22 בפברואר 2013

לא עונג, אבל כן משהו אחר לגמרי

שירים משומשים: פרשנויות בעברית לשירי טום ווייטסאני מבטיח, זו פעם אחרונה החודש שאני מתלונן על תקופת המבחנים. היא פשוט תקפה אותי קשה הפעם, והסופשבוע הזה הוא המאני טיים לגמור הכל לפני שחוזרים ללמוד. אז צר לי, הפוסט הזה הוא במקום עונג. אבל כאמור, פעם אחרונה החודש! שבוע הבא – omg איזה עונג יהיה פה.

אבל בינתיים, למשהו אחר לגמרי.

השבוע היה שמח במיוחד בעמוד הפייסבוק של העונג, כי עשיתם משהו די מדהים. זה לא לקח לכם את כל השבוע, למעשה רק 6 שעות. במהלכן 98 מכם תרמו בסך הכל 4,836 ש"ח, שזה 108% מהכסף שהיה דרוש לי כדי לשלם על המאסטרינג של פרויקט שירים משומשים: פרשנויות בעברית לשירי טום ווייטס [אתר האלבום].

מתישהו ב-2009 התחלתי לעבוד על הפרויקט הזה, שנולד כמו כל הדברים הטובים לגמרי במקרה. אפילו לא הייתי אז מעריץ כזה גדול של ווייטס, רק התחלתי לחפור בדיסקוגרפיה שלו. אבל הגורל רצה, ומצאתי את עצמי מתקשר ושולח מיילים לאמנים ישראליים נפלאים ומציע להם לקחת שיר של טום ווייטס שהם אוהבים במיוחד, לתרגם אותו או לפרש אותו או לכתוב אותו מחדש בעברית איך שרק ירצו – ואז להקליט אותו. באיזה עיבוד? איזה שרק ירצו. רוצים לקחת שיר רועש ולהפוך אותו לחרישי? לקחת שיר קופצני ולהפוך אותו למפלצתי? לכו על זה.

די הרבה אמנים היו מעורבים בתהליך הזה. חלקם (הקטן) סרב כי הוא לא היה בעניין של טום ווייטס באופן כללי, חלקם (העוד יותר קטן) סרב כי הוא לא רצה לגעת במה שמבחינתו הוא בערך קודש הקודשים (רות דולורס וייס סירבה בנימוס מסיבה דומה), וחלקם הזעיר ניסה וכתב ועיבד והחליט שזה פשוט לא יוצא (שלומי שבן, למשל, שתכנן לבצע את אחד השירים האהובים עליי של ווייטס – "Johnsburg Illinois").

בסופו של דבר, נאספו לאלבום כ-22 שירים. הייתי כל כך שמח ובטוח שעוד שנייה זה קורה, שהפקתי שני ערבי הופעות משירי האלבום באוזןבר. זה היה בתחילת 2010. מאז עברו שלוש שנים. למה האלבום הזה התעכב כל כך?

בעיקר כי כשרוצים להוציא לאור גרסאות חדשות של שיר יש שתי אופציות: אחת היא לעשות קאבר, כלומר להשאיר את המילים והלחן כפי שהם, ורק לשנות את העיבוד והביצוע. במקרה כזה אין שום בעיה, ולמעשה אפילו לא צריך לבקש רשות. פשוט מקליטים, דואגים לרשום באקו"ם למי שייכים המילים והלחן המקוריים, ונגמר הסיפור. האופציה השנייה היא לבצע שינויים, כמו במקרה שלנו. הלחן נשאר זהה אבל המילים השתנו, לפעמים בצורה מרחיקת לכת. במקרה כזה, צריך לקבל אישור. ממי? מבעל זכויות היוצרים המקורי. מי זה? ברוב המקרים – טום ווייטס עצמו.

כאן התחילה סאגה בירוקרטית ארוכה מנשוא שכללה התעסקות מאוד לא נעימה ומדלדלת-אמון-בבני-אדם עם חברה ישראלית שמטפלת בדברים האלה, התעסקות שאחרי שנה וחצי הביאה ללא פחות ולא יותר מאפס תוצאה. בשלב הזה שלחתי מייל לחבר שמעורב בתעשיית התקליטים העולמית. הוא שלח לי בחזרה את כתובת המייל של בכיר בסוני אירופה או משהו כזה ואמר שמע, דבר איתו, הוא ידע מה לעשות. ככה יצא שאחרי שחיכיתי שנה וחצי שמישהו יעשה בשבילי עבודה שהאמנתי שהיא פשוטה מאוד, מצאתי את עצמי עושה אותה בעצמי. ומה אתם יודעים? היא באמת הייתה פשוטה מאוד.

הייתי צריך לאסוף את כל הליריקס העבריים החדשים, לתרגם אותם מחדש לאנגלית (כן כן), ולשלוח לאישור אצל החברות שמחזיקות בזכויות היוצרים: Jalma שמחזיקה את רוב הקטלוג המאוחר של ווייטס (והיא למעשה חברה קטנה שמטפלת רק בווייטס, כך שהמילה האחרונה היא שלו אישית), וכמה חברות גדולות שמחזיקות בחלקים מהקטלוג הישן שלו. תוך שבועיים קיבלנו את כל האישורים.

זה היה לפני איזה שנה או יותר. מה שקרה מאז הוא שהתחלתי ללמוד ולא היה לי זמן להתעסק בזה בכלל. אבל לפני חודש החלטתי שמספיק, צריך פשוט ליצור את הזמן. נסעתי ליומיים אצל חברי הטוב בנימין (מורפלקסיס) אסתרליס, ישבנו ביחד, עיצבנו עטיפה, צילמנו סרטון הדסטארט, הוא ערך את סדר השירים ואני בניתי את האתר של האלבום, שכרגע נראה ככה, אבל כשיעלה האלבום הוא יהיה בעצם תחליף לחוברת של דיסק ויכיל את כל מילות השירים, קרדיטים, טקסט על האלבום, וכמובן אפשרות להאזין, להוריד ולהגיב.

בזכות 98 האנשים שתמכו ונתנו את כספם, ובזכות כל מי שהגיב והפיץ את הקמפיין – הצלחנו להעפיל על המכשול האחרון. הקהל, המאזינים, אתם עשיתם את זה. לא חברת תקליטים שחושבת על הכסף, לא ספונסר מסחרי. אתם.

השירים נשלחו למאסטרינג אצל טלי כץ המעולה, ותוך שבועיים אמורים לחזור גמורים ומוכנים ולהישמע כמו פאקינג אלבום (!). ברגע שזה יקרה, האלבום יצא לאור. מה זה אומר? האזנה והורדה בחינם, לנצח.

עד שזה יקרה – אם הפרויקט מעניין אתכם אני ממליץ בחום להכניס את כתובת המייל שלכם ולקבל הודעה בשנייה שהאלבום מגיע לרשת, וכדי להיכנס לאווירה, הנה פלייליסט יוטיוב שמכיל למעשה את כל שירי האלבום, לפי הסדר, רק בביצועים המקוריים המופלאים של בחור אחד שאני אוהב, מר טום ווייטס:

5 תגובות על “לא עונג, אבל כן משהו אחר לגמרי”

  1. קשז הגיב:

    נייס
    תקליט ראשון לאיך להרוג מלאכים , הפרוייקט החדש של טרנט טרזזור להאזנה מלאה –
    http://pitchfork.com/advance/33-welcome-oblivion/
    יפה

  2. יאמי גיאחה
    נשמע מופלא
    ובהצלחה במבחנים
    שלי כבר נגמרו (למעט מועד ב' אחד) אז אני מוכן לחגיגה

  3. גיל פז הגיב:

    תשמע בן אדם – כל הכבוד. לגמרי.

  4. דני מלצר הגיב:

    ומה אתה לומד, גיא?

  5. איל הגיב:

    כל הכבוד! פרוייקט נהדר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *