26 ביולי 2006

ספירת העונג: Laura Veirs

[כותבת: Rose]
מה זה ספירת העונג? הסבר בראש הבאר השמאלי.

כבר שבועיים אני מנסה למצוא מי יבוא איתי ללונדון להופעה של לורה וירס, שמתקיימת בסוף יולי. בעיה. איך מסבירים למישהו, שלא יודע בכלל מי זו לורה וירס (כמו החברות שלי למשל), שבכך שהוא לא יכול/רוצה לבוא איתי ללונדון הוא מונע ממני מלפגוש את אהבת חיי?

לפני כחצי שנה עד שמונה חודשים, שמעתי לראשונה על לורה וירס. ההיכרות הראשונה הייתה שטחית – בחור שעובד איתי שם אותה ברקע במשמרת בטאוור רקורדס, וזה היה נחמד. היא מצאה חן בעיניי, אבל לא ממש הקשבתי. לא ידעתי שזו אהבה ענקית שרק מחכה להזדמנות הנכונה כדי להתפרץ. החודשים עברו, למדתי להכיר את הבחור, ולורה נשארה איפשהו מאחור, זנוחה. כחלק מפרויקט חינוך מוזיקלי הוא צרב לי דיסק מפ3ים עם Year of meteors ו-Carbon glacier של לורה עליו. לא לקח לה הרבה זמן לשבות את ליבי, ולהשתלט על מערכתי.
בקול מתוק, מתובל באי שלמות מקסימה ממש, ומצוידת בגיטרה צרודה (אל תשאלו אותי איך גיטרה יכולה להיות צרודה, היא פשוט יכולה) וקצת עזרים אלקטרוניים, לורה יוצרת איים קטנים של שלווה. מלבד הטקסטים הקסומים שלה שמדברים על סלעים, אגמים ואהבה, הלחנים שלה נותנים הרגשה כאילו גיליתם הרגע מקום מסתור קסום של טבע פראי שרגל אדם לא דרכה בו – מחוספס במקצת, אבל זה בדיוק מה שעושה אותו ליפהפה. ועוד לא התחלתי לדבר על הטקסטים.

יש לה נטייה כזאת, ללורה, לשורות שהן כל כך מקסימות, שהן משאירות אותי בלי מילים, עד כדי כך שאני אפילו לא מסוגלת להסביר למה אני אוהבת אותן, כמו למשל: "A tiny little flute is whistling in the lips/ Of a stranger on the corner/ A tiny little girl ties flowers to her wrists/ And the bees come round to adorn her". אולי אלה אפילו לא המילים עצמן, אלא הדרך שבה היא מבטאת אותן, כולה רכה ומתוקה ומחוספסת קמעה. מטעימה את המילים כאילו היא מחליקה אותן בצורה מושלמת למקומן הראוי – האוזניים שלי. עושה לי חשק להכיר אותה לכל העולם. אבל לא כל העולם מכיר אותה, וכתוצאה מכך אין לי עם מי לטוס להופעה. אם היא הייתה באה לארץ לעומת זאת – כבר הייתי מוצאת את מי לגרור.

להורדה: "Lake swimming"
[גיאחה מתנצל על כך שבסוף השיר יש שקט ארוך, הוא לא הספיק לחתוך את הקובץ לפני שהעלה אותו]

[אתר בית]

7 תגובות על “ספירת העונג: Laura Veirs”

  1. מאת demiculo:

    אותי שכנעת לגמרי. אם את באה ללונדון בספונטניות אני בכיף בא איתך להופעה :-)

  2. מאת Mor:

    יש! לורה אהובתי זוכה להגיע לספירה. למרבה הבושה, פיספסתי אותה שלוש פעמים בעיר שבה אני גר. פעם הבאה, אני שם. סגור.

  3. מאת דנה:

    גיאחה- העם איתך!

  4. מאת אם את כל כך אוהבת אותה:

    אז תטוסי לבד.

  5. מאת n0nick:

    אם את מסכימה לחכות ארבעה חודשים (פלוס הזמן שיקח לי לאסוף את הכסף),
    אני אבוא.

    ממש אהבתי

  6. מאת atar:

    הלו דמיקולו, תשמור גם לי הופעות (ומקום לידך) 😉

  7. מאת גיאחה:

    אני מת על האלבום האחרון שלה, הוא יפהפה, וזו בחירה מצוינת לשיר לסיום הפוסט!
    את הקודמים שלה אני לא מכיר, אבל אולי הגיע הזמן לרכישה מקיפה של כולם…

כתיבת תגובה