לצערי עדיין לא מצאתי.
המבחר בארץ דל למדי, ואפשר למצוא בעיקר את ה-Dynavox בכל מקום. אני לא יודע עד כמה הוא טוב, לא בדקתי.
אני ממליץ פשוט לקנות מכשיר משופץ יד שנייה באחת החנויות. יש כאלה פה ושם, בעיקר בתל אביב.

גיא

תודה רבה. דורין.

ואולי באמת אקטין קצת את הכתב. עד שאמצא (או יציעו לי, אהמ אהמ) פונט טוב יותר ומתאים יותר…

(הפונט החדש מכוער ומתנגש עם כל הקו המרושל שסנדי עשה לך באיור.
זה גם גדול מידי. מה שהופך את זה מנו נו, לביג נו נו.)

( ;

בכל אופן, לאודיופילים צורת ההקלטה-עריכה-מאסטרינג היא משמעותית. ב-Ys, אם אינני טועה, במקרה הזה מדובר בהקלטה ועריכה אנלוגיים, ומאסטרינג דיגיטלי (זו גם השיטה החביבה על ג'ימי פייג', אם זכרוני אינו מטעני). הסאונד עדיין שונה מהקלטה כל-דיגיטלית, אבל זה תלוי בכל כך הרבה גורמים בדרך. במקרה, באלבום הזה, רבי-אמן עסקו בשלבים השונים (סטיב אלביני הקליט, ג'ים אורורק מיקסס) ולכן הסאונד שלו נהדר והם הצליחו לשמר לא רע את האיכות החמימה וה"טבעית" של ההקלטה האנלוגית (עד כמה שהקלטה טכנולוגית יכולה להיות "טבעית").
אבל את ההבדל עצמו אפשר לבדוק באוזניים רק עם עותק וינילי של האלבום.

לא כל שימוש בטכנולוגיה דיגיטלית מבטל או מעלים את הצליל החם של האנלוג. בתקליט השני של פורטיסהד, למשל, כדי ליצור את המאסטר של הדיסק הם הדפיסו את כל השירים על תקליט ויניל, וממנו העבירו לדיסק – כדי להשתמש בחמימות הזו של הוויניל (פורטיסהד גם ידועים בכך שהם משתמשים ואף מדגישים את צלילי האבק של הוויניל בחלק מהשירים והסימפולים שלהם). אז אף על פי שהמוזיקה יצאה בפורמט דיגיטלי (דיסק), היא כן עברה שלב אנלוגי ששינה את הצליל שלה במידה מסוימת והעניק לו אופי מסוים. יש לי כאן את שלושת הריליסים של פורטיסהד הן בוויניל והן בדיסק, ובהחלט יש הבדל. הוא מודגש יותר באוזניות, ויהיה הרבה יותר מורגש אם אשתמש במגבר אנלוגי (שלי דיגיטלי, שזה מצוין לסראונד של DVD אבל לא בהכרח עושה צדק עם וינילים איכותיים).

אגב, דוגמה מצוינת (וגרפית!) למה שכתבתי קודם על ההבדל בין סאונד אנלוגי לדיגיטלי אפשר למצוא במאמר נהדר של מגזין אקט מוזיקלי [פורמט PDF]. בעמוד 2 יש גרף שמסביר היטב את ההבדל בין גל צליל אנלוגי לדיגיטלי, ובאופן כללי המאמר הזה מספק מידע טכני מצוין, ברמה גבוהה יותר מההבנה שלי, לכל עניין הצליל הדיגיטלי.

אגב, חשוב לציין כי על פי טענות רבות, מעל איכות דגימה מסוימת האוזן האנושית לא יכולה להבדיל בתדרים החסרים בין דיגיטלי לאנלוגי – אבל יש כמה אסכולות בעניין הזה.

תמיר – את מלוא הסאונד החמים של הוויניל אני ממליץ לך לחוות עם זוג אוזניות טובות (Headphones, לא Earphones שנכנסות לאוזן, ורצוי עם באסים איכותיים), מגבר ישן (=אנלוגי), פטיפון נורמלי וכמובן תקליט טוב ולא שחוק מדי. ככה תרגיש מיד את ההבדל. אם יש לך חבר עם ציוד כזה, נסה להקשיב אצלו לאלבום שאתה מכיר מגירסת הדיסק, ובדוק אם אתה חש בהבדל. לא בטוח שתשים לב דווקא לשינוי לטובה (שוב, זה תלוי בהמון גורמים בדרך, מאיכות הרמקולים או האוזניות ועד ארץ ושיטת הייצור של התקליט), אבל בטוח תשים לב לשינוי כלשהו.
נסה לעשות זאת עם תקליט חדש ואיכותי ככל האפשר. אם תשים על הפטיפון את לד זפלין 4 בהדפסה משנות השבעים שעבר מאות אם לא אלפי סיבובים על הפטיפון, סביר להניח שתשמע צליל רזה ודל עקב השחיקה הטבעית של הוויניל (כנראה אחד מחסרונותיו הגדולים מול הדיסק, שאינו נשחק…).

הרי Ys של ג'ואנה ניוסם הוקלט על טייפ אנאלוגי (דבר שון דייק פרקס, המעבד ומפיק טען שזה סיפור מהתחת לעשות, אבל הבחורה התעקשה, מה לעשות?) .

כאחד שהוא גם בעל התקליט וגם מכיר טוב את המוזיקה שלה, אתה יכול לשמוע את ההבדלים בין התקליט לדיסק?

( :

ראשית, אפשר לעשות רימאסטר איכותי לוויניל כשמוציאים אותו בדיסק. העובדה שבארץ רוב עבודות הרימאסטר הן זוועה לא מעידות על הטכנולוגיה עצמה אלא על מי שמשתמש בה.

שנית, בעניין הבדלי הסאונד. צריך כמה דברים באיכות טובה בשביל לשים לב באמת להבדלים משמעותיים: פטיפון, מגבר, רמקולים ואוזניים. אם אחד מהם באיכות בינונית ומטה, לא תשים לב. בעיקר האוזניים – לא כולנו יודעים לשים לב בצורה מודעת להבדלים הדקים בסאונד, והם אכן דקים.

אבל אף מבחינה מתמטית, אמפירית, הסאונד של ויניל הוא "שלם" יותר, פשוט כי תהליך דיגיטציה של מוזיקה, כזה שנעשה לכל דיסק או קובץ מפ3, חותך את הצליל האנלוגי (אם יש כזה מלכתחילה) לשבבים דקיקים דקיקים דקיקים. זו מטאפורה קצת בעייתית ואני גם מציג אותה על רגל אחת בקושי, אבל דמיין שיש לך גל רציף (במקרה הזה, גל קול), ובהעברה לדיגיטלי אתה צריך לתרגם את התנועה הרציפה והחלקה לרצף של נתונים (במקרה הזה: מספרים). בפרויקט הפטיפון הגדול אסביר את זה בצורה ברורה יותר.

אבל שוב, תמיר, לא כל אוזן מבחינה בהבדלים (אני, למשל, לא תמיד מבחין), ובעיקר לא לכל אוזן זה משנה בכלל. אם נוח וטוב לך עם דיסקים, ותקליטים לא מעמידים לך את השערות על העורף – לך עם מה שאתה אוהב!

וטוב שאתם קוראים להאצת סיום הפרויקט הגיע הזמן שאתאפס על עצמי, אמצא יותר זמן ואעבוד עליו.

בחורות עם פטיפון זה כשר?

הראיון עם דבנדנרה בפיצ'פורק גרם לי לחשוב שזה קטע של בנים חנוני מוזיקה.
מצד שני, דבנדרה הוא מהקשקשנים הגדולים.

אני קוראת להאצת סיום הפרויקט!!

אגב, יום אחד כשיהיה לי זמן ואשלים את פרויקט הפטיפוניסט המתחיל, תוכלי להיעזר בו כדי לדעת איך ואיפה לחפש פטיפון.