דיסק במתנה: מלכת הפלקט
והשבוע יש לי ארבעה עותקים טריים ונוצצים של אח יפני, אלבומה החדש של מלכת הפלקט!
אח, הכיף פשוט לא מפסיק. בא לכם להוסיף עותק שלו לתקליטייה? פשוט תמשיכו לקרוא.

האזינו ל”מיליון פעם”
או צפו בקליפ שלו בבימוי יוני ציגלר
בראשית הייתה חולצה. אי שם בגיל 17 זפזפתי בטלוויזיה והגעתי לעדן הראל, שאז נהנתה מתקופת הזוהר הקצרה שלה ב-MTV אירופה. היא לבשה טי-שירט שעל החזה שלה נכתב בעברית “מלכת הפלקט“. הופתעתי ונגנבתי, כי הביטוי היה מגניב וכי ממש לא ציפיתי לראות מילים בעברית ב-MTV. באותה שנה התגלגלתי בפעם הראשונה או השנייה בחיי לאוזן השלישית, שהייתה עדיין בשינקין, שהיה עדיין הרחוב הכי מגניב בעולם. בין שני האירועים האלה קראתי ושמעתי קצת על מלכת הפלקט פה ושם אבל לא היה לי באמת מושג מי הם ואיך הם נשמעים. כשמצאתי בחנות את אלבום הבכורה שלהם באיזה עשרה שקלים, קניתי על בליינד והלכתי שמח וטוב לב (גם אסף ארליך הראשון נקנה שם באותה הזדמנות, בשמונה שקלים).
התאהבתי מיד. לא ידעתי דבר על ברק גביזון (למעשה, גם היום אינני יודע עליו דבר), מאיפה הוא בא פתאום ולמה הוא קשור. רק ידעתי שאני אוהב את השירים שלו. אז עדיין לא הכרתי את סוניק יות’, והלחנים המתעתעים ובחירת האקורדים הדווקאיים של גביזון סובבו לי את הראש. שירים כמו “עמוק במים”, “חולצה לבנה”, “לא עובד” וכמובן “את לא יודעת” המצוין הפכו למנה יומית כמעט. לימים הבנתי שאם מישהו הצליח לגייר כראוי רוק אמריקאי אלטרנטיבי בארץ, היו אלה מלכת הפלקט, וג’נגו. שניהם עושים רוק מצוין, עקשני, בעל תוכן ולא רק צורה, וכזה שלמרות היותו אמריקאי מובהק בצורתו, הוא גם ישראלי ועברי לחלוטין. מי ששומע את ג’נגו יודע על מה אני מדבר.
לפני שנה נערך בתל אביב אירוע Full exposure, שכמה מכם בטוח היו בו, וכמה מכם בטוח שמעו או קראו עליו (או לפחות ראו תמונות). למרות היוזמה המבורכת, ההפקה המרשימה והקהל הגדול שהגיע, הייתה לי תחושת אי-נוחות גדולה שם. חלקה נבע מהחום (ההחלטה המערכתית “ליצור אור יום בלילה” כללה סוללת פנסים רבי עוצמה שהוסיפו חום עז), חלקה נבע מהקהל התל אביבי שלעולם לא אתרגל לכך שהוא עומד עם ידיים בכיסים ומבט מרוחק גם כשמולו יש להקה שנותנת בראש, וחלקה נבע ממלכת הפלקט. ידעתי שהם יופיעו שם, וזה היה הפיפס הראשון ששמעתי מהם מאז אותו אלבום ראשון ב-1999. לא ידעתי שהיו שינויים בהרכב ולא ידעתי שיש שירים חדשים, פשוט באתי לשמוע והם היו הסיבה העיקרית שהייתי שם. אבל התבאסתי. הסאונד לא היה טוב, השירים לא היו ברורים, וההופעה הותירה אותי כשכל תאוותי בידי.
ואז הגיע אח יפני. לא יוצא לי לשמוע גלגלצ (לא עניין עקרוני, פשוט לא יוצא לי) ולכן לא נתקלתי ב”מיליון פעם” בשבועות האחרונים בהם הוא מסתובב בפלייליסט משל היה שי גבסו. אבל שמחתי לשמוע שדבר כזה בכלל קורה. והשבוע, כשנחת על שולחני האלבום החדש והוכנס בחוסר סבלנות בולט אל הקומפקט, הייתי חסר שקט. ההופעה ההיא הותירה בי חששות, וילד האינדי המעצבן שבתוכי חשב שאם “מיליון פעם”, שאותו עדיין לא שמעתי, נטחן בגלגלצ בשבועות האחרונים אז הוא בטח קליט יותר, נגיש יותר - וטוב פחות.
תוך שני שירים כבר התרווחתי בכיסאי עם חיוך גדול על השפתיים. בדרך כלל, כשלהקה לא מתפתחת בין אלבום לאלבום המבקרים שוחטים אותה ותולים את בשרה לניקור העורבים. אבל בחיי, שמונה שנים אחרי האלבום הראשון, ממש שמחתי לגלות שמלכת הפלקט נותרה כשהייתה. חדה, עירונית, פשוטה, סוניק יות’ית, אפורה. ברק גביזון נותר יוצר רוק מהמשובחים שבארצנו, כזה שיהלי סובול היה רוצה להיות אחרי קריירה ארוכה ומוצלחת כרוקר תל אביבי.
מה צריך לעשות כדי לזכות בעותק?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם (אם רוצים להיות יצירתיים, אתם יכולים לספר איזה שירים נמאס לכם לשמוע כבר מיליון פעם). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה על הזכייה והדיסק יישלח אליהם אחרי שיספקו במייל-תשובה את כתובתם. איזה כיף לקבל מתנות!
[שם הזוכים יפורסם ב”עונג שבת” של יום שישי]
לא זכיתם? לא נורא. האלבום נמכר ב-40 ש”ח בלבד במוזיקה נטו.
































שלישי, 14 באוגוסט 2007 בשעה 16:57
ראשון? (-:
שלישי, 14 באוגוסט 2007 בשעה 16:58
מלכת הפלקט. יופידו.
שלישי, 14 באוגוסט 2007 בשעה 17:03
אני מנדבת את הדיסק (אם אזכה) לחברי אייל שמאוד אוהב אותם, אך מה לעשות, גולו שפר עליו ואין בידיו להשיג 40 שקלים כדי לקנות אותו. מה לעשות, הזמנים לחוצים
שלישי, 14 באוגוסט 2007 בשעה 17:11
מילים לא יועילו
שלישי, 14 באוגוסט 2007 בשעה 17:12
אני אנדב את הדיסק (אם אזכה)
לעצמי
כי קניתי מספיק דיסקים לאחרונה
וכ ו ל ם
ישראליים.
אפילו יש לי עדים…
שלישי, 14 באוגוסט 2007 בשעה 17:18
גם אני רוצה!
שלישי, 14 באוגוסט 2007 בשעה 17:23
ת’אמת אף פעם לא ממש שמעתי את מלכת הפלקט (כי יש לי חסך מוזיקלי כבר הבהרנו את זה) אבל אני אשמח לשמוע אותם
שלישי, 14 באוגוסט 2007 בשעה 17:27
נשמע טוב!
שלישי, 14 באוגוסט 2007 בשעה 17:29
מלכת הפלקט נשמע בהחלט כמו משהו שהייתי רוצה להחזיק בבית, ליתר בטחון.
ואצבעות אני תמיד מחזיק בכל אופן, אז כנראה שיש לי סיכוי לא רע.
שלישי, 14 באוגוסט 2007 בשעה 17:50
רוצה רוצה! גם אני קניתי מלא דיסקים ישראלים בזמן האחרון, אז מגיע לי אחד במתנה
שלישי, 14 באוגוסט 2007 בשעה 17:53
היתה תקופה שבכל ערוץ מוזיקה אפשרי טחנו בקצב של ארבע פעמים בשעה את ביוטיפול סטריינג’ר של מדונה, ומאז זה תמיד מתקשר לי לשיר נטחן.
אבל מלכת הפלקט, ועוד בחינם מומלץ לעצמי בחום. בהצלחה לכולם:)
שלישי, 14 באוגוסט 2007 בשעה 17:54
וגם אני רוצה!!
שלישי, 14 באוגוסט 2007 בשעה 18:00
כמה המוני זה להשאיר תגובה כדי לקבל דיסק.
תגיד, איך אפשר יהיה לחלק פרסים אחרי שה-CD ימות? מה יחלקו, קופונים לאייטיונס?
שלישי, 14 באוגוסט 2007 בשעה 18:06
לא יודע למי מגיע ולמי לא מגיע, אבל בלי ספק כבר שמעתי (ועוד בטעות) יותר ממיליון פעם את שיר המטריה-יה-יה-יה המעצבן ההוא. אבל להפתעתי גם התחלתי לשמוע ברדיו הרבה את עולה ויורד של נועם רותם. אז בסדר יאללה….
שלישי, 14 באוגוסט 2007 בשעה 18:07
פעם אחת אני אזכה באחת התחרויות הללו !
שלישי, 14 באוגוסט 2007 בשעה 18:12
כמתבקש, כל שיר שנכנס לפלייליסט הנוצץ והנחשק של גלגל”צ והושמע מיליון פעם,
הוא שיר שנמאס, במיוחד אם הוא גרוע [כלומר כולם, או לפחות רובם].
כשהשיר גם נכנס לטלוויזיה, לפרסומות של ערוץ 2, זה כבר הרבה מעבר למטרד.
כל אותם אלו שרוצים בנות, והן מנגד לא רוצות אותם [מה שלגמרי מובן], ושרים בקולי קולות שהם עושים ביד, כי אם אין אני לי מי לי, צריכים לעמוד בפינה ולשתוק עד סוף ימיהם.
שלישי, 14 באוגוסט 2007 בשעה 18:31
אני מניח שזה קצת ישן, אבל איתי של קרן פלס עדיין מצליח לגרום לי תחושות פיזיות שלא הייתי מאחל לאף אחד\ת.
פרט לזה הייתי מאושר לקבל את הדיסק… גם לי מגיע לזכות (אולי..)!
שלישי, 14 באוגוסט 2007 בשעה 18:35
האמת שעד לא מזמן היה שיר ממש נחמד של cocorosie באיזו פרסומת בערוץ 2, אם כבר מדברים על מוסיקת פרסומות….
ובאשר לדיסק - אני רוצה! ואפילו אשתמש בתירוץ הכל כך נוח של תרומה לחייל היא תרומה למדינה………
:)
שלישי, 14 באוגוסט 2007 בשעה 18:46
יש יותר מידי…
שלישי, 14 באוגוסט 2007 בשעה 18:52
אולי הפעם?!
שירים שנמאס לשמוע:
מוניקה סקס - על הרצפה
שוטי הנבואה - כל הילדים קופצים רוקדים
Elliott Smith - Somebody I Used To Know צרכתי אותו במינון קצת מוגזם, צריך להוריד.
Mika - Love Today
Mika - Grace Kelly
Neil Young - Heart of Gold
אפרת גוש - לראות את האור
יוני בלוך - שכחתי איך קוראים לשיר הזה עם “הכל עליי…”
זהו בינתיים
שלישי, 14 באוגוסט 2007 בשעה 19:15
תגובה פופוליסטית משהו:
מכיוון שרוב השירים שנטחנים בגלגל”צ (שלא לדבר על 102FM, שגרועה ממנה בהרבה בעריכה המוזיקלית) הם מלכתחילה לא מהמשובחים, אפשר להגיד בבטחון די טוב שכל שיר שהושמע שם כבר מליון פעם נכנס לרשימת ה”נמאס מהם” שלי.
שלישי, 14 באוגוסט 2007 בשעה 19:15
גם אני התרגשתי מאוד לשמוע על האלבום החדש, והיה כיף שהם באו להופיע בסינדרום.
הסאונד שם היה מעולה והגיטרות הורגשו היטב.
שלישי, 14 באוגוסט 2007 בשעה 19:16
אני אני אני!!!
בהוקרת תודה ענקית
:)
שלישי, 14 באוגוסט 2007 בשעה 19:18
MALKATAPLAKAT
שלישי, 14 באוגוסט 2007 בשעה 19:32
אני בהפסקה מרכישות במוזיקה נטו מאז שהזמנה מלפני חודשיים עושה טיולים בדואר (לטענת נציגי החנות) בזמן שחוייבתי ב־ 200 ש”ח בערך וארבעה דיסקים (מתוכם שלושה ישראלים) עדיין לא מצאו את דרכם אליי.
שלישי, 14 באוגוסט 2007 בשעה 20:04
תודה מראש
שלישי, 14 באוגוסט 2007 בשעה 20:06
יש לי מלא זכרונות ואהבות מסוניק יות’ אז להקה שמשוות אליה ושרה בעברית זה ממש מקסים. איכשהו אף פעם לא ראיתי את מלכת הפלקט בהופעה - באסה… מקווה בקרוב… מת כבר לשמוע את הדיסק, בין אם אזכה או אקנה! אוי, טוב לשמוע את זה אחרי שגם אני נגררתי לראות יותר מדי כוכב נולד….
שלישי, 14 באוגוסט 2007 בשעה 20:11
נו… אולי הפעם ..??
שלישי, 14 באוגוסט 2007 בשעה 20:21
i remeber when the queen of the plaquard were mostly known for their drinking skills in the freeland
שלישי, 14 באוגוסט 2007 בשעה 20:30
שמעתי והחלטתי שגם אני רוצה.
שלישי, 14 באוגוסט 2007 בשעה 20:34
אני גם רוצה
שלישי, 14 באוגוסט 2007 בשעה 20:41
מחזיק אצבעות!!!!!!!!
שלישי, 14 באוגוסט 2007 בשעה 20:44
מחזיקה אצבעות
שלישי, 14 באוגוסט 2007 בשעה 20:58
נשמע טוב, אני אנסה את מזלי
ונמאס לי מ-Days Like This של ואן מוריסון
שלישי, 14 באוגוסט 2007 בשעה 21:12
אולי הפעם זה יקרה
שלישי, 14 באוגוסט 2007 בשעה 21:16
אשמח לקבל. (:
שלישי, 14 באוגוסט 2007 בשעה 21:17
רגע
שלישי, 14 באוגוסט 2007 בשעה 21:30
יוצא לי לשמוע את so far בכל פעם שהרדיו נדלק, אבל זה לא אומר שנמאס לי.
שלישי, 14 באוגוסט 2007 בשעה 21:45
הפעם אני חייב לזכות
שלישי, 14 באוגוסט 2007 בשעה 21:46
אני מגיב (אין לי זמן כרגע אבל אני אגיב אחר כך)
שלישי, 14 באוגוסט 2007 בשעה 22:09
אני רוצה אני רוצה!
שלישי, 14 באוגוסט 2007 בשעה 22:11
אחלה דרך לקבל טראפיק,
ועוד יותר אחלה דרך לקבל דיסק.
אני בפנים !
שלישי, 14 באוגוסט 2007 בשעה 22:12
פעם שלישית גלידה???
גמני רוצה… (ואני עדיין סטודנטית…:)
סוניק בגרסה ישראלית נשמע לי מבטיח משהו…. מזמן לא שמעתי משהו ישראלי חדש שהתחברתי אליו, אולי הפעם, גיאחה??!
שלישי, 14 באוגוסט 2007 בשעה 22:14
הפעם אני בטוח זוכה.
שלישי, 14 באוגוסט 2007 בשעה 22:18
אין לי אח יפני אבל יש לי פח יעני
שלישי, 14 באוגוסט 2007 בשעה 22:35
מלכת הפלקט חמודים, הייתי פעם בהופעה שלהם בלי שום ידע מוקדם ובהחלט נהניתי.
חוץ מזה, אני לא מבין איך זה שברק גביזון, במקביל למלכת הפלקט, הוא שותף בכיר במטרופולין, אולי הלהקה הכי בלתי נסבלת בארץ…
אבל לדיסק הזה אני אשמח
שלישי, 14 באוגוסט 2007 בשעה 22:57
גם אני ראיתי את החולצה הזו על עדן הראל!!
(אני וחברותי היינו בטוחות שהיא צוחקת על כל בנות הציצים הקטנים, אימצנו את הביטוי והשתמשנו בו לרעה)
שלישי, 14 באוגוסט 2007 בשעה 23:18
יושב מול המחשב מת מעיפות!
מה? פה זה לא טוויטר?
שלישי, 14 באוגוסט 2007 בשעה 23:30
מלכת הפלקט
או שנלך פקקט
שלישי, 14 באוגוסט 2007 בשעה 23:33
נו , אין לי משהו מקורי להגיד, אז אני אשתוק.
שלישי, 14 באוגוסט 2007 בשעה 23:50
Thanks.
רביעי, 15 באוגוסט 2007 בשעה 0:28
נסיך הקרטונז’
וגיאחה היקר, מתוקף גילך הצעיר עלי לומר שלפני כ7\8 שנים שינקין כבר היה מאוס, הוא היה הרחוב הכי מגניב בעולם אי שם מזמן, הרבה יותר מזמן
רביעי, 15 באוגוסט 2007 בשעה 0:34
טוב, גם אני אנסה.
רביעי, 15 באוגוסט 2007 בשעה 0:59
פלקט המלכת. להקה נהדרת, אפילו כשהם בגלגלצ…
אשמח לדיסק.
רביעי, 15 באוגוסט 2007 בשעה 1:17
“בינבה בובי ופונפון”
רביעי, 15 באוגוסט 2007 בשעה 7:52
אה… אף פעם לא זכיתי…
נמאס לי לשמוע כוכב נולד…
לא באמת! חברה שלי נורא אוהבת לראות, ואני, כאקט מזוכיסטי, צופה איתה.
מקווה שהיא לא קוראת פה.
רביעי, 15 באוגוסט 2007 בשעה 7:59
אני רוצה! אני רוצה!
רביעי, 15 באוגוסט 2007 בשעה 8:28
הכי נמאס לי לשמוע ברדיו את האורטוריה השלישית בסי במול של ארתור דמיקולו
רביעי, 15 באוגוסט 2007 בשעה 9:05
לא נראה לי שיש משהו שנמאס לי לשמוע לאחרונה, יוצא לי להיחשף לא מעט לדברים שלא שמעתי קודם ו/או שלא שמעתי מספיק…
בכל מקרה, יהיה נחמד לקבל את הדיסק, ולו בזכות הפוסט הזה, פרי עטי:
http://chilli.blogli.co.il/archives/95
רביעי, 15 באוגוסט 2007 בשעה 10:40
לפני כמה ימים הצלחנו, אני וחברתי, לחקות את רזי ברקאי כמעט מתחילת התוכנית שלו בגל”צ ועד סופה, כולל השטיקים. הגיע הזמן להפסיק לשמוע תוכניות דיבורים בגל”צ!
חייב לזוז… בדיוק מתחילה “המילה האחרונה”…
אורן
רביעי, 15 באוגוסט 2007 בשעה 10:53
לא אכנע, לא אפסיק ולא אתייאש
רביעי, 15 באוגוסט 2007 בשעה 12:46
לצערי אין לי אצבעות, ועל כן אני משלב אוזניים בתקווה שאזכה. מי יתן ועטיפת הדיסק תאפשר לי לגרד באוזן במקום האצבע הבוגדנית שאין לי.
רגע, איך אני כותב את כל זה?
רביעי, 15 באוגוסט 2007 בשעה 13:12
כל שיר של אריק ברמן.
רביעי, 15 באוגוסט 2007 בשעה 13:16
אני רוצה
רביעי, 15 באוגוסט 2007 בשעה 13:19
חבורת רימון המשוקצים
רביעי, 15 באוגוסט 2007 בשעה 13:25
ואוו המון שירים… אבל אם אני חייבת לבחור אז “רוצה בנות”. כי גם מי שלא ממש שומע גלגל”צ נאלץ להיחשף לשיר בפרסומות המעצבנות בטלביזיה.
רביעי, 15 באוגוסט 2007 בשעה 15:33
אני רק שאלה…
רביעי, 15 באוגוסט 2007 בשעה 15:38
סוכריה בבקשה, אפשר גם דיסק…
רביעי, 15 באוגוסט 2007 בשעה 15:41
גם הים נסוג ויש לו אולי ריגשי אשמה, כמו לי
רביעי, 15 באוגוסט 2007 בשעה 16:38
וואו… איך כולם הספיקו להשאיר תגובה כבר… נורא ארוך,… ממש כמו “יונתן שפירא”…
רביעי, 15 באוגוסט 2007 בשעה 16:48
מגיע לי!
אני מלמד את החברים בהוסטל שבו אני עובד להחזיק אצבעות בשבילי. יש להם סיבולת נמוכה, אבל אני עקשן.
עוד שבועיים וחצי בשעה טובה אני חברה שלי עוברים לגור ביחד, אחרי שנה של אני כאן והיא שם (או שמה היא כאן ואני שם) ונשמח למתנת חנוכת בית ראשונה.
אגב, מגיע לי פיצוי אחרי שבחוברת של הכנת הייקו בלוז היו חסרים דפים (למרות שכבר קראתי הכל בבלוג)
אם זה לא משפיק, אני לא יודע מה כן
רביעי, 15 באוגוסט 2007 בשעה 17:32
לי כבר נמאס לשמוע את Love Boy של דנה אינטרנשיונל ואת הכי יפה של עידן יניב.
בכל אופן סתם דרך אגב השיר אח יפני הרבה יותר יפה ממליון פעם…
רביעי, 15 באוגוסט 2007 בשעה 17:59
שיר מאוס? בהחלט Mika עם ה- Love Today המעפן הזה. ערוץ עשר מנוולים.
זה עוזר אם אני אגיז שאני ממש ממש ממש רוצה?[=
רביעי, 15 באוגוסט 2007 בשעה 18:26
אני גם אנסה(:
רביעי, 15 באוגוסט 2007 בשעה 18:29
מנסה את מזלי (:
רביעי, 15 באוגוסט 2007 בשעה 19:22
אני אוהב להשתתף בהגרלות
רביעי, 15 באוגוסט 2007 בשעה 19:23
תביא, נראה אותך גבר!
רביעי, 15 באוגוסט 2007 בשעה 19:47
אוי, זה קל:
השיר שהכי נמאס לשמוע הוא שיר כושונים בנאלי של איזה ראפר בשם “נלי”. אני לא יודעת איך קוראים לשיר הזה, אבל מלווה אותו מישהי. טוב, זה לא באמת עוזר. בכל מקרה, בצבא היה איתי בחור ששמע את השיר הזה כל הזמן. אבל באמת כל הזמן. היו רגעים בהם ייחלתי למתקפה גרעינית על הקריה.
רביעי, 15 באוגוסט 2007 בשעה 20:10
קואלה
רביעי, 15 באוגוסט 2007 בשעה 21:14
פתאום שמתי לב לשיר הנפלא של ניל יאנג קוראים “גבר זקוק למשרתת” ובחוסר אמון המשכתי לקרוא / להקשיב למילים —- קשה קשה ודי מאוס להקשיב לו שוב.
אולי מישהו יגלה לי שטעיתי והחזירות השובינסטיות הזו הנה פרי דמיוני?
חמישי, 16 באוגוסט 2007 בשעה 1:21
זה בדיוק הדיסק הבא שתכננתי לקנות,
אבל יהיה ממש כיף לקבל אותו במתנה.
חמישי, 16 באוגוסט 2007 בשעה 4:40
פיטר רוט היה פעם המתופף
חמישי, 16 באוגוסט 2007 בשעה 7:51
אולי הפעם?
חמישי, 16 באוגוסט 2007 בשעה 8:18
כל שיר שנכנס לאיזשהוא פלייליסט נכנס בלית ברירה ישירות למגירת המאוסים
חמישי, 16 באוגוסט 2007 בשעה 8:57
נשמע לא רע בכלל.
תודה על כל ההזדמנויות האלה
חמישי, 16 באוגוסט 2007 בשעה 10:29
בFULL EXPOSURE דווקא התלהבתי מהם לאללה. הם הופיעו בדיוק כשנכנסתי ונשמעו בעייני נהדר ודי נתנו לי בום בראש.
ועדן הלכה עם חולצה של המלכה כי באותו זמן היא יצאה עם פיטר רוט, שבאותו זמן היה המתופף שלהם. או שאני אומר משהו ברור.
חמישי, 16 באוגוסט 2007 בשעה 12:06
למרבה ההפתעה, גם לי זכור במיוחד הקטע של עדן הראל עם החולצה של מלכת הפלקט, ובכלל הקליפ של “עמוק במים” (מישהו עוד זוכר שהיו קליפים בערוץ 9 - הערוץ הקהילתי?), הוא מהדברים היותר זכורים לי מסוף שנות ה90. אני חייב להודות שמהדיסק השלם (הראשון) לא התלהבתי, אבל היי, מי אמר שהדיסק החדש לא יפתיע אותי? אז יאללה אני אשמח לעותק.
חמישי, 16 באוגוסט 2007 בשעה 13:01
בדיוק הייתי בהופעה שלהם ויהיה מגניב אם יהיה לי את הדיסק גם…
חמישי, 16 באוגוסט 2007 בשעה 13:14
…
חמישי, 16 באוגוסט 2007 בשעה 15:37
המתנה הכי טובה שאפשר לקבל היא מתנה שבחיים לא היית קונה לעצמך
אבל בעצם ממש רוצה (אבל בחינם כמובן).
חמישי, 16 באוגוסט 2007 בשעה 17:37
וואו,ערוץ 9…איזו נוסטלגיה!
בעידן שבו ספייס גירלז ובקסטריט בויז היו הקול השולט באמטיוי,ולא היה לנו אינטרנט להיחשף למוזיקה נורמלית,ערוץ 9 היה מציל אותי…בגלל זה,ולא משנה כמה זמן יעבור-דברי אלי תמיד יהיה מהשירים הקרובים לליבי…
ולי נמאס כבר לשמוע את one ל U2.די,כמה אפשר?!
ואני גם רוצה דיסק!
חמישי, 16 באוגוסט 2007 בשעה 17:58
יגעת? מלכתה!
חמישי, 16 באוגוסט 2007 בשעה 18:36
לא יודעת איך קוראים לגוש הגועל הזה, אבל הוא נטחן באשר אלך. כמדומני שמדובר בגרין דיי, משהו נוראי עם “the most loneliest day of my life”. גם אם השגיאה באנגלית מכוונת, עדיין קשה לי ממש לשמוע אותו. שלא לדבר על הטונים המתבכיינים של הסולן.
וכדי שלא יווצר הרושם שאני אומרת רק דברים שליליים - גיא, איזה כיף שאתה מחלק פה תשורות
חמישי, 16 באוגוסט 2007 בשעה 19:29
למרות שכבר זכיתי פעם…
חמישי, 16 באוגוסט 2007 בשעה 20:02
בפברואר זמן טוב לקנות פילים
חמישי, 16 באוגוסט 2007 בשעה 21:59
נמאס לי לשמוע צפצופים באוזן
שישי, 17 באוגוסט 2007 בשעה 1:04
ייפי-קא-יאי.
שישי, 17 באוגוסט 2007 בשעה 1:41
איחרתי?
שישי, 17 באוגוסט 2007 בשעה 3:11
יש לי שתי תשובות לשאלה הזאת, בסגנון שמעון “כן ולא” פרס:
א. מיליוני שירים
ב. אף שיר.
הסבר:
א. כל שיר שאני טוחנת לעצמי במשך חודשים (בדר”כ מדובר בדיסקים שלמים), נמאס בסופו של דבר.
ב. אבל אז אני פשוט מפסיקה לשמוע אותו לתקופה מסויימת, ועוברת לאמן/אלבום/שיר אחר. כך שאני אף פעם לא נשארת עם שירים שנמאס לי לשמוע יותר מדי זמן. ואני לא כבר מזמן לא פותחת גלגל”צ (חשוב מאוד).
שישי, 17 באוגוסט 2007 בשעה 3:15
יש לי שתי תשובות לשאלה הזאת, בסגנון שמעון “כן ולא” פרס:
א. מיליוני שירים
ב. אף שיר.
הסבר:
א. כל שיר שאני טוחנת לעצמי במשך חודשים (בדר”כ מדובר בדיסקים שלמים), נמאס בסופו של דבר.
ב. אבל אז אני פשוט מפסיקה לשמוע אותו לתקופה מסויימת, ועוברת לאמן/אלבום/שיר אחר. [לאחרונה זה היה שבן החדש שהתחלף ב- emily haines and the soft skeleton]. כך שאני אף פעם לא נשארת עם שירים שנמאס לי לשמוע יותר מדי זמן. ואני כבר מזמן לא פותחת גלגל”צ (חשוב מאוד).
שישי, 17 באוגוסט 2007 בשעה 3:47
דמנ איט. פעמיים. תמחוק את הראשונה. ואת זאת. תודה.
שישי, 17 באוגוסט 2007 בשעה 5:33
“אי שם מעבר לקשת” מהפס-קול של אי.אר (בפרק שבו ד'’ר גרין מת..אם זה השם שלו).
יותר מידי פעמים של שמיעה הפכו אותו לבלתי ניתן לשמיעה בעליל.
(: סופ”ש מוצלח.
שישי, 17 באוגוסט 2007 בשעה 21:36
מצחיק, גם אני הגעתי אליהם דרך אותה עדן הראל שחוגגת עם חולצה בעלת כיתוב בעברית, צעד אמיץ שמאד הרשים אותי (מצעד הסינגלים האירופאי, כשהייתי בתיכון). שנה וקצת אח”כ, שיטוט דיסקים סטנדרטי בחור בשחור גילה לי את האלבום ב-20 שקל, והחלטתי שזה הימור מעניין.
לפני כמה חודשים, כשהתחלתי לשמוע את השם שלהם בהופעות, נזכרתי והחלטתי לחפש את האלבום, ולא מצאתי, חבל שלא גיביתי במחשב קצת קודם. אני זוכר את השורות “תראי בחוץ אלפי ידיים \ כולן נושאות כתפיים \ רק זו שוב לעברך” (וסליחה עם הציטוט לא מדויק).
שיהיה להם בהצלחה, אני כמובן אשמח לחסוך לעצמי 40 שקל..
שבת, 18 באוגוסט 2007 בשעה 0:04
תגיד, יש מצב עדיין לאיזה דיסק?
הייתי באחת ההופעות הראשונות שלהם פעם.. ממש נהניתי בצורה מפתיעה. אפילו קניתי את הדיסק הקודם שלהם בהופעה (אגב, זה קונספט כל כך אדיר. הופעה בחינם, אהבתם? קנו את האלבום בזול..)
שבת, 18 באוגוסט 2007 בשעה 1:17
ואני כותבת כאן כי לפני עשרים שניות מישהו שאל אותי מה אני עושה ערה ונזכרתי מה בעצם.
שיר שנמאס לשמוע אותו נטחן? ההוא עם ה road rage שאחותי היתה שרה כל הזמן. וגם “ילדה סוכר” מאותה סיבה.
שבת, 18 באוגוסט 2007 בשעה 2:15
אז הנה אני האורח 105, בטח כבר נמאס לך לספור…
אבל אתה יודע מה אני אנסה בכל זאת שיספרו אותי, ומי יודע אולי אזכה סופסוף במשהו-
הדבר הכי מרגיז לשמוע ברדיו- שירים של זוהר ארגוב , למרות התהילה (המזרחית בעיקר) אני עדיין שומר לו מקום של “כבוד” בשירי השביזות מימי הצבא..”בדד”, “אלינור”..ועוד…
אבל השירים שאף פעם לא נמאס לשמוע-
TEENAGE RIOT ׁ-SONIC Y.
MY GENERATION- THE WHO
-DAVID BOWIE =Ziggy Stardust
נכון או לא…
שבת, 18 באוגוסט 2007 בשעה 7:30
11 שעות, שבע בערב עד שש בבוקר בתחנת דלק
והיד עוד נטויה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
שבת, 18 באוגוסט 2007 בשעה 7:30
11 שעות, שבע בערב עד שש בבוקר בתחנת דלק
והיד עוד נטויה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
שבת, 18 באוגוסט 2007 בשעה 11:12
still open?? i’m in! i’m in!
שבת, 18 באוגוסט 2007 בשעה 11:27
איך זה שכאן יש כבר 118 תגובות ובעונג של שבת שעברה, יש רק 18 תגובות.
ושירים שנמאס לשמוע אולי,
פיבר?
שבת, 18 באוגוסט 2007 בשעה 11:51
אפשר להצטרף להגרלה? מקווה שלא איחרתי!
שבת, 18 באוגוסט 2007 בשעה 12:08
1- מצורף בזאת לינק לחיבור היסטורי השנה היא 1969 ועל במה אחת נמצאים פרנק זאפה ופינק פלויד ( איכות בינונית )
http://lix.in/f722a5
2- למרות שאני לא חובב מוסיקה קלאסית הכתבה הזו במוסף הארץ שווה קריאה ולו בשל ההיבטים הדומים שישנם בין כתיבה ויצירת מוסיקה לפני 200 שנה
והיום
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=891321&contrassID=2&subContrassID=13&sbSubContrassID=1
שבת, 18 באוגוסט 2007 בשעה 12:58
road rage זה שיר ממש יפה!
אם כבר - נמאס לשמוע יהודית רביץ.
שבת, 18 באוגוסט 2007 בשעה 13:58
אבל,אבל,אבל…
איפה העונג?
שבת, 18 באוגוסט 2007 בשעה 14:05
מה זה פה?! איפה העונג? אנחנו דורשים עונג מיד! אחרת נתחיל להתפרע!!!
שבת, 18 באוגוסט 2007 בשעה 14:08
בני, חסר יצירתיות על הבוקר.
שבת, 18 באוגוסט 2007 בשעה 16:35
אוי שוב התעוררתי מאוחר.
‘בקשה אפשר להרחיב את גבולות ההגרלה למוצאי שבת?
שבת, 18 באוגוסט 2007 בשעה 17:08
השיר של הצווחן המעצבן הזה- החדש הזה שאומר שגם הוא הושפע מקווין ובגלל זה יש לו פריבילגיה להתנהג בצורה מוחצנת נוראית, וגם להישמע ככה. לא יודע את השם של הזמר ולא את השם של השיר, אבל אלו שקראו את התיאור בטוח יודעים למי אני מתכוון.
שבת, 18 באוגוסט 2007 בשעה 17:09
יכולתי להשאיר רשימה של אילו שירים נמאס לי לשמוע, אבל באמת שאין לי אנרגיות לזה.
אולי האלבום של מלכת הפלקט יתן קצת אנרגיות…o_o
שבת, 18 באוגוסט 2007 בשעה 19:24
וגם אני…
שבת, 18 באוגוסט 2007 בשעה 21:36
הייתי בחו”ל עד אתמול
(אז בעצם לא מגיע לי)
אבל אולי בכל זאת עדיין לא היתה ההגרלה?