18 בדצמבר 2006

עונג שמונג: Deviant Brainwave

מה קורה פה, ואיפה העונג? הסברים בראש הבאר השמאלי
הבלוגרית היקרה (ששומרת על פרטיותה) מהבלוג Deviant Brainwave היא ישראלית שכותבת באנגלית. גיליתי את הבלוג שלה ביוני, כשהיא לינקקה אליי לעונג שבת, ומאז אני מציץ שם מדי פעם ונהנה, גם אם לא תמיד אני זוכר לעקוב כמו שצריך (באופן כללי אני קורא בלוגים בצורה מאוד לא עקבית). לא חשבתי שיהיה לה בכלל זמן בשבילי, אבל העזתי לשלוח לה הזמנה בכל זאת, ומי היה מאמין, היא הסכימה. ולא סתם הסכימה, גם הביאה אותה בטוויסט שהפתיע אותי: מיקסטייפ בריטפופ בריא ועשיר בשמונה שירים בלבד. תענוגות.

המיקסטייפ של Deviant Brainwave [קובץ zip, כ-40 מגה, או בראפידשר]

[והיא גם כותבת:]

הנושא הכללי הוא Britpop, שהוא אחד הז'אנרים האהובים עליי. ניסיתי לעשות סקירה היסטורית קצרה מתור הזהב בתחילת/אמצע שנות ה-90 ועד היום, ולכלול גם את ההתפתחות של האמנים שבלטו אז, וגם אמנים חדשים. החלק הקשה היה לצמצם לשמונה שירים (הצלחתי), ולהימנע מקלישאות (לא בטוחה שהצלחתי לגמרי, אבל לפחות לא כללתי את Oasis, כי גם ככה כל השירים שלהם נשמעים אותו הדבר לאורך השנים).

הנה הפירוט:
1. Blur – End of A Century
אחד השירים האהובים עליי מתוך Parklife, אלבום הבריטפופ הטוב ביותר של כל הזמנים (לדעתי, לפחות)
2. Supergrass – Richard III
עוד פנינה מתור הזהב, מתוך In It For The Money
3. Pulp – Sorted for E's & Wizz
מתוך Different Class
4. Graham Coxon – You and I
מעבר חד להווה. לשיר הזה יש קצת אווירה של הבריטפופ של פעם, מתוך Love Travels At Illegal Speeds
5. Kaiser Chiefs – I Predict A Riot
הוכחה שהבריטפופ לא מת ב-96 (למרות הטענות).
6. The Good, The Bad and The Queen – Herculean
דיימון אלברן עדיין עושה דברים טובים. זה הסינגל הראשון מתוך אלבום שצפוי בתחילת 2007.
7. Jarvis Cocker – Cunts Are Still Running the World
אלבום הסולו הראשון של ג'ארוויס פשוט מעולה!
8. The Kooks – Naive
עוד דוגמה של בריטפופ עכשווי.

[ואני, שלא חובב בריטפופ באופן פומבי, קיבלתי את המיקס הזה כחצי נזיפה-לא-מכוונת (מאין לה לדעת שאני לא אוהב בריטפופ במיוחד?), וחצי שיעור מוזיקלי בחינם. אני שם את האוזניות ומתחיל לשנן את החומר]

3 תגובות על “עונג שמונג: Deviant Brainwave”

  1. גונילה הגיב:

    בריטפופ, בייבי, יה!!!
    אפשר להספיד את הבריטפופ עד מחר, אבל מיקסטייפים כמו זה תמיד יהיו כיפים.

  2. דייב דנ הגיב:

    אני שומע עכשיו את המיקסטייפ, (מצטער לא עומד בקצב)
    מעולם שנות התשעים לא נראו כל כך קרובות.

  3. שחר הגיב:

    בזמנו יצא לי לקנות כמתנה את Different Class כמה פעמים, ומצאתי את עצמי מתאר אותו כתקליט המדוייק ביותר של שנות התשעים, לא מעט בזכות Sorted Out, ובעיקר בזכות השאלה האלמותית What if you never come down? מתוכו, שאלה שקיבלה תשובה צינית ומפוכחת שלוש שנים והתמוטטות עצבים אחר כך עם הקדרות של This is Hardcore.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *