18 במרץ 2008

ספירת העונג: Maggot brain

אדי הייזל ניגן את המצבה של עצמו וכל הגיטרות החשמליות עלי אדמות יכלו להתנדף לחלל הריק אחרי 10 דקות בתחילת 1971.
הייזל היה בן 21 כאשר ג'ורג' קלינטון, שצירף אותו לשורות פאנקדליק ארבע שנים קודם לכן, הסביר לו – כך טוענת האגדה – איך הוא רוצה שינגן את קטע הפתיחה של האלבום Maggot Brain: "נגן את החצי הראשון כאילו אמא שלך מתה, ואת החצי השני שכאילו גילית שהיא עדיין בחיים".
(גרסא אחרת של האגדה טוענת שאדי הצעיר התבקש לנגן את כל הקטע כאילו הוא מתאבל על אמו).

אחרי כחצי דקה של דקלום בעל טונים אפוקליפטיים מאת ג'ורג' קלינטון, זה מתחיל: גדול סולואי הגיטרה מאז ומתמיד, שאגב, נוגן במלואו ב-1:30 בבוקר יום ראשון, בכל שבוע מ-1976 עד 1994 בתחנת רדיו בקליבלנד (תודה, וויקיפדיה!), והעמיד בצל לא רק את שאר שירי האלבום (המעולים כשלעצמם) הנחבאים מאחוריו אלא גם את כל המשך הקריירה של הייזל.

ב-21 השנים בין הקלטת "Maggot Brain" לבין מותו ניהל הייזל קריירה אקראית למדי – הוא הופיע מדי פעם באלבומים של פרלמנט\פאנקדליק ושימש כנגן אולפן בשניים מאלבומי הטמפטיישנס. מחליפו בפאנקדליק, מייקל המפטון, התקבל ללהקה אחרי שניגן חיקוי מדוייק של Maggot Brain. ב-1977 הוא הקליט (בשיתוף קלינטון, בוטסי קולינס ושאר אנשי הפי-פאנק) אלבום סולו בשם Game, Dames and Guitar Thangs, אלבום שהפך לפריט אספנים זמן קצר אחרי הוצאתו.
אנקדוטה סמי קשורה: באחת העונות הראשונות של "רצח מאדום לשחור" המניע לאחת הרציחות הוא השארת עותק ויניל של Game, Dames and Guitar Thangs במושב האחורי של מכונית ביום קיץ חם.
Maggot Brain נוגן בסוף 1992 בהלווייתו של אדי הייזל.
יש שיקראו לו רקוויאם הFאנק הראשון בהיסטוריה.

Funkadelic – Maggot brain
מתוך Maggot brain משנת 1971

[מאת אורי שחורי]

ספירת העונג: כל הקטעים

6 תגובות על “ספירת העונג: Maggot brain”

  1. ברווז גומי הגיב:

    די!!
    הרגע שמעתי את האלבום האדיר הזה, אחרי שנים שלא נגעתי בו.
    הסיבה להתנזרות, אגב, היא שהתקליט הזה נהרס בחום השמש התל אביבית של אוגוסט שחדרה מבעד לחלוני. רציתי לרצוח מישהו בגלל המחדל, אבל כל העקבות הצביעו לעברי, כך שנזכרתי מיד שאני אזרח שומר חוק ולא מאמין באלימות.

  2. פילוסוף רדום הגיב:

    מעולם לא שמעתי את האלבום / שיר / בחור הזה.
    אבל הוא נשמע לי כ"כ מוכר…..
    כאילו מעלה נוסטלגיה למשהו שלא הכרתי (זה נשמע הגיוני??)
    מדהים!!!!

  3. גבי הגיב:

    איזו קלאסיקה! אדי הייזל היה גיטריסט מדהים…
    אם מישהו היה משאיר עותק ויניל של Game, Dames and Guitar Thangs השייך לי לחימום היכן שהוא, אין ספק שהיו עושים עליי קטע ב-"בשידור חוקר", לפחות.

  4. nakamir הגיב:

    נכון, נכון, נכון.
    באמת קטע פתיחה אדיר

  5. נעה הגיב:

    "אדי הייזל ניגן את המצבה של עצמו וכל הגיטרות החשמליות עלי אדמות יכלו להתנדף לחלל הריק אחרי 10 דקות בתחילת 1971."
    איזה משפט פתיחה נהדר!

  6. תמיר הגיב:

    איזה יופי כתבת, אהבתי מאוד. יותר את המיתוס מאחורי השיר, השיר אמנם מצוין, אבל מזכיר לי פשוט יותר מדי את הנדריקס.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *