1 בינואר 2018

אלבומי השנה של רדיו הקצה ועונג שבת 2017

המילים האלו נכתבות ממש חצי שעה אחרי שנגמר המצעד השנתי של רדיו הקצה ועונג שבת לשנת 2017, 12 ומשהו שעות שידור מטורפות, מרגשות, מרימות, מלאות בהפתעות ותהפוכות ותגובות מרחיבות לב – ועם שעת סיום מרגשת אחושלוקי, כולל סיפור לא ייאמן, שני שירים לפחות שהפכו ללהיטים אך ורק ברדיו הקצה, וכמה מקומות גבוהים מאוד שהפכו אותי למאזין, שדרן ומיסיונר מוזיקלי מאוד, מאוד, מאוד מאושר ומסופק (אני מסתכל עליך, מקום 7).

יש שנים שבהן אני מרגיש שהמצעד והדירוג שלו לא משקפים את העושר האדיר של המוזיקה הנפלאה שיצאה באותה השנה. הפעם זה לא היה המקרה. המצעד הזה היה עשיר בכל כך הרבה צלילים מכל כך הרבה סוגים, ונראה שעוד ועוד חומות שסוגרות על הטעם שלנו הולכות ומתמוטטות. היו פה להיטי פופ שהרגישו לגמרי בנוח ברדיו מיינסטרים, והיו פה שירים שרק המאזינים הכי אדוקים של הקצה והקוראים הכי חפרנים של העונג מכירים; היו פה כוכבים אמריקאיים והרכבים אפריקאיים; היה פה מטאל חורך אוזניים לצד פולק חרישי; ארנ׳בי חלקלק לצד ראפ אלים ומחוספס; שיר אינסטרומנטלי לצד שיר שהוא בכלל נאום; היה פה את אחד הזמרים הישראליים המצליחים והאהובים ביותר בכל המדינה, לצד ראפרית ישראלית שעדיין לא הוציאה אפילו ריליס רשמי אחד ומכירים אותה איזה 300 איש בלחץ; אלבומים בעברית ובאנגלית ובערבית ובצרפתית; אלבומים שגורמים לי לרקוד ואלבומים שגורמים לי לבכות ואלבומים שגורמים לי לעשות את שניהם.

אז אני חושב שאין בכלל ויכוח בשאלה המיותרת הנצחית – האם 2017 הייתה שנת מוזיקה טובה. ברור שכן. כל שנה היא שנת מוזיקה טובה, השאלה היא רק לאן האוזניים שלך מופנות וכמה הן פתוחות. ולשמחתי, השנה אני מרגיש שהאוזניים של כולנו היו פתוחות מתמיד.

לקוואמי ולי יש הסכם. קוואמי משקלל מרתונית את כל המקומות של המצעד בימים (ובלילות) שלפני השידור הגדול, ויום או יומיים לפני המצעד הוא שולח לי את 30-40 המקומות הראשונים של האלבומים כדי שאוכל להתחיל להכין מראש את הפוסט הזה. אבל מה? הוא לא שולח לי אותם לפי הסדר שבו הם דורגו. וככה יוצא שבמצעד עצמו, כשאני מגיע להגיש איתו את השעתיים האחרונות, אין שום מידע חיוני שאני יודע מהרשימה שקיבלתי ואתם לא יכולים כבר לנחש (כמו את זהות 4 האלבומים הגדולים, נגיד) אבל גם אני וגם אתם מופתעים לחלוטין ועל אמת כשאלבום או שיר ממוקמים במיקום לא צפוי, או מאיזה גילוי משוגע (כמו מקומות 6 ו־9 במצעד השירים השנה). ובשבילי זה תענוג, כי מצד אחד אני חלק מהעשייה, עם כל הצוות של הקצה דחוסים באולפן קטנטן ומתפוצצים מהתרגשות, מגיש יחד איתם את המצעד – ומצד שני אני כאחרון המאזינים, יושב במתח ומת לדעת מה הולך לקרות, מסתכל על קוואמי בצד השני של הקונסולה, שמחייך אליי עוד חיוך טומן סוד ומקפל את הדף עם התוצאות ככה שאראה רק את השיר שאני עומד להציג עכשיו ולא את השיר או האלבום הבא (כן, אנחנו לגמרי עדיין עובדים עם נייר במקרים כאלה, וגם עם דיסקים כשצריך). אז המצעד הזה במיוחד היה בשבילי רכבת הרים רגשית של שמחות, הפתעות, אכזבות והתרגשויות. ואתם הייתם חלק מזה כל הזמן, בשיחה המתמשכת בפייסבוק ובעצם ההצבעה.

טוב, אני מספיק לקשקש, בואו נתחיל.

2017-albums

לפני שאנחנו צוללים ל־30 האלבומים הגדולים, מילה של הודיה. תודה לכל מי שהשקיע ולקח חלק במצעד הזה, לפני המיקרופון ומאחוריו, לפני המסך ומאחוריו, בין האוזניות ומול הרמקולים. תודה לכל אחת ואחד מכם שקורא ומאזין ותומך, בין אם בהפצה לחברים, בתגובות בפייסבוק או בעצם הקריאה וההאזנה שלכם. ותודה גדולה במיוחד לכל מי שיבחר לתמוך בתרבות העצמאית שהוא צורך, בין אם ברכישת אלבומים, בקניית כרטיסים להופעות, או בתמיכה בעונג או בתמיכה ברדיו הקצה.

50 שירי העונג של 2017 | כל סיכומי 2017 בעונג

ועכשיו…!
↫ להמשך קריאה…

29 בדצמבר 2017

עונג שבת: ביי 2017, היי 2018

    jeff lynne 1978

  1. openlineעוד כמה שעות, ג׳ף לין יהיה בן 70. מסביב לעולם כבר משגרים לאוויר כתבות מחווה, תכניות מיוחדות ברדיו, פוסטים בבלוגים על השירים הכי יפים שלין כתב, הלחין, עיבד או שר, או כולם יחד. ואף על פי שעבור חובבי הסבנטיז מדובר באל עלי אדמות, התחושה שלי היא שאם אציין את שמו של ג׳ף לין, רבים מחבריי לא יהיו בטוחים מי זה, בוודאי חברים שצעירים ממני בעשור, נגיד. אני לא מקונן כזקן על הדור שהולך ופוחת, חלילה. אני בעיקר מתבאס שלא עשינו עבודה טובה יותר בהעלאת ג׳ף לין על נס. רוב מי שכן מכיר את הקול של לין מכיר אותו מיצירת המופת הגדולה שלו, "Mr. Blue Sky", שהקליט ב־1978 עם להקתו דאז Electric Light Orchestra. יש שיגידו שזה ריפ אוף מהביטלס, ואני אגיד: נכון, אבל לא רק. היה צריך את 1978 והיה צריך את ג׳ף לין כדי ליצור את הפאר הזה. כן, יש פה הרבה מאוד מהביטלס, אבל יש פה גם את ההשפעה של הבי־ג׳יז, יש פה את הפניות החדות של הפרוג־רוק, יש פה את פ׳אנקדליק, יש פה מחזות זמר, יש פה את קווין, יש פה מקהלה גרגוריאנית, יש פה סימפוניה קאמרית קטנה, יש פה אופרה, ואז, כשנדמה שכבר סיימנו, פתאום יש פה איזה קטע כמעט קראוטרוקי מצד אחד וכמעט ניל יאנג החשמלי מצד שני, לפני שכלי המיתר מטביעים אותנו באור שמש. וואו. איזה פאקינג מאסטרפיס. בואו נשמע את זה שוב, והפעם לא נדבר על השפעות. בואו נדבר על ג׳ף לין, שהתיך את כל הדברים שהוא אוהב ולא יצא לו גוש חסר צבע ונטול קוהרנטיות, אלא סימפוניית פופ זעירה ושלמה, שמסיימת נפלא את צד 3 של האלבום הזה, שכולו סוויטה ליום סגריר, והשיר הזה הוא הקטע הסוגר אותה (המילים בסוף השיר הן לא ״מיסטר בלו סקיי״ כמו שחשבתי שנים, אלא ״Now turn me over", בקשה להפיכת התקליט). [מפ3]
  2. headlines

  3. בוודאי כבר שמעתם שאחרי שנרנג׳ה הכריזו על בואה המיוחל לישראל של Lorde, ממש כמה ימים אחר כך, לורד ביטלה את הופעתה בישראל. באסה גדולה מאוד, ואני מקווה שהיא עוד תגיע – כמו אמנים אחרים שביטלו אבל בסוף באו. אני רק אומר: לפחות זה קרה מהר. עידו שחם אומר: שחררו. [עברית]
  4. אבל היי, Bonobo כן מגיע בינתיים! זה יקרה ב-21 בפברואר בביתן 2 בגני התערוכה, תל אביב. כרטיסים ב־259 ש״ח. [עברית]
  5. יו, לא לשכוח!!! ביום ראשון הזה, החל מ־10:00 בבוקר, שידור חי ומלא בהתרגשויות – המצעד השנתי של רדיו הקצה ועונג שבת. איך אומרים ברדיו של פעם? היו עמנו. איך אומרים ברדיו של היום? שימו תזכורת בטלפון ל-9:58 ותורידו מראש את האפליקציה של הקצה כדי שתוכלו לשמוע אותנו איפה שלא תהיו. ההצבעות שלכם, ההגשה שלנו, החגיגה של כולם!
  6. אני לא יודע איך אתם חווים את סוף השנה הזאת, אבל בשבילי מדובר בלא פחות מתענוג. אני צולל לתוך רשימות שירים ואלבומים ושולה פנינים שפספסתי, והנוהג הרווח ללוות רשימת סיכום בפלייליסט שאפשר לשמוע בלחיצה אחת מקל מאוד על העניין. הפסקול שלי מלא בשירים שאנשים מתעקשים שהם השירים הכי טובים של השנה, וגם אם זה לא תמיד קולע לטעמי, זה תמיד מעניין ותמיד מגוון. ביום ראשון נסגור את השנה רשמית עם המצעד השנתי של רדיו הקצה ועונג שבת, אז קחו יום חופש, נשימה עמוקה, וקפצו ראש יחד איתנו לתוך השידור המרתוני הנרגש שלנו שבו נציג לכם את אלבומי השנה ושירי השנה שאתם בחרתם! אתם ולא אחרים! אני ממש מתרגש ומצפה, וגם לא מעט במתח (קוואמי הוא היחיד שיודע מה סדר המצעד, ממש עד הרגע האחרון). יש לי ניחושים, אבל אני בעיקר מצפה להיות מופתע.
    בכל מקרה! הנה הנאגלה העדכנית של סיכומי שנה מעניינים בעיניי ובאוזניי שטרם פרסמתי פה. קחו אותם, הם שלכם:

  7. 50 שירי השנה של עונג שבת כבר כאן להאזנה, הורדה, קריאה וגם פלייליסטים באפל מיוזיק ובספוטיפיי. תיהנו! [עברית]
  8. קוואמי בחר כאן בעונג את 70 שירי השנה שלו, כולל פלייליסטים נוחים באפל מיוזיק ובספוטיפיי! איזה כיף גדול וכמה הפתעות. בפייסבוק תמצאו גם את אלבומי השנה שלו. [עברית]
  9. שידרתי שתי תכניות סיכום ברדיו הקצה בשבועיים שחלפו מאז העונג האחרון, ואני גאה בשתיהן במיוחד: האחת היא 3 שעות של סיכום השנה בעולם הגדול, כולל מוזיקה מ-30+ מדינות ברחבי העולם שבדרך כלל לא נשמעת בקצה או ברדיו הישראלי בכלל. תודה גדולה גם לשדרני הקצה ולדיג׳ייז ושדרנים אחרים שהמליצו לי על שירים ספציפיים לתכנית הזו, שהייתה מאמץ קבוצתי הרבה יותר מתכנית סולו. הם כולם מקבלים קרדיט על כל שיר ושיר שלהם בתכנית עצמה. הסיכום השני ובעצם האחרון שלי לשנה זו היה תכנית שחשבתי עליה חודשים ואני שמח שעשיתי: מסיבת סוף השנה שלי ברדיו! פשוט באתי לאולפן עם השירים שהכי הכי הכי הרקידו אותי השנה, ותיקלטתי אותם לייב באולפן, קצת כמו במסיבה רק עם ג׳ינגלים וכמה דיבורים. תודה לטל שבאה לרקוד איתי באולפן ועזרה לאווירת המסיבה האמיתית. האזנה נעימה! [סטרים]
  10. ↫ להמשך קריאה…

22 בדצמבר 2017

70 שירי השנה של קוואמי ל־2017

2017 היתה שנה שלא תיאמן בכמות ההיצע המוזיקלי המעולה שבה. כדי לצאת מזה איכשהו בשלום, החלטתי לקחת על עצמי לעשות את מצעד השירים הסובייקטיבי לחלוטין שלי, כשיש בו רק קריטריון אחד – שכל השירים שאבחר לא יופיעו באלבומים שנמצאים ברשימת אלבומי השנה שלי (ושאפרסם בקרוב בעמוד הפייסבוק שלי). וזה היה קשה, לאללא. אבל אחרת היו פה עוד איזה אלפיים שירים, וחשבתי ללכת על רשימה מצומצמת' *רק* 70. אז יש עוד הרבה, אבל הם באלבומים, וגם חלק מהשירים פה עצמם לקוחים מאלבומים שלא יהיו ברשימה השניhה שלי מאותן סיבות בדיוק של כמות, אבל שמגיע להם להיות. והדירוג הוא כמובן עבור הכיף בלבד, כולם פה שירי השנה. מקווה שתיהנו.

הנה פלייליסט יוטיוב, הנה פלייליסט ספוטיפיי והנה פלייליסט באפל מיוזיק. בשניהם חסרים שירים שלא נמצאים בשירותים השונים.

↫ להמשך קריאה…

17 בדצמבר 2017

50 שירי העונג של 2017

שירי העונג 2017

זה מוזר לשקול תמונות במילים ולהגיד, כמו שאומרים כולם, שתמונה אחת שווה אלף מילים, אבל אני לגמרי יכול להגיד: תמונה אחת יכולה לחסוך כמה פסקאות טובות. למשל התמונה הזו – ברגע שנתקלתי בה ידעתי שהיא מתאימה בול לפוסט שירי השנה, כי ככה בדיוק הרגשתי כשניסיתי לבחור את 100 שירי השנה שלי, ואז כשניסיתי לצמצם אותם ל־50 שירי השנה שלי (לא הצלחתי, שיקרתי. יש ברשימה הזו 52 שירים). מספר כל כך לא הגיוני של שירים מעולים יצאו בתריסר החודשים האחרונים, שירים שהלהיבו אותי וריגשו אותי, שירים שהזיזו אותי וגרמו לי לרקוד ולרצות להרקיד איתם, שירים שהתנגנו לי בראש ובלב, שירים שזמזמתי באוטובוס ושרתי במקלחת, שירים שהיה לי ברור שאני צריך להשמיע ברדיו, שירים ששלחתי לחברים בהודעות פרטיות, שירים שקיבלתי מחברים בהודעות פרטיות – כל כך הרבה שירים!!! וכשניגשתי לאסוף אותם בתיקייה ורשימה אחת, הרגשתי כאילו אני טובע. ממש טובע בים נפלא של מוזיקה מרגשת.

אבל בסופו של דבר, המסורת מחייבת, וזו מסורת שקיבלתי על עצמי בשמחה: לזקק את 50 השירים (טוב טוב, 52 השירים) שיאירו לדעתי הכי רחוק, ורגע לפני שאני טובע בכל המוזיקה הזו, לשלוף יד אחת החוצה, לבקוע את מסך המים, ולהרים כדי שתראו: אלה! אלה נוצצים במיוחד! אלה יפיצו בכם אור!

כלומר, אני מקווה. אני יודע שהם הפיצו בי אור.

52 השירים שלפניכם הם לא בהכרח טובים יותר משאר שירי השנה. הבחירה, כתמיד, היא פרטית. אין כאן דירוג, אף שיר לא עולה על אחיו, וכולם היו בניי. הקריטריון היה אחד: מה הכי יקר ללבי, על מה אני לא יכול לוותר, איזה שירים ממש עשו לי את השנה, איזה שירים אני רוצה לבקש מכם לשמוע – שוב, או לראשונה – ולטעון לזכותם.

יש כאן שירים מעולים מאלבומים מעולים. יש כאן שירים מדהימים מאלבומים מסריחים. יש כאן שירים שאין להם אלבומים. יש כאן שירים שלא יצאו! כלומר, יש פה לפחות שיר אחד שהוקלט במיוחד לתכנית שלי בקצה, ועוד שיר אחד שהתפרסם רק כיוטיוב. זה לא משנה מאיפה הם באו. זה משנה לאן הם הולכים. עם קצת מזל: אליכם לתוך הלב.

שידרתי החודש שתי תכניות סיכום שנה, עם פי 2 יותר שירים מאשר ברשימה הזו. רוב הרשימה הזו נמצאת גם בתכניות, אבל השתדלתי שיהיו גם שינויים ושירים שנמצאים רק פה או רק שם. בכל מקרה, אתם מאוד מוזמנים לקבל את הגירסה המורחבת והמקוריינת כאן: תכנית שירי השנה שלי חלק א׳, תכנית שירי השנה שלי חלק ב׳.

כתמיד, הצעת ההגשה היא: תורידו את הזיפ, פתחו אותו לתיקייה, ותנגנו על שאפל. תנו להכל להתנגן, ואם אתם מתאהבים – דיינו. לא מיותר לציין: אם אהבתם משהו במיוחד, חפשו עוד מאותו אמן, ואל תהססו לקנות אלבום, שיר, חולצה, כרטיס להופעה. תרבות טובה צריכה תמיכה.

להצבעה לאלבומי ושירי השנה שלכם | לכל סיכומי 2017 בעונג | לכל סיכומי השנה ברדיו הקצה

הפתעה! האזינו ל־50 שירי השנה אונליין: Listen on Apple Music | Listen on Spotify
[לא כל שירי הרשימה זמינים בשירותי הסטרימינג. הרשימה המלאה זמינה רק פה]

שירי העונג מהשנים הקודמות:
שירי העונג של 2016, 2015, 2014, 2013, 2012, 2011, 2010, 2009, 2006, 2006 חלק ב'

↫ להמשך קריאה…

15 בדצמבר 2017

עונג שבת: אלקטרו מסיבה רוקדים

    the chemical brothers

  1. openline[סליחה אם כבר קראתם את זה השבוע בפייסבוק של העונג] אני מניח שרוב האנשים לא עוצרים לחשוב על זה, אבל בתור מישהו שכותב ומדבר די הרבה על מוזיקה מדי שבוע, מצאתי את עצמי בעבר מנסה לשרטט את המסלולים המוזיקליים של עצמי – כלומר, להבין את השתלשלות והתפתחות הטעם שלי, מה הוביל למה. לכל אחד יש מין ביוגרפיה מוזיקלית כזו, ויש בה סיבה ותוצאה: אם לימדו אתכם מוקדם שאייטיז זה איכסה, אולי לא תצליחו לעולם ליהנות היום מבלאד אורנג׳, נגיד. ולהיפך – אם גדלתי על רוק אמצע הדרך האמריקאי של שנות השבעים אני אעוף עכשיו על דה וור און דראגז, כי האסתטיקה והמהלכים האלה נזרעו בי מוקדם, אני בשל אליהם. אז בזכות איזה אלבום, שיר או אמן ששמעתי מוקדם, בגיל הנעורים, אני יכול עכשיו לאהוב אמן או אלבום עכשוויים שלא הייתי מתחבר אליהם? אני אוהב המון סוגים של מוזיקה, אבל אני מאמין שהזרעים לכל הפרחים האלה שאני נהנה מהריח שלהם נזרעו אצלי מוקדם. בגיל 15 הייתי חד משמעית נער של פרודיג׳י. זה היה מעבר הגיוני מהרוק על גבול המטאל ששמעתי בתחילת־אמצע הניינטיז למוזיקה אלקטרונית שגולשת על אנרגיות דומות של פאנק ומטאל. ואני חייב לפרודיג׳י המון דברים בחינוך המוזיקלי שלי ובפתיחת האופקים המוזיקליים שלי. אבל היו אלה דווקא אחיהם החורגים, The Chemical Brothers, להם אני חייב תודה גדולה לא פחות, אבל הרבה פחות מובנת מאליה. אם פרודיג׳י הרחיבו את מה שאהבתי בהיפ הופ ובמוזיקה אלקטרונית אגרסיבית שמתפרצת ומכסחת (כלומר הרחיבו את הידע והחיבה הקיימים שלי לדברים האלה), אז הבראדרז הכניסו לאוזניים שלי בדלת האחורית הערכה לדברים שממש לא אהבתי קודם. באתי בשביל הטירוף והביג ביט של "Setting sun" ושל השיר הראשון שלהם ששמעתי בחיים, "Block rockin' beats", שיר שעדיין, גם היום, 20 שנה שלמות אחרי המפגש הראשון שלנו, עדיין מעביר בי צמרמורת ברגע שהוא מתחיל. הייתי ילד פרודיג׳י, ומה ששמעתי בשירים האלה היה את הביג ביט המשוגע הזה שהכרתי מפרודיג׳י, חיפשתי עוד פרודיג׳י. אבל כשנכנסתי לתוך האלבומים של כמיקל בראדרז גיליתי שם המון המון דברים שלא היו אצל פרודיג׳י. דברים שפתחו לי את הראש באמת: בהדרגה, ולפעמים בלי לשים לב, למדתי לאהוב האוס, רצועות ארוכות שמתפתחות לאט, השפעות של דיסקו ודארק אייטיז, אמביינט בריאן אינו־אי ואלקטרוניקה היפנוטית סטייל 808 סטייט, סינתיסייזרים, סינתיסייזרים!!! והדברים האלה בתורם סללו את הדרך שלי להתחיל לעכל את Daft Punk מעבר ללהיט־שניים הגדולים של אותה תקופה, להבין מה מבריק ב־New Order, להתאהב עד כלות ב־Justice, זה פתח לי את הדרך להתרגש מ־LCD Soundsystem, והניח את הזרעים לאהבה הגדולה שלי לטוד טרייה. בקיצור, אני חייב הון תועפות מוזיקלי לבראדרז. וזה לא הספיק לי ששידרתי ספיישל שהוא בעצם סט בן 3 שעות כשהם באו לארץ. האהבה הזו דורשת חגיגה נוספת, גם של הבראדרז וגם של הדברים שהם פתחו בפניי. אז למקרה שפספסתם, ביום חמישי הקרוב אני הולך לתקלט יחד עם תום שדמי לילה שלם של כל הדברים שהזכרתי כאן ועוד. אנחנו קוראים לזה Elektrobank – מסיבה אלקטרונית בלילה הארוך ביותר, ורוצים לנגן מוזיקה אלקטרונית חכמה כמו זו של הכמיקל בראדרז, מוזיקה שהיא לגמרי נותנת בראש ולגמרי אלקטרונית, אבל היא מגוונת ועשירה ומשתנה ולא אוכלת את הראש. אם אתם בעניין, בואו ותביאו חברים. [מפ3]
  2. headlinesCom Truise ינחת בישראל להופעה אחת בגגרין בתל אביב, 6 במרץ. כרטיסים עולים 149 ש״ח. [עברית]
  3. איך עובר עליכם חודש הקצמבר החגיגי??? טובעים בסיכומים? מגלים אוצרות? מתווכחים מה היה האלבום הכי גדול של 2017? אה, זה רק אני עושה את כל הדברים האלה? טוב, אז למה שאחגוג לבד – הנה כמה סיכומים שיעזרו לכם להגיע למצב האקסטטי שאני נמצא בו כבר שבועיים:

  4. תכנית שירי השנה השנייה והאחרונה שלי שודרה השבוע ביום שלישי ברדיו הקצה, והיא מלאה שירים טובים כרימון אז קחו אותה. אני טיפ-טיפה מתעכב עם פוסט שירי השנה שלי כאן בעונג, אבל נשבע שהוא ממש מעבר לפינה. [סטרים]
  5. סיכומי השנה בקצה שעלו השבוע: חלק ב׳ של סיכום השנה של אגוזי המלך, שירי השנה של יאיר רוה בסינמסקופ, קוואמי סיכם את האינדי רוק חלק א׳, ואז את האינדי רוק חלק ב׳ + מוזיקה מסביב לעולם, ניצן פינקו בוחרת את אלבומי השנה של RIOT, אורי זר אביב בוחר את הקטעים האלקטרוניים והאלקטרופופיים הכי טובים של 2017, בר פלג מסכם מהזווית שלו את המוזיקה הישראלית הכי טובה שפספסתם השנה, וגם רוני פיאלקוב בוחר את שירי השנה שלו. [סטרים]
  6. פיצ׳פורק העלו הילוך בבת אחת, ופרסמו כמה רשימות גדולות, ואני חושב שאפשר עדיין להגיד שמדובר כנראה במגזין הכי משפיע באיזורים החוץ־מיינסטרימיים, אז כדאי לתת את הדעת או לפחות לפשפש ברשימות האלה למצוא אוצרות. בראש רשימת 100 שירי השנה שלהם עומדת בחירה קצת אומללה בעיניי, לא בגלל שהשיר לא טוב אלא כי לא משנה מה השיר הכי טוב בעיניכם של השנה, זה לא השיר הזה, וכי ניכר בבירור מהטקסט שמצורף לו שהבחירה בו היא 100% קשורה לפוליטיקת הזהויות ולהבעת עמדה במתחים הפוליטיים־חברתיים־גזעיים שמעסיקים את ארה״ב ובמיוחד את הליברלים בארה״ב בשנים האחרונות ובשנה האחרונה יותר מכל. מבחינתי הרשימה שלהם הייתה די מושלמת אם פשוט היו הופכים את כל הסדר שלה. פיצ׳פורק בוחרים גם את 50 אלבומי השנה שלהם וכאן הרשימה קצת יותר נורמטיבי וצפויה (#1: קנדריק) אבל עדיין מעניינת. הם מתמקדים גם ב־20 אלבומי הראפ של השנה (אני חותם לגמרי על 4 המקומות הראשונים שלהם), וב־20 אלבומי הרוק של השנה – לא יודע אם הייתי מגדיר את פליט פוקסז או LCD Soundsystem כרוק, אבל הם שם ברשימה. [אנגלית]
  7. ↫ להמשך קריאה…