24 באפריל 2010

עונג שבת: לא רוקדת כשאף אחד לא מסתכל

"התחושה היא שהשלישיה רחוקה מלמצות את הפוטנציאל – הליריקה עדיין לא מושלמת, הביצועים עדיין טיפה רופפים. וכיוון שמדובר כבר עכשיו באחת הלהקות המדוייקות והנכונות בשוק האינדי הישראלי הצפוף, יהיה מעניין לגלות כמה טובים הם יהיו עוד שנה, שנתיים או חמש" – נמרוד מטאפאס וטאפאס מנסח יפה כמה מהסיבות הרבות שאני מת על חיה מילר

    everything in its right place

  1. אני מקנא באנשים שיודעים מהו הדבר שהם הכי אוהבים לעשות, הפעילות היחידה והברורה הזו שמסבה להם הכי הרבה עונג או סיפוק. יש אנשים שדיווש אופניהם לאורך 5 קילומטרים כל בוקר מסב להם סיפוק אדיר, ויש אנשים שהדבר שעושה אותם מאושרים יותר מכל דבר אחר הוא ללכת עם הילדים שלהם לים; יש כאלה שהופעות הן ההתענגות המושלמת עבורם, וכאלה שאין, פשוט אין בעולם דבר שטוען אותם באושר יותר מלעמוד על במה ולשחק מול קהל. ואני לא יודע מהו הדבר האחד והיחיד הזה אצלי, ואולי אין רק דבר אחד. אבל כשאני חושב על כתיבת ביקורות מוזיקה, אני מרגיש שאני כמעט נוגע בפסגה. ברגעים הנדירים בהם אני מרגיש שהצלחתי לכתוב משהו משמעותי ולגמרי שלי על פיסת מוזיקה שריגשה אותי בצורה מסוימת, אני מרגיש, לרגע זעיר וחולף, שלא יכולתי לעשות דבר מוצלח או מספק יותר. אבל כשהתשוקה הגדולה הזו לכתיבה על מוזיקה פוגשת את התסכול הגדול שמתחבא ביצירות אמנות מופתיות, כגודל האושר והסיפוק בעת ההצלחה כך גדולות תחושות התיסכול וחוסר האונים כשאני רוצה לכתוב לפתיחת העונג על שיר כמו "Everything in its right place" של רדיוהד ולא מסוגל לכתוב מילה אחת ראשונה בלי למחוק אותה ולהתחיל שוב. זו לא יראת קודש, אף על פי ש-Kid A בהחלט קרוב להיות קודש הקודשים המוזיקלי שלי, אם יש כזה דבר. זו פשוט התחושה ששום תיאור או התבטאות שלי יצליחו לבטא את מה שהשיר הזה גורם לי להרגיש בגוף ובבטן (ניסיתי, זה לא הצליח). ברור, אני יכול לספר על השינוי הגדול של רדיוהד, על מלאכת המחשבת של המוזיקה שלהם על כל שלביה ועל החשיבות של האלבום הזה, אבל זה לא יהיה מה שאני רוצה להגיד כשאני שומע את השיר הזה. והאמת הכי פשוטה היא שבכל פעם שהשיר הזה מתחיל הפה שלי נסתם ואני לא רוצה להגיד שום דבר, בעצם, רק לפקוח את האוזניים הכי חזק ולהקשיב ולהקשיב ולהקשיב. לא חשבתי שאי פעם אפתח עונג דווקא עם השיר הזה, שהוא שיר הפתיחה האהוב עליי, שהוא שיר פתיחה לאלבום, לעשור, לפרק חדש בחיים, לדרך חדשה שהובילה אותי למקומות שמעולם לא חשבתי שאגיע אליהם. שיר שאם תהיה לי תכנית רדיו, הוא יפתח את התכנית הראשונה. בכל פעם שאני מרכיב מערכת חדשה או רוכש אוזניות או נגן חדש, זה השיר שאיתו אני בודק את איכות הסאונד. אבל הנה זה קרה. ויש לזה סיבה. ובעתיד, בעוד כמה חודשים, גם תדעו מה היא, אני מקווה. [מפ3]
  2. freealbumלכבוד יום העצמאות הצעתי לכם 22 שירים ישראליים להורדה חוקית ובחינם, אבל נדב לזר מאטמי אוזניים השאיר אותי באבק, ומציע בבלוג שלו להורדה את האלבום הראשון והגנוז של הבילויים, "עכשיו תהיו עבדים שלנו", באישור הלהקה. ענקי! [עברית, זיפ]
  3. אחרי צפייה בכמה מהקליפים בתחרות זה היה לי לגמרי ברור, אבל עדיין שמחתי וצהלתי כשהגיעה הבשורה: הקליפ הישראלי של נמרוד שפירא וחבריו זכה בתחרות הקליפים של מובי, ונבחר אישית על ידי המוזיקאי כקליפ הרשמי של השיר. איזה יופי של קליפ, ואיזו זכייה משמחת. [וידאו]
  4. [תודה לסגול 59] שכותב: "עולם הראפ איבד השבוע את אחד האמ-סי'ז החשובים, המוערכים והמשפיעים ביותר שלו. Guru (שם אמיתי: קית' אילאם) היה חצי מהצמד המשובח Gang Starr, וגם האיש שאחראי למיזוג ההיפ הופ עם הג'אז, בסדרת אלבומי Jazzmatazz שהפגישו את הראפר עם ענקי הז'אנר לטרקים משותפים. גורו נפטר בגיל 43 לאחר שעבר שבץ שמקורו במחלת הסרטן הקשה ממנה סבל. בין כל ההספדים שנכתבו עליו, הנה תזכורת למוסיקה שיצר האיש, מיקס של שעה שיצר הדיג'יי האגדי Mister Cee שמשדר בתחנת ההיפ הופ HOT97 בניו יורק". [מפ3, סטרים]
  5. The antlers מבצעים שיר של The XX?! על פניו זה נשמע כמו חלום. בפועל זה קצת פחות מרשים. ועדיין, הביצוע שלהם ל-"VCR" לא רע. [סטרים]
  6. יום חנויות התקליטים היה תירוץ מעולה בשביל Blur להוציא את "Fool's day", הסינגל החדש והמצוין שלהם, הראשון מזה 7 שנים. רוצים גם? מה הבעיה, קפצו לאתר הלהקה והשאירו אחריכם כתובת מייל להורדה. בעיניי זה ממש אחלה שיר. וגם אחלה סאונד. אח, אני אוהב את בלר המאוחרים. [מפ3]
  7. סנט וינסנט, יחד עם בק וחברים מ-Liars ו-Os Mutantes, מבצעים את "Need you tonight" הלהיטי של INXS, כחלק ממועדון החידושים של בק. וכן, זה מאוד, מאוד מגניב. מישהו השאיר פה לא מזמן תגובה לקונית לפיה סנט וינסנט תגיע לישראל ב-14 ביולי. אמת או הנפצה? נדע בקרוב. [וימאו]
  8. [תודה לכל השולחים והמתקנים בתגובות] האלבום החדש של הנשיונל ניתן להאזנה מלאה וזמנית באתר של הניו יורק טיימז. [אנגלית, סטרים]
  9. עוד כמה ימים ספורים ו-?Why מגיעים שוב לבארבי, הפעם עם FOG, והנה מתפרסמים הראיונות איתו בארץ. בוואלה הוא נזכר בביקור הקודם בארץ ומסביר למה הוא מרגיש כמו סופר מריו ("גמד, עם מכנסיות קצרות [כך במקור], שפם ומחפש פטריות. תמיד מחפש פטריות"). אחיו, ג'וזייה (שיחמם) התראיין לנענע. [עברית]
  10. [תודה לאנדרטו] חלום פרוע שמתגשם: The roots יארחו באלבום הקרוב שלהם את ג'ואנה ניוסם וגם את ג'ים ג'יימס, האחרון כנראה לקאבר של "Dear God" של מפלצות הפולק שלו. [אנגלית]
  11. הקליפ החדש של LCD Soundsystem ל-"Drunk girls", בבימוי ספייק ג'ונז (!), מצחיק ומבהיל אותי חליפות. עמית קלינג עם פרשנות. [טיוב; עברית]
  12. [תודה לאמא של רוי, היה נהדר] ועוד קליפ שמצחיק ומבהיל אותי חליפות: "Foolin" החדש של דבנדרה בנהארט. כהערת אגב לקליפ הדי מדהים הזה חייבים לציין: הבחור די חתיך בלי פרוות הראקון הקבועה על הפרצוף שלו. [וידאו מהחלל]
  13. freealbumBitter Jews, שהם חיים כהן (ההומסיקס) ושי ליברובסקי (דיגיטל_מי), סיימו להקליט את אלבום הבכורה שלהם, Public After Irrelevant Nobodies, ונותנים אותו להאזנה והורדה חינמיים לחלוטין בבנדקאמפ. כמעט 100 דקות מוזיקה חדשה לעכל. ככה זה כשאין מגבלות של דיסק. [בנדקאמפ]

  14. -רגע אחד, את לא מג.
    -ואתה לא ג'יימי, אל תתלהב.

  15. "Gasoline", סינגל חדש ובהחלט דליק מאוד של The Dead Weather מתוך האלבום השני שמתקרב בלהבות ענק. יש לי תחושה שאחרי מותו (בשיבה טובה, אמן) של ג'ק וייט ימצאו מאות שעות הקלטה ושירים שלא פורסמו. הבחור פורה בטירוף. [סטרים]
  16. בשנה שעברה נדלקתי על אלבום הבכורה של ההרכב Telekinesis, שהפך לאלבום החביב עליי כמוזיקת רקע לעבודה קדחתנית. הוא כייפי ונעים, אבל הבעיה איתו היא שלא נשאר לי ממנו כלום בזיכרון. הוא חלף בלי להשאיר חותם. מלבד "Coast of Carolina", הבערך-להיט מהאלבום, אני לא זוכר ממנו כלום למרות ששמעתי אותו מאתיים פעם. בכל זאת שמחתי לשמוע שיר חדש לגמרי שלהם, "Dirty thing", שיצא במיוחד לרגל יום חנויות התקליטים. אפשר לשמוע אותו אצל קארי בארונשטין ב-NPR, וכרגיל מדובר בשיר די מצוין שלא משאיר שום דבר. למה זה קורה? [סטרים]
  17. [תודה לנמי], שתחת הכותרת "אני אוהבת חנונים עם קאזו" שלחה לי לינק אדיר לסרטון של שני חנונים שמבצעים מחרוזת שירי ג'סטין טימברלייק בעזרת מכשירים זעירים: קאזו, אייפוד טאצ', יוקליילי, שייקר ומכשיר סטיילופון, מכשיר מוזר ושרירותי להחריד, שנתקלתי בו לראשונה לפני שבועיים. אדיר! [טיוב]
  18. [ויה ויה] מודעות מיותרות. ענק. [אנגלית]
  19. [תודה לגבי טרטקובסקי, כתבנו לענייני פנינים ארכיוניות] שכותב: "דנידינה הייתה עוד תוכנית חינוכית לזהירות בדרכים ששודרה בשנות השבעים. בקטע הבא, אף השתמשו בפינק פלויד כדי להפחיד עוד יותר". ועל שיר הנושא מופקד שלמה ארצי הצעיר. [טיוב]
  20. הזמרת הדרה לוין-ארדי מנסה להשיג מימון להקלטת האלבום הבא שלה, ומצאה את עצמה מציירת כדי למכור את הציורים ולממן את הפקת האלבום. לצורך העניין היא פתחה בלוג ציורים חדש, והמעוניינים מוזמנים להתרשם ואולי אף לרכוש. [עברית ואנגלית]
  21. [תודה לנמרוד] האתר המצוין The AV Club מראיין את המונוטוניקס הישראליים. מה קורה באמת עם הופעות שלהם בארץ? למה אין כאלו יותר, גם כשהלהקה בישראל? [אנגלית]


  22. סיבה מס' 41: אינדינגב (CC)

  23. ברולינג סטון פרסמו רשימה של 40 סיבות להתלהב ממוזיקה, כאילו שמישהו צריך לשכנע אותנו (או את האנשים שטורחים לקרוא מגזין מוזיקה, שהוא פורמט שמיועד מלכתחילה לאנשים שמתלהבים ממוזיקה). אבל אפילו את זה דפק המגזין העבש עד העצם, כשמיקם במקום הראשון (!) את הבלאק אייד פיז, גוף מסחרי שכל קשר בינו לבין מוזיקה עסקי בהחלט. אולי הם יודעים שהמגזין הזה פונה בימינו רק לבני חמישים שמזמן לא שומעים מוזיקה חדשה, וצריכים להרגיש מחוברים יותר "לצעירים". כך או כך, Flavorwire החליטו לעשות מעשה, וחיברו את רשימת 40 סיבות טובות יותר להתלהב ממוזיקה. בין הבחירות החביבות עליי שבהחלט מלהיבות אותי: פסטיבל ATP, סטרימינג של אלבומים לפני יציאתם, סדרת הספרים 1/3 33, החופש שיש כיום לאמנים, חזרתו של גיל סקוט-הרון, ועוד. רוצים להרים כאן בעונג רשימה דומה בעברית ובישראלית? [אנגלית]
  24. Merge חולקים את "Why does the wind?", שיר חדש לטרייסי ת'ורן (ברימיקס רקיד יחסית), אחד הקולות הגדולים של הניינטיז, שאתם בטוח זוכרים מ-Everything but the girl, ותזהו גם אם אתם לא יודעים על מי אני מדבר. בהחלט ניינטיזי, השיר הזה. שיר נוסף, "Oh, the divorces!", עדין ואיטי הרבה יותר, ניתן להורדה ביום חנויות התקליטים וניתן למציאה די בקלות בהייפ מאשין. לצידו נמכר גם קאבר ל-"Taxi cab" של ואמפייר ויקנד, אבל לא מצאתי שום לינק אליו עדיין. [מפ3]
  25. אחת הדמויות הכי מרתקות בצד המעניין של ההיפ-הופ הוא ללא שום ספק מאדליב, די-ג'יי\מפיק\מוזיקאי\מנצח-ביטים בעל מוח סופר-יצירתי, מקורות השראה עצומים והרבה מאוד עשן ירוק בחדר האולפן. הבחור אחראי להפקת כמה מהשירים והאלבומים הכי מקוריים ומעניינים בעשור ומשהו האחרונים, לאמנים כמו אריקה באדו, טאליב קוואלי, דה לה סול, MF Doom, – אבל אלבומי הסולו שלו, שלרוב מורכבים מערימות על גבי ערימות של סימפולים מאוסף התקליטים העצום שלו (מג'אז ועד מוזיקה אפריקאית), הם קטלוג ענקי ומבלבל. אם תמצאו את עצמכם בחנות מול עותק של אחד הדיסקים שלו, כדאי להיוועץ במדריך מאדליב לצרכן, שסוקר כל ריליס וריליס, מציין מה יש בו באופן כללי, והאם שווה לרכוש. עם הטעימות שיש שם מכל אלבום, זו גיחה ראשונה לא רעה לעולמו הפסיכדלי של מאדליב. ותמיד אפשר להאזין לרצועה המדהימה הזו שהוא הפיק לאריקה באדו באלבום הקודם. [אנגלית, מפ3]
  26. בעולם בו כל אחד יכול להיות מבקר, בו צרכני המידע דורשים יותר מסתם דעה בצורה טקסט ובו אפשר לחוות דעה על שיר, אלבום או להקה בעזרת כפתור "לייק" או 140 תווים לכל היותר – איפה עומדת ביקורת המוזיקה? האם היא עדיין רלוונטית, האם היא עדיין מעניינת מישהו מלבד מי שכותב אותה, האם עדיין יש לה תפקיד? אולי התפקיד שלה השתנה, ובמקום לבקר עליה לכוון לדברים הטובים או המתאימים, כמו שעושה פנדורה. אולי היא מיותרת לחלוטין כי כל ערוצי המידע פתוחים וכל אחד מוצא מה שהוא רוצה. ואולי יש לה עדיין חשיבות וכוח בתוך מארג התרבות הסבוך שלנו. שתי דעות מעניינות צפו השבוע ברשת בעניין הזה. הראשונה היא של כריס ווינגארטן, שכותב לרולינג סטון, ווילג' וויס ועוד מגזינים רבים. בנאום קצר וכובש בכנס "140" האחרון הוא טוען: "ביקורת" המוזיקה כפי שהיא קיימת כרגע ברשת היא מתמטיקה: מבוססת על מספרים, על העדפה בינארית של טוב או רע, או במקרה הטוב על מיקום בספקטרום שנע בין ז'אנרים או אהדה לאלבום. ביקורת ועיתונות מוזיקה אמיתית, הוא טוען, יכולה להעמיק ולהרחיב, לתת טעם אישי ולשבור את ההגמוניה והמיינסטרים (גם של האינדי) שנוצרו במצב הקיים. "SEO הורגת את הכתיבה הטובה", הוא טוען, ותרבות הרשת מונעת גילוי אמיתי ומקרי של אוצרות חדשים אלא רק של הייפ. דיון נוסף נוצר סביב ספר חדש שלא באמת רלוונטי רגע, ובתגובה לביקורת עליו כותב טאריק גודאר במגזין The Quietus: "כדי להצטיין כראוי, ביקורת מוזיקה צריכה לפעול בדרך שמשקפת את מושא הביקורת, ולנסות להיות חיונית כמוהו; להעיז לקחת את עצמה ברצינות כצורת אמנות בפני עצמה". [אנגלית]
  27. ג'וני מיטשל
    אני יודע שהיא ישנה ולא מייצגת, אבל זו התמונה האהובה עליי של ג'וני מיטשל

  28. הלוס אנג'לס טיימז זינק על רעיון מעניין וראיין את ג'וני מיטשל, הממעטת להתראיין, יחד עם השחקן ג'ון קלי, שמעלה מופע מחווה בו הוא מתחפש אליה. על הדרך, מיטשל חושפת דעות וזכרונות מעניינים על האלבומים שלה, על בוב דילן, הנדריקס, ג'ניס וכל החבורה. [אנגלית]
  29. [תודה לאפרת] מי שעדיין לא מכיר את TED מוזמן להתחיל מכאן, ולהכיר יוזמה עולמית מדהימה של הרצאות בנושאים שונים – טכנולוגיה, אמנות, חברה, סביבה, מחשבה, התנהגות – שהקו המנחה שלה הוא להביא את הטוב ביותר מכל העולמות, את ההוגים והממציאים הכי מקוריים ומעניינים, להרצאות קצרות ומרוכזות. TED הקימה סביבה רשת עולמית עצמאית של אירועים, ובקרוב יקרה האירוע הישראלי הראשון, TEDxTelAviv, שייערך ביום שני הקרוב ביפו. אם הצלחתם להשיג הזמנה – אשריכם. אם לא, האירוע ישודר בלייב בכמה מוקדים בארץ, כמו גם באתר ובאפליקציות אייפון וכאלה מין. פרטים נוספים באתר האירוע. עבורי, ההפתעה הגדולה הייתה לגלות שבין המרצים והמופיעים יהיה אסף אבידן, שמן הסתם ינגן, ואולי גם ידבר. [אנגלית]
  30. אף פעם לא הייתי מחובבי המד"ב או האימה, אבל במשך שנים שאלתי בקול רם איך זה שאין בארץ סרטי מד"ב או אימה. סרטים רציניים, אמיתיים, לא פארודיות ולא סתם. עכשיו נראה שהדברים משתנים, עם העבודה של אהרון קשלס על "כלבת", סרט אימה שבדרך. והשבוע קיבלתי מבחור בשם דן סחר ממכללת ספיר סרט מד"ב קצר שיצר. "כשיהיה דומם", שניתן לצפייה מלאה בווימאו, השתתף מאז יצירתו בעשרות פסטיבלים (כולל הפסטיבל העולמי הגדול ביותר לפנטזיה ואימה, שנערך בספרד). גם האתר הז'אנרי המוצלח io9 שם לב לסרט. [וימאו!]
  31. שחר ממונוקרייב, האיש שאחראי על הבאתו ארצה של חוזה גונזלס, מדווח על חזרתו של החוזה ללהקת האם שלו, Junip, ועל השלמת האלבום שלהם. יש גם מה לשמוע. [עברית, מפ3]
  32. NME ו-Uncut בוחרים 50 אלבומים מעולים שאזלו מהשוק, ולא מודפסים יותר. מטין מאשין ועד ניל יאנג. כמובן שאת הכל אפשר להוריד בקלות בלתי נסבלת ברשת. למישהו יש עותק של "העבד"? [אנגלית]
  33. ראיון ארוך ומרתק יותר ויותר ככל שהוא ממשיך, עם גיל סקוט-הרון, שזוכה לעדנה מוצדקת לחלוטין בזכות אלבומו החדש I'm new here, ויגיע להופעה בישראל ב-25 במאי (יש!!!!). [אנגלית]
  34. Consider the environment. אני נתקל בביטוי הזה הרבה מאוד, בדרך כלל בסוף של מיילים, כשאחריו מופיע ההמשך "לפני שאתה מדפיס מסמך זה", ואני תמיד תוהה לעצמי: מי לעזאזל מדפיס מיילים בימינו. התשובה היא אף אחד. אבל גם כמעט אף אחד לא ממש מתחשב בסביבה, בקלה כבחמורה. השבוע צוין יום כדור הארץ, ואני רק חושב לעצמי: הדבר הכי בסיסי והכי חשוב לעשות הוא פשוט לזכור את הסביבה ולחשוב עליה. אני רוצה לקוות שמהמחשבה התכופה הזו יקרו כל הדברים הטובים שכולנו צריכים לעשות: למחזר, לזהם פחות, להתחשב, לחשוב פעמיים, לצרוך כמה שפחות דברים לא חיוניים ובאריזות כמה שיותר מתכלות. להשקיע בזה. כל הדברים האלה שאנחנו יודעים שאנחנו צריכים לעשות אבל בתכל'ס לא באמת עושים. לא אני ולא אתם. אחרי גלילה ארוכה ואיטית של סט 31 התמונות לרגל יום כדור הארץ, נשמתי עמוק והבטחתי לעצמי להשתדל הרבה, הרבה יותר. [פיקסלים]
  35. מיכל לוטן בבית הבתים
    מיכל לוטן, מלווה במחצית מ-The raw men empire, בבית הבתים

  36. אפילו בשבוע עתיר אירועים שכזה, שכלל את הפצ'ה קוצ'ה ואביב גדג' ושלל אירועים אחרים, אין אף מתחרה ראוי לנוק אאוט המוזיקלי והחווייתי האדיר שנתן לי מרתון In-D-Pendance בבית הבתים בפלורנטין, תל אביב. 10 שעות (!!!) של הופעות ברצף, בחינם לחלוטין (!!!). איך זה יכול להיות רע? זה לא. זה מעולה. זה אושר צרוף. כמיטב מסורת אינדינגב (מארגן האירוע הזה הוא מתן נויפלד, ממייסדי אינדינגב, שהקים גם אותו בעזרת חברים ובהתנדבות) הארגון היה למופת (היו שירותים נקיים, היו מים בחינם, היה באר, היה אוכל, היו ספות), והאווירה נעימה, משוחררת ומקבלת (היו חיוכים, היו כלבים, היו ילדים, היה נעים). הגעתי באחת וחצי, במזג אוויר מושלם (מספיק לחולצה קצרה כל היום אבל בלי ממש להזיע), ומיד כשהגעתי שכחתי שזה יום העצמאות. ריח המנגלים שאפף את תל אביב התפוגג בכניסה לסמטה הפלורנטינית, שהזכיר לי יותר את קיבוץ הולדתי מאשר כל עיר שאני מכיר. בית הבתים הוא חלל גדול-מספיק עם במה קטנה בקצהו האחד ובאר קטן בקצהו האחר, תאורה נפלאה (אהילים רולז) ותחושה מיידית של ברוך בואך. התחלנו בשתיים וסיימנו בחצות, ואני חושב שהיו בדרך משהו כמו 12 הופעות או יותר, חלק גדול מהן מעורבבות. חיה מילר אירחו את הפשרות (שהופיעו לפניהם) ואת עוזי פיינרמן (שהתארח גם אצל אבי עדאקי), שבתורו אירח את רועי ריק על מפוחית. בלקן במחסן, שזו הפעם הראשונה שאני מספיק לראות אותם, נתנו את אחד משיאי היום כשהופיעו, נטולי הגברה (כי מי צריך את כל החשמל הזה), ברחבה שבחוץ וגרמו לרעידות אדמה רציניות ברחוב אברבנאל. והיו גם מיכל לוטן ששבתה את הקהל תוך שתי שורות וחיוך אחד, ואת טייני פינגרז שהוכיחו סופית שהם מהחלל, כשנתנו סט מדהים שכולו ג'אם עם זמרת (!) ואיזה מכשיר אלקטרוני קטן ששכחתי את שמו. ועוד מלא דברים טובים שבטח את חלקם הגדול הספקתי לשכוח (וחלק מהם הפסדתי כי, נו, הגלידה המעולה "אניטה" זה ממש מעבר לפינה). הכל הותך בכור הזיכרון לבליל נעים של מוזיקה טובה, שיחות נעימות, חיוכים, גלידה, חיבוקים ושמחה. לא עישנו לי על הפרצוף, לא נדחפו ולא דרכו, כולם היו שמחים כל הזמן. התחושה הייתה של חופש, של מסיבה גדולה של חברים, של עצמאות. קם בחור ואומר בואו נעשה מרתון הופעות, וכולם אומרים יאללה, נבוא לנגן בכיף, והכל בחינם, והכל בשמחה, והקהל תורם בנדיבות מכספו כי כיף לו ורק בגלל זה. איזה יום עצמאות נפלא. ואתם יודעים משהו? אחרי 10 שעות הופעות, אפילו לא היו לי צלצולים באוזניים. [זהו]
  37. Jason Molina
    (CC)

  38. "ישנתי מעט וחלמתי הרבה", שר לי אביב גדג' ביום חמישי בלילה, בהופעה גדולה במיוחד בבארבי, שלהפתעתי היה מרוצף שולחנות וכיסאות מלבד הרחבה הקרובה לבמה. ברחבה הזו השתדלתי להיות רוב הערב, מקריב את אוזני השמאלית לרמקול ושואג את השורות שדוקרות ומחבקות אותי במשך כמה חודשים, מאז יצא "תפילה ליחיד". ההופעה הזו לא הייתה מטלטלת ומרגשת כמו שציפיתי שתהיה, ואני באמת מרגיש שזה לא הוא, זה אני. חלק ממני לא ממש היה שם, וברגעים מסוימים התקשיתי להיסחף להתרגשות הכללית שבהחלט הייתה במקום, עם ביצועים מפוארים ל"נאמנות ותשוקה", למשל. אולי זו הייתה העייפות המשונה הזו שנחה עליי כבר כמה ימים, מפני שבלילות האלה באמת ישנתי מעט וחלמתי הרבה. חוסר האיזון היחסי הזה הביא להרבה יצירתיות אבל גם לקוצר רוח מסוים, שהביא לכך ששמעתי מעט מאוד מוזיקה השבוע, כששמעתי לא באמת הקשבתי. אז לקראת סוף השבוע התחלתי לחפש את השירים והאמנים שבכל פעם שאני מאזין להם, הקול והמילים והמנגינות שלהם כופים עליי להאזין, להיפתח, לספוג. ג'ייסון מולינה, האיש עם הגבות הכי גרועות ברוק שמתכנה גם Magnolia electric co, הוא אחד האלופים שלי בעניין הזה, ובעוד כמה עניינים. "Whip-poor-will" (שהוא שם אונומטופאי של ציפור שיר אמריקאית שנשמעת כך) שלו גורם לי תמיד להרפות, והיום זה כל מה שאני צריך. בסוף השבוע הזה אני מתכוון להניח את המחט על הוויניל של Josephine (שראיתי היום גם ב"קצת אחרת", אגב, במחיר לא רע) ולהאזין לתפילה ליחיד של מולינה, בתקווה שעד מוצאי השבת, תהיה זו כבר תפילה זוגית, לפחות. [מפ3]

שתהיה שבת שבוגי, אל תהיו עצובים!

33 תגובות על “עונג שבת: לא רוקדת כשאף אחד לא מסתכל”

  1. סטיבי הגיב:

    בוודאי ללא מעטים מקוראי העונג יש את "העבד" 🙂

  2. יושימי הגיב:

    אי די פאקינג פנדנס!
    היה יום מוצלח ביותר….
    הרו מן אימפייר מתגלים יותר ויותר כלהקה מעולה…
    טייני זה בכלל תופעה לא מוסברת, חייזרים מעופפים.
    בעיקר היה אנרגיות טובות…

    ועל זה נאמר
    ereything in its right place…

  3. אוהד הגיב:

    יופי של עונג!!! 🙂

  4. אורן הגיב:

    לגבי #25 – אני מצטרף להמלצה לגלות את TED – שכל ההרצאות בכנסים השונים שלהם נמצאות ב-www.ted.com. הרצאה אחת כזאת לפחות כל יום באייפון שלי (באתר יש אופציה מאד יעילה להוריד את ההרצאה ישירות ל-iTunes שלכם בפורמט שמתאים לאייפון, ומשם הסנכרון הוא קל) עושה לי את היום בדרך כלל. שלשום, למשל, זה היה דוד פרופסור יפני שיש לו מעבדה שיוצרת רובוטים. אחד מהם נוצר בשביל לדעת לשחק כדורגל, שזה אדיר.
    כל ההרצאות מכל הכנסים, כולל כנסי TEDx (שהם כנסים פרטיים שהארגון נותן להם את הזכות להשתמש בשם), מועלות באיזשהו שלב לאתר, אם הן מצולמות באיכות מספיק טובה. אז, אם אין לכם את האפשרות או הרצון לצפות בשידורים החיים של ההרצאות קרוב לוודאי שהן ימצאו את מקומן באתר באיזשהו שלב – ואסף אבידן יוכל לארח שם חברה להופעות של עמנואל ג'אל, נטלי מרצ'נט, אידי רידר, אימוג'ן היפ, והרבי הנקוק, בין השאר.

  5. עידו הגיב:

    כתיבת ביקורת היא עסק מבאס.
    במיוחד אם זה לא נכתב כטוקבק.
    במיוחד אם זה לא נכתב בבלוג.
    עוד יותר אם זה נכתב בפומבי.
    ממש אם זה ביקורת שלילית.
    והכי גרוע כשמקבלים על זה כסף.

    כתיבת ביקורת זה *מקצוע* איום.

    מצד שני זו ממש לא חוכמה אם רק כותבים חיובי

  6. נ הגיב:

    מיקס מחווה לגורו מאת ג'יילס פיטרסון (שהיה בת"א אתמול! מישהו היה שם?)

    http://www.gillespetersonworldwide.com/2010/04/gp-on-bbc-radio-1-21-04-10/

  7. עלמה הגיב:

    לגבי 25: יש לך מושג איך בכלל אנשים השיגו כרטיסים כדי להגיע לאירוע עצמו..? אנחנו ממש רצינו ללכת ונראה שזה בלתי אפשרי
    מעיון באתר (איך זה שלאמפרייה מדהימה וסופר-אינטיליגנטית כמו "טד" יש ממשק עד כדי כך מעפן…?!) נראה שהווכות להיות כמה הרצאות מעניינות במיוחד

  8. בעז הגיב:

    עונג צרוף.

  9. לזרבוי הגיב:

    פיספסתי לצערי את רוב אינדיפנדנס – אבל הקצת שהייתי בו היה נהדר.
    אני לא זוכר מתי לאחרונה הצלחתי להתבשם בכזו מהירות, זה בטח לא היה רק האלכוהול – היה משהו באוויר שפשוט מיסטל לגמרי. ואולי זה היה הגוואקאמולי. ואם כבר מדברים על יום כדור הארץ – לקיים את אינדינגב בתל אביב חוסך להרבה אנשים הרבה דלק… 🙂
    כן ירבו.

    למען חובבי the raw men empire הנה פלאג קטן – הופעת השקת ה-EP השני תתקיים ביום שלישי בלבונטין, עם יהוא ירון, מיכל לוטן ונועה בביוף, כפי שהמקהלה הגרועה בעולם תשמח להסביר לכם:

  10. ל הגיב:

    פססט, אין שיר בשיר הסיום..

    יופישלעונג, תודה לך!

  11. trakl הגיב:

    וחידון קטן,למי שמעוניין,באיזה קטע מקטעי KID A,מצוטט קטע מיצירה של מלחין אמריקני,קלאסי-מודרני?

    http://silvertone.princeton.edu/~paul/radiohead.ml.html

    כאן,בלינק שנתתי,אמור להיות קטע MP3 עם היצירה הנ"ל,או לפחות קטע ממנה, היה מעניין אם מישהו יצליח למצוא באיזה שיר משירי האלבום,מצוטט העסק הזה…

  12. נועה הגיב:

    היה וודסטוק ביום העצמאות. לגמרי 🙂

  13. Phydros הגיב:

    ההופעה של אביב באמת הייתה אחת הגדולות והמיוחדות מזה זמן רב,
    ביקורת להופעה של אביב גדג' שהייתה ביום חמישי ואני וגיאחה היינו בה (אני כתבתי ת'ביקורת, מוזמנים לקרוא):

    http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-1721-288,00.html

    מפורסם בפורום מוסיקה ישראלית בויינט =]

  14. עידו שחם הגיב:

    לצערי עדיין יש אנשים שמדפיסים מיילים, בעיקר בעולם המשרדי. אנשים שעדיין לא מכוונים כמונו לעולם הדיגיטלי או שפשוט לא אכפת להם מאיכות הסביבה. כך למשל בחורה שעובדת חדר לידי הדפיסה אימייל והביאה לי אותו מאשר פשוט לעשות לי פורוורד. שאלתי אותה למה היא לא פשוט פירוורדה לי את המייל, לא היה לה תשובה.

    ו-TED בתל אביב? הולי מוזס. איך לא שמעתי על זה עד עכשיו? אולי אתחזה לאיזה מלצר עם שמפניה ואתגנב פנימה 🙂

  15. גיאחה הגיב:

    ל – שיר הסיום תוקן, תודה על העין החדה, או העכבר החד.

  16. יעל רגב הגיב:

    וואו. צפיתי המון ב"דנידינה" בילדותי, אני לא זוכרת שהיה שם פינק פלויד. בטוח שזה לא עיבוד מאוחר? מצד שני, הפינק פלויד עשו שימוש בשיר אחד בחתיכה מנעימת הפתיחה של דוקטור הו, תוכנית ילדים בריטית, אז למה שלא יקרה ההיפך?

    אגב, אפילו כדי להירשם לצפייה בהרצאות של טד בשידור ישיר על מסכים באוניברסיטת ת"א היית צריך לעבור איזה 6 לינקים שונים (לפני שהתייאשתי).
    נקווה שהביקוש יפנה את תשומת הלב לכך שהקהל הישראלי להוט לשמוע הרצאות מדעיות ולהרחיב אופקים לו רק יוצע לו במחיר סמלי, במדינה שחושבת שמדע זה לא רייטינג.

  17. מיכל הגיב:

    היה לי לעונג, העונג.

  18. Number 45 הגיב:

    מפתיע אותי שאין התיחסות לאלבום החדש של הנשיונל (!) שדלף השבוע לרשת ובעקבות כך ניתן גם להאזנה חופשית באתר הניו יורק טיימס:

    http://www.nytimes.com/2010/04/25/magazine/25national-t.html

  19. רציתי רק לומר שיש גם שיר חדש לבלונד רדהאד
    http://premiumradio.blogspot.com/2010/04/blonde-redhead.html

    ושגם אפשר להקשיב לשיר החדש ויפה של בלר
    http://premiumradio.blogspot.com/2010/04/blog-post_21.html

  20. דייב דנ הגיב:

    13- ה Bitter Jews נשמעים מצויין. תנסו את זה.

  21. אסף הגיב:

    לגבי 29,

    האם ניתן להשיג היכנשהו (ברשת הוירטואלית או בחנויות התקליטים) את הקסטה של

    נושאי המגבעת
    ?
    ?

  22. יוסי הגיב:

    כרגיל העונג כשמו כן הוא , ההופעה של אביב גדג' היתה באמת מדהימה, (זאת לא חוכמה כי כל הופעה שלו כזו אבל זו במיוחד…)ודי ארוכה יחסית . תודה לנמבר 45 על הלינק של הנשיונל המעולים.

    שבוע טוב

  23. איתי הגיב:

    אחרי שמיעה אחת החדש של national נשמע ממש ממש טוב. החבר'ה האלה פשוט מעולים.

  24. וואו, אני לא מאמינה עד כמה הביטר ג'וז טובים.

  25. שני הגיב:

    trakl – הקשבתי לקטע שלינקקת אליו והיה רגע שבו נשמע משהו מוכר ומיד בראש שלי שמעתי את "אידיוטק". זה השיר המדובר.

  26. מתי הגיב:

    מוזר. אף אחד לא הבין את הרמז שנכתב בסוף "שיר פתיחה"? 🙂
    שיהיו רק בשורות טובות.

  27. musag הגיב:

    היי, אני מתרגם להנאתי חלק מההרצאות ב TED!!! (סתם בשביל להשוויץ אני מציין זאת). לא מאמין שזה מגיע לארץ….בזמנו התענינתי בארוע באוקספורד וזה עלה איזה ארבעת אלפים דולר

  28. גיל שליט הגיב:

    ג'ייסון מולינה היה פעם Songs:Ohia ששיר ישן אדיר שלו ניתן לשמוע בבלוג המיובש שלי – http://www.listenblog.com/mlog/2004/09/songs-ohia.html

    הנשיונל החדש נהדר. למי שלא מכיר – Fake Empire ב NPR – http://www.npr.org/templates/story/story.php?storyId=15960407

  29. ויק הגיב:

    גיאחה, אחלה עונג.

    אילו בחירות לשיר פתיחה וסיום…

    שיהיה לך שבוע שבוגי לא עצוב בכלל.

    ויק

  30. מורן הגיב:

    את העבד אפשר להוריד באיכות טובה (חוקית), קשה להאמין שאפשר יהיה להשיג אותו מודפס. אני הורדתי

  31. ימיק הגיב:

    תענוג!! עונג-שבת-צרוף…

  32. שי הגיב:

    לי יש את העבד מודפס
    וגם את בסוף המדבר בהוצאה המקורית-הראשונה

    כיף לי!!

  33. דורון הגיב:

    פתאום אני שם לב שהתגובה הקודמת שלי לא עלתה משום מה…
    את כל האלבומים של שלום גד (לא כולל קוץ ברוח) אפשר לרכוש בזול וללא פלסטיקים מזהמים כאן:
    http://www.imusic.co.il/search_results.asp?search_type=ARTIST&artist_id=73
    וכאן יש את שאר האלבומים (הם הבדילו בין "שלום גד" ל-"שלום גד והיהלומים"
    http://www.imusic.co.il/search_results.asp?search_type=ARTIST&artist_id=909

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *