29 באוקטובר 2010

עונג שבת: תה וסרטים גרועים

מיקרו-עונג הפעם, בשל צינון מרגיז שאמנם לא מוציא לי את החשק לחיות, אבל כן מצמצם למינימום את החשק שלי להשאיר את העיניים פקוחות (ועוד מול המחשב).

  1. בשבוע שעבר קישרתי כאן לאירוע בו במאים ושחקנים בוחרים את הסצינה הקולנועית האהובה עליהם, והתחלתי להרהר מהי הסצינה האהובה עליי. עלו לי בראש כמה, כמעט כולן קשורות איכשהו למוזיקה, ואחת מהן הייתה סצינת הפתיחה הנפלאה של "בחזרה לעתיד", עם הגיטרה ורמקול הענק (אני לא מוצא את זה ביוטיוב). טייק על אותו עניין היה גם בפתיחת "Black or white" של מייקל ג'קסון. פרררררינג אחד על הגיטרה שיכול להעיף מישהו לאחור, או לשמיים. זה מה שקרה לי, מטאפורית, בפתיחת האלבום החדש של ניל יאנג, "Le noise". השניות הראשונות של "Walk with me", בעיקר בווליום גבוה וברמקולים עם באסים טובים, הם רגע הפתיחה הכי מעיף ששמעתי מזה זמן רב. בטח השנה. וכל זה נוצר מגיטרה אחת, לייב, ומפיק מבריק (דניאל לנואה, ששם האלבום הוא משחק על שמו) שידע מה להוציא ממנה. זה כנראה האלבום ששמעתי הכי הרבה השבוע, והרגע הזה הוא הסיבה הכי גדולה: בכל פעם שנגמר האלבום, רציתי לחזור לשניות האלה, לשיר הזה, לסאונד הזה. קלאסיקה. ויש גם סרט שמלווה את כל האלבום. [מפ3]
  2. ברגעים אלה ממש, אתם מפסידים. אתם מפסידים אם אתם לא שומעים ברגע זה את השעות, הדקות והשניות האחרונות של Teder.fm, שבמוצאי שבת הזו יסגור את שעריו אחרי 120 ימים של שידורי רדיו-אינטרנט ותיקלוטים של עשרות שדרנים, מוזיקאים, די-ג'ייז ועוד. אני קיבלתי שם משבצת קבועה עם אהוב לבי מתן נויפלד, וביליתי שם כמה מהרגעים הכי יפים של הקיץ הזה, שאפילו מבחינת מזג אוויר נגמר רשמית עם סופו של התדר. תודה ענקית לאנשי תדר שהזמינו אותי לשדר ונתנו לי מיקרופון, ותודה לכל מי שהקשיב, ביקר והתארח. בשבת, החל מ-14:00, יוציאו אנשי תדר את הסאונדסיסטם האימתנית החוצה, למסיבת רחוב שתיפסק כשייגמר הכוח או כשהמשטרה תבוא. היא תועבר לייב גם באתר וגם בקול הקמפוס, ותסיים את הקיץ המוזיקלי הנהדר הזה. אל תפספסו, ומי יודע, אולי ניפגש בשנה הבאה שוב? [עברית]
  3. אז אני טיפה חלוק בדעתי לגבי הכצעקתה, הגרסה הישראלית של Hollaback שעלתה השבוע לרשת בעברית. האתר המקורי כמו גם זה הישראלי מנסה להשתמש בפומביות שבאינטרנט כדי, כפי שכתוב באתר, "לשים קץ להטרדות רחוב על רקע מיני ומגדרי. באמצעות דיווחים, סיפורים ותמונות, אנחנו כאן כדי לשבור את המיתוס לפיו צעקות, שריקות, שליחת ידיים וצורות אחרות של תקיפה מינית "קלה" הן נורמה חברתית ומחיר רגיל שעל נשים, וא/נשים מקהילת הלטהב"ק לשלם כאשר הן והם נמצאות במרחב ציבורי". אין שום ויכוח על כך שמדובר בדבר שיש לשים לו קץ לאלתר, ועל כן היוזמה מבורכת וטובה. עיקר כוחה בהעצמת הנפגעות והנפגעים (גם הפוטנציאליים) לא לשתוק על מקרים כאלה אלא להגיב – זאת על ידי פרסום מקרים של הטרדה ותגובה. זו העצמה חשובה, כי אסור לעבור על האירועים האלה בשתיקה (אף כי לפעמים, מפאת סכנה פיזית אמיתית, אולי לא כדאי לענות מיד). הסיבה היחידה בגללה אני חלוק בדעתי על האפקטיביות של האתר, היא שהמטרידים והמזיקים, הצועקים ברחובות והחופנים באוטובוסים, הם לא האנשים שקוראים את הבלוג הזה. כך ש"הכצעקתה" רחוק מלהוות פיתרון ישיר לבעיה. אין זה אומר שאין לו חשיבות. אין זה אומר שאין לו השפעה. ככל שהאתר יהיה פופולרי יותר כך השינוי התודעתי שהוא מביא יהיה אפקטיבי יותר. אבל זו עזרה וחיזוק של חוליה אחת בשרשרת ארוכה של סיבות ומסובבים ש"מכשירים" הטרדות מיניות בארץ, וחייבים לטפל באותה התנופה וההתגייסות גם בחוליות האחרות. [עברית, יש גם פייסבוק וטוויטר]
  4. freealbumאני מודה שפעמים רבות חלמתי, אבל אף פעם לא חשבתי ברצינות שיום אחד אעמוד על במה כחלק מלהקה של מוזיקאים מוכשרים, ואנגן משהו, ואנשים באמת יקשיבו. אבל איכשהו, זה קרה. אפשר ומותר להתווכח אם "לשחק עם ווקמן שמחובר לפדל דיליי" עומד בקריטריונים של "לנגן", אבל עם שאר החלום אי אפשר להתווכח: על הבמה של תיאטרון תמונע, מול קהל ששילם בכספו, ולצד מוזיקאים נהדרים כמו מורפלקסיס, יהוא ירון, דויד פרץ, אודי רז, אורי דרור ועוד ועוד – אני את החלום שלי הגשמתי. זה קרה לפני כחודשיים, והיום זה יוצא לאור כאלבום (אחרי מיקס, עריכה וקיצוצים נדרשים, אבל בלי הוספה ורמאויות) חדש: We are ghosts III, להאזנה ולהורדה חינמיים לחלוטין. אני מתרגש כי אני חלק מזה, יכול להיות שלעולם שבחוץ זה לא מזיז כמלוא הנימה. מי יודע. כל המוזיקה נוגנה ללא שום תכנון מראש, בלי שום הוראות, רק הקשבה ותגובה. כל המופע הזה צולם בשבע מצלמות וייצא בקרוב גם כווידאו. בינתיים, אם אהבתם מה ששמעתם, נשמח אם תשלשלו כמה שקלים בבנדקאמפ, שיממנו את הסשן הבא. [בנדקאמפ]
  5. איזה יופי! אם לא מספיק שהשיר מצוין, גם הקליפ החדש לשיר "Waiting on the sun" של Left הישראליים הוא נהדר. הצילום במצלמת 8 מ"מ מוסיף מסתורין לריטואל המסתורי שמתרחש בקליפ. המוזיקה, אגב, הופקה על ידי אורי ורטהיים ועוזי פיינרמן. [טיוב]
  6. אזהרת תוכן לרכים ולמתכחשים בנפשם: אותו אורי ורטהיים הוא בחור נהדר, אם כי הוא תמיד נראה לי קצת פוחז – והנה הגיעה ההוכחה הבוטה לצדקת הניחוש שלי. Shining all over the world הוא בלוג שפתחו אורי ואחיו, שנמאס להם לעמוד משתאים מול בניינים בטיולים בחו"ל. אז הם החליטו לעשות משהו טיפשי מספיק שישבור את הרצינות הקבועה הזו, ועשו את הדבר הכי הגיוני שעלה על דעתם: פתחו את החנות במכנסיים ושלפו את מה שיש לשלוף משם, והצטלמו. וכך, הבולבולים של אורי ואחיו מככבים בתמונות תיירות עם טוויסט: ברייכסטאג, בקולוסיאום, אפילו באנדטרה לזכר הרוגי השואה. מה קרה? קצת בולבול יהודי להראות ששרדנו. אותי זה ממש מצחיק, אבל אבין לגמרי את מי שיסגור מהר את העמוד. [אנגלית]
  7. [תודה למורן] היאח הידד! סוף סוף בלוג ישראלי מעניין שעוסק בקליפים! איך לא היה לנו אחד כזה עד עכשיו? או שהיה ושכחתי, שזה לגמרי הגיוני. הבלוג אמנם מתהדר בשם מסורבל מעט (CLIPtOMANIAC TOD), ולא מתעדכן תדיר כמו שהייתי רוצה שיתעדכן (אני קורא מפונק), אבל הוא מבטיח קריאה מהנה וצפייה מהנה לא פחות. [עברית!]
  8. ירושלמים, תראו איזה כיף גדול עומד להיות לכם. מועדון הסרט הרוקומנטארי נפתח ביום רביעי הקרוב (3 בנובמבר) ויקרין מדי שבוע סרט תיעודי מוזיקלי אחר פלוס הרצאה קצרה על הנושא. בין היתר יחכו לכם שם "ספיינל טאפ" הקלאסי, "Control" על איאן קרטיס, "Heima" עוצר הנשימה של סיגור רוס (עם הרצאה של אורי דרור), "סוף עונת התפוזים" ועוד. והכל – חינם! מזמן לא רציתי כל כך להיות ירושלמי. [עברית]
  9. ירושלמים, תראו איזה כיף גדול עומד להיות לכם 2! רדיו הר הצופים מתחיל לשדר הופעות לייב מהקצה (המועדון, לא תכנית הרדיו בגלגלצ). ביום ראשון ישודרו משם חיה מילר ואבי עדאקי, ובהמשך, אני מניח, מי שיופיע בהמשך. [פייסבוק, iCast]
  10. [תודה לאסף] שערך בעצמו ובמו ידיו המוכשרות מאש-אפ קצר של פתיחי סדרות טלוויזיה, והתוצאה מלבבת! [טיוב]
  11. עוזי נבון התארח ברדיו הבין תחומי והשאיר אחריו כמה קליפים יפים של ביצועים באולפן, שנערכו עם צבעים ולוק של פעם. בחרו בו בתפריט בצד ימין. [וידאו]
  12. freealbumאי שם בישראל מסתובב יוצר אלמוני שמסרב להיחשף בשמו ברבים, ומתכנה Saccadic eye motion. שיר אחד שלו כבר הופיע באוסף של עונג שבת, ועכשיו הוא מוציא אלבום חדש ונהדר, Sentimalism for dummies. מוציא לאן? לבנדקאמפ, כמובן! האזינו והורידו בחינם, ואל תשכחו לתת כמה מעות אם אהבתם את שאוזניכם שומעות. [בנדקאמפ]
  13. ליטל לוין כותבת ומראיינת ב"הארץ" על אנשים שלא מוכנים לוותר על הקסטה, למרות שסוני הפסיקה רשמית לייצר את הווקמנים שלה, ששינו את העולם לפני 30 שנה. [עברית]
  14. [תודה לענת החמודה] ב-2005 הכתה הסופה קטרינה בניו אורלינס וגרמה אסון סביבתי ואנושי עצום. ב-2009 פרסם ג'וש נויפלד רומן גרפי על הימים שלפני, תוך כדי ואחרי האסון בניו אורלינס, סביב חמש דמויות מהעיר. את הרומן A.D.: New Orleans After the Deluge כולו, על 208 עמודיו, תוכלו לקרוא עכשיו אונליין ובחינם במגזין Smith. [אנגלית]
  15. Phototaxis (שהיא תנועה המושפעת מהאור: לכיוון האור או הרחק מהאור) היא להקה ישראלית שעושה, כהגדרתה, אלקטרו-סול. הגדרה נאה וגם די קולעת. אם אהבתם את J. Views למשל, אין סיבה שלא תאהבו את פוטוטאקסיז. אלבום הבכורה שלהם, Pretty ugly, יצא ממש השבוע והנה הוא להאזנה מלאה בבנדקאמפ, או לרכישה דיגיטלית תמורת 25 מרשרשין. יש שם כמה דברים יפים מאוד. [בנדקאמפ]
  16. האינפוגרפיקה הכי מעניינת שנתקלתי בה השבוע: ניוזוויק דירגו את המדינות הכי מוצלחות בעולם, על פי קריטריונים שונים של בריאות, כלכלה, חינוך ועוד. מילא הדירוג, שמעניין בפני עצמו, אבל הממשק והצגת המידע בו נהדרים, והמשחק בהם מרתק, מאיר עיניים ופעמים רבות גם מעורר מחשבה. [אנגלית]
  17. כיף גדול שורר בקליפ החדש של !!!, שדורך ומטשטש בחדווה את הגבול בין חלום לקליפ. "Jamie my intentions are bass" הוא אחד מהקליפים האלה שכשהם נגמרים אתם חושבים "רגע אחד… אני חייב לראות את זה שוב". [טיוב]
  18. freealbumזה שבוע הריליסים החינמיים הגדול! לא רק We are ghosts, Phototaxis ו-Saccadic eye motion, הנה גם עמית ארז משחרר EP חינמי של Paper cuts, הפרויקט שלו עם יעל שפירא. הוא בגיטרה ופסנתר, היא בצ'לו. אני מודה שלא הספקתי להגיע לאף אחת מההופעות שלהם, אבל שמעתי דברים טובים מאוד על הפרויקט. באותה הזדמנות גיליתי שארז נותן שם כמעט את כל הדיסקוגרפיה שלו להורדה חינמית לגמרי (למה לא לאפשר לנו גם לשלם כמה שנרצה? אני בטוח שיהיו מאזינים שירצו), כולל ה-EP הנפלא Black light, שהוא בעיניי הריליס הכי טוב שלו. [בנדקאמפ]
  19. ב-Ynet חוגגים עשור למבצע סבתא, עדיין אחד הסרטים הכי מצחיקים שיצאו בארץ. [עברית]
  20. יצא לאור הרשת מגזין 20 של השרת העיוור, ואף על פי שחלק מהתכנים בו (ודאי המעניינים ביותר שבהם) כבר פורסמו בשרת במהלך השבועות האחרונים, עדיין מדובר בקריאת סופ"ש נאה, כולל כתבת ראיונות על היעלמות חנויות התקליטים העצמאיות, חלק 5 של אוספי המוזיקה העצמאית פולארויד, ועוד דברים. [עברית]
  21. [תודה לאביב] כידוע, פייסבוק הוא אתר עצום שהשימוש בו הולך וגדל. כתוצאה, השרתים של האתר משתמשים ביותר ויותר חשמל. החשמל הזה מגיע מתחנות כוח המופעלות על פחם, שהוא מזהם והוא מחצב סופי שכנראה ייגמר יום אחד בעתיד הנראה לעין (בניגוד לאור שמש, או רוח, למשל). אז גרינפיס יצאה בקמפיין לשכנוע אנשי פייסבוק להשתמש בהשפעה הגדולה שלהם על שוק הטכנולוגיה והאינטרנט כדי לחולל שינוי ולהוות דוגמא. הסרטון הנהדר שלהם קורא לפייסבוק "to Unfriend Coal". ושואלת החברה שלי: מאיפה אנחנו בכלל יודעים שלפייסבוק יש אופציה להתחבר למקור כוח אחר במקום בו הם נמצאים (אורגון)? שאלה טובה, ואני רוצה לחשוב שלפייסבוק יש מספיק כסף לפתור אותה. זה הכל עניין של סדר עדיפויות. [טיוב]
  22. בילי פיורי היה, קודם כל, רוצה להיות אלביס. כל דבר בו זעק את זה: הקצב, השירה, הצווארון, השיער, שירי האהבה, נענועי האגן. בשנות השישים הוא היה הצלחה גדולה במולדתו אנגליה, ואפילו השווה את שיאם של הביטלס לאותו עשור – 24 להיטים רצופים במצעד הפזמונים האנגלי (אף כי לא הגיע ולו פעם אחת למקום הראשון). אחר כך הוא נבלע בשיכחה, נעלם כמעט כליל מעין הציבור בשנות השבעים, ומת ב-1983, בגיל 42 בלבד. אי שם, בין ערימת להיטי הרוקנ'רול שלו לים הבלדות הסכריניות, מסתתרת פנינה קטנה ולא אופיינית כלל. לא הצלחתי למצוא מידע על כותב השיר או מפיקו, אבל הוא פשוט יפהפה. "In my room" הוא שיר נדיר (להשגה, אבל גם ביופיו) שמתאר בצורה נפלאה חדר של מתבגר או מתבגר ברוחו שמגלה את היצירה ואת העצמאות שבחדר משלו. הוא רצוף רפרנסים תרבותיים שלא היו כל כך אופנתיים ב-1973 כמו שהם היום. "בחדרי, עם דלתו השבורה. הפוסטרים על הקירות הם של היטלר, ג'ון ופול", הוא שר, "שם אני רואה את עצמי". ההפקה יפהפיה, עם בס יבש ומה שנשמע כמו מלוטרון המלווה את כל השיר. זה נשמע כמעט כמו דיוויד בואי הצעיר, וזה שיר שפשוט הורס אותי. מצאתי אותו רק באיכות זוועתית, אז אם מישהו מצליח להניח עליו יד באיכות גבוהה יותר (ובכלל, על האלבום שמכיל אותו, Loving you), אשמח מאוד לדעת ולשמוע. [מפ3]

שתהיה שבת שבוגי, בריאה ונעימה!

17 תגובות על “עונג שבת: תה וסרטים גרועים”

  1. איתי הגיב:

    שבת שלום
    אולי עונג מקוצר אבל שברת לי את שיא הטאבים אז עדיפה האיכות על הכמות
    וממש תודה על הלינק לעוזי נבון (איפה נעלמו כל המכרים???) חייבים לגרום לדבר הזה להמשיך לעשות מוזיקה.
    ביי

  2. תהיה בריא, איך הצטננת בחום הזה ?

  3. ערן מחלו הגיב:

    לינק לא נכון באייטם 6

  4. Chuck הגיב:

    הדירוג של ניוזוויק פשוט מגוחך… ישראל מקום אחד לפני איטליה… בטח. צרפת, שבדר"כ מגיעה למקומות הראשונים בסקרים שכאלו, נמצאת במקום 17 (?!) וגם אוסטריה הרבה יותר מדי נמוך…

  5. יעל ר. הגיב:

    הערה טכנית קטנה: ההטמעה של הפיצ'רים של בנדקאמפ (נשמע כמו שם של בונקר גרמני) בעונג די מעצבנת בעין בשל ריבועי הכנסת הטקסט הפעורים באמצע, וגם מעמיסה על כובד הדף.

    בריאות שלמה!

  6. סער גמזו הגיב:

    בהמשך לאייטם של ליטל לוין –
    http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,607,209,56146,.aspx

    רפואה שלמה חבר 🙂

  7. עמית י. הגיב:

    הסצנה המדוברת (והבאמת נפלאה) מ"בחזרה לעתיד":
    http://www.viddler.com/explore/heyuguys/videos/392/

    תהיה בריא!

  8. אנה הגיב:

    הנה התקליט של בילי
    תמורת 100 ש"ח כולל משלוח זה שלך
    http://cgi.ebay.com/BILLY-FURY-Loving-You-rock-pop-vinyl-LP-/310166228925?pt=Music_on_Vinyl&hash=item4837590fbd#ht_2214wt_1056
    אם נדמה לך שזה הרבה תסתכל על עוד דברים מציע המוכר הזה.
    למשל סינגל של אלביס ב 8000$

  9. Jijimiji הגיב:

    הלוואי והיה לי שקל בעבור כל פעם שאמרתי שאתה בן אדם נדיר.
    אם באמת הייתי מקבל את השקלים האלה, הייתי משתמש בהם בשביל לרכוש תעודת-אתה-אדם-נדיר אותה הייתי ממסגר במסגרת זהב ונותן לך במתנה.

  10. שי פישר הגיב:

    קליפ מגניב של להקת Missflag, כולל גיטרה מבד וקלידים מדשא:

  11. רועי הגיב:

    בזמן עצרת רבין, תדר משדרים את שידורי הסיום ואתה מפרסם, תומך וצועד בראש הקרנבל הזה. האטימות החברתית, הקונפורמיזם חוצה הגבולות, התזמון המזלזל ואי האכפתיות. אולי עליי להחרים את הבלוג.

  12. גיאחה הגיב:

    רועי – אתה רציני? אני לא חושב שהעולם צריך לעצור מלכת בזמן עצרת הזיכרון לרבין. זה כבר לא יום אבל לאומי. בתי הקולנוע פתוחים, המסעדות, תחנות הרדיו כולן, יש הופעות הערב, אנשים רואים ריאליטי בטלוויזיה. נו דיסריספקט לזכר רבין, אבל אני לא חושב שמדובר במשהו יוצא דופן. ועם כל הכבוד (ובהחלט יש), ההחלטה השרירותית של עיריית ת"א לערוך את ערב הזיכרון לרבין ב-30 באוקטובר (שהוא לא יום השנה הלועזי, ולא העברי) היא סתם כי זה יצא על מוצ"ש. זה אפילו לא יום הזיכרון הרשמי היום.

  13. רועי הגיב:

    אולי הייתי נסער. אחשוב על זה.
    תודה על תגובתך.

  14. davecom הגיב:

    תיקון לאייטם 8 (מועדון הסרט הרוקומנטארי של רדיו הר הצופים) – המפגשים יערכו בימי רביעי פעם בשבועיים (ולא כל שבוע). אפשר ליצור קשר איתנו ב 106fmj@gmail.com לעוד פרטים ואישורי כניסה.

    תודה!

  15. יערה הגיב:

    היי גיא

    בנוגע למקור אנרגיה חלופי לחוות שרתים של פייסבוק, התשובה היא שאורגון ידועה בארה"ב בזכות ניצול האנרגיה המדהים שלה. זה מה שכל כך מכעיס בהחלטה להקים חוות שרתים מבוססת פחם דווקא באורגון – איפה שיש איזה מלאנתלפים סכרים הידרואלקטריים.
    ולמען השם, אפילו אם לא היו – למה הם חייבים להקים את החווה דווקא שם? יש כזאת הצהרה סביבתית יהירה בזה שחברה כל כך מוכרת וכל כך מדוברת בוחרת לצפצף על המודעות האקולוגית המתפתחת, כנראה רק בשביל לעשות עוד כסף, כאילו שמארק צוקרברג רעב ללחם…

  16. מיתר הגיב:

    (מקשיבה ל-We Are Ghosts)
    שאלה קטנה – עוד לא עברתי את ה-10 דקות ועד כה זה ענק, אבל הרבה מהריכוז שלי טמון בדבר אחר שאני לא מצליחה להבין – מאיפה יוצא ה-Keith Jarret הזה בהתחלה?!

  17. גיאחה הגיב:

    מיתר, סחטיין על הזיהוי המהיר. זה יוצא מהווקמן שאני מחזיק ביד שלי בתחילת המופע. הוא מחובר לפדל דיליי. שמח שאת נהנית!
    שימי לב לזה: http://e.walla.co.il/?w=/272/1751480

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *