28 בנובמבר 2008

עונג שבת: עדיין לא הכנתי לך מיקסטייפ

"נדמה לי שהסיבה העיקרית למותו של גיבור הגיטרה היא נגזרת של תופעה תרבותית רחבה בהרבה. רגע אחרי הגראנג’, התרבות השחורה, וההיפ-הופ בפרט, התפוצצו וסחפו אליהם את כל המאפיינים שהפכו את הרוק לפולחן חילוני. במילים פשוטות, הרוק הפסיק להיות מסוכן. המוזיקה השחורה הציבה אלטרנטיבה תוססת וחדשנית מבחינה מוזיקלית; היא לא התביישה לנכס ולהקצין את סגנון החיים האקסטרווגנטי של כוכבי הרוק, ובעיקר, היא הייתה הרבה יותר סקסית, וסקס הוא תמיד השורה התחתונה במוזיקה פופולארית" – נמרוד, במאמר על מות גיבור הגיטרה (בהמשך העונג)

  1. רצח זה לא צחוק. באמת, אני מכיר המון בדיחות, מאות בימים בהן זיכרוני צלול, ואני לא מכיר אף בדיחה על רצח. רצח זה עניין רציני, מעורר אימה, פלצות, זוועה. שלא לדבר על רצח סדרתי, זה בכלל. תראו את אד גין, רוצח אמריקני משנות החמישים שפשעיו היוו בין השאר בסיס ל"שתיקת הכבשים", "פסיכו" ו"המנסרים מטקסס". נו, תגידו לי אתם, אלה סרטים מצחיקים? אפילו לא קצת. אז באיזו מין חוצפה לוקחים Blind Melon את הרעיון המזעזע הזה, של רוצח שאוסף מזכרות מקרבנותיו, ומרכיבים ממנו שיר כל כך משמח ומצחיק כמו "Skinned"? ועוד עם קאזו, כלי הנגינה, לא הסולנית של בלונד רדהד! בעצם, כשחושבים על כך שסולן הלהקה שאנון הון השתין פעם על צופה בהופעה שלהם, פתאום זה הרבה יותר הגיוני. בכל מקרה מדובר בשיר נפלא, אחד מני רבים שמזכירים שבליינד מלון הם הרבה יותר מ"הקליפ הזה, עם הילדה שהתחפשה לדבורה!" [מפ3]
  2. לא ראיתם? חוזה גונזלס התארח אצלנו בעונג סשנז. חוזה. פאקינג. גונזלס. אצלנו בעונג, במיוחד, אין להשיג בשום מקום אחר. אני עדיין מתאושש מההתרגשות. [וימאו, סטרים, פיקסלים, עברית, אנגלית]
  3. לכבוד יום ללא קניות, שמתרחש היום ומחר (כן, נו, גם שבוע הספר הוא חודש), תזכו להוריד בחינם לחלוטין ארבעה אלבומים ישראליים חדשים יחסית (טוב, שלושה אלבומים ו-EP) מהאמנים Solstice Coil (אחלה!), Teliof (פרוג) ועומר לשם (פולקוסטי כזה). זה תקף רק עד מוצ"ש בחצות, אז אוצו רוצו! [עברית ואנגלית]
  4. [בזכות ליבריסטאן] אחרי האתר המצוין טקסט, שמתעד בזמן אמת ספרים חדשים שיוצאים בארץ ופעמים רבות מציע פרק שלם מתוכו לקריאה, נולד עכשיו ממשיכו הטבעי: ספרים, שיאגד ואולי גם יפתח דיונים אודות הספרים המדוברים ב"טקסט": "האם קיים במחוזותינו שיח תרבותי ספרותי? או שאולי המדובר באוסף מונולוגים מלומדים אך אקראיים? ואם הוא קיים האם הוא ראוי?". בעצם, מדובר כרגע באגרגטור מעניין של ביקורת ספרות מהרשת העברית – החל בפורטלים כמו וויינט וכלה בבלוגים עצמאיים (הידד!). אינדקס הספרים בצד ימין מוביל רק בחזרה לעמודיהם אתר טקסט. בתפריט הימני של האתר, מעל הבחורה שאני לא מבין מה הקשר שלה לאתר, תמצאו גם מדריך מבורך ונאה להוצאות הספרים המרובות בארץ. [עברית]
  5. מישל קישקה, מוותיקי ובכירי המאיירים והקומיקסאים בארץ, פתח בלוג. [עברית]
  6. יש לי איזו הבהרה בעניין גלגלצ.
    קצת חטפתי על הראש / נכנסו איתי לוויכוחים לוהטים / דיברתי עם הרבה אנשים בעקבות הדיון שנפתח כאן כשפתחתי לפני שבועיים את בלוג הפלייליסט של גלגלצ (העורכת המוזיקלית שהתקשרה: אני עדיין מחכה להמשך השיחה). זה גרם לי להבין שהטון שבו נקטתי לא מוצדק ובעצם גם לא משרת את מה שאני רוצה לומר או לעשות בפתיחת הבלוג הזה. קל לתפוס עמדה וטון לוחמניים כשמדובר בגלגלצ, התחנה הכי פופולרית שלא כולם אוהבים בארץ. אבל חשוב לי להבהיר משהו בקול רם (עד כמה שקול רם אפשרי בטקסט באינטרנט): אני לא שונא את גלגלצ וכל מי שבה וכל מה שקורה בה. אני אפילו (גאספ!) שומע גלגלצ מדי פעם ולפעמים (גאספ!!!) אפילו נהנה. כן, אני לא מאושר מהקו המוזיקלי הכללי שלה ושיטת הפלייליסט על כל יתרונותיה (ויש כאלה) עדיין נראית לי בעייתית ברדיו שאמור לשקף את טעם החיילים, או הנהגים, או אני לא לגמרי בטוח את הטעם של מי התחנה הזו אמורה לייצג (זה לא נאמר בציניות). אבל זו הבעיה שלי, וכמאזין אני תמיד יכול להעביר תחנה אם לא בא לי לשמוע מה שמשודר שם. אני עדיין חושב שזו אחת התחנות המקצועיות בארץ, ואני יודע for a fact שיש שם הרבה מאוד חבר'ה עם טעם מוזיקלי משובח וחוש הומור בריא, כי בשלוש השנים האחרונות יצא לי להתכתב עם כמה וכמה מהם אחרי ששלחו לי לינקים או המלצות מוזיקליות במייל. (ואיך אמרה לי מישהי שדיברתי איתה השבוע קצרצרות: הרי מי זה עורכים בגלגלצ? הם קוראים עונג שבת ושומעים אינדי).
    שיחות שהיו לי עם אנשים בשבועיים האחרונים, ותגובות כמו זו של יונתן קוטנר גרמו לי לחשוב על כל העניין שוב. הבנתי, או יותר נכון חידדתי את ההבנה, שאני לא מפרסם את הפלייליסטים של גלגלצ כדי לדפוק את המערכת, או כדי ללמד אותם לקח או כי הם חייבים לי משהו. הם לא, וזה הרבה יותר פשוט: אני עושה את זה כי אני חושב שהרשימה הזו, שהיא כל כך פופולרית ומדוברת ומבוקשת ומעוררת מחלוקת, לא צריכה להיות רחוקה יותר מקליק אחד בגוגל עבור כל מי שרוצה לדעת. להקה, יחצ"ן, בלוגר, סתם מאזין. זהו. למישהו יש בעיה עם זה?

  7. זה של עידית!

  8. רופוס ויינרייט לבש את מחלצות המלך והוסיף את היכל התרבות בתל אביב לרשימת כיבושיו. היה נהדר, היה מרגש, היה מענג, היה מצחיק וכובש ומקסים, גם אם המושב המרוחק שלי קצת הקשה עליי לטבוע כליל בחווייה, ופעמים רבות התאוויתי לשבת בשורה השלישית ולראות את הבעות הפנים, לשמוע את הסאונד של ההיכל כמו שראוי לשמוע אותו. אילת יגיל התמוגהה חלקית בוויינט, עמית קלינג מנענע לא התרגש, עידן רינג מהעכבר אונליין לא התאכזב, ליהיא לסלו חשבה שהיה גורג'ס ודעתי קרובה מאוד לדעתה, נרי ג'ונסון (שם בדוי או סתם מגניב?) מתלבט(ת?) במאקו, קנדי (איזה כיף היה לפגוש אותך סוף סוף!) נהנתה מכל רגע וחושפת שהרופוס נתן הופעה ספונטנית ערב קודם בג'וז ולוז. יש גם תיעוד וידאו של 21 דקות מההופעה. ורק משהו פור דה רקורד: רבים כתבו שרופוס הוא "פסנתרן וירטואוזי", וזה חתיכת עלבון לפסנתרנים וירטואוזיים באמת. ויינרייט בהחלט יודע להפליא על הפסנתר, אבל מכאן ועד לווירטואוז הדרך עוד ארוכה מאוד. [עברית]

  9. תודה לשלומי על הסטליסט!

  10. חובבי הבאס, הגרוב והביטים – ביום שבת הבא (5.12) יופיע בתל אביב Gaslamp Killer, בחור לבנבן מלוס אנג'לס עם כמות אדירה של גרוב וכישרון. בחצות, במועדון הספייס (רחוב חזק פינת רחוב אמץ, בדרום תל אביב, נשבע לכם שלא המצאתי את הפינה הזאת, מאחורי תחנת המשטרה הגדולה ברחוב שלמה), הוא יקפיץ את הרחבות ומאחוריו ומצדדיו יתקלטו דיגיטל_מי, אמיר אגוזי מבוטניקה, רדיוטריפ, מארקי Fאנק ועוד גדולים ומנענעים. תבואו! [זהו]
  11. הגיטריסט והזמר קן סטרינגפלו, שניגן עם REM, Big Star ו-The Poeies, מגיע לשתי הופעות בארץ: אחת במעבדה בירושלים (11.12) ואחת בלבונטין 7 (13.12). בשתיהן יופיע אחריו שי נובלמן עם להקתו, וסטרינגפלו יצטרף גם אליהם. שלא תגידו שלא אמרנו לכם. [זהו]
  12. ביום הולדתו ה-23 הוציא הקנדי הצעיר והמוכשר ניל יאנג את אלבומו הראשון. זה היה ב-1968, כמה חודשים בלבד אחרי שלהקתו המצליחה באפלו ספרינגפילד התפרקה. רק כמה ימים קודם לאותו יום הולדת היסטורי, נקבעה ליאנג הופעה במועדון הקטן קנטרבורי האוס, בעיירה המישיגנית אן ארבור. יאנג היה מבועת. הוא לא חשב שירצו לשמוע אותו, והמנהל שלו היה צריך לגרור אותו בכוח מהמלון. כשהגיע לקנטרבורי האוס נדהם: המקום היה מפוצץ. סולד אאוט. הוא נתן הופעה אינטימית מאוד, נערית מאוד, של שירים חדשים בעיקר. הקהל היה חם, יאנג היה מבויש, וההופעה ההיסטורית הוקלטה אז ורואה אור ואוזניים במלואה רק עכשיו, 40 שנה מאוחר יותר, כמה ימים בלבד אחרי יום הולדתו ה-63 של יאנג. לחנויות יגיע הדיסק (+DVD) רק בשבוע הבא, אבל רדיו NPR מפנק אותנו כבר עכשיו בהאזנה מלאה לפלא. [סטרים]
  13. עכשיו זה רשמי (אם כי עדיין לא מוכח): ריצ'י אדוארדס, לשעבר מהמאניק סטריט פריצ'רז, הוכרז כמת. זה לא אומר שהוא מת, כמובן. דנה קסלר מסבירה למה הוא בכלל צריך לענין אתכם. [עברית]
  14. פופטארט מתלהבת בצדק מאלבום הקאברים החדש והיפה של מריאן פיית'פול, בו מתארחים בין השאר רופוס, ניקייב, אנטוני, קאט פאוור ומשובחים אחרים. [עברית, מפ3]
  15. [תודה לשיר] איזה יופי: דגמים זעירים קמים לחיים מתוך עטיפות ספרים. [פיקסלים]
  16. ערן כ"ץ מנסח עשר דרכים לדעת אם אתה מוזיקופיל. [עברית]
  17. [תודה ליאדו מקפה וטלוויזיה] רחוב סומסום האמריקאי מלמד את הילדים לספור במחווה נפלאה לסדרה הקומית המצוינת "30 Rock", והחברים השמחים של להקת Tilly and the wall מלמדים אותם את ה-ABC. [טיוב; וימאו]
  18. [בזכות דן מליבריסטאן] ב-nrg שואלים את הוצאות הספרים הגדולות בארץ האם הן מתכוננות לעידן בו הספרים יהפכו יותר ויותר אלקטרוניים (ראו Kindle), ולמרבה ההפתעה התשובה היא כן. כל הוצאה או רשת בוחנת כעת מודל אחר, וטוב לראות שהן מתקדמות. [עברית]
  19. יאירוה מקשר להורדה ולקריאה את התסריט המענג של Wall-E. [אנגלית; PDF]
  20. שמחה גדולה בבית עונג שבת: EP חדש וחינמי של Matt Pond PA! הורידו, הגבירו, ויחלו להתכרבל עם מישהו בחורף הזה (זה הסנטימנט שפונד תמיד מעורר בי). קראו לי רכרוכי, אבל אני מת עליו. [אנגלית, זיפ, מפ3]
  21. [תודה לג'ים] "חלק מהסיבות הקריטיות למותו של גיבור הגיטרה הן טכנולוגיות גרידא. טכניקות ייצור, הפקת ועיבוד מוזיקה הגיעו לרמת מורכבות שייתרה את הצורך ביכולת טכנית גבוהה. אין גיבורי גיטרה ללא מיומנות, אבל המחשב סילק את הצורך במיומנות או, כפי שמדגימים לנו כל כך הרבה כוכבי פופ, את הצורך ביכולת נגינה או שירה בסיסיות. ומלבד זאת, עם כל הכבוד לחד-פעמיותו של הווירטואוז, תוכנות מחשב לא יכולות לפרוש מהלהקה או להיחנק מהקיא של עצמן", מסביר נמרוד בפוסט מרתק למה לדעתו גיבור הגיטרה מת, והוא מסביר גם בדיוק מתי: "מאותו הרגע שקוביין פקח את עיניו אחרי הזעקה הראשונית שסיימה את “Where Did You Sleep Last Night” מוזיקאים כמו ואן-הלן והזמרים צחי-הגרון שלו לא יכלו לחזור עוד לקדמת הבמה של הרוק. הוירטואוזיות נבעטה החוצה ואותנטיות הפכה לשם המשחק". [עברית]

  22. הלו פוטר, עכשיו תעשה קסם שיגרום לכסף להופיע

  23. [בזכות סינמסקופ] המתרגמת גילי בר-הלל כועסת: היא תרגמה את ספרי הארי פוטר לעברית, והתרגום הקולח שלה בהחלט קידם את הצלחתו ומכירותיו של הספר בארץ (תארו לכם שהוא היה מתורגם זוועה), ומפיצי הגרסאות הקולנועיות של הספרים האלו השתמשו בתרגום הספרותי שלה ולא נתנו לה שקל. יותר מזה, היא כותבת, "למתרגם יש זכות אינטלקטואלית על התרגום שלו, אותה אי אפשר לקחת ממנו. גם בלי שיפוי כספי, מחוייבת חברת ההפצה לתת קרדיט למתרגם. מעולם לא קיבלתי כסף, קרדיט או תודה על השימוש בציטוטים מדוייקים מתוך התרגום שלי ועל מושגים שאני טבעתי בכתוביות של סרטי הארי פוטר". הסיפור נהיה אפילו יותר מעניין ומקומם: "מדוע הרשו לעצמם מפיצי סרטי הארי פוטר בישראל, חברת גולן גלובוס, לזלזל בי כפי שזילזלו? ככל הנראה כי היה להם הגיבוי המלא של חברת האחים וורנרס, אשר בתורה יכולה לנופף במסמך שעליו חתמתי ובו כנראה ויתרתי על כל זכויותיי". בהמשך הפוסט מגוללת בר-הלל את הפרשה, ומפרסמת (לראשונה?) מזכר שנדרשה לחתום עליו, ובו כל הזכויות על התרגום נשמרות אך ורק בידי רולינג. [עברית]
  24. רזי בן-עזר, עדיין במצב רוח נוסטלגי, שולף גזיר עיתון של אלבומי השנה העבריים לשנת 1989 וקובע: אח, איזו שנה טובה! [עברית]
  25. עידו שחם ביקש משחר ממונוקרייב לספר איך נראים מאחורי הקלעים של הפקת הופעת חו"ל בארץ. שחר לא בדיוק הסכים, ולא בדיוק מספר, וזה עדיין מעניין. [עברית]
  26. [תודה לעומר] Pictures for sad children הוא ווב קומיקס עגום ומצחיק, מקאברי ושנון בדרכו האיטית והמרירה. במילים אחרות: קומיקס קורע מצחוק למדוכאים. [אנגלית]
  27. The Amazing Baby, שמעוררת התלהבות ברדיו פרימיום, מציעה EP בכורה להורדה חינמית, וזה צעד כל כך חכם מצידה שרק על זה מגיע להם שתורידו. [זיפ]
  28. [תודה לאיתמר] שמביא לעונג, לא תאמינו, אייטם על הכנסת. המקום ההוא עם הפוליטיקה, זו שלא נכנסת אף פעם לעונג (ולעולם לא תיכנס, אני מקווה). ולמה אני כן טורח לכתוב על הכנסת? בהקשר תקשורתי דווקא. כותב לי איתמר: "מדובר בפוסט האחרון מהבלוג (המוצלח) של שחר אילן, כתב הכנסת של 'הארץ'. הוא ועמית סגל מערוץ 2 דנים בשאלה האם התקשורת מגחיכה את רמת הסיקור של הכנסת ומזמינים את שאר עיתונאי הכנסת בארץ לענות בתגובות. ואז קורה משהו מפתיע – שאר עיתונאי הכנסת בארץ עונים בתגובות. עכשיו, חוץ מקצת פיקנטריה וכמה אנקדוטות פה ושם, קראתי כבר דברים יותר מרתקים. אבל עצם זה שהעוסקים בדבר עורכים דיון כזה בפורום כל כך ציבורי רק כי אחד הצעירים שבהם החליט שזה יהיה רעיון טוב – אני מאוד התרשמתי. אינטרנט, בלאדי הל". well said. [עברית]

  29. מר אולדפילד, תרצה לשתות משהו?

  30. [תודה לשיר] האתר b3ta מאתגר את קוראיו: שחזרו עטיפות של אלבומים, אבל בלי פוטושופ בכלל. יש שם דברים מחורבנים, מצחיקים וגם מעולים. [אנגלית, פיקסלים]
  31. "Magic Doors", אולי השיר הכי גרובי באלבום האחרון של פורטיסהד, זוכה לקליפ מסחרר כמו המוזיקה. [וידאו]
  32. [תודה לרוזה הגולשת] מסתבר שלא רק המתרגמים בארץ הופכים את Superbad ל"חרמן על הזמן" (אני מתכווץ רק מלהקליד את זה), גם בארצות אירופה ואסיה המתרגמים מרשים לעצמם להחריב את שמות הסרטים כטוב ורע בעיניהם. [אנגלית]
  33. באלבומה הראשון, רייצ'ל יאמגאטה (כן, היא ממוצא יפני) הבהירה היטב שלושה דברים: א. היא מוכשרת. ב. יש לה קול דומה בצורה בלתי נסבלת לפיונה אפל. ג. יותר מכל דבר בעולם היא רוצה להיות פיונה אפל. זה היה נחמד בשיר הראשון, אבל הפך בלתי נסבל מיד לאחר מכן. די, כמה אפשר לשמוע את השכפול הגנטי של פיונה אפל? בשביל זה יש לנו את פיונה אפל. ובכל זאת, נותרתי סקרן. מה יהיה עם הקול היפה והמעט-מעושן הזה, עם כישרון הכתיבה העדיין-לא-בשל הזה, באלבום השני? והחודש הוא הגיע, עם השם המסקרן Elephants…Teeth Sinking Into Heart, ועלה על ציפיותיי בהרבה, הרבה, הרבה. היא פורחת סוף סוף, ככותבת ומבצעת, ומרשה לעצמה לפעמים גם להתארך עד שירים של שמונה-תשע דקות בלי שתהיה לה אפילו סיבה להתנצל. כן, עדיין לוקח לה לפעמים זמן להשתחרר מהמניירות הפיונאיות בשירה (בעיקר בשירים כמו "Over and over"), אבל מצד שני יש כאן מספיק שירים מצוינים, ביצוע קולי נהדר ואמיתי, והפקה עשירה ומדויקת (של מייק מוגיס, שהפיק גם אלבומים של ברייט אייז, ג'ני לואיס ו-M. Ward, כולל הפרויקט She & Him) שהותאמה כמו בגד גוף הדוק ליכולותיה וחולשותיה של יאמגאטה. השירים הפחות-טובים עפו החוצה (אני יודע את זה בעיקר כי זה בעצם אלבום ו-EP מחוברים, וה-EP הרבה פחות טוב). הדבר היחיד שמעמעם את זוהר האלבום קמעה הוא דווקא דואט (בשם "Duet") עם חביבי ריי למונטיין, שהופך מהר מאוד למייגע. אבל עם שירים יפהפיים כמו "Elephants", "Horizon" ו-"What if I leave", מדובר באלבום לרגישי הלב, ולא רק לחורף. לו הייתי מרהיב עוז, הייתי קובע שמדובר בחומר גלם משובח לממתקי הבוקר של קנדי. [מפ3]
  34. בנות, אם אתן בסביבת לואיסוויל בארה"ב ומחפשות קצת עניין, דעו לכן שאתן זכאיות למין אוראלי חינם (בכפוף לתנאי המבצע). טופס הבקשה עצמו הוא פרייסלס. [אנגלית]
  35. כאילו שהביצוע של Low לשיר הכריסמס "Santa's coming over" לא היה מספיק מקריפ מלכתחילה, עכשיו יש לו גם קליפ עוכר שלווה עם מלא פרצופים של ילדים באקסטרים-קלוז-אפ בחושך. ג'יזס. כלומר, סנטה. [טיוב]
  36. קליפ חדש ומטריד גם ל-"15 step" מהאחרון של רדיוהד. אתם חושבים שזה סתם מקרה ששתי להקות בריטיות עם "הד" בסוף משחררות קליפים חדשים לשירים מאלבומם האחרון באותו שבוע?! כי לדעתי כן, זה לגמרי מקרה. [וידאו חלל]
  37. עשרה מוצרים טכנולוגיים שעזרו לנו לשכוח את 2008. [אנגלית]
  38. [תודה לג'ים] בוב לודוויג, שבין שאר עבודותיו הרבות לאורך השנים טיפל גם במאסטרינג לאלבום החדש של Guns N' Roses, מספר על העבודה מאחורי המיקסר וחושף הפתעה: בניגוד לרוחות הנושבות בימים אלו בשדות הרוק המסחרי, אקסל ושותפיו העדיפו את הגירסה הלא מקומפרסת (יחסית) על פני המקומפרסת והמוגברת. "אני מקווה שב'דמוקרטיה סינית' אנשים יתחילו לחזור לעוצמת קול שפויה והמוזיקליות תנצח את הדיסטורשן והרעש". קול. [אנגלית]
  39. והחלק הכי טוב באלבום החדש של Guns N' Roses? ד"ר פפר באמת חילקו משקאות חינם לכל אמריקאי שרק ביקש! עכשיו רק חבל שד"ר פפר זה חתיכת משקה מגעיל. [אנגלית]
  40. [תודה לעידו שחם] Little big workshop הוא מגרש משחקים פלאשי גדול לאנשים יצירתיים: אחרי שנרשמים אפשר לקחת חלק במלא הפעלות יצירתיות באתר עצמו, לשחק ב"חדרים" השונים, ועוד מלא דברים שאפילו לא הספקתי להבין. מי שיחווה – שיחזור לדווח איך היה. [אנגלית]

  41. הבחורה המהממת הזו לקוחה מחלומות המוזיקה של נערי אינדי רבים
    התמונה המהממת הזו צולמה על ידי Dese'Rae Stage

  42. רק יצא Acid Tongue שלה, וכבר ג'ני לואיס מקליטה ומשחררת שיר חדש. הכצעקתה? ובכן, כשאולפני דיסני קוראים אף זמר לא יכול לסרב. טוב, אולי רק תום יורק או משהו. בפסקול הסרט החדש שלהם Bolt, שמוקרן גם בארץ, תוכלו למצוא את "Barking at the moon", שיר חדש שלה. [מפ3]
  43. [תודה לערן מ'] כשמלאכים בוכים יוני רכטר כותב על זה שיר, כשיונים בוכות פרינס כותב על זה שיר, וכשסלבריטאים בוכים מישהו כותב על זה בבלוג שלו. [אנגלית, פיקסלים דומעים]
  44. איך להפסיק למשוך זמן (כמו לקרוא את העונג) ולהתחיל לעשות מה שאתם אמורים לעשות (כמו ללמוד או לתת תשומת לב לאהוביכם שמחכים שתפסיקו לקרוא את העונג). [אנגלית]
  45. Feist הקנדית היא בהחלט בחורה יפה, אבל עכשיו אפשר לומר עליה "יפה כמו מלאך" בלי לחשוב פעמיים (עם זאת, עדיין תרגישו כמו ערסים). זאת מפני שלזלי שלנו קפצה לתכנית של ידידה הטוב סטיבן קולבר, ושיחקה שם מלאך של חג המולד (והיא גם שרה, בנוסף לכל!). [וידאו]
  46. אורן ראב מתגעגע לפרדי מרקורי, ו-17 שנה אחרי מותו ממחלת האיידס הנוראה מגולל ראב את ימיו האחרונים של אחד מכוכבי הפופ הגדולים והמוצדקים ביותר. אורן עמרם הקליט ספיישל ברדיו ללא הפסקה, וניתן להאזין לו באתר. [עברית]
  47. [תודה לקנדי] חומר למחשבה: רשימת מאה בלוגים שיעשו אתכם חכמים יותר. שלא כמו העונג שבת, שיעשה אתכם רק יפים יותר. [אנגלית]
  48. האלבום הלבן של הביטלס חגג השבוע 40 שנה לצאתו. קוואמי הרביץ ספיישל מדהים בגלגלצ ובזכות הקורא החרוץ המתכנה "הכבשה", אפשר להוריד את התכנית כולה. גם אורן ראב מתייחס לאלבום הטוב ביותר של הביטלס, לטעמו. [ogg, עברית]
  49. איזה כיף להיות גבר. [פיקסלים]
  50. פרנק מהקונכייה סוגר מעגל מוזיקלי שהתחיל בשיר שהוריד באקראי לפני שבע שנים, והסתיים ברדיוהד, וכל זה בכלל בגלל טוקינג הדס. [עברית]
  51. [תודה לרוזה הגולשת] אין כמו ציור נפלא של שפמים (על חוטים!) כדי לעשות לי את היום. רוצו על הפליקר הזה, הכל שם נפלא. למשל, זה. [פליקר]
  52. [תודה ל-undertow] שמונה הדמויות הכי פחות מוערכות בחבובות, כולל זה שמציע לכם לקנות אוויר. [אנגלית]
  53. שני די-ג'ייז מדהימים ראש בראש: Madlib מול Cut Chemist, פטיפון מול פטיפון, מכונתופים מול מכונתופים. שני אמני תקליטים מרהיבים בדו-קרב סימפולים, שריטות וחיתוכים עד המוות. זה קרה ב-2001, ועכשיו אפשר לצפות בזה באיכות נהדרת למשך שבוע בלבד. צ'ק איט. [וידאו]
  54. [תודה לשינדלר] ואם אנחנו כבר עמוק בהיפ-הופ, הדי-ג'ייז הישראליים אלארם ואורי שוחט מדליפים מיקסטייפ היפ-הופ אדיר ומסמפלים בין אריקה באדו לדיזי ראסקל גם את פישי, כהן, פלד, נדב רביד (משרבל את אמילי קרפל), טאבו פלוס אפילו את שמעון פרס. טראקליסט כאן. [עברית, אנגלית, סטרים, הורדה]
  55. [תודה ליהונתן] ואם כבר אמילי קרפל, אז היא ממש לא הייתה היחידה שגנבה לחנים חלקיים או שלמים מאמני חו"ל, והפעם אני לא מדבר רק על משינה. מוני דביר כותב על מוזיקאים ישראלים שגנבו מוזיקה מאחרים: אפרים שמיר, שלמה ארצי, צביקה פיק, שמוליקראוס ואחרים. ועוד לא התחלנו לדבר על אביב גפן. [עברית]
  56. ושוב אתכם, ושוב אתכם!
    קודם כל, הישראלים מתחילים להרים ראשם: הקצה של קוואמי ונדב רביד מזמינים אתכם לבחור את אלבומי ושירי השנה שלכם. [עברית]
    גם החנות המצוינת מוזיקה נטו מציעה לכם לבחור את אלבומי השנה שלכם. [עברית]
    ומתי העונג שבת יזמין אתכם לבחור את אלבומי השנה שלכם?! השבוע, מיד אחרי שכל הפרסים ייסגרו (כן, יהיו פרסים, אני מקווה שהם יהיו שווים במיוחד).
    מגזין Mojo מכתיר את Fleet Foxes למקום הראשון מבין 50 אלבומי השנה שלו. [אנגלית]
    ומגזין Uncut דוחק את הפוקסז למקום השני, ואת המקום הראשון בעשרים הגדולים שלו תופסים פורטיסהד. [אנגלית]
    גם באלבומי השנה של Q זוכים השועלים למקום השלישי, אך הפעם במקום הראשון דווקא… קינגז אוף לאון? וואלה? דיסק טוב אבל אולי קצת נסחפתם. [אנגלית]
    הרשימה של Blender מעניינת בעיניי, דווקא בגלל שהיא לא הולכת בכוח לאינדי אלא מאזנת בין הצלחות מסחריות לחביבי המבקרים. במקום הראשון? לי'ל ויין! [אנגלית]
  57. [תודה לשיר] בת'אני קליין כתבה ספר על הקשר ההולך ומתהדק בין מוזיקה למסחרה, ומספרת בראיון למה מוזיקאים בימינו נחשבים פחות ל-Sellouts כשהם נותנים שיר לפרסומת, ולמה אין להם הרבה ברירה אלא לעשות את זה. [אנגלית]
  58. "האם גלגלץ היא אכן המפתח הבלעדי או העיקרי להצלחה מסחרית והגעה לתודעת קהל רחבה? ואולי, מוזיקאים ואנשי תעשייה ממשיכים לשלוח חיצים בפוחלץ שעדין נראה טוב, מאיים ומסקרן – אך השפעתו על הסביבה מבוטלת?" – בכל זאת, הדיון על הפלייליסט של גלגלצ נמשך, ולשמחתי קיבלנו השבוע את שני הפני של אסף רחמני השקול והידען בנעשה בתעשיית המוזיקה בארץ. כרגיל אצלו, תענוג לקרוא, ולאמנים מוצעות כמה תובנות קטנות בסוף הפוסט, פלוס השלכת כפפה. [עברית]

  59. לא מצאתי תמונה שלו, אז הנה איור שהוא אייר

  60. מזמן לא הכנתי מיקסטייפ, מלבד אוסף החורף של העונג כמובן. אבל השבוע הוזמנתי לערוך אחד כזה כחלק מפרויקט של פורום מוזיקה ישראלית בוויינט, והתחלתי לחשוב על מיקסטייפים שוב. המחשבה שלי התגלגלה שוב ושוב לשיר אחד ששמעתי לא מעט בשבועות האחרונים, "I have made you a mixtape" של בחור בשם דניאל לדוול (Ledwell, הוא גם מעצב ומאייר נפלא). זה סיפור אהבה יפה ועצוב שמסופר רק בעזרת המיקסטייפים שליוו את האהבה הזו לאורך הדרך, ומזכיר לי מעט את "Thirteen" המופתי של Big Star. לדוול לא מפרט על המיקסטייפ עצמו, איזה שירים הוא שם בפנים או למה, אבל לצד העובדה שזה פשוט שיר נפלא, נרגשתי מעצם העובדה שהוא משתמש במיקסטייפ עצמו בטבעיות גמורה ככלי להעברת רגשות ומסרים (כמו מכתב או שיחה). כאילו, לנו זה ברור, אבל לעולם החיצוני כולו זה ממש לא ברור מאליו. אני גם ממליץ בחום לחפש את האלבום המלא הזה, או אפילו סתם לקפוץ למייספייס של לדוול. אולי יום אחד תשתמשו בשיר הזה במיקסטייפ (אני מקווה שלא תזדקקו לו, בעצם). [מפ3]

שתהיה לכולנו שבת שבוגי, והתחיל בחשבונפש המוזיקלי שלכם – בימים הקרובים מתחילים לדרג!

29 תגובות על “עונג שבת: עדיין לא הכנתי לך מיקסטייפ”

  1. יונתן קוטנר הגיב:

    * מאמר השבוע הוא אכן מאמר השבוע.

    * גם הזה של מונוקרייב ממש מוצלח.

    * אבל אם תאיית את השם שלי לא נכון איך אני אמצא את עצמי בגוגל?

    The dashboard melted but we still have the radio.

  2. June הגיב:

    כבר המון זמן לא יצא לי להגיב…
    איזה כיף של עונג, ועוד כל כך מוקדם!

  3. בנימין הגיב:

    לא להאמין, אתגר של b3ta בלי פוטושופ! :O

  4. אסף הגיב:

    עונג שבת על אמת. ולפני כניסת שבת!

  5. שיר הגיב:

    עונג שייני, ואף מוקדם!

    ואגב – קן סטרינגפלו גם שימש כקלידן של האפגן וויגז, אהוביי, ב-1998.

  6. הכבשה הגיב:

    אתה לא מכיר בדיחות על רצח?

    יש את זאת:
    ילדה אחת הולכת עם מישהו ביער בלילה ופונה אליו:
    "איזה פחיד היער הזה בלילה"
    אז הוא אומר לה:
    "מילא את, אני עוד צריך לחזור אחר כך לבד".

  7. דוביד הגיב:

    בו'אנה גייחה, אתה מה זה מקושר.
    אל תגיד שלא, רואים את זה מהדיווחים שלך.
    כבוד.

  8. שגיאB הגיב:

    לעניין רופוס (אייטם 7): היתה הרגשה של קרקס, אבל בקרקס כיף!
    http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=41853&blogcode=10227300

  9. עודד הגיב:

    אמנם באיחור של 10 ימים, אבל אולי שמת לב ש- Jessica Lea Mayfield,
    אהובתך (?) התארחה לסשן ב- Have You Heard
    זה הלינק"

    pg=embed&sec=2281047
    ו- http://www.haveyouheard.net/2008/11/24/ep44-reviews-kanye-west-max-tundra-session-jessica-lea-mayfield/

  10. shez הגיב:

    אחלה עונג, אחלה דרך לפתוח את חודש כסלו הבא עלינו לטובה. וגם מבול הקליפים משדר ששוב אנחנו חוזרים לתקופה הטובה של קליפים שיכולים לעמוד בפני עצמם.
    אגב, למישהו יש הקלטה או לינק להופעה/ות של מאסטרו רופוס?

  11. מאריה הגיב:

    כולם רוצים לעבוד עם מריאן פיית'פול. אבל למה?
    יש לה קול חלוד ועייף ונימה אחת לא מוצלחת במיוחד.
    הקשבתי בינתיים פעם אחת לאלבום והתחושה הראשונה היא זאת בדיוק.
    הלם. הבינוניות הנוראית. העיבודים vמשעממים, עם נגני אולפן משופשפים
    שמנגנים פופ אמצע-דרך סתמי או משהו כזה רק למבוגרים או מבוגרים
    ברוחם. יאייקס! אלוהים אדירים! זה לא שציפיתי ליותר מדי, אבל אז הגיע זה!

    אגב, גיאחה, שלחתי לך השבוע משהו כמו מאה מיילים ואף לא תגובה אחת.
    זו אני או אתה?

  12. ספי הגיב:

    הי גיאחה

    גם אני מאוד אהבתי את האלבום של ימאגאטה. לדעתי אגב האי.פי הוא לא קטעים שלא נכנסו לאלבום אלא דווקא הקטעים ה"רועשים" יותר שלא התאימו לאלבום אז הם הופרדו מלאכותית ממנו.
    ההפקה אגב לא מפתיעה שהרי והיא השתתפה בשני אלבומים של קונור (קסגדה ועוד אחד) וגם אצל ג'ייסון מראז שפרץ לאחרונה עם השיר המעצבן שלו.ואפילו אצל חביבך ריי, אבל את זה אתה וודאי יודע כבר.
    נהנתי במיוחד מה"קרב" בין מאדליב לקאט כמיסט. היה מעולה, תודה.

  13. אחלה עונג!
    אם אתה בקשר עם העורכים בגלגל"צ אז תגיד להם שהבעיה היא לא בטעם אלא במינון. פעם בשעה 15:00 בכל צהרים ברדיו הכי מושמע בארץ היתה תוכנית שהביאה את כל מוזיקה הכי עדכנית של אתמול בבוקר. לא יכול להיות שבפלייליסט שלהם עדין מופיעה סקארלט ג'והנסון.

  14. _LiBERTiNE_ הגיב:

    גם שרון מולדאבי התלהב מרופוס – http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000402228&fid=2829

    אני עדיין הומה שירים שלו.

  15. דוויק הגיב:

    לסעיף 3 (גלגלצ)
    למעשה גיא, הבעיה הכי גדולה היא שהם שומעים אינדי וקוראים בלוגים של אינדי. אם היו מגוונים קצת ושומעים יותר מטאל/היפ-הופ/פאנק רוק/סקא/פ'אנק וכו', אולי היה מעניין להקשיב לתחנה הזו והיו יודעים שיש משהו מעבר לציר של פופ———אינדי רוק.
    יש כמה תכניות מוקדשות לז'אנרים והן מנוהלות על ידי אנשים עם לב זהב, אבל בחייאת, זה עלה תאנה.

  16. גבי הגיב:

    בקשר ל- #15: זה כאין וכאפס לעומת המחווה הסומסומית ל"חוק וסדר- מדור מיוחד":

  17. אלבום השבוע – רייצ’ל יאמגאטה זה בדיוק מה שאני צריך עכשיו. נשמע נפלא.
    וגם אני לא מת על פיונה אפל היא נשמעת כל מה שרע בגלגל"צ. והסיבה שאני ממשיך לכעוס על גלגל"צ היא שגם אני לפעמים רוצה לשמוע רדיו והכל היה יכול להיות בסדר אם הם היו שמים עוד ועוד שירים חדשים. כי יש המון, ודווקא כאלה שמתאימים לכל אחד. אבל אז אולי לא הייתי פותח בלוג. אז שיתקעו להם עם המוסיקת חתונות שלהם- כי זה מה שמגיע להם!
    חוץ מזה גם לדעתי האלבום הלבן הוא האלבום הכי טוב של הביטלס ומשמעתי אותו אולי 10,000 פעמים בלי הגזמה. אבל אני חושב שגם הארד דייס נייט בלבל שלו למרות שהוא מתקופה אחרת לגמריי.

  18. עונג מענג למדי.
    מה הייתי עושה בלעדייך?

  19. candy הגיב:

    אתה אכן לא רחוק מלהרהיב עוז..רייצל יאמאגאטה היא אכן מישהי שהייתי מאזינה לה (בעיקר כשהייתי בניו יורק), היא פשוט אחת כזו שצריכה לבוא לבקר בבוקר חורפי מאוד. אני שומרת אותם ליום כזה ברשותך:)

  20. גיאחה הגיב:

    אייל – אני מטורף על פיונה אפל, היא מדהימה בעיניי. זה רק כדי להבהיר את ה"גם" שלך במשפט "וגם אני לא מת על פיונה אפל" 🙂 היא בעיניי רחוקה מאוד מ"כל מה שרע בגלגלצ". אמנם אין במוזיקה שלה איזה דיסוננס או שילוב חדש ומרתק של השפעות, אבל האזן לאלבומה השני והמושלם (When the pawn), ותבין כמה היא רחוקה מכל השאר: הכנות, העומק, העיבודים המורכבים (באדיבות מר ג'ון בריון), ומעל לכל ההגשה שאין שנייה לה. רייצ'ל יאמגאטה יקירתנו עשתה בשכל ששינתה מעט כיוון, אבל יש לה עדיין הרבה מאוד מדרגות לטפס כדי להגיע לשולי שמלתה של גברת אפל.

    דוביד – אני לא בטוח שאני מבין את כוונת התגובה שלך, אבל כותבים גיאחה ולא גייחה.

    עודד – תודה תודה תודה!

  21. אביב הגיב:

    אההה… אני היחיד ש"אין לו הרשאות" לגשת לקובץ blind melon – skinned.mp3?

  22. גיאחה הגיב:

    אביב, אתה אכן היחיד 🙂

  23. מאריה הגיב:

    גיאחא, קיבלת את המיילים?

  24. גיאחה הגיב:

    אני בדרך אליהם, נוצר אצלי קצת עומס מיילים וזה לוקח לי זמן… 🙂

  25. מאריה הגיב:

    טייק יור טיים.

    חששתי שקרה משהו בדרך.

    🙂

  26. אביב הגיב:

    איזה כיף! אני מיוחד!

    Forbidden
    You don't have permission to access /downloads/2008/10/Blind Melon – Skinned.mp3 on this server.

    Additionally, a 404 Not Found error was encountered while trying to use an ErrorDocument to handle the request.

  27. שיר הגיב:

    למעשה, גם אני מקבלת את אותה הודעת שגיאה.

  28. גיאחה הגיב:

    צר לי, זה כנראה קשור ללקשר בין השרת שמאחסן את השיר לספק האינטרנט שלכם.

  29. נועה ליברייטור הגיב:

    גיא, אני לא בטוחה שאני מבינה את הקטע של הפלייליסטים של גלגלצ.
    למה הם צריכים לנגן את השירים ברשימה שהבאת 3 פעמים ביום?
    ומה עם שירים אחרים?
    ולמה מנגנים את גולדן אייג' רק בלילה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *