28 בפברואר 2008

ספירת העונג: Round Here

קשה לכתוב על אחד השירים שאתה הכי אוהב בעולם. קשה עוד יותר להסביר למה. זה כמו להסביר למה אתה אוהב בחורה מסוימת ולא אחרת. אפשר, כמו כשמתארים בחורה, להתחיל במה שכולם רואים: המלודיה היפהפייה, השירה קורעת הלב של אדם דוריץ, המילים הכל כך כואבות, הסיפור הטראגי. ואפשר, בדיוק כמו אצל בחורה, לדעת שמה שאתה מרגיש שייך רק לך ולא ניתן לתיאור באופן אובייקטיבי.

אדם דוריץ מספר על מריה. מריה שהגיעה מנאשוויל, רוצה להכיר בחור שנראה כמו אלביס, אוהבת ללכת על הקצה של הגלים והחול. היא מגיעה אליו וישר פושטת את בגדיה, אומרת שהיא מרגישה כמו קדוש מעונה, עייפה מהחיים, על סף התמוטטות, רוצה לסיים הכל מקפיצה מבנין גבוה. רוצה שהוא יציל אותה, יתפוס אותה כאשר היא נופלת.

וגם לי היתה מריה משלי. גם היא אהבה לאסוף צדפים על חוף הים, להגיע אליי, לנעול את הדלת ולפשוט את בגדיה. גם היא ניסתה למצוא משמעות בחיים והתאכזבה קשות כשהבינה שאין, ניסתה לברוח מהריקנות דרך אלכוהול וסמים, דיברה על לסיים את הכל אחת ולתמיד. איתה חציתי את ארה"ב, כשהקסטה היחידה שיש לנו באוטו היא של Counting Crows. יחד איתה ראיתי הופעה שלהם בפיניקס, אריזונה, ושרתי לה בנסיעות הארוכות את "Round here" שוב ושוב, לפי בקשתה. השורה האהובה עליה מהשיר היתה "Can't you see my walls are crumbling?" . לטעמה, השורה הזו כל כך רווייה ברחמים עצמיים שהיא חייבת להיות אמיתית.

בשיר, אדם חומק אל תוך הלילה כמו רוח רפאים, עוזב אותה מאחור ממררת בבכי בחדר. הוא מבין שהתהום שבו מריה נמצאת עמוקה מדי ויכולה לסחוף גם אותו פנימה. הוא עוזב אותה מאחור, אך רגשי האשמה והאהבה לא עוזבים אותו ומלווים אותו לכל מקום אליו הוא ילך. עד היום, הרבה שנים אחרי, היא יכולה להתקשר אליי ב-2 בלילה, לבכות בטלפון, להגיד לי שהיא מתגעגעת אליי. ואני תמיד אענה לה ואנסה להרגיע אותה. אני חושב שקוראים לזה אהבה.

בהופעות אדם דוריץ תמיד מוסיף לביצוע של "Round Here" מספר שורות נוספות, טווה את הסיפור עוד ועוד, משחק עם הקהל שזה הפייבוריט שלו. אנשים שמכירים את Counting Crows רק מהרדיו יספרו לכם על Mr. Jones. אנשים שבאמת אוהבים אותם יספרו לכם על "Round Here". כי אין שיר יותר נוגע, בין אם היתה לכם מריה משלכם או לא.

Counting Crows – Round Here
מתוך האלבום August and everything after, משנת 1993

[מאת Mr Brownstone]

ספירת העונג: כל הקטעים

17 תגובות על “ספירת העונג: Round Here”

  1. מאת חן:

    כל-כך נכון. כל-כך. השיר הזה פשוט יצירת מופת, ואדם דוריץ גאון לירי.

  2. קודם כל, אני חייב להחמיא על הכתיבה שלך שהיא ממש מעולה.

    דבר שני, בחירה מעולה בשיר פתיחה. אני למדתי להכיר את הלהקה רק לפני שנה, עד אז היא זכתה להתעלמות ממני (בעיקר בגלל שהכרתי רק את Mr. Jones) שלא יכולתי לעמוד בה אחרי ששמעתי את Raining in Baltimore בסיום אחד הפרקים של 'רצח מאדום לשחור'.
    אלבום מצוין, שפשוט יונק אותך לתוכו עם השיר המעולה הזה ומשחרר אותך רק בסוף.

  3. מאת י:

    כתבת מאד יפה על שיר כל כך יפה שהוא פתיחה לאלבום מופתי ממש.
    בשבילי הטוב ביותר שלהם הוא Anna begins מהמשך האלבום.

  4. מאת מרקוביץ':

    הכתיבה שלך עשתה לי צמרמורות, מרגש…
    גם גרמת לי לקנא בך. על הבחורה, המסע, ההופעה. (לא יודע על מה יותר 😉

    באמת שיר מושלם, כשכל שורה בו נפלאה, ואין פתיחה יותר ראויה ממנו לאלבום הגדול הזה.

    —–

    she said she's tired of life,
    she must be tired of something

  5. מאת איימי:

    מאוד מאוד רציתי לכתוב על השיר הזה. בסוף כתבתי על אחר, כי איך אפשר באמת לכתוב על שיר שאומר את כל מה שאני לא יכולה? ההתחלה של השיר הזה לעד תזכיר לי תקופה מאוד ספיציפית בחיים, ואת הכל, ובכלל.
    אז מזל שאתה כתבת, כי זה קטע נפלא, ואני לא חושבת שיש שיר שאני אוהבת יותר (טוב, שיר אחד, אבל ממניעים לגמרי לא נכונים), ונהדר שיש מי שמתאר את זה עבורי.

    She knows shes more than just a little misunderstood….

    Then she looks up at the building and says shes thinking of jumping
    She says shes tired of life she must be tired of something

    (אגב, דוריץ אמר באיזה ראיון ש"there's a piece of maria in every song that i write" בגלל שבניגוד לאנה, איימי(אני!), מארי אן וכו', מאריה היא בעצם הוא)

  6. מאת איימי:

    צ"ל every song that I sing, בציטוט למטה, כמובן

  7. מאת אילן:

    שיר ענק ובהחלט העולם מתחלק לשניים אלה שיודעים לשיר רק שלה-לה-לה-לה-לה-לה-לה ואלה שמכירים את Round here.

  8. מאת גיאחה:

    אחד משירי הפתיחה הגדולים של חיי.

    ואיימי, אם אני לא טועה, דוריץ לא אמר את זה בראיון אלא פשוט שר את זה, אני חושב שזה היה בשיר "Mrs Potter's Lullaby" מהאלבום השלישי. אבל אולי אני טועה.

  9. מאת איימי:

    גיאחה- דוריץ שר שיש מאריה בכל שיר שלו (עד כאן הציטוט מMrs Potter's lullaby), אבל הוא אמר בראיון שבניגוד לכל הנשים, מאריה היא פשוט הוא. בשיר הוא ממשיך לדבר על זכרונות (המחיר של זכרון הוא הזכרון של העצב שהוא מעלה).

    [אובססיבית? נאאא!]

  10. מאת שיר:

    זה מסוג השירים שאני אוהבת לשכוח מקיומם. לא כי הוא רע, חס וחלילה, אלא כי בכל פעם שאני נזכרת בו ומקשיבה לו, זה כמעט כמו להקשיב לו בפעם הראשונה.

    קודוס.

  11. מאת מריה:

    אני אפילו לא יודעת מה לכתוב.
    אני כלכך הרבה שנים חיפשתי אנשים שרק מכירים את הלהקה,ועוד אנשים שאוהבים,נדיר.
    ונדירים האנשים שמבינים את round here.ואת הגאוניות שבו.
    וזה שיר שאי אפשר לתאר.

    אני אישית,שיניתי את השיר בעקבות השם,כיום אני מריה.

    מגיל 13,ששמעתי את השיר בפעם הראשונה,שליווה אותי בתקופה קשה,אחרי כמה שנים עשיתי את ההחלטה ושיניתי את שמי.

    הכתיבה שלך נוגעת,בדיוק כמו השירים של אדם דוריץ.

  12. מאת אליזבת מלכת קליפורניה:

    בערך אדם אחד ממליון שאני פוגשת אוהב באמת את הקאונטינג קרואוז. אני מחפשת אותם בנגני המוזיקה של אנשים מזדמנים מתוך מחשבה שנוכל לדבר באמת על מריה ואנה והמלאכים בצ'לסי וחיי המדבר האלה. אבל בסופו של דבר, כשאני מוצאת אותם, אנחנו לא מדברים על כל זה. רק מהנהנים בהסכמה.

  13. מאת June:

    תהיתי אם מישהו יכתוב על השיר הזה :].
    יש bootleg מדהים שלו מפריז 94'. פשוט מצמרר.

    "She sits in the waves all day, she's scared of dying, she wants to keep it that way."

  14. מאת calla:

    ללא ספק הטוב ביותר שלהם,
    אבל לטעמי הגירסה של across a wire בדיסק הראשון היא הטובה ביותר, ולו בזכות תוספת של שתי מילים
    she knows shes more the just a little (you know) misunderstood
    כמאמר המשורר-
    כוחה של מילה. או שתיים.

  15. מאת עדי:

    לי זה דווקא מתחבר לילדים אבודים כאלה שמשחקים אותה חזקים וקולים בחוץ וסמים ומאגניבים-
    round here we stay up very very late/
    זה מתחבר לי עם אבדן גרעין הנחל שלי, שהתפורר מסמים ומדיסאינפורמציה.
    ממש בעל זבוב של בני 18.
    קשה לי לשמוע את השיר הזה בלי לדמוע, אז עברתי לשיר פרפקט בלו בילדינגס

  16. מאת לכ"א המריה שלו:

    ולי גם. והיא פתחה לי את הלב והריאות ולימדה אותי אשה וגבר ומיטה. לא ידעתי הרבה אז. כמעט כלום. היכרתי לה את הקאונטינג, בשבילה זה היה כמו לחזור 20 שנה אחורה, וברכה גדולה שרתה עלינו לתקופה קצרה – עד שבעלה גילה והכל התפוגג.

  17. מאת יעל:

    ממש יפהפה. השיר הזה הוא אולי השיר הכי טוב שלהם. השיר העצוב שלהם שאני הכי אוהבת. השיר השמח שלהם שאני הכי אוהבת הוא High Life מThis Desert Life :) וכמובן השיר המדהים שסוגר את האלבום הזה.

    במאמר מוסגר – הפריע לי שכתבת "היא ניסתה למצוא משמעות בחיים, והתאכזבה קשות כשהבינה שאין". היא צריכה להסתובב עם אנשים שמחים יותר אם מישהו מצליח לדכא אותה כל כך, ואולי כדאי שתגיד לה את זה.

    סוף סוף השיר קיבל את הכבוד שמגיע לו :)

כתיבת תגובה