5 באוגוסט 2017

עונג שבת: הכל אחר כך

    jessie-ware-interview-midnight-new-album.1

  1. openlineברוכים הבאים לחצות הליל. צריך להוציא חוק שאוסר על האזנה ל-"Midnight" בשעות האור. מהרגע שהוא נפתח, ועל אחת כמה וכמה מהרגע שנכנס קול הקטיפה של Jessie Ware, עלטה יורדת. עלטה חמימה, כזו שיש בה מסתורין אבל אין בה פחד של ממש. אולי רק התרגשות, רתיעה של ציפייה. אבל ב-00:43, אחרי שהשאלה של ג׳סי, ״האם תפגוש אותי בחצות?״ מהדהדת, בודדה, ללא מענה – משהו פתאום מתעורר, נדלק. השיר הזה גורם לדם שלי לזרום מהר יותר בעורקים, הוא גורם לי לאבד את הריכוז במה שעשיתי עד לפני רגע, ואני מתאפק שלא לעצום עיניים ולשקוע בתוכו לגמרי. אני אוהב שירים שיש בהם דינמיקה – חלק עדין יותר, חלק לוחץ יותר, חלק רך, הפסקה קטנה לנשימה, עלייה, ירידה. יש תנועה, ובשיר כמו זה כולם זזים ביחד: המאזין, אני לפחות, לא יכול שלא לזוז יחד עם השיר, בין אם זה גופנית או רק במחשבה ובפוקוס שמשתנים יחד עם החלקים השונים בשיר. "Maybe I love you", שרה וור, "Maybe I want to, maybe I need you"', סדרה הולכת ומתגברת, שאלה שהולכת ודוחקת, והתשובה שמגיעה לא תשובה אלא תחינה, אבל מוזיקלית היא מגיעה כמו תשובה: בשורה רביעית בפזמון (באופן מסורתי הסיכום, או התשובה של הפזמון) ואחרי ברייק תופים, הפרדה של נשימה קצרה – "Don't let me fall through". השאלות והתשובה יושבים על אותו קו מלודי, בניית המתח והפריקה שלו הם אותה מנגינה, ג׳סי כמהה, עורגת, אבל יכולה לענות רק לעצמה במנגינה היחידה שיש לה, איך היא לא רואה שהיא תקועה, היא לבד בחצות. איזה שיר ענקי. [מפ3]
  2. photo

  3. headlinesאחרי לא פחות מ-22 שנות פעילות, ואחרי שהפכה למקום עלייה לרגל לחובבי מוזיקה סקרנים ופתוחי ראש, ואחרי שבמשך שני עשורים פתחה להמוני אנשים את הראש, גידלה דורות של שדרנים, עורכי מוזיקה, די-ג׳ייז ואינספור מאזינים נלהבים, עבדכם הנאמן ביניכם, קול הקמפוס תפסיק את שידוריה ב-1 בספטמבר. לא מצאתי הודעה רשמית באתר או בפייסבוק של קול הקמפוס, אבל השדרנים הידועים יותר ופחות של התחנה השמיעו את קולם בפייסבוק. סער גמזו, לשעבר המנהל המוזיקלי של התחנה, פירסם את הידיעה ואת דעתו עליה, ופייסבוק התמלא לרגע קצר מדי בפוסטים מקוננים של שדרני התחנה לדורותיה ושל מעריציה התחנה לדורותיה (בכתבות יש גם תגובות של המכללה). רבים משדרני ועורכי התחנה התפזרו עם השנים לתחנות רדיו כאלה ואחרות, ואני מאמין שרבים מהשדרנים והעורכים שעדיין בתחנה ימצאו את מקומם במקומות חדשים ויגיעו לעוד אוזניים. המפץ הגדול של קול הקמפוס עדיין מהדהד, הוא מהדהד ברדיו הקצה והוא מהדהד ב״כאן״ והוא מהדהד בהמוני תחנות חינוכיות ברחבי הארץ שתמיד נשאו את עיניהן ואוזניהן לקול הקמפוס, התחנה החינוכית הבכירה והמעולה והמשפיעה מכולן. והוא מהדהד בפלאפליות שמשמיעות רק קול הקמפוס (בחיי שיש כאלה) ובאוזניים ובשאזאם וברשימות היוטיוב של המוני אנשים, בתל אביב דרך הרדיו ובכל הארץ דרך האינטרנט, שפנו אל התחנה הזו בכל פעם שרצו להכיר משהו חדש ומעניין ומפרה שהם לא הכירו. זו תחנה שהכירה לי המון המון המון מוזיקה טובה וכמות קטנה לא פחות של אנשים מדהימים שזכיתי להכיר ולהפוך למכר, ידיד, חבר ומעריץ שלהם. אין לי מה להגיד על אחורי הקלעים של הסגירה, על הסיבות אליה ועל ההתנהלות סביבה כי אני לא מעורב בשום צורה בתחנה או במכללה למנהל ואין לי מושג מה הולך שם. אני רק יכול לומר כמאזין רב שנים והיום גם כשדרן רדיו, שבמשך שנים רבות קול הקמפוס הייתה מגדלור ענק של התלהבות ומקצועיות ויושרה ונטו אהבה למוזיקה, מגדלור שהאיר את הדרך להמוני ספינות, שנפוצו לכל עבר ולקחו איתן פיסה מהאור הזה. אני יודע שאני מביא חלק מהאור שאספתי שם לרדיו שאני משדר בו ולבלוג שאני כותב בו. זו פרידה עצובה, ואולי לא בלתי־נמנעת אבל גם לא לגמרי פתאומית ומפתיעה, ואני בעיקר מקווה שיצא ממנה יותר טוב מאשר רע. [עברית]
  4. אינדינבג 2017

  5. אינדינגב 2017 מגיע! השבוע הוכרזו התאריכים – 19-21 באוקטובר – וסיבוב ראשון של כרטיסים מוזלים ומוקדמים, שכבר אזלו. עכשיו נמכרים כרטיסים ב-380 ש״ח ל-3 הימים, וב-180 ש״ח לחמישי בלבד. בקרוב יוכרז הליינאפ, אבל מכירת הסבב המוקדם של הכרטיסים בכזו מהירות מבהיר שזה לא משנה מי יופיע – הקהל של אינדינגב יבוא קודם כל בשביל האווירה, החווייה והחברים. [עברית]
  6. יש לכם שבוע בלבד לקבל כרטיס חינם להופעה הבוודאות־מטריפה של רג׳ינה ספקטור (לבבות בעיניים) באמפי רעננה. קליק אחד ואתם שם יחד איתי בשורה 9 שרים את כל השירים. [עונג]
  7. [תודה לאורן] פסטיבל מהספה: Lollapalooza 2017 משודר לייב משיקגו באתר של רדבול, כולל שידורים חוזרים כשאין הופעות. [סטרים]
  8. בואו לבלות שעתיים בתוך הראש שלי! או לפחות באוזניים שלי. שידרתי השבוע ברדיו הקצה שעה אחת של מוזיקה חדשה מעיפה ושעה שנייה של מוזיקה חדשה מעיפה שמגיעה אך ורק מקנדה (טוב, חוץ משיר הסיום, שהגיע מאנגליה). יש שם גם שיר חדש לגמרי של מייק סקינר (!), בי-סייד מרגש של ג׳יי-זי, שירים חדשים של מרגו פרייס, ואת השיר הכי טוב מהאלבום החדש של ארקייד פייר. [סטרים]
  9. [תודה לאורן] אז למייק סקינר, א.ק.א The Streets, יש פרויקט בשם The Darker The Shadow The Brighter The Light, ומתחת לאף שלנו הוא הוציא, בזה אחר זה, 13 שירים נפרדים – בעצם אלבום שלם, רק שהוא לא מאוגד לכדי אלבום אלא שוחרר כשירים נפרדים. אפשר למצוא את כולם בספוטיפיי ובאפל מיוזיק, והשיר החביב עליי, "In my head", יצא גם כקליפ. [טיוב]
  10. [תודה לשני] אוהבים היפ הופ, אבל נמאס לכם לשמוע ראפ באנגלית? היפ הופ הוא מזמן לא תופעה באנגלית בלבד. יש ראפ מעולה בהולנדית, ברוסית, בקוריאנית, בעברית. האתר Foreign Rap הוא תחנת רדיו בלתי נגמרת של ראפ מצוין בשפות שאינן אנגלית. העורכים הם הגולשים, אז תרגישו חופשי להוסיף שיר ראפ מעולה בעברית, או בכל שפה מעניינת אחרת. [אנגלית, טיוב]
  11. "Perfect places" הוא אחד השירים האהובים עליי באלבום המדהיייייים החדש של Lorde, אבל אני מודה שרוב הקליפ החדש שלו, דרמטי כהרגלה של לורד, מרגיש לי כמו גירסת קולנוע לספר שאני אוהב שלא תואמת בכלל את הספר שקראתי ודמיינתי כל כך הרבה פעמים בראש שלי. עדיין, איזה שיר ענק. [טיוב]
  12. אבנר שביט הכין לכם אחלה מיקסטייפ לשנ״צ קייצי. הוא קורא לו לישון עם מזגן. [סטרים]
  13. andre-3000
    ↫ להמשך קריאה…

3 באוגוסט 2017

כרטיסים במתנה: רג׳ינה ספקטור

רג'ינה

לא מזמן עפתי על "Liability", שיר פסנתר נהדר מהאלבום החדש והדי מושלם של Lorde, ומישהו אונליין הסב את תשומת לבי לכך שזה שיר סופר-דופר-רג׳ינה-ספקטורי. זה גרם לי, איך אומרים באנגלית, לבלום באמצע המסילה. מה פתאום? חשבתי לעצמי, לורד מושפעת מקייט בוש, ברור, וממלא היפ הופ, בוודאי, אבל… וואלה? רגע, יכול להיות ש…?
אז הלכתי ושמעתי שוב את השיר של לורד, ובוא׳נה, שייקח אותי השד. אם לא לורד עצמה, בוודאי המפיק שעבד איתה על השיר, ומבוגר ממנה בכמה שנים וגר בניו יורק ובוודאי שמע את רג׳ינה ספקטור פעמים רבות, והביא לתוך השיר הזה משהו ספקטורי שאין לטעות בו. איך לא ראיתי את זה קודם? עכשיו זה כל כך ברור: צורת הנגינה על הפסנתר, המשחקיות שמתגנבת בפינות בתחילת הפזמון, העיסוק בנושא כבד ומעיק על גבי מלודיה מתקתקה, ובוודאי הרגע ב-1:23 כשהיא שרה na-na-na-na-everyone. זה קלאסיק ספקטור.

וזה גרם לי לחשוב על ההשפעה האדירה שהייתה ועדיין יש ליוצרת הזאת, רג׳ינה ספקטור, שתגיע במוצאי שבת, 19 באוגוסט, למופע אחד עם הפסנתר שלה באמפיפארק רעננה (כרטיסים כאן). אחרי שהיא פוררה אותי לקראמבל חג׳ג׳ עם הביצוע הספונטני (?) שלה ל״הליכה לקיסריה״ (בעברית!) באמפי קיסריה ב-2013, אין סיכוי שלא אהיה שם. ואני מחלק לכם 2 כרטיסים בחינם!

התאהבתי בספקטור, או ברג׳ינה כמו שקוראים לה כל אוהביה, איפשהו בין Soviet Kitsch, שנחשב לקלאסיקה המוקדמת שלה והכרתי ממנו איזה שני שירים בלבד, ל-Begin to hope מ-2006, שהכיר אותה לקהל גדול הרבה יותר, בתוכו אני, שהתמכר לאלבום הזה לתקופה ארוכה. לא רק אני, כאמור – הרדיו הישראלי (והעולמי) חיבק את "On the radio", "Fidelity" ואת "Better", ואלה מאתנו ששמעו את האלבום כולו או סתם את ״שתיקת הכבישים״ אימצנו קרוב קרוב ללב את "Samson" מנפץ הלב ואת "Aprés moi" הדרמטי.

שנה אחר כך, רוכבת על הגאות שיצר האלבום הזה, היא הגיעה לבארבי בתל אביב. כרטיסים עלו אז 160 שקל, והדבר החדש שגאה אז בו בזמן עם האלבום של רג׳ינה היה בלוגים של מוזיקה. בעברית גם! הו, ימים תמימים. לצערי לא הייתי שם, בהופעה ההיא, אבל שמעתי שהיה ממיס ברמה שהקהל הפך לאגם (חוץ מהבחורה שבחוצפתה כל כך התעקשה לצלם את ספקטור מקרוב, שהיא עלתה לבמה [!!!] בזמן שספקטור שרה בעיניים עצומות [!!!!!!!!!]. כן. על אמת. אם אפשר לדאוג לא להזמין אותה הפעם זה יהיה אחלה, תודה).

באלבומים הבאים, אני מודה, הייתי שם רק חלקית. אהבתי שירים מסוימים גם מ-Far וגם מ-What We Saw from the Cheap Seats אבל האוזניים שלי היו עמוסות מוזיקה אחרת והלב שלי היה במקום אחר לגמרי מבחינת הצרכים הרגשיים שהמוזיקה ששמעתי נדרשה למלא. המוזיקה היפהפיה של ספקטור עדיין הצליחה ללטף אותי בכל פעם שנתקלתי בה, אבל לא חיפשתי אז את הליטופים המתוקים-מרירים האלה, והמשכתי הלאה. כאמור, זה לא הפריע לי לעוף גבוה גבוה בהופעה של בקיסריה ב-2013. אין מה לעשות, ברגע שהיא פותחת את הפה שלה, אין לי שום הגנות בפניה. אני לגמרי שלה. וזו הסיבה שגם עכשיו, כשאני לא מאוד מתמצא באלבום החדש שלה, אגיע בהתלהבות לרעננה. וגם אתם!

אז מה צריך לעשות כדי לזכות בכרטיס?
השאירו תגובה. זה כל מה שנדרש מכם. (אם אתם רוצים להיות יצירתיים, ספרו להופעה של מי תלכו בלי לחשוב פעמיים, לא משנה אם בכלל שמעתם את האלבומים האחרונים שלו/ה/הם). הקפידו להשאיר את כתובת המייל שלכם בשדה המתאים (אל תדאגו, היא לא חשופה לאיש מלבדי), והזוכים, שייבחרו אקראית, יקבלו במייל הודעה על הזכייה. איזה כיף לקבל מתנות! תודה להילה!
שימו לב: ההגרלה תהיה פתוחה עד שישי הבא בערב!

28 ביולי 2017

עונג שבת: מלודרמה

  1. openlineעברנו את מחצית השנה, ויש כבר כמה אלבומים שסימנתי לעצמי כמועמדים חזקים לאלבומי השנה שלי. יש את הצפויים, כמו האלבום של קנדריק לאמאר, ויש את האולי פחות צפויים, בוודאי עבור מי שחושב בטעות ששוליים ומיינסטרים הם מושגים שלא יכולים לדור בכפיפה אחת אצל מאזין. לדוגמה, Melodrama, האלבום השני והדי מושלם של Lorde. יש סיכוי שעוד מעט ואני יודע את כולו בעל פה. זו לא הפתעה מוחלטת, כי אני מעריץ גדול של אלבום הבכורה שלה, אבל אני מודה שלא ציפיתי להיסחף עד כדי כך עמוק, חזק ומהר לתוך האלבום השני שלה, להיסחף כמו לורד עצמה כשהיא מתאהבת – בבחור, או בתחושה שהיא מנסה לאחוז בה למרות שהיא יודעת שהיא תחמוק. כמו אלבומי פופ גדולים באמת, האלבום הזה מכיל אך ורק שירים מעולים, מתעלה על ההגדרות הצפויות של פופ ומצליח גם להזיז אותי וגם לרגש אותי. אני מתרגש גם מהתחושות והמחשבות שלורד שרה במילים המצוינות שלה, אבל אני מתרגש לא פחות מההחלטות שהיא עושה לאורך כל האלבום, יחד עם ג׳ק אנטונוף שהפיק ועיבד איתה את כל האלבום. קייס אין פוינט: "Sober", השיר השני באלבום. שימו לב רק לכמה רגעים, בתור התחלה: הפתיח – לופ מעוות של לורד עצמה, במקום מקצב רקיד או הצגה של מנגינה שתחזור בפזמון כמקובל בז׳אנר. או המעבר ב-00:35, מהעיבוד (הלא מובן מאליו) של הבית אל גאות ממש עדינה של ביט אחד, ובס שהוא על גבול הרעש הלבן באוזן שמאל שלכם. משהו מתחיל להתקלקל. או הרגע שבו אנחנו נכנסים לפזמון, ב-00:47, ובמקום גאות של מוזיקה, קצב, סחף, כל מה שאנחנו מצפים לו בשיר של זמרת פופ – הכל נשמט לנו מתחת לרגליים. יש לנו רק את לורד ושטיח סינתי חלומי ואפס ביט. ואז, הרגע האהוב עליי, כשהפזמון חוזר על עצמו ב-1:04, ומתוך המינימליזם הבאסי הזה מגיע הדבר הכי פחות צפוי, קרני שמש בוהקות של כלי נשיפה, שבוהקים לרגע ונעלמים שוב באפלוליות. ומה קורה ב-1:44 לעזאזל?! לורד עוברת על חוקי הפופ שוב ושוב. ובואו נדבר רגע על ציפיות: פופ כובש וממכר בנוי הרבה פעמים על בנייה של ציפיות ומימושן. רגע המימוש הוא הסם שאנחנו מתים לחזור אליו ולכן שומעים את השיר שוב ושוב. שיר פופ מעולה מכיל יותר מרגע אחד של מימוש ציפיות. שיר פופ ממזרי משחק עם הציפיות שלנו. ב-1:58 לורד מסיימת בית ונכנסת לפזמון, ואיתה נכנס ברייק קלאסי של תופים, שמבשר את כניסתם המיוחלת לביט מוביל – אנחנו כבר 2 דקות בלי תופים בשלב הזה! – אבל הם מתפוגגים מיד. בסדר, נו, גם ב-"Green light", השיר הקודם באלבום, היא השהתה את כניסת התופים לחזרה השנייה של הפזמון, אז היא בטח תעשה את זה גם כאן, והנה אנחנו מסיימים את הפראזה הראשונה של הפזמון (2:16) וברייק התופים המבשר שוב נכנס בכל הכוח – ושוב מתפוגג! בשלב הזה אני כבר יושב על קצה הכיסא ומת שהמתח ישתחרר. ובסוף הפזמון, 2:34, כשברייק התופים נכנס בפעם השלישית, אני כבר לא מעיז להאמין, ודווקא אז התופים נכנסים, גואים – וכל זמר פופ אחר היה חוזר פה בפעם השלישית על הפזמון, דופק לנו אותו בכל הכוח לתוך האוזן עם פטישי התופים כדי שנתמכר לו לנצח – אבל לא, לא לורד ואנטונוף. שתיים וחצי דקות הם נסעו על מסלול ההמראה לא כדי להמריא בפזמון, אלא כדי להטיס לחלל סי-פארט! מה זה סי-פארט? זה קטע שחורג מהמבנה הרגיל של בית-פזמון, סוטה מהמנגינה והמבנה שלמדנו עד עכשיו להכיר בשיר, רק כדי להעצים את החזרה לפזמון מיד אחריו. רק שלורד לא חוזרת ממנו לפזמון – היא גומרת את השיר מיד אחריו! שיר פופ רגיל בנוי בדרך כלל במשהו שדומה לפזמון-בית-פזמון-בית-פזמון-סי-פארט-פזמון-פזמון-פזמוןןןןןןןןן. אבל המבנה כאן הוא בית-פזמון-בית-פזמון-סי-פארט-ביוש! ועדיין, השיר הזה כולל מספיק רגעים של ציפיה ושיחרור (החצוצרות ההן, הברייק המוזר ב-1:44, השאלה-ותשובה של הפזמון), שאני מכור אליו כמו לשיר הכי מחושב, שמרני ומתוכנן-לפי-כל-הכללים של טיילור סוויפט. וכל האלבום מלא ברגעים כאלה, אינסוף רגעי פופ זוהרים ולא מובנים מאליהם, שבירת ציפיות, בחירות כאילו לא נכונות, ברייקים זעירים שבהם המוזיקה נעלמת לשבריר שנייה ולורד מסננת ״צצ״ או ״היי״ קטנטנים, רגעים שעוברים ליד האוזן אבל הם המרקם הספציפי והחריג של האלבום האדיר הזה. ועוד לא התחלנו בכלל לדבר על המילים של השיר הנהדר הזה, שהוא על התאהבות והתפכחות ממנה בדיוק כמו שהוא על הבריחה שמאפשרים לנו לילה במועדון או 3 דקות עם שיר פופ ועל הרגע שבו אנחנו חוזרים הביתה או מורידים את האוזניות ולא יכולים לברוח יותר מהשאלות הגדולות יותר. הו לורד. [מפ3]
  2. kim-de-souzy_miss-eaves_img_2900

  3. הראפרית Miss Eaves מוציאה השבוע אלבום בכורה משמח מהרבה בחינות, והשתיים העיקריות הן שהוא נשמע אחלה, ושרוב השירים בו מוקדשים לנקודת מבט נשית, פמיניסטית, לא מתנצלת. "Ms. Emoji" עונה לגברים שאומרים לנשים ברחוב ״למה את לא מחייכת״, ו-"Thunder thighs" חוגג ירכיים נשיות עבות. בא לי לרקוד ולהפגין עם האלבום הזה בו זמנית. ב-NPR אפשר לשמוע, לרקוד ולהפגין לצלילי כל האלבום המלא. [סטרים]
  4. 9 שירים, אלבום חדש וקצר מדי לשלום גד הנפלא. [בנדקאמפ]
  5. חזרתי השבוע לאולפן הקצה אחרי הפסקה, והיה כל כך טוב שגם בשלישי הקרוב אני שם. אז בואו תתחילו עם השעתיים האלה שערכתי ושידרתי השבוע, מלאות בכל טוב מוזיקלי, וניפגש שוב בשלישי בשלוש. [סטרים]
  6. [תודה ליניב] סטודיו הפודקאסטים המצליח Gimlet הוציא עכשיו מיני-סדרת פודקאסט מעניינת בשם Mogul, שמתעדת את חייו הקצרים־למדי והמשפיעים־למדי של מוגול ההיפ הופ כריס לייטי. לייטי לא ממש מוכר במחוזותינו, אבל הוא היה אחד האנשים הכי משפיעים בהפיכה של תרבות השוליים של ההיפ הופ לתרבות המרכזית, הרווחית והמסחרית שאנחנו מכירים היום. [סטרים, אנגלית]
  7. אם יש לכם חשבון אפל מיוזיק, הרווחתם בענק – אתם יכולים לצפות במופע בן שעתיים שערכו השבוע Arcade Fire כמה שעות בלבד לפני שהאלבום שלהם יצא לאור בכל העולם. זה קרה בברוקלין ממש אתמול, והאלבום כבר בחוץ. [סטרים, אפל מיוזיק]
  8. ואם אין לכם אפל מיוזיק, בוודאי יש לכם יוטיוב! Arcade Fire העלו את כל שירי האלבום החדש ליוטיוב הרשמי שלהם, הנה פלייליסט של כל השירים לפי הסדר, עם השלט וההרים מהעטיפה. זה יפה, הנוף המצולם עובר מזריחה עד שקיעה (בשעה שהכנתי את הפלייליסט היה חסר שיר אחד קצרצר). חג ארקייד שמח!!! מה דעתכם על האלבום??? [טיוב]
  9. הניו יורק טיימס מדווח: בשלוש השנים האחרונות, כמות המרצ׳נדייז המוזיקלי שנמכר בארה״ב הכפילה את עצמה פי 7. למה? ואיזה חברות מרוויחות מזה? [אנגלית]
  10. קצת רוצה להתכרבל בתוך "Sorry is gone", הסינגל החדש של ג׳סיקה ליי מייפליד, ולדמיין שהכל בצבעים רכים יותר. [טיוב]
  11. נחזור לאייטמים השבועיים הרגילים מיד אחרי המסר הקצר הזה:


    icecreamהביעו את הערכתכם לעונג:
    הפוסט הזה (כמו כל פוסט שבועי בעונג) דרש שעות על גבי שעות של איסוף, בחירה, האזנה, כתיבה, עריכה. העונג תמיד יישאר חינמי, אבל אם אתם נהנים ממנו, אולי תרצו לתמוך בו בטיפ קבוע של כמה שקלים, שייגבה בכל פעם שמתפרסם עונג שבת, ויהפוך אתכם לתומכים אמיתיים בקיומו של העונג. עשו זאת כאן.

    אביתר מוקדם

  12. איפשהו ביולי 1997 יצא אלבום הבכורה הפנומנלי של אביתר בנאי, ששינה את המוזיקה הישראלית לעד – כן, עד כדי כך. בטיים אאוט, כמה מוזיקאים ישראליים מספרים על האימפקט שהאלבום הזה עשה עליהם ועל העולם סביבם – רונה קינן, אסף אמדורסקי, דניאלה ספקטור, עמיר לב, שלומי שבן, יהוא ירון, לונא אבו נאסר, עינב ג׳קסון כהן וקורין אלאל – כולם גומרים את ההלל על האלבום הזה ואף אחד מהם לא מגזים. הכתבה הקטנה הזו היא מחווה יפה יפה לאלבום הזה, וטובה יותר מכל ״ראיון עם אביתר בנאי לרגל 20 שנה…״ או משהו כזה. [עברית]
  13. weeklink[תודה ליונתן] אוקיי, זה פסיכי, נהדר, יצירתי ויהרוג לכם כמה שעות נפלאות: ג׳ון בויס רצה לדמיין איך ייראו פוטבול, חיים ללא מוות ושיעמום בשנת 17,776, כלומר 16,000 שנה אחרי הקמת ארצות הברית, אם חישבתי נכון. אז הוא כתב סיפור, רק שהסיפור הוא לא פסקה אחרי פסקה של טקסט. זה סיפור מד״ב/ספורט שמתנהל לאורך קלנדרים, אנימציה, סרטוני יוטיוב, טקסט והרפתקאות בדפדפן שלכם. כאן קופצים לתוך העתיד. [כל הנ״ל, אנגלית]
  14. [תודה לאורן] באתר NPR דירגו את 150 האלבומים הנשיים הגדולים בהיסטוריה (#1: ג׳וני מיטשל). מגזין הפיידר הוסיף עוד 150 שהיו חסרים להם ברשימה. [אנגלית]
  15. איזה כיף עם הקליפ החדש של "Know no better" של Major Lazer. בעזרת Eko, החברה של יוני בלוך שפעם נקראה Interlude, בזמן הצפייה בקליפ אפשר לזגזג בין מצב המציאות, שבו ילד חולמני מעביר יום בבית ספר וחולם להיות רקדן־על, ובין הפנטזיות שלו. ביצוע מוצלח מאוד. [וידאו]
  16. איזה כיף שאמילי היינס, סולנית Metric וחברה ב-Broken social scene, חוזרת לפרויקט סולו. אלבום הסולו הראשון שלה היה אחד מאלבומי השנה שלי דאז, והציפיות גבוהות. הנה קליפ חדש מתוך האלבום השני המתקרב שלה, הוא נקרא "Planets". [טיוב]
  17. "Fluorescent light", שיר חדש שלישי מתוך האלבום החדש המתקרב של Stars. מה לעזאזל קורה פה פתאום? מלא הרכבים ואמנים קנדיים שאהבנו לפני עשור חוזרים בכל הכוח בחודשים האחרונים. [טיוב]
  18. אני לא ממעריצי ג׳ון גראנט אבל אני חד משמעית ממעריצי סוזאנה סונדפור, והשיר החדש שלה, "Mountaineers", שסוגר את האלבום המתקרב שלה שאני מחכה לו בטירוףףףףף, נפתח באינטרו ארוך מאוד של גראנט, ואז גואה לגבהים שרק סונדפור יודעת להגיע אליהם. נו, קיבינימט, עוד שיר ענק מהזמרת שלא יודעת איך לעשות טעויות. [טיוב]
  19. [תודה לאורן] קנדריק לאמאר לא מתכוון להרפות ולהסתכן בכך שנשכח שהוא הוציא השנה אלבום די מושלם נוסף. הנה הקליפ שהולך להרים אותו אפילו יותר גבוה במצעדים, "Loyalty", עם ריהאנה. האמת? קליפ די גרוע בעיניי. גם ביחס לקליפים הקודמים המעולים, וגם כי הוא מזכיר שעם כל הסופר־מודעות של קנדריק, עם כל הענווה שלו וההטפה שלו נגד סמלי הכוח והסטטוס הרעילים בהיפ הופ – הוא עדיין משתמש בנשים כקישוט לקליפים, עדיין מחפצן אחושילינג, עדיין משוויץ בכך שהוא אוחז בכל סמלי הכוח שהוא יוצא נגדם בשירים. [טיוב]
  20. פףףףף, לפטופ שאפשר לקפל לשניים לטאבלט? ישןןןןן. לנובו הציגה עכשיו טאבלט שאפשר לקפל לשניים ולהפוך לטלפון נייד. נראה שאנחנו כבר מזמן לא בעתיד אלא במשהו מתקדם יותר. [טיוב]
  21. בשביל הקליפ החדש שלהם ל-"Feels like summer", , Weezer די שיחזרו אחד לאחד את הקליפ של "Paradise city" של Guns N' Roses, וזה חמוד כמו שזה נשמע, אבל השיר כזה גרוע שזה בעיקר עשה לי חשק פשוט לחזור למקור. [טיוב]
  22. diplo boys

  23. "Boys", השיר החדש והחמוד להפליא של Charli XCX, זכה לקליפ פלרטטני וחמוד להפליא שבו מופיעים מיטב בנינו, ביניהם לא מעט מחביבי המדור: מאק דמרקו, עזרא קניג, מארק רונסון, דיפלו, ריז אחמד, רוסטאם ועוד מלא. בפיצ׳פורק כבר טוענים שהוא קליפ מהפכני שמציג ״גבריות אלטרנטיבית״ (רשימת משתתפים מלאה אצלם בסוף הכתבה). [טיוב]
  24. [תודה לאורן] זוכרים שסיפרתי לכם ש-Radiohead העלו שלושה מופעים מלאים ליוטיוב שלהם? אז השבוע עלה עוד אחד, מפסטיבל Open'er החמוד בפולין. אם אתם מתגעגעים להופעה של רדיוהד, אין לכם תירוץ. יאללה נו, אנחנו מחכים שתעלה ההופעה מתל אביב!!! [טיוב]
  25. ג׳יימס פרנקו פתח את Philosophy time, ערוץ יוטיוב של שיחות קצרות עם מרצים לפילוסופיה, בכל פעם על נושא אחר. [טיוב]
  26. "Thomas county law", שיר נוסף מתוך האלבום המתקרב של Iron & Wine. האם הם יצליחו להתעלות על האלבום המושלם האחרון? [טיוב]
  27. "Cloud riders", שיר חדש של טורי איימוס. מזמן לא שמעתי אותה, אני מודה, וכשהקול שלה נכנס בשיר הזה, הסתבר לי שהוא עדיין מסעיר לי מיד את הלב. [טיוב]
  28. אם חשבתם שלח לכם בקיץ הזה, קלירלי לא ראיתם את "Gotta get a grip", הקליפ לשיר החדש והלא־רע של מיק ג׳אגר, שם כולם מה זה לחים, יותר לחים מבריטני בקליפ של ״Slave 4 U״ (בדומה לאותו קליפ, גם כאן יש דיג׳יי שעושה דברים שייהרג ובל ייעשו לפטיפון). בכל אופן, בכלל באתי כדי לספר לכם שלצד הסינגל יצאה גם גירסת רימיקס של קווין פארקר. [טיוב]
  29. [תודה ליצחק] אני עוקב באינסטגרם אחרי כמה קליגרפים ומעצבי אותיות ישראליים, ומתענג על יצירות מהממות של קליגרפיה בעברית. גם מיכאל שוורץ שם לב שפתאום, אחרי עשרות שנים של היעדרות, הקליגרפיה העברית חזרה. אז הוא הלך לבדוק לאן היא נעלמה מלכתחילה, בווידאו קצר ומעניין. מעניין אפילו למי שרוצה לדעת איך נראים ומדברים האנשים שמעצבים את הפונטים הכי מגניבים בעברית. [טיוב]
  30. "Asido", שיר חדש של חברינו הקנדיים Purity Ring. קשה לי לשבוע מהסאונד הזה שלהם. [טיוב]
  31. הקליפ החדש ל-"Bam" של ג׳יי-זי ודמיאן מארלי הוא חצי ביצוע מוזיקלי וחצי מסע דוקומנטרי קצר בשכונות של טרנצ׳טאון, ג׳מייקה. [טיוב]
  32. וולאק אין לי רעיון לשיר סיום השבוע.

שתהיה שבת שבוגי!

21 ביולי 2017

עונג שבת: קצוות חדים

    spinning plates by oren copy
    צילום: אורן סגל

  1. openlineהתרוממות רוח מהי? כשהנפש יודעת עונג ופליאה גדולים יותר משהגוף יודע לחוש פיזית, והיא מתרוממת ומרחפת מעל הגוף. כל ההופעה של Radiohead בפארק הירקון השבוע הייתה נפלאה, לעיתים מרגשת, לעיתים מזניקה מעלה, לרגעים אפילו מצחיקה (כשלג׳וני גרינווד מתפלק תו לא נכון בסוף של קריפ). אבל אני מודה, לא ציפיתי להפתעות. כמה חברים שאלו אותי לפני ההופעה לאיזה שיר אני ממש מחכה, ואמרתי שאני באמת אהיה מבסוט עם כל דבר, אין שיר שיאכזב אותי. אבל יש כמה שירים שאני מייחל בסתר שנזכה לשמוע לייב. אחד מהם היה "Like spinning plates". ואי שם בעומק השעתיים וחצי המתוקות האלו, כשפתאום התגלגל לו שוב לבמה הפסנתר ואדון יורק התיישב מולו, אני מודה שלא העזתי אפילו לפתח ציפיות. אבל אז התחילה להתגלגל פראזת הפסנתר, שהמעריצים מכירים מהביצוע החי שהוקלט ל-I might be wrong, ואני… טוב, התחלתי לבכות קצת, אבל זה רק כי הגוף שלי נשאר למטה, מאחור, והרוח שלי התרוממה גבוה גבוה. אני כל כך אוהב את השיר הזה, כל כך הרבה שנים, ובמיוחד את ביצוע הפסנתר שלו. וייחלתי, אי שם באיזו פינה של הלב, שיום אחד אפגוש אותו חי וקיים. היו הרבה רגעים נפלאים, וסטליסט חלומי לאללה, בהופעה הזו שחיכינו לה פה כל כך הרבה שנים. אבל אני יודע איזה מהרגעים האלה אני אזכור עוד הרבה שנים – את הרגע שבו הרוח התרוממה, נישאת על הדהודי בס ופסנתר. הנה גרסת הלייב המוקלטת מ-2001. ובחיי, אני מאושר עד הגג מההופעה הזאת. יש לי 0 תלונות ורק 100% הודיה לכל מי שגרם לפלא הזה לקרות. נכון, הפארק הוא לא מקום מושלם להופעה כזו, אבל אני מודה שלי, אישית, היה עונג גדול. אני יודע שעכברי אינדי שמינדי כמוני אמורים לקטר וכל זה אבל פאק דיס שיט, כל מה שאני יכול להגיד לאנשים מאז זה ״איזו הופעה!!!!!!!!!!!!!!״, וזו האמת. [מפ3]
  2. headlinesצ׳סטר בנינגטון, הסולן של Linkin Park, התאבד בגיל 41. פאקינג הל. סגול59 העלה לרשת ראיון שערך איתו ב-2010, כשהלהקה הגיעה ארצה להופיע. [אנגלית]
  3. עוד קצת סביב ההופעה של רדיוהדזה היה הסטליסט האגדי (ההופעה הכי ארוכה שלהם, מבחינת מספר שירים, מזה שנים). סרטונים באיכות מפתיעה לטובה תוכלו למצוא בחשבון הזה. טרול כלשהו עדכן את הסטליסט של ההופעה כאילו רדיוהד ביצעו קאבר לשיר של פינק פלויד. NME נפלו בפח, והעלו ידיעה על זה (שירדה מאז). ואלעד בר-נוי מתנשא יפה וכותב יפה (לפני ההופעה). [אנגלית]
  4. rhset

  5. גם אתם עדיין לא נרגעתם מחוויית ההופעה של רדיוהד? אם לא עקבתם, תשמחו לשמוע שחשבון היוטיוב של הלהקה מפנק לאללה בשבועיים האחרונים. 3 הופעות מלאות מהטור עלו לשם, כל אחת כווידאו באורך מלא ובאיכות פיגוז: ההופעה מפסטיבל קואצ׳לה באפריל, ההופעה מפסטיבל Best kept secret בהולנד בחודש שעבר, וממש היום עלתה גם ההופעה שלהם בפסטיבל במילאנו, גם היא מחודש יוני. מעריצים חדי עין טוענים שצוות הצילום הרלוונטי נכח גם בהופעה בישראל, אז אני מחזיק אצבעות בכל הכוח שתוך כמה שבועות נקבל גם את ההופעה ״שלנו״ כווידאו איכותי ונוכל לחזור לרגעים האהובים עלינו. [טיוב]
  6. אם כמוני אתם לא עוקבים באוזן קשבת אחרי סצינות הפולק, הקאנטרי והרוק דרומי בארה״ב, אז כמוני תשמחו מאוד להיעזר במדריך של תומר קופר לאלבומי חודש יוני המעניינים בזירות האלה. יש שם כמה דברים יפים אחושילינג, שאני לא שמעתי עליהם בשום מקום אחר. [עברית!]
  7. [תודה לאורן] תמיד חלמתם לטוס לפסטיבל גלסטנברי? זה לא בלתי אפשרי, גם אם זה… נראה מתיש. כמה חברים שלי היו שם בשנים האחרונות, ושמעתי דברים לכאן ולכאן מאחד הפסטיבלים הכי גדולים בעולם (הכי גדול?). נמרוד גולדשטיין נסע השנה והוא מספר על ההכנות, הציפיות והדבר עצמו בבלוג שלו. [עברית]
  8. shirehadשיר אחד, הפודקאסט הכי טוב שיש כרגע בעברית, חוזר לעונה חדשה של פירוק שירים ישראליים, ויש כבר שני פרקים אז אם לא שמעתם אני ברצינות לא ממש מבין למה אתם מחכים. כאן תמצאו את הפרק המרגש-על-אמת על ״אבא״ של שלומי שבת, וכאן את הרומנטיקה התלאביבית של ״לילות של ירח מלא״ של ערן צור. [סטרים. פשוט תעשו מנוי לזה איפה שאתם לא עוקבים אחרי הפודקאסטים שלכם. גילוי נאות: אני חבר של שני האנשים שיוצרים את הפודקאסט הזה, אבל אני גם חבר של עוד בעלי פודקאסטים, ואין לי בעיה להגיד להם אם הם לא עושים את הפודקאסט הכי טוב בעברית]
  9. [תודה ליותם] למקרה שפספסתם: לכבוד יום הבסטיליה, התזמורת הצבאית הצרפתית מחרוזת מנגנת עיבודים אדירים לשירים של Daft Punk, אל מול עמנואל מקרון שלגמרי מבסוט רצח מהעניין, ואל מול דונאלד טראמפ שבבירור לא מזהה. [טיוב]
  10. מי רוצה לקנות את מכונת התופים הישנה של Daft Punk? TR-909 קלאסית של רולאנד. כמה מהתיכנותים הקלאסיים שלהם עדיין על המכונה! [צרפתית]
  11. נחזור לאייטמים השבועיים הרגילים מיד אחרי המסר הקצר הזה:


    icecreamהביעו את הערכתכם לעונג:
    הפוסט הזה (כמו כל פוסט שבועי בעונג) דרש שעות על גבי שעות של איסוף, בחירה, האזנה, כתיבה, עריכה. העונג תמיד יישאר חינמי, אבל אם אתם נהנים ממנו, אולי תרצו לתמוך בו בטיפ קבוע של כמה שקלים, שייגבה בכל פעם שמתפרסם עונג שבת, ויהפוך אתכם לתומכים אמיתיים בקיומו של העונג. עשו זאת כאן.

    ↫ להמשך קריאה…

1 ביולי 2017

עונג שבת: בכל סלון

    nechi

  1. openlineלנצ׳י נצ׳ יש אלבום חדש, שפל וגאות. אני מחבב את נצ׳י, לא תמיד מסכים עם הכתרים שקושרים לראשו, אבל לגמרי מסכים שיש לו 100% תשוקה ו־0% שרלטנות, ויש לו לא מעט שירים שגורמים לי לעוף, להרים את הידיים באוויר, לשיר באוטו ואפילו לדמוע בצורה לא רצונית (מסוכן כשנוהגים). כשיצא השבוע האלבום החדש רצתי לשמוע את כולו שלוש פעמים. יש לי הרבה להגיד עליו ואולי קצר פה המקום, אבל הוא בקלות האלבום הכי טוב שלו. הוא לא אלבום מושלם, אבל הוא קוהרנטי ויש בו יותר שירים מצוינים מבערימה של אלבומים ישראלים חדשים אחרים. לאורך כל האלבום שזורות הקלטות מראיונות עם הגיבור הכי גדול של נצ׳י נצ׳, אהוד בנאי, ודווקא בשיר שנקרא ״עגל הזהב״ אין אף זכר לבנאי חוץ משם השיר הזהה. מוזר. הרבה מאוד שירים של נצ׳י מרגישים לי כמו גרסה יותר היפהופית לשירי רוק ישראלי סטייל בנאי, סינתזה חדשה של היפ הופ ישראלי – זה ממש לא דבר רע אבל זה תחום מאוד ספציפי, ואני אוהב כשנצ׳י חורג ממנו. האוזן שלי התעוררה והזדקפה לאללה כשהתחיל ״עגל הזהב״, כי מדובר בחיה אחרת לגמרי. אין פה זכר לרוק ישראלי, או לרוק בכלל, אין פה זכר להשפעות הרוק והבלוז שנצ׳י מביא להרבה מאוד שירים, זה היפ הופ נטו, עם ביט כמעט מינימליסטי סטייל קנדריק או וינס סטייפלס, ביט רזה ונטול הומור, והטקסט גם הוא נטול חיוך. ואני אומר את זה לגמרי לטובה. טקסט חד וממוקד, אפס שומן מיותר, ראפ שיש לו מה להגיד על ישראל 2017. איזו שורה גדולה זו ״נפש בודדה באומה אבודה, לחם עבודה״. איזה שיר גדול זה ״עגל הזהב״. איזה כיף שנצ׳י חזר באלבום חדש ורציני, בוגר יותר וחכם יותר. [טיוב]
  2. headlinesPeaches המצוינת תגיע להופעה בבארבי תל אביב ב־6 בספטמבר. כרטיסים ב־140 ש״ח. [עברית]
  3. הראפר Prodigy, מהמקימים של ההרכב Mobb deep, מת השבוע בגיל 42, כנראה כתוצאה מהאנמיה החרמשית ממנה סבל כל חייו (סיבת מוות רשמית טרם פורסמה). הנה מיקס בן רבע שעה של כמה מהקטעים הכי חזקים שלו, והנה שעתיים של Q-tip הענק שמוקדשות לפרודיג׳י המנוח. [אנגלית; סטרים; אפל מיוזיק]
  4. דייב רוסר, הגיטריסט של The Afghan Whigs וגם של Twilight singers ו־Gutter twins, מת השבוע בגיל 50, מסרטן. עוד עליו בשיר הסיום. [אנגלית]
  5. [תודה לאורן] פסטיבל בכל סופ״ש? למי יש כסף לזה??? מי צריך כסף כשיש אינטרנט – אחרי פרימוורה, קואצ׳לה וגלסטנברי, בסופ״ש הזה אתם מוזמנים לחוות את Rock Werchter בלי לקום מהספה. הנה שידור חי מבמות הפסטיבל. [וידאו]
  6. וגם שידור חי רב־במתי בערוץ היטיוב של הפסטיבל הקטן האהוב עליי, Opener בפולין, שאירח שלשום הופעה פצצה של רדיוהד, אתמול של פו פייטרז, היום של דה וויקנד, Moderat ואחרים, ומחר יפגיז עם The xx, לורד וניקולס ז׳אאר ברצף! (8 בערב אצלם זה 9 בערב אצלנו, לידיעתכם). [טיוב]
  7. [תודה לאורן] בסדר, בסדר, בואו נהיה חזירים עד הסוף: הנה שידור חי גם מהבמות של Roskilde שמתקיים במקביל. שניהם רצים עד יום ראשון כולל. [וידאו]
  8. [תודה לאורן] אם יש לכם VPN שיכול לעשות כאילו אתם מתחברים מתוך בריטניה (למשל Hola או כל VPN מתאים אחר), תוכלו לראות באתר ה-BBC לא פחות מ־89 הופעות מפסטיבל גלסטנברי שצולמו בסופ״ש שעבר. Radiohead, Foo fighters, Lorde, Major Lazer, Pretenders, Flaming lips, Alt-J, Justice, אנדרסון פאאק, קייט טמפסט, Future Islands ועוד עשרות. איזה מעדן. סרטונים של שירים בודדים אפשר לראות ביוטיוב של BBC גם ללא VPN. עוד ללא VPN – הסאונד של כל המופע של רדיוהד (ההקלטה עוברת מהמופע המצוין של אנדרסון פאאק לרדיוהד בדקה 28). [וידאו]
  9. אפרופו גלסטנברי, אני עדיין מתלבט אם אני מעדיף את האוברול של לורד או את האוברול של אנדרסון פאאק. [בד]
  10. סיימנו עם הפסטיבלים? יופי, אפשר לפנות את העיניים והאוזניים לסינגל חדש, שלישי, מהאלבום החדש של Arcade fire! אם עדיין לא שמעתם ו/או ראיתם את קליפ האספיונז׳ החמוד של "Signs of life", היזהרו: זה ממכר. [טיוב]
  11. ואם אהבתם את הסינגל הקודם של Arcade fire, "Creature comfort" ואת הקליפ שלו, אז הנה גירסת הקליפ הרשמי־רשמי, עם בועות מידע סטייל Pop-up video שמלאות בעובדות שקריות ברובן. כיף. [טיוב]
  12. החודש לפני 10 שנים יצא אלבום מופת, שלצערי לא נחשב אוניברסלית לאלבום מופת ואני באמת לא מבין למה. אז הזמנתי את תום שדמי לאולפן והקדשנו שעתיים כדי לשכנע אתכם ש-† של Justice הוא אלבום ענק, ובתכל׳ס גם כדי לגרום לכם לרקוד כמו משוגעים במשרד או באוטו או איפה שלא תשמעו אותנו. יצא יופי של ספיישל, אז תאזינו לו בווליום גבוה! התגובות החמות מכם לא מפסיקות להגיע, אז אני מרשה לעצמי להשוויץ. [סטרים]
  13. [תודה לגילי] מכור למחולל סיסמאות־ההשראה הנונסנסי הזה. הגיוני בדיוק כמו מה שתלוי לכם באופּן־ספייס! [אנגלית]
  14. ↫ להמשך קריאה…