18 בדצמבר 2009

עונג שבת: מה עם הלהיט?

"בשוליים פועלות מאות להקות שחלקן מעודכנות מאוד בחידושים האחרונים בניו יורק ובלונדון, אבל המיינסטרים של המוסיקה הישראלית איבד כל קשר עם העולם" – המוזיקה הישראלית בעשור האחרון התאפיינה בשני תהליכים נוראיים: התנתקות, והיעדר דיאלוג. לא מדובר בפוליטיקה, אלא ביחס למוזיקה משאר העולם. בן שלו מנתח את הטעויות של העשור המוזיקלי האחרון בישראל

    cashfolsom

  1. בימינו, הרוב הגדול של סקרני המוזיקה, כמוני וכמוך, נוטים להעדיף זמר שכותב את השירים שלו בעצמו ולא שר שירים שכתבו אחרים. זו עמדה שאפשר להבין, אבל היא גם מצחיקה, לאור העובדה שרבים מגיבורי העבר שלנו – מבוב דילן ואלביס ועד ג'יימס בראון והביטלס – שרו לא מעט שירים של אחרים, חלקם שרו רק שירים של אחרים. גדלנו על תרבות מוזיקלית שבזה לקאברים כנחותים, ולא ברור למה. מבצע מוכשר, מלא כריזמה או רגש או תשוקה או עידון יכול לעשות פלאים בשיר שאצל מישהו אחר הוא רק טוב, או נחמד, או בעל פוטנציאל. רבות הדוגמאות. השבוע צפיתי בסרט התיעודי על ההופעה האגדית של ג'וני קאש בכלא פולסום [ראו בהמשך העונג]. כמעט 40 שנה לפני שלקח את "Hurt" של טרנט רזנור והפך אותו לשיר קאשי לגמרי, לקח קאש שיר כלא חצי הומוריסטי שכתב של סילברסטיין, רב האמן המופלא שכתב גם את "העץ הנדיב" אבל אחראי לכמה אוצרות תרבות נפלאים (בין היתר הוא משורר, זמר, מאייר ומלחין, וכמו הרבה אנשים מצחיקים, סבל טרגדיות לא מעטות במהלך חייו), "25minutes to go", ספירה לאחור של אסיר שנידון למוות, ושר אותו במקום הכי לא פוליטיקלי קורקט: בכלא. הקריאות, הצחוק, שריקות הבוז והעידוד שמשמיעים האסירים בשורות מסוימות, והזעקות הצרודות שקאש מזנק אליהן בשורות אחרות, הופכים את הביצוע הזה למצמרר ומדהים בו זמנית. מצאתי רק קובץ מונו באיכות די מעפנה של השיר הזה, אם יש לכם אחד טוב יותר, תנו בתגובות (או במייל). [מפ3]
  2. מה משמח יותר מאנשים חכמים שעושים את הבחירה החכמה? ג'ון פרושיאנטה מודיע רשמית: עזבתי את הרד הוט צ'ילי פפרז. ואמרו אמן. [אנגלית]
  3. השנה שלנו הייתה משופעת בהופעות שוות יותר ושוות פחות מחו"ל, אבל מה הייתה ההופעה הכי טובה? קפצו לבחור את הופעת השנה שלכם בסקר שלנו כאן בעונג שבת, ואולי תזכו בכרטיסים להופעות הבאות. [עברית]
  4. הזדמנות אחרונה להצביע לאלבומי השנה שלכם, רגע לפני שאני סוגר את ההצבעה הזו סופית (ביום שני הקרוב). [עברית]
  5. דירהוף!!! דירהוף היו כאן, לערב אחד קצר מדי של קפיצות וחיוכים. לא עזרו אפילו חבורת האידיוטים שבאו שיכורים רק כדי לצעוק שטויות בין השירים ולקפוץ על אנשים גם בשירים השקטים – ההופעה הזו הייתה נהדרת. קצרה, מהירה, חדה ומאוד, מאוד דירהופית. כולל ריקודים עקומים, התפרצויות אפילפטיות על התופים (אני אוהב אותך גרג סונייר!!!), שלטים מצוירים בקהל וחולצות מגניבות על הבמה. הגעתי חולה, וכנראה יצאתי אפילו יותר חולה אבל דמט, זה היה שווה את זה. אריאל קריל בוואלה (עוד דירהוף בוואלה: גרג על 10 האלבומים ששינו את חייו, סאטומי מתראיינת), עמרי רוזן נהנה לאללה בנענע, עבדכם הנאמן בוויינט (עוד דירהוף בוויינט: גרג בחר גם את שירי הלהקה האהובים עליו). התמונות הכי טובות מההופעה, כרגיל, הן אצל אסף אנטמן. [עברית]
  6. deerhoof aa
    גרג סונייר פוגש לראשונה ארנב ישראלי. [תצלום: אסף אנטמן, ברשיון CC-by-nc-sa]

  7. ומסתבר שההופעה של דירהוף שודרה בשידור חי ב-88FM. האם מישהו ידע מראש והקליט? שתפו שתפו! [הכדור אצלכם]
  8. עוד שנייה גם גוגול בורדלו כאן, במוצ"ש בהאנגר 11 וביום ראשון בערב בבארבי (שם אהיה גם אני), ורוי רגב מראיין את הקשר הישראלי המשני שלהם – לא הגיטריסט אורן קפלן אלא הצלמת דנה יבין, המתעדת הרשמית של הלהקה שמצלמת אותם מסביב לעולם. [עברית]
  9. 2000sפחות מחודש לפני סוף דצמבר, וזה סוף סוף קרה: נמאס לי רשמית מסיכומי העשור. בעצם, למה לסכם עשור? אני מבין את הצורך האנושי לדרג, אבל עשור זו באמת קצת הגזמה. בטווח זמן כל כך ארוך, שכולל מספר כה עצום של יצירות, אי אפשר באמת לדרג או לקבוע מה חשוב, מה משמעותי (האם אפשר בכלל גם בטווחים קצרים יותר? זו כבר שאלה גדולה יותר). ומה זה עוזר לי כמאזין לדעת שיונתן גרוסמן מ-106FM בחר באלבומים האלה בזמן שמיכל דוקרסקי מ-88FM בחרה באלבומים האלה? שיהיה ברור, גם גרוסמן וגם דוקרסקי הם עורכים ושדרנים שאני אוהב ושטעמם מעניין אותי, אבל בהצפה הנוכחית, כבר אין לזה משמעות. חלאס. בואו נגמור כבר עם העשור הזה וזהו. [עברית וכאלה]
  10. סיכומי שנה, לעומת העשור, אני אוהב מאוד – ולו רק בזכות האפשרות שהם פותחים לך למצוא אוצרות שפספסת. פיצ'פורק, בין אם אנחנו אוהבים את זה או לא, היא הסמכות העליונה כרגע לביקורת מוזיקה אלטרנטיבית, וככזו, סיכום השנה שלה מושך הרבה תשומת לב וסקרנות. את מאה השירים של 2009 אפשר כבר לקרוא ולשמוע (המקום הראשון צפוי להחריד אצל פיצ'פורק, וקשה לי לומר שאני מסכים עם רוב הבחירות לעשירייה הראשונה), וחמישים אלבומי השנה מטפטפים להם לאיטם. [אנגלית]

  11. mpp
    אם אתם יודעים מה זה אומר, אז אתם יודעים מה זה אומר

  12. כבר בתחילת 2009, עם ההתלהבות הפיצ'פורקית ההיסטרית סביב האלבום של אנימל קולקטיב, היה אפשר לנחש שלא משנה מה יקרה בשנה הקרובה, האלבום הזה ייבחר אצלם לאלבום השנה ולו רק כדי שלא יצטרכו להודות שטעו. ואכן כך היה, ברשימת 50 אלבומי השנה של פיצ'פורק, רשימה עשירה ומעניינת כרגיל. העשירייה הראשונה מאכלסת כמה בחירות צפויות מאוד בזירה הפיצ'פורקית (פיניקס, באט פור לאשז, גריזלי בר, דירטי פרוג'קטורז, XX), אבל מה שהכי מעניין ברשימות ממין זו הוא דווקא לחפור במקומות הנמוכים יותר, למצוא אוצרות שבכלל לא שמעתם עליהם, ואולי יהפכו להיות האלבומים הפרטיים הגדולים שלכם בחודשים הקרובים. [אנגלית]
  13. בן שלו מראיין ומספר נפלא ובידענות כהרגלו על גראנדמאסטר פלאש. גם מיכה אמת מ"סוליקו" כותב על כך לוויינט. [עברית]
  14. נענע וקול הקמפוס מזמינים אתכם לבחור את אלבומי השנה של 2009 ומתרכזים, כראוי אצל קול הקמפוס וערוץ התרבות של נענע, באלטרנטיבה ולא במיינסטרים. כבוד. [עברית]
  15. [תודה לשאול] yes משדרים את ג'וני קאש בכלא פולסום, סרט תיעודי על ההופעה הקלאסית של ג'וני קאש בכלא פולסום ב-1968, אחת ההופעות החיות המשפיעות והחשובות בתולדות המוזיקה האמריקנית. ואיך שפר עלינו מזלנו: אפשר לצפות בסרט במלואו, כתוביות בעברית והכל, באתר של יס ו-וואלה. [וידאו, עברית, אנגלית]
  16. הקארדיאקס? מי אלה לעזאזל הקארדיאקס? לי זה לא אומר כלום, לאנשים אחרים מדובר בסוג של אלים מוזיקליים, וחלק מהאנשים מהסוג השני, ביניהם רם אוריון, גיישה נו, אינגה דינגו, גיליאם ומידנייט פיקוקס, מעלים ערב מחווה מטורף ללהקה המטורפת הזו בשישי הבא באוזןבר. בן שלו מראיין חלק מהמשתתפים ומספר למה אתם צריכים להכיר את הקארדיאקס, גם אם לא תאהבו אותם. נדב לזר וארז קריאל מגיליאם הכינו גם מיקסטייפ מושקע. [עברית]
  17. שיר חדש למאסיב אטאק עם הופ סנדובל? זו חצי אורגזמה כבר עכשיו. אבל מאסיב והופ לקחו את זה צעד או חמישה קדימה. אחרי רצף קליפי העירום ששטפו אותנו בשנה האחרונה (סיגור רוס, פליימינג ליפס ואחרים), נראה שעכשיו הגענו לקצה עם קליפ פורנו של ממש. זהירות אם אתם רגישים, חברים, בקליפ הקצר הזה יש לא רק סבתא שמדברת למצלמה, אלא כל מה שנמצא בסרט פורנו רגיל, כולל הכל, עם טאץ' של סבנטיז ואחלה מוזיקה. [וידאו]
  18. cheshirt
    רגע, למה בעצם אני לא לובש חולצה שלי לובש חולצה שלי?

  19. [תודה לירון] איך לא לבשנו את זה קודם? חולצה של צ'ה גווארה לובש חולצה של צ'ה גווארה. [טריקו, 17$]
  20. 2000sהקצה ממשיכים בסיכום העשור היחיד ששווה את המאמץ, ונותנים השבוע בראש עם סיכום העשור באינדיפופ וסיכום עשור פגזי במיוחד בהיפ הופ. את שתי התכניות אפשר להוריד ולשמוע שוב ושוב, לנצח. [עברית, מפ3]
  21. איזו פאשלה מפוארת. אמאזון שלחה בטעות 500 עותקים מהאלבום החדש של Li'l Wayne כמה שבועות לפני המועד המתוכנן, ועכשיו 500 המזמינים שקיבלו את הדיסק בדואר מאיימים, איך לא, להדליף אותו לאינטרנט. הבלגן חוגג בתגובות באמאזון. גדול. [אנגלית]
  22. [תודה לשיר] הגענו לסיכום השנה החביב עליי: שמות הלהקות הגרועים של השנה, מהדורת 2009. [אנגלית]
  23. כמדי שנה, האייפוד רעב ובסוף דצמבר הוא מקבל מזון מלכות: 100 שירי השנה של האייפוד רעב על פי אביעד, להורדה. תענוגות! [עברית, מפ3]
  24. freealbumספנסר קרוג, הבחור מוולף פרייד וסאנסט ראבדאון שתמיד נשמע לחוץ נורא, כנראה התלהב מה-EP שהקליט דיגיטל_מי עם אקורדיון בלבד, והוציא EP שהקליט עם מרימבה ותופים מחורבנים (כלשונו) בלבד. את ה-EP אפשר להוריד תמורת איזה מחיר שרוצים, כולל 0. על הדרך, תוכלו לקרוא (בממשק כוכבים מקסים) מבחר מחלומותיו של קרוג. [אנגלית]
  25. [תודה לאסף] אוצר: ענבל פרלמוטר, משוטטת בקיבוץ בחולצה של ג'יינס אדיקשן, מסכמת את 1993 באינדי. בערך. פרייסלס: תרגומי השירים והלהקות לעברית ("רוק כרובים"!). שכחתי מזה לגמרי, אבל אני זוכר היטב את רגע הכרזת המקום הראשון. [טיוב, עברית]
  26. freealbumזה לא בדיוק אלבום שלם בחינם, אבל זה אוסף שלם בחינם ששווה בהחלט את ערכו של אלבום שלם. 4AD, אחד הלייבלים העצמאיים הכי יציבים (מבחינת איכות) בשני העשורים האחרונים, נותן במתנה סמפלר שכולל שיר אחד מכל אלבום שיצא בלייבל ב-2009: דה ביג פינק, אטלאס סאונד, דירהאנטר, הנשיונאל, סנט וינסנט ועוד. אם תכניסו מייל ותורידו את הסמפלר, תיכנסו להגרלה ותוכלו לזכות בכל אלבומי 2009 של הלייבל. קול! [אנגלית, סטרים, מפ3]
  27. [תודה למיכל] סמנו ביומנים: ב-1.1.2010 יקדיש הסינמטק בת"א לילה שלם לסרטים על רדיוהד. מוצדק. [עברית]
  28. אלבום שני בפתח ל-Retribution gospel choir, מעין אח קטן ורועש יותר של Low, ואפשר כבר לשמוע שיר ראשון וממש ממש מעולה מתוכו, "Hide it away". אותי הקול של אלן ספארהוק פוצע בכל מצב ובכל שיר, רועש או חרישי ככל שיהיה. [מפ3]
  29. alicia fire
    אה, אלישיה…? אני חושב שמשהו ממש השתבש. לא בפסנתר, בבגדים שלך

  30. אלישיה קיז, שאחי הגדול מכנה "היפה בנשים", קפצה לתכנית של סטיבן קולבר כדי לבצע את "Empire state of mind", השיר החדש והמעולה של ג'יי-זי בו היא מתארחת, ובתפקיד הראפר: סטיבן קולבר. [וידאו]
  31. אני חייב להודות שאף פעם לא השתגעתי על המוזיקה של דיוויד ברן, אבל לאיש פשוט יש שכל. פעם אחר פעם הוא אומר בקול רם דברים כל כך חכמים ופשוטים, שאי אפשר אלא להצדיע לו. וכעת הוא שואל: למה מדינות בארה"ב ממהרות כל כך לממן אופרות ומוזיאונים בעשרות מיליוני דולרים? למה לא להסיט חלק גדול מהכסף הזה לחינוך אמנותי ומוזיקלי, ובכך להשקיע גם בעתיד האמנותי ולא רק בעבר (שמקומו חשוב ומוערך, אך לא בלעדי)? [אנגלית]
  32. הפרסומת החדשה של גוגל (שמעלה את השאלה: ברצינות? האם גוגל צריכים פרסומות?) כוללת את The National כחלק מהסיפור. כייפי. [טיוב]
  33. מוזיקאים שמריצים וורדפרס – מעכשיו תוכלו לפרסם את ההופעות שלכם בצורה הרבה יותר נוחה מקודם, בעזרת תוסף ההופעות המתורגם לעברית. כבוד. [עברית]
  34. קסטה סגרה מעגל אישי ורגשי, והתארחה בספיישל ניק קייב שהגיש בועז כהן ב-88FM. היא נותנת את הספיישל להורדה, ועל הדרך מזמינה אתכם להשתתף בכמה דברים אחרים. [עברית, מפ3]
  35. freealbumDeerhunter נותן אלבום שלם מ-2005 להורדה חינמית בבלוג שלו. קולנס. אני חייב להודות שהקדשתי לא מעט דקות ארוכות לדירהאנטר בשנתיים האחרונות, אחרי שקוראים רבים בעלי טעם איכותי דאגו להמליץ לי עליו, אבל לא מצאתי את עצמי מתלהב בטירוף. הוא טוב, אבל הוא לא משהו שלא שמעתי קודם, והוא לא טוב בצורה פורצת דרך או מרשימה במיוחד, בעיניי. החליטו בעצמכם, אין כמו אלבום שלם חינמי כדי להחליט. [זיפ]
  36. [תודה לעדי סברן המלכה] קבלו את Klenginem, להקה ששרה שירים של אמינם בקלינגונית. עצום. [טיוב]
  37. סוף סוף! מצעד בו אנימל קולקטיב לא נמצאים במקום הראשון, לשם שינוי. Last.fm משחררים את אלבומי 2009 המואזנים ביותר בקהילת המשתמשים שלהם. הנה עשרת הגדולים, החל במקום העשירי (קנייה ווסט). דפדפו בעזרת החיצים למעלה. [אנגלית]
  38. בן שלו מציג את המקרה החמור והמיותר של מעריץ עיוור שכותב ספר כאילו-היסטורי על מושא הערצתו. עם כתיבה אישית ואינטרוספקטיבית זה יכול להיות נפלא (במקרים נדירים ומבורכים), אבל כשהכתיבה היא היסטורית ועיונית, מדובר בבעיה, שאפשר לקלוט אותה אפילו מהכתבה הזו על פרופסור ריצ'רד קירבי, שהחליט שליטל ריצ'רד המציא את הרוקנ'רול בשיר אחד ששינה את כל העולם. נו, בסדר. [עברית]
  39. [תודה לינון, דרך טוויטר] אמנדה פאלמר, את נפלאה. [טיוב]
  40. edward everett hale
    [חיפשתי תמונה שתתאים כאן ומצאתי את הבחור הזה, שצולם בתחילת המאה העשרים. חשבתי שכך עשוי להיראות מארק אוליבר אברט, E מהאילז, אם ימשיך לחטוף מכות איוב. רצה הגורל, ושמו האמצעי של הבחור שבתמונה הוא אברט]

  41. אחרי כמה שנים של נגיעה וטעימה, גיליתי ביום ארור אחד את המפתח למוזיקה של Eels: צריך להיות עצוב. תמיד חיבבתי והערכתי את הלהקה הזו, אבל קצת מרחוק. שיר פה, שיר שם, לא הצלחתי אף פעם לשקוע באלבום שלם שלה, עד שלפני כשנה או שנתיים, ביום אחד בו הייתי עגום ועצוב, שמעתי אותם ומשהו התחבר ונפתח. הנפש שלי הייתה רכה מספיק כדי שהם יצליחו להיכנס. ומאז אנחנו חברים טובים, בעיקר ברגעים עצובים אבל לא רק. האלבום האחרון של האילז, Hombre Lobo (איש זאב), לא תפס אותי ממש. מחוספס מדי בשביל האילז שלי, ואם אני רוצה לשמוע מוזיקה כזאת יש להקות שעושות זאת טוב הרבה יותר. אבל אף להקה לא עושה היטב את מה שהאילז עושים באלבום החדש שלהם, End times, שנשמע כמו האמצע המוזיקלי בין Electro-shock blues לאלבום ההופעה העדין שלהם Live at town hall. זה אלבום עצוב, ולכן הוא האילז במיטבם. זה לא אלבום עצוב-כי-כל-מי-שאני-אוהב-מת כמו אלקטרו-שוק בלוז, אלא אלבום עצוב-כי-מערכת-היחסים-שלי-התפוררה. וזה מספיק עצוב. תשאלו את בק, ש-Sea change הוא האלבום האהוב ביותר שלו. "A line in the dirt" הוא בינתיים הפייבוריט שלי. היא נעלה את עצמה בחדר האמבטיה, והוא דפק לה על הדלת, שאל אם היא רוצה להיות לבד. היא אמרה לא, אני לא רוצה להיות לבד, אבל אני חושבת שאתה רוצה. לפעמים מתחשק לי לארגן איזו תאונת דרכים למשפחה של כריס מרטין או אדם דוריץ כדי שיכתבו שוב שירים עצובים, כנים ומרגשים. אבל אז מגיע אלבום שובר-לב נוסף של E, הסולן של האילז, אחרי שקרה לו עוד דבר נורא. וזה כל כך יפה אבל כל כך עצוב ואנושי ומכאיב ואמיתי, שאני חושב לעצמי: אולי נפסיק להיות מאזינים אגואיסטיים, אולי עדיף לקבל עשרה אלבומים מחורבנים ועליזים ולדעת שהכל בסדר אצל האיש היקר ולמוד המכות הזה. [מפ3. לשברון לב נוסף, חפשו את "I need a mother"]

שתהיה שבת שבוגי! הזדרזו להצביע לאלבומי והופעת השנה, בשבוע הקרוב שתי ההצבעות האלו תיסגרנה, ואז… התוצאות! [מוזיקה דרמטית!]

22 תגובות על “עונג שבת: מה עם הלהיט?”

  1. אתה באמת צודק, סיכומי עשור באמת יכולים להיות מעייפים,
    אלא אם כן הם ממש טובים 😉
    אני די נהנתי לערוך את סיכומי העשור שלי
    זו הזדמנות מצויינת להיזכר בהמון שירים טובים
    ואפילו להכיר מאחרים הרבה דברים שפסחתי עליהם
    וזה גם עוזר לארגן את המחשבות לגבי מה באמת היה כאן העשור הזה?

    http://premiumradio.blogspot.com/2009/12/2001-2000.html

  2. מאת שירה:

    אבל למה אתה קורא לדירהאנטר "הוא" ולא "הם"? :O

  3. מאת שני:

    טוב, מה לעשות שmy girls זה פשוט שיר ענק ענק ענק ואני לא הייתי מחובבי אנימל קולקטיב לפני ואפילו עכשיו בעצם הם נרשמים אצלי כאמנים לא מאוד אחידים, אבל וואלה, השיר הזה פשוט גאוני בצורה בלתי רגילה והשאיר כל כך הרבה שירים מעולים אחרים שיצאו השנה הרחק מאחור.

  4. מאת Jack-In-Box:

    גיא, תשמע, לליטל ריצ'ארד צריך לתת את הכבוד – מדובר בענק רוקנרול וכל שאר הקלישאות, חלק מהאנשים האלה שקמו יום אחד ואמרו "פאק דאט" והביאו ברוקנרול, ומעבר לחשיבות שלא ניתן להגזים איתה, 'טוטי פרוטי' זה פשוט שיר גדול, גם היום. בחיאת, תן עוד כמה סיבובים לכמה שירים של צ'אק ברי למשל – האיש פשוט מדהים, כותב שירים מעולה ומבצע נפלא גם במונחים של היום.
    מה שאני מנסה להגיד זה מה שאוטיס רידינג אומר – R-E-S-P-E-C-T.

    ואנימל קולקטיב זאת להקה של היפסטרים עם שיר אחד טוב (מיי גירל) וכל השאר ג'אנק (הייתי בהופעה שלהם פה בארץ וסבלתי מכל רגע).

  5. מאת mush:

    קוראים העונג בגולה מודים על הקישור לסיכום של הקצה! אחח, געגועים למולדת.
    ואנחנו גם מדברים על עצמנו ברבים.

  6. מאת mush:

    אגב שיר השנה זה בכלל Y GIRLS שזה המאש אפ של אנימל קולקטיב עם יה יה יהז והוא יותר טוב מהשניים המקוריים.

    http://iguessimfloating.blogspot.com/2009/02/mp3-animal-collective-vs-yeah-yeah.html)

  7. מאת כן:

    איך אתה יכול להגיד שאתה אוהב מוזיקה אם אף פעם לא השתגעת על טוקינג הדס?
    12.5% ממה שנחשב היום מושפע מהם, אין דבר כזה לא להשתגע. קיס קה סה?

  8. מאת רועי:

    מה לגבי סיקור הופעת ההשקה של פאנקנשטיין????

  9. מאת the india james:

    johe phroshiante – (ve yafa shaa ahat kodam) 1
    guy! i miss you mann! your the man!

    love and happines from kodapalayam india!

  10. מאת yaddo:

    מאסיב אטאק לא זרים לקליפים על גבול הפורנוגרפי, הם עשו את זה כבר באלבום הראשון שלהם.

    http://www.youtube.com/watch?v=PfxGrXGDHPQ

    אבל הפעם אין ספק שזה כמה צעדים קדימה. אגב, הלינק שאתה שמת כולל רק כמה שניות מההתחלה של הקליפ. כאן הוא במלואו:

    http://vimeo.com/8195617

  11. מאת jim:

    עונג נפלא, תודה!

  12. מאת גיאחה:

    כן – ההתרעמות שלך ממש לא מובנת לי. אפשר להעריך את ההשפעה המתמשכת של אמן או להקה גם בלי לאהוב את המוזיקה שלהם, איך זה סותר? אני מבין ומעריך את ההשפעה של ג'יימס ג'ויס על הספרות העכשווית, אבל זה לא אומר שאני חייב לאהוב את יוליסס.

    שירה – צודקת, אתקן.

  13. מאת גל:

    1. טוקינג הדס הם המוזיקה
    2. כולם חייבים לראות את הקליפ של אמנדה פאלמר – זה פשוט מדהים

  14. מאת דנסקי:

    קראו לי בדלן, אבל אני לא מבין למה פיצ'פורק מתעקשים להכניס ראפ והיפ-הופ לתוך הרשימות שלהם. כאילו, מה הקשר?

  15. מאת גיאחה:

    דנסקי – לפיצ'פורק יש כבר שנים אג'נדה – בעיניי מוצדקת – להבהיר שגם בהיפ-הופ, ז'אנר שמוכר בארה"ב בעיקר בזכות התוצרים הדלים יותר שלו, יש עשייה אמנותית, טקסטואלית ותרבותית ראויה להערכה ולעניין. רוצה לומר: מוזיקה אלטרנטיבית היא כבר מזמן לא רק גיטרות ולא רק מבנה של בית-פזמון. למעשה, בדיוק בגלל זה היא אלטרנטיבה למיינסטרים.

    בדיוק קראתי אתמול מאמר ארוך ועצבני על כך שכל מבקרי הרוק בארה"ב לא בוחרים בכלל באלבומי רוק לסיכומי השנה שלהם (הבעיה היא כמובן בהגדרה – אלה מבקרי *מוזיקה* ולא רוק, אבל זה לא קשור כרגע). גם אלקטרוניקה, היפ-הופ, פולק ואינסוף ז'אנרים אחרים שמתנגשים זה בזה יכולים ליצור מוזיקה מעניינת, אינטיליגנטית, מרגשת.

  16. מאת בונד, ג'יימס בונד:

    הקליפ של מאסיב אטאק הוא פשוט גועל נפש. בשנות ה-90 הם היו מדהימים, אבל מאז שמשרום עזב אותם ו-3D השתלט על העסק הם בצניחה חופשית. הוא כל כך מתאמץ להראות כמה הוא מיוחד, שאפילו שיתוף פעולה חלומי עם הופ סנדובל הדגולה הופך להיות פורנוגרפי. בטח יש בזה אמירה עלאק אומנותית, אבל מבחינתי זאת אכזבה עצומה.

  17. מאת שאול:

    הרגת אותי עם הכותרת.
    :)

  18. מאת כן:

    1. את יוליסס לא, אבל את 77', Remain In Light ו-Fear Of Music כן.

    2. הכל ברוח טובה. אתה לא חייב לאהוב את טוקינג הדס, אבל אני באמת ממליץ לך לנסות. יש סיכוי שתתאהב.

  19. מאת נוף:

    בקשר לקאברים – גידי גוב ויהודית רביץ לא כותבים את השירים לעצמם (גידי גוב גם לא מלחין, יהודית אני חושבת שכן, לפחות את חלקם) ובכל זאת הם שני ענקים של מוסיקה ישראלית.
    לא כולם יודעים לכתוב. לא צריך לזלזל.

  20. מאת אורי:

    גם אני בקשר לקאברים – במקרה נתקלתי הערב באתר coverlaydown.com וכבר שעתיים שהוא עושה לי כיף. אז לא יכולתי להתאפק והייתי חייב לשתף את העולם (בין לוסינדה ויליאמס שרה acdc לקלקסיקו שרים קלאש אני בינתיים הכי נהנה מג'יליאן ולץ', בין אם היא שרה ובין אם אחרים שרים שירים שלה).

  21. מאת טמיר:

    הקלטה של ההופעה של דירהוף אפשר להוריד פה:
    http://rapidshare.com/files/323388801/Deerhoof_Live_At_The_Barbi_TA_-_DEC_15th_2009.zip
    ההקלטה היא מהאינטרנט שזה דיי על הפנים. בנוסף לא תמיד שומעים את כל המיקרופונים על הבמה, לפעמים חסרה השירה ולפעמים הגיטרה של אד רודריגז.
    גם לא טרחתי להוריד את הערותיה המיותרות של מיכל דוקרסקי.

כתיבת תגובה