והנה טייק 1, של מר בראונסטון

”Step out the front door like a ghost into the fog where no one notices the contrast of white on white…"
אלבום שמתחיל בבריחה מהבית, בלעזוב. August and everything after, האלבום הראשון של Counting crows.

נראה לי שקשה להגזים בערכו של האלבום הזה בעיצוב פס הקול של התיכון שלי. כמו אדם עצמו – אני בא מבית טוב, ממשפחה אוהבת, מחיים שהם, והיו גם בגיל ההתבגרות הלא נגמר, טובים. ועדיין הקרואוז חופרים לתוך מעמקי הנפש, מתפתלים בתוך המחשבות של עצמם, יורדים לבורות וסכנות שלא נמצאו שם מעולם – יוצאים מהבית מחפשים את החיים האמיתיים, את שבירת המוסכמות, את ה"באמת" של החיים. ומצד שני תמיד יש שם קריצה שאומרת (קצת בעצב) – אנחנו יודעים שזה לא שם, שהחיפוש הזה גם הוא לא ממש מגיע פנימה, ש-"She says it’s only in my head", שהחיפוש הוא מסע פנימי ואיטי, סיפור על מסע שאני מספר לעצמי שנסעתי אותו כדי לנסות להבין את הלקח.

אלבום חידתי, מהורהר, מלא מטאפורות ודימויים, מחשבות על מוות והמון אהבה ליופי שבחיים, שבאנשים, שבסיטואציות. בהיותי חובב קרואוז מושבע דאז חפרתי באתרים ובבלוגים שונים וחיפשתי את הסיפורים שמאחורי השירים והתפלאתי איך אדם דוריץ מצליח לצייר כל סיטואציה אנושית לא מאד מורכבת כמו ציור אקספרסיוניסטי – אוסף נקודות צבעוניות, שחורות לבנות, שמרכיבות תמונה כאילו פשוטה שסך מרכיביה מגדיל אותה.

"Round here" הוא שיר פתיחה מושלם לאלבום בעיניי, מסמן את הקצב האיטי למדי שיש לרוב המוחלט של השירים בו (Mr. Jones ו-Murder of one הם יוצאי דופן), את האופי המבולבל שלהם, את הכפילות של הדמויות – גבר ואיש וילד ובוגר ומאמין ובודד ומקווה – אדם יחיד מודרני.

Counting Crows – Round Here
מתוך האלבום August and everything after, משנת 1993

[מאת תם שי]

ספירת העונג: כל הקטעים