27 בדצמבר 2014

איך להקה שלא שמעתי עליה בחיים הגיעה למקום ה-2 במצעד אלבומי השנה של העונג

לפני כמעט חודש פתחתי את הצבעה למצעד אלבומי השנה של העונג. לפני כמה ימים סגרתי אותה (התוצאות יפורסמו כאן ב-31 בחודש). מדי שנה אני עוקב במתח אחרי ההצבעות בזמן שהן נכנסות, רואה איך אלבום אחד עוקף אלבום אחר בדרך לפסגה, או איך אלבום שהחזקתי לו אצבעות נושר במורד המצעד. הפעם רציתי להיות מופתע. במשך כל שבועות ההצבעה לא נכנסתי לעמוד התוצאות. זה היה קשה, לא אשקר, אבל זה גם היה כיף גדול מאוד. אם אתם יכולים ליהנות מהמתח, למה שאני לא איהנה גם?

ביום שבו נסגרה ההצבעה לבשתי את בגדי החג שלי והתיישבתי לקול תרועת החצוצרות להציץ לראשונה בתוצאות מצעד אלבומי השנה שלכם.

אכן חיכתה לי שם הפתעה.

במקום השני (השני!!!), הרבה מעל אלבומים אהובים שהיו יכולים בקלות לקחת את תואר אלבום השנה בכל דירוג ברחבי הרשת, עמד אלבום שלא שמעתי עליו מעולם. גם על ההרכב שמאחוריו לא שמעתי מעולם. איך הייתי עד כדי כך לא־מעודכן השנה? נכון, אי אפשר לשמוע הכל, אבל רבאק, אני עושה מאמצים כבירים במהלך כל השנה לשמוע כל אלבום שיש סביבו דיבור חיובי בקרב קוראי העונג – איך פספסתי את זה? איך לכל הרוחות לא שמעתי על האלבום שעומד כפסע מהמקום הראשון (והמוצדק)?

איך לעזאזל פספסתי את Leisure Cruise, אלבום הבכורה של Leisure Cruise?!

Leisure Cruise
כן, זו עטיפה אמיתית של אלבום אמיתי

בראש מורכן הלכתי ליוטיוב. הקלדתי Leisure Cruise. לשיר המצליח ביותר מתוך האלבום, "Double digit love", שיר חמוד בסך הכל, היו פחות מ-5,000 צפיות. לשאר השירים באלבום היו כמה מאות צפיות בלבד. לשירים של רייסקינדר יש יותר.

אוקיי, די מגניב, חשבתי לעצמי, הקהל הסופר־מעודכן של העונג קלט איזו להקה לפני כולם, כמו שעשינו לפני כמה שנים עם The Antlers באלבום הבכורה שלהם, למשל. בוא נראה מה כתבו עליהם בפיצ'פורק.

אבל לא כתבו עליהם בפיצ'פורק. פה חשדתי.

חזרתי לעמוד תוצאות המצעד, ובמבט שני באמת התחלתי לראות משהו מוזר.

למצביעים יש אפשרות להשאיר תגובה על כל אלבום שהם מצביעים לו. אני אוהב לקרוא למה בחרתם באלבום מסוים, ולפעמים ההסברים שלכם מעניינים יותר מהאלבום עצמו. לצערי הקבוע, די מעט מצביעים משאירים די מעט תגובות. לאלבום שהגיע למקום הראשון, למשל, היו בסך הכל 9 תגובות. המקום ה-3 קיבל 6 תגובות.

האלבום של Leisure Cruise קיבל 23 תגובות.

א-הא! חשבתי. ברור שהתגובות האלו משוכפלות ומישהו פשוט כתב איזה סקריפט אוטומטי שהצביע עשרות פעמים לאותו אלבום.

ובכן — לא כך הוא. הנה, תציצו, למשל (הקליקו להגדלה):

leisure-comments

אוקיי, זה מוזר. יש פה תגובות אמיתיות שרלוונטיות לאלבום עצמו (למשל הרפרנס לעטיפה שלו או לסינגל), מכאן שזה לא איזה סקריפט אוטומטי. הממממ.

הגיע הזמן לחפור עמוק יותר. שלחתי מייל לאלון ולירון, שבנו את תוסף ההצבעות של העונג במו ידיהם (איזה אלופים). ביחד הצצנו במסד הנתונים שמוקדש לעניין. למרבה הצער, לא הכנסנו שדה שירשום את תאריך ושעת ההצבעה, אז לא יכולנו לדעת אם ההצבעות האלו נעשו בבת אחת או לאורך כל שבועות ההצבעה, למשל – דבר שהיה עוזר לנו להבין אם יש פה foul play.

עם זאת, כל מצביע מקבל מספר סידורי במערכת, ומספריהם של רוב המצביעים שהצביעו ל-Leisure Cruise היו עוקבים: מצביע 550, מצביע 551, מצביע 552 וכן הלאה. חשוד מאוד.

כאן נכנסו עוד כמה קריטריונים שהתחילו להבהיר לנו שמדובר בהצבעה מתוכננת. אני לא מתכוון להגיד מה הם כדי לא לחשוף איך בדיוק עובדת המערכת הזו ובכך להקל מאוד על האדם הבא שרוצה להטות הצבעה (אני יודע, זה בסך הכל מצעד אלבומים – אבל חבל לקלקל), אבל הם היו ברורים למדי.

מצד שני, בדיקה מהירה שהריץ אלון הבהירה שכל אחד מהמצביעים הצביע גם לאלבומים אחרים במצעד, ולא עשה זאת באקראי, אלא הצביע לאלבומים שבאמת היה צפוי שהם יגיעו די גבוה. חלק מהמצביעים האלה גם השאיר תגובות אמיתיות ורלוונטיות לאלבומים האחרים.

אז הגעתי למצב שבו ברור לי שמשהו פה ממש מסריח, אבל אני עדיין לא יודע אם באמת מדובר במעריץ Leisure Cruise סופר עקשן שמוכן לשבת שעות ולזייף המון תגובות (בשלל סגנונות כתיבה, גם, אז סחטיין) או במקרה לגיטימי של קבוצת מעריצים שבאמת אוהבת את האלבום של Leisure Cruise, למרות שהוא לא מפורסם, ומוכנה להתגייס כדי להצביע לו בהמוניה. למשל, מועדון מעריצים. או קומונה של הנוער העובד שעפה על האלבום הזה בקיץ האחרון – דברים כאלה קורים.

מפה לשם הייתי עסוק בהשקת קמפיין ההדסטארט של אתה נמצא כאן וכמעט שכחתי מזה עד שהגיע הזמן לשבת שוב על התוצאות ולהתחיל להכין את פוסט מצעד אלבומי השנה.

אז בעצתו הנבונה של אלון, שלחתי מייל לכל כתובות המייל שבעזרתן הצביעו ל-Leisure Cruise. כתבתי להם:

היי שם,

אני גיא חג'ג', אני כותב את אתר המוזיקה עונג שבת. החודש ערכתי הצבעה פתוחה לאלבומי השנה, וקיבלתי הצבעה ממשתמש שהשתמש בכתובת המייל שלך.

אני כותב לך כי המשתמש (אולי את\ה) הצביע לאלבום ספציפי של להקת Leisure Cruise, שקיבל מספר גבוה בצורה חשודה של הצבעות.

אם מעולם לא הצבעתם למצעד הזה, אנא ספרו לי עכשיו, כדי שאדע למחוק את ההצבעות הפסולות.

אם אכן הצבעתם למצעד ולאלבום הזה, אנא ספרו לי עכשיו, ונמקו בבקשה למה רוב המצביעים לאלבום הזה הצביעו בזה אחר זה ו{עוד אינדיקציות שלא אחשוף}.

חמש שניות אחרי שליחת המייל הזה כבר התבהרה התמונה. חלק גדול מהכתובות החזיר אוטומטית הודעת שגיאה: כתובת המייל הזו לא קיימת.

כמה דקות אחר כך התחילו להגיע תשובות אנושיות: "היי גיא. לא הצבעתי ולא מכיר את הלהקה", "מעולם לא הצבעתי לשום מוזיקה בשום אתר", ועוד ניסוחים דומים. מכאן שמי שהצביע השתמש גם בכתובות מייל אמיתיות – פשוט לא שלו.

אבל זה הספיק.

אמת – התשובות למייל (האוטומטיות והאמיתיות) לא מספיקות כדי לפסול את כל עשרות ההצבעות שקיבל האלבום. אבל אחרי שמוחקים משקלול הנקודות של האלבום את כל ההצבעות שהן בוודאות פסולות, הוא צונח נמוך מספיק במצעד כדי שהשיגור המדומה הזה ישפיע לא בצורה משמעותית על אלבומי השנה שלכם.

אז ככה הגיעה להקה שלא שמעתי עליה בחיים למקום ה-2 במצעד אלבומי השנה של העונג. וככה היא נפלה ממנו.

מצעד שני, עכשיו אתם יודעים מי אלה Leisure Cruise.

18 תגובות על “איך להקה שלא שמעתי עליה בחיים הגיעה למקום ה-2 במצעד אלבומי השנה של העונג”

  1. נטע גונן הגיב:

    גם כשקוראים את עמוד ה"אודות" באתר הלהקה – ברור כי התגובות נוסחו בצורה כשלהי משם 😉

  2. נשמע כאילו הם הגיעו במכונת זמן היישר מהאייטיז

  3. princess leia הגיב:

    תכלס נהנתי לקרוא את הפוסט. זה קצת כמו law and order של העונג 😀

  4. מקס צ'פלין הגיב:

    עכשיו אני מתלבט אם להקשיב להם או לא. מצד אחד הסתקרנתי, מצד שני לרמאים לא מגיעה תשומת לב, מצד שלישי מאוד מוזר שלהקה ניו-יורקית תפתח בקמפיין אסטרוטרפינג בעברית ויותר הגיוני שמדובר במעריץ סורר, ומצד רביעי אם אני אתן להם יחס אני עדיין אשחק לידיים שלו.

    בכל מקרה גיאחה, נראה שלך זה לא מאוד הפריע. אם לי היה בלוג ומצעד והיה קורה משהו כזה, הייתי משאיר את הלהקה בעילום שם.

  5. Branada הגיב:

    העטיפה זה העודף של סטורם תורגרסון

  6. ליאור הגיב:

    וואו, איזה סיפור משונה. מעניין מה המניע של מי שעומד מאחורי זה. אם הוא סתם מעריץ קצת אובססיבי או פשוט טרול שרצה לחבל בדירוג.
    קטע!

  7. נעם הגיב:

    גדול! אני מחכה לפודקאסט בן 12 אפיזודות על הנושא. שלחתי מייל ל-this israeli life ואני ממתין לתגובתם.

  8. קרפמן הגיב:

    וואו, איזה סיפור מוזר ומעניין.
    ומטריד!

    אני לצערי לא הספקתי להצביע לפני סגירת הקלפיות 🙁

  9. רוi הגיב:

    מסקנה למזייפים: פעם הבאה שאתם מנסים לזייף תוצאות, שלחו את ההצבעה בהפרשי זמן ראנדומלים.

    מסקנה למתכנתים: שמרו את האי.פי של השולח בדאט-בייס.

  10. בועז כהן הגיב:

    פשוט סיפור נפלא.

    תענוג. ועכשיו אני מכיר להקה שלא שמעתי עליה בחיים.

    הולך להאזין להם.

  11. הילה הגיב:

    גיאחה, זה סיפור מדהים.
    תרגמתי את הפוסט הזה ושלחתי במייל ללהקה.
    מחכה לתשובה שלהם וכמובן שאעדכן ברגע שתהיה.
    דרך אגב, למרבה ההפתעה לא מדובר בלהקה גרועה.
    מעניין מה היתה המטרה בכל הסיפור הזה.

  12. עידו כהן הגיב:

    סיפור אדיר, וכל הכבוד על הזיהוי החכם.

    עכשיו, אם בא לך לעזור לי לפתור את תעלומת הגרביים הנעלמות והכלב השבע, אודה לך מאוד!

  13. ירון הגיב:

    הזיה!

  14. דני תשחק הגיב:

    גיא, הרבה זמן לא הסתקרנתי כך מתעלומה מסתורית.
    סיפור מסתורי ומשעשע.
    מעניין כמעט כמו החידות של דורפן בדה באזר

  15. המממ הגיב:

    אני רואה עכשיו ששלחת גם לי מייל כזה, מה שאומר שהשתמשו גם בכתובת שלי. זה נחמד כי בדיוק התבאסתי מזה שלא הספקתי להצביע לאלבומי השנה, אז יופי – מישהו הצביע בשבילי! (:
    יש לך עוד פרטים על ההצבעות המזויפות? הייתי רוצה שננסה ביחד לחשוף את פרצופו של הזייפן (או פרצופם של הזייפנים – כי זאת נשמעת כמו עבודה של יותר מאדם אחד). מה היו כתובות המייל המזויפות? וסתם מתוך סקרנות – אילו עוד אלבומים היו ברשימות האלה?

  16. צחי הגיב:

    ואני אומר כך: אם יש מישהו שמוזיקה – לא משנה איזו – חשובה כל כך בעיניו, עד כדי ביצוע מיזם כה מתוחכם של הונאה רשתית רק כדי שהמונים יכירו (ואולי אפילו ילמדו להעריך) את המוזיקה שהוא אוהב, אז יופי, הוא נמצא במקום הנכון. כאן אוהבים מוזיקה…

  17. מחפש לעשות מימ בנושא ״לא מתעסקים עם גיאחה״ על חשבון זוהן וכו׳. מעצבים גרפיים למיניהם?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *