18 ביולי 2006

ספירת העונג: מאירה אשר

[כותב: הר-ערנב]
מה זה ספירת העונג? הסבר בראש הבאר השמאלי.

זה אולי קצת מתחכם מצדי לכתוב כאן על אמנית שהיא בעצם ישראלית, אבל עכשיו כשאני מציץ באתר האינטרנט שלה אני מגלה שההופעה האחרונה שקיימה מאירה אשר בארץ נערכה ביום האחרון של המילניום הקודם. מאז הספיקה אשר להופיע כמה עשרות פעמים בכלמני מקומות רחוקים בעולם (אירופה בעיקר), אבל אלינו היא לא שבה.

מאירה אשר היא דמות ייחודית ומרתקת. כזו שעושה גם מחול (זכתה בפרסים יוקרתיים על יצירות מחול שלה בראשית שנות ה-90 בארץ), גם אמנית (תערוכות ומיצגים שונים ב-15 שנים האחרונות באירופה), אבל בעיקר מוזיקאית (למדה תיפוף בהודו, מוזיקה אפריקאית, קובנית והודית בארה"ב, תרפיה במוזיקה בירושלים וסונולוגיה בהולנד). בעשור הקודם ריכזה אשר את הפעילות האמנותית שלה בישראל, אך הקהל בארץ התקשה לעכל את השפה הייחודית והטוטאלית שלה, והתהודה המצומצמת לה זכו שני אלבומיה הראשונים הביאו אותה להחלטה לחיות וליצור באירופה. מאז היא הוציאה אלבום נוסף, ואני חושב שהיום היא גרה בהולנד.

כשכתבתי שהיא מתבטאת בשפה שהיא ייחודית לה, התכוונתי לדרך האמנותית הלא מתפשרת, לצליל הקשה והמטריד, אבל בעיקר לסגנון השירה המוזר של מאירה אשר. בהתחלה זה קצת נשמע כמו ג'יבריש, ואז פתאום מגלים שלאלבומים שלה יש חוברת מילים. בהאזנות המתקדמות זה כבר הופך להיות משונה יותר. אשר שרה בכלמני שפות. כשהיא שרה באנגלית בחלק מהשירים היא נשמעת כמו תייר צרפתי שמנסה לחקות מבטא סקוטי. כשהיא שרה בעברית, לכאורה שפת אם, היא נשמעת כמו כבדת-דיבור ומשחקת משחקים בלתי אפשריים עם ההגייה המילולית. מאירה אשר מסרבת להגיש למאזין את המסרים שלה על מגש כסף. היא שרה על נושאים קשים (גילוי עריות, כיבוש, התעללות בילדים, איידס), ומשתמשת במוטיבים של מוזיקת עולם (אלבום ראשון) ומוזיקה אלקטרונית תעשייתית (אלבום שני) ודיקציה שדורשת קשב רב וירידה לפרטים הקטנים ביותר. המניפולציה הזו מכריחה את המאזין להתחבר למוזיקה שלה בצורה טוטאלית, וכמעט ואונסת עליו את המסרים שלה.

בקיץ האחרון כמעט והתאפשרה הופעה של מאירה אשר בפסטיבל c.sides הבינלאומי שהתקיים בירושלים. ברגע האחרון בוטלה ההופעה, ומאז אני רק מחכה ליום שהיא תחליט לחזור אלינו, או לפחות תחזור להופיע גם בארץ.

להורדה: "Dissect me again" מתוך האלבום Spears into hooks מ-1999

[אתר בית]

6 תגובות על “ספירת העונג: מאירה אשר”

  1. עמיתקלינג הגיב:

    וואי, זאת הבחורה הכי לסבית שראיתי בחיים.

  2. כרמל הגיב:

    הי, אני מצטרף אליך.
    למרות שלדעתי הייתה לה עוד איזה הופעה קטנה בירושלים לפני איזה שנתיים. לא משהו שממש פורסם לפני. אולי בכל זאת זה היה ב- c.sides?? או באותה תקופה?
    צריך לבדוק.
    מעבר לזה, Dissect me again הוא שיר כ"כ טוב. בעצם זה השיר שגרם לי לאהוב אותה, והייתה תקופה שהייתי שומע אותו המון בלופ.

  3. כרמל הגיב:

    ויש לו גרסה מוקדמת מהאלבום הראשון שלה (נדמה לי) שנקרא (אם אני לא טועה) Dissect me .

  4. הר-ערנב הגיב:

    נכון ("דיסקציה" באלבום הארשון, ו "דיסקציה ב'" באלבום השני).

  5. יובל הגיב:

    הקשבתי לשיר 3 פעמים
    הזוי מדי בשבילי. זה הרגיש לי שבעצם היא משתמשת בנו בשביל הטיפול הפסיכולוגי שלה. קצת חודר ולא נעים. אבל, באמנות כמו באמנות, אין דבר כזה שאין דבר כזה (האמת, אני חושב שאפשר להגיד את זה רק על מוזיקה, כי המוזיקה כאמנות הרבה יותר בעייתית מבחינה אסתטית בשונה מציור ופיסול)

    סליחה על הזיון שכל 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *