18 בדצמבר 2008

העונג סשנז: יהוא ירון


תצלום: יעל מאירי, תמיד

קוראי העונג הוותיקים והחדשים יודעים כבר שכשאני נתקל במשהו שאני אוהב, אני נוטה להתלהב מאוד, אני נוטה להשפריץ סופרלטיבים, אני נוטה להכתיר.
לרוב, זה קורה כשאני כותב מיד. אני רואה הופעה מדהימה, שומע דיסק מצוין, וישר רץ לכתוב עליהם כשההתלהבות עוד זורמת בעורקיי ומטשטשת את האובייקטיביות היחסית שלי (והרי אין אובייקטיביות בהבעת דעה). הפעם, זה שונה. זה מאוד מאוד שונה.

את הסשן עם יהוא ירון (yehu, אגב, לא yahu) ולהקתו המגה-מוכשרת הקלטנו עוד באוקטובר. במהלך עשרה ימים מטורפים הקלטנו את דיוויד בלאו, חוזה גונזלס ויהוא ירון, בסדר הזה. ועד כמה שהתרגשתי בחצי השעה שהקדיש לנו חוזה גונזלס מסיבוב ההופעות הבינלאומי שלו, וזה היה המון, אני מודה ללא עפעוף של ספק ששבע (!) השעות שהעברתי באולפני המערבל במחיצת יהוא, טליה אליאב, יונתן לויטל, שי לוינשטיין ואביב ברק, ריגשו אותי והפעימו אותי וטענו אותי באנרגיות מוזיקליות פלאיות שאפילו גונזלס לא הגיע אליהן. זו החווייה האולפנית שחלמתי עליה כשהתחלנו לדבר על העונג סשנז, חווייה שיותר משהיא תיעודית, היא אמנותית.

וידאו של מירב שחם, ועוד על חוויות אותו יום (מהצד שלי ומהצד של יהוא), בהמשך הפוסט החגיגי הזה. אבל קודם השירים, חביבי, השירים!

יהוא ירון ולהקתו בעונג סשנז, 14.10.2008
כל השירים ניתנים להורדה בקבצי מפ3 באיכות 320 קב"ש, ובקבצי flac איכותיים במיוחד

יום חדש מתחיל [הורדה: mp3 | flac]

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

לא זמן טוב [הורדה: mp3| flac]

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

שלכת מילים: יעקב אורלנד; לחן: מרדכי זעירא [הורדה: mp3 | flac]

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

אוחזים בכלים: יהוא ירון (שירה וקונטרבס), יונתן לויטל (בס), שי לוינשטיין (גיטרה), טליה אליאב (קלידים וקולות), אביב ברק (תופים)
הקלטה ומיקס: איל שינדלר, אולפני המערבל, 14.10.2008
תצלומים: יעל מאירי
צילום וידאו ועיצוב לוגו העונג סשנז: עומר סנש
עריכת וידאו ואנימציית פתיח: בנימין אסתרליס

בהמשך הפוסט: קליפ אנימציה, תמונות, מילים מאת יהוא וגיא…

מירב שחם המופלאה יצרה קליפ אנימציה נהדר ל"יום חדש מתחיל"

מילים מאת יהוא [ואחריהן – תמונות מאת יעל מאירי ומילים מאת גיא]

"יהוא, זה גיא חג'ג'. תתקשר, יש לי רעיון".

אס.אם.אס קצר וקולע. רעיון טוב היה לגיא חג'ג'. יותר קרוב להצעה שאי אפשר לסרב לה.

שבועיים אחר כך אני עומד בחדר הבקרה של "המערבל". לידי, מול הקונסולה, יושב איל שינדלר. מעל הקונסולה, על ערימה של מיזרונים, שוכב עומר בעמדת ירי ומצלם אותי שר. מאחורי יושבים גיאחה, בנימין, יעל רגב, פני וחיים רחמני. מולי יש קונדנסר, ומאחוריו קיר זכוכית. מבעד לזכוכית אביב, טליה, שייקו ויונתן מנגנים את "זה לא זמן טוב לכתוב שירים", כשיעל מאירי מצלמת אותם. ואני לא יוצא מההרגשה שקורה פה משהו מופרע מדי.

זה התחיל לפני יותר משנה בהבנה שאת השירים החשופים והאישיים שאני כותב בתקופה האחרונה אי אפשר יהיה להלביש על אף זמר אחר, לא משנה איזה יכולות יש לו. המילים הלכו ונהיו קשורות אלי ברמה כזו, שכל אחד אחר שישיר אותם יציג אותם, יתחפש איתם. זה לא התאים לי. אז לאט לאט התחלתי לשיר אותם בעצמי. בהתחלה לבד, ואז עם שייקו, ואז עם טליה ויונתן, וכשאביב הצטרף זה כבר היה חלק גדול ממני.

אבל זה, זה מוגזם. להקליט את השירים האלה. לשיר באולפן את השירים האלה. והפידבקים שאני מקבל מגיאחה ועומר והאורחים, שפה מבסוטים מאיזה משפט, שם מגיבים לאיזה סאונד של שייקו וכל הזמן מנהלים ויכוחי בלשנות סוערים בהנהגת חיים. והמסירות של איל שמחליף קונדנסר ומנסה אי קיו חדש ועושה הכל כדי שהשירים יוקלטו הכי טוב שאפשר. וההרגשה שהנגנים נותנים לי, כשיונתן מנגן על הבס שלו מהריצפה ואביב אומר שהוא מתרגש ושייקו מקליט עוד גירסא לסולו שלו וטליה, בקושי עומדת מרוב עייפות ורעב, בסוף סוף סוף הסשן, צורחת את החיים שלה למיקרופון ושואלת: "עכשיו זה נשמע כמו אורגזמה?"

וזה קורה. ואנחנו מקליטים שלושה שירים כמו שהם, בתהליך התגבשות. שלושת השירים הספיקו לעבור עוד שלבים מאז, בדרך להקלטת אלבום שלם, אבל אני מאוד מרוצה מהאופן שבו הם נתפסו בסשן הזה בדיוק במצב שבו הם היו, ועם אש חזקה מאוד שלובתה על ידי אנשים טובים מאוד.

הרעיון שאני אתאר את החוויה במילים שלי היה של גיאחה, ואני למדתי להקשיב לרעיונות של גיאחה.

תודה, תודה, תודה.

יהוא ירון
דצמבר 2008

תמונות מאת יעל מאירי [ואחריהן – מילים מאת גיאחה]

מילים מאת גיא

את יהוא ירון פגשתי לראשונה בהופעה של רות דולורס וייס בצוותא לפני כמעט שנה ומיד הפכתי למעריץ. על הבמה הוא ממוקד, גבוה וגברי וכמעט מפחיד בהתרכזות הגופנית שלו במוזיקה. אחרי המופע הוא התגלה כניגוד מפתיע של הדמות הבימתית שלו: עדין, מתוק ותזזיתי. לא יכולתי אלא לחייך מהפתעה. הסתבר גם שהוא קורא אדוק של העונג שבת (הידד!), והתחיל להופיע עם הרכב משלו. אחרי התפוחים התלבטנו אם להזמין את דיוויד בלאו או את יהוא, ובסוף יצא שקיבלנו את שניהם (איזה כיף!).

בנוסף לגרעין הקשה של העונג סשנז (איל שינדלר על הסאונד והאולפן, עומר סנש על הווידאו, יעל מאירי על הסטילס) הזמנו הפעם גם אורחים לאולפן: יעל רגב, פני מ"קסטה", בנימין אסתרליס, וגם חיים רחמני (שותפם של שי ויהוא ב"קטב מרירי" ואיש הלייבל-קולקטיב גושפנקא) שהפתיע אותי בנוכחותו התמיד-מבורכת. בהתאם, האווירה הייתה משוחררת ונרגשת יותר מבדרך כלל.

באולפן, יהוא מדגים היטב את האווירה הנרגשת, ולא יושב לשנייה אחת בשבע השעות שלנו שם. הוא מזנק מעמדת השירה שהקמנו לו ליד המיקסר (שם הוא מנופף בידיו, מתכווץ ושולח גפיים לכל עבר כשהוא שר, כאילו המוזיקה יוצאת לו מכל עצם בגוף) אל הנגנים באולפן, נותן הערות מדויקות, מעודד, מתקן בזהירות, שואל. תמיד נפעמתי מיכולותיהם של שחקנים להיכנס ולצאת מהדמות שהם משחקים בן-רגע, וגם יהוא כזה. שר עם כל נפשו וגופו, ואז עוצר באחת את ההקלטה, מעיר משהו ליונתן בקשר לבאס או לאביב על התופים, מבקש להמשיך ובשבריר שנייה נכנס שוב כל כולו למלאכת השירה התובענית והמכלה.

אנחנו מקליטים את "יום חדש מתחיל", ספיריטואל עברי למהדרין, שיר שרוטט לי בעצמות בכל אחת מעשרות הפעמים ששמעתי שומעים אותו באותו היום ומאז. יונתן, שמלווה גם את טליה בהופעות ובאלבום המצוין שלה, כורע להקלטת סולו הבאס המופרע ביותר שהייתי עד לו. הגיטרה מונחת על הרצפה ויונתן רוכן מעליה עם סלייד, גוהר על סוללת אפקטים ודופק על הגיטרה בכוח (את התוצאה תוכלו לשמוע החל מ-1:56 בשיר עצמו). מאוחר יותר יהוא מקליט קולות רקע לחלק האחרון של השיר, ואני יושב ומפטפט עם טליה בחדר הבקרה. היא הקליטה ערוץ שירה אחד לשיר, ועכשיו היא נקראת להקליט עוד איזה שלושים (שימו לב אליהם, הערוצים האלה דחוסים זה על זה בסוף השיר, מאחורי הסולו). היא מחייכת כמו ילדה שכרגע קנו לה פוני. "זה הדבר שאני הכי אוהבת בעולם", היא מספרת לי, "להקליט שירה".

לקראת סוף היום שאלתי מי רוצה קפה וכמה סוכר, וכשיהוא ביקש שלוש או חמש כפיות הבנתי איך קרה שבמהלך כל היום המפרך הבחור הזה לא נח לרגע ובקושי אפילו התיישב. אז זה הסוד, סוכר. ככה מצליחים לנגן בו זמנית בקטב מרירי, פאניק אנסמבל, התזמורת הטרופית של איליאן פאנסאנסוי, ללוות את רות דולורס וייס, אביב גדג', נועה גולדנסקי, עומר הרשמן ואחרים, וגם לנהל חיי זוגיות (פלוס חתולה) ובאופן כללי לחיות את החיים. אני עדיין לא מבין מתי הוא מוצא זמן לכתוב שירים.

ועוד שירים כמו "לא זמן טוב לכתוב שירים". שמעתי את השיר הזה בעבר, ולראות אותו מבוצע מקרוב זה תענוג. יהוא שואג, גועש, מצחקק, עושה פרצופים, מצביע, מנופף, נמתח ומתכווץ. אביב ברק, המתופף הנפלא של אלג'יר ונקמת הטרקטור (בין השאר), מושל ביד רמה בקצב הרצחני של השיר, מעין מקבילה שפויה (גם כן, יחסית) ל"שגר פגר" של הבילויים. הם מקליטים כמה וכמה טייקים, בכל פעם הקהל נפעם מהביצוע הגופני של יהוא ליד המיקרופון. יעל רגב פוערת עיניים. גם האורחים לקחו חלק בהחלטות ובהערות ובשאלות, וכולם מרגישים שותפים פתאום לשיר הזה. שיר פרוע וכאוטי שהוא מוקלט בצורה מחושבת מאוד. יהוא מבקש מטליה להקליט הפעם "אורגזמה גדולה יותר", הדיונים באולפן נסבים על הדרך הנכונה להגיד "שדרה" (עם S, כמובן), וכולם צוחקים כשהגיטרה של שי מצפצפת איזה סיום משעשע לג'אם בסוף השיר.

כשמקליטים את "שלכת" אני נכנס פנימה, לאולפן. יהוא עומד שם באמצע החדר הענקי עם הקונטרבס שלו שהוער מרבצו לראשונה באותו יום. "אני רץ", מסמן לו שינדלר מאחורי הזכוכית. "גם אני רץ", אומר יהוא ומתחיל לנגן, והמשפט הזה נשאר בהקלטה (לשמחתי). כמעט חודשיים מאוחר יותר אני אשב פחות מחצי מטר ממיתרי הצ'לו הרוטטים בין ירכיה של קרני פוסטל ואתפעם מהוויברציות שנעות באוויר, ועכשיו אני יושב על איזה רמקול ובוהה מקרוב באצבעות של יהוא משוטטות בטבעיות גמורה על הצוואר המלכותי של הקונטרבס כשהוא שר את השיר היפהפה הזה של זעירא ואורלנד. מי ידע שתנודות אוויר יכולות לעורר ככה.

כשעלינו מותשים מהאולפן של שינדלר אל הרחוב, העיניים נצצו. כולם הרגישו שקרה כאן משהו מיוחד, לא סתם עוד סשן הקלטות אקראי. אני מקווה שהתמונות, הווידאו והמילים באמת מצליחים להעביר את האווירה המיוחדת שהייתה שם. השירים, בכל אופן, מדברים בעד עצמם.

27 תגובות על “העונג סשנז: יהוא ירון”

  1. מאת טלי פולק:

    סוף סוף!!!

    גאון אמיתי. שומעת את השירים בפעם המי-יודע-כמה ומתרגשת מהמקוריות והיופי!

    כיף.

    גיאחה, שכני החדש, גם אתה גאון לא קטן. תודה.

    טלי

  2. מאת קאת:

    אלוהים איזה אושר!!

    פשוט ממש ממש נפלא.
    איפה אני יכולה לקרוא את המילים של זמן לא טוב?

  3. מאת יונתן:

    איזה כיף (-:

  4. מאת טליה:

    שיאו! יצא מדההההים!
    אני לא מאמינה שזה קורה לי!!!:-)
    מי יתן גאיחה מי יתן??? כן ירבו!!

  5. מאת זהר:

    YIPPEE!!! וואו גיא הייתה לי הרגשה!!!!!! בחיי! מאז שדיברנו על חוזה בזמנו הרגשתי עיקצוצים ודיגדוגים בעניין! או יהוא! כזה גבר עוצמתי – פשוט נהדר. הוא והקונטרבס שלו. מה עוד בחורה יכולה לבקש?!

  6. מאת איציקו:

    נפלא!
    אני ממליץ בחום לראות אותם בהופעה.
    האחרונה שהיתה בלבונטין 7 היתה עילאית.

  7. מאת גיאחה:

    איזה תענוג של תגובות!

    אני רוצה לציין ולהדגיש שהתרומה שלי לכל העניין הייתה בעיקר להזמין את יהוא, ואז לשבת באולפן. הנושאים בעול הם המצוינים לעיל והמצוינים באופן כללי: איל שינדלר שדאג להקליט הכל באיכות נפלאה וישב עם יהוא שעות ארוכות על המיקסים; עומר ובני שהשקיעו בווידאו את מיטב שעותיהם; יעל מאירי הבלתי נלאית שתמיד מוציאה מהמצלמה שלה את הטוב ביותר; וכמובן המוזיקאים המוכשרים האלה שתרמו את זמנם וכישרונם.

    תאמינו לי, אני כמוכם יושב נפעם ופשוט נהנה.

  8. תפסיק להצטנע גיאחה :-)
    זה נכון שרבים עוזרים ועוסקים במלאכה – אבל זה לא היה קורה בלעדייך!

    וחוץ מזה יהוא וההרכב שלו אדירים וכל הכבוד למירב על הוידאו! היא שדונית מוכשרת!

  9. מאת ג'ים:

    גדול גדול גדול!

    נשמע מצויין, תודה לכולכם!!

    וגיאחה, אני גר מטר מהמקום – סשן הבא קפה ועוגיות עלי!

  10. מאת יעל:

    כמה חיכיתי שהסשן סוף סוף יעלה, היאח!

    לא היכרתי את החומר של יהוא ירון לפני כן, והחלטתי להגיע לסשן בלי דעות קדומות או האזנה מוקדמת. חששתי מעוד סינגר-סונגרייטר נוגה המלווה את עצמו באקוסטית, מוכשר אולי, אבל דומה למיליון אחרים. כמה התבדיתי. אני חושבת שכל אדם באולפן התאהב במוזיקה של יהוא ירון באותו יום, ובקסם של הבחור שעומד בפינת אולפן מלא אדם עם עיניים פקוחות לרווחה אבל צועק, שר, מנופף בידיים וחי כל מילה של השיר כאילו הוא שר אותו לעצמו לבד בחדר, גם בטייק החמישי, באותה עוצמה. ומלווה בהרכב מצוין מהצד השני של הזכוכית, כולל אביב ברק הכל כך אהוב עליי.
    היה כיף גדול, גם המוזיקה, גם החברה. והארוחה שאחרי, כמובן, למרות שאני עדיין מחכה לחצי מהמנה שלי.
    יאללה, עושים עוד אחד לפני שאני נוטשת את הצד הזה של כדור הארץ?

  11. מאת melquiadess:

    גיאחה, קודם כל תרשה לי לומר לך תודה על אחד מהפרוייקטים המשובחים והמוצדקים שנעשו בארצנו לאחרונה.

    עוד בסשן הראשון של התפוחים התלהבתי מהרעיון, ועכשיו הגיעה הפנינה הגדולה של הסשן של יהוא.
    כבר כמעט חודשיים שאני מחכה שתפרסם את הסשן הזה (יעל מאירי הלשינה עליכם כשפירסמה את התמונות). ואכן הסשן שמנציח את ההרכב האהוב עלי בארץ כרגע מספק יופי של ממתק לתחילת הסופ"ש.
    ונותר לי רק לקנאות על כך שלא הייתי נוכח שם יחד איתכם באולפן.

    אז שוב תודה,
    ואני כבר מחכה בכליון עיניים לסשנים הבאים.
    מלקיאדס

  12. מאת שירה צימרמן:

    כל כך יפה!
    השירים המיוחדים והמרגשים האלו הצליחו מיד לעלות חיוך על פני ביום קר ועגמומי…
    תקליטו עוד!!

    מעריצה מקנדה

  13. מאת שירה צימרמן:

    כל כך יפה!
    השירים המיוחדים והמרגשים האלו הצליחו מיד לעלות חיוך על פני ביום קר ועגמומי…
    תקליטו עוד!!

    מעריצה מקנדה

  14. מאת שי:

    הי
    זה אני מהוידאו
    היה תענוג
    נשיקות

  15. מאת שיר:

    כ"כ לא ראיתי את זה בא. לא מיהוא. ראיתי אותו רק כמלווה לרד"ו, ולא חשבתי יותר מדי עליו כיוצר עצמאי.

    אני שומעת המון מוזיקה. המון המון מוזיקה. מוזיקה שאני אוהבת, שאני מחשיבה כטובה. ופתאום בא דבר כזה, ונותן לי פרספקטיבה אחרת על איך מוזיקה אמורה להתנגן, להישמע. זה נשמע כאילו עבדו על זה שנים מצד אחד, וכאילו זו הפעם הראשונה שמנגנים אותה, מצד שני.

    ותודה נראית מלה קטנה מדי.

  16. מאת קסטה:

    טוב אז כל שנותר לי עכשיו הוא לחזק את הדברים שכבר נאמרו.
    לא הכרתי את החומר של יהוא קודם וזו היתה לי חוויה משהו משהו מכל הבחינות (רק חבל שגיא לא אוהב ממתק ג'ינג'ר, זה פגם חמור…)
    לראות עכשיו את התוצאות זה אפילו עוד יותר וואו, כל הכבוד לכל מי שהשתתף והרים את זה משלב היוזמה ועד הפוסט הזה.

  17. מאת רונית:

    כל הכבוד לכל הנגנים, עלו והצליחו ותמשיכו להופיע ולהקליט.

  18. מאת דניאל:

    וואו איזה יופי. פעם הבאה אני שם.

  19. מאת יובליובליובל:

    מרגש עד דמעות.
    אני מחכה להופעה של יהוא בקוצר רוח.

    כל הכבוד גיאחה!
    ותודה על ההזדמנות לשמוע את הביצועים המדהימים האלה.

  20. מאת גיאחה:

    לבקשת הקהל, מילות השירים:

    לא זמן טוב מילים ולחן – יהוא ירון

    זה לא זמן טוב לכתוב שירים:
    גברים וילדות יפות חוצים את השדרה, בגינוני עכוז של דוגמנית, בנפש נמוכה, אני רואה אותם, אני מביט, אני יושב עכשיו על הספסל שבשדרה בין שני עצים ליד אישה. אני רואה את השדרה – אני לא רואה שהיא יפה.

    זה לא זמן טוב לכתוב שירים:
    הלילה חם. הקיץ תם. וזה בכלל לא סתיו. זה סתם. ההזעה הזאת רעה לי. זה הרבה זמן לא קרה לי. כשהחושך מבפנים תופס את האור בציפורניים של חיה שמתבוננת בפרצוף מוכה, מבט מורעב, שיער סומר בעורף: תקשיב חבוב, אנחנו נעשה הכל ולא ניתן לך ליפול. אני אגרום לכם לסבול.

    זה העכשיו האמיתי
    זה זמן אמת
    אז תתעשת
    וצא לשם כמו גדול

    זה לא זמן טוב לכתוב שירים (סיפור קצר):
    אחד יושב לבד בחדר המתנה לפסיכולוג ומעלעל עיתון נשים ישן, שלושים שנה אחורה. כשהוא מגיע לפטמה של זו שאז היתה חמה, הורדרדות הזו גורמת לו לראות: כל כך הרבה זמן לא בכיתי והרבה זמן לא רציתי לנגן, לטעום אישה, להרגיש את הרוח באצבע מכוסה ברוק. אני חוזר להיות תינוק.

    זה העכשיו האמיתי
    זה זמן אמת
    אז תתעשת
    תאכל יפה ובלי לירוק.

    זה לא זמן טוב לכתוב שירים:
    טיפות חלב נופלות מהירח על המדרכה, תינוק צוחק, אישה בוכה, בלי שמץ מבוכה, חומות של עצב (או שמחה) עומדות ביננו.
    והעיניים היוקדות של כל מיני חורשי רעה (אני עבדתי שם, אני מכיר, זה באמת קרה) אז העיניים היוקדות של כל מיני חורשי רעה עושות לי חור בגב וקוץ בלב. סרטן בחוט שדרה. אני צועק אל השדרה. כולם עונים לי בשירה:

    זה העכשיו האמיתי
    זה זמן אמת
    אז תתעשת
    כאילו כלום עוד לא קרה.

    ויש לי שתי ידיים כמו ספינות משא טרופות ויש לי אמא מאוהבת ורצון גדול לבכות ויש מחוג קטן ויש מחוג גדול ואם ארקוד איתם אני יכול עוד לאכול את השמיים ויש לי אהבה גדולה שעוד לא מכירה אותי ויש שמועה שמספרת שהכל באשמתי ויש גברים וילדות יפות ויש את השדרה ויש מי שאומר לי להתנהג כאילו כלום עוד לא קרה.

    זה לא זמן טוב לכתוב שירים.

    אני מוטרד מאיך שהחיים שלי נראים עכשיו
    מוטרד מאיך כל קש קטן שובר לי את הגב
    והחבל שקושר אותי הולך ומתרופף
    אני צריך אותו סביבי
    אני יותר מדי עייף.

    אני שמח שהאדמה נדרכת מתחתיי
    ומרגיש שהשמיים מודעים לחולשותיי
    היתה בי רגישות אבל פשוט היא נגמרה
    אני רוצה שתצעקי
    למרות שכלום עוד לא קרה.

    הסמפוזיון הזה חייב להגמר, אני אומר
    ומכוון את התנועה אל עבר מישהו אחר
    כולם אומרים שאני אדיש.
    אני רגיש.
    אני זוכר איך להרגיש.
    אני פשוט מרגיש ברע.

    אז שוב אני מוצץ גבעול שמישהו השאיר
    אני ניזון משאריות
    וכבר אכלתי למכביר
    הציפורים שלי עפו
    ונשאר פה רק מדבר
    כל החוטים עדיין פה
    אבל כלום לא מחובר.

    האהבה שאת לקחת אני השאלתי משכנה
    ולא יהיה לי כלום לתת כשהיא תבוא לדרוש אותה
    אני יכול הכל
    אני יכול בטוב
    אני יודע לאהוב
    אני פשוט מרגיש ברע
    זה לא זמן טוב לכתוב שירה.

    יום חדש מתחיל מילים ולחן – יהוא ירון

    עוד לא התעוררתי ויום חדש מתחיל
    זה האור שלא נותן לי לישון
    וכרגיל, העיניים עוד לא רואות נכון
    כל כך הרבה דברים צריך לזכור ולעשות

    כי אין אור בשמים כשיום חדש מתחיל
    זה השקט שצורח עלי ובתוכי
    עד הלילה אולי יפול דבר
    אולי אוכל מחר לישון
    כשאור מציף אותי
    ויום חדש מתחיל

    העיניים עוד לא רואות נכון
    ובכל זאת, הנה,
    מתחיל היום.

    כל הזכויות שמורות ליהוא ירון ©

    את המילים של "שלכת" אפשר לקרוא כאן.

  21. מאת בעז:

    ווואווו!! העונג סשנז הכי טוב עד כה! הכרתי את יהוא מהנגינה עם רות דלורס, בשתי ההופעות שלה שראיתי אי אפשר היה להוריד מהנגן המדהים הזה את העיניים. בהופעה הוא נותן את התחושה שהוא הופך להיות אחד עם הקונטרא בס, מסתבר שהוא עושה את אותו הדבר כשהוא שר. אין מצב לעוד איזה וידאו?
    getting greedy!

  22. מאת nakamir:

    גם אני כמו כמה פה רק ראיתי אותו עם רות והוא היה מהפנט. דווקא זה שלאחרונה שאני נתקל בשם שלו בערך 7 פעמים בכל לוח הופעות שבועי גרם לי לחשוש שהקול הייחודי שלו לא יהיה מיוחד.
    אני מאחל לעצמי שכל החששות שלי יחטפו כזו קונטרה. נהדר!

  23. מאת פ':

    וואו. פתחת לי פה חלון לעולם חדש.

  24. מאת משה:

    היתה הופעה אינטימית ומרגשת ב"עשן הזמן" – ב"ש.
    יופי של מוסיקה, המשיכו כך.

  25. מאת diamondog:

    באיחור רב ביותר
    תודה רבה.

  26. מאת דורה:

    באיחור רב עוד יותר: וואו. לא מאמינה שרק עכשיו אני רואה את הפוסט הזה. איזה דבר יפהפה, המוזיקה והטקסטים כאחד. תודה, תודה, תודה.

להגיב על ג'ים