תגובות לפוסט: עונג שבת: VS השטן

מאת: אושרי

אושרי — Fri, 16 Apr 2010 17:08:40 +0000

מעניין מה שכתבת על לורה ויירס… אני מנוי לאתר musix של פלאפון ואפשר להאזין שם ל-saltbreakers. מדי פעם אני מקשיב לדיסק הזה והשיר cast a hook הוא
כל-כך מדהים בעיני, יש ימים שאני חייב לפתוח איתו את הבוקר. אני מניח שאתה מכיר את ההתרגשות הקטנה הזאת, כשאתה מגלה שמישהו אוהב משהו כמוך.

מאת: קאת

קאת — Mon, 05 Apr 2010 12:37:55 +0000

איזה עונג נפלא, תודה רבה!
הקליפ של ברוקן פינגז מדהים.

מאת: מיכל

מיכל — Mon, 05 Apr 2010 09:04:25 +0000

אני מצטרפת לנועה כקשישה.
4 הופעות היו יותר מדי עד שלא נשאר לי כוח להישאר לסוף ההופעה של רונה.
הייתי מוותרת בכיף על חיה מילר והפשרות. או שישירו רק שניים שלושה שירים.
אני יודעת שחלק מהעניין של ערב ההפתעה היה לחשוף את הקהל ללהקות שהוא לא מכיר עדיין כנראה, אבל ממש לא נהניתי מהם, במיוחד מרגע שראיתי את רונה נכנסת ורק רציתי שיסיימו כבר!

מאת: עינת

עינת — Sun, 04 Apr 2010 20:02:27 +0000

סורפרייייזזזז!!! D:
————————-

אי הפתעה מס' 1: דניאלה ספקטור ~ (כי שמת תמונה של A בומב בפייסבוק) ~ המקסימה!
– אני השתכנעתי עוד בהופעת האירוח של טל כהן-שליו, היא מקסימה, יש לה קול ייחודי, עדין ונעים וטבעי וחופשי – והיא מקסימה, קודוס לגיא.
– חוץ מזה משהו באנרגיות שלה וההוויה שלה מזכיר לי נורא את בת-דוד שלי, תום, וזה לכשעצמו סוגר את העסקה עבורי. מתה עלייך תומי.
היו שירים שלא הכרתי, על יחסים, זוכרת מילים פוצעות וחזקות במיוחד, בהזדמנות הראשונה חוזרת לאוזן לרכוש את הדיסק.
השיר ההוא, על 1939, היה נוגה ומרגש במיוחד, אני לא הייתי רוצה לשמוע אחרת מלבדה שרה אותו, אבל הסיטואציה הקומית הזו של כל הקהל של חוצמזה/אינדינגב דחוס בין קירות לבנים ללא חלון ואוורור ודניאלה עצמה מטפטפת על במת האוזן – כנראה לא העניקה לשיר את כבודו המתאים. נוסיף לזה את הליצן שהעיר "ב 1939 לא היו תאי גזים" הצחוק חיזק את כולם ברגעים קשים אלו ואני השתקעתי בסאונד והתאהבתי בדניאלה ובנגן הבס שלה – שנראה היה נפעם כולו ועטוף בצלילים שהפיקו יחד.
את 'הירושימה', דרך אגב, אני שרה לעצמי בניקיונות הפסח, בחוסר בושה משווע של בעלת קול ב' (ככה קבע בעליל, ישראל, המורה המפחיד למקהלה בבית ספר יסודי אילנות) תוך ניסיון לעלות במיתרי הקול כמוה – איפה השר ארדן כשצריך אותו? בכל אופן, אור לבן פשט באוזן בר, בצרידות קלה שהפגינה לפני שפצחה בשיר, she nailed it after all, פיצוץ, כמו שאומרים.

אי הפתעה מס' 2: הפשרות (כי ראיתי אותם בכניסה ואמרתי "הי! זה הפשרות!"). בזכות הפרוייקט של סטנדאנדפליי ידעתי את בלהה גלילי מילה במילה, והקהל הגדיל לצווח בהנאה כל 'הי-הי' ו'אאווו'! (ז"ל).
היפו בלוז הוא קונסטנט אצלי בלסט אף.אם והשאר היוו המשך לרפרטואר מצוין ומבטיח! (מי משיג לי עותק מהדמו? משום מה אין לי אותו – וזאת תקלה). עם חברתי י' השתעשענו למי המשופם דומה, מסתבר שהאופציות הן אינסופיות, חברתי מ' זעקה "אלו הדורבנים הבאים!" והיו אלה מהקהל שהתאספו אל מול הסוזפון וקיוו למשב רוח, אך קבלו רק רוק.
אני לא יודעת מה איתכם, אני יודעת איפה אני ברביעי.

אי הפתעה מס' 3: חיה מילר (כי אמרת שתהיה שם לפחות חיה אחת). אבל זו הייתה פגישתנו הראשונה אז… ייפפפיי! כבוד על טום ווייטס שהוריד לנו גשם ועל הפאנק האמיתי הזה שבא, מהר, מהעצמות ועל האין-יור-פייס-יות חסרת ה'פשרות' ועל ההפתעה במעבר לפסנתר באמצע החיים… נפלא!
ואז הם עשו גירסא נהדרת ומאוד מאוד חייתית ל'גלויה'. אני מודה שאני גרועה. זיהיתי אותו רק בפזמון.

…וכך הם גילו לי גם את הפתעה מס' 4: קינן, רונה קינן.
מסתבר, במבט מפיל אסימונים סביב, שאני הייתי המופתעת היחידה, כי כפי הנראה חלק כביר מהקהל הורכב מצבא המוקסמות (בסדר, גם 'מים) של רונה. דבר שתרם להתרגשות ולייחודיות של הסט שלה שכלל בי-סיידס נהדרים (גם אני רציתי לשמוע את קסיוס). אבל מה. מאוד מאוד התאכזבתי ונעצבתי מהיחס של הרבה מהן שעמדו סביבי וקראו קריאות גנאי לשאר הלהקות, מילר במיוחד, להם קראו "רדו כבר! שיר א-ח-ר-ו-ן!" ושאר דברי בוז… מה אני אגיד, לא יפה, זו לא התנהגות מקובלת בהופעות מסוג זה. בהן אמנים מופיעים זה בפני זה על במה קטנטנה ומפרגנים לאחיהם בשלולית השוליים, זה לא היה נעים והוריד לי מההנאה מרונה, אותה דווקא שמחתי לראות שוב אחרי כל כך הרבה שנים מאז ימיי הסטודנטיאלים במרתף 10… אז סיננתי, הבלגתי והתרכזתי: לרונה אכן יש קסם מיוחד.
…למה אני כזאת גרידי וחיכיתי שברי יציץ מימין ויביא אותה בסיטואציה?…
– לא, הגדולה היא בפרטים הקטנים, התגליות הנעימות ובהפתעות הנחמדות שאנשים כמוך משאירים לנו על הכרית.

אפשר לעשות מנוי?

מאת: יערה

יערה — Sun, 04 Apr 2010 17:58:48 +0000

לגבי ההפתעה – גם אני כמובן נהניתי מאוד, וממש התלהבתי מהתגליות החדשות, אבל אני מסכימה עם א. לגבי הגבלת כמות האנשים. היה צפוף עד כדי מחנק ובחור אחד שעמד לידי שהתעקש לרקוד-כאילו-אף-אחד-לא-רואה-אותו (או עומד צמוד אליו) כמעט נתן לי מרפק בפרצוף ואז כמעט הרביץ לחבר שלי כשהוא ביקש ממנו להיות יותר ידידותי לסביבה.
לרונה קינן עושה ביסיידס לא נשארתי עד הסוף, כי למרבה הצער הרגשתי שהביסיידס לא עומדים באיכות של הדברים המוכרים שלה וכאבו לנו הברכיים בטירוף אפילו בישיבה. אולי ביסיידס זה יותר למאזיני הארד קור ופחות לקהל הרחב.

אהבתי את האזכור החוזר לא לעשן בתוך חלל ההופעות, ההפסקות לא היו ארוכות מדי וממש נהניתי להכיר דברים חדשים שאני בודאות אמשיך לעקוב אחריהם.
תודה 🙂

מאת: א.

א. — Sat, 03 Apr 2010 22:57:49 +0000

ערב ההפתעה היה פשוט נהדר מבחינה מוסיקלית – הכרתי שתי להקות חדשות ומסקרנות (במיוחד חיה מילר, ואגב, לא למרות אלא ב ג ל ל השירה של הסולן – הוא נשמע מצוין, מה קרה לכם?!). אבל בכנות, גיא, אין סיכוי שאני מגיעה לערב הבא אם הוא יהיה באוזן בר… הצפיפות היתה איומה, העמידה היתה קשה מאד. זה לא מקום לכמויות כאלה של אנשים. אנא ממך, שיקלו להעביר את הארוע הבא למקום גדול יותר או לפחות לקצץ בכמות האנשים, גם אם כרטיס יעלה יותר… קשה כל כך להתרכז במוסיקה המצויינת כשהגוף כואב כל כך. ושוב, תודה גדולה על הארגון ועל הבחירות המעולות.

מאת: עומר

עומר — Sat, 03 Apr 2010 18:34:37 +0000

תראה משהו-

http://glz.co.il/NewsArticle.aspx?newsid=59772

מאת: נוף

נוף — Sat, 03 Apr 2010 16:30:40 +0000

כבר הענקתי לך בלייב את הערצתי והוקרתי, רק חבל שלא ידעתי שאתה נוסע לנתב"ג יותר מאוחר, היית יכול לתת לי טרמפ…
היה כיף, תגיד אם יש הזמנות לעוגיות לערב הפתעה 2

מאת: מיס בוז'רסקי

מיס בוז'רסקי — Sat, 03 Apr 2010 16:06:00 +0000

נתחיל מערב ההפתעות שאתה כבר יודע שחשבתי שהיה מצוין, אבל כדאי שכולם יידעו את זה.
וויתרתי על רונה קינן כי אני לא מכירה אותה בתכלס ועייפתי וזו הייתה הופעה מאד שקטה וקהל מאד צפוף. השיא בשבילי היה חיה מילר, כמה אני שמחה שגילית אותם. נועה – מה פתאום עם סולן אחר? יכולות הנגינה של הבחור הזה מרהיבות ונכון, הוא צריך לעבוד קצת על השירה, אבל האנרגיה והכריזמה שלו מפצות בענק. בעיני לפחות.

ונעבור לארט ברוט – מסכימה עם כל מילה שלך. גם כמה שורות אחורה (וטיפה למעלה) היה מופלא. מה שעשה בשבילי את ההופעה, מעבר למילים הכיפיות והגיטרות הכה משובחות, היה העובדה שהם הפעילו את הקהל והפכו אותו לחלק מההופעה – הסיפורים של ארגוס, שהפכו למעין דיאלוג, הירידה שלו לקהל, ההיענות לבקשות, הפרצופים של ג'ספר והעידוד שלו לשירה ומחיאה כפיים, המתופף העומד. פשוט פרפורמרים אדירים. וראו שכל כך כיף להם ביחד וכיף להם איתנו.
זו היתה הופעת רוק/בידור. מה אפשר לבקש יותר? ללא ספק אחת ההופעות הטובות ביותר שראיתי בחיי.

מאת: נועה

נועה — Sat, 03 Apr 2010 15:31:47 +0000

אז הייתי בערב ההפתעה..אכן הפתעה.
ללא קשר לטעם האישי שלי (מממ איך היו נשמעים חיה מילר לו רק היו מחליפים סולן?) אני חייבת לציין שהיה קצת ארוך מדי (זקנה, נו).
המרווחים בין ההופעות היו סבירים לחלוטין, ולא כללו לרוב יותר מהזמן ההכרחי להחליף את הכלים, והמוזיקה בין לבין הייתה מצויינת.
אבל בכל זאת, היה לי ארוך מדי, ואם לא הייתי מצליחה לגלות שרונה קינן היא המופע הרביעי עוד בתחילת ההופעה של חיה מילר, סביר להניח שהייתי מפספסת את פלא העולם האהוב עליי ואת הגיטרה החדשה שלה.
אולי כדאי לעשות רק 3 הופעות בערב? אולי אני סתם זקנה?
הופתעתי מכמות בני הנוער שהגיעו, דווקא שימח אותי לגלות שהם מגיעים להופעות כאלו.
with all that said, כנראה שאגיע גם לערב הבא, כי הקונספט מעולה והמחיר מגוחך יחסית לתמורה.

מאת: דקל

דקל — Sat, 03 Apr 2010 14:59:36 +0000

גיא, תודה רבה על ההפניה וגם על הרכישה לאחר ההופעה.
הלהקה גם נורא היתלהבה ופירגנה והם אף לקחו עותקים למזכרת (הבסיסטית לקחה שלושה עותקים – אחד מכל צבע)

ישנם עוד עותקים לרכישה, וניתגלו אף מספר מצומצם של עותקים חתומים ע"י הלהקה, שאיכשהו נעלמו בבלאגן של המכירה אחרי ההופעה.

מי שמעוניין, פרטים נוספים במארציאנו:
http://martzianno.blogli.co.il/

ושיהיה המשך חג שמח

מאת: מיכל ישראלי

מיכל ישראלי — Sat, 03 Apr 2010 13:04:48 +0000

טוב, מישהו חייב להגיד את זה – אריקה באדו ממש בוטילישס

מאת: גיאחה

גיאחה — Sat, 03 Apr 2010 10:43:34 +0000

ינון, אמסור לחיה מילר שבחורה כמעט התעלפה בהופעה שלהם, ואני חושב שזה יהיה שיא חדש בקריירתם הקצרה.

מאת: ינון

ינון — Sat, 03 Apr 2010 10:13:37 +0000

יאי, המון זמן לא הייתי אחראי לאייטם!

לא הספקנו להגיד שהיה מגניב ממש בערב הפתעה! לצערנו נאלצנו לחתוך ממש בתחילת חיה מילר בנסיבות בריאותיות (הבחורה המתעלפת? אנחנו), אבל זכינו להכיר את הפשרות שהיו הפתעה נעימה ביותר!

מאת: בונד, ג'יימס בונד

בונד, ג'יימס בונד — Sat, 03 Apr 2010 09:18:14 +0000

יובא יונסי לארץ לאלתר.

הוא לא מתקרב, לטעמי, לגאונות של להקת האם. אבל שאר חבריו עסוקים עם התינוקות שלהם, והוא בסיבוב הופעות. וכבר מזמן לא קיבלנו פה מנה של איסלנד.

נרנג'ה? מונוקרייב? מישהו?

מאת: עידו שחם

עידו שחם — Sat, 03 Apr 2010 08:54:05 +0000

איזה מיני עונג כיפי וקיצי. סיכמת יפה מאוד לגבי ארט ברוט, הוצאת לי את המילים מהפה. גם אצלי ארט ברוט נכנסו לעשיריה המובילה. רגע, אבל מי לעזאזל כל האחרים בעשיריה המובילה? מרוב הופעות שראיתי אני כבר ממש לא בטוח.

מאת: אייל מרדיו פרימיום להמונים

אייל מרדיו פרימיום להמונים — Sat, 03 Apr 2010 06:19:57 +0000

אריקה באדי מפחידה ילדים קטנים.
איפה חיים הכט כשצריך אותו ?????

מאת: אייל מרדיו פרימיום להמונים

אייל מרדיו פרימיום להמונים — Sat, 03 Apr 2010 06:01:27 +0000

אייטם 13- תודה על האיזכור של Kaki King
רק רציתי להוסיף, פרוייקט מיוחד: סיבוב מוזיקלי מסביב לעולם, כדאי!
http://premiumradio.blogspot.com/2010/04/blog-post_01.html

מאת: אורית@

אורית@ — Sat, 03 Apr 2010 05:30:02 +0000

אריקה באדו (ששנים אני אוהבת אותה מאוד,
כבר לא ממש מחדשת משהו במוזיקה שלה.
נכון הקול החם והמלטף שם, הפאנקיות והצליל הייחודי שלה שם, אבל ממש ממש משעממת. כניראה התפשטות זו סוג של הסטת הדעת מהמוזיקה עצמה. בינינו גם הגוף שלה לאמשהו
ואם בלאו הכי מצנזרים את הקליפ אז בשביל מה לעשות אותו מלכתחילה?סוג של פנטזיה של הגברת?

מאת: מיכאל

מיכאל — Sat, 03 Apr 2010 02:54:08 +0000

אני חשב שהלילה בבארבי נוצרו כמה עשרות להקות חדשות! אני חושב שזו יכולה להיות הביקורת הכי טובה שנתתי אי פעם למשהו.