11 במרץ 2009

שורה בציבור: אנטארקטיקה!

1
יעל רגב שלנו נסעה לחו"ל. לדרום אמריקה, לא משהו fancy. רק, אה, קפיצה קטנה בספינה למקום הקר בעולם והיבשת הקיצונית ביותר – אנטארקטיקה.

משם היא שלחה לנו את המכתב הבא:

"טוב, זה קצת רמאות, כי אי אפשר להשאיר פיתקית מודבקת על אדמת אנטארקטיקה בלי להפר אמנה בינלאומית, ולכן כל הפתקיות חזרו עמי לספינה – כלומר, אלו שלא הושמדו בגשם ובגלי הים כליל עוד לפני שהספקתי לצלם…
מצטערת שהנופים לא יותר דרמטיים – חיכינו למיקום ספציפי באנטארקטיקה כדי לצלם, ואז פרצה סופת שלגים ונאלצנו לחתוך בחזרה לארגנטינה. המבנה המצולם הוא בעצם המקום האחרון שאליו הגענו בטיול, ולמעשה ברחנו אליו כדי למצוא מחסה מגשם ומהרוחות. זו תחנת מחקר ארגנטינאית, אם כי לא הצלחנו לעמוד על טיב המחקר. נראה שכל המבנה המרכזי מוקדש למשחקי וידאו, מסך דיוידי גדול ומטבח. מראה סוריאליסטי למדי – להגיע לקצה העולם רק כדי למצוא שם חדר עם טלוויזיה וספות ומערכת סטריאו שמנגנת את להיטו הצ'יזי של רוד סטיוארט. לא בדיוק מה שאתה מדמיין בראש במחשבה על אנטארקטיקה…
נראה מי ימצא לך שורה בציבור יותר נידחת מזו!"

חבר'ה, ראו את ההצהרה של יעל כאתגר. התמונות, כצפוי, מהממות:

פינגווינים!!!
22

3

8

13

15

18

נכון שעכשיו קצת יותר חם לכם?

12 תגובות על “שורה בציבור: אנטארקטיקה!”

  1. מאת ג'יימס:

    היה יכול להיות יותר מגניב אם היא הייתה משאירה קטע משיר לא קשור בכלל:

    "מי שטוב לו ושמח – כף יימחא!"

  2. מאת פילוסוף רדום:

    המקום היותר נידח היחיד שממנו אפשר יהיה לקבל שורה בציבור יהיה החלל החיצון….

  3. מאת מיכל:

    וואו – זה גאוני.

  4. מאת גיאחה:

    פילוסוף – אני מצפה ממך לקיים את ההבטחה הגלומה בתגובה שלך :)

  5. מאת קאת:

    איזה כיף!!!

    התגעגעתי נורא לשורה בציבור, אולי קצת יותר?

  6. מאת גיאחה:

    קאת, הפיתרון פשוט – הדביקי, צלמי ושלחי אליי – ואז יהיה יותר!

  7. מאת בעז יניב:

    זה בהחלט פוסט השורה בציבור הכי מוצלח!
    יעל פשוט מלכה!
    ונראה לי שהפילוסוף באמת צודק. זהו אני מצטרף לנאס"א

  8. מאת עידו שחם:

    פאקינג מגניב. התמונה ההיא עם הפינגווינים כל כך הזויה, נראה כמו פלנטה אחרת. סחטיין עלייך יעל בכלל שהגעת לשם. זה לא עולה הון תועפות?

  9. מאת גיאחה:

    ויעל, שמשום מה לא מצליחה להשאיר פה את תגובתה, מוסרת ויה אי-מייל:

    תודה, תודה. זה אכן גם מרגיש כמו פלנטה אחרת. מומלץ בחום.

    הגעתי כמו כולם בשיט – אין מלונות, כבישים, עצים, תושבים או כל תשתית אחרת באנטארקטיקה ולכן לוקחים שיט בספינה שבה ישנים ואוכלים וממנה יוצאים בסירות קטנות לחוף (בתקווה שאין גלים בגובה של כמה מטרים או גושי קרח ענקיים שחוסמים את הדרך – אנחנו נתקלנו בשום מקום באחד באורך 38 קילומטר!). זה מאוד מאוד יקר, כצפוי, אבל מאידך, המחירים גורמים לכך שאין הרבה קופצים על המציאה ועל כן הטבע במקום עדיין שמור היטב. אתה מטייל בנופים מהמרשימים בעולם ואין כמעט איש באותו אי או אזור פרט לחבריך לספינה (היינו חמישים איש) שמתפזרים גם הם איש איש לדרכו בשטח. לשמחתי בצירוף של מזל, נסיבות מפתיעות ומקומית מקסימה אחת הצלחתי להשתחל לסיור ארוך מהרגיל שמעולם לא העזתי לחלום שיהיה לי את הכסף לרוכשו, ממש זכיה בפיס – אבל זה כבר סיפור ארוך בפני עצמו לפעם אחרת.

    עוד תמונות מהיבשת הרחוקה (כולל של חוף עם חצי מיליון פינגווינים!) יפורסמו ב"אפילו עז" במהלך העונה החמה כדי לצנן את הקור הישראלי, לכשאשוב – http://yael.haoneg.com . בינתיים יש עוד יעד מטורף ויקר מדי באופק, שאנו מקווים לארגן ממנו שורה בציבור נוספת. נתראה…

  10. עכשיו מה זה בא לי :(

    עוד חודשיים אלסקה!

כתיבת תגובה