[פוסט מסחרי]

השבוע יצוין בעולם יום האהבה, או ולנטיינ'ס בלעז. אבל לנו כבר יש יום אהבה אחד, ויש הטוענים שגם הוא יותר מדי, אז גם ולנטיינ'ס? ויסקי הוא משקה של בודדים, וויסקי בלנטיינ'ס החליטו להעלות על נס את הבוז לוולנטיינ'ס דיי. לכבוד העניין הם מזמינים אתכם להתחבר לשבור הלב או לציניקן הפנימי שבכם, ולקפוץ לבחור בפייסבוק שלהם את שיר האהבה-שנאה הטוב בכל הזמנים.

במהלך השבוע הקרוב אפרסם כאן כמה משירי האהבה-שנאה האהובים על מוזיקאים עצמאיים שאני אוהב, ויהיה פה כיף. אתם מוזמנים להוסיף את שלכם – רצוי בעמוד של בלנטיינ'ס (אני לא מחלק בקבוקי ויסקי, הם כן) אבל אפשר גם פה בתגובות בצירוף נימוקים. האם השיר שבחרתם אהוב עליכם כי הוא מצחיק? כי הוא דוקר בדיוק איפה שכואב? כי הייתם רוצים לצרוח אותו למישהו ספציפי באוזן? ספרו ספרו.

האמן הראשון שבחר שיר שנאה לכבוד יום האהבה הוא אבי עדאקי, אמן המילה השנונה והלב הרחב. את אלבום הבכורה הביתי והמפיל שלו, "מודע אני", ואת אלבום ההופעה שלו עם העדאקי'ז, אתם יכולים וממש כדאי לכם לשמוע בבנדקאמפ.

עדאקי ידע בחייו כמה אהבות ואכזבות, וכך הוא כותב בלשונו המגלגלת:

בדיוק מגלגל לי משהו והופ… ההצעה המעניינת שלך אז "בגילגול הזה". יש שיר של אחד, מאיר אריאל, שנוהגים להשוות אותי אליו וכבר זה מעלה בי אמביוולנטיות. מצד אחד כבוד אך מצד שני, מקווה, שלא כמוהו, אזכה לו עוד בחיי. באופן גורף אני לא שונא, זה בזבוז אנרגיה, אבל לא לאהוב אני כן וזה כל כך מחבר אותי למשפט: "פחות לא אוכל לאהוב". ובגלל שאין לי אהבה כרגע אז "אומרים שבלי" זו הבחירה שלי…!

מה שיר האהבה-שנאה שלכם? ספרו לבלנטיינ'ס בעמוד שלהם ואולי תיקחו הביתה בקבוק ויסקי ליום האהבה.