10 במרץ 2008

ספירת העונג: Sweet loaf

סיפרו לך שהם משוגעים לגמרי.
גיל 17 או 18, זה הזמן לחפש את הדברים המשוגעים באמת. גילית את Black Sabbath לפני כמה חודשים, אז יש לך בסיס. עכשיו – תפתיעו אותי!
אז ההוא עם המוזיקה המגניבה סיפר לך שהם משוגעים לגמרי ונתן לך אלבום שיצא לא מזמן. הוא היה משוגע כיפי כזה, טחנת אותו, אבל אז קראת שבאלבומים המוקדמים הם מ מ ש משוגעים. אז הלכת וקנית אלבום שקוראים לו "טכנאי הפלות ארבה" משנת 1987.

השיר הראשון נקרא Sweat Loaf. המממ, יכול להיות שיש קשר לזה (שבדיוק שמעת השבוע)?
טוב. מגיעים הביתה, מכניסים את הדיסק,
(זה הזמן להפעיל את השיר ברקע ולחכות 40 שניות אם הוא עוד לא שם, אחרת זה ספוילר).

שקט
שקט
שקט – מתחיל שם משהו?
כינורות עדינים מתגברים לאט לאט, עברה כבר כמעט דקה. מה קורה פה? לאן זה הולך?
קול של ילד, מתעוות תוך כדי דיבור, מתעקם, מואט וחוזר, זה כבר יותר מבטיח:
Daddy?
קול של מבוגר שנשמע כמו הסטריאוטיפ האמריקאי הבטוח בעצמו מהפרסומות
Yes son?
הילד:
Wha wha what does regret mean?
האבא:
Well son, a funny thing about regret is that it’s better to regret something you have done than to regret something you haven’t done. And by the way if you see your mom this weekend be sure and tell her SATAN SATAN SATAN

בוווווום

הריף של השיר ההוא נכנס, יללות, קולות צחוק, משפט רפטטיבי שלא הצלחתי להבין (wave of desire?). מתגבר מתגבר מתגבר ואז שקט. גיטרת גולשים מנגנת לה ברוח, תופים רחוקים איטיים. לוקח לזה בדיוק 30 שניות להתחיל שוב להתגבר עד שהריף חוזר, עם צעקות וקולות צחוק אפילו יותר מטורפים. וכך שוב, ושוב, במשך 6 דקות בערך. כלום כבר לא יהיה אותו דבר. זאת בעיטת האנרגיה לפנים הממש חזקה הראשונה שקיבלתי, לכן היא תישאר לנצח שיר הפתיחה האולטימטיבי שלי.

נספח:
כמה שנים אחר-כך התחלתי שיחה עם מישהי תוך כדי שיטוט בחנות דיסקים, איכשהו הגענו לזה שהיא סיפרה לי שהיא שמה את השיחה הזו במענה הקולי שלה. How cool can you get??? מכיוון שאני חנון דביל, אפילו שאני מכיר מוזיקה מגניבה הייתי כל-כך מוכה בסנוורים שאפילו לא העזתי לשאול איך קוראים לה. רק נשארתי עם זיכרון מתוק שיש אנשים מדהימים ונפלאים שמסתובבים בינינו, ואתה אף פעם לא יכול לדעת מי הם ממבט ראשון (אלא אם הם מתלבשים ממש ממש מוזר, אבל היא נראתה מהיישוב)… אגב, לא לדאוג, זה היה מזמן, התגברתי והכול מצוין עכשיו.

Butthole Surfers – Sweet loaf
מתוך האלבום Locust abortion technician, שנת 1987

[מאת: Nakamir]

ספירת העונג: כל הקטעים

6 תגובות על “ספירת העונג: Sweet loaf”

  1. מאת יוני:

    איזה יופי של ביקורת !
    אני זוכר שקניתי את הדיסק הזה בסופר זאוס (!) בתחנה המרכזית בת"א, כשחזרתי פעם מהצבא (אמנם 10 שנים אחרי שהוא יצא, אבל עדיין מזמן).

  2. מאת טנק:

    ה- Red Hot Chili Peppers מצטטים את הפתיחה של הקטע הזה בשיר Deep Kick (מתוך "ONE HOT MINUTE" שיצא ב- 95'), שמתאר זיכרונות ילדות של פלי ואנטוני קידיס:

    I remember 10 years ago
    in Hollywood we did some good
    and we did some real bad stuff
    but the Butthole Surfers
    always said it's better to regret
    Something you did
    than something you didn't do

  3. מאת גיאחה:

    אח, "Deep kick", איזה שיר גדול.

    וגם Orbital מסמפלים את הפתיחה הזו בשירם האדיר "Satan" עם קירק האמט ממטאליקה על הגיטרה, אם אני לא טועה בענק.

  4. מאת nakamir:

    משום מה הקישור לליהיא לא עובד (זה שבגללו המילה זה צבועה בכחול).

    אז הינה:
    http://www.theboutique.co.il/2007/01/07/black-sabbath-master-of-reality/

  5. מאת קורא:

    גם לרם אוריון מותר לטעות, אולי האינדי היום יותר מפותח אבל המרחק שלו מהמיינסטרים גדול פי אלף. ההבדל ברשימת הדברים שניגנו ברדיו ומכרו תקליטי זהב בתחילת שנות התשעים לעומת מה שקורה עכשיו ברשימה הזו מדבר בעד עצמו לגמרי. סתם שמות אקראיים: כנסיית השכל הראשון, איפה הילד, מופע הארנבות של דוקטור קספר ואפילו את סדרני הדשא השמיעו ברדיו.

  6. מאת עומר:

    הפרעות קשות לתנועה

כתיבת תגובה