23 ביולי 2011

פרידה מאיימי ויינהאוס

איימי ויינהאוס מתה היום אחר הצהריים. כמה מילות פרידה מזמרת שאני אוהב במיוחד.

אני אפילו לא זוכר את הפעם הראשונה שבה שמעתי את איימי ויינהאוס, אבל אני זוכר שזו הייתה התאהבות תוך שלושה שירים. זה היה באלבום הבכורה שלה, Frank מ-2003. כשראיתי את תמונת העטיפה לא הצלחתי להבין אם היא כהה או בהירה, וזו שאלה שפיעמה גם במוזיקה שלה. פרחה בריטית עם גרון זהב, שירי סול חסרי בושה על בגידות וסקס ויחסים. היא רצתה להיות בילי הולידיי של המאה ה-21. בחוברת הפנימית, לצד שלוש ערימות של דיסקים, היא הוסיפה רשימה של תודות למקורות השראה מוזיקליים, רשימה שמסבירה בדיוק מאיפה היא באה: מייקל ג'קסון, ריי צ'רלס, ביסטי בויז, מהאליה ג'קסון, סטיבי וונדר, קווינסי ג'ונס, קרול קינג, צ'רלס מינגוס, סאלט אנ' פאפה, סינטרה, שרה ווהן. היא הייתה סך כל השפעותיה באלבום הזה, והיו אלו השפעות מעולות.

כשיצא "Rehab" לא ידעתי נפשי מאושר. הוא שיר פופ מושלם, אחד מעשרת שירי העשור שלי בלי שום בעיה, ופתאום הזמרת השולית הזו, חביבת כמה מגזינים בארה"ב וחובבי נו-סול, הפכה להיות להיט ענק. זה כל כך הגיע לה, עם הכישרון האדיר שלה, עם הקול המהמם, עם ההפקה המבריקה של רונסון (ושל סלאם רמי בשירים אחרים באלבום). הופתעתי כשהוא לא זכה באף אחד ממצעדי העשור. Back to black הוא אלבום מושלם, הוא הפסגה של ויינהאוס, המקום בו הפכה ליותר מסך כל השפעותיה, השתמשה בהן והתעלתה כמה סנטימטרים גבוה יותר. הכתיבה החדה וחסרת העכבות שלה, האישיות שלה שהתפרצה לתוך השירים עם כל הכאבים וההתמכרויות והבעיות והקנאה והגאווה והדברים שיפילו אותה בחיים האישיים, שימנעו ממנה להפוך, באמת, לבילי הולידיי של המאה ה-21. היא כמעט הייתה שם. היא כמעט נגעה בזה.

אני לא קורא הרבה במדורי הרכילות. ידעתי שוויינהאוס בצרות, אבל זה לא עניין אותי מאוד. ויינהאוס לא מפרידה בין החיים האישיים שלה לאמנות שלה. אם הבעל שלה בכלא או לא, הם היא מכורה לזה או לזה, אשמע את הכל בשירים החדשים שלה, באלבום השלישי, מהזווית שלה שתמיד תהיה מדויקת יותר, מעניינת יותר ובוטה יותר מכל אייטם פפראצי. אותה זווית שהפכה גם את השירים הכי רקידים שלה למלאי עצב אמיתי, העמיקה את הצבעים.

הנפילה לא מפתיעה. המוות לא מפתיע. הרי כולנו הימרנו באתר When will Amy Winehouse die. מישהו זכה שם היום באייפוד טאץ' כשאיימי, איימי, איימי נשפה את נשימתה האחרונה בלונדון, מוכנסת מיד בהרכנת ראש של כבוד בשעריו המוזהבים של מועדון 27.

אני בטוח שתוך שעות מדורי התרבות יתמלאו בטורי פרידה שינתחו ויספידו ויגוללו את רשימת תקריותיה הפומביות (והיא הייתה במידה שווה קרבן של נסיבות חייה ואישיותה, כמו של המחיר שתבע ממנה הטירוף התקשורתי חסר המנוח סביב אנשים מפורסמים). אני רוצה לגולל את רשימת השירים. אני רוצה לומר שאיימי ויינהאוס לא הייתה חברה שלי, לא מישהי שפגשתי ברחוב, לא אדם פרטי שיש לי סיבה להצטער על מותו באופן חברתי או אישי. היחסים שלה עם בעלה לא מעניינים אותי יותר מהיחסים של שכנה אלמונית ברחוב שלי עם בעלה. אבל השירים שלה נגעו בי. האלבומים שלה ריגשו אותי, הצחיקו אותי, העציבו אותי, הזיזו אותי. הקול שלה חצב בי מחילות. ואני עצוב היום מאוד, לא כי אדם מפורסם מת, אלא כי לעולם לא נזכה לעוד אלבומים של איימי ויינהאוס, כי נידונו לנצח במחיצת עותקים דהויים שלה כמו אדל או דאפי.

אני בוחר להיפרד מאיימי דווקא עם שיר מינורי שלה, שתמיד תפס בעיניי את המהות שלה הכי טוב. "Wake up alone" הוא שיר הורדת המסך, שיר הרגיעה בין התקף התמכרות לריב היסטרי, בין התקף תשוקה לאדם נשוי לבין בגידה בבן הזוג. שיר מהרגעים הנדירים האלה בחיים של אדם כמו איימי ויינהאוס שבו היא יודעת שקט. אני מקווה שעכשיו היא תדע שקט, סוף סוף. אהבתי אותך מאוד, איימי ויינהאוס, אתגעגע אלייך. נוחי על משכבך בשלום.

23 תגובות על “פרידה מאיימי ויינהאוס”

  1. ido הגיב:

    לא ריגשת במיוחד,זה מאוד נראה שהכנת את ההספד שלך מראש במיוחד הפסקה על האלבום השלישי שכבר קרוב לשנה ברור שלא יצא.ולאהגיד שכולנו הימרנו על מותה של איימי זה בין המשפטים היותר דוחים שקראתי.

  2. יובי הגיב:

    עצוב מאוד. החלום שלי להפיק אותה נמוג…מעניין אם תהיה לה הלוויה יהודית.
    http://www.yuvalgerstein.com/2011/07/r-i-p-amy-winehouse-1983-2011/

  3. בן הגיב:

    ובאיזה גיל מופתי היא מתה?

  4. שרית הגיב:

    יפה כתבת גיא, אבל שלושת התגובות שפורסמו עד כה הן מהמטופשות והמיותרות שנתקלתי בהן עד כה.
    יובי, למי אכפת אם תהיה לה הלוויה יהודית? נראה לי שזה הכי פחות מעניין אותה.

  5. fireshine הגיב:

    גם בעיני, אחד השירים היפים שלה.

    מעניין עם האדם שזכה באייפוד טאץ' היום באמת שמח?
    זה לא קצת לרקוד על הקבר?

  6. bellwether הגיב:

    אני מצטרפת ואומרת שיפה כתבת. זה מוזר מה שאמרת על האלבום – נסענו באותו והיה שיר שלה ברדיו, הלכנו לאכול גלידה, וכשחזרנו לאוטו שוב היה שיר שלה. האינסטינקט הראשוני שלי היה שיצא לה אלבום חדש.
    רק כשהגענו הבייתה הגיעו אלינו החדשות. 🙁

  7. ג'יימס בר-און הגיב:

    עצוב! אחת הנשמות היפות. עצוב!

  8. דורה הגיב:

    כשרון-על. באמת עצוב.

  9. תומר מ. הגיב:

    הכותרות הודיעו היום 'הלם בבריטניה'. הלם לא היה, זה לא הפתיע אף אחד, ועם זאת, זו היתה בשבילי מכה מתחת לחגורה.
    קיוויתי שאם זה יקרה, לפחות זה יקרה בעוד הרבה זמן, בעוד מספיק זמן כדי שנשמע עוד אלבומים מופתיים כמו Back To Black. אולי בגלל דרך החיים הבעייתית שלה, האלבומים העתיידיים לא היו יכולים להתעלות על אלבום זה, וכך נפרדנו ממנה בשיא. כך אני לפחות אומר לעצמי ומנחם את עצמי…כי כל כך רציתי לשמוע עוד.

    היום הודיעו על 91 הרוגים ברצח המוני בנורווגיה ואני לא יכול לשלא להרגיש אשם בכך שכואב לי יודע על המוות שלה. אבל אין מה לעשות, היא גם קורבן, ואחד שהצלחתי להתקרב אליו דרך המוזיקה.

    אבל היי, תיזהר מלכתוב על אדל 'עותק דהוי של'. אני מאמין שהיא הוכיחה את עצמה מספיק…היא ענקית וכבודה מונח במקומה.

  10. בן הגיב:

    כולה התכוונתי שהיא מתה בגיל 27, כמו אגדות מוזיקה אחרות לפניה…

  11. בן ב הגיב:

    כואב לי ואני קצת נבוך בגלל חוסר הפרופורציה אבל העולם איבד היום את אחד התווים היפים ביותר שלו…
    היא לא תשכח

  12. מיכל הגיב:

    מאד כואב המוות שלה,לא מרגישה שזה היה ידוע מראש- כמה מוזיקאים גדולים הלכו על הקו הדקיק הזה של חיים על קצה ושרדו אותם בכל זאת.
    היה לי חלום לראות אותה בהופעה בלונדון יחד עם הבת שלי,זה כבר לא יקרה…
    האלבומים שהשאירה אחריה הם קלאסיקות מופתיות ,זה לא מנחם,ובכל זאת,מעטים משאירים משהו כזה אחרי מותם.

  13. מיכל הגיב:

    וגם בעיני השיר הזה הוא מן היפים ביותר שלה

  14. יוסמן הגיב:

    חבל שלא קיבלה פה מאית ממה שהיתה צריכה לקבל.

    תמשיך עם האינדי … יותר טוב.

    לא קונה את ההספד הזה.
    בכלל, אני לא קונה הספדים לאחר המוות.

    הילול לפני , כן.

  15. גיאחה הגיב:

    יוסמן, נסה להריץ חיפוש בעונג לפני שאתה מדבר שטויות. או סתם לקרוא את בחירות השנה שלי ל-2006:
    http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3345112,00.html

  16. יובל הגיב:

    גיא, תודה. היא היתה פשוט זמרת נפלאה. זה פשוט כואב. לא מפסיק להאזין לה מהבוקר, בהופעות טובות יותר או פחות.

  17. יובל הגיב:

    ועוד מילה – חשבתי שהביצוע הזה הוא אחד המיוחדים, עם השבריריות שלה אך גם העוצמה.

  18. גבע הגיב:

    היה לי חלום שהיא ודנג'ר מאוס יעשו תקליט ביחד

  19. בונד, ג'יימס בונד הגיב:

    הייתי פעם בהופעה שלה. לצערי, היא לא היתה בהופעה הזאת… עוד אחת מההופעות שהיא הבריזה מהן.

    לא הייתי אף פעם ממעריציה, אבל היא היתה בהחלט ראויה להערכה. המשך של שנה לא טובה, שהתחילה עם קורבן סמים אחר, גיל סקוט-הרון.

  20. שושו הגיב:

    גיא, מתי אתה בא אלינו למאהל?
    מחכים לך!

  21. איל הגיב:

    אמנית ענקית. חד פעמית. אחת בדורה. כמו תמיד, גם עם 5 פרסי גראמי, כוכבה יזהר יותר ויותר במבט לאחור. התרבות הרוויחה אותה לזמן קצר.

    ומדהים כמה תגובות נבזיות אפשר לקרוא סביב האבל על מותה באתרים שונים.

  22. אולי התגובה תיראה אולי לא מתאימה, אך אני לא יכול להגיד שאי פעם התחברתי לשירים שלה, היא לא הייתה מהאהובות עליי בתחום המוזיקה הלועזית.

    אמנם אכן כואב המצב שהיא הגיעה אליו וכל זה בגלל פרסום ואי יכולת התמודדות עם המצב.

  23. מוסה ג'י הגיב:

    ממרחק כמה ימים. עצוב עדיין. כתבת יפה גיאחה.
    זכיתי לראות אותה בהופעה לפני שנים אחדות, אמנם היא לא היתה במיטבה וההופעה המסויימת ההיא איכזבה מעט מכל מיני סיבות, אבל ברגעים בודדים שם לא היה ספק שמדובר בזמרת ויוצרת נדירה עם מתת אל יחודית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *