7 ביוני 2012

7 סיבות להחליף את חנות הספרים בספרייה

שבוע הספר העברי התחיל היום, וכקורא נלהב שטורף ערימה של ספרים כל שנה, אני ממליץ בחום לוותר על הירידים, המבצעים והחנויות – ולקרוא 7 סיבות למה ברוב הגדול של המקרים עדיף ללכת לספרייה מאשר לקנות ספר. שתפו אם אתם מסכימים, והוסיפו סיבות משלכם בתגובות:

1. זה חינם.
לא משנה כמה נמוך יהיה מחיר המבצע על ספר – ברוב הספריות בארץ, השאלתו לא תהיה כרוכה בתשלום. וגם בספריות שדורשות תשלום, מדובר בסכומים זעומים כשפורטים אותם לספרים.

2. זה אקולוגי.
אם במקום להדפיס אלף עותקים ידפיסו מאה עותקים, וכל אחד מהם יושאל על ידי 10 אנשים – הצלנו רבבות עצים בשנה.

3. זה קהילתי.
המפגש בחנות הספרים הוא כמו סטוץ. אתה נכנס, מדבר, משלם והולך. בספרייה אתה יכול ליצור קשר עם הספרנים, עם קוראים קבועים אחרים (שלרוב גרים בסביבתך), לבוא עם כל המשפחה.

4. ההמלצות טובות יותר.
כשיש לך ספריה קבועה, הספרן מכיר אותך, ולומד את הטעם שלך. הוא יכול לקלוע לטעמך, וחשוב לא פחות – בספרייה, אין שיקולי רבי-מכר וקידום מכירות. ההמלצה של הספרן לא מתבססת על הספר שאמרו לו לדחוף ברשת, אלא רק על טעם ועניין.

5. למה להחזיק את זה בבית?
רובם הגדול של הספרים הנמכרים בשבוע הספר אינם אינציקלופדיות וספרי שירה, אלא רומנים – כלומר, בינינו, ספרים שאתה קורא פעם אחת לכל היותר. וזהו. ואז הם נחים על המדף שלך במשך שנים, מתבזבזים, תופסים אבק. אם גם ככה תקראו רומן פעם אחת, למה להחזיק אותו בבית? למה לשלם כל כך הרבה? בשביל תחושת הרכושנות? קחו מהספרייה, קראו, והחליפו.

6. המבחר גדול יותר.
ברוב חנויות הספרים מחזיקים בעיקר ספרים שיצאו לאחרונה, יחד עם קטלוג די מצומצם של ספרים ישנים. בספרייה תוכלו למצוא ספרים נהדרים שיצאו לפני 10, 20, 40 שנה ולא הודפסו מאז שוב, או הודפסו ולא זכו לשטח מדף יקר בחנויות.

7. זה סקסי.
את זה אני לא יכול להסביר, אבל רבים מחבריי מסכימים. יש משהו בספריות שהוא קצת מחרמן.

מכירים עוד סיבות להחליף את החנות בספרייה? או שאתם לא מסכימים, ומעדיפים את חנות הספרים? ספרו לי בתגובות.

זו לפחות הגישה שלי. וכן, אני קונה ספרים לפעמים, לעתים רחוקות, רק כשאני רוצה לתת מתנה, או יודע שזה ספר שחלק מהותי מהקריאה שלו תהיה לכתוב הערות בשוליו, או שזה ספר כל כך מדהים ששינה את חיי ואני חייב להחזיק אותו על המדף כי אני יודע שאקרא אותו שוב. וכן, היתרון הגדול בהחזקת ספרייה של רומנים היא שאפשר להשאיל בקלות ("תקרא את זה, קח!"). החסרון של זה הוא שספרים, כולנו יודעים, אינם חוזרים…

25 תגובות על “7 סיבות להחליף את חנות הספרים בספרייה”

  1. מאת העלמה עפרונית:

    היתרון הנוסף בספריות הוא שכשאת עוברת דירה מניין הארגזים צונח פלאים. אני קוראת 2-4 ספרים בחודש ולמרות זאת אפשר להכניס את כל הספרים שברשותי לארגז בינוני, אולי שניים.

    אבל היתרון האמיתי הוא שספרים מביכים חוזרים לספרייה בלי להשאיר סימנים וככה את לא צריכה להסביר לאף אחד איך קרה שקראת כמעט את כל הספרים של ג'ון גרישם (הייתי חולה! היה אוגוסט! הייתי בת 17!). לא לא, מה שיש לך על המדף הם רק הנבחרים שבמובחרים ואלו, מעצם טיבם, נוטים להיות כאלה שאת לא מתביישת שביזבזת עליהם יום וחצי מחייך.

  2. מאת אושר:

    זה סקסי כי אתה (ואני) גדלנו על דמות הספרנית הסקסית.
    מסכימה עם כל הנקודות ועדיין- כיצד אמורים להתפרנס סופרים אם לא ממכירת יצירותיהם?

  3. מאת ציפי:

    ובכן, ברור שיהיה לי מה להגיד בתור מוכרת ספרים בחנות עצמאית.
    יש חנויות ספרים ויש חנויות ספרים. אני חושבת שקשה לקרוא לחנויות הרשת של הדואופול המרושע שלא אזכיר את שמו חנויות ספרים. מחוצה לו, נותרו חנויות קטנות כמו זו שאני עובדת בה שכן מחזיקות יותר ספרים ישנים מחדשים, שהצוות בהן הוא אותו צוות כבר שנים וגם הלקוחות ברובם הם אותם לקוחות ולפיכך נוצרה בהן קהילה שחוזרת ושמכירה את העובדים ולהיפך (כמו בספריה אבל מותר לעשות קצת רעש).
    כמו כן, אם אף אחד לא יקנה בחנויות ספרים- לא יהיו ספרים לשאול בספריה פשוט משום שלא יהיה איך לשלם לשרשרת המזון המקצועית של סופר, עורך, מתרגם, מגיה, מביא לדפוס וכו'.
    ועוד בנושא, למי שיש לו כוח, בפוסט שכתבתי כאן:
    http://room404.net/?p=52481

  4. מאת שגיא:

    דן בן-אמוץ היה מדפיס בהקדמות לספריו: "ספריות ההשאלה שודדות בעזרתך את פרי עמלם של סופרים ומו"לים".
    באופן מוזר ספריות דומות דווקא לעולם האינטרנט הטורנטי והפרוץ: הכל זמין לכולם מיד, חוץ מתגמול ליוצרים שעומלים על מה שאתה נהנה ממנו.

  5. מאת טוליה:

    שתי אגורות, סופרים מקבלים תשלום (זעום ברמת האגורות) על השאלות. המידע נאסף מכל הספריות הציבוריות עי משרד החינוך ואקו"ם או מה שלא אחראי לזה מעביר את הכסף הלאה.

    וספריות זה אדיר

  6. מאת נועה:

    פחות מסכימה עם עניין הרומנים-הם-לקריאה-חד-פעמית, לספרים שאינ אוהבת אני חוזרת הרבה, הרבה מאוד אפילו. ולו כדי לקרוא שוב איזה משפט שלא מרפה או להתנחם לרגע בקטע שאהבתי. אז ספרים שאני אוהבת אני אשתדל שיהיו לי בהישג יד.
    עוד אחת מהסיבות שאני אוהבת לשאול ולהשאיל ספרים היא הסימנים שאנשים משאירים בספר. אני חושבת שזה לא פחות מרתק, לפעמים, מהספר עצמו. לראות איפה מישהו כתב הערה, איפה יש כתם קפה, איפה הספר נפתח בקלות, איזה עמוד נשחק… הקדשות שנכתבו, סימניות שנשכחו, דפים שסומנו, קטעים שהוקפו בעיגול. וזו גם הסיבה שאני אוהבת להשאיל את הספרים שלי לאנשים (על אף הסיכוי שהם לא יחזרו), ומפצירה באנשים לא להתייחס אליהם בסטריליות, לנהוג בהם כבשלהם.
    לכן יש ספרים שאעדיף שיהיו לי על המדף, כי אני רוצה להשאיל אותם. לכן אני גם אעדיף לקנות ספרים בחנויות יד שניה.

  7. מאת עופר:

    בהקשר הזה, המצאתי לא מזמן חוק פיסיקלי חדש שאני קורא לו "חוק שימור נפח הספרים בארון", גישה שעליה תוכל לקרוא בקצרה ממש כאן
    http://untitled.org.il/?p=10982

    אגב, לא משוקפים כאן תמלוגים לסופר, שהיקפם (הקטן ממילא) מצטמצם עוד יותר במוד עמישראל עובר לספריה.

    וחוץ מזה, אני עדיין חושב שאפשר לקבל המלצות מצוינות בחנויות, ואפילו ברשתות בגדולות והמושמצות חדשות לבקרים. עובדים שם אנשים טובים שאוהבים ספרים וישמחו לחלוק המלצות עם מי שיש לו סבלנות ולא מחפש לקנות במשקל. מי שקונה הרבה, יידע כבר לאיזה מוכר\ת ללכת ולבקש עצה, בדיוק כמו לספרנ\ית.

    תמונה מעולה של היצ'קוק!

  8. מאת גיאחה:

    בעניין התמלוגים – אין ספק שיש בכך בעיה, אבל חשוב לציין בדיון הזה שעל פי הבנתי, מכל מבצעי הארבע במאה וכל השיט הזה, גם ברוב הגדול של חנויות הספרים הסופר מרוויח פרוטות.

  9. מאת דני:

    אחלה רשימה.

    בקשר לנקודות 3 ו 4 :
    הרבה אנשים קונים בחנויות קבועות ונוצרים לקוחות קבועים אז נקודת הקהילתיות מתרחשת גם בחנויות.
    ובקשר להמלצות – הן תלויות יותר באדם הממליץ מאשר במקום העבודה.
    מקבל את הטענה שיש אינטרסים סמויים בחנויות שמשפיעות על איכות ההמלצה,אבל זה לא הקריטריון היחיד.
    תלוי בכח שיש לממליץ לנסות ולהכיל אותך ולנסות לקלוע לטעמך, תלוי בידע הממליץ,בגיל ועוד.

    ובקשר לנקודה 7 :
    הרחת פעם ספר חדש? מומלץ.

  10. מאת עלמה:

    מאוד נכון. וגם את הספרים שאהבתי ושאלתי מספריות אני בד"כ קונה אחכ. עוד דבר הוא שאם יותר אנשים ישתמשו בספריות הציבוריות הכח שלהן כמוסד ציבורי יגדל, ויותר גורמים כמו העירייה וכו' יחשבו שזה חשוב וכדאי לתמוך בספריות הציבוריות

  11. מאת יובל:

    עוד נימוק – אתה פחות מתבאס כשהספר שלקחת בספריה מאכזב…
    ולהוסף לנקודה השלישית – השיטוט וחיפוש הספרים בספריה הוא חוויה יותר טהורה. בחנות הספרים זה קצת מתקלקל כי יש עניין של תקציב ויש ספר שבא לך אבל מצד שני הוא קצת יקר. וזה עוד יותר מסתבך עם כל מבצעי ההנחות למיניהם.
    (אותי גם תמויד מעצבן שהספרים שמעניינים אותי הם אף פעם לא במבצע האבא במאה).

    עם השנים אני קונה פחות ספרים, בעיקר בגלל מגבלת מקום. מצאתי את עצמי מעלה לבויידעם ספרים שאני לא באמת צריך אבל קשה לי להיפרד מהם. בשנים האחרונות התחלתי להביא לספריה ספרים מהבית. במקום שיתפסו אבק בבויידעם מישהו אחר אולי יהנה מהם ואם ייתחשק לי לקרוא איזשהו ספר שוב, מן הסתם אמצא אותו בספריה…

  12. מאת נימס:

    מסכים לחלוטין.
    בכלל, אם יש לי טענות נגד הספריות, זה רק בשל המצב של חלק מהספרים בהן. אני לא מתכוון לכריכות קרועות, דפים מוכתמים וכו', אלא בדברים ה"קטנים": הפרשות ריריות מהאף שיש אנשים שמרגישים צורך לשתף אותן על הדפים עם הקוראים הבאים, דפים מודבקים מסיבות שונות, וסימונים קלים בעיפרון ועיקוף בעיגול של שורות או משפטים שלמים (למרות שאת האחרון אני דווקא אוהב. יש בזה משהו מיוחד).
    בסה"כ אני מאוד אוהב את הספרייה, זהו מקום מיוחד, מהנה ונגיש. וגם אם אינני מבלה בו שעות, וסה"כ ניגש להחליף ספר ישן בחדש שטרם קראתי, או אם וצריך אז בכרך של אינצקליפודיה כזו או אחרת למטרת עבודה, אני אוהב את המקום הנפלא הזה.

  13. מאת D! במולדת:

    ספרייה זה נהדר. ולפחות כשגרתי בחו"ל היו בספרייה גם סרטים, דיסקים ואפילו משחקי קופסא נהדרים.
    ואם זאת – אני מסכים עם הרבה שכתבו מעלי – כשאתה קונה משהו (אמור) מגיע לסופר (ולשאר השרשרת).
    ייתכן שזה קצת כמו במוזיקה – שככל שמורידים יותר קונים יותר (אני די בטוח שקראתי את זה כאן).

  14. מאת שיר:

    ספריות כן מקדמות רבי מכר. כשמישהו מחפש "ספר טוב" ממליצים על רב מכר. זה קלף בטוח.

    אני אוהבת ספריות מרוב הסיבות שמנית, אבל אין על ריח של ספר חדש. לפתוח אותו בפעם הראשונה, לקרוא בזהירות, לשמור עליו שלא יתקמט. ספרים בספריות נראים רע. מלוכלכים במקרה הטוב וחסרים דפים במקרה הרע.

    מודה ומתוודה, אני קונה הרבה ספרים במבצעים של הרשתות. אני אוהבת לקרוא ואי אפשר להתעלם מספר שנראה מעולה ולא יקר בכלל.

  15. מאת נעמי:

    כנראה שנפלת על ספריה מוצלחת במיוחד: בספריה השכונתית שלי אין אף פעם ספרים חדשים מספיק, מקדשים את שעות הסיפור וחיבת הילדים ואין מקום לקרוא בו בשקט, שעות הפתיחה קצרות ומרגיזות, ובקיצור לא יעיל ולא כיף. ועם זאת- מצער בנושא הכסף והאקולוגיה.

  16. מאת סיגל:

    הי,
    הרשימה הזו פשוט ריגשה אותי! זה כ"כ נכון, בעיקר הקטע על הסקסיות של הספריה"-)
    אני מנהלת ספריה ציבורית ויש לי חדשות בשביל כל מי שדואג לסופרים: הספריות גם קונות את הספרים
    ולנו עושים פחות הנחות כך שהסופרים מרוויחים עלינו יותר משעליכם..אנחנו קונים עשרות עותקים של ספרים חדשים וגם ספרים לא מוכרים בהוצאות פרטיות שכמעט אין חנות שמחזיקה אותם. חוץ מזה, אנחנו מזמינים את הסופרים להרצאות שהן למעשה עיקר פרנסתם של מרבית הסופרים. אני מסכימה שצריך להקפיד יותר על המצב של הספרים בספריות..אנחנו משתדלות. וריח של ספר חדש אפשר לקבל גם אצלנו- עוד לא יצא לכם להיות הראשונים לקבל ספר חדש בספריה? יש מאות ספרים חדשים בכל חודש ויש מאות קוראים שמקבלים אותם בפעם הראשונה.
    ועוד דבר אחד קטן, בעידן הקפיטליסטי שאנחנו חיים בו יש פחות ופחות דברים שאפשר להינות מהם בלי לרכוש אותם..וספר הוא אחד מהם!

  17. מאת עידו:

    לא אמרת כלום

  18. מאת גיאחה:

    ואתה?

    סיגל – תודה על התגובה הנלהבת! זה משמח מאוד.
    נעמי – איזה באסה! אכן, לא כל הספריות טובות באותה המידה. אבל לפחות את יכולה לשאול ספרים :)

  19. Guyha, come on! You know I cant read! I'm a copywriter, not a copyreader!

  20. מאת עמי:

    אני דווקא לא מסכים.
    לי יש תקליטייה ענקית, (ששנים אני כבר לא שומע.) אבל התקליטים ישנם. ישנים, עם ריח מיוחדבן 30-ואפילו 40 שנה.
    כל תקליט אני זוכר את הטקס שהיה סביבו.
    גם השכרת תקליטים היתה אפשרית אז. יכולת להקליט ולתחמן יענו.
    אבל זה לא זה.
    זה פשוט אבסולוטלי לא זה, וזה אישי לחלוטין.

    אותו דבר עם ספרים.
    על המדף בבית, עם סט שבנית בעצמך לעצמך, תוך התפתחות השנים וכו'.

  21. מאת גיאחה:

    עמי – אני לא יכול להתווכח עם החווייה האישית שלך, אבל בעיניי תקליט וספר אינם היינו הך. ספר, בעיקר רומן, הוא מוצר תרבותי שרוב קוראיו משתמשים בו פעם אחת בלבד. תקליט, גם כזה ששנים לא שמעת, הוא מוצר שהשתמשת בו שוב ושוב לאורך חודשים, שנים… יש פה הבדל שבעיניי הוא חשוב.

  22. מאת אחד ש-:

    אני- מה אכפת לי,אני תמיד מתדלק במאה שקך.

  23. מאת אור:

    תמיד יהיו ספרים שתקנה – בין אם זה ספר (או סופר) שאתה מאוד אוהב או ספר שאי אפשר להשיג בספריה. אבל הספריה מאפשרת להיחשף למגוון על מנת לפתח טעם אישי כדי שתדע איזה ספר אתה אוהב ורוצה לקנות. כשגרתי בהולנד נדהמתי שבספריות הציבורית יש לא רק ספרים אלא גם מחלקת מוזיקה ענקית – אלפי דיסקים (מקוטלגין היטב במחשב) ובעד יורו וחצי יכולת לקחת את הדיסק הביתה לשבוע – או להקשיב במקום. שעות ביליתי שם.
    עוד מודל עסקי שלפעמים מצליח לעבוד הן חנויותי ספרים שיש להן גם מחלקת יד שניה והן קונות ספרים חזרה בחצי המחיר ששלחת.
    באירופה נפוצות במיוחד הן הפסבדו-חנויות ספרים שחצי מהאנשים שבאים לשם באים לקנות למישהו ספר מתנה, או אולי פיילופקס, או סט עטים, או פנקס רשימות של מולסקין, אה אולי בכלל נקנה קלפי טארוט, ובמחלקה לספרי ילדים אפשר גם לקנות צעצועים.
    לפחות הן נראות יותר טווס מסטימצומת 

  24. מאת אור:

    יותר טוב

  25. מאת ערן:

    הכל נכון
    לגבי סעיף שבע:
    http://www.youtube.com/watch?v=6KvTDeHlIfI
    הכי נכון :-)

כתיבת תגובה