15 בנובמבר 2008

עונג שבת: לא על הפלייליסט לבדו

"כשסם קוק השמיע לבובי וומאק הצעיר את בוב דילן, וומאק אמר שהוא לא מבין את זה. קוק הסביר לו שמעכשיו, זה לא משנה כמה הקול הוא יפה. מה שמשנה הוא אם אתה מאמין שהקול לא משקר" – בונו כותב על בוב דילן, ברשימת מאה הזמרים הגדולים ביותר (בהמשך העונג, כמובן)

לפני הכל: אוסף תקופתי חדש, והפעם קצת שונה: תקשיבו רגע, חורף הוא, ובכן, אוסף עונג שבת לחורף.

  1. יש לי 212 תיקיות בתוך תיקיית האם של "2008". זה אומר 212 אלבומים שהורדתי השנה. את רובם הכמעט-מוחלט שמעתי. חלק כבר מחקתי. נוספים קניתי או קיבלתי בצורה פיזית. אני לא כותב כדי להשוויץ, אלא כדי לעצור שנייה, רגע לפני שאנחנו מתחילים לסכם שנה (והציצו בסוף העונג, יש כאלה שכבר התחילו) ולהסתכל אחורה. כי כשהסתכלתי אמרתי: גאד דמט! איזו שנה מדהימה! אני מרפרף על התיקיות ונדהם לגלות שכל העושר הנפלא הזה של מוזיקה נהדרת יצא השנה. דת' קאב, MGMT, Why, קאקי קינג, שירווטר, אוקרביל ריבר, סניילהאוס, קונור אוברסט, Bowerbirds, פורטיסהד. אלוהים אדירים, פורטיסהד. גם אם מתנערים מכל האינדי-שמינדי של השנה האחרונה (וזה יהיה קשה, כי יש לא מעט אלבומים שנדבקים חזק גם אם מנסים להתכחש אליהם – הם פשוט מצוינים), אי אפשר להתעלם מהעובדה שפורטיסהד הוציאו השנה אלבום חדש. אחרי כמה, 11 שנה? כשהוא יצא, אז בפברואר, כולם דיברו על כך שעברו 11 שנה אבל עכשיו, כשהאבק שקע והאלבום חילחל, ההלם סוף סוף מגיע. זו לא (עוד) פנטזיה שפינטזתי במשך 11 השנה שבהם אני מחכה לאלבום חדש מאחת הלהקות האהובות עליי, אחת הלהקות שמרטיטות אצלי יותר מיתרים מכמעט כל המתחרות. לרגע רציתי לוודא שזה לא חלום, שמתי את "Plastic" וטולטלתי שוב: זה אמיתי, זה כאן וזה באמת פלסטיק ביד שלי ובאוזניים שלי. אחי הגדול טוען שהמירוץ לאלבום השנה הוכרע ברגע שהאלבום הזה יצא, בעיניי זו מחשבה בעייתית. אבל כשפשפשתי בתיקיות וחיפשתי שיר פתיחה, למשך 3:30 דקות הייתי משוכנע שהוא צודק. [מפ3]
  2. טיפקס, אחת הלהקות הכי ישראליות ולפרקים גם הכי טובות ומשמחות שהיו כאן, מתפרקת אחרי עשרים שנה. "מחקנו בטיפקס כמה גבולות בין מזרח למערב, פופ ורוק, מרכז ופריפריה, נוסטלגיה ועתידנות, שחוק ודמע", אומר קובי אוז ואני מסכים לגמרי. דיסקו מנאייק, החיים שלך בלאפה, שביל קליפות הגרעינים – אלה דיסקים מעולים שקשה לי לדמיין את המוזיקה הישראלית כיום בלעדיהם, ואני לא אומר את זה סתם, רק כי תמיד אומרים דברים טובים על מי שכבר איננו. טיפקס ניסחה את הישראליות כמו שאף אחד אחר לא הצליח, מעטים בכלל ניסו – והיא עשתה את זה בחן ובכישרון. מצד אחד נתגעגע, מצד שני הם גם ככה לא בשיאם כמה וכמה שנים אז הפירוק גם הגיוני. רק שישכילו לא להיות משינה אלא פשוט שיתפרקו פעם אחת וזהו. רק עינב שיף מתעקש לבאס. [עברית]
  3. "השאיפה הגדולה שלי או החלום או החזון או איך שלא תרצו לקרוא לזה, הוא לקרב בין אנשים שונים ששמים את האהבה שלהם למוזיקה כחלק חשוב בחייהם. לקרב בין מוזיקאים שנואשים למצוא שותפים למסעות מוזיקליים חדשים ובכלל מקום לאנשים שמחפשים צליל חדש שעוד לא שמעו קודם". וואו. אידיאלים כאלה נהוג לשמוע בסיקסטיז, לא בסייברספייס. אבל הנה הם, חיים וקיימים באתר של מיקי גורליק, הקואופרטיב – בלוג/אתר מוזיקה ישראלי חדור רוח מבורכת של שליחות. מלבד פוסטים מוזיקליים מהסוג שאנחנו רגילים לראות בבלוגים אחרים (טקסט אודות להקה או שיר, ולינק), תוכלו למצוא שם את פרויקט הגדרת הסגנונות המוזיקליים, מדור לחשיפת מוזיקה ישראלית חדשה, ואפילו קומונה קטנה לסובלים מנדודי שינה. נראה מצוין ומבטיח, וגורליק מזמין את כל מי שרוצה לתרום את חלקו בכתיבה, צילום, איור ומה שבא ליד. בהצלחה! [עברית]
  4. אודה לכם אם תציעו את עונג שבת כמועמד לפרסי האינטרנט של וואלה ובזק בינלאומי! וגם אם לא, הציעו את האתרים והאמנים השווים בעיניכם, ועזרו להפוך את הטקס והמוסד הזה ליותר מגניב ממה שהוא יכול להיות. אפשר להציע את העונג גם באתר העצמאי וגם בבלוג, זה תלוי בכם. אפשר גם להציע את פרויקט לא נכון ל"פרויקט החברתי הטוב ביותר", אם אתם בענייני חתרנות (ומי לא, בעצם?). [עברית]
  5. הלכה לעולמה: הזמרת הדרום אפריקאית המצוינת מרים מקבה, בגיל 76. [עברית]
  6. לאחרונה יוצא לי לדבר הרבה מאוד עם מוזיקאים ישראלים ועם יח"צנים, ובין אם הם ביישנים או חצופים, מהפכנים או שמרנים, כולם חשים יראה כלשהי מאותו גוף ערטילאי קסום ומסתורי: הפלייליסט של גלגלצ. רבים מאתנו בזים לו, חושבים שהוא שיטה גרועה, שהוא מפלה, שהוא מביך. אחרים חושבים שהוא כלי חיוני, שהוא אינדיקטור טוב ללהיטים. אסף אמדורסקי השווה את הפלייליסט לדפי זהב: "אם אתה לא שם…", ובעיניי רבים זה אכן המצב. הבעיה היא שהפלייליסט קשה נורא להשגה כשאתה מוזיקאי. אף אחד לא מודיע לך אם נכנסת אליו או לא, אלא אם כן אתה מתקשר ומנדנד בתחנה ומנסה לברר, או שאתה פשוט מגלה שמשמיעים אותך כל היום. אבל הרבה אנשים מקבלים בדיוור ישיר את הפלייליסט מדי שבוע, בעיקר עיתונאים. לא ברור לי למה שומרים על הרשימה הזו בסודיות כזו ולא מפרסמים אותה וזהו. הרי לגלצ יש אתר. אז החלטתי לעשות מעשה, ותוך שלושה קליקים המחשבה הפכה למציאות ברשת. הנה בלוג הפלייליסטים הלא רשמי של גלגלצ. זה הכל. מדי שבוע יעלה לשם הפלייליסט (הן הישראלי, הן הלועזי). דברים כאלה צריכים להיות חשופים, אין סיבה שלא. תיהנו, ועשו מנוי רסס אם בא לכם. (ואם יש לכם בלוג יהיה נהדר אם תקשרו דרך המילים "הפלייליסט של גלגלצ", כדי שגוגל יזהה את זה ויפנה לבלוג). [עברית]
  7. ס. בולצמן כותב על בלוג הפלייליסטים, ורק בשביל התגובה שלו שווה היה להעלות את הבלוג כי הוא מעלה שאלות חשובות מאוד לגבי הרכב הפלייליסט: "אני חושב שמוסיקה מזרחית מקופחת ואומר את זה בקול רם – הפלייליסט הוא הוכחה חיה. אני חושב שהפלייליסט של גלגל”צ מורכב מרשימה של אותם יחצ”נים שתופסים 70% ויותר ממנו, ואומר את זה בקול רם". גל מור מתייחס גם הוא לבלוג הפלייליסטים, ממש שבוע אחרי שכתב "גלי צה"ל הייתה יכולה להפוך את גלגלצ לאתר מוזיקה קהילתי ואפשר לעשות את זה באמצעים צנועים יחסית. נניח, לפרסם את הפלייליסט". [עברית]
  8. [תודה לאביטל] אוהבים פיקסל ארט? קדימה, ציירו לכם משהו (לחצו למטה על כפתור "ציור חופשי"). [פיקסלים]
  9. יש עוד חצי שנה, אבל אני כבר יודע מה אני רוצה ליומולדת הבא שלי, בחודש מאי. הברידרז יהיו האוצרות של פסטיבל ATP באנגליה, כלומר הן תבחרנה את האמנים והלהקות שיופיעו שם. בינתיים אישרו את בואם Throwing Muses (!), בון איבר, קימייה דוסון, הולי פאק וטינאייג' פאנקלאב, וכמובן הברידרז עצמן. ג'יזס!!! [אנגלית]
  10. לאיטליז יש אתר חדש וגם קליפ אנימציה חדש. סחטיין על השימוש בווימאו. [אנגלית]
  11. [תודה לדנה'לה] מילון התמונות הוא בדיוק מה שאתם זוכרים מהמילונים המאויירים מהילדות, רק שבמקום איורים אובייקטיביים יש כאן תצלומים אמנותיים. [אנגלית, פיקסלים]
  12. לרגל ערב השרת העיוור שנערך בחמישי האחרון, עינב שיף שוחח עם אופק קפלן, עורך המגזין העיוור. עכשיו כשאני חושב על זה, הדרך הטובה ביותר לשפוט ראיונות היא לקרוא אותם אחרי מועד האירוע שהם מקדמים (יציאת דיסק, הופעה, בחירות, ווטאבר). [עברית]
  13. מיקסטייפ השבוע: הדבר היחיד שמענג יותר ממיקסטייפ משובח הוא מיקסטייפ Soul משובח. Soul Ecstasy הוא סט של אייל רוב שהוקלט לייב בתיקלוט בשסק והוא הדבר השני הכי טוב כאופציה להתחממות בערב סתיו קריר. [מפ3]
  14. אני חייב לשמוע פעם את להקת Elvis Hitler. [אנגלית]
  15. Jai Agnish, למרות שמו מעורר התמיהה, מוציא אלבום שלישי ונהדר ויוצא מגדרו כדי שתשמעו אותו: הוא נותן אותו להאזנה חינמית, וגם להורדה מלאה וחוקית בכל פורמט שרק אפשר לרצות (מפ3 בשלוש רמות איכות, אוג, פלאק, אפל לוסלס, aac). והחלק הכי טוב? זה אחלה דיסק. בחוגים המעטים שבהם התפרסם, אגניש התפרסם בזכות שילוב של ניסיוניות ופופ, אקוסטיקה ואלקטרוניקה. הפעם הוא מתפשט כמעט לגמרי ונשען על הגיטרה האקוסטית ועל כתיבת שירים ישירה ויציבה כעמוד שדרה לאלבום פשוט ויפה, כולל הופעת אורח קצרה ומרטיטה של סינתיסייזר ישן (חפשו אותו בשיר 6). [חינם, מלא פורמטים]

  16. סטנלי, אתה בטוח שהתסריט דורש את זה?

  17. [תודה למורפלקסיס] כבר שנים אנחנו שומעים אנשים משונים טוענים בלהט שהנחיתה ההיסטורית על הירח צולמה בכלל באולפן, זה לא היה שידור חי ובטח לא שודר מהירח. רק ש, ובכן, זה נכון. וסטנלי קובריק ביים את זה. כך לפחות טוען סרט תיעודי שמראיין בין היתר את אלמנתו של קובריק, דונלד ראמספלד, הנרי קיסינג'ר, באז אולדרין ואחרים. ג'יזס, באמת?! לא, לא באמת. [וידאו; אנגלית]
  18. לרגל מירוץ האוסקר, אולפני וורנר נותנים להורדה ולקריאה מקוונת את התסריט המלא של האביר האפל, בלי קושי אחד הסרטים הכי טובים שהולידה 2008. יאיר רוה, כרגיל, עם האצבע על הדופק ועל מקש הפרסום בבלוג. [עברית]
  19. החבר'ה המשוגעים של היפופוטם, אלה שאחראים לסרט של המוסד הסגור, למערכונים של שיר השכונה, שועלי, מי שלא רוקד דפוק, תדריך לחיילים ועוד המוני קטעים קורעים מצחוק, חזרו בעונה חדשה של מערכונים! [וידאו קטן של נענע, סססססססעמק]
  20. קנדי מימתקה השבוע ממתק נהדר שערב גם לחיכי: קוראים לה Anna Ash ו-"Ann Marie" שלה הוא יין משובח. [עברית, סטרים]
  21. ניק קייב מתראיין לערוץ הווידאו של פיצ'פורק: חלק ראשון, חלק שני. [וידאו]
  22. [תודה לשיר] עכשיו זה רשמי: האזנה למוזיקה נעימה בריאה למערכת כלי הדם. [אנגלית, מחקר מדעי]
  23. ספינר, אתר המוזיקה של AOL, יארח בשלושת השבועות הקרובים את טיגן ושרה כבלוגריות מן המניין. בשבוע הראשון הן יכתבו פוסטים תחת הנושא "Cry", אחר כך יגיעו "Laugh" ו-"Rage". הנה הפוסט שלהן על דחייתה של הצעת החוק לאפשר נישואים חד-מיניים בקליפורניה (שתי התאומות הן לסביות מוצהרות). [אנגלית]
  24. "Help, I'm alive" הוא שיר חדש לגמרי של Metric, ההרכב הקנדי הנחמד שהביא לנו את אמילי היינס ההרבה-יותר-מנחמדה. [מפ3]

  25. ניקה קוסטה גדלה להיות נהדרת

  26. [תודה ליאדו בפורום טלוויזיה וקפה] ניקה קוסטה הנהדרת, זו שפעם הייתה ילדה מסכנה ששרה שיר מעצבן ועכשיו היא חתכ'ת אישה ששרה שירים גרוביים ומלאי נשמה (איימי, מאחורייך!), נותנת את כל אלבומה החדש להאזנה, ומחצית ממנו להורדה באיכות 192. דיסק מצוין, איפשהו בין איימי ויינהאוס, רוז'ין מרפי ואליס ראסל. [סטרים, מפ3]
  27. יאיר רוה מיואש מעיתון "העיר" התל אביבי, ואני מסכים עם כל מילה שלו. פעם, לפני כמה שנים, נהניתי מאוד לקרוא את העיתון הזה. היום בקושי נשאר בו תוכן ראוי לקריאה (יצוינו לטובה בן זילכה ויהלי סובול). על הדרך, מנסח רוה משהו שמציק לי בהרבה כלי תקשורת כיום: "בעיתוני בידור וביומונים (…) השליטה של היחצנים והמפרסמים והרדיפה אחרי הרייטינג עיוורה כבר מזמן שיקולי תוכן ואינגריטי". [עברית]
  28. מה שמרשים אותי כל כך במבחר שמתנגן באייפוד של רע מוכיח הוא דווקא הבנאליות היחסית של הבחירות מול היצירתיות והמקוריות של מוכיח כמוזיקאי ומפיק. [עברית]
  29. מחלקת הווידאו של בק לא נחה לרגע. הקליפ החדש של "Youthless" היא הכי הרבה כיף שאפשר לעשות עם בק בלי בק עצמו. פשוט תציצו. [טיוב]
  30. כשהוא יצא הייתי סקפטי. קצת נהניתי, קצת צחקתי, הרבה עיקמתי את האף או כיווצתי את המצח. האלה My morning jacket? בקול של ג'ים ג'יימס אי אפשר לטעות, הוא אחד הסולנים הגדולים ביותר של העשור. אבל פתאום עוצר את עצמו אדם באמצע הדיסק ותוהה איפה האלטרנטיב-קאנטרי שבשבילו הדיסק נכנס למערכת. ומה פתאום יש כאן מין אמצע-הדרך מהסבנטיז, ודיסקו עם ליין-באס של אבבא למען השם, ושיר כל כך מופרך שאני לא יכול לתאר אותו ("Highly suspicious"). והחודשים חולפים, ופתאום אותו אדם מוצא את עצמו מכניס את "Librarian" לשיר הסיום בעונג, ומסכים עם חבר ש-"Sec walkin'" הוא אחד השירים הטובים של השנה, ושם בריפיט בלתי נגמר את "Two halves", ובאופן כללי לא ממש מצליח להפסיק לשמוע את האלבום הזה ואפילו מתמכר ל-"Highly suspicious", שיר שבונה על חוש ההומור שלך ואם אין לך כזה פשוט לא תיהנה ממנו. אז כן, זה אמור היה להיות שיר הפתיחה ובמקום זה הוא כאן כי פשוט לא הצלחתי לבחור ממנו שיר פתיחה. ההתלבטות לוהטת בין "Aluminum Park" ל-"I'm amazed", ומהצד תוקף "Thank you too!". אז תבחרו בעצמכם. אני הולך לקנות את הדיסק. [מפ3]
  31. טריילר חדש ונפלא (וארוך) ל-Watchmen. [וידאו]
  32. טל פרי בודק (או בודקת?) מה מצב ההופעות בארץ לאור השפל הכלכלי הצפוי, ומראיין לשם כך בעלי מועדונים, אמרגנים וסוכני בוקינג. [עברית]
  33. [תודה למיכל] תכירו, דורבנות (כמו "מילים כ") הוא אתר סלנג פתוח שבו אפשר להציע מילים חדשות ופירושים למושגים קיימים. למשל נישבוק, או כריסטופר ווקן. לבקמרק ומהר! [עברית]
  34. עדיין לא החלטתי אם אני יותר אוהב רשימות או יותר שונא רשימות. הכוונה היא לא לרשימת מטלות או קניות (כאלה אני בהחלט אוהב ולא יכול להסתדר בלעדיהן) אלא לרשימות דוגמת מאה הזמרים הטובים ביותר על פי הרולינג סטון. מצד אחד, איזה כיף: מלא זמרים טובים (אם כי צפוים להחריד כמיטב מסורת הרולינג סטון), וחלק מהם אפילו כותבים זה על זה. מצד שני, יאללה, כמה אפשר, וכמה שרירותי, וכמה מעצבן, ואיפה ההוא וההיא ומה פתאום בוב דילן. מצד שלישי, איזה כיף לראות ששמונה מתוך עשרת הגדולים הם זמרי סול, פ'אנק ו-R&B. ועל כל ההסתייגויות שלי, הרשימה הזו היא מאמר השבוע לא בגלל סדר הדירוג, אלא בגלל שפשוט מענג לקרוא זמרים כותבים על זמרים. בונו על בוב דילן, מרי ג'יי בלייג' על ארית'ה פרנקלין, איגי פופ על ג'יימס בראון, בילי ג'ואל על ריי צ'רלס, רוברט פלאנט על אלביס, סי-לו על סטיבי וונדר, כריס קורנל על ג'ף באקלי, אסף אבידן על ג'ניס ג'ופלין. טוב, את זה המצאתי. אולי. [אנגלית]
  35. האלבום האחרון של Marissa Nadler (נאדלר או ניידלר?) היה אחד האלבומים המקסימים ביותר של 2007 (במובן המקורי של המילה מקסים, כלומר משרה קסם), ולשמחתנו ציפור השיר לא נחה לרגע והנה אלבום חדש כבר בדרך, Little Hells שמו. בבלוג שלה אפשר למצוא נגן פלאש (בצד שמאל) עם הקלטות חדשות שלה, חלקן גמורות וממוקססות לאלבום, חלקן ביתיות. כמה כיף לטעום. הנה "So long, Theresa", שיר שכתב ידידה המוזיקאי דייב גודובסקי. [אנגלית; מפ3]
  36. [תודה לרוני] שממליצה על הווב-קומיקס הישראלי "ברלין" של קרן אור. הוא מזכיר לי כל מיני דברים טובים (Gloom Cookie, בין היתר), והוא בעיקר מצחיק אותי. [עברית]
  37. [תודה לשינדלר] מה היה קורה אם הביצ' בויז, או לוצ'יאנו פבארוטי, היו מקליטים שירים של נירוונה? זה היה נשמע בערך ככה, בביצוע ההרכב הווקאלי UC Men's Octet. דמעות של חילול קודש עולות בעיניי. [טיוב]
  38. אפרופו השירים שגורמים לכם לבכות (וסחטיין ענקי על ההיענות – התרגשתי!), אורן ראב מרחיב בבלוגו על עשרה שירים שמעציבים אותו עד שהוא כמעט בוכה. זו תוספת מאוחרת שלו ל-15 שירים עצובים עליהם כתב לפני שנה. [עברית]
  39. We are terrorisrs עושים חיקוי מדויק עד כדי מבוכה ל-Justice. האם זה אומר שג'אסטיס הם להקה של שטאנץ אחד, שהסטייל של הלייבל אד באנגר תופס תאוצה, או שמא שהטרוריסטים הם פשוט חקיינים/גנבים מוצלחים? [חלל]
  40. דן מליבריסטאן מקשר לפרויקט מרתק. הספר המשפיע של דוריס לסינג, מחברת הזהב, הועלה לרשת במלואו ושבע נשים שונות מנהלות אודותיו דיון תוך כדי קריאה. כלומר – דפדפו לכם בספר וקראו אותו, ובחלק מהעמודים תופיע בצד תגובה של אחת הנשים, לפעמים תשובה של אחת אחרת, לפעמים דיון שלם. דן מרחיב. [אנגלית; עברית]
  41. Fleet foxes הם האורחים החדשים בהופעות המאולתרות של La Blogotheque. [וימאו]
  42. אמיר שוורץ מכלכליסט יצא לחפש את חנויות הדיסקים הטובות בארץ, מחיפה ועד אילת. געגועים לג'אנק. [עברית]

  43. מורג רובננקו, סדרנית הדשא, אז והיום

  44. Hells yeah! החבר'ה מרדיו הר הצופים עושים מצווה לרוק הישראלי, ותמר מלינוביץ' מארחת באולפן את מוראג רובננקו, לשעבר סולנית הלהקה האדירה סדרני הדשא שהספיקה להוציא אלבום אחד ענקי ("רקוב") ופחות או יותר להתפרק. מלבד ראיון, שזה אירוע די היסטורי בפני עצמו, תוכלו לשמוע שם גם הקלטות נדירות של סדרני הדשא וגם של מוראג עם רונן חג'ג' (מסדרני הדשא. אין קשר משפחתי). תענוג. [מפ3]
  45. רזי בן-עזר מספר כמו שרק הוא יודע איך הוקלטה הקלטת הראשונה של פוליאנה פראנק בתקציב של 30 שקל (עלותן של שלוש קסטות ב-1989), ובמיקס מרתוני של עשר שעות גנובות באולפן גדול. איזו קריאה מהנה. [עברית]
  46. [תודה להגר] זה אולי עוד רחוק ממני, אבל כשיהיה לי ילד קטן, בבקשה בבקשה שייצא כזה. [טיוב]
  47. הקליפ החדש של ה-Raconteurs לשיר "Old enough" לא מתהדר בשיר יוצא דופן, אבל כן ברעיון קטן ונהדר שהופך מה שהיה עשוי להיות קליפ סתמי לקליפ טריפי לגמרי. כל מה שצריך זה יער וכמה מראות. [וידאו]
  48. ומארני סטרן מרביצה אותה במחווה עליזה ל"רוקי" של סטלון, בקליפ החדש "Ruler". [וידאו]
  49. שני דברים נהדרים מממלכת ארנבי הפלסטיק, בלוג ישראלי שכדאי לכם להכיר: פוטושופ בגודל טבעי הוא פוסטר של שולחן עבודה של פוטושופ, המורכב מחפצים אמיתיים בגודל טבעי. רעיון נפלא וביצוע מושלם. [פיקסלים]
  50. אה, הבטחתי עוד משהו מארנבי הפלסטיק. הטיזר לסרט הבא של פיקסאר, Up, נראה מקסים ומבטיח מאוד, אף כי נטול העומק של רטטוי או וול*אי (אם כי, חייבים להודות, מוקדם לקבוע). גם הלוגו של הסרט פשוט (ו)מהמם. [צביקטיים]
  51. Calexico, שהאלבום האחרון שלהם היה פסקול נפלא עבורי ליום הקצתגשם היחיד של השבוע, מתראיינים לפיצ'פורק, ותמיד מעניין לגלות מה מסתתר מאחורי הקלעים של ג'ואי ברנז. [אנגלית]
  52. [תודה ליותם] בכל פעם שאני מדבר על נגנים ניידים ומזכיר את סלידתי מהאייפוד, אנשים מסתכלים עליי מוזר. אז אני אומר להם בחייאת רבאק, איך אתם מסתדרים עם ה-iTunes הדפוקה הזאת?! ומסתבר שאני לא היחיד, הנה עשר סיבות לשנוא את iTunes, כשהסיבה השנייה והלפני-אחרונה הן הבעיות העיקריות שלי איתה. [אנגלית]
  53. [תודה לאמיר] Muspy הוא שירות שיידע אתכם במייל בכל פעם שיצא אלבום חדש לאמן שאתם אוהבים. איך ידע השירות איזה אמנים אתם אוהבים? זהו, זו החולשה שלו, עליכם להזין בעצמכם את האמנים. ומה יהיה כשמדובר בחולי מוזיקה כמונו? האם נשב שעתיים ורק נזין שמות של אמנים שאנחנו אוהבים? לא סביר. התממשקות לחשבון לאסט.פם, למשל, היה פותר את הבעיה הזו. ובכל זאת, שימושי. [אנגלית]

  54. "ג'וני מאר, ג'וני מאר, היום נגמר תבוא מחר"

  55. כך מייצרים ריר על מיתרי גיטרה: ג'וני מאר משתתף ב-The Empyrian, אלבומו ה-219 במספר של ג'ון פרושיאנטה. [אנגלית]
  56. דניאל לדוול הקנדי הוא כמעט אלמוני, אולי בגלל שהוא מהליפקס ואין שם סצינה שוקקת כמו במונטריאול או ונקובר, אולי בגלל שהוא חתום בלייבל זערורי ואולי סתם ככה, כי אף אחד עדיין לא הפנה אליו זרקור. ואולי כדאי. בהחלט כדאי, כי רק לפי השיר הפותח את המייספייס שלו, "Monocane", אפשר לומר בבטחה שיש כאן מישהו שמחזיק את לפידו של אליוט סמית' בכל הקשור לעיבודים אקוסטיים וקוליים, אבל גם מביא משהו אמיתי משל עצמו במקום פשוט לחקות. שאר השירים לא מאכזבים, ובסופה של האזנה אפשר לסמן בביטחה קראש מוזיקלי חדש. האם הוא יתפתח לקשר ארוך טווח או יישאר ברמת הפלירטוט? ימים ושירים יגידו. [חלל]
  57. [תודה לרוזה הגולשת] הקטע של סת' מקפרלן על Jeff Goldblum Wafers גרם לי לצחוק איזה שעה. אח, ג'ף גולדבלום. תופעה שקשה להבין. [פלאש, אנגלית]
  58. אלבום היפ-הופ משולש יכול להיות טוב רק אם הוא של הרוטס. זו דעתי, לפחות. אם אתם חולקים עליה, אולי תתעניינו באלבום הפרידה המשולש של לופה פיאסקו. פיאסקו הודיע עוד באלבום הראשון שהוא מתכוון להוציא טרילוגיה ולפרוש (כן, בטח! כמו שג'יי-זי פרש?), ואחרי שני אלבומים הוא מגלה שאלבומו השלישי העתידי, LupE.N.D עומד להיות אלבום משולש. למה אני סקפטי וציני? כי גם ככה 95% מאלבומי ההיפ-הופ שיוצאים בימינו הם עמוסים מדי, מקושקשים מדי ודורשים עריכה ובחירת שירים קפדנית עד כפייתית כדי שיהיה כיף לשמוע אותם יותר משלוש פעמים. לא מספיק שירים טובים, יותר מדי קטעי קישור, וכן הלאה. יש יוצאי דופן כמובן, ועליהם תודתנו. אבל אלבום משולש? גיב מי אה ברייק, לופה. זה יהיה פיאסקו. [אנגלית]
  59. *אנחה* אנחנו רק באמצע נובמבר, אבל הנה זה כבר מתחיל: סיכומי שנת 2008 ברשת. אבל אני סתם מקטר, האמת היא שאני מת על זה. זו ההזדמנות הכי טובה למצוא אלבומים נפלאים שפספסנו השנה, ולהתחיל לבתר את פרק הזמן השרירותי הזה ולברור את המוץ מהתבן: מה נשאר איתנו, מה נזרק הצידה, במה התאהבנו ובמה לא, מה שכנע אותנו ומה היה מעפן. וכן, בהחלט כן, מצעד האלבומים של קוראי עונג שבת בוא יבוא (הסנונית הראשונה בעוד כשבועיים, והנה תזכורת מהשנה שעברה) אז התחילו כבר עכשיו להרהר באלבומים החביבים עליכם של השנה הקרבה לסיומה. בינתיים, הנה המקדימים לסכם, ועד סוף דצמבר יהיו כאן מדי שבוע סיכומי שנה שנאספו מהרשת:
    ב-NPR מקדימים את פרויקט הגיבור הלא מושר של השרת העיוור, ובוחרים את האלבומים המעולים שלא זכו לתשומת הלב המגיעה להם. [אנגלית]
    עורכי מחלקת המוזיקה באמאזון כבר התחילו לסכם, ולמרבה התדהמה דווקא האלבום הבסדר-פלוס של קינגז אוף לאון השתרבב למקום הראשון. בחירות קצת משונות, אבל על טעם וריח וכו'. בעמוד הראשי של סיכום 2008 באמאזון תמצאו דירוגים לפי ז'אנרים, וכמובן את האלבומים הנמכרים ביותר. [אנגלית]
    בבלוג Bandwagon ממהרים לבחור את האלבומים הכי גרועים של השנה. [אנגלית]
    שיקלולי המבקרים של Metacritic תמיד משונים מאוד, ו-2008 לא שונה. [אנגלית]
    Times Online מציגים את האלבומים הטובים ביותר בעיניהם, לפי חודשים. [אנגלית]
  60. רעיון טוב של הלייבל סאב-פופ (למעשה אני לא חושב שהוא שלהם, הוא ישן יותר, אבל הם מיישמים אותו יפה): רכשו אלבום של סאב פופ, בין אם זהו דיסק, ויניל או מפ3, ותקבלו מיד גישה ל-Stream מלא של כל האלבום להאזנה מתי שתרצו ומכל מקום עם אינטרנט. כרגע מדובר רק בכותרים נבחרים, אבל הכוונה היא להרחיב את הפרויקט לכמה שיותר כותרים של הלייבל. חנויות וחברות גדולות ומיושנות, נא לשנן וליישם: לכו לקראת הלקוחות שלכם, לא בכיוון ההפוך. [אנגלית]
  61. [תודה לקסטה שמודה לירדן מהקולקטיב] "קורי דוקטורו מסביר על הסיבה שהמלחמה על זכויות היוצרים צריכה לעניין אותנו. הכל קשור בזה. כל מה שאנחנו רואים, שומעים, אוכלים ויודעים. ועד כמה המצב שלנו הולך להיות קשה". [אנגלית]
  62. רק פרסמתי את אוסף תקשיבו רגע, חורף, והנה כבר מגיעים הבונוסים. יש כמה אאוט-טייקס, שירים שהיו בעריכה ראשונית כלשהי ובסוף נזנחו. "Pretty bird" של ג'ני לואיס, למשל, הוחלף באחר של לואיס, והיו כמה שפשוט מחקתי. אבל שיר הסיום שלפניכם כעת הוא אאוט-טייק מסוג אחר. הוא שיר שרק אחרי שגמרתי לערוך את האוסף וכבר העליתי אותו לשרת של העונג שמעתי אותו ואמרתי "שיט, זה היה חייב להיות באוסף חורף". דווקא בגלל שזה שיר שמחמם מבפנים כמו תה חם או מרק. דווקא "I can't lie to you" הוא השיר הראשון שתפס אותי מתוך האלבום היפה של Jessica Lea Mayfield, שיצא לפני חודשיים בהפקת דן אורבך. למרות שמו, אורבך הוא לא מהרצליה אלא מלהקת The Black Keys שהוציאה השנה אלבום נאו-גאראז'-בלוז מפנק (ההגדרה הז'אנרית היא כנראה המצאה שלי) אבל מוכיח כאן דווקא כישרון נאה בהפקת פולק אישי ורך. הוא השיר הראשון שתופס (והוא גם מזכיר לי טיפה את אלינה סימון), אבל הוא רחוק מלהיות הסיבה היחידה להאזין ל-With Blasphemy, So Heartfelt. יש שם תריסר שירים יפים, נעימים בצורה הכי הכי טובה של המילה. אפילו הציניקנים בפיצ'פורק לא נשארו אדישים והיללו את האלבום. תקשיבו, למשל, ל-"We've never lied" העדין והמרגש (יש לה משהו עם שקרים, זאתי). חורף נעים, כבר אמרתי? עכשיו רק שיבוא. [מפ3]
  63. "גיל 10 שלי זה לא גיל 10 שלו. הוא בגיל 10 סידר לעצמו תחזית מזג אוויר מותאמת אישית על פי כמה אתרים בעולם ובארץ, והוא משווה בינהם, במקום לראות את התחזית בטלוויזיה, פשוט כי זה יותר מדויק. וזה נראה לו הגיוני וקל. וזה כשהוא בן 10. מה יהיה באינטרנט כשהוא יהיה בן שלושים?"קנדי פגשה את העתיד

שתהיה שבת שבוגי, כן? האם יש אחרת?

34 תגובות על “עונג שבת: לא על הפלייליסט לבדו”

  1. Gong הגיב:

    מענג, כרגיל….

  2. בונדקי הגיב:

    טיפקס … מממ … זה מעניין. זו ן להקה של הכאן ועכשיו. זה נחמד לכתוב שהם היו גדולים (יתכן)
    אבל בינינו, מתוך 200 או 300 אלבומים ששמעת השנה, טיפקס היו שם, חשבת עליהם, חזרת אליהם, התגעגעת?
    להקה של רדיו.
    כמה מאיתנו הורידו או קנו דיסק שלהם ושמעו בבית?
    ובכלל, מבין ה 200-300 דיסקים לשנה אחת היה זמן לקלאסיקות אחרות בכלל.
    עינב שיף כותב שמגולגלים בתוך נייר עיתון הוא השיר הכי גדול שלהם, זה מעניין, כי זה בכלל שיר מרוקאי ידוע שעבר טיפקסוס והיה להצלחה.

    טיפקס היו אחלא, ללא ספק אבל הפרמטרים ואופן השיפוט של הדברים צריכים להיות שונים.
    תחשוב על מה שקרה עם כוורת למשל, בעשור או בשלושה עשורים האחרונים. זה נותן זווית יותר טובה לבחינה של תהליכים ארוכי טווח.

  3. yaddo הגיב:

    הלינק לבק כבר לא פועל, הנה אחד חלופי. קליפ מגניב לאללה.

    http://www.youtube.com/watch?v=yFkFMDqDVhY

    באשר לניקה קוסטה – כדאי מאוד לשמוע את השיר האחרון באלבום, פשוט יפה.

  4. קסטה הגיב:

    לא ידעתי על פרסי האינטרנט ועכשיו כבר מאוחר מדי להציע מועמדות הרשימה סגורה… ידוע לך אם נכנסת לרשימה בסופו של דבר? מקווה מאוד שכן. סעיף 38, למשל. הופעתו בין 37 ל-39. מצד אחד לא ביג דיל ועוד סעיף, מצד שני זה הדברים הקטנים שעושים פה ליגה. בשלב קמפיין ההצבעות אל תהיה צנוע!

  5. אודי ניב הגיב:

    http://www.youtube.com/watch?v=yFkFMDqDVhY
    קצת בעיות עם הקליפ של בק.. זהו הקישור הנכון
    תודה
    באהבה

  6. Cosmic Charlie הגיב:

    הסט של איל רוב פשוט מענג את הבפנוכו של המוח.

    באסים שמנים וחמימים… או יה!

  7. יוני הגיב:

    האירוח של מורג ברדיו הער הצופים פשוט מעולה !

  8. שירה ז. הגיב:

    בכלל לא ידעתי שניקה היא זו ששרה את השיר הזה, הייתי בטוחה שזה ילד בכלל.. לטובת האחרים שלא יודעים על מה מדובר:
    http://www.youtube.com/watch?v=yvpqQJ7uC2U

    ותראו מה קרה לה ב2001
    http://www.youtube.com/watch?v=BiI_caFfquA
    גם כוסית על, גם רקדנית מעולה וגם זמרת מצויינת (חבל על האפקט המרגיז בשירה שלה שגורם לה להישמע כאילו היא שרה מתוך חדר מדרגות של הבית של שלגייה ושבעת הגמדים)

    סחה!

  9. שירה ז. הגיב:

    וגם!

    וידאו מהאלבום המקושר הנ"ל שביימה עלמה הראל!! משלנו!! 🙂

  10. יש לי שני אלבומים של אלביס היטלר. דיברנו עליהם בזמנו לא פעם בפורום מוסיקה בנענע. הם עושים רוק כבד, משהו בין AC/DC, ולווט אנדרגראונד והסטוג'ס. הם מגניבים מעט, והיו להקת קאלט.

  11. יואב הגיב:

    ג'ון פרושייאנטה הגיבור שלי. אני מחכה שיוציא אלבום חדש כבר מלא זמן.
    עם ג'וני מאר זה נשמע מגניב לגמרי!!
    אהבתי את מה שהוא עשה עם מודסט מאוס מאוד.
    אני לא מבין את הקשר בינהם למרות שאני מאוד אוהב את שניהם,
    מעניין איך זה יצא D:

  12. הפלייליסט של גלגל"צ מעניין אבל הוא אינו רלוונטי, כיוון שלמי שמקשיב לגלגל"צ אין דעה מוסיקלית כלשהיא, ומי שיש לו טעם מוסיקלי בלאו הכי מקשיב למשהו אחר, או מוצא מה לשמוע בבלוגיי מוסיקה כמו שלי.
    אני פתחתי את הבלוג שלי וגם קראתי לו “רדיו פרימיום להמונים" כי מה שאני מביא צריך להיות ברדיו, אבל הוא לא.
    וכך יוצא שלא הוידאו הרג את הרדיו אלא הרדיו התאבד. והאינטרנט בסך הכל עושה את מה שהוא יודע לעשות. האבסורד הוא שכעת יש הרבה יותר מה לשמוע, אבל בגלגל"צ ובכלל ברדיו הולכים על כמה שפחות. אבל גם בלי אינטרנט אני הייתי מקשיב לאלבומים ולא לרצף: שיר מיובש מלפני חודשיים, דיווח תנועה, מבזק, פרסומות וחוזר חלילה.
    אני היום מאזין לרדיו רק לחדשות או לתוכניות כמו המילה האחרונה או משהו שהוא דיבורים. אבל גם זה בקושי. אפילו בשביל מבזקי תנועה אני לא צריך את גלגל"צ יש סוללרי.

  13. ויש לי עוד הרבה מה לומר על העונג השבת. אבל אני אסתפק בכך שמגיע לעונג לזכות כאתר עצמאי לפחות אם לא כבלוג מוסיקה מצויין. ושאגב סיכומי סוף שנה, תמיד חשבתי שכל חובב מוסיקה רציני אוהב פחות או יותר את מה שאני אוהב. גיליתי שזה נכון אבל רק באופן חלקי ומוגבל כי בכל זאת יש כל-כך הרבה מה לשמוע. בכל מקרה, כידוע לך, את מורנינג ג'קט גם אני אוהב מאד. הזכרתי לי ועכשיו אני הולך לשמוע אותם.

  14. עמרי הגיב:

    אתה באמת חושב שהבחירות של רע מוכיח בנאליות (אייטם 26)? בעיני, יש שם אולי שתיים שהן סוג של חובה ברשימות שכאלו, עוד שתיים צפויות במידה מסוימת וכל השאר מעניינות מאוד וגם מלמדות משהו עליו.

  15. גיאחה הגיב:

    שירה – הו כן, "Like a feather" של ניקה קוסטה הוא אחד משירי הגרוב האהובים עליי בעשור האחרון, וזה גם קליפ ענק (וכן, היא בהחלט מגה-כוסית שם, אם כי לא האישה היפה בתבל).

    אייל – מסכים איתך שלחובבי מוזיקה חרוצים הפלייליסט של גלגלצ אינו רלוונטי יותר ממטרת-חיצים נייחת. אבל בלוג הפלייליסטים לא מיועד להם, אלא בעיניי בעיקר לאמנים ויחצנים שרוצים לדעת מי בפלייליסט ומי לא. בין אם המידע הזה רלוונטי או מעניין זה לא משנה, מה שחשוב בעיניי הוא שהמידע הזה יהיה חשוף.

  16. מר לוויתן הגיב:

    השאלה הכי חשובה צריכה להשאל: איך אמור להראות אדם שפס הקול של החיים שלו זה גלגל"צ?
    למה אני שואל?
    כי כמעט כל אלו שאני שואל אותם אם הם שומעים גלגל"צ אומרים לי לא! אחד שאמר לי גלגל"צ שאלתי אותו איזה מוזיקה יש שם, והוא ענה לי "אין שם מוזיקה, לא יודע.".
    גלגל"צ זה לא המקום לכוון את הרדיו אליו למי שרוצה לשמוע מוזיקה!

  17. סנש הגיב:

    לוויתן – כל אחד מכיר שומעי גלגלצ פה ושם. כל מי שיצא לו לבלות קצת במשרד, צבאי או לא, יש סיכוי טוב שהיה נתון לשלטון הטרור של הפקידות חובבות הגלגלצ. תמיד הייתי מעביר בחשאי ל-88 וחוטף על זה. עד שהגעתי בעצמי לשרת בגל"צ, ומשם זה כבר סיפור אחר 🙂

    וכן, מסכים עם גיאחה – מטרת פרסום הפלייליסט היא לא כדי לעניין חובבי מוסיקה, אלא פשוט – לפרסם אותו, כדי שיהיה גלוי, שלא תהיה הרגשה של משהו שנעשה במחשכים. אמנים רבים כוססים ציפרניים עד זוב דם בתקופה שבין שחרור הסינגל לבין ישיבת הפלייליסט הקרובה. ורק בשביל לחסוך מהם את הסבל הזה, זה שווה. אני רק מקווה שגיא לא מרגיז יותר מדי מישהו שם, ויגרום לכך שהפלייליסטים יפסיקו לטפטף. אחרי הכל, זה סוג של סוד מסחרי.

    האמת, שבעניין גלגלצ רציתי להוסיף, שאני חושב שהם עושים פחות או יותר את מה שמצופה מהם. וכמה שזה מעצבן, אבל הם גם מצליחים בזה. פורמט הפלייליסט הוא לא המצאה ישראלית, ותמיד יש צורך בתחנת אמצע מוסיקלית, כזו שלא תרגיז אף אחד (אם היא צריכה להיות בחסות הצבא או לא – זה כבר וויכוח אחר). מה גם שמבחינה טכנית-רדיופונית, ומבחינת אותות וסאונד הם מנצחים הרבה תחנות אחרות, מה לעשות. אני רק רוצה להצביע על הנקודות הטובות שלהם, למרות שאני, אישית, לא מסוגל להקשיב לסלט הגלגלצי בלי להשתגע.

    בעיני חבל גם שהם נטלו מהרדיו את האלמנט הכי חשוב שלו – ההגשה האישית. בגלגלצ של היום מדובר ב"תוכניות" עם כל מיני שמות (מדינה בדרך, הבחירות וכו') שאין שום הבדל ביניהן, בכלל. אף אחד גם לא מבדיל בין המגישים השונים (למעט צדיקים יוצאי דופן כמו קוואמי) אני חושב שגם אם היו משחררים קצת למגישים את הרצועה, הרייטינג לא היה נפגע, והיינו מקבלים רדיו קצת יותר מעניין ואישי.

    ותמיד אפשר לשמוע רדיו תל אביב שעושים עבודה מצויינת גם בתוכן, גם במוסיקה – ואם אפשר, אז בייחוד בשבת בבוקר, כשאני משדר 🙂

  18. אני לא רואה טעם בלפרסם את הפלייליסט בגלגלצ וכבר אמרתי את זה. הוא לא מעניין אף אחד מלבד מי שהיתה לו גישה אליו גם ככה. כל יחצ"ן קטן ועיתונאי מקבל מגלגל"צ אם הוא מבקש את הרשימה הזאת. אבל יש כאלה שלא טורחים אפילו לבקש – כי זה לא מעניין אותם. כי לא צריך את הרשימה הזאת כדי להבין שמשהו לא טוב קורה שם כל הזמן, ושמצב התעשיה בארץ נוראי ותמיד היה נוראי. כל מוסיקאי, כל יחצ"ן, כל עיתונאי, כל בעל מועדון, כל אחד שרק ניסה כבר זכה לראות שאם אין לך מישהו בתוכו לא יעזור בית דין וכמה שאתה מדליק אף אחד לא יפליץ לעברך*

    בכל אופן, זו עובדה שלגלגלצ יש אחוזים דו ספרתיים רבים של מאזינים, ושלא משנה את מי שתשאל, הוא שמע באקראי או במכוון את התחנה הזו. אני נוטה להאמין שיותר במכוון. החברים שאני שואל ולא שומעים גלגל"צ הם לא החברים הנכונים, יש להם טעם טוב מדי. לאחותי ולחבר שלי, ולכונפה מהעבודה – לכולם יש איזה יצר סמוי, להדליק ולשמוע מוזיקההה וזה לא יהיה 106 או 88. זה יהיה התחנה היחידה שמשדרת רק מוסיקה והטאגליין שלה הוא "בגלל המוסיקה". זה הדבר היחיד שהם מכירים, והדבר היחיד שיחפשו אחריו. כי כשיפלו על רדיוס, הם ישר יאמרו "מה זה הקקה הזה???! תנו לנו מוזיקהההה", ויעבירו ל-91.8, הם אפילו זוכרים את המספר הלא עגול הזה.

    אני שב ואומר: אין ברירה אלא להפריט את גלגלצ, לגרום לאנשים שם לרדת מהעץ ולהתחיל לפחד על מקום העבודה שלהם בגלל המיתון, או בגלל וואטאבר. זו תחרות לא הוגנת מראש כשהם מסובסדים, כשאין להם פרסומות כי הם לא צריכים, כשהמקום הזה עושה עבודה כל כך גרועה ועוד מצמיח טאלנטים, ותחנות איזוריות שעושות את העבודה כל כך טוב נשארות מאחורה בגלל חרב הקיצוצים.

    * האמת שיש גם צד שני, שבגלל המצב המעוות הזה לא רוצה כבר לעזור מרוב עייפות. כי כולם מטרידים ומבקשים וחושבים שאתה החבר הכי טוב שלהם ואתה "חייב להם". וזה כבר לא חנופה אלא נודניקיות ואתה רק רוצה חיים קלים כי מי שמגדיל ראש דינו למות. לעבוד 20 שעות ביממה ולקבל חצי אגורה ועוד זין. ואף אחד לא זוכר לך את הטובות שאתה עושה מתוך שליחות. אבל כבר שווה לוותר, ולעשות חיים קלים לעצמך.

    ** נדמה לי שגם גיאחה מבין בעצמו שאין בשביל מה להעלות וכל הבלוג הזה הוא בסך הכל מזימה של רישות וקידום אתרים. כי עכשיו יעשו בגוגל פלייליסט גלגל"צ ויגיעו למי שכתב עליו וקרא לאתר שלו אפילו בשם הזה. וזה המון לינקים נכנסים וגולשים מזדמנים, וגיאחה קפץ על המציאה הזאת והרוויח מההפקר. אז מברוק. אבל זה באמת לא הכרחי, למטרות קידום מוסיקה.

  19. ניב המגניב הגיב:

    השיח הזה פה על גלגל"צ באמת מצומצם בהיקפו. אולי 5 אנשים בתוך העולם הפנימי שלנו.
    אנשי ומאזיני גלגל"צ, אלה שבכביש ובמשרד ,ממש ברגע זה, אין להם מושג על דיונים מהסוג הזה.
    חבל לקטר בתוך החוג הסגור. אני חושב דווקא להציע למי "שלא מאזין" לגלגל"צ, אז שיעשה זאת, אפילו בסתר מידי פעם, ולו רק בכדי להרגיש את מה שקורה סביב. זה יהיה בסיס טוב לשאר הדברים.
    לא טוב להיות מנותקים. או "מנותקים" , כולם שומעים גלגל"צ, וכי איך נתעצבן עליהם, אם לא שמענו פה ושם ?

  20. קסטה הגיב:

    סנש – לא הייתי ממהרת להאשים דווקא "פקידות". לא זכור לי שמצב הפקידים יותר טוב 🙂

    אבי לבקוביץ – "מזימה של רישות וקידום אתרים"? הגזמת. פרסום הרשימות הוא דבר נכון מעצם העובדה שמידע צריך להיות חשוף (כל מידע) גם עבור מעט מאוד אנשים.
    מהנתונים היבשים של הפלייליסט יהיה אפשר לעשות מחקר בעתיד, אפשר לטעון טענות מבוססות יותר. וכמו שנאמר – אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר.

    לגבי הפרטה – יש חשיבות חברתית ותרבותית עצומה לשידור ציבורי (הכוונה לקול ישראל, לא גלגלצ). אשמח להפנות לספרות מקצועית בעניין אם תרצה. הפרטה אינה מילת קסם. השידור הציבורי בארץ זוועתי זה נכון, אבל זה לא אומר שצריך לבטל אותו. השידור הציבורי בבריטניה -BBC הוא הרדיו והטלויזיה הכי טובים שיש. כלומר הבעיה היא במדינה ולא במודל. אבל גם הבחירות הדמוקרטיות בישראל זוועתיות – האם זה אומר שעד שלא נגיע לרמת ההתנהלות הבריטית צריך לבטל בחירות דמוקרטיות בישראל?

  21. בנימין הגיב:

    שימו לב – באתר הרשמי של watchmen, watchmenmovie.com, יש את אותו הטריילר ברזולוציה הרבה יותר טובה.

  22. מר לוויתן הגיב:

    לבקוביץ, הפלייליסט זה גם פרשה שמטרתה ליצור יחסי ציבור לגלגלצ כאילו "מי שלא בפלייליסט של גלגלצ לא נחשב". ואז כולם רוצים להיות שם. האם באמת גלגלצ פופולריים בשתי ספרות? אני אישית לא בטוח, וגם אם כן, אני משוכנע שזה לא "בגלל המוזיקה", אלא בזכות יחסי ציבור ופרסום נכונים.

  23. הקטע עם המזימה היה בדיחה כמובן. שכחתי לשים סמיילי ואשים אותו עכשיו. למרות שבדיעבד גיא שיחק אותה לגמרי כי באמת הוא ירוויח עכשיו את מי שיחפש באקראי את המחרוזת "פלייליסט גלגל"צ". סמיילי 🙂

  24. גיאחה הגיב:

    אבי – בדיחה או לא, חשוב לי להבהיר את העניין הזה מהצד שלי: אין לי מה להרוויח (תדמיתית, כלכלית או חברתית) ממשיכת מגגלים לאתר הפלייליסטים. אין שם לינק לעונג שבת או להיס רקורדס, אין שם אפילו את המייל שלי, ומסופקתני שקוראים אקראיים שיגיעו מגוגל יתהו על פשר דומיין-העל וייכנסו לעונג שבת. כפי שקסטה כתבה טוב ממני, המטרה היא להוציא את הנתונים האלה לאור כי הם מעניינים הרבה אנשים ואין סיבה שהם יהיו חסויים. עשיתי את זה לא לרווח אישי מכל סוג, אלא פשוט כי פתאום הבנתי שאף אחד לא עושה את זה, ושזה ממש בעייתי.

  25. אד הגיב:

    קייב לובש בשעה 12:15 בצהרים את אותה חליפה שאיתה הוא יעלה לבמה שמונה שעות מאוחר יותר. זה מעלה כה תהיות – האם הוא הסתובב ככה כל היוןם? האם הוא התלבש לכבוד הראיון ואחר כך חזר לפג'זמה? העיקר שבהופעה עצמה הוא היה הרבה יותר אנרגטי. הרבה הרבה יותר!

  26. מר לוויתן הגיב:

    סנש, אני מתכוון להללו שלא נכפה עליהם גלגל"צ! כאלו שכן אוהבים מוזיקה, ושמתוך בחירה תמיד יעבירו לגלגל"צ, כמאמרם בגלל המוזיקה!

  27. סנש הגיב:

    קסטה – לא טענתי שמצב הפקידות גרוע ממצב הפקידים בהכרח, או שלנשים באופן כללי טעם מוסיקלי גרוע מלגברים.. דווקא פקידות צצו בזכרוני, משום האפליה על רקע מיני הנפוצה בצבא. מה לעשות שרוב העושים במלאכת הפקידות בצבא הן נשים, ושם סבלתי מהטרור המוסיקלי המדובר 🙂

  28. ענת הגיב:

    איזה קטע שבהר הצופים נזכרו פתאום בסדרני הדשא! שנים שלא שמעתי עליהם כלום. יצא אחלה אירוח.

  29. דביבוביץ' הגיב:

    שאלה

    האם שונאי הפלייליסט של גל"ץ לא רואים האח הגדול ?

  30. יונתן קוטנר הגיב:

    צ'מע, גיאחה עמיתי היקר, לא נעים ככה להחזיק בבטן אז אני חייב להגיב.

    אני חושב שבלוג הפלייליסטים הזה הוא סבבה, אין לי בעיה איתו.
    אבל אני לא מבין לגמרי את הטון הלוחמני שלך כשאתה מציג אותו.

    כלומר, כמו שאתה בעצמך אומר, הקובץ הזה נשלח מדי שבוע ברשימת תפוצה נרחבת ליח"צנים, חברות תקליטים, וכל מי שמתעניין. אף אחד בגלגל"צ לא מנסה להסתיר את זה. להפך.
    אתה כותב "אף אחד לא מודיע לך אם נכנסת או לא", אבל אתה מפספס שזו בדיוק מטרת רשימת הדיוור הזו – להודיע לך אם נכנסת או לא. זו פרוצדורה מאוד לגיטימית להודיע לאנשים אם הם נכנסו או לא נכנסו, והנקודה האף יותר חשובה היא ש*כל אחד יכול להרשם לרשימת דיוור הזו*.
    היא רשימה די גדולה. פעם אחת לפני חודשים מישהי שכחה לעשות BCC במקום CC, וקיבלתי כמה מאות כתובות. ואני מתאר לעצמי שזה בטח לא המייל היחיד, הם בטח מפצלים את זה לכמה (אתה יודע איך זה עם רשימות תפוצה).

    כלומר, ברור שאור צלקובניק לא הולך להוסיף לרשימה כל שמוליק מנס ציונה שמבקש להכנס. אבל אם אתה יח"צן/חברת תקליטים/כתב/אמן אתה יכול פשוט לבקש מהם. בשנים שאני עובד בתעשייה הזו לא שמעתי על אף בנאדם אחד שאמרו לו "לא" כשהוא ביקש את הפלייליסט, אבל יכול להיות שיש לך סיפורים אחרים שישפכו אור אחר, מה אני יודע. אולי האנשים האלו פשוט התביישו להתקשר? אולי הם יח"צנים גרועים?

    * טיפ למוזיקאי מתחיל: אם היח"צן ששכרת מתבייש להרים טלפון לגל"צ, מדובר ביח"צן דרדלע. בקש את הכסף חזרה.

    אבל אתה יודע מה באמת מציק לי בכל הסיפור הזה?

    מאז שחברות התקליטים הגדולות נהיו לא כל כך גדולות, ויש מלא יח"צנים ומלא חברות קטנות וכולם מוציאים סינגלים כל הזמן (בלי לתאם מראש הוצאת סינגלים, מנהג שהיה מקובל בימי הדינוזאורים הגדולים) (הד ארצי, הליקון וגו'), גלגל"צ מקבלים כמות שלא תאמן של סינגלים כל שבוע.
    אני מדבר איתך על לקבל 50 סינגלים בשבוע (אולי זה גם מסביר למה ההנחה שהם עומדים להתקשר לכל אחד מהאנשים הנ"ל ולהתחיל להסביר לו למה הוא לא נכנס היא קצת מטורפת). 50 סינגלים! לא בכל שבוע, אבל זה קורה. נגיד, איפשהו בין 20 ל50.
    תדמיין שאתה צריך להקשיב ולהביע את דעתך על פאקינג 20 עד 50 שירים, כל שבוע ביום רביעי. יש להם ישיבות שם שנמשכות עד שעות הלילה הקטנות, כדי להספיק הכל.

    וזה בעצם מה שאני רוצה להגיד. זה מה שמציק לי.

    גלגל"צ היא התחנת רדיו ה*יחידה* בארץ, שמרגישה שהמשמעות התרבותית שלה מספיק ממלכתית כדי לשמוע *כל סינגל שמגיע אליה*. אני חוזר, כל סינגל שמגיע אליהם. האנשים האלו הם חיילים שעובדים שעות על גבי שעות כדי לשמוע *כל סינגל שכל בנאדם שלח אליהם*.
    הם לא מוותרים על כלום. אם מישהו אי פעם אמר לך שהם מקשיבים רק למה שיח"צנים גדולים הביאו להם – טעות. כל דבר שמגיע לשם הם שומעים, וזה חוק שהם נצמדים לו.

    נכון, ברור שהם ישימו לב יותר לסינגלים של יח"צנים שמוכרים להם, שבוודאי גם מרגישים מספיק נוח להתקשר ולהפציץ בקומוניקטים ולפאר ולהלל וגו'. אבל זה פשוט המציאות הפשוטה של איך שדברים עובדים, כשיש לך יח"צן שכבר הספיק לסגור עליך אייטם בוואינט עוד לפני שגל"צ קיבלו את הסינגל, יש יותר מצב שישימו לב אליך. זה נקרא לעשות "יח"צ", בשביל זה משלמים למי שעושה לך "יח"צ".

    אבל הנקודה היא, שוב, שהם לא מתעלמים מכלום, והם גם מספקים את השירות הזה של "להוציא החוצה את הפלייליסט ברשימת דיוור".
    לרוב התחנות האחרות אתה צריך להתקשר ולבדוק.

    ועזוב את זה, אתה באמת חושב ש(עורך כלשהו ב88 אפאם) מקשיב ל50 סינגלים בשבוע?
    אתה חושב שהוא מחזיר לכולם תשובה, מיוזמתו, על מה הוא אהב או לא אהב?
    אתה חושב שהוא מרגיש מחוייב לאיזו מערכת שאומרת שהוא "חייב" לשמוע כל סינגל שמגיע אליו, השבוע, כי מצפים ממנו לעשות את זה? מי מצפה ממנו לעשות את זה?
    אתה חושב שהוא לא מושפע מזה שליח"צנית של "שלומי יקותיאלי והחצילים" יש את הטלפון שלו, בעוד לזמרת הצעירה לילה גת אין את הטלפון שלו?
    ברור שהוא ישמע את החצילים קודם. ולא בטוח שהוא בכלל יטרח לשמוע את לילה גת.

    נכון, ל88 אין פלייליסט. אז למה אנחנו לא מתלוננים שהם לא מפרסמים את הרשימות-שידור שלהם? לא מגיע לי לדעת כמה פעמים גל אפלרויט השמיע אותי? למה אני צריך לחכות לדיווח מאקו"ם שנה אחרי?

    כלומר, תגידו מה שתגידו על גלגל"צ ועל הרף המוזיקלי וכו' וכו'. אני אסכים עם הרוב. אני לא שומע גלגל"צ להנאתי, פאק דט שיט. יש לי דיסקמן.
    אבל מבחינת מדיניות ה"החזרת-תשובה", מדובר באחת מהתחנות רדיו היותר מכובדות בארץ.

    מישהו חייב להעמיד פה דברים על תיקונם, מצטער שזה צריך להיות אני. ברינג און ד'ה שיטסטורם!

  31. גיאחה הגיב:

    קוטנר – לא יהיה שיטסטורם 🙂 בגדול אני מסכים איתך, רק לא בשורה התחתונה.
    (אגב, הדיונים על העדפת יחצנים מסוימים, קיפוח סוגי מוזיקה כאלה או אחרים ואם בכלל לתחנה הזו יש הצדקה בצורתה הנוכחית הם מבחינתי לא רלוונטיים לעניין בלוג הפלייליסטים)

    אני מסכים, המחשבה שגלגלצ יתקשרו לכל אמן ויחצן וילחשו לו "נכנסת" או "לא נכנסת" היא מגוחכת. אני מסכים שגלגלצ עושים עבודה יסודית ומקצועית בקבלת סינגלים, ורשימת הדיוור היא צעד מבורך מאוד. מצד שני, מה עם אמנים שבכלל לא יודעים על קיומה של רשימת הדיוור (יש הרבה כאלה), או פשוט אמנים שמנסים להגיע לרדיו בלי להוציא אלפי שקלים על יחצן? מה עם בלוגר סקרן מישראבלוג שכותב על מוזיקה ישראלית, מאזין מתעניין או יותר מזה, למה שהמידע הזה לא יהיה חשוף למאזינים כולם? זו עדיין תחנה ציבורית הממומנת מכספי ציבור.

    זה נכון שרדיוס ורדיו ת"א ורדיו אמצע הדרך וקול הגליל העליון ורדיו רמאללה וכל השאר לא מפרסמות פלייליסטים או רשימות שידור, אפילו אם יש להן אתר. יהיה נהדר אם הן כן יפרסמו (88 עושים את זה, ברוב המקרים, וגימל מפרסמים את "המושמעים ביותר" על בסיס שבועי), אבל רובן הגדול הן תחנות בבעלות פרטית, ולכן שיעשו מה בא להן.

    לדידי, תחנות רדיו במימון המדינה, שמשודרות בפריסה ארצית, חייבות את זה לאמנים ולקהל. אם הן סוגרות את רשימות השידור, שלפחות יפתחו את המידע.
    אני יודע שהאתר הרשמי של גלגלצ מתעכב כבר הרבה מאוד זמן, אבל רבאק, לוקח 5 דקות לפתוח בלוג וורדפרס, שיפתחו בבלוגלי. הם גם ככה מתעדים ושולחים את זה מדי שבוע, אבל גם מאות עיתונאים, יחצנים ואמנים זה עדיין לא שקיפות.

    חוצמזה אני צריך להרים לך טלפון בעניין אחר לגמרי אז הנה אני הולך לעשות את זה 🙂

  32. יונתן קוטנר הגיב:

    תכלס נראה לי שהבנת אותי, הבעיה שלי היא לא בתוכן אלא בטון.

    אני בעד שתפרסם את הפלייליסטים, אני בעד שהמידע הזה יהיה בידי כולם.

    אני רק מדגיש שאף אחד לא ניסה להסתיר אותו אי פעם.

    אני לא כל כך מבין את הטיעון "מה עם אמנים שבכלל לא יודעים על קיומה של רשימת הדיוור".
    וואלה, טאף לאק.
    תתקשרו ותשאלו. אם אין לכם כסף ליח"צן, לפחות תמצאו מישהו שיסביר לכם איך הדברים עובדים עם רדיו ותתייעצו איתו לפני שאתם מוציאים סינגל, סעמק. למה לבזבז כסף וזמן ורצון טוב (שלכם) סתם?

    וגם הטיעון הזה של "אמנים שמנסים להגיע לרדיו בלי להוציא אלפי שקלים על יחצן" הוא קצת מצחיק. וואלה, מה עם אמנים שמנסים להגיע לרדיו בלי להוציא אלפי שקלים על הדפסת סינגלים? אלו בכלל מסכנים.

    כאילו, מאן, כמה כבר עולה לשכור יח"צן? לא יותר ממה שעלה לך להקליט אלבום, ואת זה עשית. חבל שלא חשבת קדימה והשארת קצת כסף לאחר כך.

    זה בערך כמו שמישהו יגיד "אני לא צריך הפצה, אני אקח את הדיסקים לחנויות בעצמי" ואז יתלונן שהוא לא מצליח לגרום לחנויות לשלם לו בזמן. או שאתה שוכר מקצוען שיעשה את העבודה בשבילך, או שאתה לומד מספיק על המקצוע כדי שתוכל לעבוד כמו מקצוען.

    בנוגע לטיעון שגלגל"צ היא תחנה צבאית שממומנת על ידי כספי הציבור – נכון, סבבה. אולי לא היה מזיק להם להתנהג קצת יותר כמו רדיו וקצת פחות צבאית, במובן הזה של מידור מידע. אבל לא בגלל שהם "חייבים", כי הם באמת לא. סתם בגלל שזה דבר הגיוני לעשות.

    זהו. תודה על הטלפון!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *