15 במאי 2010

עונג שבת: אהבה אחרי שקיעה

    ברייט אייז, מודל 2007
    התחנה הבאה: אלפיים ושבע

  1. חזרתי השבוע לאלבום שאני שומע מעט מאוד, ואין לי מושג למה דווקא אליו נשלחה היד שלי כשעמדתי מהסס מול מדפי הדיסקים באחר צהריים שקט. כשיצא Cassadaga, בדיעבד האלבום האחרון של קונור אוברסט תחת הכינוי Bright eyes, לא התלהבתי ממנו כלל וחשבתי שהוא חלש ומאכזב (אני לא אחראי לכותרת הביקורת הזו). אני עדיין חושב שהוא החלש ביותר מהריליסים של ברייט אייז, אבל לפעמים הלב נמשך דווקא לכאלה. כאלבום, הוא איכשהו עובד, ואצלי השבוע הוא עבד. שמעתי אותו אפילו פעמיים ברצף. אבל כשמפרקים אותו לשירים, הצער חוזר. מזל שהאלבום הבא כיפר עשרת מונים. שיר אחד ממנו עדיין גדול בעיניי, ועדיין בולט בכל האלבום הזה ומתנגן לי בראש. "Four winds" עדיין נפלא. ככה זה כשאתה פותח שיר בכינור. [מפ3]
  2. [תודה ליואב] איך פספסתי את זה קודם? Mondo Cane, הפרויקט החדש של מייק פאטון במהלכו הוא שר שירים איטלקיים (באיטלקית!) עם תזמורת, מגיע גם לישראל בתחילת אוגוסט. Awesome. אמפיפארק רעננה הארדקור. [אנגלית]
  3. "גם כשעיניי פקוחות", הסרט התיעודי על גבריאל בלחסן*, זכה בפרס הראשון בתחרות הסרטים הישראליים של דוקאביב. כבוד! [עברית]
  4. השבוע לפני 20 שנה הלך לעולמו ג'ים הנסון, איש שדמיון היה בשבילו כלי עבודה בסיסי כמו עיפרון, ונדמה שהוא הביא אותו לחיים באותה הקלות בה אנחנו מחליקים עפרון על נייר. בוויינט נותנים טעימות מהצדדים הפחות מוכרים בקריירה שלו, מפרגל רוק ועד המבוך וסיפורי עמים, שלטעמי היו מדהימים כולם. ברחבי הרשת מצאתי גם רשימת עשר הופעות מדהימות ברחוב סומסום. ו… זהו. לא מצאתי עוד שום דבר נוסף מעניין במלאת 20 שנה למות האיש הנפלא הזה. מצאתם משהו שווה? רוצים לחלוק את סרטון החבובות\הנסון החביב עליכם? לנקקו בתגובות. [עברית וכאלה]
  5. עוד תאריך שראוי לציון השבוע: סטיבי וונדר בן שישים! הופתעתי לגלות שגאון הפופ הזה, שהשפיע מוזיקלית על לפחות רבע מהמאה העשרים, הוא בסך הכל בגיל של אבא שלי. בוואלה עורכים מחווה של תמונות וטקסט. מה השיר האהוב עליכם של וונדר? קפצו לתגובות, ספרו לי וחזרו. [עברית]
  6. Xiu Xiu, אחת הלהקות המעטות שלוקחות עד הסוף גם את החופש האמנותי והמוזיקלי שמגיע עם עצמאות מסחרית ו"אינדי", מגיעה לארץ השבוע להופעות בירושלים ובתל אביב, וג'יימי סטיוארט מתראיין לעינב שיף (שהגדיר היטב את מוזיקת הלהקה כ"לרסק שירי פופ לחתיכות קטנות ומדוכאות עד אימה"). גם בנענע יש ראיון איתו. [עברית]
  7. בגרדיאן מראיינים את האנטלרז על האלבום המופלא שלהם, Hospice. כתמיד אצל הגרדיאן, זה שווה קריאה. [אנגלית]
  8. בן שלו הנהדר כותב ארבע הערות על מוזיקה ורדיו בישראל, שנוגעות בעיקר למי שאוהב מוזיקה ואוהב רדיו אך חי בישראל, מקום בו אהבת השניים נפגשת לעתים רחוקות בלבד. [עברית]
  9. רגע לפני שהפיקסיז מגיעים לבקר אותנו בישראל, חייבים להודות שלמרות ההשפעה העצומה שהייתה ללהקה המעולה הזו על הדורות המוזיקליים שאחריה (עד ימינו), דווקא להקת הבת האדירה שלה, The Breeders, לא השאירה אחריה ממשיכות מוזיקליות – וחבל. מזל שנתקלתי השבוע בלהקת Las Robertas מקוסטה ריקה, שמצליחה לערבב יפה בין הרמוניות ומלודיות הפופ של קים דיל ואחותה, לבין שוגייז רטרו-אופנתי. עוד לא אבדה תקוותנו. [מייספייס – מתוך איים בזרם של השבוע]
  10. Monsterism Vol.1 הוא מיקסטייפ חדש שלי בבלוג המיקסטייפים הנפלא של חברי הטוב מורפלקסיס. קפצו להאזין אם בא לכם. [עברית, מפ3]
  11. [ויה ויה] שמחתי לעקוב אחרי דרכו העצמאית ואחרי הטוויטר של קונאן או'בראיין מאז עזב את NBC (הזונות!), אבל לא הבנתי כמה התגעגעתי אליו עד שראיתי את 45 הדקות הנפלאות האלו שעלו השבוע לרשת: כחלק מסיבוב ההופעות שלו בערי ארה"ב הגיע או'בראיין לסיבוב בעמק הסיליקון, ואחרי שביקר בטוויטר (שם החשבון שלו הוא אחד הפופולריים ובהחלט אחד המוצלחים) קפץ לבקר בגוגל והם הזמינו אותו לסשן תשובות ושאלות, שכצפוי יצא משליטה מהר מאוד כשקונאן ירד על כישוריו של המנחה (ועל גוגל בכלל) והתחיל לענות, יחד עם אנדי ריכטר, לשאלות מהקהל ("אפשר לגעת בשיער שלך?"). תענוג. [טיוב]

  12. אני מעדיף את הדאלי שלי סטטי

  13. [תודה לעידו] ששלח לי קטע יוטיוב יפהפה שלכאורה מפגיש בין שני אמנים גרפיים דגולים ונערצים – וולט דיסני וסלבאדור דאלי. על פי הסיפור, דיסני חלם לעבוד עם האמן הנערץ עליו, דאלי, ובסוף זה קרה והם יצרו ביחד סרטון קצרצר וסוריאליסטי להפליא, "Destino". הסרטון אכן יפהפה, אבל היה קשה לי להאמין שהוא אמיתי, או לפחות אמיתי ונכון לסיפור. דיסני ודאלי מתו שנים רבות לפני ששיטות ההנפשה בסרטון הזה, שמבוססות ברובן על תלת ממד, הגיעו לקולנוע, והרבה שנים לפני ששיטות הצביעה האלו (שרובן ממוחשבות באופן ברור) הפכו פופולריות. אבל שוב, זה לא הופך את הסרטון לפחות יפה. חיפוש קצר (תודה, מגזין Wired!) הבהיר את העניין: מקור הסיפור אכן נכון, דאלי ודיסני החלו לעבוד ביחד ב-1946 (!) על סרטון משותף, אך בעיות כלכליות מנעו את השלמתו. לפני שבע שנים השלימו את הסרט קבוצת אנימטורים בני זמננו בדיסני. [טיוב]
  14. דרך הקומיקסאית הנפלאה Hope Larson* גיליתי השבוע את So far apartקומיקס זוגי מקסים שמצויר על ידי זוג, בחור ובחורה, שמנהלים את מערכת היחסים שלהם משני צדדיה של שבדיה הגדולה. מדי שבוע יפורסם קומיקס דו-צדדי, הוא עם הצד שלו, היא עם הצד שלה. הראשון מקסים. [אנגלית, פיקסלים]
  15. freealbumBirdsong, לייבל הרשת הישראלי הנסיוני שגם כך מעניק הכל בחינם כל הזמן, מציע את "ציוצים נסתרים", אוסף שירים שנותרו מחוץ לקטלוג, אחרי כ-6 שנות פעילות מבורכות. בחינם, כמובן. [עברית, מפ3]
  16. [תודה לחיים] קול, מסתבר שהאלבום המדובר של צח דרורי, "כיוון הרוח" (שיצא למעשה כאלבום כפול), ניתן להאזנה מלאה בבנדקאמפ. דרורי, שפעל מאחורי הקלעים בעשור ומשהו האחרונים וידוע בעיקר מהמעורבות שלו בשני האלבומים הראשונים של אביתר בנאי (במיוחד בשני, "שיר טיול" המעולה), אסף באלבום הסולו שלו כמה כישרונות לא מבוטלים (יהוא ירון, דניאלה ספקטור, רות דולורס וייס, יעל קראוס, יעל שפירא ועוד). בעיניי מדובר באלבום מאוד מיוחד, מאוד יפה, מאוד שונה ממה שאנחנו רגילים לקבל בארץ, וטוב שכך. אנחנו צריכים כאלה. אבל אחרי כמה וכמה האזנות הבנתי שהוא פשוט לא נכנס לי מתחת לעור אלא נשאר מחוץ לו בעקשנות. לא יודע למה. האזינו בעצמכם. [בנדקאמפ]
  17. ואפרופו יעל קראוס מפאניק אנסמבל, שיר סולו יפה שלה עלה להאזנה בוואלה, והוא נשמע אחלה. "Boo" הוא סינגל ראשון מתוך אלבום בכורה בשם "בוטיק" (האם הסינגל השני ייקרא "Tick"? חי חי). [סטרים]
  18. אמן הקליפים הישראלי המצוין אדם ביזנסקי, שביים בין היתר קליפים לזירו 7, וולף פרייד, השינז, דינטל, יוני בלוך ורונה קינן – חוזר אחרי היעדרות קצרה עם פרויקט חדש ומסקרן שנקרא Singalong Paul, ובו שרת דמוי לטאה בשם פול ניומן (!) שר כמה מהשירים האהובים עליו. שני הקטעים הראשונים לא אחידים ברמתם בעיניי – הראשון, עם שיר נפלא של אלן ארקין, הוא מקסים ושובה לב. השני, עם שיר של רדיוהד, מזכיר לי מדי את Sad Kermit. [טיוב]
  19. אני מאוכזב – אך לא מופתע – מכמה שהקליפ החדש של הנשיונל, "Bloodbuzz Ohio", הוא גרוע כקליפ. מזל שהשיר לא גרוע אבל באמת, אנשי נשיונל, ציפיתי מכם ליותר. כמו להביא את סופיאן סטיבנס לשיר לכם קולות רקע אצל דיוויד לטרמן. [וימאו]
  20. כל מדורי הביקורת גומרים בקשת על החדש של LCD Soundsystem ורק דפנה לוסטיג מוכנה להעיז ולומר שיש סיכוי שהמלך לא לגמרי לבוש, אבל קצת מפחיד להגיד את זה כשכולם כל כך תמימי דעים. [עברית]
  21. מארק רונסון לא נראה מתרגש
    iz back, bitches.

  22. בשניות הראשונות קשה להבין איך סימפוניית ה-8-ביט הזו יכולה להיות יציר כפיו של מארק רונסון חובב כלי הנשיפה והרטרו, אבל כששומעים את ברייק התופים החוזר מבינים שזה חייב להיות הוא. הנה קטע חדש מתוך האלבום הבא של רונסון, Record collection, שיהיה כפי הנראה דומה יותר לראשון, כלומר הרבה יותר היפ-הופ אוריינטד מאשר פרויקט קאברים רטרו-סול מפואר. גם טוב. [וידאו]
  23. כה חיכיתי לאלבום והגיע. Attack & release, הקודם של The Black Keys, היה קרוב להכעיס למושלם ואדיר בכל דרך שבה האזנתם לו: תערובת נפיצה של בלוז וגרוב, מצד צמד עשוי ללא חת של גיטרה ותופים ומפיק אחד מבריק (דיינג'רמאוס). לא פלא שהוא הגיע אצלנו למקום ה-18 במצעד האלבומים של העונג. עכשיו מגיע אלבום ההמשך Brothers והוא הרבה יותר גרוב מאשר בלוז, שזו מגמה שאני ממש בסדר איתה. האזינו לכל האלבום ב-NPR, ונראה אתכם לא רוקדים, נראה אתכם. [סטרים]
  24. [ויה ויה] מנהג קלישאתי שהפך, בזכות ריבוי התמונות בעמוד הזה, לפיוטי כפי שהיה אולי אמור להיות מלכתחילה: לתפוס את השמש בידיך. [פיקסלים]
  25. [תודה ליותם] צחקתי: כל פסטיבל קיץ שאי פעם הייתם בו (בארה"ב ואירופה, לפחות). [אנגלית]
  26. ברונו החתול נפצע ואיבד רגל. הרבה מאוד חתולים נפצעים אבל לא לכולם יש בעלים, ולא כולם זוכים לטיפול, וחלקם הגדול מת ברחוב. אני לא כל כך אוהב חתולים, אבל אני אוהב עוד פחות חיות שמתות ברחוב. לברונו יש בעלים, האקורדיוניסט והאיש המקסים בוריס מרצינובסקי, ולבוריס יש חברים שאוהבים אותו ואת ברונו אבל אין לו כסף לכל הניתוחים שברונו נזקק להם. אז החברים של ברונו ושל בוריס – רות דולורס וייס, אביב גדג', יהוא ירון ועוד – משתתפים בערב הופעות מיוחד בלבונטין 7, ב-22 במאי (ב-19:00, כמה שעות לפני גמר ליגת האלופות, שיוקרן שם מיד אחרי ההופעות על מסך גדול), הפסטיברונו (אירוע בפייסבוק). כל הכנסות הפסטיברונו יוקדשו לכיסוי הטיפולים בברונו, שכעת הוא חתול תלת-רגלי. לכבוד המאורע אסף אמיתי סמואלסון מיקסטייפ שירי חתולים. בואו אם אתם אוהבים מוזיקה טובה, חתולים, כדורגל, או סתם לעזור. [עברית]
  27. ב"זה מסתובב" חוזר ערן דינר לאוצר טלוויזיוני משנת 1970 – "ספיישל להקות קצב חד-פעמי באורך 40 דקות תחת הכותרת "פופ", עם שלוש הלהקות שהובילו את הסצנה: הצ'רצ'ילים, האריות, ועוזי והסגנונות". אח, הצילום, הבחורות, הקצב, התאורה והמוזיקה פשוט נפלאים ומדובר באמת באוצר שקשה להאמין שהוסתר מאתנו עד עכשיו. [עברית, טיוב]
  28. קשה לזכור, אבל פעם התרוצצו בינינו כ"נים, כת"צים ושאר שמות מוזרים, והייתה כאן עיתונות ילדים ונוער עניפה ומוצלחת. כתבה נהדרת של תמר רותם ב"הארץ" חוזרת לסקור את העיתונים שהיו כאן, האינטרסים מאחוריהם וגם כמה מהכתבים הצעירים שלהם שהפכו לגדולי הספרות העברית. [עברית]
  29. אורן ראב ממשיך להתגעגע ליוסי בנאי, שעזב אותנו כבר לפני ארבע שנים ועדיין חסר. בדיוק השבוע נתקלתי באחד הלילות בשידור חוזר של של ראיון ישן שלו אצל אהוד מנור, יחד עם כמה שירים, וזה היה תענוג נדיר. [עברית]
  30. [תודה לירון] שכותב: "בכיתי מצחוק, אבל אולי זה רק אני. הבחור הגאון הזה איכשהו הצליח להיכנס לכמה וכמה תוכניות בוקר ברחבי ארה"ב בטענה שהוא אלוף יו-יו עטור פרסים שעובר בין בתי ספר עם היו-יו במסר של איכות סביבה. הוא בעצם ממש גרוע ביו-יו וגם בתקשורת בין אישית, וזה גורם למבוכה רבה אצל המנחים. מומלץ לראות את שלושת הקטעים, זה נהיה מצחיק יותר ויותר". [וידאו]
  31. לפני כמה שבועות נתן לי ידידי עידו עותק מאחד האלבומים של של סילברסטיין, שידוע בעיקר כמאייר ("העץ הנדיב", "החתיכה החסרה") אבל היה גם כותב, מחזאי, זמר ועוד כמה דברים בוהמיינים על הדרך. הוא בעיקר היה בחור מאוד חכם ומצחיק ובעל מחשבה חופשית וחיבה עזה לתרבות נגד. עכשיו יוצא אלבום מחווה לשיריו, ושלושה שירים מתוכו כבר ניתנים להאזנה: "Cover of the Rolling Stone", בביצוע בלאק פרנסיס וג'ואי סנטיאגו מהפיקסיז (!), ועוד שניים בביצוע מיי מורנינג ג'אקט ואנדרו בירד (בנפרד, למרבה הצער, אבל ג'ים ג'יימס עם הכי מעט ריוורב ששמעתי על קולו אי פעם, ובירד מהמם כהרגלו). אדיר. עוד ישירו באלבום המחווה: לוסינדה ויליאמס, ד"ר דוג ועוד. [סטרים, אנגלית]
  32. עדין לא התלהבתי מהמעט (מאוד) ששמעתי מהאלבום החדש של Band of horses, אבל אסור לשפוט אלבום לפי הסינגלים שלו. כדי לשפוט את האלבום כולו אפשר פשוט להאזין לו במלואו באתר של הלהקה, שם הוא מוזרם. [אנגלית, סטרים]
  33. [תודה ליאיר] איילה צורף בכתבה חכמה בדה-מרקר על הנזק התדמיתי העצום שישראל גורמת לעצמה בעולם בגלל עניין טכני פעוט אחד: היא לא משחררת חומרים (ובמיוחד תמונות) לשימוש חופשי באינטרנט. נשמע שולי או פשוט, אבל ההשפעה של כך עשויה להיות ענקית ומצטברת. [עברית]
  34. כש-Sleigh Bells התפוצצו בבלוגיה האמריקאית התלהבתי בעירבון מוגבל. כן, זה נשמע מעניין, אבל החיספוס בקצוות ההקלטה נשמעו לי כמו, ובכן, פאק בהקלטה של הקובץ או משהו, וחששתי שסתם קיבלתי קבצים באיכות נמוכה אז חבל למהר ולשפוט לכאן או לכאן. בינתיים הסתבר שהאסתטיקה הזו היא בחירה מודעת של הלהקה, ויש בזה משהו מעניין. לחבק את הפגמים, כמו שעשו הרבה פעמים בפאנק, ולהפוך אותם לאסתטיקה שלך. הדוגמה החביבה עליי היא The Woods, האלבום האחרון של סלייטר-קייני, שנשמע כל הזמן כאילו עוד שנייה הרמקולים שלך ידממו ויתפוצצו, אפילו כששומעים אותו בווליום נמוך. בכל מקרה, אלבום הבכורה של סליי בלז, Treats, הוא פצצה קצרה ואלימה (בלי להכאיב באמת) של אלקטרו-פופ מסריח מרוח נעורים ללא דאגות או מתינות, והוא ניתן להאזנה במלואו ב-NPR, אלא איפה. תנו ביס, זה טעים. [סטרים]
  35. גיל מטוס כותב באתר של קול הקמפוס על מקורותיהם של שלושה שירים של האחים רמירז, ועל הדרך משרבב שיעור אגבי בפיסת אמריקנה. [עברית]
  36. ארז, הבוס המקסים של "מוזיקה נטו", המליץ לי על Local Natives ואלבום הבכורה שלהם, ולא הצלחתי ממש לשמוע אותו עד הסוף אף פעם כי בדיוק כמו ארז כל הזמן נתקעתי על "Airplanes", השיר השני בדיסק, ושמתי אותו על ריפיט. עכשיו "World news" זוכה לקליפ. [וידאו]
  37. אני אוהב את הקליפ החדש "Follow me down" של UNKLE כי גם בו לא ממש קורה כלום (כמו בקליפ של הנשיונל), אבל לפחות כאן זה ממש יפה ומושך. עם קוראינו הדתיים סליחה: ציצים. עם קוראינו החילוניים: חבר'ה, יש ציצים! [וידאו]
  38. [ויה ויה] האם צמחים יודעים לצייר? לא ממש, אבל הם יכולים לנסות אם קושרים להם עטים לקצות הענפים ומניחים מתחתיהם דפים לבנים גדולים. האמת היא שהתמונות של העצים רוכנים אל כני הציור יפות הרבה יותר מהציורים עצמם. [פיקסלים, אנגלית]
  39. הקומיקסאית הישראלית הנהדרת אורית עריף השתדרגה לאתר וורדפרס משלה, וזו הזדמנות מצוינת להמליץ עליה למי שעדיין לא מכיר את קומיקסי החיים שלה. תתחדשי! [עברית]
  40. [תודה לגבי טרטקובסקי] שכותב: "ב-1990, הבמאי אשר טללים יצר את הטרילוגיה "כל האנשים הבודדים" ובה תיעוד "החברים של נטאשה", אלברט עמר ואהוד בנאי. הפרק הראשון (מצ"ב 5 חלקיו: א, ב, ג, ד, ה) מביא את מיכה שטרית חזרה לנוף ילדותו ביוקנעם וארקדי דוכין מתאר את קשיי ההגירה לישראל; כל זאת על רקע הופעות הלהקה בעקבות אלבום הבכורה". [אנגלית]
  41. טל מסר כותב באתר של קול הקמפוס טור מרענן וחשוב לקריאה, שמנסה לענות על השאלה: את מי באמת משרתות זכויות היוצרים, אלו שאנחנו מפרים או מתעקשים לשמור עליהן? [עברית]
  42. הייתי חולה כל השבוע ולא יצאתי מהבית בכלל, אז חוויות יוצאות דופן כמו הופעות או ביקורים באולפנים יצטרכו לחכות לנקודות העונג בשבועות אחרים. התענוג הגדול שלי השבוע אכן קרה באוזניות שלי אבל לא היה מוזיקלי כלל. ידידי איתי שלח לי, בלי לדעת שאני חולה כנראה, לינק מגניב לעונג ובלי דעת שינה לי לחלוטין את השבוע. Free Classic Audio Books מציע בדיוק את מה שהוא אמור לעשות, מציע ספרים קלאסיים (באנגלית) כספרים קוליים, בחינם. בשביל מישהו עם חום גבוה (כבר לא, תודה ששאלתם!) ששכב במיטה והרגיש כמו סמרטוט, זה היה פשוט נפלא. עברתי כבר שליש מ"הרפתקאות האקלברי פין" של מארק טוויין, בהקראת בחורה שעושה לא רע את המבטא, ואת הרוב שמעתי במיטה שלי באוזניות דרך האייפון. זה מהפנט, ומכריח אותך רק להאזין כי אם תעשה משהו נוסף אתה תאבד ריכוז ותפסיד את הסיפור. עוד על החוויות הכיפיות שבלהיות חולה, מיד. [אנגלית, מפ3]
  43. מסתבר שכשאתה חולה שבוע שלם יש לך המון זמן לעשות שלושה דברים שביומיום אתה שוכח או לא מספיק: לשמוע מוזיקה בלי לעשות שום דבר אחר באותו הזמן (מלבד לבהות); לקרוא ספרים; ולבהות. אלה שלושה מהדברים האהובים עליי בחיים, וזה עצוב שבאורח חיינו המודרני אנחנו צריכים לחלות כדי להרשות לעצמנו לעשות אותם לאורך זמן. אז הקשבתי די הרבה השבוע ובכלל בזמן האחרון ל-Cosmogramma, האלבום החדש של Flying Lotus. ובהיתי. וחשבתי (מחשבה, שהיא הדבר הכי חשוב, היא פועל יוצא הכרחי של שלוש הפעולות הקודמות). והגעתי למסקנה שלמרות שמדובר באלבום מרתק, עשיר, אולי אפילו פורץ דרך במובנים מסוימים, הוא הרבה יותר פורטפוליו של רעיונות מאשר אלבום. הוא עדיין לא ה-אלבום שיעביר את ה"ביט מיוזיק" למיינסטרים ולא זה שיזניק את פליינג לוטוס ממעמד של גאון בקרב מעטים לתופעה עולמית. אבל קטע אחד ממנו לא יצא לי מהראש כל השבוע, וחזרתי אליו שוב ושוב. "Dance of the pseudo nymphs" מזכיר לי את DJ Shadow אבל גם רחוק ממנו מרחק יבשות שלמות מבחינת חשיבה ומבנה. [מפ3]

שתהיה שבת שבוגי, חבר'ה! אל תהיו חולים… *שיעול!*

26 תגובות על “עונג שבת: אהבה אחרי שקיעה”

  1. מאת June:

    איזה יופי :)

    תרגיש טוב!

  2. מאת לא נרדם:

    לא נעים, אבל ברייט איז עם הקול הרועד ג'לי רוטט, ממש דוחה בעיניי.

  3. מאת יואל:

    סרט תעודה על ג'ים הנסון (לינק לחלק הראשון):

  4. יש אנשים מפורסמים שאתה אוהב אותם כמו משפחה קרוב, כזה הוא יוסי בנאי, וכזה הוא סטיבי וונדר. חוץ מזה שהם אנשים יוצרים הם גם אנשים שהם בעצמם יצירות מופת. בא לחבק אותם כל הזמן. ואיזה כיף שהם היו חלק מהעולם שלנו.

    ולמשוה אחר לגמריי:
    The Doo Doo Dance הוא הקליפ המטריף שיעשה לכם את השבת, שיר שהמוטו שלו הוא I Talk With My Booody, קליפ אנימציה מצחיק ומנצח! איזה בוקר ! תתעוררו אנשים! חופששש ! http://bit.ly/bsiOrO

  5. מאת מיכל:

    עונג משובח, תודה!

  6. מאת אליענה:

    סטיבי וונדר רק בן שישים??? אני בשוק כמוך. נדמה שתמיד היה כאן.
    אחד האמנים האדירים בעיני, והשיר האהוב עלי מכל הוא master blaster
    מזל טוב סטיבי!

  7. יום השנה למותו של ג'ים הנסון הוא מחר, כך שכנראה בשבוע הבא יצוצו כל הכתבות לזכרו (כולל אצלי באתר, על החבובות).

    גם אני רוצה לגעת בשיער של קונאן אובראיין.

  8. מאת אביב:

    אחלה עונג.
    רק הערה קטנה ב29 הקישור ל"Cover of the Rolling Stone" מפנה לכתבה על יוסי בנאי.
    תודה

  9. מאת יואב:

    בהקשר של ג'ים הנסון, יש את סרט האנימציה הקצר הזה, מחווה צרפתית נהדרת לאיש. קצת קודר, אבל מאוד שונה ומאוד מומלץ.

  10. לגבי ג'ים הנסון, ביום רביעי (כלומר בשבועות) יקדיש ערוץ יס5 יום שלם לזכרו עם מרתון סרטי החבובות*. וגם בפנאי פלוס מקדישים 5 עמודים לאיש המופלא.

    * גילוי נאות – אני עובד ביס.

  11. לעניין הבהיה – לא צריך להיות חולים. בשביל זה יש את השירותים (ולכן אני לא מבינה את האנשים שמכניסים עיתונים או לפטופים(!) לשירותים ומוותרים על זמן בהיה איכותי), ואוטובוסים בין עירוניים.

  12. מאת ג'קסון:

    קונאן חתיך!

  13. מאת אורי:

    בקשר לספרים חינם, כדאי להכיר את האתר המצוין http://librivox.org . בדיקה אקראית (עליזה בארץ הפלאות) העלתה שהספרים המוקראים באתר שהפנית אליו למעלה (או לפחות חלקם) לקוחים מליבריווקס. מה שחשוב יותר, זה שבליבריווקס יש מבחר הרבה יותר גדול של ספרים!

    לא רק לחולים: אני מקשיב בנסיעות באוטו, וחברה שלי בזמן שהיא עושה התעמלות.

    תהיה בריא!

  14. מאת עמית:

    אחלה עונג כתמיד, גיא, תודה!

    אגב, הנה לינק נוסף לקליפ של אנקל: http://www.youtube.com/watch?v=4Fl2mwpnXpQ
    הרבה יותר נח, ממשיך לעשות סטרימינג ברקע ואיכות יותר טובה :)

  15. מאת איל:

    קפצתי מיד להגיד שסטיבי וונדר האהוב עלי הוא-
    All In Love Is Fair

  16. גל מור תיאר יפה את בעית זכיות היוצרים של צילומי מדינת ישראל
    http://www.holesinthenet.co.il/archives/10331

  17. מאת Ori:

    יופי של בלוג, סחתיין. אני פה פעם ראשונה.
    בעניין מוסיקה אדירה בחבובות, שכחו בחוץ שניים מהאדירים ביותר:
    http://www.youtube.com/watch?v=n5sks4wK4Lc&feature=fvst

  18. מאת דורון:

    הוידאו עם קונאן היה מהנה במיוחד. תודה.

  19. מאת לאון:

    אחלה מיקסטייפ. תהיה בריא

  20. מאת רועי:

    11-פשוט עשה לי את השבת! קונאן הוא מלך.
    24-לצערי, כל אדם שני בישראל מצהיר על שנאתו או על חוסר חיבתו לחתולים. משום מה יש לחיה החמודה הזאת תדמית ממש שלילית בישראל וחבל. תתפלאו כמה חתולים הם חיה חכמה ואינטיליגנטית שיודעת להביע רגשות.

  21. חתול הוא חיה מאוד חכמה, ולדעתי גם הרבה יותר אנושית מכלב (שאוהב את בעליו באופן אוטומטי).

    לגבי מרתון החבובות ביס – למרבה הצער נפקדים ממנו שני הסרטים הטובים ביותר של הנסון (סרט החבובות הראשון ו"שוד החבובות הגדול"), ולמעט אחד כל הסרטים בו הם מהתקופה שאחרי מותו (כלומר, פחות מעניינים במידה ניכרת).

  22. קונאן מלך, מי שמעז לחשוב אחרת מות ימות בחיפושי "יותר מזל משכל" בגוגל.

  23. מאת כרמל:

    תודה על העונג אבויה וסליחה על הניצול:
    אם למישהו יש כרטיס למארק ולא הולך להופעה, אני אשמח לקנות
    LATE_RAIN@NANA.CO.IL

  24. מאת רועי:

    לכרמל,
    נגמרו הכרטיסים למארק לאנגן?

  25. מאת עופר אלפר:

    נגמרו הכרטיסים למארק לנגן :( גם אני אשמח לכרטיס

  26. מאת לזרבוי:

    בקשר לזכויות יוצרים על חומרים ממשלתיים, אני מפנה אתכם לפוסט המבריק כתמיד של יהונתן קלינגר, שמסביר שהחלמאות ההסברתית היא לא העניין כאן. תמונות ממשלתיות צריכות להיות חופשיות לציבור מהסיבה הפשוטה שהן שלנו. אנחנו מממנים אותן בכספי המיסים שלנו, ולנסות לעשות מהן כסף נוסף על גבינו זו לא פחות מחוצפה.
    http://2jk.org/praxis/?p=2730

כתיבת תגובה