הייתי בהמון הופעות שהיו מרגשות מהרגע שהמוזיקאים עלו לבמה ועד למוזיקת המועדונים שהתנגנה אחריהן כדי לסמן לקהל שהגיע זמן ללכת (ובאמת, מה נסגר עם ההרגל המגונה הזה?), אבל הופעה אחת אזכור תמיד בעיקר בגלל מה שהתרחש אחריה:

עמדתי בפני פרשת דרכים בחיים והחלטתי בהתראה של יומיים לטוס לאיטליה כדי לראות את רופוס וויינרייט (מלך האהו"י) בהופעה. ההופעה הייתה בעיירה קטנה בצפון, ואוצר המילים באנגלית של רוב התושבים בה הסתכם ב- "יו פרום איזרעאל? קול!". הייתי היחידה בקהל שהכירה את כל המילים ושרה בקולי קולות (כי גם ככה אני טסה עוד יומיים הביתה, אז מה 'כפת לי?), ולבשתי את חולצת ההופעות שלי – עם צילום יפהפה של ג'ף באקלי מנגן בגיטרה.

בחורה שפגשתי שם והשקיעה קצת יותר בשיעורי אנגלית עמדה לידי במהלך ההופעה ובסופה אמרה לי שהמתופף הסתכל עלי כל הזמן. כמובן שאמרתי לה שרק נדמה לה כי זה קצת כמו התמונה של מונה ליסה ותמיד בהופעה נראה לך בקהל שהמוזיקאי מסתכל עליך, ובזה זה נגמר. או כך לפחות חשבתי (דראמרול…).

כשהסתיימה ההופעה, נשארנו עוד קצת באולם כדי לדבר ולשתות, כשפתאום קלטתי את המתופף (מאט ג'ונסון המשובח, לשעבר המתופף של ג'ף באקלי) נכנס לאולם ומסתכל לכל הצדדים כאילו הוא מחפש משהו. רגע אחר כך העיניים שלנו נפגשו והוא פשוט חצה את הקהל שעוד היה שם לכיווני וניגש אלי כשהוא מושיט לי יד ומציג את עצמו. הוא אמר שהוא הסתכל עלי במשך כל ההופעה (אני לעולם לא משתמשת בתירוץ מונה ליסה יותר!) והיה נראה שנהניתי. הוא אמר שהוא ממש התרגש לראות את החולצה שלי כי הוא פעם ניגן עם ג'ף. כמובן שהייתי בשיא תחכומי ושנינותי וכל מה שהצלחתי לומר לו הוא "אני יודעת!", אבל עדיין היה מרגש. במיוחד כשהוא שאל אותי אם אני משם וכשסיפרתי לו שהגעתי במיוחד להופעה מהארץ הוא חיבק אותי מהתרגשות ולא הפסיק לאחל לי טיסה נעימה הביתה ושאשמור על עצמי.

אחרי כמה דקות של דיבורים מצידו ואילמות מביישת מצידי קראו לו ללכת אל מאחורי הקלעים והבחורה שהכרתי שם ואני נשארנו עומדות בשקט המום שכזה. בשלב מסויים התעשתתי ואמרתי לה שאני צריכה לחזור למלון, ובדיוק כשעמדתי לצאת הוא הגיח, משום מקום, חיבק אותי שוב וביקש שאשמור על עצמי. הוי ההתרגשות..

מאת: נירג

נירג — Mon, 20 Apr 2009 15:58:43 +0000

כשהלכתי להופיע של שלומי שבן בחולון חברתו יובל שרף רבה איתי על המקום ישיבה.

מאת: רוני

רוני — Mon, 20 Apr 2009 15:48:52 +0000

קומיקס == חלום חיי

הייתי בהופעה של המידנייט פיקוקס באוזןבר , והיה הזוי ברמות , ומהנה באופן ביזארי.

מאת: רועי

רועי — Mon, 20 Apr 2009 15:45:51 +0000

אני רוצה

מאת: טל

טל — Mon, 20 Apr 2009 15:41:37 +0000

היו ימים, לא מזמן, שהיחס ל – "משתמטים" היה גרוע הרבה יותר מהיום. מתישהו באמצע שנות התשעים הייתי בהופעה של אביב גפן, אז בחור צעיר ומבטיח. במהלך כל ההופעה חבורת נערים "ציוניים" ו"אידיאליסטים" השליכו עגבניות לבמה וכשנגמר יבול העגבניות הגדיל אחד מהם לעשות והשליך לבמה אבטיח. אביב כמובן לא נבהל ופצח בשירת "אביב ההומו" בקולו הצווחני, מצליח במהלך מחוכם אחד לזרוע מבוכה בקהל.

אילו ימים מצחיקים. פרובינציאליים מצד אחד ומרגשים מצד שני. בשנים ההם רוק ישראלי ייצר כותרות והיתה תחושה שהוא נחשב, שהוא משפיע. היו כאלו שאף טענו שהמוזיקה של אביב גפן מעודדת התאבדות. עשו על זה כתבה ביומן. הזוי.

גם היום יש מי שטוענים שהמוזיקה של אביב מעודדת התאבדות, אבל לא מאותן הסיבות 🙂

מאת: עולש

עולש — Mon, 20 Apr 2009 14:48:42 +0000

אממ.. בהופעה בכפר קוקה קולה של דודו טסה (חימום למשינה) התחילו נער ושתי נערות לרקוד מולי בקהל ריקוד אינטרפרטיבי לשיר "אני רץ".
עד היום אני לא יכול לשמוע את השיר הזה בלי לחשוב על הריקוד.

(אני קצת מצטער שלא הצטרפתי אליהם דאז)

מאת: פלג דניאל

פלג דניאל — Mon, 20 Apr 2009 13:35:15 +0000

רון קארטר באסיסט הג'אז האגדי, מאחרוני דור הנפילים… היה מדהים לראות את הביטחון האלגנטיות העדינות והחיבור עם החבר'ה הצעירים שניגנו איתו…

מאת: קאת

קאת — Mon, 20 Apr 2009 13:02:50 +0000

בטח היו, אני לא זוכרת עכשיו אבל הקומיקס הזה נראה לי נהדר.
בעצם אולי שישבתי פחות-או-יותר לצדה של חווה אלברשטיין בהופעה של שלומי שבן בזאפה. היה משעשע, עד כמה שיכול להיות במקום המעפן הזה.

מאת: שחר

שחר — Mon, 20 Apr 2009 08:31:04 +0000

נסעתי פעם עם חבר להופעה של סנט אטיין בפורטסמות' (זאת אומרת טסנו ליומיים לאנגליה במיוחד בשביל ההופעה הזו), כשחיפשנו מקום לינה והסתובבנו ברחוב הראשי של העיר נפלנו בדיוק על הרגע שבו חברי הלהקה חילקו חתימות בחנות תקליטים מקומית. מיהרנו לרכוש עותקים מיותרים של דיסקים שכבר היו לנו וסיפרנו להם שהגענו מישראל במיוחד בשביל ההופעה.
בערב שרה קרקנל עצרה לרגע בין שני שירים, נופפה לנו לשלום ואמרה "הנה החברים שלנו מישראל".
פאתטי קצת אולי, אבל ממש התרגשתי.