30 תגובות עסיסיות ל-“פרידה ממאותגרי הסולסיק”

1. מאת סטיבי:
   יום חמישי, 08 בפברואר 2007 בשעה 20:39

   הכי חשוב בלב שלם.

2. מאת שלוליה:
   יום חמישי, 08 בפברואר 2007 בשעה 20:51

   כל הכבוד. |טאמבס אפ|

3. מאת שזום:
   יום חמישי, 08 בפברואר 2007 בשעה 20:54

   גיא, תודה.
   קמפיין ה"איך לא להיות חרא של אנשים" השפיע עלי מאוד כמוריד כפייתי.
   כנראה שהגיע הזמן. באמת היה מוזר שהפינה נשארת, והכי חשוב בלב שלם. אני הפסקתי כבר מזמן להוריד את האלבומים והעונג נשאר בכל זאת הרבה יותר ממוסף סופשבוע מוזיקלי מוצלח.

4. מאת barhash:
   יום חמישי, 08 בפברואר 2007 בשעה 21:12

   היי גיא.
   כמי שתמיד הזדהה עם קמפיין "חרא של אנשים" (מלבד המילה הראשונה)
   אני בטוח שאתה עושה צעד מבורך. כשלעצמי אני קונה מוזיקה ממקומות שאני
   יודע שרוב הכסף הולך לאמן או ישירות מן האמן.
   אז אתה עושה כאן צעד נועז לכיוון של ללכת עם מי ומה שאתה.
   ובנוסף (גם אם קצת קשה להודות) מתבגר…לאט לאט, אבל זה קורה גם לך!
   ילא, לך תמיד בדרך שלך!

   הברחש.

5. מאת Deviant Brainwave:
   יום חמישי, 08 בפברואר 2007 בשעה 21:48

   כל הכבוד!
   גם אני מסכימה לחלוטין עם הקמפיין. מעבר לכל מה שכתוב שם, אין כמו ההרגשה הזאת של להחזיק דיסק חדש, לפתוח את אריזת הניילון הצמודה, לשלוף את החוברת המצורפת, להנות מתרפיית קניות מוצלחת וגם לדעת שעשית את המעשה הנכון!

6. מאת צפריר:
   יום חמישי, 08 בפברואר 2007 בשעה 22:23

   אבל, תשאיר איזשהו משהו בגדר המלצה?

   כלומר, לך עם הלב בנושא הלינקים להורדות, אבל איך אדע איזה אלבומים חדשים ומגניבים כדאי לי לשמוע?

7. מאת גיאחה:
   יום חמישי, 08 בפברואר 2007 בשעה 22:26

   אין מה לחשוש, צפריר, עדיין אכתוב על מוזיקה חדשה ועל אלבומים חדשים (וישנים) שאני נהנה מהם במיוחד, פשוט לא אתן אותם להורדה מלאה. אני בטוח שהעונג של מחר יפיג את חששותיך.

8. מאת צפריר:
   יום חמישי, 08 בפברואר 2007 בשעה 23:14

   סומך עליך, כרגיל

   אולי תקרא לפינה המוכשרת "המאותגרים

9. מאת diamond bollocks:
   יום חמישי, 08 בפברואר 2007 בשעה 23:42

   כבוד על הצעד!
   הגיע הזמן לשינוי בתפיסה… גם מבחינת המורידים, וגם מבחינת חברות התקליטים

10. מאת יאיר י.:
    יום שישי, 09 בפברואר 2007 בשעה 07:40

    כל הכבוד. זה צעד חשוב.
    צריך להעזר בטכנולוגיה, לא לנצל אותה.

11. מאת מרקוביץ':
    יום שישי, 09 בפברואר 2007 בשעה 09:56

    צודק.

12. מאת ניימן:
    יום שישי, 09 בפברואר 2007 בשעה 16:25

    ת'אמבס אפ, ניגר.

13. מאת עדי סברן:
    יום שישי, 09 בפברואר 2007 בשעה 17:51

    לי כמובן חבל, כאכן מאותגרת סולסיק. המלצות זה סבבה, יהיה נחמד אם לכל המלצה תצטרף דגימה, ואם בלי דגימה אז לפחות עם תיאור.

14. מאת Tyler Durden:
    יום שישי, 09 בפברואר 2007 בשעה 18:34

    גם אני מאותגר סולסיק ולכן אני נגד הצעד הזה.

15. מאת דיימונד:
    יום שישי, 09 בפברואר 2007 בשעה 18:41

    גם אני מאותגרת סולסיק ברוב ימי השבוע
    ובכל זאת,
    ת'אמבס אפ.

16. מאת George W. Bush:
    יום שישי, 09 בפברואר 2007 בשעה 19:54

    אני דווקא מעריץ גדול של סולסיק (מדרג אותה שניה בחשיבותה אחרי ויקיפדה), ועדיין מאוד חבל לי על לכתה של פינת מאותגרי הסולסיק, פשוט כי פעמים מספר הייתי עצלן מדי בשביל לחפש ולהוריד אלבום מסוים, וגיאחה היה עושה לי חצי מהעבודה. ניחא, אני אשרוד. מה שכן, אני דווקא לא ממש שותף לעמדה המוסרית שצריך תמיד לקנות אוריגינלים. איך שלא תסתכלו על זה ואיך שלא תהפכו את זה – 80-90 ש"ח לדיסק זה המון כסף, בייחוד ובייחוד אם רוב הכסף הולך לחברת התקליטים. כשאני מוריד אלבום שעולה מחיר כזה, אין לי יסורי מצפון, סורי. כשהמחירים יורדים לבערך חצי מהמחיר המלא אני מוכן לקנות אותם, ואני מוכן לקנות מקוריים כשאני יודע שרוב הכסף הולך ללהקה ולאנשים שבאמת מגיע להם. דיסקים של להקות אינדי ישראליות, למשל, אני בחיים לא אוריד. את הדיסקים של מי שחתום בווירג'ין, או בגפן, או אפילו בסאב-פופ, אני לא אתאמץ במיוחד להזמין מחו"ל בשביל לשלם מחיר מלא.

17. מאת אורי:
    יום שישי, 09 בפברואר 2007 בשעה 21:37

    כל חובב מוזיקה אמיתי מודע לכך שהורדת מוזיקה באינטרנט הוא מעשה שיש בו פגיעה בפרנסת האמן. חובב מוזיקה אמיתי יודע שיש צורך להביע סולידריות עם האמן שהוא אוהב ומודע לכך שקניית האלבום או כרטיס להופעה היא הדרך להחזיר הכרה והערכה באמן. העונג הוא בלוג לחובבי מוזיקה אמיתיים, כאלה שלא מסוגלים לדמיין את חייהם בלי פסקול מוזיקלי טוב ברקע, הם לא טיפשים הם יודעים את הקשר בין הורדת מוזיקה לגניבה אמיתית. לכן קהל העונג הוא קהל המודע לכך שהורדת אלבום שיר או הופעה היא לא הדרך להאזנה אלא הדרך להיחשף למוזיקה. אני מעריך שכל קורא עונג מחזיק באמתחתו ספרייה ענפה של אלבומים שהוא מתגאה בא ומחזיק אותה במדף בולט בביתו. אני לא מאמין שמאז שהתחילו להוריד מוזיקה המדף נשאר בתכולתו.

    אני מבין למה הורדת את הפינה, אבל את תרגיש לא בנוח שאי פעם עשית כזו פינה.

18. מאת Tyler Durden:
    יום שישי, 09 בפברואר 2007 בשעה 21:51

    אני מסכים עם אורי, לפי דעתי הפינה הזאת לא פוגעת בהרגלי קניית המוזיקה של האנשים.
    מי שקנה עד היום ימשיך לקנות ומי שלא אז לא, זה ממש לא תלוי בהורדות או בכמות ההורדות.
    ואגב, הורדת מוזיקה לא בהכרח פוגעת במכירות, קחו את האלבום האחרון של השינס למשל (האלבום הכי מצליח שלהם מסחרית עד היום למרות שדלף כבר לפני כמה חודשים).
    אז בקיצור – להשאיר להשאיר להשאיר.

19. מאת דייב דנ:
    יום שישי, 09 בפברואר 2007 בשעה 22:12

    למה אני לא מקבל הודעות במייל,
    אף על פי שנרשמתי.

    אתה מסוכסך עם גימייל?

    לגבי המאותגרים, כבר לא נשאר לי מקום בפייבוריט בשביל בלוגים שמאפשרים הורדה ומקום בהארד דיסק בשביל מוסיקה.
    אז זה בטח לברכה.

20. מאת גיאחה:
    יום שישי, 09 בפברואר 2007 בשעה 22:15

    נדב – בדוק בתיקיית הספאם שלך. ג'ימייל אוהב לזרוק את העדכונים של העונג לפח, משום מה.

21. מאת AP:
    יום שישי, 09 בפברואר 2007 בשעה 22:21

    הנשיא W – יכול להיות שהעמדה הזו נכונה מבחינה טכנית ושבאמת רוב הכסף מקניית אוריגינלים הולך לחברת התקליטים. נשאלת השאלה- מה זה ענייני? התפקיד שלי הוא לחנך את האמן? כלומר, אם החוזה בין החברה לאמן כזה גרוע, למה הוא חתם עליו? אם האמן מודיע בצורה מפורשת שהחוזה דפק אותו ושמבחינתו נוריד חופשי אז סבבה, אבל אם הוא לא עושה את זה כנראה שהעסקה לא כל כך גרועה. זה כאילו שאני אומר לאמן "שמע, דפקו אותך בחברת תקליטים. אני עושה לך טובה שאני מוריד".
    כל עוד האמן בוחר שלא לשתף אותנו בכלכלה שלו ובעסקאות שלו ובשיקולים שלו אני מתייחס לכך בדיוק ככה- זה עניין שלו, לא שלי. אם הוא מודיע באופן מפורש שהוא נדפק- זה כבר סיפור אחר.

22. מאת איתי:
    יום שישי, 09 בפברואר 2007 בשעה 22:58

    אני מסכים עם המהלך עקרונית, הבעיה שלי היא שבעקרון להוריד דיסקים זאת לא בעיה,
    הבעיה היא שהיופי של פינת מאותגרי היה שיש שם דיסקים שאני לא מכיר או דיסקים של אומנים שאני פחות אוהב ולכן אני לא קונה אבל הפינה חשפה אותי ליותר ויותר מוזיקה ועזרה לי לפתח את מודעות המוסיקה שלי,
    אני פשוט חושב שעכשיו אני פחות אשמע דברים שאני לא מכיר (אני נשאר רק עם מוכר דיסקים אחד שאני סומך עליו) וזה מה ש"מפחיד" אותי..

23. מאת דייב דנ:
    יום שישי, 09 בפברואר 2007 בשעה 22:59

    לגבי קניות, פעם שהייתי ילד חסר כסף הייתי מבלה את ימי בתל אביב בחיפוש דיסקים מוזלים יקרים לא משנה מה העיקר שאני אחזור עם מוסיקה למקום הרחוק שאני גר בו. ואילו היום שאני גר כאן ליד העיר הגדולה אני עובר בבוז מול החנויות.
    האמת אני לא יודע בכלל מה לקנות, באינטרנט, אני ממצמץ ויש לי משהו חדש, אני עובר בלאסט FM ומעדכן את מאגר הידע שלי. מרפרש כמה בלוגים ואני מתמלא לחודש הקרוב, אז למה להיכנס, מחר אני אמחוק את אותו הדיסק.
    אבל ברגע שיוצא הדיסק החדש של הג'ירפות, אני נכנס לחנות וקונה את הדיסק, אפילו לא מקשיב, למה צריך, כאן זה הרבה מעבר לזמניות של האינטרנט, זה משהו שצריך לחיות איתו לטוב ולרע, כמו בימים שהייתי ילד ולמדתי לאהוב את פאבליק אנמי.
    אני שמח, היה טוב.

24. מאת אביב:
    יום שישי, 09 בפברואר 2007 בשעה 23:23

    אני כבר הרבה זמן לא מוריד (כמעט) כלום מהפינה הזאת- ולא כי היא לא טובה…

    אקיצר – רק רציתי לומר שהעונג שבת מענג מאוד גם בלי הפינה הזאת, ושאין לך ממה לחשוש
    אבל מה שקצת מפריע זה שהשעה כבר אחת עשרה בלילה ואין עדיין עונג שבת..:)

25. מאת עידו שחם:
    יום שישי, 09 בפברואר 2007 בשעה 23:43

    הפינה לא עשתה לי טוב כל כך בתור אנטי-"חרא של בן אדם" (לפחות בכל מה שקשור להורדות לעומת קניה חוקית, לא מתחייב לגבי שאר תחומי החיים) ובכלל לדעתי הורידה את הרמה של שאר התוכן הסליזי של העונג, הגיע הזמן להיפטר ממנה. יש מיליון דרכים אחרות למי שרוצה להשיג מוזיקה לא חוקית עם או בלי סולסיק, ויא עצלנים, קחו את האתגר ותלמדו להשתמש בציפור הכחולה, זה לא פיזיקה גרעינית. אולי הגיע הזמן שיהיה מדריך פשוט בעברית להפעלה יעילה של סולסיק? גיאחה, זה יכול להיות צ'ופר נחמד למאותגרים שאכזבת פה עם ירידת הפינה.

26. מאת אסף:
    יום שישי, 09 בפברואר 2007 בשעה 23:54

    מוזר,
    הורדתי עכשיו אלבום, דרך רפידשייר, והקוד אימות היה- ani0 , האם המחשב העביר לי מסר?
    (סיפור אמיתי)

27. מאת אחשלו II:
    יום שבת, 10 בפברואר 2007 בשעה 13:37

    כן, מה שהבוס אמר – אם כבר מישהו שורץ פה בעונג, אין שום סיבה שלא יהיה לו סולסיק. או הדבר האופנתי החדש, אוינק, שאין לי מושג מה זה אבל אולי כדאי לברר. די לעצלנות.
    חוצמזה, יש מספיק אפיקים להשגת מידע על אלבומים חדשים ו/או מאגניבים.

28. מאת גיאחה:
    יום שבת, 10 בפברואר 2007 בשעה 15:37

    וואלה, אחשלו, בדיוק היום חשבתי על OiNK. זה לא חדש כלל, זה אתר טורנטים (בדיוק כמו Pirate Bay, TorrentSpy ואחרים), רק שהוא מתרכז במוזיקה, והוא קהילה סגורה – אתה צריך לקבל הזמנה כדי להצטרף אליו (מה שמזכיר לי – איבדתי את הסיסמה שלי לשם, למישהו יש הזמנה?), ואתה צריך לעמוד ביחס העלאה-הורדה מסוים כדי להישאר שם. אבל יש שם כל דבר שבעולם, במהירות מטורפת.

    ואל תדאגו, אמשיך להמליץ פה על אלבומים משובחים, חדשים כישנים, פשוט לא אתן לינק להורדה שלהם.

29. מאת איתי:
    יום ראשון, 11 בפברואר 2007 בשעה 20:16

    מהאתר אוינק
    If you have lost your password, you should fill out this form. If you have lost access to the email account associated with your account, the staff may be able to assist you.

    והם ממש קהילה סגורה, זה כמו כל השכונות האלה ששומעים עליהן בארצות הברית שמקבלים רק מיליונרים ויש שם חומות ומשטרה ודברים מטורפים.. (ואז 2 ילדים רוצחים ילדה קטנה עם מחפב גולף ולא עושים כלום יאפי סיקסטיז בפרברים! )

30. מאת אוהד:
    יום רביעי, 14 בפברואר 2007 בשעה 01:57

    מממ… איך משיגים הזמנה לאוינק? מישהו יכול לעזור?