12 במרץ 2011

עונג שבת: יפניות בצמר פלדה

"אנשים צעירים חושבים על האינטרנט כמשהו שמגלם נעורים וחדשנות וחופש ויופי, באופן שבו דור שנות השישים חשב על רוקנ'רול" – ג'רון לנייר, במאמר השבוע שלנו (בהמשך)


    שקט. תצלום אילוסטרציה: CC

  1. זה היה שבוע יוצא דופן בריקנותו, מבחינה מוזיקלית. במהלך כמעט כל שעות הערות שלי הייתי שקוע במלאכה שלא איפשרה לי לשמוע מוזיקה. זה חריג בנוף היומיומי שלי, בו כמעט לכל מלאכה או מנוחה יש פסקול משלה ופתאום – שממה של שקט. מחד, אפשר לשמוע טוב יותר את המחשבות שלך צפות בחלל הצלול. מצד שני, אין להן לאן להיקשר, קצב לפעום לפיו, שביב מלודיה לרדוף אחריו, שורה שתפר(ה) אותן. זו חוויה משונה עבורי, חריגה וגם, לא אכחיש, מהנה במידה מסוימת. ואם יש פסקול לשממה הזו, הוא ודאי נשמע כמו "Hain" של Ø + Noto, הדבר הכי דומם שאי פעם שמעתי שעדיין נחשב בעיניי מוזיקה, עדיין יש בו רטט. [מפ3]
  2. freealbumלפני כמה חודשים, בשלוש וחצי בלילה באמצע המדבר, עליתי יחד עם חבריי לפרויקט We are ghosts על הבמה של פסטיבל אינדינגב. כמו תמיד, לא היה לנו מושג מה אנחנו הולכים לנגן, וזה התברר לנו רק ברגע שהצליל הראשון פרץ את הדממה המדברית של אמצע הלילה, בה רוב באי הפסטיבל "עסקו בנסיונות להגדלת הילודה או סתם נחרו להם באוהלים", כפי שכתב דויד פרץ. רק כ-30-40 איש התקבצו בצינת הלילה המדברית מול הבמה המרכזית, לצפות בכעשרה אנשים שמנסים לנגן ביחד בלי שום תכנון מוקדם, לחנים מוסכמים או אפילו סולם שהוכרז מראש. בניגוד לפעמיים בהן נכנסנו לאולפן ולפעם הקודמת בה עלינו על במה בתיאטרון תמונע, הסיכום מראש היה שהפעם לא מקליטים את הסשן. סשן שיתפזר לאוויר המדבר ברגע בו ננגן אותו, ולא יישאר לו זכר אלא בזכרונות המתעתעים של מי שניגן או הקשיב. אבל רימו אותנו, ומסתבר שכל הופעות הפסטיבל הוקלטו בערוצים. וכך קרה שבנימין "מורפלקסיס" אסתרליס, מייסד ומוביל הפרויקט הזה, קיבל לידיו את ההקלטות ומיקסס מהם EP בן 4 שירים, לייב באינדינגב, שאפשר לשמוע ולהוריד עכשיו בבנדקאמפ. זה מוזר ומרגש עבורי להאזין לערב שלא זכרתי ממנו שום צליל, ופתאום הוא נשמע כל כך חי ומובנה ומעניין. גם אני רימיתי, אגב, ומוקדם יותר באותו הערב הקלטתי את לאון פלדמן, שהיה הכרוז ב-Cage rage בין בום פם לאחים רמירז, הקלטה שהשתמשתי בה ברצועה הראשונה ב-EP. [בנדקאמפ]
  3. freealbumממש כמונו, גם רובין פקנולד, סולן Fleet foxes, לא מצליח לחכות בסבלנות עד יציאת האלבום המלא השני של הלהקה בחודש מאי, והשבוע הוא שיחרר דרך חשבון הטוויטר שלו לינק להורדת 3 שירי סולו מצוינים, אחד מהם עם סולן גריזלי בר (!). הוא נשמע מעולה לבד, מזכיר טיפה את שירי הסולו של ג'ים ג'יימס בפריטה הענוגה, ובעיקר יפה יפה יפה. (יפה). [מפ3]
  4. עינב ג'קסון כהן הוציאה את אלבום הבכורה הכה-יפהפה שלה, עץ נופל ביער, ובאופן טבעי רגע הוצאת האלבום גורר אחריו ראיונות ואייטמים לרוב. שני הראיונות הכי מעניינים שנתקלתי בהם, וגמעתי אותם עד טיפתם האחרונה, הם הראיון הארוך, המעמיק והנפלא של עלמא, אותה בחורה שאחראית לראיון המרתק עם קוואמי לפני כמה חודשים; והראיון המוצלח של ליה פן עם ג'קסון כהן, שעסוק קצת יותר (ובצדק) בשחזור סיפור המעשה והכרת האמנית הדי-אלמונית-בסך-הכל לקוראי "הארץ". האחרית המעולה של בן שלו לאותו ראיון מפרקת רגעים מוזיקליים יפים במיוחד באלבום של כהן, ומי ששמע את האלבום (הנה כאן, בחינם) יכול להשוות. [עברית]


  5. היש תמונה פחות בריטית מזו?

  6. אז מה אתם אומרים על "Brick by brick", השיר החדש של הארקטיק מאנקיז? הוא רחוק מהסאונד הארקטיקי המוּכר אפילו יותר מ-Humbug, האלבום האחרון, ונשמע קצת כאילו ג'וש הום הוציא שיר מחווה לסבנטיז תחת השם של הארקטיק מאנקיז. אבל הוא אחלה שיר, מתוך האלבום המתקרב בעל השם המעודן Suck it and see, כשמתעלמים מהציפיות שלנו מ"שיר חדש של ארקטיק מאנקיז". מה דעתכם? [טיוב]
  7. [תודה לאביעד] הגיע, הגיע! במיוחד ליום שישי, עדיין חמים מהתנור כמו לחמנייה טרייה – "Money and run", השיר החדש של UNKLE עם ניק קייב. מי שקיווה ליצירת מופת של ביג ביט כמו "Lonely souls" או "Rabbit in your headlights" יתאכזב מאוד – מדובר ב-UNKLE של ימינו, קרובים הרבה יותר לטריטוריה הרגילה של קייב, עם הגיטרות ומעברי התופים והכל. [סטרים]
  8. זה הדבר הכי חשוב שלמדתי השבוע. זה מבריק, פשוט ואלגנטי – כמו תורת האבולוציה או תורת הגרביטציה. [אנגלית]
  9. [תודה לדן] ריף כהן הישראלית הוציאה שיר פריזאי מתוק וממכר, מלא שמחת חיים: "A Paris". נראה אתכם לא מתאהבים בה. [טיוב]
  10. עצום! URL hunter הוא המשחק הראשון שמשוחק בשורת הכתובת של הדפדפן שלכם. ככזה, הוא לא יעבוד אם אתם מבקרים באתר דרך טלפון סלולרי, אייפד ודומיהם. רק במחשב רגיל עם מקלדת. [אנגלית]
  11. "To begin" הוא שיר ראשון להאזנה מתוך האלבום המתקרב של Alela Diane המצוינת, שכבר הומלצה כאן בעבר. ספוילר: היא עדיין מצוינת, והשיר החדש נפלא. [סטרים]
  12. Listen before you buy הוא בסך הכל בלוג וורדפרס פשוט שמאגד סטרימים של אלבומים מלאים מאתר Grooveshark. אבל הוא עושה הרבה יותר מזה – הוא עורך ואוצר אוסף מתחדש של אלבומים מעולים להאזנה חופשית מתוך אינסוף האלבומים שאפשר לשמוע בגרובשארק, ומאפשר להאזין להם בנוח עם לינקים בריאים לרכישת מה שאהבתם, ומידע נוסף על האלבום שלא בהכרח קיים בגרובשארק. קצת עשה לי את השבוע. [אנגלית, סטרים]
  13. מתוך אלפי המוזיקאים שהשתתפו השנה בפסטיבל SXSW בטקסס, 473 מחזיקים עמודים בבנדקאמפ. אז בנדקאמפ, שמתאפיינים בכך שהם עושים כמעט הכל נכון ולמען המוזיקאים והמאזינים – פתחו עמוד גדול, מינימליסטי וקולע, שמאגד את כל 473 האמנים האלה ונותן האזנה נוחה בקליק לשיר מכל אחד מהם. אוצר עצום של מוזיקה נהדרת להאזנה חינמית, שהאזנה רצופה לו תיקח בערך יממה ושש שעות, לפי ההערכה שלהם, ותגרום לכם בעיקר להשתאות מול כמות המוזיקה הטובה שקיימת בעולם בכל רגע נתון. תחנת הרדיו המושלמת של השבוע. [בנדקאמפ]
  14. נעמה מ"מחתרת הקשוחים" פצחה במסורת חדשה והו-כה-מבורכת: הופעות מחו"ל לאובדי עצות. בכל פעם שיגיע ארצה אמן או להקה מחו"ל שאינם נמנים על עדות אלטון-ג'ון-לאונרד-כהן-כולם-יודעים-מי-הם, נעמה תפרסם פוסט לאנשים שרוצים לדעת מיהו האמן המדובר, והאם כדאי להם ללכת. לדוגמה: הבאזקוקס, שיופיעו השבוע בבארבי. מי הם? מה הם שרים? האם כדאי לי להכיר את השירים ולבוא? מדריך יעיל ומועיל למתלבטים. [עברית]
  15. "Windows" הוא שיר חדש ומוצלח מתוך EP חדש של Broken bells, הצמד שבחרתם למקום ה-8 באלבומי השנה 2010. [סטרים]
  16. [ויה קנדי] הקליפ החדש ל-"Oh, something's quiet", השיר החדש של J.Viewz הישראלים מגיע עם… בואו נקרא לזה "הצעת הגשה" לסיטואציה הכי מתאימה להאזנה לשיר הזה. יאמי. [טיוב]
  17. סוף סוף, כמה שנים אחרי ששמענו אותה לראשונה עם שירים מעולים כמו "עדיף" ו"לא חיה בכלל" באי-פי המשותף "כמה אהבה" עם דני הדר, נגה שלו עומדת להוציא את אלבום הבכורה המיוחל שלה, ומתראיינת לליה פן ב"הארץ". שימו עליה אוזן – לא רק, אבל במיוחד אם אתם מחובבי קולות נשיים נמוכים כמו של קורין אלאל או ענבל פרלמוטר. [עברית]
  18. הניו יורק טיימס העלו משחק אבן-נייר-ומספריים (אבניירו, בשמו הרשמי) שמנסה ללמוד את הדפוסים שלך ולנצח אותך. נראה אם תצליחו להפתיע אותו מספיק פעמים כדי לנצח. [אנגלית]
  19. "Burning Jacob's ladder" הוא שיר חדש של מארק לנאגן שאפשר להוריד חינם (!), והוא לקוח מתוך… משחק וידאו? וואו, לא ראיתי את זה בא. [מפ3]
  20. החדשה השבועית הכי מרגשת עבורי, כנראה, היא חזרתה המופלאה לחיים של Carmen Sandiego, או יותר נכון גלגולו המחודש של משחק המחשב העצום Where in the world is Carmen Sandiego, שהתחלתי לשחק בכיתה ד' ואף פעם לא לגמרי סיימתי. באטלנטיק מראיינים את כותבי המשחק החדש, שעלה לרשת כאפליקציית פייסבוק חינמית. אני הולך לפתוח פייסבוק או משהו! [אנגלית]
  21. ביום רביעי הקרוב ייערך באוניברסיטת בר אילן כנס מוזיקה ישראלית בעידן הדיגיטלי, לכבוד חנוכת אולפן חדש במחלקה למוזיקה. הכותרת מרשימה ואקדמית והכל, אבל מה שמעניין אותנו פה הוא: א. שהכניסה היא חינם לגמרי. ב. שהתכנייה פשוט מרהיבה: פאנל על "אותנטיות מוקלטת", פאנל על "כיצד משפיעה הקלטת מוזיקה על כתיבתה?", פאנל על החדירה של כלים קלאסיים לרוק של ימינו (עם בועז כהן, שלמה יידוב, אסף אבידן, אסף תלמודי, רועי ירקוני ועוד!), ומופע חגיגי שיכלול קונצרט בביצוע 100 מטרונומים דיגיטליים, יצירה של סטיב רייך וקונצרטי לפטופ קצרים. אדיר. [עברית]
  22. [תודה לשאול] Cry Baby הוא סרט דוקומנטרי לצפייה אונליין על פדל הווא-ווא לגיטרה. נשמע מעניין. [טיובז]

  23. גיבור גיטרה. ג'ון פרושיאנטה בתמונה האהובה עליי שלו

  24. עלמא כותבת יפה והולם כל כך על ג'ון פרושיאנטה, שחגג השבוע יום הולדת 41 כשהוא "איש דת לכל דבר. אבל בשבילו אלוהים הוא מוזיקה. מוזיקה היא אלוהים. ואם קודם דיברנו על יופי, אין משהו יפה בעולם בעיניי מאשר אדם המקדיש את כל כולו וישותו למוזיקה, וזה מה שג'ון עושה". אני גם אוהב את זה שכל מי שאוהב באמת את ג'ון פרושיאנטה קורא לו ג'ון. שימו לב שזה כמעט לא קורה עם אמנים אחרים, בטח לא אמנים עם שם כל כך גנרי כמו ג'ון (לא תראו חובבי וייטס מדברים על "האלבום של טום שאתה הכי אוהב"). זו קירבה מסוג אחר. "המוזיקה שלו גורמת לנו להרגיש יותר קרובים לעצמנו. יותר קיימים", מסכמת עלמא. מזל טוב! [עברית]
  25. אלוהים ישמור, אני לא מאמין שבאמת קיים דג בוץ, שחי בעיקר מחוץ למים. נראה כאילו ג'ים הנסון עיצב אותו. והביצים… זה כבר מטורף מדי. אבל זה אמיתי, וקיים ביפן, ודי מדהים\דוחה. [טיוב]
  26. [תודה ליאיר יונה] ב-NPR תוהים: מה קרה לאודיופיל, זה שמקפיד להאזין למוזיקה באיכות הטכנולוגית הנשגבת ביותר ומחפש שיחזור מדויק ככל האפשר של הצליל המקורי, בעולם בו שולטים האייפוד, המפ3, מלחמות העוצמה ואוזניות מעפנות? סקירה יפה ומאוזנת, ואהבתי מאוד את מה שאמר שם ג'ון אייברסון. [אנגלית]
  27. "Wake and be fine" נשמע כמו הסינגל החדש של Okkervil river כמעט כמו שהסינגל החדש של הארקטיק מאנקיז נשמע כמו הארקטיק מאנקיז. ייקח לי זמן להתרגל לזה, אבל בינינו, אף פעם לא יכולתי לעמוד בפני ויל שף. [סטרים, מפ3 = מייל]
  28. אייל מרדיו פרימיום להמונים ממליץ ומקשר לסרט תיעודי באורך מלא על פרינס. "אני מרגיש תמיד צורך להסביר את גדולתו של פרינס", הוא כותב ובצדק. הענק הזה נתפס אצל רוב האנשים כסתם עוד כוכב פופ שהתיישן, אבל מדובר בגאון מוזיקלי, ששווה להתעמק בו. [טיוב; עברית]
  29. [תודה לטל] אוסף גלויות צבעוניות מ-1910, שמתארות את החיים שהיו צפויים לנו בשנת 2000 הרחוקה. אהבתי במיוחד את האינטרנט ואת שיחות הווידאו. [פליקר]
  30. [תודה לערן] אם כבר פשפשנו בעבר עם הגלויות, הנה צלילה עמוקה לנבירה אינסופית במעמקים: Critical past הוא אתר מדהים שאוצר עשרות אלפי תיעודי וידאו דוקומנטריים לצפייה חופשית ולרכישה בתשלום. חלק הארי של הקטעים הוא משנות הארבעים, אבל יש גם כאלה שמגיעים רחוק הרבה יותר בציר הזמן. הנה רוסקו הולקומב, נגן בנג'ו מהרי האפלצ'יה. רק לצלול. [אנגלית, וידאו]
  31. הו כן – את “Caffeinated Consciousness", השיר החדש של TV on the radio, אני אוהב פי כמה וכמה מהשיר הקודם ששוחרר לפני שבוע-שבועיים. הבו לי עוד מזה, בבקשה! [סטרים, מפ3 = מייל]

  32. אני מניח שבארץ היו קוראים לו ירון? ג'רון לנייר

  33. [תודה לבני] ג'רון לנייר, מאנשי המפתח החשובים בווב של שלושים השנים האחרונות, כתב ספר חדש ובו הוא מבקר ברהיטות ובחריפות את המגמות אליהן צועדת כיום הרשת בגאון: שיחרור מידע, הפיכת שירותים רבים ככל האפשר לחינמיים, רווחים מפרסום במקום ממכירת מוצרים, חשיפה מלאה ברשת. יש לו הרבה נקודות מאוד מעניינות, והראיון איתו עוסק בהרבה מאוד נושאים חשובים הרבה יותר ממודלים כלכליים (כמו זהות ייחודית והדרך בה הרשת משטחת אותה גם בתפיסה המציאותית שלנו; כמו השטחת רעיונות ויצירתיות; כמו חיי נצח דיגיטליים), ובמיוחד קרובות ללבי העצות שהוא מפרסם בספר, בשאלה איך לשמור על האינדיבידואליות שלך, על מי שאתה באמת ושהיית לפני שהתחברת לרשת, גם היום כשחלק גדול מאוד מזמננו ותודעתו עובר מחוץ לגוף שלנו, במוח הכוורת החברתי של הרשת: "בנה אתר שאומר משהו על מי שאתה, ושלא מתאים לתבנית של הרשתות החברתיות; אל תכתוב ברשת בלי להיחשף, אלא אם החשיפה מסכנת אותך; הפץ מדי פעם סרטון שזמן ההכנה שלו היה ארוך פי מאה מזמן הצפייה בו; כתוב בבלוג פוסט שדרש שבועות של התבוננות, עד ששמעת את הקול הפנימי שרוצה לצאת החוצה". אלה דברים שראוי לחקוק מעל כל מסך מחשב! ובנוגע למודלים הכלכליים שמדוברים בחלק הראשון של הכתב: איכשהו נותרת התחושה שהוא נאחז בשיניים במודל הקפיטליסטי כפיתרון הטוב ביותר, בעוד המציאות מראה שגם הוא לא פיתרון מבריק בהכרח לכלכלה אנושית, ושמגרעותיו רבות וקשות. "אנחנו, אנשי הטכנולוגיה, שכחנו חלק מהחובות שיש לנו כלפי שאר החברה", אומר לנייר, "קידמנו טכנולוגיות שיש להן ממד אנטי־אנושי, ושרוששו אנשים במקום לעזור להם. זה לא עובד (…) חשבנו שהרשת חשובה, שכחנו שמה שחשוב הוא האנשים" – זה טיעון טוב, ואני יכול להסכים עם חלקים גדולים ממנו, כמו גם עם הטענה שהרשת הולכת ונסגרת למודל שבו ההמונים משתמשים בשירותים בחינם, והטייקונים המעטים מרוויחים את ההון מהכנסות הפרסום בשירותי החינם (גוגל, פייסבוק ויוטיוב, למשל). אבל כשהוא אומר "הרעיון הוא להפוך כמה שיותר מהחיים לבעלי ערך כלכלי", הוא קצת מאבד אותי – וגם חלק גדול מאוד, אולי מרכזי, בקסם של הרשת ובאפשרויות שהיא פותחת עבור אנשים. בכל זאת, מה שיש לו לומר על יצירתיות, אינדיבידואליות ואישיות ברשת – חשוב הרבה יותר מדעותיו הכלכליות. [עברית]
  34. [תודה לגבי] לא רק לאונרד כהן, גם פרנק זאפה השתתף במיאמי וייס. ג'יזס, כמה רגעים מתים יש בתכנית הזו. [טיוב]
  35. כחלק מאיזה פרויקט ספונטני שלא ברור לאן הוא הולך, הורדתי בוכטה של אלבומים טובים מ-2001 שפספסתי בזמן אמת. בין היתר הורדתי אלבום של Prefuse 73, שהכרתי רק בשם, וכצפוי נדלקתי. השבוע יצא לרשת "The only hand to hold", שיר חדש של פרפיוז, יחד עם קולה האדיר של שׁרה וורדן, הלא היא My brightest diamond. אין שם את הגרוב מהדברים הקודמים, אבל יש יופי. [סטרים, מפ3 = מייל]
  36. The pains of being pure at heart, להקה שאף פעם לא ממש נפלתי ממנה אבל רבים מכם בהחלט איבדו בעקבותיה את שיווי המשקל, נותנת האזנה מלאה לאלבום החדש, Belong. בתיאבון! [סטרים]
  37. חסר תרבות ממליץ על 5 שירי בלוגראס בני זמננו, לכל מי שמפחד ממוזיקת בלוגראס אמיתית, עם הבנג'ו והשלייקס וגבעול העשב בין השפתיים. לכו לפתוח את הראש. [עברית]
  38. השירים החדשים של הארקטיק מאנקיז ואוקרביל ריבר רחוקים ממה ששמענו מהם עד עכשיו, אבל "Trembling hands", השיר החדש של Explosions in the sky, הוא כל כך דומה לדברים ששמענו מהלהקה הזו בעבר, שהוא כמעט פרודי. זה לא מפריע לו להיות קטע פוסט-רוק מצוין ומרעיד. [סטרים, מפ3 = מייל]
  39. מי שלא שבע מהאלבום המצוין של ג'יימס בלייק מוזמן להניח את אוזניו על בי-סייד מוצלח, "What was it you said about luck". [סטרים, מפ3]
  40. סוף סוף יש חורף של ממש בחוץ, וגם בפנים. בחוץ זה מתבטא בגשם, ברוח ובקור. בפנים זה האור החם שקורן על דפי הספר שאני מחזיק בעודי שרוע לרוחב הכורסא. למרגלותיי, כמו כלב נאמן, התנור. וזה האלבום הזה, שהוא כמו איגלו – כמוסה חמימה של אור צהוב ואינטימיות אנושית בלב האפלולית הקרה וחסרת הצבע שמסביבה. מזמן לא הזכרתי פה את טורי איימוס, פשוט כי כל אלבומיה האחרונים לא הצליחו לגעת בי. אבל Little earthquakes, אליו חזרתי השבוע בעקבות איזכור אוהב של עינב ג׳קסון כהן, נוגע עדיין. במקומות שפעם כאבו והיו רגישים מאוד למגע, היום פחות. לא כי הם איבדו תחושה אלא כי הם הגלידו, ברובם. "China" דווקא, ולא "Winter" המתבקש, גורם לי להרגיש הכי חורף בעולם. אם "Winter" נשמע כמו פתיתי שלג נופלים בעליצות כמעט, אז "China" הוא העמידה בבית החמים, מול החלון, וצפייה בפתיתי השלג נושרים לאט, נערמים. זה נשמע תלוש בישראל, אבל לפני כמעט עשר שנים גרתי בצפון הגולן, וביום הראשון של השלג בקושי הצלחתי לעבוד, ורק עמדתי מול חלון הדלת הגדול ובהיתי בפתיתים נופלים. בואו נתפעל מהחורף האמיתי הזה כל עוד הוא כאן. [מפ3]

שתהיה שבת שבוגי, קרה ומעוררת!

28 תגובות על “עונג שבת: יפניות בצמר פלדה”

  1. איזה עונג כיפי.
    רק הלינק לקובין פקנולד לא עובד, למרבה הצער…

  2. מאת עירא:

    כמה הזוי, זה נהיה מנהג של תורנויות שישי בלילה.אני יושב במיון, מחכה לפענוח של CT וקורא את העונג, טרי טרי מהתנור. תודה על רגעי ניתוק מבורכים..

  3. הארקטיק מנקיז החדש פשוט טוב ובוגר מהקודמים. אין ספק שיש טרנד כלשהו של חזרה לסאונד של אמצע-סוף הסבנטיז (ראו ערך מידלייק, Iron & Wine, ג'ון גרנט וכו'…)

  4. מאת ילד זין:

    לעירא , אני בפנימית מחכה לסיטי וקורא את העונג…
    גיאחה – אחלה עונג , Prefuse 73 הוא גאון וחלוץ היפ הופ אינסטרומנטלי שללא ספק מגיעה לו הכרה יותר גדולה, במיוחד עכשיולאחר המהפכה של פלייניג לוטוס וגונג'הסופי.
    כיף כיף כיף

  5. מאת פנחס (זין סולח):

    אני לא שומע מוזיקה רק כשאני ישן (אבל לפעמים אני חולם, וגם שם אני שומע)

  6. מאת גיאחה:

    1. הלינק לפקנולד תוקן! לא מצאתי עוד לינק נוח להורדת שלושת השירים בזיפ, אז החלפתי ללינק בסטריאוגם, שנותנים את השירים בהורדות בודדות.

    2. מה זה הכנס הרפואי הזה שנהיה פה בתגובות?! :) צריך להפוך את זה לאיזה משחק בתגובות של העונג.

  7. מאת לאון:

    דג הבוץ מדהים
    הסימפול שלי עוד יותר
    את רוסקו הולקומב הכרתי מעופר טל ידידי, שהשמיע לי אותו מבצע את "מיי גירל" שאחר כך בוצע ע"י נירוונה. זה יופי של דבר מה שהבאת פה עם קטעי הוידאו הישנים. הנה טעימה ממנו גם ביוטיוב http://www.youtube.com/watch?v=1cJRRc8FToQ
    כרגיל מענג
    תודה

  8. מאת רחלי:

    שום מילה על החדש של elbow???
    שבוע שבו יוצאים elbow
    r.e.m
    noah and the whale
    הוא שבוע מוזיקה חגיגי במיוחד!

  9. מאת תמר:

    מדהים :)

    קמתי בשבת בצהריים, ובלי קשר לכלום התחשק לי לשמוע את Little Earthquakes אחרי הרבה מאוד זמן שלא נגעתי בו בכלל. אז התיישבתי עם כוס קפה לקרוא את העונג, ורגע אחרי שחשבתי לעצמי כמה China הוא שיר יפה והולם לעכשיו הגעתי לאייטם 37 :)

  10. איזה עונג משובח. תענוג לקרוא (על רקע שירי בלוגראס…)

    22. זה לא באמת קירבה לג'ון שמניעה את כולם לקרוא לו בשם הפרטי, זה הפחד בלצאת דביל בכך שלא כולם באמת יודעים איך לבטא את שם המשפחה של הבחור.

    27. זהו אוסף גלויות מהתערוכה העולמית, שלדעתי הייתה בפריז באותה שנה. אפשר לראות כמה מנטלית האנשים היו שונים באותה תקופה. ראה את הזחיחות בה המורה מעביד את תלמידו על מכונת "האינטרנט" וכמה צייתנים התלמידים עם האוזניות. תשווה את זה לתמונות של בתי ספר היום. אה?

  11. מאת לזרבוי:

    דג הבוץ עשה לי את הבוקר (מה, כבר צהריים?!).
    ואגב הכנס הרפואי הספונטני שמתקיים פה בתגובות – אני אהיה היום לצערי גם באיכילוב וגם בתל השומר, אם מישהו צריך משהו – תגידו. רק בריאות.

  12. מאת רועי:

    איזה כיף! אלבום חדש לalela diane :)
    מקווה שהיא תצליח לעשות את מה שאעשתה בto be still המעולה שלה.

  13. מאת דורצח:

    אלוהים יודע איך הצלחת למצוא משהו עולץ בווינטר של טורי

    • מאת גיאחה:

      דורצח – במלודיה הפותחת של Winter, במיוחד אם תשווה אותה לצ׳יינה, יש משהו קופצני, קצבי וכמעט עליז, כמו שירי חג המולד. תחשוב על הפתיח של River של ג׳וני מיטשל – אותו אפקט.

      דניאל – למיטב ידיעתי אין אלבום, או לפחות אני לא הצלחתי למצוא.

  14. מאת opie:

    הסרטון של ריף כהן הוא אושר טהור

  15. מאת דניאל:

    אה…
    ל-Ø + Noto האלה, יש אלבום?
    מישהו יודע מה שמו?

    תודה רבה מראש למסייעים/ות

    ושיהיה המשך נעים!

  16. מאת עידו:

    השיר של arctic monkeys מבאס לאללה. אני רוצה את ארקטיק מונקיז שהכרתי! ולא אכפת לי אם הם מתבגרים!

  17. מאת יעל ר.:

    דג הבוץ נראה כמו משהו שרק ביפן יכלו להמציא. מופלא. ובכלל, כל הסדרה שממנה לקוח הקטע הזה (Life של דייויד אטנבורו) מומלצת בחום, בזכות צילומים מרהיבים ורגעים מדהימים ממש של טבע שלא היכרתם.

    היאח על הרעיון ב-13. הגיע הזמן לפינה שכזו.

    הכנס והקונצרט בבר אילן נשמעים נפלא, והייתי שמחה לאמץ טרמפ מרמה"ג או צ.רעננה לשם.
    אגב, לחובבי ההרצאות, בראשון-שני יש גם את כנס "הדור הבא – תרבות צעירים בישראל" בשנקר ברמת גן, עם הרצאות שונות וחינמיות בנושאים שנעים משירה ומוזיקה ועד מיניות ופוליטיקה.

  18. עוד לא נולד פרויקט של אלבה נוטו (קרסטן ניקולאי) שלא הוקלט בסופו של דבר. Ø + noto הוא שת"פ של נוטו עם החשמלאי הפיני מיקה ואיניו. האלבום יצא ב-2001, כמובן שלייבל ראסטר נוטון. http://www.raster-noton.net/releases-cdr039-wohltemperiert-noto.36.html
    ואם כבר שת"פ של קרסטן ניקולאי, אז ברור שהאחרון שלו, עם בליקסה ברגלד, מהשנה שעברה הוא יציאה ענקית (האי.פי., לא האלבום השלם): http://www.raster-noton.net/releases-r-n120-ret-marut-handshake-anbb-alva-noto-blixa-bargeld.195.html

  19. מאת סימבה:

    ושום אזכור לbuild a rocket boys של elbow?? אלבום מיוחד שאשמח לשמוע את ההתרשמות שלך ממנו.

  20. מאת ינשוף:

    חבר טוב שלי, ששנים עובד בגן חיות וגם הביתה לוקח את העבודה לפעמים ומגדל בו מיני-ביבר, טיפח תקופה ארוכה מאוד אקווריום מים מלוחים עם מיני בע"חים ממימי דרום מזרח אסיה, בהם בין היתר גם Mudskippers. רק היום, בדיעבד, גיליתי עד כמה העובדה הזו לא טריוויאלית, שלא לדבר על העובדה שמקרים של ריבוי שלהם בשבי כמעט ולא מתועדים ואצלו הם הטילו ואף גידלו דור המשך.
    ודרך הבלוג של יאיר יונה הגעתי לתכנית הרדיו שלו "סונאר", לה אני מאזין כרגע דרך איקאסט וממנה אני ממש מרוצה וממליץ בחום.

    אה, ופרינס.

  21. מאת בעז:

    איך מוצאים זמן לכל המוזיקה הזאת…. על כל בלוג כזה, נשארים שיעורי ביית לשבועיים !?

    אבל החיים קצרים, המשפחה וההעבודה דוחקת, ובכל רגע אחד אנחנו יכולים רגע אחד של מוזיקה, וכבר כמה רגעים יש.

    אווירת מוצ"ש ….שבוע טוב לכולם.

  22. מאת גיאחה:

    עוזה – תודה!!!!!!

    סימבה ורחלי – כשאסיים, או לפחות אתחיל, לעכל את האלבום החדש של אלבו, התייחסות תגיע גם תגיע…

  23. מאת דניאל:

    רב תודות לך, עוזה.

    שיהיה המשך נעים ומעניין!!

  24. מאת תם:

    לגבי דג הבוץ- אתה בטוח שזה לא משהו מהסרט הבא של אוואטר?
    לגבי לנייר- אהבתי את הראיון איתו, ונראה לי שכשהוא כותב על חיים בעלי ערך כלכלי הוא מתכוון ליכולת להתפרנס- כלומר, לכלכלה המבוססת על ייצור (גם אם זה ייצור מידע ואומנות) ולא רק על צריכה ופרסום- ובזה אני לגמרי איתו.
    השאלה הקשה היא איך נראה העולם שמחוץ לרשת…

  25. מאת רחלי:

    ראיתי את alele diane לפני שנה בהופעה בחנות מוסיקה בברוקלין…
    בא לי להשוויץ!!…
    מקסימה.

  26. מאת הילה:

    גם שיר חדש של פקלונד, גם ברוקן בלז, גם אוקרביל ריבר וגם טי וי און דה רדיו. כנראה עשיתי משהו טוב לאנושות השבוע.

כתיבת תגובה