29 במאי 2017

סטרים בכורה לאלבום: דניאל קיצ׳לס

אני ממש שמח ועוד יותר מזה מתרגש להביא לכם כאן בעונג האזנת בכורה להימים הבטוחים, אלבום הבכורה של דניאל קיצ׳לס מ״יאפים עם ג׳יפים״. יש לי גם מה להגיד עליו אבל בואו נתחיל בלעשות פליי ולהקשיב ביחד:

הסטרים נגמר

קרה לי משהו כשלפני שבוע נכנסתי סוף סוף ללינק הסודי ששלח לי גילי ״דה קיד״ לוי מהלייבל יום ראשון, כדי להאזין פעם ראשונה לאלבום של דניאל קיצ׳לס שיוצא לאוויר העולם ממש בימים אלה. לחצתי פליי: לאט נכנסת לפריים פריטת גיטרה אקוסטית, בסיסית, לא מעניינת, ואז פנייה חדה לאקורד שבבירור לא צריך להיות שם, כמעט צורם, והפסקה באורך נשימה. ואז נכנס הקול הלא מתייפייף של קיצ׳לס, כמו הד לאקורד הזה, שאינו במקומו. הוא חריג, אבל הוא מתעקש להיות כאן, מתעקש להישמע, מתעקש ליצור שיר.

כשהייתי בערך בן 17 קם הלייבל הירושלמי FACT. בדיוק באותו הזמן התחלתי להגיש תכנית רדיו של רוק ישראלי בתחנת הרדיו החינוכי האיזורית, קול הגליל העליון. זה היה צירוף מקרים שבמידה רבה כיוון את מסלול חיי ל־18 השנים הבאות. שמעתי על הלייבל החדש (כנראה ב״הקצה״, שעשתה אז במקביל את צעדיה הראשונים) וכתבתי להם מייל בבקשה לחומרים. הם שלחו לי סמפלר מוקדם שכלל בין היתר שני קטעים של יאפים עם ג׳יפים, טרם אלבום הבכורה שלהם. זו הייתה אבן באגם שלי, שהאדוות שלו נפרשות עד היום. בזכות ההשראה של פאקט הקמתי עם בנימין אסתרליס לייבל עצמאי, שמאז גם נסגר. בזכות דברים ששמעתי לראשונה בחיי בסמפלר של פאקט התחלתי לחפש ולחקור מוזיקה מאתגרת יותר, מגוונת יותר. בזכות הקצה, ובכן, אפשר לומר שהכל השתנה.

ומכל המוזיקאים שפתחו לי אז את האוזניים, משהו ביאפים דיבר אליי במיוחד. אלבום הבכורה שלהם ננעץ בי עמוק. והמשכתי לדבוק בהם. אלבום הבכורה של ישי קיצ׳לס יצא באותו לייבל עצמאי שהקמתי. מאז עברו כמה שנים, ישי הוציא עוד אי־פיז, אבל דניאל בעיקר שתק בשש השנים האחרונות. ואז נכנסתי השבוע ללינק הסודי של האלבום החדש, לחצתי פליי, ואחרי האקורד העקום הזה נכנס פתאום הקול של דניאל קיצ׳לס ובום, קרע עצום בחלל ובזמן, ואני בו זמנית ב־2017 וב־1999, מגלה לראשונה את ארצות הטרשים היפהפיות שמשרטטים יאפים עם ג׳יפים, עם הג׳יפ שדוהר לאורכן והמנוע שלו נשמע כמו הקול של דניאל קיצ׳לס.

ועכשיו הקול של קיצ׳לס, שאף פעם לא התייפייף, מגיע בלי איפור, בלי תפאורה, בלי מניפת הצבעים האקזוטית שיאפים ידעו לשלוף ברגעים הנכונים. הוא בא בגפו, בשירים קרובים יותר לאוזן, ואולי גם קרובים יותר ללב, לפחות כך זה נדמה בהאזנות ראשונות, בוסריות. יותר שימוש בגוף ראשון ממה שאני רגיל לשמוע אצל יאפים עם ג׳יפים, למשל. ב״הספרייה״, בינתיים השיר האהוב עליי באלבום, קל להיזכר כמה יחידנית, פרטית ומסרבת־להתפענח היא הכתיבה של קיצ׳לס: ״הספרייה נפלה עליי. קראתי על זה, לא יכולתי לזה. הלחץ בחזה פסק כשהכרזת עליי כעל חייל שערק. ממפולת האותיות לא אשוב בין החיים, אל תקראי בשמי, אל תושיטי את ידך. ליטשתי עדשות לטלסקופים עתיקים, ונאפתי בחצרות הסולטנים״. מי עוד כותב ככה? מה הוא בעצם אומר?

הימים הבטוחים לא יוצא על ויניל וגם לא על דיסק, כנראה. הוא כאן ועכשיו ובאוזניים שלכם. אני ממליץ לשים אוזניות, לעצום עיניים או להביט החוצה מהחלון, ולהקשיב. מי יודע לאן נגיע ביחד.

3 תגובות על “סטרים בכורה לאלבום: דניאל קיצ׳לס”

  1. שירה הגיב:

    תודה לך. זה היה בדיוק טוב לעכשיו.

  2. דני הגיב:

    תודה. אלבום עמוק ואניגמטי, וגם מאוד יפה. ידרוש עוד כמה וכמה האזנות כדי להנות מכל עושרו. כיף שיש חומר חדש מדניאל המוכשר כל כך.

  3. אייל הגיב:

    והערב, במפעל בירושלים, כניסה חופשית:
    https://www.facebook.com/events/1845193432471214/

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *