10 בפברואר 2010

עונג שבת: בחור מסכן \ גבר ממוזל

"אם הרדיו לא היה משדר, בזמנו, את 'עטור מצחך', מי היה מכיר את זה? הרי יוני הלחין משהו גאוני ומסובך. אבל אפשר להתרגל לכל דבר. אחרי מאה השמעות ברדיו, גם שיר צורם יישמע לך סביר. אחרי אלף, כבר תתאהב בו. האחריות, כל האחריות, היא על מי שמביא את המידע לציבור. תאכיל אותו זבל, הוא יאכל זבל. תתעקש על איכות, הוא יאהב את האיכות" – שלמה ידוב (שהאלבום החדש והאינסטרומנטלי שלו פשוט מקסים), בדברי טעם

הזוכים בדיסק של טל כהן-שלו (שעדיין אפשר להאזין לו במלואו)הם: דנה, הטרמיט, ניר ו-June. בדקו את תיבת המייל שלכם!

  1. נתקלתי השבוע, כחלק מהמסע שלי לאמריקנה בדרכים צדדיות, באוצר. בשנות החמישים פעל בחור שאפתן בשם מוזס אש (בנו של שלום אש). בניגוד למקצועות היהודיים המכובדים שהוריו ייעדו לו (מה רע בלהיות רופא?), הוא נמשך מילדות לרדיו ולמוזיקה, למד הנדסה ועבד בתחנות רדיו שונות ובאולפנים. אחרי תקופה ארוכה בה הוציא מוזיקה מכל הבא ליד, הוא התרושש בהפקת אלבום ג'אז מפואר כלשהו, לקח הלוואה נוספת מהבנק ופתח לייבל בשם Folkways, שהתמקד במוזיקת עם אמריקאית, בעיקר, והפך עם השנים לאגדה (וללייבל בחסות מוסד סמית'סוניאן של ממשלת ארה"ב. יודעים להעריך שם את שימור המורשת העממית). לצד פספוסים כבירים (הוא דחה את בוב דילן וג'ואן באאז הצעירים, אותו בטענה שאין לו מה להגיד, ואותה בטענה שהיא זמרת טובה ותו לא), הוציא אש ב-Folkways עשרות אם לא מאות הקלטות מרתקות, לפעמים כאלו שחשיבותן ההיסטורית עולה על המוזיקלית, והארכיון העצום של הלייבל נשאר עד היום אוצר לאומי אמריקאי, וממשיכים לדלות ממנו פנינים עד היום. בתחילת שנות החמישים פגש אש בחור אקסצנטרי בשם הארי סמית'. סמית' המדובר גר במלון צ'לסי, נמשך למיסטיקה ולאלכימיה, ובעיקר אסף בכפייתיות דברים: ביצי פסחא גרמניות, בולים, וגם כמה אלפי תקליטי 78 אינטש. כשסמית' ואש נפגשו, האש הוצתה, וב-1952 יצאה האנתולוגיה Anthology of American folk Music – שישה תקליטים (שניים לכל "פרק") המכילים 84 שירי עם, בלוז, גוספל, שירי עבודה, שירי מחאה ועוד, שהוקלטו בעיקר בין 1927 ל-1932. יש שם שמות מוכרים יותר כמו משפחת קרטר (בתמונה כאן למעלה), מיסיסיפי ג'ון הרט, בליינד למון ג'פרסון, וגם אמנים שכיום נותרו מתים ואלמונים. ההשפעה של האוסף המשולש הזה הייתה עצומה. מפיט סיגר, בוב דילן וכל סצינת הפולק של גריניץ' וילג' בפיפטיז, ועד ניק קייב (מאיפה אתם חושבים שהוא לקח את "Henry lee"?), אלביס קוסטלו ו-וילקו. וזה רק על רגל אחת, הסיפורים על האוסף הזה רבים ומרתקים, החל מעריכתו, דרך העטיפה ועד הקאברים והרפרפנסים האינסופיים שנעשו לו מאז. אבל את העונג השבוע אני רוצה לפתוח עם "Poor boy blues" של Ramblin' Thomas (שהוקלט כמובן על ידי רבים אחרים, ביניהם The Black Keys ב-EP שלהם "The moan" ב-2004). אנחנו נתחיל במסכן, ונסיים בממוזל. נראה לי שאסף אבידן יהיה מבסוט מהרעיון הזה. [מפ3. הרחבת דעת: Folkways בוויקיפדיה | האתר של Folkways | פודקאסט בהגשת בנו של מוזס אש עם אוצרות מהארכיון]
  2. היחסים שלי עם פייסבוק הם עניין מורכב. בעצם הם מאוד פשוטים: אני לא אוהב את האתר הזה. הוא מסורבל, מבולגן וטורדני, ופשוט אין לי סבלנות אליו (לכן אני כן נמצא בטוויטר, שהוא הרבה יותר קצרצר וממוקד בעיניי). אבל מה, חשוב להיות בפייסבוק, בטח כשאתה מארגן הופעות וזומם כל מיני מזימות שעומדות להתרחש בעולם האמיתי, ואתה רוצה להזמין לשם את כולם. כלומר, את כולכם. לכן החלטתי ללכת בלי ולהרגיש עם (או להיפך, אני תמיד מתבלבל), ודרך החשבון של זוגתי היפה אביטל פתחתי את הקבוצה העמוד של עונג שבת בפייסבוק. כך אוכל להודיע לכם על אירועים קרובים בעולם האמיתי, ובערך זהו. אני לא מתכוון להשתמש בקבוצה הזו כדי להטריד אתכם בכל פעם שיש פוסט חדש בעונג או בשביל לפרסם כל מיני שטויות אחרות. עם זאת, אני כן עשוי למנות אתכם ל-Officers, סתם כי זה נורא מצחיק אותי. הצטרפו עכשיו, ואני מבטיח לא להציק יותר מדי. [פייסבוק]
  3. בשעה טובה! יש לנו חתונה (משולשת) מוצלחת, וסופרגרופ חדש נולד ברדיו הישראלי המקרטע. תכנית הדגל של האינדי, הקצה, מצרפת לשורותיה את לאון פלדמן. חגיגה! קשה לי לחשוב על שידוך טוב וטבעי מזה מבחינה תוכנית. פלדמן מקדם כבר שנים את האינדי הישראלי, כולל להקות שנולדו שנייה לפני שנכנסו אליו לאולפן בקול הקמפוס (ואחר כך ברדיו ת"א ז"ל {אני יודע שהוא לא מת, אבל תראו מה נהיה ממנו}), וכיום אין אכסניה טובה לכך מ"הקצה" הנפלאה. מעניין אותי במיוחד לשמוע איך סגנון ההגשה הפרוע של פלדמן יסתדר עם ההגשה הנלהבת-אך-מיושבת של קוואמי ונדב רביד. כך או כך, יהיה מעניין. [גלגלצ]

  4. הראש הנאה של נועם ענבר לא בתמונה, כי הוא יוחלף בהופעה על ידי ממלאת מקום

  5. אירוע פורים 1: עבדכם הנאמן מארגן ערב הופעות באוזןבר בערב פורים! עונג פורים, שיתקיים ב-27.2 (מוצ"ש, ערב פורים) באוזןבר, יאסוף תחת קורת גג צבעונית, שמחה ומבודחת אחת את אוי דיוויז'ן (יידיש לפנים!), מיכל לוטן (בתחפושת!), לא דובים (בלי הופעת אורח מפתיעה של לס קלייפול!), עוזי פיינרמן (לא זה!), אבי עדאקי (מחופש לגמד עם זין של חמור!) וגון בן ארי (מחופש לאון בן גרי!). ומי יודע? אולי יהיו עוד הפתעות שאפילו אני עוד לא מודע להן, ואולי יהיו אפילו בלונים בצורה של חיות, או טוב מכך – חיות בצורה של בלונים! 10 ש"ח הנחה (אמיתית) למי שיבוא מחופש. נתראה שם? [אירוע בפייסבוק]
  6. אירוע פורים 2: גם מונוקרייב לא מכזיבים ונותנים בראש בחג המסיכות עם ערב של "שירים מתכסים, להקות מתפשטות" בקומפורט 13, ב-1.3. יופיעו ויתארחו שם שממל (שהם איזה 57 נגנים או משהו כזה), אבי גרייניק, הקולקטיב, עידן אלתרמן, כל החתיכים אצלי, The Carsitters, אפרים שמיר, Let It Beer (מופע המחווה לביטלס), חמי (שבק ס'), הפלפלים (מופע המחווה לצ'ילי פפרז) ותומש (תומר שרון). אם זה לא יספיק, בין ההופעות יתקלטו לסירוגין סקולמאסטר (מרדיוטריפ), לאון פלדמן ועומר זוסמן. מובטחים גם אנשי קרקס (נא לא לתת להם גישה למשקאות!), משלוחי מנות ועוד. כיייייייף! [עברית]
  7. תזכורת: היום (שישי)! מרתון שתמשרה ברוטשילד 12 בתל אביב – 12 הופעות במשך 12 שעות (מ-12 בצהריים עד 12 בלילה) תמורת 12 ש"ח בלבד. גורג'ס! [נתראה שם]
  8. [תודה לצ'פרק] אני עדיין לא לגמרי סגור על מה עושים באולה! רקורדס, הלייבל\סוכנות קידום מוזיקאים הישראלית שקמה כדי לקדם מוזיקאים ישראליים בחו"ל. אבל אני כן יודע על משהו אחד שהם עשו: מחזמר פלאש מוב בחנות של האוזן השלישית, בו פצחו כמה ממתנדבי ועובדי אולה בריקוד ובשיר, לתדהמת הקונים. קול! קצת חבל שזה יצא פרסומחסרי כזה, אבל זה עדיין מאוד מאוד מגניב. [טיוב]
  9. קארי בראונסטין מפנה לשני פוסטים מעניינים בעקבות הספר החדש Girl Power: The Nineties Revolution in Music, שמספר על החלק שלקחו מוזיקאיות ומוזיקה מהניינטיז בקידום ועידוד פמיניזם, החל ב-Riot grrl וכלה ב, ובכן, אני לא יודע כי לא קראתי את הספר. אם מישהו או מישהי מוכן לקרוא אותו ולכתוב ברצינות ביקורת נרחבת ומעמיקה כאן בעונג, אני מוכן לנסות ולהשיג עותק ביקורת בשבילו\ה. [אנגלית]

  10. לא רע, לא רע בכלל! (חיחיחי!)

  11. [תודה לאורן] אחרי שהדהימה אותנו ב-2007 עם אחד מאלבומי הבכורה הטובים של העשור, לורה מארלינג מוציאה עוד רגע אלבום שני, הידד! במסך הפתיחה של האתר שלה אפשר כבר לראות קליפ לשיר חדש, "Devil's spoke". [וידאו]
  12. אנדי ויטמן, ממבקרי המוזיקה הבכירים בארה"ב (וגם מורה לכתיבה על מוזיקה), מפרסם מכתב גלוי למבקרי מוזיקה עתידיים, ובו הוא מספר להם את מה שהם צריכים לדעת: אין בזה כסף. תמצאו מקור הכנסה אחר. אבל אם אתם אוהבים מוזיקה ואוהבים כתיבה, אל תוותרו על זה בחיים. [אנגלית, וכל כך נכון גם לארץ]
  13. איל פלג כותב בבלוג Folknrock על אחד השירים האהובים עליי אי פעם (ובטח גם עליכם), "Life on mars" של דיוויד בואי – על הנסיבות המשעשעות שהובילו ללידת השיר, ועל המילים החידתיות שלו והפרשנות האפשרית שלהן. [עברית]
  14. חיליק גורפינקל כותב על קריס קריסטופרסון ובילי ג'ו שייבר, שני גיבורי אמריקנה מזדקנים ששווה להכיר אם הם עדיין זרים לכם. [עברית]
  15. [תודה ללירון] איך מייצרים תקליט ויניל? קטע וידאו שמסביר יפה ובפשטות איך עובד המנגנון הזה. מדהים כמה הוא מיושן, וכמה הוא עדיין יעיל. [וימאו]
  16. אלבום חדש ומחורמן במיוחד לבלאק פרנסיס (או פרנק בלאק, אם תרצו). ה-EP האחרון שלו, Svn Fngrs, היה אדיר לגמרי, והציפיות שלי גבוהות. [אנגלית]
  17. זה מעניין. בלונד רדהד הקליטו מוזיקה לסרט תיעודי על מבוכים ודרקונים (מגניב למדי בפני עצמו), ובסטריאוגם נותנים להאזנה את "Il Padroni", קטע שמשלב את נעימת הפתיחה ונעימת הסיום שהקליטו הג'ינג'ים הבלונדיניים לסרט. [מפ3]
  18. ג'וני שועלי המצוין, שמוציא עוד רגע אלבום חדש, עונה לשאלון של סיני גז. [עברית]

  19. ההיפסטר הראשון

  20. [תודה לאביטל] הקריקטורה הנהדרת שמעליי הגיעה מהפליקר המאויר של טרי הארט, שמצייר די מעפן אבל מצליח להצחיק אותי כמעט בכל פאנל שלו. לא ברור איך הוא עדיין לא להיט אינטרנט היסטרי. [פליקר, אנגלית]
  21. המלצת הרדיו השבועית: על רדיו מהות החיים שמעתי בעבר מיוסי בבליקי, שמשדר שם, אבל אני חייב להודות שאף פעם, עד השבוע, לא טרחתי להיכנס לאתר ולהקשיב. מצד אחד, הצהרת כוונות כמו "הפועל כדי לעורר את המודעות ולאפשר לכל אחד ואחת מאיתנו להקשיב לעצמו ולקולו הייחודי, לבחור את דרכו, להיות שלם עם בחירותיו ומתוך כך לחיות בשלום עם עצמו" מוציאה ממני את הציניקן. מצד שני, אתר שבו אני יכול לשמוע און-דימנד תכניות שמגיש עמיר לב? או בבליקי? או אורי בנקהלטר? אחחח, איזה תענוג. [נגן בדפדפן]
  22. ועוד המלצת רדיו: המגבר היא תכנית הרוק הישראלי של הרדיו הבינתחומי, ובבלוג שלה אפשר למצוא את כל התכניות להאזנה, פלוס לינקים להעשרה על כל תכנית. יופי של דבר. [עברית, סטרים]
  23. ב"המגבר" מצאתי גם לינק לראיון מ-2006 עם גבריאל בלחסן, שחוזר עכשיו לחיינו עם אלבום חדש שיוצא עוד רגע. כבר קראתי את הראיון הזה פעם, אבל גם עכשיו, בקריאה נוספת, הוא מטלטל, מרגש, מפחיד ומרתק כפי שהיה אז. חבל שבמוסף הארץ של היום בקושי מוצאים כתבות כאלה טובות, שנשארות איתך. [עברית]
  24. רדיו פרימיום להמונים חוגג שנתיים של בלוגינג קדחתני על מוזיקה – הידד! [עברית]
  25. [ויה ויה] Chatroulette הוא אתר מופרע למדי, ובדיוק בגלל זה הוא מרתק. כפי ששמו מרמז, הוא מחבר אתכם בצ'ט (כולל מצלמה וסאונד) עם זרים אקראיים לגמרי. זו חווייה סוריאליסטית ומשונה, שכוללת בעיקר אמריקאיים צעירים ומשועממים מאוד למראה. נסו ו(אולי) תיהנו. חייבים לנסות את זה לפחות פעם אחת. [אנגלית וכאלה]
  26. בריאן לי או'מאלי, קומיקסאי שאני אוהב במיוחד ואבא של "סקוט פילגרים", קומיקס חובה לחובבי אינדי ומשחקי וידאו (או בכלל לכולם), מפרסם בבלוג שלו שרשרת תחנות תרבות קומיקסאיות, שבפני עצמה מתפקדת גם כרשימת המלצות מעולה לקומיקס. [אנגלית]
  27. אני אוהב את קליפ האולפן החדש של Spoon ל-"Writing in reverse". הכרתי פעם מישהו שהיה כותב הפוך, בכתב מראה, מהר יותר מכפי שהיה כותב בכתב רגיל. עד היום אני חושד שאחת האונות שלו הייתה הפוכה. גם "Got nuffin" קיבל קליפ, הפעם בהופעה. הם ייראו מעולה בבארבי, לתשומת לבם של הפרומוטרים הישראליים. [וימאו]
  28. נויה כוכבי בכתבת פרופיל נאה לג'וני קאש, לקראת צאת החלק השישי והאחרון בסדרת American הכבירה שלו, אוטוטו. שיר ראשון מתוך האלבום, "Ain't no grave", אפשר כבר לשמוע. הוא נהדר, כבד ומתנודד (עם שרשרת ברזל!), קלאסיקה מיידית. [עברית]

  29. מדליין אווה. לחבק

  30. freealbumהו, כה מגניב!!! בחורה בשם מדליין אווה (Madeline Ava) הקליטה מחדש את כל In the aeroplane over the sea, אלבום המופת של Neutral milk hotel, במלואו, בעזרת יוקליילי, קאזו והקול שלה בלבד. מלבב, כל כך מלבב. לא בטוח שיש בשפה העברית מילים מלבבות מספיק כדי לתאר. יפה עשתה אווה שהגדירה את הז'אנר שלה (בחיוך, אפשר להניח) כ-Cuddlecore. סמיילי. אפשר גם להוריד בחינם. [סטרים, מפ3]
  31. מצאתי את עצמי מתאהב בצורה רצינית ב"נערה ממושב בצפון", השיר החדש של איתי בלטר. האם זה הנהון ל-"Girl from north country"? [סטרים]
  32. רציתי לגנוב כל כך הרבה לינקים גיקיים שווים מפוסט "גיקדום" האחרון של ניימן, שבסופו של דבר החלטתי פשוט לקשר לפוסט עצמו ולתת לכם להתפלש בלינקים כאוות נפשכם (וגם לא לגנוב לניימן את הכבוד המגיע לו!). [עברית]
  33. אחרי ששמענו את הקאברים שלו לבון איבר וארקייד פייר, הגרדיאן מציע לנו עכשיו האזנה לאלבום הקאברים המלא של פיטר גבריאל. אם תשאלו אותי, הוא רוצח ומשטח את כל השירים היפים האלה, הופך אותם לדרמטיים כשהם לא או למעושים כשהם דרמטיים באמת. אם תשאלו אנשים שאוהבים את פיטר גבריאל, הם יישבעו שאני אידיוט שאני אומר את זה. [סטרים]
  34. לפני שנה בדיוק נסעה יעל רגב להגשים חלום, ולהניח את כף רגלה הכפרסבאית במקום הכי רחוק שהיא יכלה לחשוב עליו: אנטרקטיקה. סדרת פוסטים חדשה ב"אפילו עז" תספר במילים ובתמונות על המסע לאנטרקטיקה. ואתם חשבתם שלכם קר לאחרונה. [עברית]
  35. freealbumפישי הגדול, שהרבה פעמים נראה ונשמע מגוחך אבל בעיניי הוא אדיר לגמרי, מוציא אלבום חדש בשם "החיים בבלוק", ונותן אותו להורדה מלאה בחינם לגמרי. הוא גם מנמק: "סה"כ זה אלבום די הארדקור בשביל להשקיע מאמצים לנסות שמישהו שאוהב מוסיקה קלילה ומסחרית יתחבר אליו במאה אחוז. ולכן האזנה באינטרנט לא מחייבת אותו לקנות ואז אולי להתאכזב. עדיף לי שאנשים קודם כל יקשיבו ואם הם אוהבים הם יוכלו לתגמל אותי כלכלית בדרכים מגוונות כמו קניית כרטיס להופעה של האלבום ולקנות דיסק (מהדורה מוגבלת תשוחחר בקרוב בלי נדר בע"ה)". עוד פרטים אצל אורי זר אביב. [עברית, מפ3]
  36. [תודה לירון] ששולח את הדבר האדיר הבא: "גל ממליה ולירון זהבי פתחו כבר מזמן את selectבלוג לינקים שעוסק ב"השפעת משחקי הוידאו על חיינו, והכל בלי אף מילה על המשחקים עצמם". בתור אחד שלא היה הכי מחובר למשחקי וידאו, התחברתי מאד לבלוג שלהם והוא כל כך הגניב אותי שהתחלתי לשלוח להם מלא לינקים בעצמי. בסוף נמאס להם להעלות בעצמם מה שאני שולח אז הם צירפו אותי לניהול הבלוג. נדפקתי." [עברית]
  37. האלבום החדש של גיל סקוט-הרון הוותיק הולך ומתחבב עליי בכל האזנה והאזנה (והיו הרבה מאוד כאלה בשבוע האחרון). בגרדיאן עושים לו כבוד לרגל ביקורו באנגליה, בכתבה נרחבת על הקריירה שלו ועל האלבום החדש ויוצא הדופן שלו. מומלץ הן לאנשים שלא מכירים אותו בכלל, והן לכאלה שמתים עליו. [אנגלית]
  38. אחרי כל סיכומי העשור שיצאו לנו מכל החורים והכתירו את הטובים, הגדולים, היפים והנמכרים ביותר, הגיע סיכום שבאמת מעניין אותי: 50 אלבומים מעולים שפספסנו בעשור הראשון של שנות האלפיים. מאפטרקלנג ועד קייטנו ולוסו. [אנגלית]
  39. נמרוד דוויק מדייס מרקטינג קופץ לפוסט אורח אצל קסטה כדי לדבר על "ניהול מעריצים ושיווק מוזיקה". [עברית]
  40. [תודה למאריה] שממליצה בחום על הספר החינמי Remix של לורנס לסיג (שאחראי גם לרישיון Creative Commons): "הוא חינמי והוא כתוב מצויין והוא מדבר על מקום המוסיקה והתרבות בכלל בעולם בו הטכנולוגיה מאפשרת שכפול אינסופי ובחינם. והממשלות הופכות דור שלם לקרימינלי. מה שמעלה כל מני תהיות מוסריות". [PDF, אנגלית]
  41. [תודה לעידו שחם] עכשיו כשדיסקים נמכרים הרבה פחות ולמוזיקאים קשה יותר להתפרנס מהם (אף פעם לא היה קל, בינינו), איך אפשר לעשות מוזיקה וגם להתפרנס בכבוד? זו שאלת מיליארד הדולר. התשובות מרובות, ודיוויד שרבו ערך רשימת אפיקי הכנסה אפשריים למוזיקאים, רובם תקפים גם בישראל. כמובן, קשה מאוד להסתמך על אפיק אחד בלבד לפרנסה (אם אתם לא שלומי שבן או שלמה ארצי, שיכולים להתפרנס יפה אפילו רק מההופעות), אבל שילוב נכון וחכם של כמה אפיקים יכול להחזיק אמן מעל המים. השאלה הגדולה שלי היא כמה פרנסה יכולה להגיע לאמנים עצמאיים *ישראליים* משילוב כזה. [אנגלית]
  42. אחת האפשרויות הכי קורצות היא רישוי מוזיקה (Licensing): מכירת הרשות להשתמש בשיר שלכם בפרסומת, סרט, משחק וידאו, חנויות ועוד. אם אתם מכוונים את המוזיקה שלכם לחו"ל ולאו דווקא לארץ, הנה רשימת חברות רישוי מועילה שיכולה, עם מזל ועבודה, לשנות את חייכם. [אנגלית]
  43. קולנס. מאור עזר וצוותו השיקו אפליקצייה לפייסבוק לקידום האלבום החדש של נעמה הילמן. "במקום הופעה גדולה בישראל ובלונדון, פיתחנו אפליקציית פייסבוק להשקת האלבום עם הופעה חיה שתשודר בלייב בפייסבוק". רעיון מעניין. [פייסבוק]

  44. יהוא ירון בעונג סשנז, לפני שנה וקצת. תצלום: יעל מאירי

  45. וואו. ההופעה של יהוא ירון השבוע הייתה כל כך אינטנסיבית, שאני לא מאמין שהמשכתי אחריה לעוד הופעה (חצי הופעה, יותר נכון, כי הגעתי להופעה של אלה ג'וי מאיר בבר גיורא לקראת סופה). בלי אורחים הפעם, הלהקה של יהוא לא נאלצה לשנות פאזה או אווירה לכבוד בואו של זמר חדש, והשירים רצו בסך, בסט ליסט שזיגזג בחדות בין רעש ושקט, איטי ומהיר, כאוס וחיפוש זהיר אחר סדר בכאוס. אחרי שנה שלמה של הופעות חודשיות באוזןבר, שברובן הייתי, הרגשתי בבית עם כל השירים כמעט. וכמעט כולם בוצעו פשוט אדיר, ממשיכים להתלטש לקראת הקלטת אלבום הבכורה עוד רגע. "דגל שחור", "עייפות (שיר אהבה)", "בונוס", "קיים ונעלם", "לא זמן טוב" (שזכה לביצוע הטוב ביותר שלו ששמעתי עד היום, כנראה) ועוד שירים ועוד שירים, פלוס שני קאברים בהדרן (אחד מהם מתוך פרויקט טום ווייטס בעברית) – ליהוא לא חסרים שירים מעולים לאלבום, ונראה שהוא יעמוד בפני המלאכה המצערת של פסילת שירים – מה ייכנס לאלבום ומה לא. שמחתי במיוחד לראות שהאוזןבר היה מפוצץ. אף פעם עד עכשיו לא ראיתי כל כך הרבה אנשים בהופעה החודשית הזו, ואולי הדיבור על "הופעה אחרונה" עשה את שלו, ואולי עם הזמן, האירוחים וההופעות בכל מקום יהוא פשוט אסף סביבו קהל לא קטן. וזה היה תענוג גדול, מתחילה ועד סוף, מ"ההרודיון שלך" ועד "עפר באדמה". ועכשיו נותר רק לחכות בסקרנות גדולה לאלבום, ולראות מחר (שישי) את יהוא ברוטשילד 12, כחלק ממרתון "שתמשרה" (12 הופעות, מ-12 בצהריים עד 12 בלילה, תמורת 12 ש"ח בלבד). [זהו]

  46. קית' אמרסון וכלי נגינה בגודל של דרקון

  47. עזבו אתכם מהשאלה אם השיר "Lucky man" של אמרסון לייק ופאלמר הוא עדיין שיר מעניין או סתם פריט נוסטלגי הכרחי; מהשאלה אם יש לו בכלל מקום בבלוג אינדי שכזה (התשובה: ברור שכן) או אם המילים שלו מטופשות ומיושנות להפליא (גרג לייק כתב אותו בגיל 12) או מקסימות ומעניינות עדיין; מהשאלה אם הפזמון החוזר והנהדר שווה את הבתים; או איך השיר הזה הפך ללהיט ענק כשהוא הוקלט רק כדי לעמוד בהתחייבות של הלהקה ללייבל (היו חסרות להם כמה דקות של מוזיקה בתקליט). למי בכלל אכפת מכל אלה?! אני יכול לשמוע את סולו ה-moog המדהים הזה שבסוף כל חיי. בסרט תיעודי על רוברט מוג שראיתי קצת אחרי שמת ב-2005 מדברים לא מעט על השיר הזה, שהיה כנראה להיט המצעדים הראשון שהציג מוג כל כך דומיננטי, ועוד בקטע סולו ארוך והיסטרי (שהוקלט בטייק אחד) שמזנק בין אוקטבות, מצווחה גבוהה ורעד נמוך ואדיר, על מכשיר שאז היה בגודל של בית קטן. זה שיר עם הרבה מזל. לגרג לייק היה מזל ששלף אותו בזמן ההקלטות כשהיה חסר שיר, לקית אמרסון היה הרבה מזל שהוא הצליח לדחוף את הסולו האדיר הזה פנימה, ולד"ר רוברט מוג היה הרבה מזל שהשיר הזה הקפיץ את ההמצאה המטורפת שלו שנות אור קדימה. אכן, ממזרים ממוזלים כולם. [מפ3]

שתהיה, נו מה אתם יודעים, שבת שבוגי!

22 תגובות על “עונג שבת: בחור מסכן \ גבר ממוזל”

  1. מאת קאז:

    כיף: לכתוב "Yiddish?" בתיבת הצט של הצטרולטה ולראות את תגובות המשועעמים. קורע

  2. מאת max:

    הקדמת ביום לא?
    אחלה של עונג

  3. מאת יעל רגב:

    לצערי, אומנם נסעתי לאנטארקטיקה אבל לא לקוטב. כמו 99% מהמבקרים, הכסף איפשר לי ביקור בחופים (עד כמה שאפשר לקרוא כך לקירות קרח…) והביתה.

    עוזי פיינרמן השני נראה כמו אביו של הראשון.

    ההופעה של יהוא היתה נפלאה. כמה חבל שאין עוד הופעה חודשית לצפות לה בקרוב, אבל לפחות זה מסיבה טובה. מקווה להרחיב בקרוב על כל הסיבוב הזה פלוס תמונות אצלי באתר.

  4. 38. רישוי מוזיקה הוא אופציה מטורפת, ולא מט ישראים עושים בה חיל בארץ ובמיוחד בחו"ל. אני אישית ממליץ על youlisence (האחרונה ברשימה והמרשימה ביותר) בעיקר בגלל המקצועיות, התפוצה, הזיקה לאמנים ישראלים כאמנים בינלאומיים, ובעיקר כי אחי הוא מהבעלים 😉
    http://www.youlicense.com/

    39. נעמה הילמן אדירה, מאז ששמעתי את הקאבר שלה לג'וני קאש הוא לא יוצא לי מהראש.

  5. מאת james the bar and the on:

    laura marling – yay!
    although the new song is not that good for my opinion.

    shabat shaboogi to everyone!
    lots of love from rishikesh!

  6. מאת June:

    הוריי!
    גם על העונג המעולה וגם על הזכייה :)

  7. מאת אמיר:

    לא קראתי עוד את העונג הנוכחי, אבל אני רק רוצה לציין שפסטיבל שתמעשרה היה מעולה. חבל שהייתי בממש מעט הופעות אבל נהנתי מכל רגע. היידה האחים רמירז!

  8. מאת דן:

    שלמה יידוב? אינדי? העונג?

  9. מאת גיאחה:

    אינדי שמינדי, שלמה ידוב הוא אדיר. הגדרות זה לחלשים.

    פסטיבל שתמשרה באמת היה מעולה. הספקתי לראות את הקולקטיב (הידד! וגם מחר בעין השופט), את האחים רמירז שנענעו כל אגן בשדרוטשילד ואירחו את קרולינה, את יהוא ירון וקצת מגלעד כהנא והווקינג מן שלו. הצטערתי שפספסתי את השאר, אבל חיכתה לי ארוחה זוגית במסעדה משובחת בנווה צדק, ויש דברים ששווה לוותר אפילו על שני\אחרון\אוקטובר בשבילם (אבל אלה מעט מאוד דברים).

  10. שלמה ידוב מספר אחת. ויש לו שפם

  11. מאת GP:

    כנראה שהתמונה ב-41 היא הגרסה המוקדמת ביותר של WIRING ב-REASON
    :)

    http://cachepe.zzounds.com/media/quality,85/brand,zzounds/Reason_25_rack_back-c84ee41a19a52c2360f8aac19ce1f01a.jpg

  12. מאת מאריה:

    כתבתי לפני זמן מה ביקורת על האנתולוגיה לשרת העיוור, אבל היא לא הייתה פופולרית במיוחד:

    http://www.hasharat.co.il/html/article_19580.php

  13. מאת אלון:

    תודה על שהזכרת לי את השיר האדיר של ELP
    ואותם בכלל
    ואכן התגעגענו לשלמה יידוב המעולה והראיון איתו היה כל כך נוגע ללב, כל כך נכון, וכל כך עצוב ומקומם על מצב התרבות בארץ מבחינת התייחסות התקשורת הרחבה.

  14. מאת עידו שחם:

    להשמיע משהו מספיק פעמים גורם לאנשים לאהוב אותו? אולי. זה גם עלול לעצבן אנשים ולגרום להם לשנוא טראק (ראה ערך "המקרנה"). נראה לי שלהשמיע משהו מספיק פעמים נותן את *האשליה* שאנשים אוהבים אותו. זה לא בהכרח נכון.

    בקיצור, מספיק עם ההתבכיינות. יש לא מעט תחנות רדיו בארץ, החל מהארציות דרך האזוריות וכלה בתחנות חינוכיות על תדר 106 (לא רק קול הקמפוס), ואמנים יכולים לקבל שם השמעות. וגם אם לא משמיעים אותך ברדיו, אז מה. תפעיל ערוצים אחרים. את היהודים לא השמיעו בזמנו ברדיו, הם סירבו לוותר ובסוף הצליחו. לא כולם יצליחו, אבל לפחות שווה לנסות.

    בעניין אחר, אבל מאוד ממליץ לראות הרצאת ה-TED המשובחת הזאת על שיבוש מערכת היחסים בין האמן למאזין בעשר השנים האחרונות ובכלל על תעשיית המוזיקה:

  15. הקטע עם צונזר היה בצחוק :-)
    פשוט שלחתי תגובה מפורטת והיא לא פוסמה בגלל בעיות הבטחה של המחשב שלי.
    רציתי לומר שמאד נהניתי גם השבת מהעונג, בעיקר מפני, שהוא היה שופע ביותר במוזיקה, גם אם חלק גדול מההיצע מוכר לי עדין נחמד לשמוע מה דעתך. גיל סקוט-הורן מעניין מאד, וגם אני כנראה הולך להיכנע לפייסבוק, כבר שבועיים בערך שאני שואל את עצמי, למה בעצם אתה לא שם?
    אפשר למצוא מילים יותר מחמיאות מקדחתני, אבל תודה על הברכות, כולם מוזמנים למסיבת יומהולדת עם המון מוזיקה שבדית ברדיו פרימיום להמונים:

    http://premiumradio.blogspot.com/2010/02/blog-post_321.html

  16. מאת נועה:

    גיא, מה עשית לי עם הלינק לראיון עם בלחסן. עכשיו אני שוב לא אלמד למבחן.
    וכל לינק כזה גם מחזק בתוכי את ההחלטה שתבוצע בקרוב מאוד.

  17. מאת בועז כהן:

    1
    שלמה יידוב מוזיקאי אדיר. אחד ממוזיקאי ה"אינדי" הישראלים הגדולים, כשעוד לא היתה הגדרה כזאת בכלל (וכשרוב הקוראים כאן, לדעתי, עוד לא נולדו)

    2
    יידוב מתפרנס מהמוזיקה שלו וחי לא רע. הוא לא מתבכיין, עידו. חבל אם זה הובן ככה.
    הטענה שלו פשוטה. אם ישדרו מוזיקה מצוינת כפי שמקפידים (בגלגלצ) לשדר מוזיקה מחורבנת, שני הצדדים ייצאו נשכרים.

    3
    הטענה של יידוב מדוייקת לחלוטין. הרדיו הישראלי סימן, בשנות השבעים והשמונים, שירים ואמנים מסויימים, ושידר אותם. לכן שירים כמו "שיר בין ערביים", "עטור מצחך", "רוזה מרציפן" ועוד ועוד – הפכו לקלאסיקות ישראליות. שידרו אותם מספיק פעמים כדי שהקהל הרחב יזהה את היופי והעומק שבהם.

    4
    לצערי, עדיין האינטרנט – ושום פייסבוק, מייספייס וכו' לא ישנו את זה – האינטרנט עדיין לא מספק אלטרנטיבה עוצמתית לכוחם של כלי התקשורת האלקטרונים המרכזיים. ולא, קול הקמפוס, עם כל אהבתי לתחנה הזו – לא יכול להוות משקל נגד הולם לעוצמה הבלתי מעורערת של גלגלצ ורשת גימל, שמחזיקים יחד כמעט 50% ממאזיני הרדיו בישראל.

    5
    הרבה מאוד שירים אינם נקלטים בפעם הראשונה או השניה שאנחנו שומעים אותם. לי, למשל, נדרשו בערך 10 האזנות ל"במטוס, מעל היום" של ניוטרל מילק הוטל, כדי להבין את הגאונות שלו. במציאות שבה אפשר לשדר רק משהו שנמשך מקסימום 3 דקות ומוכרח להיות לו פזמון מובהק וגם "קטע" כלשהו, במציאות כזו אי אפשר לקדם שום דבר מורכב ומעניין

  18. מאת דן:

    מסכים חלקית עם בועז.
    השירים ההם והמוזיקאים ההם היו באמת יותר טובים.
    אהבו אותם אז, וככה גם שנים אחר כך – היום.

    לעומת זה, אתה תראה בועז, למשל שהטחינה במוח של שיר כמו "הכוכב הזה מת", תחסל אותו יותר מהר ממה שהוא היה מתפייד באופן רגיל ממילא.

    למה? כי לא מספיק שאתה או אחרים תשדרו בכח כי אתם במקרה אוהבים.
    השיר הוא פשוט לא טוב מספיק.

    השירים ההם היו טובים, ורק טחינה לא היתה מספיקה.

    קח את "הכוכב הזה מת" ותיווכח.

  19. מאת אסף:

    When you’re young, you look at television and think, There’s a conspiracy. The networks have conspired to dumb us down. But when you get a little older, you realize that’s not true. The networks are in business to give people exactly what they want. That’s a far more depressing thought. Conspiracy is optimistic! You can shoot the bastards! We can have a revolution! But the networks are really in business to give people what they want. It’s the truth.

    — Steve Jobs

  20. מאת איל:

    א. Ain't No grave עומד להיות נפלא
    ב. באזכור Lucky Man הארת רגע מוזיקלי נדיר. את הסולו של אמרסון הייתי מחבר גם לסולו שלו ב- From The Begining מתוך Trilogy .

  21. מאת ינשוף:

    מילונגה אוריינטל!
    מילונגה.

    (שזה בעצם להסכים עם מה שבועז ניסח מעלי, למרות שחשבתי את זה עוד לפני שקראתי אותו)

כתיבת תגובה