5 ביולי 2012

שתי כתבות ואתר חדש שלי

היי אנשים ש(אני מקווה)מתעניינים במה שאני כותב.

אתמול התפרסם אונליין, במדור של בלייזר ב-Ynet, טור דעה שלי שכאילו עוסק בהיפסטרים-מול-סחים (יצאתי, כאילו, הכי היפסטר\הכי סחי). הוא התפרסם במקביל בגיליון המודפס של בלייזר שיצא השבוע. אתם לגמרי מוזמנים לקרוא אותו ולהגיב עליו. (אני אישית מאושר מהתגובות: קוראים לי גם סחי וגם היפסטר {איזון זה מעולה}, אבל יש תגובות לעניין – מסכימים ולא מסכימים – מאנשים שקראו והקשיבו, וגם מי שקרא ברפרוף ולא הבין השאיר תגובה שמבחינתי היא חלק מאותו הדיון).

מה שרוב הקוראים של הטור לא יודעים הוא שהטור הזה היה במקור כתבת גונזו גדולה על חוויותיי בגוב האריות של המיינסטרים הישראלי – הופעת קיץ של שלמה ארצי בקיסריה. הייתי גאה מאוד בכתבה הזו, ומסיבות מקצועיות ולחלוטין מנומקות של עורכי בלייזר, היא נשארה מחוץ לגיליון והתבקשתי לקחת כמה מהרעיונות שלה ולתמצת אותם לטור קצר יותר, שהפך לטור שלונקק לעיל. בסופו של דבר המסקנה זהה בשני הטקסטים, רק הדרך שונה.

אני מקבל את ההחלטה העריכתית הטובה של בלייזר, אבל גם אוהב מאוד את הכתבה המקורית על שלמה ארצי, וחבל לי שהיא תלך לאיבוד. אז החלטתי לפרסם אותה במלואה, בגרסה שקרובה מאוד לגרסה המקורית שלה (עם כמה שינויי עריכה של העורך המעולה שלי מבלייזר, ניב שטנדל – תודה ניב!).

אז הנה הכתבה המקורית על שלמה ארצי, היפסטרים, סחים, מיינסטרים והעמדת פנים, במלואה, לקריאה נוחה. היא נמצאת באתר חדש שלי, שהקמתי כבר לפני חודשים אבל לא הפצתי לשום מקום כי לא ידעתי לאן הוא הולך. אני עדיין לא יודע, אבל יותר קל לי להסביר: תת הוא תת-בלוג חדש של העונג, אפשר לומר, והוא פשוט מאגד טקסטים שאני מרוצה מהם, שכתבתי למקומות אחרים – מגזינים כמו בלייזר, אתרים כמו Ynet או אתר עונת התרבות של ירושלים, בלוגים של אחרים כמו "סיפור, כיסוי" או פורטפוליו של יובל סער, ואפילו דברים שנעלמו בתוך העונג ורציתי לשמר בארכיון קריאה אחר כטקסטים שעומדים בפני עצמם.

תת מכיל כבר עכשיו כמה וכמה טקסטים ממקורות שונים, וימשיך להתעדכן (בקרוב: ראיון עם ברי סחרוף מהגיליון הקרוב של "הכיוון מזרח", ואחרים). אם זה מעניין אתכם, אשמח אם תעשו מנוי RSS ותעקבו, ואני מצדי אשתדל לעדכן פה בעונג כשאני מעלה כתבות חדשות לאתר.

תת הוא לא אתר גמור, מבחינתי. יש עוד דברים לשפר בכל הנוגע לעיצוב התגובות, ואני די בטוח שכשתתחילו להסתובב שם תמצאו עוד בעיות (אנא, ספרו לי כאן בתגובות או במייל).

זהו בינתיים. מחר עונג שבת כרגיל, ואל תפספסו את חלוקת הכרטיסים ההיסטרית שהולכת פה.

גיאחה

15 תגובות על “שתי כתבות ואתר חדש שלי”

  1. מאת עופר:

    כתבה מאוד מעניינת. אני חושב שנתת משקל רב מדי ל"לעג" ולפסילת הדעות שיש משני הצדדים. אין ספק שזה קיים אבל זו תופעת לוואי של התופעה העיקרית.

    אם נשים בצד את הלעג, יש ערך רב בהגדרה של סחים והיפסטרים (בעיקר של הקבוצה המשלימה לסחים שכן הסחים זה רוב עם ישראל)

    ההגדרה של סחים באה כמצוקה מצד הקבוצה המשלימה. מצוקה תרבותית וחוסר שיייכות חברתית ופוליטית.
    חלק מרכזי בהגדרה של הסחיות זו ציונות במובן הרחב של המילה כולל אמון עיוור ומוחלט בצה"ל ובשנים האחרונות בעיקר בבלוגספירה אנשים מתחילים לשאול שאלות ולאבד אמון במוסדות המדינה ובצבא גם זה גורם להבדלה בין הקבוצות.

  2. מאת אחיחי:

    בקשר לתת – הפונט הזה ממש לא קריא בבאלקים גדולים…

  3. מאת שם עט:

    'תת' נורא יפה ונראה מאוד מעניין.
    רק הערה אחת (ואני באמת מבקש סליחה על הקטנוניות): מנקדים תַּת – עם דגש ופתח ב-ת' הראשונה.

  4. מאת גיאחה:

    יתוקן במיידי! תודה על הניטפוק.

  5. מאת עלמה:

    מזל טוב על האתר החדש! אהבתי את השם וגם את העיצוב הנקי הזה. בהצלחה איתו!

  6. מאת עינב:

    תתחדש! עדיין לא קראתי, אבל נראה משגע לגמרי
    :)

  7. מאת רוי:

    גם יפה וגם מוצלח

  8. מאת ליאה:

    מזל טוב על התת החדש. אני נהנת מאוד לקרוא את כל מה שאתה כותב. תמיד מילים עם כוונות טובות ומסקנות חשובות. תודה לך, גיאחה.

  9. מאת דיין:

    מצטער, הלכתי לאיבוד בפורמט הטורי הזה ולא ממש יכולתתי להתרכז בתוכן הכתבות. אולי בגלל זה אני לא קורא את עיתון "הארץ"…

  10. מאת עודד:

    כתבה מעניינת. הייתי רוצה להוסיף כמה הערות.
    כבר נתקלתי לא פעם ולא פעמיים בכתבות שמנסות לבאר ולהבהיר לקהל את מושג ההיפסטר. בפעם הראשונה הרמתי גבה אבל עכשיו אני כבר תוהה בקול רם. מדוע תופעה תרבותית צריכה כל כך הרבה ביאורים, הסברים והגדרות בעת התהוותה. כל היופי בהתהוות תת קבוצה תרבותית זה ההתפתחות העצמאית שלה, ההיווצרות הטבעית שלה. לכתבות מסוג זה בהחלט יש מקום בעוד כמה שנים כשמתסכלים במבט מפוכח אחורה ומנסים להגדיר תקופה. קשה לי לחשוב על ההיפים, פאנקיסטים או הביטניקים קוראים בזמן אמת כתבה בעיתונים שכותרתה "דרג כמה היפי אתה מ 1 עד 10". האם זה מעיד על כך שאין הרבה מאחורי תופעת ההיפסטרים מלבד סגנון ופוזה, קונכייה ריקה ותו לא. תופעה שעל מנת להשתייך אליה לא צריך הרבה מלבד עמידה בכמה קריטריונים שטחיים שעליהם ניתן ללמוד מכתבה בעיתון, בגדים נכונים, וניים דרופינג של כמה להקות?

    דבר נוסף שמפריע לי זה חוסר האידיאולגיה שעומד בבסיס התופעה. אם נחזור לקבוצות התרבותיות שמניתי קודם, הביטניקים, ההיפים, הפאנקיסטים ואפילו ילדי הגראנג' של תחילת ה 90, לכל אחת מקבוצות אלו היתה אג'נדה ברורה, קו פוליטי, חברתי, אני מאמין משלה. בנוסף, הקבוצות היו מזוהות עם הרבה אקטיביזם פוליטי וחברתי, מה שיצק תוכן ומשמעות בעצם ההגדרה שלהם כתת קבוצה תרבותית מעבר לסגנון לבוש ומוזיקה. כל אחת מהקבוצות יצרה תחת ידה מגוון רחב של יצירות אומנות בשלל תחומים ומדיות, יצירות ששידרו את המסר של הקבוצה, שהתכתבו עם אירועים רלבנטיים לזמן ולמקום בו התרחשו. נכון שניתן לשייך את רוב ההיפסטרים לצד השמאלי של המפה הפוליטית, אבל דבר זה לא באמת בא לידי ביטוי ביצירה שבאה מתוך הקבוצה. כמו שציינת ניראה שמלבד התנשאות וסלידה מכל מי שלא שייך אליהם לא עומד בבסיס ההתופעה ההיפסטרית שום דבר. בעיני זה מייצג נאמנה תופעה תרבותית שהיא תוצר של חברה סופר קפיטליסטית. ההיפסטר הוא לא יותר מקפיטליסט מצוי שאת זהותו מגבש בעזרת חולצת וינטאג' מאי ביי במקום חולצה מכופתרת מקאסטרו. האינדבידואליזם של העידן הקפיטליסטי מתלבש כמו כפפה על הרעיון ההיפסטרי שבבסיסו הוא האני, הייחוד שבי, וכל השאר יכולים ללכת לעזעאל.

    נקודה נוספת שראויה לציון זה חוסר הרלבנטיות והשייכות של המוזיקה ההיפסטרית למקום בה היא נוצרה. שיר של להקה שחבריה היפסטרים יכול להיכתב בתל אביב, ניו יורק או לונדון, אין זה משנה, זה ישמע דומה וידבר על נושאים אוניברסליים. איפה ההתייחסות לכאן ולעכשיו? איפה הרלבנטיות למה שבאמת מתרחש וקורה היכן שאנו גרים? אסקפיזם במיטבו.

    אני כותב את כל זה מתוך ידיעה שרבים מתחביבי, אהבותי ומתחומי העניין שלי מתאימים לכל היפסטר מצוי ויחד עם זאת איני לובש סקיני או חולצת פסים צמודה, איני עונד משקפיים עבות מסגרת וגם לא גר בתל אביב. אז מה אני? בחור בן 30 שמספיק בוגר ובעל אישיות מספיק מגובשת שלא מרגיש צורך (ילדותי כמעט) להשתייך באופן מובהק לקבוצה כזו או אחרת בעלת סממנים חיצוניים בולטים.

  11. מאת גיאחה:

    היי עודד,

    אני מבין את השאלות שאתה מעלה, ולא יודע לענות לכולן. אני חושב שלנסות להעמיד את ההיפסטרים מול ההיפים או הפאנקיסטים זה מתבקש אבל לא באמת השוואה ראויה, כפי שלדעתי אתה מבין לבדך בפסקה השנייה שלך. כן, שתיהן קבוצות חברתיות שמשפיעות תרבותית, אבל המצב התרבותי כל כך שונה שהן לא משחקות תפקידים דומים בחברה.

    לנקודה המוזיקלית שהעלית אני רוצה רק לענות שמוזיקה שמייצגת את הכאן והעכשיו שסביבה היא אחלה, אבל מוזיקה שלא עושה זאת אינה פסולה מבחינתי בשום צורה. אתה קורא לזה אסקפיזם ואני קורא לזה הכפר הגלובלי. אתה יכול לשבת בחולון ולהיות מושפע בצורה כנה ואמיתית ממוזיקה אפריקאית שאתה שומע דרך האינטרנט כל היום וקורא עליה בוויקיפדיה ומדבר עליה בפורומים של חובבי התחום. האם אז מוזיקה אפריקאית שתיווצר בחולון תהיה יותר אותנטית או כנה בעיניך? בעיניי השאלה עקרה. זה תקף וזה תקף (וגם אסקפיזם הוא תקף, מבחינתי, בטח בתחום הזה).

    להרחבה בשאלות שהעלית, אני ממליץ מאוד לקרוא את הטור של טל מסינג בנושא:
    http://e.walla.co.il/?w=/266/2531693

  12. מאת עודד:

    היי גיא,

    הבהרה קטנה.
    אני לא טוען שמוזיקה שאין בה אמירה רלבנטית למקום ולזמן לה היא שייכת היא פסולה. כמה מהשירים הטובים והיפים ביותר שנכתבו אי פעם עוסקים בנושא האוניברסלי ביותר- אהבה. וזה נפלא בעיני שבני אדם כמעט מכל מקום בעולם יכולים להתחבר לשיר שנכתב במדינה ובשנה רחוקה מהם גיאוגרפית וכרונולוגית.
    אני גם לגמרי מתחבר לרעיון של הכפר הגלובלי והאפשרות להיות חשוף היום להשפעות ללא מגבלות פיסיות ותרבותיות.
    אבל תסכים איתי שיש משהו צורם בתופעה תרבותית שבזה לכל מה שהוא מיינסטרים וחרטה על דגלה לצאת כנגד הזרם המרכזי, אך יחד עם זאת לא מציגה במוזיקה שלה אף אלטרנטיבה, או אפילו ביקורת רלבנטית. הייתי מצפה שלפחות חלק מהחומרים של הלהקות המובילות יתנו במה לזה.

  13. מאת גיאחה:

    היי עודד,

    אני לא בטוח שהמוזיקה שאפשר לכנות "מוזיקה של היפסטרים" (בהחלט תחום אמורפי) לא מציעה אלטרנטיבה או ביקורת רלבנטית למיינסטרים הקיים. לדעתי היא עושה את זה, לכל הפחות בצד האסתטי (שזה, אם נחזור לטור של מסינג, הצד הדומיננטי בהקשר הזה).

  14. מאת עודד:

    על הצד האסתטי אין ויכוח :-) (אני מופתע כל פעם מחדש מרמת ההפקה של הרכבים חסרי אמצעים). אבל זה בעיני כל הדיון וכל השאלה, האם יש עוד משהו מלבד אסתטיקה…

  15. מאת מיכאל גינזבורג:

    מזל טוב ובהצלחה!

כתיבת תגובה