1 בנובמבר 2008

עונג שבת: האלווין? לא נכון!

"בסופו של יום יש תחושה של קרב שהתחולל מול כוחות קשים, אבל זה קרב שניצחנו. הצלחנו, יחד עם כולכם וכולכן, לגרום לכל האנשים שמרגישים לא שייכים לשומקום, שמרגישים בחוץ, להרגיש בבית. ובלי להתפשר ולהתבייש" – מארגני אינדינגב

הזוכים המאושרים בכרטיסים ללורי אנדרסון הם המגיבים אורן וילקינס וניצן! אם אלה אתם, בדקו את המייל שלכם. אם לא זכיתם, נצלו ברגע האחרון את קוד ההנחה המיוחד של עונג שבת!

  1. בשבוע שעבר הזכרתי קצרות את ידידתי החדשה Marnie Stern, הניו יורקית הצעירה והחייכנית שנראית כמו האדם האחרון שישלב נגינת גיטרה חשמלית מהירה סטייל ואן היילן עם גאראז' פאנק בהשראת סוניק יות', דירהוף וסלייטר-קיני על ספידים (ועם זאת, זה בדיוק מה שהיא עושה! שערו בנפשכם!). אני לא ממש מפסיק לשמוע אותה בשבועות האחרונים, האלבום שלה ממכר בטירוף, האנרגיות שמושפרצות ממנו כמעט קופצות החוצה מהרמקולים ורצות באמוק על הקירות והתקרה, שוברות מנורות ורהיטים ואז עומדות מתנשפות במרכז הסלון עם חיוך שובבי. כן, די קשה לתאר את מה שהמוזיקה של העלמה סטרן עושה לי, אבל אלה דברים מצוינים. שתי הדקות האחרונות של "The crippled jazzar" הן עונג רפטטיבי טהור, "Transformer" הוא אחד הסינגלים הכי חזקים של השנה בכל ז'אנר, ושירים כמו "Simon says" או "Roads? Where we're going we don't need roads" (הידד לרפרנס הקולנועי!) יכולים לטעון לי את הבטריה ליממה שלמה. את העונג הזה בחרתי לפתוח עם "Prime", שיר הפתיחה האדיר של האלבום החדש של סטרן, שנשמע כמו מעודדת בתיכון שהתחשמלה באמצע השיר. תנו בראש. [מפ3]
  2. עצמו את העיניים, גשו לארון, שפשפו את האף אחרי שתיתקלו בקיר וגשו שוב לארון, פשפשו בו ודמיינו מה חסר לכם: חולצות שאתם בעצמכם עיצבתם? מעצבים ישראליים מוכשרים שאפשר גם לקנות את החולצות שלהם במחיר נורמלי ולא ב-120 ש"ח כמו בטי-מרקט? ת'רדלס ישראלי? עכשיו פקחו את העיניים והקליקו על קלפקהאתר חולצות ישראלי שמדפיס את העיצובים שלכם לפי ההצבעות שלכם. ממש כמו בת'רדלס! האתר ממש עלה לפני רגע ולכן יש בו עיצובים מעטים ולמען האמת לא-בדיוק-מלהיבים, במובן המכוער של הביטוי. אבל קוראי עונג יקרים, אני יודע מי אתם. אני יודע שיש כאן לא מעט מעצבים מקצועיים וחובבים, ואני יודע לבטח שיש לכם מלא רעיונות לחולצות. אפילו כאלה שהגשתם כבר לת'רדלס. אחד ממייסדי האתר הוא עומר משק.לי האגדי, כך שאנחנו יודעים שאנחנו בידיים טובות (גם אם הם מודים שכרגע עיצוב האתר לא מי-יודע-מה). לכו לעצב! הצביעו לחולצת הלא נכון! [עברית]
  3. פוט און יור דנסינג שוז, מפיק העל ואחד האנשים הגרוביים בבריטניה, מארק רונסון, מגיע לשתי הופעות בזאפה בתל אביב ב-3 וב-4 בדצמבר. אדיר! אלבומו האחרון היה אחד הדברים הכי משמחים של 2007, וההופעה שלו עשויה להיות אחד הדברים המשמחים של 2008. [עברית]
  4. תשכחו מההזמנה שלי לערוך מיקסטייפ סליפנוט, ותודה רבה רבה למי שפנה. הלהקה ביטלה את ההופעה בארץ שתוכננה ל-2 בנובמבר. בשתי מילים: איזה חרא. הסיבה הרשמית מאת הלהקה היא "קונפליקטים אישיים ומשפחתיים בלתי מתוכננים". זה נשמע סביר בהתחלה, אבל לאור העובדה שההופעה באוסטרילה (ב-30 באוקטובר) וההופעה במוסקבה (ב-5 בנובמבר) לא בוטלו, זה מתחיל להיראות קצת, קצת מוזר. הנה "Duality" האדיר, כדי שנזכור מה הפסדנו. [עברית]
  5. בהתחלה העיפו משם כמעט את כל העורכים-שדרים הצעירים, אחר כך רצו לסגור את כל התחנה בכלל, לפחות פעמיים שאני זוכר, ועכשיו, אחרי שהפכו את 88FM מאלטרנטיבה שפויה לתחנות הטופ-40-בואכה-דידי-הררי אל דייסה פושרת של אדולט-קונטמפוררי, רוצים להעיף גם את כל תכניות הבלוז המעולות שמשודרות שם כמעט מדי יום. ושוב אנחנו, מאזיני התחנה הנאמנים שכבר שנים סופגים גזירות ושינויים מיותרים, מוצאים את עצמנו עומדים מול עצומה להצלת תכניות הבלוז, עוד עצומה להצלת שריד נוסף, כמעט אחרון, של רדיו חיוני ואיכותי. רבאק, חבר'ה, אולי תניחו כבר לתחנה הזו? היא הייתה טובה קודם, היא טובה עכשיו, תפסיקו להניף מעליה מאכלות. זה לא שיש לנו פה מאה תחנות טובות. שתיים, שלוש, בלילה ארבע. לכו להציק לילדים קטנים או משהו. [עברית]
  6. בלוג מוזיקה ישראלי חדש יחסית ומגניב מאוד יחסית: רסיבר, הבלוג של ראובן ברד"ך, הוא אחלה של בלוג מוזיקה. בין השאר הוא כתב לאחרונה על שיר הפתיחה של "הסמויה", על טדי תומפסון, קינגז אוף לאון החדש, איזבו, וגם גנב לי את הרעיון לכתוב על צמדים של גיטרה-תופים בלבד. תנו לו הצצה, בבלוגר או במארקר (זה אותו הבלוג). [עברית]
  7. [תודה בעיקר לשיר] תשכחו מהזמן הפנוי. תשכחו מיוטיוב, הרי גם ככה 90% ממה שאנחנו אוהבים לעשות שם זה לראות קליפים. אבל יש שם כל כך הרבה כפילויות, ושטויות שעולות בחיפוש, וקטעים מיותרים מהופעה חיה, וכל החרא הזה. הלוואי שיהיה אתר וידאו ייעודי רק לקליפים, רק שזה סיוט בירוקרטי שלא ייאמן להשיג הרשאות להקרנת קליפים מכל הזמנים, מכל הלייבלים, מכל הסגנונות. זה גובל בטירוף. לו רק היה איזה מוסד, איזו חברה, שכבר החזיקה בארכיון עצום של קליפים מקוטלגים לפי שנים, סגנונות, לייבלים ואמנים. גבירותיי ורבותיי, הכירו את האתר שהיה צריך לקום כבר לפני עשור: MTV music החדש. כולם מדברים בצדק גמור על כך שערוצי הטלוויזיה של MTV הפכו להר אשפה מצחין של תכניות ריאליטי בזיוניות ושלמצוא שם קליפ מוזיקלי זה קשה כמו למצוא כתבה אובייקטיבית בפוקס ניוז. לכל בר דעת היה ברור ש-MTV תמציא את עצמה מחדש ברשת כערוץ קליפים בלבד, וזה רק עניין של זמן. עכשיו הגיע הזמן הזה. כבר עכשיו יש שם מאגר עצום ומקוטלג היטב (אם כי עדיין טעון שיפור) של קליפים, עיצוב פשוט ונוח, ווידאו באיכות סבירה בהחלט (אם כי טעינה מעט איטית לטעמי, אבל נקווה שזה ישתפר). אומרים שבחודשים הקרובים המאגר יגדל בטירוף, ואני יכול רק לקוות שיהיה פילוח גם לפי במאים, למשל, או סידור כרונולוגי או דיסקוגרפי בעמודי האמן. אבל כבר עכשיו, אם תרצו לערוך וידאוגרפיה של ביורק, למשל, תצטרכו רק קליק וחצי במקום חיפוש של חצי יום ביוטיוב. הללויה. [וידאו]

  8. אינדינגב 2008 תצלום: אסף אנטמן (cc)

  9. היינו באינדינגב 2008, והיה כל כך כיף! כמעט לא האמנתי שכל זה באמת קורה. אבל נתחיל מהבעיות, שגם הן העבירו להרבה אנשים בראש את המחשבה "אני לא מאמין שזה קורה". הכרטיסים בהזמנה המוקדמת אזלו כולם, ומארגני הפסטיבל שמרו את שאר הכרטיסים לרכישה במקום – מהלך שנבע כנראה מכוונות טובות אבל יצר בעיה רצינית, כי ביום הפסטיבל הגיעו מאות אנשים שנותרו בחוץ מול קופות שהתרוקנו. כצפוי, הבלגן הגיע לבקר. בן-רגע נפוצו שמועות שכרטיסי המוזמנים יימכרו למחכים בתור (דבר שלא היה ולא נברא), טלפונים רצו מכל קצוות הארץ כדי לנסות לסדר כרטיס לחברים שנותרו בחוץ, המשטרה כדרכה נכנסה לפאניקה ויצרה עוד עומס ועוד לחץ כשעצרה את חלוקת הכרטיסים – בקיצור, סמטוחה. בסוף כל בעלי הכרטיסים נכנסו, וגם עוד כמה אנשים שלא הסתפקו בנסיעה עקרה לדרום והצליחו להיכנס בדרכים משלהם (קרי: דרך הגדרות) או החליטו להעביר את הפסטיבל בחוץ, ליד הבמה האקוסטית. אבל רבים פשוט חזרו הביתה מאוכזבים וכועסים, כמו ידידי עידו שחם. לי נדרשה כמעט שעה וחצי מהרגע שהגעתי לקיבוץ גבולות ועד שנכנסתי ממש לתוך מתחם הפסטיבל, ואני עוד התקמבנתי על כרטיס מוזמנים שהיה קל יחסית להשיג במקום עצמו. מאות, באמת מאות אנשים עמדו בתורים גם אם הזמינו מראש. מצד אחד זה משמח, כי כמו שאמר לי בחיוך רחב שחר ממונוקרייב, בערב ההופעה הסולד-אאוט של חוזה גונזלס: "איזה כיף למכור כל כך הרבה כרטיסים, שאין לך ברירה אלא לשלוח אנשים הביתה". מצד שני, זה מאוד מאוד מבאס לכולם. מארגני הפסטיבל פירסמו ביום ראשון מכתב ארוך לכל המשתתפים והמאוכזבים: "אזלו כוחותינו בהתמודדות העיקשת הזו, כשכל הכוונה היא לעשות משהו טוב וחיובי במדינה, ובסופו של דבר המדינה היא מה שמקשה על הכל, או לפחות זרועותיה. כל אירוע משמח ופשוט ככל שיהיה, הופך למלחמה קשה ומורטת עצבים. אך אנחנו לא מוכנים להיות מובסים על ידי הכוחות האלו, כי המוזיקה חשובה יותר".
    באיחור כל כך לא אופנתי שהוא מזכיר את המלתחה של אפרת גוש, נכנסתי למתחם הפסטיבל בדיוק כשמורפלקסיס סיים את הסט שלו. פאק! להפסיד את ההופעה שהכי רציתי לראות, ועוד של חבר שלי ושותפי ללייבל, ועוד אחר כך לשמוע את כולם מספרים כמה היא הייתה מוצלחת… ביאוס. אבל דבר לא ישבור אותנו, המשכנו בעוז אל תוך הפסטיבל, נהנים מההופעה האנרגטית של מאד בליס שהתהדרה גם בסאונד מצוין (אני עדיין לא מבין אף מילה שהם שרים, ת'ו). יהוא ירון היה גדול למרות בעיות שונות ומשונות (החל בסאונד וכלה בתוף בס שאשכרה נקרע תוך כדי הופעה, דבר נדיר במיוחד שרק העלה בעיניי את קרנו של מתופף-העל אביב ברק), רות דולורס וייס הופיעה עם יהוא ירון ועם הגב לקהל (ושוב סחטה ממני דמעות ב"משירי ארץ אהבתי", אך תו לא), ג'ירפות נתנו סט ארוך במיוחד: דל בשירים, עמוס בדיבורים משעשעים. לגלעד כהנא יש כזו כריזמה שאני סולח לו גם כשהוא מתחיל שיר פעמיים. אסף אבידן והמוג'וז נתנו בת זונה של הופעה, שהופרעה באמצע בהפסקת חשמל – זה לא הפריע להם והם המשיכו לנגן. אבידן יצא גם מלך כשיצא מוקדם יותר באותו יום מחוץ למתחם ונתן הופעת גרילה בפני צופים רבים שנותרו בלי כרטיס. שני קדר הופיעה במקביל לאבידן, הרוויחה בגדול מהפסקת החשמל (שהביאה אליה המוני צופים) וכרגיל הייתה נפלאה אבל אני משוחד. איך היה המשך הלילה? לא יודע. הלכנו לישון ואשמח לשמוע מציפורי הלילה איך היה. ליום השני הגעתי מאוחר (צריך לישון, ולאכול, ולחגוג יומולדת לאחי הגדול), ולכן פספסתי את פאניק אנסמבל שהיו מעולים, כך שמעתי בדיעבד. טייני פינגרז פוצצו לי ת'מוח עם הופעה מדהימה לגמרי – אני מת לשמוע עוד מהשלישייה הזו. הרצף של דיוויד בלאו, נדב אזולאי ודויד פרץ עשה לי כל כך טוב, שאין טעם לפרט. אחרי עמית ארז נשנשנו עוד איזו נקניקייה והתקפלנו כי אחי הגדול היה צריך לעבוד בערב.
    ומה חוץ ממוזיקה? היה נפלא לגמרי. האנשים מחייכים, הכלבים מכשכשים, החיפושיות משתדלות שלא ידרכו עליהן (וסופגות אבידות כבדות). האוכל היה טעים במיוחד, מזג האוויר מושלם. נהניתי לפגוש הרבה פרצופים שהסתתרו עד עתה מאחורי כינויים ושמות אינטרנטיים, והאווירה (במיוחד ביום השני, אולי בגלל שליום הראשון הגעתי ממש עם השקיעה וחוויתי את רובו בחושך) הייתה כצפוי משוחררת ונעימה. חווייה מאושרת. ואיך היה לכם? [ספרו בתגובות!]

  10. קהל באינדינגב 2008 תצלום: אסף אנטמן (cc)

  11. צילמתם בפסטיבל? כתבתם על הפסטיבל? שלחו תמונות, וידאו וטקסטים לחבר'ה של אינדינגב. וכמובן, סיכום אינדינגב 2008 אינטרנטי:
    באינדי ראיינו את המארגנים מתן נויפלד ואסף קזדו, מארגני הפסטיבל חדורי האהבה והשליחות (אני לא מחניף כי אני מיודד איתם, כל מי שבא איתם במגע כלשהו בנוגע לפסטיבל רואה שהם כאלה)
    תומר מהבלוג מר לוויתן נשאר בלי כרטיס אך נהנה מהבמה האקוסטית שמוקמה בשכל רב מחוץ למתחם הסגור
    עמית קלינג בנענע התנענע ונענע מכל רגע
    בן שלו מ"הארץ" ראה הכי הרבה הופעות שאפשר בפסטיבל וכתב נפלא ומפוכח כהרגלו
    עמרי חג'ג' מאושר במאקו מכך שכל התנאים איפשרו ליהנות מהעיקר המוזיקלי
    בוויינט, עינת חיות עשתה חיות משוגעות בפסטיבל
    בוואלה עינב שיף יצא חמוץ מתוק
    יעל רגב סיכמה בכתבה פשוט מעולה בקיוב ותצלומים בבלוג שלה (שני חלקים)
    נדב לזר חזר עם סיכום מצוין ומפורט בן ארבעה עמודים, וגם סיפורים על חולצות (אגב, למעוניינים, את החולצות הנהדרות שנמכרו ליד דוכן הדיסקים אפשר לרכוש גם דרך הרשת אצל גרוביק)
    אמיתי סנדי אסף רשמים והכריז: גלעד כהנא צדק! רות דולורס וייס בוכה!
    פיסקלים נייחים: אסף אנטמן הגדול אחראי כהרגלו לכמה מהתמונות הכי טובות בפסטיבל; גרבולון הבלתי נלאה צילם וצילם וצילם ונראה שהוא גם נהנה מאוד; MeirT צילמ\ה; דנה תיעדה; ספיר (המכללה?) ורותם צילמו בעיקר את הדבר הכי מעניין בפסטיבל (הקהל); יש עוד מלא, לנקקו בתגובות אם מצאתם! אגב, זה רק אצלי, או שהתמונות בפליקר נטענות נורא נורא לאט לאחרונה? [עברית; פיקסלים]

  12. רוצים מדבקה כזאת? לא נכון!

  13. הייתם באינדינגב והתלהבתם ממדבקות ה"לא נכון!" שהסתובבו בקהל ועל השלטים? רוצו והשיגו לעצמכם כאלו, כדי שתוכלו להפריך סטיקרים, שלטים וכתובות בכל מקום שרק תרצו (שימושי במיוחד בבחירות העירוניות והלאומיות הקרובות). [עברית, דבק]
  14. אנימל קולקטיב היו פה, וקיבינימט איך פספסתי אותם. היה לי כרטיס, וברגע האחרון התחוור לי שלא רק שאין לי עם מי ללכת, גם אין לי איך להגיע. תכנון לקוי, קוראים לזה. חור, חור קטן בלב נהיה לי, והוא רק התרחב כשקראתי את דיווחו הנלהב של עידן רינג מההופעה. גם עמית קלינג מנענע עדיין רוקד מחמישי בערב, ובן שלו מ"הארץ" עודו מנסה להתפכח מההזייה. גוני צילמה. הייתכן כי אלו שתי הביקורות האינטרנטיות היחידות שהתפרסמו להופעה הזו? הייתכן כי לא תהיה אף ביקורת מודפסת בשום מקום? קוראים שהיו וחוו מוזמנים להשאיר ביקורת הופעה קצרה או ארוכה כאן בתגובות. [עברית]
  15. [תודה לג'ים] "Chinese democracy", השיר מתוך האלבום החדש של Guns N' Roses, ניתן להאזנה! והוא ממש לא כזה מסריח כמו שחשבתי שהוא יהיה. ברצינות, הוא אשכרה די טוב, וזה ממש משמח ומעודד. הציפיות שלי היו ברצפה, והסינגל המגניב הזה ממש הרים אותן. לא לגובה השמיים אבל בהחלט לגובה העיניים. כשחושבים על זה, השיר הזה נשמע קצת כמו שילוב בין מטאליקה של Load וגאנז של סוף הדרך. וזה לא כזה נורא, כאמור. בעוד שלושה שבועות יוצא הדיסק, אז תתכוננו. [סטרימינג]
  16. באדיבות האח הגדול (שלי, לא החרא המזוקק שבוקע ממסכי הטלוויזיה) ורונן צומר, קבלו את קרב הענקים המתקמבקים: מטאליקה VS גאנז אנד רוזס. [עברית]
  17. אטמי אוזניים, כנראה בלוג המוזיקה הטוב בארץ, חוגג חצי שנה. זה נשמע זניח, אבל כשקוראים מה נדב לזר הספיק לעשות שם בחצי שנה, ומגלים גם שאפשר לזכות בכרטיסים לאיזו הופעה שתרצו במועדון החדש של האוזן השלישית בת"א, פתאום זה לא נשמע זניח בכלל. [עברית]
  18. זה לא סוד שרוב התקשורת בארץ מגמתית, שרוב הציטוטים בראיונות אינם מובאים כלשונם, שעיתונאים שעושים עבודתם נאמנה (להביא דיווח אובייקטיבי ככל האפשר או לצטט בצורה מהימנה) הם מיעוט נרדף. עמיר בניון, לא אדם שנוהג לעבור בשתיקה, מפרסם באתר החדש מאקו מכתב תגובה זועם וקוצני אפרופו ראיון שהתפרסם איתו במוסף יום הכיפורים של ידיעות, ראיון שלדבריו עוות ונערך בצורה מגמתית – דבר שלא יפתיע אותי כלל. [עברית]

  19. גלוית חג ישנה, מהסט היפהפה והנפלא הזה (cc)

  20. ליל כל הקדושים שמח, כופרים! עד שיגיע הפרק השנתי של הסימפסונז ויחבר את החג המרוחק הזה גם אלינו, פופמאטרז הרכיבו לנו מיקסטייפ האלווין מעולה פלוס יוטיובים להפחדה, וגם The Collegian עשה משהו דומה. באתר Folk Alley מגדילים ונותנים חמש שעות של מוזיקה מפחידה להאזנה. אני רק שומע בראש שוב ושוב את "Werewolf bar-mitzvah, spooky, scary". [אנגלית]
  21. וראש ועד העובדים ברוס ספרינגסטין יצא מגדרו לכבוד ליל כל הקדושים, ופירסם שיר חדש לגמרי לרגל החג, "A night with the Jersey devil", שאפשר לשמוע ולראות באתר הרשמי שלו. "אם גדלתם במרכז או בדרום ג'רזי", הוא כותב למבקרים באתר, "גדלתם עם השטן מג'רזי". [צביקטיים בדפדפן]
  22. סטיבי אספה (במורד הפוסט שלה) כמה אייטמי-זומבים משובחים. [עברית]
  23. ובניו יורק מגזין תוכלו לקרוא כמה עמודים מתוך הקומיקס Strange embrace של דיוויד היין, מבטיחים שם שזה "הקומיקס הכי מפחיד של השנה". [אנגלית, פיקסלים]
  24. עוד האלווין: 23 גרסאות מעניינות של ערפדים. כן, יש הרבה יותר משראיתם בבאפי. [אנגלית + דוגמאות]
  25. היאח הידד! לכבוד האלבום החדש, The Cure נותנים את כל האלבומים שלהם להאזנה מלאה כולל האלבום החדש, הכל בקליק אחד במייספייס. איזה צעד פשוט ומבריק: מצד אחד זה יעורר באז בבלוגים ואתרים כמו דיג, כלומר יפנה לקהל צעיר ואינטרנטי יחסית, מצד שני יביא גם את כל המעריצים הוותיקים שמתחשק להם לשמוע פתאום את פורנוגרפי. כולם מרוויחים כאן. [חלל]
  26. סליפנוט אולי ביטלו, אבל הסבים שלהם, Whitesnake הוותיקים, עדיין יופיעו כאן ב-10 בנובמבר, ונענע מחלקים כרטיסים לחובבי הגיטרות המתיישנות. [עברית]
  27. במיוזיקולוגיה, בלוג המוזיקה של לירון רוס, תמצאו פוסטים קצרצרים ותמציתיים על מוזיקה טובה, מפנדה בר ומארני סטרן ועד הרייבונטס וביץ' האוס. קצב העדכון קצת מבאס (בערך פוסט בחודש), אבל יש כאן פוטנציאל לבלוג אדיר עם קצת השקעה. [עברית]
  28. אודי ניב מקול הקמפוס אסף חופן לייבלים ישראליים, פלוס הורדות חינמיות. תענוג. [עברית]

  29. פוסטר ציני לקראת בחירות זה תמיד שינוי מרענן לחצו כאן לקרוא בגדול

  30. [תודה לתומר] בקרוב תגיע תקופת בחירות (הצטיידו כבר עכשיו!), וכבר עכשיו אפשר להיות די בטוחים שהבחירות בארה"ב מעניינות יותר. מועמדים אינטיליגנטיים יותר, תקשורת משוגעת יותר, הרבה יותר אקשן. מצד שני, אצל האמריקאים הכל מתוסרט עד הפאוזה והשיעול האחרונים, כפי שמוכיח וידאו מבריק שעורך יחדיו קטעים משלושת הדיבייטס בין מקיין ואובמה. [וידאו]
  31. ואחד מכותבי השירים האמריקניים האהובים עליי כרגע, דיוויד באזאן, מפרסם במייספייס שלו שיר חדש ומעולה לרגל הבחירות, "American flags". [חלל]
  32. [תודה לחובצי] זוכרים את הפרסומת של Wassup? קבלו אותה בגירסת הבחירות. תהיינה אשר תהיינה תוצאות הבחירות האלו, לפחות הן הוציאו מאנשים דברים יצירתיים נפלאים. [טיוב]
  33. גם לוסינדה ויליאמס (שהאלבום החדש שלה דלף לרשת – שמישהו ישלח לי לינק!) מפצירה במאזיניה להצביע ועושה זאת בעזרת EP בן ארבעה שירים, מתוכם שלושה חידושים (דילן, באפלו ספרינגפילד ופליימינג ליפס!) ואחד מקורי שלה. הוא אמור להיות פתוח להאזנה חינם באתר שלה אבל אני אישית לא הצלחתי להפעיל את זה בצורה משכנעת. נסו ותיהנו, ותצביעו אם אתם אמריקאים או משהו כזה. [אנגלית, סטרימינג]
  34. למה מוזיקה? – שאלו את תומר מהבלוג מר לווייתן – למה דווקא מוזיקה מכל האמנויות ולא פיסול או ריקוד או קולנוע? תומר מנסה לנסח תשובה. [עברית]
  35. דן מליבריסטאן עבר דירה ומכורח הנסיבות והיצירתיות החליט לנסות שיטת סידור חדשה לספרים: הכירו את הספרייה האופקית. [עברית]
  36. [תודה לערן התותח, שבזכותו יש לי שולחן אוכל נפלא] לגזור ולשמור: Who Sampled הוא אתר שיספר וישמיע לכם מי סימפל את מי באיזה שיר. מכיוון ששלושת התורמים הגדולים ביותר לאתר (שמתבסס על תוכן מגולשים) הם ישראליים, אני מרשה לעצמי להניח שהאתר הגיע מראש יהודי כלשהו. זו גירסת אלפא בלבד והאתר בן חודש אחד בדיוק, אבל כבר עכשיו הוא נראה טוב ומתפקד טוב. תענוג. [אנגלית]
  37. אתר-על חדש בשטח, או לפחות אחד שטוען לכתר: מאקו הוא הבייבי החדש מבית שידורי קשת, שנהרה בהריון ארוך ורצוף קריסות ובעיות שנמשך כמה שנים. בסוף הוא הגיע, והוא נראה לא רע (אם כי לפחות אצלי עולה די לאט). מדור המוזיקה, שהוא כמובן מה שמעניין אותנו יותר מכל, נראה מושקע למדי ומייבא גם תכנים ממומה, הפרויקט המוזיקלי הקודם של קשת (שממשיך לפעול בצורה כזו או אחרת, לא בדיוק הבנתי מה יהיה היחס בין שני האתרים). ירדן מקונספציה חושב שמדובר במעט מדי ומאוחר מדי, לא התנסיתי מספיק כדי לבקר כראוי, אך אגיד רק זאת לבוני מאקו לדורותיהם: שלוש שנים עבדתם על שיכלול האתר, וכתובות מקוצרות לא יכולתם להכניס? לינקים ישירים למאמרים (למשל זה) לא נכנסים בכלל בשורת הכתובת. חוץ מזה – תתחדשו! [עברית]

  38. אני עדיין נוסע לישראל, מייקל, היופי ההטרוסקסואלי שלך לא ישכנע אותי אחרת!

  39. לבשו כחול, פצחו במחול וספרו לטוביאס שיאכל את הטחול (?!), הבלו מן גרופ מגיעים לארץ! [עברית]
  40. [תודה לרן] נדמה לי שזה כבר הופיע בעונג אבל זה כל כך מצחיק ששווה לשים את זה שוב: אנגלי חביב בשם מת'יו בדה מחווה רבת אמנים לפיקסיז, או במילים אחרות – הפיק וביצע שלל חיקויים של אמנים מפורסמים מבצעים שירי פיקסיז. מי חולק כבוד? פרינס, הבי ג'יז, הנדריקס וגם הביץ' בויז. הנדריקס אדיר במיוחד! [חלל]
  41. [תודה לעמרי] כחלק מהספירה לאחור לקראת ההופעה של הוברפוניק כאן בארץ, "תראו ותשמעו איזה יופי", ממליץ עמרי, ומקשר לביצוע חי שלהם ל-"Mad about you" שזור ב-"Glory box" של פורטיסהד. נפלא. [טיוב]
  42. בבלוג "להפעיל מחשב כמו הילדים", שיסייע גם להורים שלכם להיות שועלי אינטרנט בלי להרגיש טמבלים בדרך, עלו על שיטה יעילה וכנראה לא חוקית להוריד שירים מערוצי הרדיו של לאסט.פם. [עברית]
  43. [תודה לרוזה הגולשת] "שמעתי מישהו מתאר את זה כך: קווין סמית' פתח את הדלת לג'אד אפאטו, שבתורו פתח את הדלת לקווין סמית'. אני לא יכול להתווכח עם זה. במשך שנים עשינו סרטים שמערבים גסות עם סנטימנטליות מתוקה". קווין סמית' מדבר על ג'אד אפאטו. [אנגלית]
  44. אוצו רוצו לקרוא את גיליון 18 של המגזין העיוור בשרת העיוור, עמוס כל טוב ונוטף עסיס, ובין השאר: אוסף מיוחד של אמנים מתארחים ברדיו הר הצופים, ראיון עם מריסה ניידלר (לא נדלר?), קומיקס (מתוך "אל תפני מבטך לאחור"), כתבה על היפ-הופ המנוגן בכלים חיים (הידד!) ועוד טובין. ואפשר גם להדפיס את הגיליון בנייר ולקחת לאוטובוס יחד עם האוסף באייפוד. [עברית]
  45. איף ברזילי מהלהקה הנפלאה Clem Snide עליה השלום, מתארח לסשן בדייטרוטר. [אנגלית, מפ3]
  46. ועוד יותר טוב: Earlimart המצוינים הגיעו גם הם לנגן סשן בדייטרוטר! [אנגלית, מפ3]

  47. הייתי בתוך ילד, ותראו מה מצאתי. מיי ברייטסט דיימונד

  48. האלבום האחרון של My brightest diamond היה מצוין גם אם נדרש לי זמן להתרגל אליו (בעצם, הוא מצוין גם *בגלל* שנדרש לי זמן להתרגל אליו), ועכשיו מגיעים שני תוצרי לוואי נפלאים שלו. הראשון הוא קליפ יפהפה לשיר הפותח "Inside a boy", מאת האנימטור המוכשר ראפא טורו, שאני מאוד מקווה שזה שמו האמיתי ושהוא משיג בעזרתו המון בחורות. השני הוא שלישיית דיסקים בשם Shark remixes, אלא שהיא משכתבת לחלוטין הן את המושג "רמיקס" והן את האלבום כולו. המלחין והמוזיקאי אלפרד בראון לקח את ערוצי הקולות, חתך, קצץ, עירבב עם חלקים מערוצים אחרים, הקליט המוני ערוצים חדשים לגמרי שבכלל לא היו שם קודם, ובעצם יצר אלבום חדש. הסנונית הראשונה מתוכו, "Of Fear and Wonder (I Found a Universe)", היא בעצם חלק מהקולות מהשיר "Goodbye Forever" מתוך האלבום המקורי, בתוך שיר חדש לגמרי. [וידאו; מפ3]
  49. בינואר יוצא ספר מסקרן בארה"ב: Noise הוא אסופת סיפורים שנכתבו בהשראת סוניק יות'. כתבתם אחד כזה? אבוד לכם, הרשימה כבר נסגרה. [אנגלית]
  50. Wilco ביקרו בתכנית של סטיבן קולבר וביצעו שם שיר חדש ומשעשע, "Wilco the song" הוא נקרא. האם מדובר בשיר חדש על-אמת, או פשוט קטע שהם רקחו לכבוד הקולבר? מי יודע ולמי אכפת, כל עוד יש קצת וילקו להשבעת התיאבון. [טיוב]
  51. קולקטיב Elephant 6, שמורכב מלהקות נהדרות כמו ניוטרל מילק הוטל, אוליביה טרמור קונטרול, אפלז אין סטריאו וגם אוף מונטריאול (לא נוכחים כאן), חזר להופיע (!), ואפילו ג'ף מנגום עולה על הבמה מדי פעם, שזה בכלל טירוף. NPR מעניק לנו מתנה גדולה מאוד, ונותן לנו להאזין להופעה מלאה של הקולקטיב (מינוס כמה שירים שהושמטו לבקשת האמנים) שהוקלטה בשיקגו בשבוע שעבר. [סטרימינג]
  52. [תודה לסגול 59] שכותב: "הנה אחד מקטעי הוידיאו (והאודיו) הכי טובים שתראו השנה: אחד, פרנסואה מאקרה, משחזר את Thriller, השיר הקלאסי של מייקל ג'קסון, בעזרת קולו בלבד, עם לא פחות מ-64 טרקים של הקלטת אקפלה טהורה. התוצאה יפה ומושקעת באופן שכמעט לא יאומן". [טיוב]
  53. מי פירסמה מאמר דעה בטיימס הלונדוני? ביורק, שהמשבר הכלכלי פגע קשה מאוד באיסלנד וכמעט מוטט את כלכלתה. זה עוד לא ממש הפריע לה, אבל כשזה מגיע לסביבה ולטבע באיסלנד, השורשים המרוקאיים שתמיד ידענו שיש לה חושפים את שיניהם. תעשיית האלומיניום ההולכת וגדלה באיסלנד, כותבת ביורק, נתפסת על ידי פוליטיקאים כדרך החילוץ המהירה ביותר מן המשבר, אבל בדרך היא מחריבה את אוצרות הטבע של המדינה. [אנגלית]

  54. נו, זה מה שקורה כשהולכים לישון עם שיער רטוב

  55. וביורק גם מתראיינת ראיון נרחב לפיצ'פורק, כל כך נרחב שיש לו שני חלקים. [אנגלית עם מבטא מצחיקצת]
  56. הסופר המעט-נודניק בעיניי ניק הורנבי מפרסם בניו יורק טיימז פלייליסט אישי לשנת 2008 שלא מורכב דווקא משירים של 2008. [אנגלית, בלי אפשרות לשמוע]
  57. לרזי בן-עזר, מוזיקאי ואיש אולפן עם אוזניים טובות ועירניות מאוד, זה כבר הגיע עד כאן. פופ מסחרי, הוא אומר, זה כמו ג'אנק פוד: לא בריא, לא מזין, אבל כיף להתנפל מדי פעם על איזה ביג-מק או שיר חדש של בריטני. אבל השירים החדשים של בריטני וכריסטינה אגילרה, טוען בן-עזר, לא חולקים רק את אותם הביטים, אלא גם את אותם האקורדים, וזה כבר מוגזם. ואני אומר: אף אחד לא שם לב שבארבע השנים האחרונות כבר לא מלחינים שירים של כוכבות פופ? אין להם יותר לחן, יש להם ביט קבוע, רפריינים חוזרים וזהו. [עברית + דוגמאות]
  58. הטריילר לסרט הדוקומנטרי שמתעד את סיבוב ההופעות של Justice בארה"ב, בעל השם הגאוני "A cross the universe", נראה כמו מוקומנטרי פרוע במיוחד ובעיקר כמו ה-DVD המוזיקלי שאני הכי מחכה לו השנה (בהנחה שכל המארז המפואר מהארכיב של ניל יאנג נדחה לשנה הבאה כמו שמדברים) בסוף נובמבר הוא יגיע לחנויות בעולם יחד עם דיסק הופעה. [טיוב]
  59. "My Night With A Prostitute From Marseille" הוא לא ספרו הנוסטלגי של פלאטו-שרון, אלא סינגל חדש ומפתיע לחלוטין מביירות, הרכב הבלקן-סונגרייטר של זאק קונדון, או שמא נכון יותר לומר הרכב הלשעבר-בלקן-ועכשיו-סינתי-האוס-סונגרייטר של זאק קונדון. כן, מה ששמעתם, זה שיר שאפשר לרקוד לצליליו גם בלי לשתות לשוכרה בחתונה בולגרית. מעניין, אם כי זה בעיקר נשמע כמו רמיקס לביירות או קטע אלקטרו ששואל את קולו של קונדון. [מפ3]
  60. פרק ראשון, ומעולה, מתוך "השדים של מונגול", ספר הקומיקס של גלעד סליקטר. נראה שזה יהיה ספר מענג (והוא נמצא עכשיו בכל החנויות, אני חושב, אז לכו לדפדף בו). [עברית]
  61. [תודה לטאשה] הצ'לן האגדי יו יו מה (אני עדיין מעכל את העובדה שזה שם אמיתי) בג'אם עם אנדרו בירד. וזו מציאות, לא חלום של חנון-תזמורת חובב אלטרנטיב! [וידאו]

  62. ואז אמרתי לסמוראי "כן?! ואני יודע פאק-יו-ג'י-טסו!"

  63. הנרי רולינס, השרירים והמוח, מתראיין לטיים אאוט ניו יורק ובין השאר ממליץ על "ענבי זעם" של סטיינבק לקוראים צעירים. [אנגלית]
  64. אורן ראב כותב וממליץ על אלבום מופת מ-2001 שרובנו, אני מניח, לא מכירים בכלל. והוא עוסק בירושלים. והוא לא ישראלי. ללהקה קוראים Lift to experience. [עברית]
  65. [תודה לכל השולחות] Multicolr הוא ממשק חיפוש תמונות בפליקר לפי צבעים ושילובי צבעים. מבריק. [פיקסלים מסווגים לפי גוון]
  66. נויה כוכבי מראיינת את נעם גילאור, השדרן המיתולוגי שהתמנה בימים אלו למנהל החדש של רשת ג' ומבטיח: "אין לי ברירה אלא לקבוע אג'נדה חדה וברורה. אנחנו לא הולכים להיות גלגל"צ, אלא להיות אלטרנטיווה איכותית". בין השאר הוא מבטל את הפלייליסט לטובת תכניות קבועות בעלות אופי משלהן, ולהשיב את הכוח והכבוד לשדרני הרדיו, שהפכו לדיווחי תנועה אנושיים. תומר ממר לוויתן כבר מרוצה מאוד מרוחות השינוי. [עברית]
  67. תומר היה גם אחד המשתתפים ברי המזל בסיור שיזמה קסטה בארכיון הצליל הלאומי ובספרייה המוזיקלית במדיטק, עליו סיפרתי לכם בשבוע שעבר. גם הוא כתב את רשמיו, וכדאי לקרוא אם עד עכשיו לא נדלקתם על שני המוסדות החשובים והמפנקים האלה. ובעצם גם אם כבר נדלקתם. [עברית]
  68. [תודה ליותם] אם מישהו עדיין מחפש סיבות לרכוש מוזיקה פיזית (דיסקים), שרק יציץ באריזות האלה שיצאו לאחרונה לחנויות התקליטים. [אנגלית]
  69. טריילר שני, ומלהיב הרבה יותר ל-Watchmen, הסרט של זאק סניידר על פי קומיקס המופת של אלן מור ודייב גיבונס. אין לי מושג איך זה נראה למי שלא מכיר את הקומיקס (אולי זה נראה כמו סתם עוד סרט גיבורי על?), אבל האמינו לי שזה לא. אני רק מקווה שהתסריט שמר על הברק המקורי ולא רודד לכדי עלילה דחוסה בלבד. [טיוב, צביקטיים כאן]

  70. נו, זה מה שקורה כשהולכים לישון עם איפור

  71. הקליפ החדש ל-"Oasis" של אמנדה פאלמר קורע אותי מצחוק, בדיוק כמו השיר עצמו. [וידאו]
  72. מגזין התרבות Esopus מגיע עם דיסק אוסף מדי גיליון, ומסתבר שאפשר להאזין לו אונליין. האוסף של הגיליון הנוכחי כולל שירים של The Muslims, Shearwater, ועוד מלא אמנים שאני עוד לא מכיר אבל עכשיו אכיר ואולי גם אתאהב. איזה כיף זה לגלות מוזיקה, כמו ספין-דייטינג בלתי נגמר שבו אפשר ללכת הביתה עם כמה פרטנרים שרוצים. [פלאש]
  73. וגם מגזין אנאלוג מפנק בדיסק הורדה חינמי ממיטב האנדרגראונד מאירלנד. מסתבר שיש כזה, והוא ממש טוב! "Left for dead", הקטע של Hunter Gatherer, הוא אלקטרוניקה עדינה ומענגת. [זיפ, מפ3]
  74. [תודה לג'ים] שכותב על מסחטת כסף מזעזעת: "מארז חדש ללד זפלין הכולל את כל אלבומי האולפן ברסאות היפניות שלהם, כלומר עטיפות קרטון דמוי תקליט עם כתובות ביפנית בצד. זהו. אין שום ערך מוסף. מעפן לחלוטין לדעתי, במיוחד כאשר ניתן להשיג ברוב החנויות בארץ את רוב האלבומים שלהם במבצעי 3 ב-99 ש"ח". הזהירו את חבריכם. [אנגלית]
  75. Jaguar Love המשמחים רושמים הצלחה כפולה בקליפ החדש שלהם לשיר "Jaguar pirates": הם עושים כאן פרסומת מוצלחת במיוחד הן לאלבום (השיר הזה בנזונה) והן להופעות החיות שלהן (הקליפ הזה בנזונה). [טיוב]
  76. הנה עשרה דברים שבטח לא ידעתם על פינק פלויד, כמו למשל שהשחקנית נעמי ווטס היא בתו של פועל במה שלהם, שאת צחוקו אפשר לשמוע בין הקטעים בצד האפל של הירח. [אנגלית]
  77. הלייבל המצוין מטאדור רקורדס, בין השאר ביתם של קאט פאוור, שירווטר, מוגוואי ואחרים, מציע את אוסף הסתיו שלו להורדה חינמית. האוסף המומלץ מכיל שירים חדשים או מחודשים (כלומר כאלה שיוצאים מחדש, לא בהכרח מוקלטים מחדש) של שירווטר, לו ריד, מוגוואי, פייבמנט, פאקד אפ, בל וסבסטיאן ועוד. [אנגלית, זיפ, מפ3]
  78. לירון תאני צדק, וגם אייל מרדיו פרימיום להמונים צדק: רפאל סדיק (צדיק?) שר ומנגן סול שלא עשו כבר ארבעים שנה. מרווין גיי, סטיבי וונדר, כל החבר'ה מתגלגלים לתוך הגרון והסטייל החלקלק של רפי שלנו. קפצו להקשיב אצל אייל. [עברית]

  79. אני מוכנה לעשות הכל אם זה מוצדק אמנותית. אז לרקוד כמו ארנב אמרת?

  80. שחקנית הקולנוע המוערכת קלואי סוויני, במגבעת קטנה ואיפור של ליצן, מנענעת את ישבנה משל הייתה ביונסה? זה בטח חלום, או קליפ חדש של בק. למעשה, הקליפ המקורי לשיר הזה היה משעמם למדי, אבל כחלק מקמפיין פרסומי של מייספייס נוצר הקליפ החדש הזה ל-"Gamma Ray", רשמי לא פחות, שהולם הרבה יותר את הפסיכדליה הסבנטיזית של השיר. [וידאו]
  81. "I'll be gone", שיר של ההרכב האלמוני-עד-עתה Mario Basanov & Vidis, זכה לקליפ מהפנט שמשתמש אך ורק באנימציה ממוחשבת של קרדיוגרף (המכשיר הזה שרושם פעולות לב). [טיוב]
  82. [דרך יעל רגב] לקראת מרתון פולק'לה הקרוב, ילדה קטנה יחידה ותמה עמדה ושאלה: למה כל האמנים תל אביביים? התשובה שקפצה לראשי היא פשוט "כי זה אירוע תל אביבי שמתרחש בתל אביב. אם יזם ירושלמי היה יוזם אירוע דומה בירושלים, סביר להניח שהרוב הגדול היה ירושלמי". תגובתו של יובל הרינג, מארגן הפסטיבל, אכן אומרת דברים דומים. דיון מעניין בכל מקרה. [עברית]
  83. קליפ בובות חדש ויפה מאוד ל-"Honey, honey" מהאלבום האחרון של Feist, שמצליח להיות יותר מעניין מהשיר הנהדר עצמו, שבתורו הופך פשוט לפסקול טוב לסרטון אנימציה נפלא. [טיוב]
  84. על ראש הגנב תמיד בוער בסופו של דבר הכובע, או כמו שאמא שלי נהגה לומר: "חרא תמיד צף". ואכן, אוזניים חרוצות אוהבות תמיד למצוא שירים דומים ולחנים גנובים, והפוסט הזה חושף עשרה שירים גנובים במיוחד, או בעצם עשרה צמדי שירים עם זהויות חשודות במיוחד ביניהם. בין הגנבים שנתפסו על חם: קולדפליי, ג'ורג' האריסון, אלסטיקה, פליימינג ליפס, הדורס ואבריל לאווין. [אנגלית]
  85. סטודנטים וסתם חובבי תיאטרון, שימו לב לפסטיבל סמולבמה (אני לא בטוח שאני מבין את משחק המילים בשם הזה) השביעי, שייערך בין ה-2 ל-6 בנובמבר באוניברסיטת ת"א. יש מלא הצגות וכרטיס עולה רק 20 ש"ח, שזה מגוחך אם ניסיתם ללכת לאחרונה לתיאטרון "גדול" בארץ וגיליתם שהכרטיסים נוסקים מעל למאה ש"ח להצגה באמצע שבוע. עכשיו כשאיום השביתה הוסר, זו גם אחלה דרך לסיים בה את ימיכם הראשונים באקדמיה השנה (אם אתם לומדים בה, כמובן. אם לא אז אתם סתם בורים כמוני או טוב יותר, בעלי תואר). כל ההצגות מופקות ונכתבות ומבוימות ומשוחקות על ידי תלמידי ובוגרי החוג לתיאטרון, אז אפשר להיות בטוחים שיהיה לפחות שאפתני ונמרץ, אם לא משובח. [עברית ולוח גוגל לא מאוד נוח]
  86. נדב חושף באטמי אוזניים את נתוני מכירות הדיסקים באינדינגב ומגלה תמונה משמחת: כ-450 דיסקים נמכרו על כ-2,500 איש שבאו להשתתף בפסטיבל, יחס של דיסק לכל חמישה אנשים. "בימים בהם חברות התקליטים מנסות להסביר לנו שאנשים כבר לא מוכנים להוציא כסף על מוזיקה, ושבגלל זה הן צריכות להפוך ל"חברות תוכן" ולהמציא רעיונות אידיוטיים כמו שידוכים על בסיס טעם מוזיקלי, מגיע פסטיבל "אינדינגב" ומוכיח שזה קשקוש. אם אנשים לא מוציאים כסף על מוזיקה זה כי חברות התקליטים מתייחסות למוזיקה כאל מוצר ולא כאל אמנות", כותב נדב. [עברית]
  87. לפני כמה ימים נסעתי עם זוגתי היפה באוטו, כשפתאום הושמע ברדיו שיר שלא שמעתי די הרבה זמן: "Lithium" של נירוונה. יוצא לי לחשוב לא מעט על קורט קוביין בחודשים האחרונים, מכל מיני סיבות. אני עדיין לא לגמרי מיישב את המתח הגואה ונסוג בין הזיכרון החי מהימים בהם הוא עצמו היה חי והאזנתי לו בזמן אמת, מעביר שעות ארוכות של זעם נעורים מוקדמים עם חוברת המילים של Nevermind, לבין הזהות וההעדפות המוזיקליות שלי היום. היום קשה לי לשמוע אלבום שלם של נירוונה מההתחלה עד הסוף. הסאונד מקומפרס מדי, הזעם פחות פועל עליי, האירוניה והא(מ)פתיה נעות לי בנפש כמו זרם חליפין, לא יציב. ואז מגיע פתאום באמצע היום "Lithium" ואני שומע אותו ומתופף על ההגה ומגלה שאני זוכר את כל הקולות וחושב לעצמי ישו הנוצרי, זה עדיין שיר מושלם. את "Smells like teen spirit", לעומת זאת, עדיין לא הבנתי למלוא עומקו, אם כי בכל שנת חיים שחולפת אני מתקרב לסיום הפאזל. ללורה בארט עדיין אין שום מושג על מה השיר הזה, והיא עושה ממנו צחוק חביב למדי בשיר "Smells like Nirvana" מתוך האלבום שלה Earth Sciences שבנוי כולו מהשירה שלה ומהקשות על קלימבה (היא יכולה לצאת למסע הופעות בטוסטוס, נגיד). הילד בן ה-13 שבי עדיין קצת נעלב מהשיר הזה ורוצה להגיד לה "כן?! גם האלבום שלך לא משהו! ואת חורזת ממש מעפן! וגם וגם וגם… נראה אותך צוחקת על רוקסטאר שעדיין חי!", אבל בן ה-26 שבי לא יכול אלא לצחקק בהנאה מרושעת במהלך השיר הזה. [מפ3]

שתהיה שבת שבוגי ושיהיה גשם רק כשאתם מתחת לגג. בקרו כאן בהמשך השבוע לאוסף חורף מיוחד להורדה!

36 תגובות על “עונג שבת: האלווין? לא נכון!”

  1. מאת נעה:

    (איזה יופי, כשכבר חשבתי שהעונג יעלה מחר)

    אינדינגב היה נפלא נפלא נפלא!!
    אומנם היה (ולמעשה עדיין) קשה לחזור לשגרה אחרי היומיים המפוצצים האלה.
    ראיתי את הפנים המחייכות שלך מרחוק :]

    חלומות יפים

  2. מאת מיכל:

    היה לי לעונג לקרוא. מקנאה במי שהיה באינדינגב. מקווה להגיע לפחות לפולקלה…

  3. מאת טאשה:

    בנוגע לאייטם 53 – נראה לי שהקליפ הזה מקולל. הוא פשוט מסרב להתלנקק.. :O)

    איזה כיף לקבל מבול כזה של לינקים מגניבים! הסופ"ש התחיל משעמם אבל עכשיו יש לי המון מה לעשות. פשוט עונג. תודה!

  4. מאת יותם:

    חסר לינק לאייטם 23
    http://musicology.blogli.co.il

  5. מאת יותם:

    ובקשר ל-29, נראה לי שבארץ הגיוני לקרוא לו יפתח, ולא איף

  6. מאת אורן ראב:

    לגבי אייטם 74 – משחק המילים הוא שילוב של המונחים "שמאל במה" ו-"small" – שמאל במה זה מונח של הוראות בימוי שאומר פחות או יותר מה שהוא אומר – כניסה לבמה מצד שמאל שלה. small זה בגלל שההפקות קטנות – בדרך כלל הצגות של חצי שעה עד 45 דקות ומעט שחקנים – סדר גודל של שניים עד חמישה, בדרך כלל.
    את כל זה אני יודע מפני שאחותי, בוגרת החוג, היתה מעורבת בכמה וכמה הפקות בפסטיבל הדי נפלא הזה.

  7. מאת עמית צור:

    MAKO עדיין סובל מהרבה בעיות טכניות, אבל הדבר הכי טוב זה שעמוק באגף ה VOD ניתן למצוא כמה תוכניות של "חלומות בהקיציס".

  8. מאת zיו:

    בשבוע האחרון (והסגרירי..) האוזניים שלי נשארו חמימות ומאושרות בזכות 2 ידיעות משמחות ששמעתי , הראשונה- אלבום חדש למריאן פיית'פול! יאי!! עם מלא שיתופי פעולה(רופוס,ניק קייב וכד')והוא אפילו אמור להיות כפולXX . הוא אמור לצאת עד סוף השנה! השנייה- אלבום חדש לפרוייקט a camp של נינה פרסון אהובתי… הפעם בלי מרק לינקוס אבל עם פיטר לארסון וחברי ההרכב המקוריים..ההשפעות הפעם : דארק אייטיז פופ , ורוק/אמריקנה משנות ה-70 .

    אגב , marnie sern rocks my socks!!!

  9. מאת יוקס:

    אני גם פספתי את אינדינגב, כבר התארגנו לצאת בצהריים, וראינו שנגמרו הכרטיסים. כל הזין.

    אגב האלווין, יצא אלבום קאברים מגניב מאוד ל-The Nightmare Before Christmas, שנקרא Nightmare Revisited. כתבתי עליו ביקורת בבלוג, אם זה מעניין מישהו: http://www.yossikolesnicov.com/blog/default.aspx?item=106

  10. מאת ניצן:

    אייטם 76 הוא למעשה קאבר לשיר של ווירד אל: http://www.youtube.com/watch?v=ixyTNd-Ln38

  11. מאת Number 45:

    בעניין אייטם 73 על השירים הגנובים:
    קולדפליי גונבים שירים בראש ובראשונה מעצמם (מה שלא משנה את העובדה שאני די אוהב אותם). למשל, הלחן של Violet Hill נשמע לי כמבוסס על חלקים מ-Shiver מהאלבום הראשון שלהם.
    וחוץ מזה, נראה לי שתפסתי את סינרגיה בהעתקה משיר של הלהקה הפינית סונטה ארקטיקה:
    השיר "אשם" של סינרגיה: http://www.youtube.com/watch?v=b5A-VjsoEpw – תקשיבו מ-0:43 עד 0:55
    השיר "My land" של סונטה ארקטיקה: http://www.youtube.com/watch?v=BEkeAvFeuLw -מ- 1:15 עד 1:26
    השיר של סונטה ארקטיקה הוא משנת 1999 והשיר של סינרגיה יצא רק לפני שנה-שנתיים, כך שאין סיכוי שדווקא הפינים הם אלה שהעתיקו מסינרגיה (מה שמעורר תהיות עצובות לגבי היום שבו להקות צעירות בארץ באמת יתחילו להעתיק מסינרגיה).

  12. מאת ליר:

    נו באמת, גיאחה. בשביל מה יש לך בלוג כזה מוצלח אם לא בשביל לחפש אנשים שיתנו לך טרמפ (וגם חברה, אם תרצה) להופעה של אנימל קולקטיב. אני וידידה הגענו להופעה עם רכב מחיפה וחזרנו לחיפה מיד לאחריה. היינו נותנים לך טרמפ בשמחה.
    ובשביל לזרות לך עוד קצת מלח על הפצעים – זו היתה אחת ההופעות המדהימות שהייתי בהן בחיי, עם אווירה שקשה לתאר למישהו שלא היה שם. הסאונד היה מצויין, הקהל משולהב והמוסיקה – מעבר לכל דמיון. מדובר בגאונים.

    ובלי קשר –
    החדש של בירות נשמע מצויין. הוא צפוי להיות חלק מאיפי בשם: March of the Zapotec and Realpeople Holland, שאמור לצאת בפברואר.
    והקליפ החדש ל-Gamma Ray מדליק לאללה.

    אחלה עונג… :)

  13. מאת סטיבי:

    עונג משובח במיוחד! הידד!

  14. מאת כל המניאקים נולדו בניתוח קיסרי:

    בלי לקחת כלום מלורה בארט, שיר סיום העונג הוא חידוש לפארודיה של ווירד אל ינקוביץ' מ-1992.
    http://www.youtube.com/watch?v=ixyTNd-Ln38

    וכבר נאמר ע"י גדול פוסקי הדור, הרב הגאון המקובל הומר ג'. סימפסון:
    "He who is tired of Weird Al is tired of like"

  15. מאת דורון:

    אנימל קולקטיב היו מעולים (סליחה שאני מעלה זכרונות בני יותר משבוע, אבל בנגב לא הייתי). אחת ההופעות המיוחדותוהטובות שהייתי בהן. בניגוד לחשש שרווח בקרב הקהל שאולי השירים שלהם לא יחזיקו הופעה, התברר שלהפך – הם הרבה יותר טובים בהופעה, זה היהכמו לגלות להקה אהובה מחדש ויותר לעומק. אני כבר לא יכול לחכות לאלבום הבא שלהם.
    הביקורת האהובה עלי להופעה היא בכלל מהבלוג של shoegazer בקפה דה-קראקר.

  16. מאת דורון:

    אה כן, וקלואי סוויני היא ה-אישה!

  17. מאת כל המניאקים נולדו בניתוח קיסרי:

    אופס, הכל כבר נאמר קודם.
    וצ"ל life ולא like בסוף הציטוט.
    זהו.

  18. מאת המגיב המגניב:

    בונא גיא
    לטעויות כאלה ציפיתי בזבלונים כמו מעריב , לא בבלוג שלך שאמור להיות אינטליגנטי

    לאורה בארט לא עושה שיר מצחיקולי על נירוונה אלא עושה קאבר לשיר של ווירד אל ינוקיבץ'
    (שעושה שיר מצחיקולי על נירוונה)
    לא זאת ועוד – קורט קובין בעצמו אמר שהפעם הראשונה שהוא הבין שהוא כוכב בקנה מידה עולמי היה כשהוא שמע את השיר של וויר אל (שהיה כוכב ענק בעצמו באותם זמנים..)
    והוא מאוד אהב את השיר

  19. מאת אתי:

    האתר של החולצות מגניב ביותר, אני מקווה שהן באמת לא יעלו יותר מידי, למרות שאני בספק. גם הזמנתי לי סטיקרים, ככה, לקראת הבחירות (ובכלל). :)

    אנ מלאת קנאה כלפי באי האינדינגב, במיוחד אחרי כל פוסט שמספר כמה כיף היה ולמרות הבעיות הלוגיסטיות. בשנה הבאה גם אני שם, גם אם זה אומר שאני אצטרך לשנע את עצמי לשם על גמל!

  20. מאת martzianno:

    לית'יום הוא שיר מושלם!
    מושלם!!!

  21. מאת ערן מחלו:

    קצת חשבון פשוט (וקטנוני)
    אם אתה בן 26 ושמעת את NEVERMIND בריל-טיים, כמו שאתה אומר, ז"א שהיית בן 9 כששמעת אותו!!! אפילו לא טינאייג'ר זועם

    :-)

  22. מאת עידו שחם:

    פאק, זה עונג שבת ארוך או שנדמה לי? סחטיין!

    באמת הגאנז החדש לא כזה רע. אבל בשביל אלבום שחיכו לו יותר מדי שנים ועלה מיליוני דולרים? לא יודע. זה כמובן רחוק מהשיאים המוזיקליים הקודמים שלהם, אבל זה ברור. מזכיר באופן משעשע את וולווט ריבולבר אגב, האקט של שאר הגאנזים.

    מגניב שאמטיווי עשו אתר קליפים, והגיע פאקינג זמן שזה יקרה! אולי הם יצילו את מעט הכבוד שעוד נותר להם ויוטיוב גנב מהם כבר מזמן.

    ותודה על ההורדות של האוסף של מטדור ומוזיקה אירית מחתרתית. הייתי באירנלנד לפני כמה שנים וכל בן אדם שני שם יודע לשיר או לנגן על איזה כלי, זה פשוט אדיר וכיף.

  23. מאת אנדרטו:

    נכנסתי לאתר החדש של אם.טי.וי ובחרתי לצפות ב"פאגאן פואטרי" של ביורק ולצערי הרב, אפילו בפאקינג אינטרנט מצנזרים את כל הפטמות בקליפ היפהפה הזה. זו הסיבה למה אם.טי.וי לעולם לא יהיה המדיום שזה היה כי הם צריכים לדאוג לא להעליב אף אחד היום כשבעבר זו הייתה המטרה. עדיין בתחומי המותר, אבל עם פחות בעלי מניות שימשכו בחוטים.

    ולגבי אנימל קולקטיב – נו, באמת, גיא. אני יכולה להבין אם אין איך להגיע אבל זה שאין עם מי ללכת? הולכים לבד ובסוף פוגשים אנשים שמכירים או מכירים אנשים חדשים! חבל, חבל.

  24. מאת אנדרטו:

    אה ועוד לגבי האתר של אם.טי.וי – חבל שהאיכות של הקליפים היא לא בHD.

  25. מאת שירה:

    אנימל קולקטיב היו הדבר הכי טוב ש(לא) היית בו.
    מצטערת.

  26. מאת נועה:

    עוד בענייני אנימל קולקטיב, רשום לעצמך ידידי, שאני מגיעה להופעות תמיד מרעננה ובדרך כלל גם חוזרת לשם, אז דבר איתי לפני שאתה אומר נואש, אה?
    אלוהים ישמור כמה זמן לקח לי למצוא חנייה ליד הזאפה!!

  27. מאת רן:

    אם כבר דיברנו על האלווין – אחד המערכונים המצחיקים של שני הסטיבנים:

    http://www.thedailyshow.com/video/index.jhtml?videoId=122236&title=Even-Stevphen—Halloween

  28. מאת nakamir:

    אתה מטורף. מידי פעם אתה מוציא עונג שיכול למלא לי בשקט חודש. הייתי צריך להתחיל ביום שישי. כמה אוספים להורדה. מה יהיה איתך?
    לפחות את האוסף של המגזין כבר שמעתי שבוע שעבר, למרות שבטח אשמע אותו שוב כי הוא נהדר.
    בכל שטף הפסטיבלים וההופעות מחו"ל אני ראיתי את רות דולורס וייס לראשונה בחיי במועדון הצוותא. היה מיוחד, מרומם נפש, עם כמה רגעים קסומים שאני תוהה אם אני רוצה לשמוע הקלטה שלהם כדי להיזכר בקסם או שזה רק יקלקל.

  29. מאת אבישי:

    טרם הספקתי לקרוא את העונג, אבל עכשיו קניתי כרטיס ללורי אנדרסון בהנחת העונג, ורציתי להגיד לך תודה רבה!!! כן ירבו הנחות העונג למופעים לאומיים ובינלאומיים בארץ!
    אני לא מכיר בכלל את לורי אנדרסון (פרט לשניים-שלושה יוטיובים שלה שראיתי ביומיים האחרונים), אבל מת על לו ריד. האמנות שיוצאת ממנו הפכה לחלק בלתי נפרד מהחיים שלי, ופעמים רבות אני מוצא את עצמי חושב או מרגיש בצבעים של אנדי וורהול וצלילים ורעיונות של אוונגארד וגלאם מבית ריד והולווט.

    ההנחה של העונג איפשרה לי לעבור מהתנדנדות לכיוון לא ללכת להחלטה ללכת, ועל כן מודה אני!
    הויניל של טרנספורמר והטוש האדום כבר מחכים להתאחד בהרמוניה גרופית :-)

  30. מאת מני:

    היה מאלף כרגיל:)

  31. מאת יובל:

    גיאחה!! עשית לי את היום! לא, את השבוע! אפילו את החודש!

    מארני שטרן פשוט ענקית! כל כך הרבה זמן לא שמעתי מוסיקה מחו"ל שאני אוהב. ועוד יותר זמן לא שמעתי משהו שבאמת הדהים אותי וחידש לי!
    הדיסק האחרון שלה יוצא מן הכלל. אתה יודע איפה קונים אותו?
    ואיך הדיסק הראשון?

    שוב, אתה גדול.

  32. מאת מרדר:

    איזה כיף של עונג גיא, אבל…. סליחה שאני נתפס לקטנות – הייתה חוברת מילים לנוורמינד?

  33. לגבי אייטם 49, עשה לי את היום. אבל באופן מוזר אני מעדיף את השיר של כריסטינה מבין השניים. אם כבר אז כבר!

  34. מאת אודי ניב:

    היי גיאחה
    תודה רבה שהוספת קישור לפוסט שלי בחדשות שלך…
    למקרה ולא הכרת- זהו פוסט שבועי שחושף בכל שבוע .. אינדי ישראלי -את מי שלא נחשף/ יחשף במקום אחר..את ההשראה.. קיבלתי איך לא .. מעונג שבת ואטמי אוזניים
    ולכן- זהו רספקט אמיתי להיות חלק מהחדשות שלך….
    כן ירבו..
    תודה
    תמשיך בעבודת הקודש המענגת
    אודי ניב- קול הקמפוס

  35. מאת גיאחה:

    אה, סוף סוף אינטרנט אחרי יומיים בלי – כיף!

    תגובות-לתגובות:

    אורן – תודה! יש בזה היגיון (אם כי זה משחק מילים שעדיין הולך לאיבוד אצל רוב האנשים שבני משפחתם אינם אנשי תיאטרון, לא?) :)

    ניצן – וואלה! איזה קטע, לא היה לי מושג. האמת היא שווירד אל, עד כמה שהוא מצחיק (והוא מצחיק מאוד, וגם מוזיקאי מצוין) קצת נמאס עליי אחרי שני שירים ברצף, נניח. זה כנראה לא הוא ספציפית, אלא באופן כללי שירים שנכתבים במטרה להצחיק. זה כיף, זה מצחיק, זה לא משהו שאשמע ממנו אלבום שלם.

    כל אלה שהיו באנימל קולקטיב ונהנו ועכשיו צוחקים עליי – אתם לגמרי צודקים. במקומכם גם אני הייתי צוחק עליי.

    ערן – שמעתי את נוורמיינד שנה אחרי שהוא יצא, בגיל 10. וגיל ההתבגרות הזועם מתחיל מוקדם אצל קיבוצניקים. (לא יודע, המצאתי את זה כרגע, אבל זה נשמע נכון איכשהו, לא?)
    מרדר – לנוורמיינד הייתה הפיסקה המבאסת הזו באמצע החוברת עם שורות תלושות משירים שונים. זה התאים יופי לאלבום ההוא, האמת, אבל הזיכרון שתלשתי לכאן הוא דווקא מהחוברת של In Utero, שהיה ונותר בעיניי האלבום הטוב ביותר של נירוונה.

    נועה הצלמת מרעננה – את צודקת, ואני (שוב) אידיוט. עכשיו הבעיה עברה מרעננה לרמת גן, יש נהגים נחמדים בקהל?

    יובל שאוהב את מארני סטרן – את הדיסקים שלה קונים בחנות הזו בזול או טוב יותר, באתר של הלייבל שלה (קיל רוק סטארז המצוין). זה אולי יעלה דולר יותר, אבל חלק גדול יותר מהכסף הולך לאמנית (ובחלק מהלייבלים מקבלים מדבקות ושטויות כיפיות במעטפה עם הדיסק). את האלבום הראשון שלה עדיין לא שמעתי, אבל זה בדרך.

    ותודה לכל המחמיאים המשוגעים, אני בסך הכל אוסף לינקים ומדביק אותם פה, זה הכל! שבוע משוגע ומשובח לכולם.

  36. מאת דניאל:

    מה עם לינק באייטם 23 (מוזיקולוגיה)? :)

כתיבת תגובה