20 בספטמבר 2008

עונג שבת: ארררררר!

"המוסיקה לא היתה לו לוואי 'תרבותי' לחיים; איזו פעילות של פנאי, של זמן הטפל לעיקר אחר. במוסיקה מתרחש המסע עצמו; שאר הדברים הם חתירה ושאיבת מים מן הספינה הנסדקת"אריאל הירשפלד כותב ביופי נדיר על דרך ההאזנה למוזיקה שהוריש לו אביו (תודה לעומר על המאמר הנפלא הזה)

הזוכה בדיסק של דיגיטל_מי הוא אסא, שהדיסק הראשון שקנה היה Appetite for destruction של Guns N' Roses. כבוד!

    שיר הפתיחה של השבוע נמצא בעצם בשיר הסיום. אבל בחיי, לא יכולתי לפתוח ככה עונג. רוצו למטה, או פשוט חכו לסוף.

  1. לעזאזל, למילה "Closer" יש קארמה מוזיקלית טובה. זה הצליח לג'וי דיוויז'ן, זה הצליח ל-NIN, אפילו לטארביס המזעזעים זה קצת הצליח. לכל הרוחות, זה אפילו הצליח למייק ניקולס. Kings of Leon יודעים לאיזה נעליים גדולות הם נכנסים כשהם קוראים לשיר הפתיחה של האלבום החדש שלהם, Only by the night, הם קראו "Closer". בהחלט יש באלבום הזה מהרטט העצבי התתקרקעי של ג'וי דיוויז'ן ומהסאונד ההמיליטנטי של רזנור, ושום דבר מהסרט של ניקולס, תודה לאל. וקיבינימט, כל מה שאני יכול לעשות מאז ששמעתי את השיר הזה הוא רק לקלל, כי להעביר במילים נקיות את העוצמה בה השיר הזה לופת אותך בגרון אני לא יכול, כוס אוחתק. איזה שיר ענק, ואיזו תודה גדולה אני חב לחובצי על שהכיר לי אותו, המניאק. עשה לכם תיאבון? האזינו לאלבום המלא בלאסט.פם, רק היזהרו: הוא מתחיל הכי חזק שהוא יכול, ולאט לאט… צונח לבינוניות מבאסת. [מפ3]
  2. יום דבר כמו פיראט שמח לכולכם, רגלי-יבשה! הבו לי כוס שיכר, והאזינו לשיר החדש של Lambchop, שנקרא "National talk like a pirate day", ארררר! [אנגלית פיראטית]
  3. החוֹטם הוא מגזין מקוון חדש ונפלא לשירה, ספרות ואמנות. הוא כמו המגזינים היקרים-נורא האלה בחנויות, אבל בחינם! ויש שם שירים של טל ניצן, ותרגומים לוויליאם בלייק (ויליאם בלייק!), והקראות שירה מוקלטות, וזה מעוצב נהדר, ויש אפילו עדכונים במייל ו-RSS! אני מאושר! [עברית, תודה לאל]
  4. אינדי איי אל מזמינים אתכם להשתתף בפרויקט 08, שבו " נקפוץ אחורנית במדרגות עשרוניות מהשנה הנוכחית- 2008- לעבר השנים 1998, 1988, 1978, 1968 ואולי אפילו 1958, כדי לדלות מאותן השנים אלבומים שהשפיעו ועיצבו את פני המוזיקה הישראלית, הן הזרם המרכזי והן הזרם השולי" – ונכתוב עליהם, כמובן! הדוגמאות שהם נותנים כדי לגרות את תאבונכם הם "פעם בחיים" של עמיר לב, "נגיעות" של ברי סחרוף, "אפר ואבק" של פוליקר, "סיפורים מהקופסא" של פורטיס וגם "פלונטר" של פורטיס (יש עשור שלם ביניהם), "מזל גדי" של איינשטיין וגם הכבש השישה עשר. רוצים להשתתף? יאללה בואו. הם כבר התחילו עם "שירי סשה ארגוב". [עברית]
  5. יקיר המדור והחבר הטוב ניימן טיפס על כנף מטוס והתעופף מכאן לברלין, שם יעביר כמה שנים בלימודי תואר שלישי (!), כי מישהו כאן צריך להיות משכיל. תגידו שלום לממלאת המקום שלו במדור אירועי השבוע האמיתיים, מעיין דר. [עברית]
  6. מורפלקסיס מחפש בסיסט! גם בסיסטית תתקבל, כמובן. [עברית]
  7. חזוס פאקינג כריסטוס כמה אלבומים חדשים ונהדרים נפלו עליי בשבועיים האחרונים. ובעונג כמו בעונג, מה שנופל עליי נופל בסופו של דבר גם עליכם. ג'ני לואיס, אלינה סימון, קינגז אוף לאון, רוטס מאנובה, וובן האנד, חואנה מולינה, דה סטריטס, ג'אסטיס, מאריה טיילור, אלה רק חלק מהאמנים שהכרתי מבעוד מועד, כך שיש עוד צד שלם ואפל לירח המוזיקלי הנפלא שזורח עלינו השבוע. לאורך העונג יישזרו קטעים חדשים מהאלבומים האלה, שאת חלקם הספקתי כבר לשמוע ונהניתי כמעט מכל רגע. כאות של כבוד לכל השפע הנפלא הזה שנופל עלינו, הדברים החדשים יסומנו באייקון "מבול!" נלהב.
  8. עוד כמה רסיסים מההופעה של Low: גיא ביבי, שתופף בהופעת החימום של שני קדר, מספר על הערב מהצד שלו. עטר העלתה וידאו של "Shame", "California" ושני קדר מבצעת את "In the morning" בחימום. אני פשוט מת על נענועי הראש הקטנים האלה של אלן בסוף כל שורה. קנדי מעלה זכרונות ומעלה תמונה של כמעט כל הקהל. חפשו את עצמכם. [וידאו]
  9. זה קרה! סבתא חיה מתה וחיה שוב בעזרת המשוגעים של שק.לי, שסיימו לערוך את הגירסה המשוודת והמוטרפת שלהם ל"מבצע סבתא", שניתנת לצפייה באתר. [עברית, וימאו]

  10. מצד אחד רוקר מגניב עם סיגריה, מצד שני שומע באייפוד את עצמו

  11. אביב גפן, זה שפעם עשה מוזיקה שיש בה משהו (גם שלו, וגם הרבה משהו של אחרים) והיום מנסה לגרד את דפנות דלי היצירתיות, מוציא בקרוב אלבום באנגלית. במייספייס שלו אפשר לשמוע כבר קטעים משלושה שירים באנגלית, ומעניין לשמוע כמה עיבוד עבר הקול שלו בהקלטות הנוכחיות. אין זיופים, אין חריקות, בקושי מזהים את קרקור הצפרדע הידוע שגפן התאמן עליו מאז שמע את דילן לראשונה (וגם, יש להודות, זה הקול שלו). האמת היא שאם מתעלמים מכך שמדובר באביב גפן, יוצא שסתם מקשיבים למייספייס של איזו להקת רוק אירופאית מעפנה במיוחד. למען הסר ספק, אני אוהב את אביב גפן. "שומקום" זה דיסק אדיר בעיניי, וגם "המכתב" מצוין, ולזכותו נרשמים לא מעט שירים מצוינים ובעיקר תופעה מוזיקלית-יחצנית-תרבותית שאין לה ממש אח ורע בהיסטוריה של התרבות הישראלית. [חלל]
  12. כתבה נרחבת ומרתקת ב-Wired על הצד הטכנולוגי מאחורי סיבוב ההופעות הנוכחי של NIN. אני בטוח שכל מי שנכח בגני התערוכה בערב המדהים שהם נתנו שם ירוץ מיד לקרוא מרוב געגועים ואם הוא יצפה גם ב-12 דקות הווידאו המהממות שמתחבאות שם, הוא גם ימרר בבכי. איזה דברים הם עושים שם, יא-אללה. האלבום החדש אמנם פחות טוב מקודמו לטעמי, אבל הטור החדש בהחלט עולה על הקודם בכל הנוגע ליצירתיות טכנולוגית מטורפת. רזנור, עשית זאת שוב. [אנגלית, פיקסלים, וידאו]
  13. [תודה לשלל השולחים] רשימה וגלריה נהדרת של חמישים פוסטרים להופעות יפהפיים ומלאי השראה. מככב שם לא מעט ג'ייסון מאן שמכנה את עצמו The small stakes, מעצב אהוב עליי במיוחד שפוסטר שלו תלוי מעל מיטתי. [אנגלית, פיקסלים]
  14. סאב פופ מזמינים אתכם להאזין לאלבום המלא של Blitzen Trapper, להקת רוק די מצוינת מפורטלנד עם שם כמו של מפציץ ממלחמת העולם השנייה. יש בהם רגעים שמזכירים לי את Two Gallants המעולים, רגעים אחרים נוגעים כמעט בפול סיימון בואכה ניל יאנג, וגם הווייט סטרייפס מקומם לא נפקד ("Fire and fast bullets"). בסך הכל, משמיעה אחת בינתיים, זה נשמע כמו בנזונה של אלבום מבתזונה של להקה. [חלל]
  15. [באדיבות סטיבי] 50 הרגעים הזכורים ביותר מסרטי היצ'קוק, הגאון. [אנגלית]
  16. אני מת על הקליפ החדש של Constantines. הקליפ של "Our Age" עושה לגיל העשרים וקצת את מה שהקליפ של "1979" עשה לגיל 16 בניינטיז. מטאפורה נפלאה, מבריקה ומדויקת בכמה דקות של אחלה מוזיקה. [וידאו]

  17. שמרי על הפה, או שתלכי לישון בלי ארוחת ערב!

  18. אופס. הגליונות החדשים של באטמן על פי פרנק מילר הגיעו לחנויות כשהמילים האסורות כמו Fuck או Cunt לא באמת מוסתרות כראוי. DC משכה את כל הגליונות מהמדפים, ובכך הקפיצה בטירוף את מחירי הגליונות הספורים שכבר נרכשו. [אנגלית]
  19. [תודה לניר] שחושף: הפרויקט "פזמון חוזר" בנרג' כולל הופעות שלמות, ולא רק שיר אחד! מיטב אמני ישראל, כמו שאוהבים לומר. ואם האולפן נראה לכם מוכר בחלק מהקטעים, לא טעיתם, זהו המערבל. [עברית, וידאו]
  20. יום חמישי אחר הצהריים, אני נוהג בכבישי הצפון ומוצא את עצמי מתרגש ממש, עד דוק של דמעות כמעט, ממה שכרגע סיפרה קריינית החדשות של קול ישראל: בספרייה צרפתית נמצאה טיוטה ליצירה מוזיקלית של וולפגנג אמדאוס מוצרט שלא נראתה או נשמעה קודם לכם בשום מקום. ספריות יקרות, אם הייתה דרושה לכן סיבה נוספת לערוך קיטלוג מחדש של המלאי שלכן, זו היא: לפעמים מתחבאים שם אוצרות. [אנגלית]
  21. [תודה לסגול 59] שכותב: "המגזין Blender בחר את 33 הדברים, אנשים, פעילויות, מקומות וחפצים הכי מוערכים-יתר-על-המידה במוסיקה. ספוילר: טופאק במקום הראשון. טיפ: לקחת עם גרגר מלח", שזה, בעברית, בערבון מוגבל. [אנגלית]
  22. סטיבי ממליצה על סרטים תיעודיים מצוינים אודות צלמים, מעצבים, מוזיקאים ואפילו פונטים. [עברית]
  23. לבריאן וילסון יש אלבום חדש, That Lucky old sun (שיר הנושא), ולנו יש ראיון איתו בפיצ'פורק. גם כן היסטוריה קטנה, אם כי הופתעתי לגלות כמה מעט וילסון מדבר. אני די בטוח שהמראיין אמר יותר מילים ממנו, והוא לא ממש האריך בשאלותיו. כפיצוי, הוא מבצע את שיר הנושא בבלאק קאב סשנז. [אנגלית]
  24. אומרים שפה אפשר לצפות בבריאן וילסון מראיין את זואי דשאנל מ-She & Him (וממיליון סרטים וסדרות), אבל משום מה אצלי הסרט לא מנוגן. אולי לכם יהיה יותר מזל (ספרו לי מה הפסדתי). [וידאו]

  25. מה זה שם למעלה? ציפור? מטוס? מכירות הדיסק שלי?

  26. כתבה וראיון נרחבים בוויינט עם זמר השנה אסף אבידן, סיפור ההצלחה הגדול, המפתיע והמוצדק ביותר של השנה במוזיקה הישראלית. אבידן כן וצנוע, וזה מרשים ומשמח במיוחד לאור ההצלחה הגדולה שהוא זוכה לה והתארים שמייחסים לו לעתים תכופות. "עשו את זה בארץ הרבה לפני ולא אני באתי ופרצתי את השער", הוא אומר לאור ברנע ומכניס דברים לפרופורציה, "מישהו נתן מכה ואז עוד מכה ועוד אחת ואני נכנסתי בתוך איזה חריץ שכבר נוצר. אני לא לוקח את הקרדיט לעצמי או ללהקה. יש פה דורות שלמים של אנשים שעושים מוזיקה איכותית וממשיכים לעשות ופשוט לא נותנים להם את הבמה שמגיעה להם. כמו ש'הוולף' מ'ספרות זולה' אומר: 'בואו עוד לא נתחיל למצוץ אחד לשני את הזין', בסופו של דבר נכנס רק שיר אחד לגלגלצ". יופי של ראיון. [עברית]
  27. [תודה לספי] מאז 2003 או 2004, מהרגע שבו שמעתי לראשונה את O של דמיאן רייס, אני מחכה לאלבום סולו שלם של ליסה האניגן [בית] שליוותה אותו שם ברגעי המפתח של השירים היפים ביותר. והנה הוא הגיע החודש, See Saw, אלבומה הראשון. והוא, ובכן, קצת מאכזב לאור הציפיות המונומנטליות שהיו לי ממנו. אבל ככה זה, ציפיות. בכל זאת, רע הוא לא. "Lille" הוא הסינגל הראשון מתוכו (הנה גם גרסת דמו, טובה הרבה יותר בעיניי), ושלושה שירים נוספים אפשר לשמוע באתר הבית שלה. [מפ3 וכאלה]
  28. הפודקאסט השבועי של ערן כ"ץ מלטאת האמבט, סינסתסיה, הפך לתכנית רדיו שבועית ברדיו האינטרנטי אוממו. תתחדשו. [עברית]
  29. אם אתם אוהבים שמקלקלים לכם, מאט ברינגר מ-The National מסביר את הטקסטים שלו. חבל, כי שירים טובים לא צריכים הסבר מאת המשורר. [אנגלית]
  30. מיקסטייפ השבוע: זה לא בדיוק "מיקסטייפ" אבל זה בהחלט "מיקס". נדב רביד, מוזיקאי, מגיש רדיו, עיתונאי ורימיקסאי, נותן להורדה את "שירבול – רימיקסים נדב רביד 2003-2008", אוסף רימיקסים שעשה ליאפים עם ג'יפים, אלקטרה, מטרופולין, קוואמי, אונילי ועוד. שרבלו והתחדשו. [עברית, זיפ, מפ3]
  31. לעזאזל איתך, גברת לואיס, לכל הרוחות איתך. אלף אלפי חזיזים ורעמים איתך, גוד גאמיט. רק לפני שנתיים הוצאת בצניעות אלבום יפהפה, קרוב למושלם, כזה שליווה אותי מאז ועד עכשיו ברצף כאקמול לנפש, הציע לי מזור והניח יד על כתפי ברגעים הנכונים. Rabbit fur coat היה ונשאר הנדנדה השקטה על מרפסת הבית הטקסני הדמיוני שלי, זו שאליה יצאתי לשאוף ולנשוף כשכעסתי או נפגעתי או הייתי צריך קצת שקט ותחושה של מרחב. ספר תפילה קטן של גוספל, סול, קאנטרי ורוק אמריקאי דרומי שגרם גם לאלבומים הטובים ביותר של ריילו קיילי, להקת האם שלך, להתיישב מבוישים בצד ולפכור ידיהם במבוכה. והנה לאחרונה זומנה לאוזני הידיעה על אלבום חדש שלך בתנור. אני, מבקר מוזיקה ציני שכמותי, חשבתי מיד: פחחחחח. אין לה רבע סיכוי לדגדג את קרסולי האלבום ההוא ולגרום לו לצחקק. מה היא מתאמצת בכלל. ובעודי מסתכל רגע לכיוון השני נכנס בי במאתיים קמ"ש Acid Tongue, האלבום החדש (קטע משעשע: יש להקת אינדסטריאל שנקראת ככה). ג'יזס, מיס ג'ני לואיס, איך את עושה לי את זה שוב, מי הרשה לך? איך זה בכלל ייתכן להוציא שני אלבומים כל כך טובים בזה אחר זה, מה זה פה, רדיוהד? אלבו? פי-ג'יי הארווי? דברים כאלה לא אמורים לקרות מחוץ לממלכה המאוחדת, בטח לא בלב האמריקנה. אבל את חכמה יותר. ידעת שאם כבר אמריקנה, אז שיהיה הטוב ביותר ולקחת את העילוי מאט וורד כמפיק, את הפרטנרית הנוכחית שלו זואי דשאנל בתפקיד הווטסון טווינז מודל 2008, וצרור שירים מעולים מהסוג שרק את יודעת לכתוב כשאת עומדת בצומת הכבישים שסללו קרול קינג, דולי פרטון וארית'ה פרנקלין. התוצאה, כפי שניסח זאת מר וורד בעצמו, היא "האלבום הגדול ביותר שג'ני הקליטה מעודה". אני עדיין רק בתחילת הדרך איתו, ואם יכריחו אותי למסור לרשויות אחד מאלבומי הסולו שלך אני עדיין אחבק בכוח את הוויניל של האלבום הראשון, אבל בכל האזנה הדעה שלי הולכת ומתקרבת לזו של וורד, וזה כמעט מתסכל. את החצי השני של המכתב הדמיוני הזה אכתוב (בדמיוני) בעוד חצי שנה, אחרי שהדעה שלי על האלבום תתייצב ולא תושפע מההתלהבות הגדולה שבמפגש החדש. בינתיים קשה לי להפסיק להקשיב, וכדאי שגם אתם תתחילו: "Acid tongue" שיר הנושא, ורוצו לחפש את האחרים. [חלל]
  32. סינגל חדש לדירהוף אההההההההה! "Offend Maggie", שיר הנושא מהאלבום החדש, הוא כל מה שייחלתי לו: דירהופי בטירוף, בלי לחזור על אותם שטיקים. גררררררר, לכו להצביע להם במונוקרייב! יחד נביא אותם ארצה! [סטרימינג]
  33. [תודה לאביטל] למה שתסרגו את זה? למה?! [אנגלית]
  34. [באדיבות סטיבי] רוברט דה נירו ואל פצ'ינו משחקים יחד בסרט חדש. אבל למי אכפת, הנה העיקר: הם מתראיינים ביחד ל-NBC! אני חייב להודות בחשש מה שדה נירו נראה קצת אבוד, מתכווץ בכורסתו, נראה שהזקנה משפיעה עליו או משהו כי הוא מתנהג כמו הדמות שהוא משחק בפגוש את ההורים. פצ'ינו חי ונפלא כתמיד, מרגיש בנוח בכל hell hole שתזרקו אותו, והמונולוג שלו על התאונה הקטנה בדקה ה-13 נראית כמו קטע קלאסי מסרט שלו ("You don't think you're you, you think you're… you!"). [וידאו]
  35. הקורא עמיחי, שניחן בחוש עיתונאי מפותח, כותב: "בשקט בשקט בלי שאף אחד שם לב – ההופעה של מריאן פייתפול שתוכננה להיכל התרבות ל26.11 פשוט התפיידה לה… לא שיש לנו על מה להלין – שוקי וייס השתמש בתאריך שאותו שיריין (ועליו שילם יש להניחמבעוד מועד ואנחנו לא נשארנו בידיים ריקות – קיבלנו את רופוס הענק במקום. ובכל זאת – שווה אזכור לא?!" – נראה שחובבי פייתפול קיבלו מספיק ממנה בשנים האחרונות ולכן לא התלוננו, או שהם סתם לא קנו כרטיסים. [זהו]

  36. אנחנו עוד מחכים לנס

  37. ומי היה אמור להיות פה אתמול ולא הגיע? לאונרד כהן, שהובטח לנו ב-18 בספטמבר וההבטחות נגוזו בעשן. תימורה לא שוכחת ולא סולחת, ומנסה לקרוא הללויה קרה ושבורה למרות הכל. [עברית]
  38. ויל גרגורי ואליסון גולדפראפ מתראיינים לפיצ'פורק טי-וי. אוקיי. [וידאו]
  39. [תודה לרוזה הגולשת] סרקתי את הרסס של הניו יורק מגזין בדיוק בשביל זה, ועדיין פספסתי: הניו יורק מגזין נותן כמה עמודים מתוך Exit wounds של רותו מודן. רק אני מתרעם שהגירסה העברית עולה 120 שקל? זה ספר של 200 עמודים למען השם, לא אכפת לי כמה צבע יש בו, זה מופרז בעיניי. [פיקסלים, אנגלית]
  40. אני מרוצה: The seldom seen kid המעולה של Elbow זכה בפרס המרקורי שמוענק לאלבום הבריטי הטוב ביותר של השנה. מצד שני, הייתי מרוצה גם מזכייה אפשרית של לא מעט ממתחריו: רדיוהד, לורה מרלינג, רוברט פלאנט ואליסון קראוס, ואחרים. מזל טוב, חבר'ה! ויש גם קליפ חדש ויפהפה לשיר "The bones of you". [אנגלית]
  41. והאתר הבריטי המצוין DiS הקים במקביל לפרס המרקורי את פרס פלוטו (הא הא, שנינות אסטרונומית) עם 12 מועמדים משלהם. הגולשים הצביעו, ואלה הזוכים. [אנגלית]
  42. "Golden age", קליף חדש ל-TV on the radio. [טיוב]
  43. תימורה לסינגר מבקרת שוב בתחנת רדיו, והפעם באולפן אפוף העשן של נתן זהבי. כמו בפעם שעברה, גם הפעם זו קריאה מרתקת לחובבי רדיו ובכלל. [עברית]
  44. זאק גלפיאנקיס, שהתארח בקליפ של פיונה אפל (וגם באחד של קנייה ווסט עם בוני פרינס בילי), הופך את היוצרות: הפעם פיונה מתארחת בשיר שלו. רק שהוא יותר קומיקאי ממוזיקאי, ולכן השיר הזה יותר מצחיק מכל דבר אחר, והוא בעיקר הגשמת חלום נדירה לכל הקוראים שתמיד חלמו לשמוע את פיונה אפל שרה "אראה לך את המנוש שלי!" על ביט של היפ-הופ. [סטרימינג]
  45. הבטחתי אלינה סימון ואלינה סימון תקבלו: הנסיכה הוציאה סוף סוף את אלבומה החדש בעל השם המערער "Everyone is Crying Out to Me, Beware", שכולו משירי המוזיקאית הרוסייה המנוחה יאנקה דייגילבה. כן, זה אלבום שלם ברוסית, אבל אל תתנו לזה להרתיע אתכם. אתם הרי שומעים סיגור רוס ולא מבינים מילה, נכון? "Half my kingdom" הפותח נפתח בהטעייה משעשעת: גיטרה חשמלית מגרגרת ונוהמת, ואז מפנה את מקומה בהפתעה לעיבוד אירופאי כמעט עממי. באתר המוקדש לזכר דייגילבה אפשר לקרוא תרגומים לכל השירים, ואף לשמוע כמה מהשירים בביצועים המקוריים של יאנקה. שני שירים מהאלבום הזה, יחד עם שיר מאלבומה האחרון והמעולה Placelessness ושיר חדש (!), בוצעו על ידי סימון הנפלאה בסשנים של דייטרוטר. אח, איזה כיף. כבר ציינתי שנהגתי להחליף איתה המלצות קומיקס? [מפ3]
  46. [תודה לפרנק זעתר] באייטיז, לפני שד"ר דרה היה המפיק והראפר שישנה את פני ההיפ-הופ, הוא היה DJ שהכין מיקסטייפים מחתרתיים שהיו חמים יותר ממיאמי בקיץ. אחד הבלוגרים בתחנת הרדיו WFMU נהג לרכוש את הקלטות ההן, ועכשיו הוא מעלה אותן להורדה. הנה הקלטת של 1985, הנה של 1986. [מפ3]
  47. גיליון הסקס הגדול של מגזין היצירה הישראלי A5 יושק בברזילי בת"א ב-23.9 (כניסה חינם!) וכרגיל, DJ verbnine הכין מיקסטייפ (כפול!) לליווי הגיליון או סתם חיי המין שלכם. בחלק הראשון [זיפ, סטרים] תמצאו בין השאר את ברזיליאן גירלז, איי אם קלוט, מאזי סטאר, ליקה לי, בטא בנד, פנדה בר ודיוויד הולמס. בחלק השני [זיפ, סטרים] משתגלים בכיף פריימל סקרים, אמון טובין, פינק פלויד, לו ריד, סנטוגולד, דירהאנטר, בלוק פארטי והכמיקל בראדרז, בסריקה מהירה. [מפ3, זיפ]
  48. [תודה למתן] אם להקת לבנון היא המוגוואי הישראלית (נניח), אז Quiet men festival הם אקספלוז'נז אין דה סקיי מתל אביב. הם עושים פוסט-רוק יפהפה, כמעט נטול התפרצויות געשיות, והם מישראל. ולמרות התצלומים של נופי תל אביב, שירים כמו "Take and leave" הם ביצוע מוזיקלי מושלם לכביש הערבה לפנות בוקר. [חלל]
  49. קומיקאזה, חנות הקומיקס בדיזנגוף סנטר, חונכת אתר מחודש ואני תוהה בקול רם: איך זה שאף אחת מחנויות הקומיקס בארץ לא פתחה חנות מקוונת? תראו מה מוזיקהנטו עשתה למוזיקה העצמאית בארץ (הרבה מאוד, ותמיד טוב). למה בעידן המקוון שלנו צריך לנסוע עד קינג ג'ורג' בת"א או ירושלים כדי לקנות קומיקס בארץ? אכן, בקומיקס וירקות אפשר להזמין טלפונית מהקטלוג באתר, ואני משער בנפשי שגם קומיקאזה מציעים אפשרות דומה. אבל אם אני רואה בשלוש בבוקר קומיקס שאני רוצה? למה לא להקליק? [עברית]

  50. תודה לשיר על התמונה הגאונית הזו

  51. [תודה לשיר] GraphJam, גן עדן לחובבי בדיחות גרפים ותרשימי זרימה. [אנגלית]
  52. עמיר בניון מתראיין לנויה כוכבי, ומזכיר שוב מיהם הגופים הכי בעייתיים בתעשיית המוזיקה הישראלית (רמז: לא הפיראטים). [עברית]
  53. The hawk is howling, האלבום החדש של Mogwai (!!!), להאזנה מלאה בחינם במייספייס שלהם. לעצום עיניים ולצלול. [חלל]
  54. הבלוגר ג'ום בם מהבלוג הכה חביב Culture Bully מראיין את אורי קפלן מהבלקן ביט בוקס. [אנגלית]
  55. [תודה לשלל השולחים] אין מה לומר, קוראי עונג יקרים, אתם מכירים אותי היטב. מודעים יפה לחולשתי לחולצות טי מגניבות, הרעפתם עליי בהמוניכם את הלינק לאתר החדש Please dress me, מנוע חיפוש לחולצות אונליין. אפשר לחפש לפי מילות מפתח, מחיר, צבע (איפה החוּם!) או סתם לקבל חולצה באקראי. למרבה הצער, לו הייתם מכירים אותי באמת הייתם מצרפים למייל עם הלינק גם כמה שקלים, כי אין מצב שאצליח לקנות את כל החולצות המעולות שאני רואה פה. תודה! [אנגלית]
  56. שמוליקץ הפנה את תשומת לבי לראיון נדיר, משונה ומאלף ביותר עם צ'רלי מגירה שפורסם לראשונה ב-2006 באתר אינדי. זה מתחיל תמוה ומשעשע ("כל ניסיון מצדי לענות לך על השאלה הזו עלול לגרום לי להתקף אפילפטי, בכל הרצינות. הנה, אני מתחיל להרגיש קצת מסוחרר") ואז צולל לרצינות תהומית ("אני מוצא את החקירה הפסיכולוגית של דיויד לינץ' בנוגע לשאלות כמו כמות הידע העומד לרשותנו, שאלות של קנה מידה ומכניות מול מודעות כמעוררת השראה ומונה אותו כאחד ממקורות ההשפעה הפועלים עלי. עבורי החשיפה הזו או הגילוי באמצעות קריאתו של הכרוז 'נו איי באנדה' באים לתאר מצב עניינים בו פעילויות מסוימות הן בעלות איכות מכנית. מכאן נגזרות שאלות לגבי זיכרון, מצבי תודעה שונים כמו שינה וחלום אל מול יקיצה ועירות, שאלת הרצון, חופש הבחירה, דמיון ואפשרות קיומה של מודעות"). [עברית]
  57. [תודה לרוזה הגולשת] תמר מלינוביץ', תצטרכי להתאמץ מעט יותר או פשוט להחליף את הכותרת. לשים את אסף אבידן, עמית ארז ויעל דקלבאום במדור שנקרא "לא תאמינו שזו מוזיקה ישראלית"? למה, כי הם שרים באנגלית? נו, באמת. כי אם הרעיון הוא להציג אמנים לא מוכרים, קצת פספסת עם אמנים שנמצאים בפלייליסט הגלגלצי ומוכרים יפה מאוד. אז נכון, השירה באנגלית הפכה תודה לאל לחלק מהשגרה כאן, אבל עד שזה הפסיק להיראות מוזר, באים ומעלים מדור חדש שמדגיש את זה דווקא? אני לא מבין את הרעיון. ניחא, לפחות יש בעכבר אונליין מדור שמביא מוזיקה ישראלית טובה יחסית. [עברית, לא תאמינו!]

  58. ביורק. נראה אתכם מוצאים כותרת שנונה לתמונה הזו

  59. ביורק חונכת קליף חדש לשיר שלה עם אנטוני, "Dull flame of desire" . [וידאו]
  60. ויש שיר חדש לאנטוני והג'ונסונז! את "The great white ocean" אפשר לשמוע רק בקליפ פרסומי (מעפן למדי, האמת) של בית האופנה פראדה. גם לא מדובר בשיר גדול במיוחד, אבל היי, מה לנו כי נלין על שיר חדש של אנטוני? [טיוב]
  61. [תודה לפרנק זעתר] נו, את זה באמת חייבים לראות: Repo! The genetic opera הוא סרט מד"ב\אקשן\מוזיקלי\נואר מטורף בהשתתפות אנטוני סטיוארט הד (ג'יילס!), שרה ברייטמן, פריס הילטון, אלקסה וגה, פול סורבינו ואפילו מישהו מסקיני פאפי! מאן, זה חייב להיות אדיר. גם אם זה גרוע זה יהיה אדיר. הטריילר מעולה. [אנגלית ודברים]
  62. [תודה לבן קלינגר] ניפגש בפסטיבל בנגב באוקטובר? אה, לא אינדינגב, פסטיבל הגיטרה. אמנם דן תורן מופיע בעמוד הראשי, אבל עדיין יש סיכוי שלא יהיה מחורבן! אם אתם חולמים על סולואים רצחניים בלילה, מתאמנים כל היום על גיטאר הירו או לא יוצאים מהבית בלי קייס על הגב, זה הפסטיבל בשבילכם. אמצע אוקטובר, כל הפרטים כאן. והם מחפשים גם צעירים שיעזרו בהקמה ובהפקה. [עברית]
  63. הלייבל סאבפופ חגג לאחרונה עשרים שנה, והאתר הבריטי DiS עושה כבוד וגם מראיין את מייגן ג'ספר על תולדות הלייבל ושאר ירקות. [אנגלית]
  64. [תודה לשיר] מה כוכבי רוק אוהבים לאכול? למי אכפת, תנגנו! [אנגלית]
  65. לאתאיסטים שביניכם, או מנגד למאמינים באל כלשהו, הנה הרצאה שנשא ריצ'רד דוקינס באוניברסיטת ברקלי, על ספרו "The God Delusion" שיצא אצלנו בשם "יש אלוהים?". [גוגל וידאו]
  66. [תודה לנדב] תחשבו על אדם או דמות, אל תגידו לי. חשבתם על… ג'פאר מהסרט של אלאדין! אה לא? שיט. טוב, מי שעושה את זה הרבה יותר טוב ממני הוא המחשב. נסו אותו (אני הצלחתי לנצח פעם אחת). [אנגלית]
  67. [תודה לעידו שחם] מגזין אמפייר דירג את 50 הסרטים העצמאיים הטובים ביותר אי פעם, כשבמקום הראשון נמצא כמובן… טוב, לכו לקרוא. [אנגלית]
  68. אחת השמועות המשמחות ביותר בזמן האחרון טוענת שאת האלבום הבא של MGMT יפיקו הכימיקל בראדרז. נייייייייייס, ויכול להיות אקסטרה-נייס אם הכימיקלים ייזכרו בפסיכדליה האלקטרונית שהם שיכללו לכדי שיא ב-Surrender. [אנגלית]
  69. [תודה לאביב] תמיד רציתם לקרוא את שייקספיר בשפת המקור אבל, נו, לא הבנתם כלום מהג'יבריש הזה שהוא כותב? אל חשש. No fear Shakespeare הומצא בדיוק בשבילכם, ומכיל גירסאות מובנות ומעודכנות לכתבי שייקספיר באנגלית נוחה מאוד. [אנגלית, נוחה מאוד]
  70. The mountain goats מארחים את Kaki King לשיר משותף חדש. [מפ3]
  71. יעל ממליצה על "יכול להיות שזה נגמר", בלוג של כותב ישראלי בשם מינק, ד"ר להיסטוריה תרבותית, שעוסק אך ורק "בסיבות ובהשלכות של משבר הנפט המתפתח". מעניין, ואף כי בדרך כלל אני משתדל להביא בפינה הזו אתרים שמזמינים או מאפשרים פעולה כלשהי (אפילו בצורת תרומה), נראה לי שהאתר הזה חשוב מספיק ולו בזכות הניסיון הכנה שלו להעלות מודעות לנושא שרובנו מתייחסים אליו רק מהצד של "שיט, הדלק ממש יקר". מינק מסתכל לא מעט גם על הזוויות הכלכליות שבכל הסיפור, אבל גם על הסביבתיות והפוליטיות, ובעיקר שואל מה הביא אותנו לכאן, ואיך זה ישפיע עלינו (תשובה: באשמתנו, ויותר משנדמה לכם). [עברית]
  72. [תודה לשיר] עטיפות של אלבומים – קיבלנו כבר בלגו, בשיחזור אנושי, במה לא – ועכשיו, גירסת האוכל הסיני. [פיקסלים, סינית, לגלול]

  73. אומרים את זה "רוטס", מאדרפאקר, כמו "רוץ מפה לפני שאני מתהפך עליך"

  74. אני מת על רוטס מאנובה, הראפר הבריטי הכבד שאף פעם לא מתנגד להרחיב ולגוון את הדגימות והביטים המקובלים בז'אנר עם קצת ניחוחות מהשוק הצבעוני של לונדון – בין אם מדובר בבאסים מרייבים של האנדרגראונד, בתבלינים אקזוטיים מהודו או מהפיליפינים, או בסתם גריים בריטי בסיסי. שלוש שנים אחרי האלבום המעולה שלו Awefully Deep ששמו מתאר אותו היטב, הוא חוזר באלבום חדש בעל השם הנפלא Slime & Reason. שימו ביס ב-"It's me oh lord" וחפשו את הקטע הפותח האדיר "Again & again". ומאנובה מתארח גם הוא בפיצ'פורק (שבוע חזק בפיצ'פורק) ומספר מה הוא אוהב לאחרונה ובכלל. [מפ3]
  75. הכירו את Chris Flew (שם אמיתי, למרבה השעשוע), אמן סקוטי שעושה אמריקנה נאה, והספיק לחמם פייבוריטים של העונג כלורה וירס, הנשיונל ודמיאן ג'וראדו. הוא גם עשה דבר חכם ופנה אליי ישירות במייל וכתב: "הגעתי לבלוג שלך דרך ההייפ מאשין, ואהבתי את האמנים שסיקרת. אני רוצה שהמוזיקה שלי תגיע לבלוגרים שמשקיעים בפוסטים שלהם זמן ומחשבה כמו שאני משקיע בכתיבת והקלטת השירים שלי". גם אם הוא עושה לזה קופי-פייסט, זה עדיין יפה ופשוט וכן. וזה עובד. [אנגלית]
  76. [תודה לשיר] סופר המד"ב רוברט הינליין היה בחור חכם, חכם מאוד, כל כך חכם, שכדי לענות להמוני מכתבי המעריצים שהוא קיבל, הוא פשוט הכין דף עם תשובות אפשריות ואשתו סימנה עבורו את המתאימה ביותר לכל מכתב. היי, זה טוב יותר מהתעלמות. [אנגלית]
  77. Bon Iver מתארחים בפינת הסשנים החדשה של מייספייס, Transmissions, עם עיבודים חדשים ושונים מאוד מהאלבום. איזה שירים יפהפיים. אה, ואפשר גם להוריד הכל! [זיפ, מפ3, וידאו, אודיו]
  78. [תודה לשיר] ראיון וידאו מתוק להפליא עם קאקי קינג המוכשרת כשדה, שמסתבר שמלבד להקליט אלבומים מעולים היא ממש, אבל ממש אוהבת את בוינגבוינג! אז הם חולקים אהבה הדדית אלה עם אלה ויש גם מוזיקה משובחת. [וידאו]
  79. הקלטה עלומה של ג'ף באקלי מבצע לייב את "Three is the magic number" הקלאסי צצה באחד הבלוגים פתאום. שיגעון. [מפ3]
  80. אז סוף סוף אפשר לשמוע את שיר ג'יימס בונד החדש של ג'ק וייט ואלישה קיז, ו… בשמיעה ראשונה הוא בין מצוין לזוועתי, עוד לא החלטתי. מה שכן, הוא בהחלט מכליא בצורה די מדהימה בין הסגנון האופייני לווייט, הסגנון האופייני לקיז, והסגנון האופייני לשירי בונד. קשה להאמין שזה קורה, אבל בחיי, תקשיבו. אחרי שאתגבר על אורגיית הז'אנרים הזו אולי אצליח גם לתת דעה על השיר עצמו. [סטרימינג]

  81. בתמונה: בוב דילן

  82. הארי דין סטנטון התותח מככב בקליפ חדש ל-"Dreamin' of you" של בוב דילן, שיר שגם ניתן להורדה חינמית מהאתר הדילני לרגל יציאת עוד אסופת שירים נדירים. [וידאו]
  83. ודילן מפרסם גם שני שירים – Poems – חדשים בניו יורקר. [אנגלית]
  84. דמיאן ג'וראדו הוא הזמר, Caught in the trees הוא האלבום החדש, מגזין פייסט הוא המקום בו הוא מתראיין, ו-"Go first" הוא השיר שאותו אתם שומעים. [אנגלית; מפ3]
  85. [תודה לפרנק] הכירו את אתר התקליטים הראשון בארץ, אתר המוקדש ומיועד כולו לחובבי הוויניל, הפטיפונים והאבק. החלק של ה"מילון" מכסה חלקים נרחבים ממה שעומד להיות, יום אחד כשאמצא זמן לסיים אותו, בפרויקט "פטיפוניזם" כאן בעונג. [עברית]
  86. המלצת הרדיו השבועית: בלילה בין שישי לשבת, בין השעות 2:00 בלילה ל-5:00 בבוקר, תוכלו לשרוף את סוף הלילה עם ספיישל מטאליכאן – שלושה שעות של מטאליקה בגל"צ לרגל יציאת האלבום החדש, Death Magnetic. דור צח ערך, רותם בן-חמו הפיק, רועי דלמדיגו ערך את המוזיקה וחן אטיאס ישדר. מה קרה, הבנות בגל"צ לא אוהבות דיסטורשן? [גלצ]
  87. המלצת הרדיו השבועית 2: ולבנות גל"צ והעונג שכן אוהבות דיסטורשן (וגם לבנים), קוואמי ירביץ ספיישל פאנק רוק ישראלי ב"הקצה" ביום ראשון בעשר, לכבוד יציאת האוסף punkrock.co.il. [עברית]
  88. [תודה לאורי] MTV מזמינים אתכם לבחור את האמן הישראלי שיופיע בטקס פרסי ה-EMA, פרסי המוזיקה האירופאיים של הרשת שפעם הקרינה קליפים של מוזיקה, אפילו טובה (נשבע לכם, זה קרה!). המועמדים: כהן@מושון, אסף אבידן, שירי מימון, קותימן ואיזבו. [עברית]

  89. עשו את הר.י.ק.ו.ד

  90. את זה שאלבום הבכורה של ג'אסטיס יכול לפצח רחבות ריקודים עד שיישארו מהן רק פירורים שאיש לא יזהה, אני כבר יודע. "צלב" היה אחד מעשרת אלבומי השנה שלי ב-2007, וסביר להניח שהוא מחזיק בתואר הזה גם היום, שנה אחרי. כדי שלא נשכח מהם בזמן שהם מחריבים דיסקוטקים בכל העולם, מפילים עלינו ג'אסטיס פצצה קטנה, חכמה ומרוכזת בשם Planisphère (דג-בבל לא ידע לספר לי מה זה, אבל אולי אתם תוכלו). ארבעה קטעים נטולי שמות (מסומנים רק במספרים 1, 2, 3 ו-"Final"), שבע עשרה דקות של פרנץ'-האוס טהור ועסיסי עם באסים שמנים יותר מחשבון הבנק של השטן. אפשר לשמוע את כל האי-פי הזה במייספייס (יחד עם רימיקס אופייני ל-MGMT), אז תגבירו עד 12 ופוצצו ת'בית. [חלל]
  91. [תודה לרוזה הגולשת] לסת' מקפרלן, האיש השמח שהביא לנו את איש משפחה ואבא אמריקאי, יש סדרת רשת חדשה. הסרטונים הם באורך כדקה, רק שעם הפתיח והקרדיטס, מדובר יותר בפרקים של חצי דקה. או בקיצור: כל הקטעים שאפילו המעברים המאולצים של איש משפחה לא היו אמינים מספיק כדי לשלב אותם בסדרה. [וידאו]
  92. אוקרביל ריבר, שמהאזנה להאזנה אני אוהב אותם יותר, מתארחים בפיצ'פורק ומספרים מה הם אוהבים לאחרונה ובכלל. [אנגלית]
  93. בעזרת מטאפורה פשוטה ומבריקה לכבלים שיכול לכרוך סביבך קשר רומנטי שאתה רוצה לסיים (בשיחת טלפון), טיגן ושרה בנו קליפ חדש ונהדר ל-"Call it off", השיר האחרון, ואולי האהוב עליי ביותר, באלבום המצוין שלהן משנה שעברה, The Con. [טיוב]
  94. דיסק חדש לחואנה מולינה הארגנטינאית (נדמה לי), שיהיה נורא מצחיק וכנראה גם ממש מעולה אם היא תקליט שיר עם ג'ייסון מולינה. את "Un dia" הקצת-מנדנד אפשר לשמוע בכל מקום ברשת בשבוע האחרון, אבל האלבום כולו מעניין יותר ומציק פחות, לטעמי. [מפ3]
  95. תודה לאלעזר, שגרירנו ברשת לענייני לוסינדה ויליאמס, שאוזנו החדה לא פספסה את העובדה שדיים לוסינדה נותנת חמישה שירים להאזנה מהאלבום החדש, וגאד-דיים! אני אוהב אותם מאוד. "Little rock star" התחבב עליי במיוחד. אבל אני חייב להפציר בכן, בנות אמריקנה נאוות: בבקשה פריטי פליז פור פאבור, תפסיקו לארח את אלביס קוסטלו בשירים שלכם. הקול שלו לא נעים בכלל, ונשמע טוב, אם בכלל, רק בשירים של אלביס קוסטלו. [סטרימינג]
  96. [תודה לאביטל] מודעת הדרושים החמודה ביותר אי פעם, לרשת המבורגרים. [פליקר, אנגלית]
  97. [תודה לעמיר] כשהמוטו של חברת הורדות מוזיקה חוקיות היא "We are not evil", אני אוטומטית מחבב אותם. כל האמנים שמוכרים את מרכולתם ב-Magnatune, כותב עמיר, "בלתי תלויים בחברות מסחריות, איכות הקבצים להורדה היא פשוט פנטסטית [mp3, ogg, wav, flac…] ויותר חשוב מהכל, 50 אחוז מההכנסה הולך ישירות לאמן". אם זה לא מספיק, החנות מציעה גם שירות מנויים: תמורת 18$ לחודש, למשל, תוכלו להוריד כמה שתרצו בלי הגבלה. ויש גם שיר חינם מדי יום, ועוד דברים נפלאים. ובכלל, איזה יופי של דבר. זה נראה כמו מודל מושלם לחנות רשת. עכשיו רק צריך איזה מוזיקאי בעל משקל שיקלוט את החנות הזו וישים שם את המוזיקה שלו, היא תעשה כותרות, ויהיו עוד כמוה. [אנגלית]
  98. ג'וד רוג'רס כותב בגרדיאן: הלייבלים המובילים היום את התעשיה הם לא המייג'ור, אלא האינדי. אני מסכים רק במידה חלקית, אבל המאמר מצוין, ורוג'רס הולך לבקר במשרדי דומינו רקורדס וסוקר גם את ראף טרייד ו-XL, שעושים חיל לאחרונה. [אנגלית]
  99. מייסד פנדורה מספר מהם הגורמים שמסכנים את עתיד הרדיו האינטרנטי, ולמה סגירתו תזיק לגורמים האלה עצמם. [אנגלית]
  100. וגם זה קשור: "איך תעשיית המוזיקה בזבזה את הקיץ בפגיעה עצמית". מאמר דעה. [אנגלית]
  101. קליף האריס, מפתח מחשבים עצמאי, החליט לברר אחת ולתמיד למה אנשים מורידים בצורה פיראטית(אררררר!) במקום לקנות את המשחקים. אז הוא פשוט שאל את המורידים "למה?" וקיבל תשובות מכאן ועד קטמנדו, שתקפות גם למוזיקה, סרטים וכל דבר אחר שנגנב פיראטית ברשת. האריס ניסה לשפר את משחקיו ואת אופן הגשתם לקהל על פי התשובות שקיבל, אבל אותנו מעניין האספקט הרחב יותר, הסיבות המגוונות והדרכים האפשריות בהן יכולים מוזיקאים ונציגיהם להגיע לקהל וגם לפרנס את היוצר. [אנגלית]

  102. זוכר כשהיית צעיר? זרחת כמו השמש

  103. ריצ'ארד רייט, שקנה את תהילתו עם פינק פלויד, הלך ביום שני לעולמו. בגיל 65, בדיוק 33 שנה לאחר יציאת Wish you were here, בדיוק 30 שנה לאחר יציאת אלבום הסולו הראשון שלו (זה מסתנכרן בדיוק גם עם הקוסם מארץ עוץ). אני מתבדח אבל זה עצוב, עצוב, עצוב. "לקחו חלק מהילדות שלי, וכרתו אותו בסכין" כותב רזי; "החוליה השקטה והמוכשרת עד כאב", נפרד בועז, "הדבר המדהים ביותר, לטעמי, היתה היכולת של רייט, כקלידן, לגנוב את ההצגה מבלי לגלוש למופעים וירטואוזיים, ולפעמים חסרי טעם. גדולי הקלידנים של הרוק המתקדם נפלו במלכודת הזאת" מאבחן גיא בניוביץ', "כמו אורגן האמונד משתגע, כמו הרטט המתעתע של אדי החום העולים מהכביש, כמו אנחנו והם, כמו מסע אל קצות החלל העמוק שבתוכך, כמו קצף המים שבא לקראתך, כמו המפץ הגדול, כמו יהלום משוגע", נפרד דויד פרץ. "למה שאפחד למות? אין סיבה, צריך ללכת מתישהו" ממלמל מישהו בפתיחה של "The great gig in the sky", המרכבה הגדולה שבשבילי היא תמיד הייתה ועכשיו במיוחד, בזכות כפל המשמעות, גם ההופעה הגדולה שנותן עכשיו רייט לשערי גן העדן, שאת פתיחתם הוא ניסה להלחין בקלידיו פעמים רבות ויש שיטענו שגם הצליח. האגדה מספרת שחברי פינק פלויד הסתובבו במסדרונות אבי רואד וחילקו פתקים עם שאלות כמו "האם אתה מפחד מהמוות?" והקליטו חלק מהתשובות. אומרים שפול מקרטני קיבל את אחד הפתקים. אומרים. מגיבה אחת בבלוג של רזי בן עזר כותבת "אף אחד לא לקח או כרת… מחלות ומוות הן חלק מהחיים, זה קורה לכולם", וזו אמת שאין להימלט ממנה. ובכל זאת, עצוב, עצוב, עצוב. ניפגש בצד האפל של הירח, אה? [עברית]
  104. ומורפלקסיס לא מסתפק בכמה מילים של עצב על לכתו של ריק רייט ומביא את הצלילים עצמם במיקסטייפ ריק רייט אישי שלו. [עברית, מפ3]

שתהיה שבת שבוגי, נערי סיפון!

42 תגובות על “עונג שבת: ארררררר!”

  1. קינג אוף לאון נשמעים טובים. וגם הגרפים מצחיקים. את ג'אסטיס צריך לשמוע עם קצת אלכוהול. אני לגמתי מעט ייין אדום. אחרת זו מוזיקה למעליות (מעליות חלליות ומהירות במיוחד, אבל בכל זאת מעליות). דרך אגב, יום שבת מתחיל ביום שישי בערב. מצידי אפילו עדיף יום שיש בבוקר:)
    אחלה עונג

  2. אביב הגיב:

    עוד לא עברתי על שני אייטמים בעונג וכבר הספקתי להתרעם (והייתי גם מתברק לפני זה אם זה היה אפילו קצת מצחיק) על זה ש-closer של low לא נכנס לרשימת הפלאים שלך.
    ובפרט כששנייה אחרי אתה עדיין מתרגש מההופעה שלהם…

  3. אביב הגיב:

    אה וגם – אני מכיר את הבלונדינית המזוקנת ממבצע סבתא!!
    מעניין לכמה שנים זה ימשיך להצחיק אותי…

  4. Gong הגיב:

    אוי כמה עצוב היה לי בימים האחרונים, הימים הראשונים בלי ריק. חשתי שאיבדתי חלק מעצמי, שהלך לי חבר אף שלא פגשתי אותו מעולם, שהלב שלי מתפוצץ לרסיסם.

    לא ידעתי איך להתמודד עם זה, עם המוות של סיד היה לי הרבה יותר קל, אף אחד לא מבין שזהו באמת זמן אבל בשבילי.

    היה שלום ריק

    נ.ב.
    עונג מצוין לשבת, משפר קצת את המצב רוח עד שהגעתי שוב לסופו

  5. יותם (אחר, מסתבר) הגיב:

    אחלה של עונג!

    אבל תגיד, גיא, שום מילה על הדיסק של רות דולורס וייס?

  6. רוזה הגולשת הגיב:

    אייטם 35 – זה לא סריקת עמודים של קרוב רחוק, זה סיפור גרפי אחר לגמרי של רותו מודן שהיא ציירה בשביל הניו יורק מגזין.
    גיא, אתה דבייייל!

  7. שיר הגיב:

    94 אייטימים. שתהיה לי בריא, בחור. כל הכבוד!

  8. שיר הגיב:

    94 אייטמים. שתהיה לי בריא, בחור. כל הכבוד!

  9. כרמל הגיב:

    אייטם 23

    לא נעים להגיד ,, איך נאמר שם … בוא לא נמצוץ אחד לשני את הזין…

    ובכן הסצינה-בועה שלנו ניזונה מאותם מעט קלוריות כתוצאה מהמציצה ההדדית.

    הבלוג הזה לא חף מפשע.

  10. כרמל. אם את/ה רוצים ללכת להזדיין, אין בעיה ! אבל אולי את/ה יכול/ה לעשות את זה במקום אחר.
    הדבר הכי יפה שיש היום באינטרנט זה הכתיבה על מוזיקה, והפירגון ההדדי בין כותביה. שרק מראה כמה הכתיבה על המוסיקה נעשיית מתוך ההדרת. וזאת בניגוד לכיעור הגדול באינטרנט שזה כתיבה של טוקבקטיסטים ילדותיים ומשועממים, שחושבים שאם הם יגידו משהו מפרגן הם לא יצליחו להגדיר את אישיותם.

  11. יהו הגיב:

    נראה לי שבין כל הבאזז על ההופעות של הברידרז, לואו, רופוס וכיוב' שווה להזכיר ששבוע שעבר הייתה הופעה של אבישי כהן בזאפה. אז נכון, אומנם ההופעה הוקדשה לאלבום החדש שלו שבו הוא שר (ועוד לא החלטתי מה דעתי בעניין), אבל הוא הקים שם תזמורת קטנה עם טרומבון וחליל וזה היה פשוט תענוג.

    בכלל, אחת התובנות שעולה בדעתי בעקבות הקריאה השבועית בבלוג הזה היא שהאינדי הפך למותג (אני בטוח שמתישהו העלת איזה אייטם על זה) ועוד לא החלטתי מה דעתי הסופית בעניין.
    זהו.

    שבת שלום!

  12. תמיר הגיב:

    עונג משובח!

  13. תמיר הגיב:

    עונג משובח!

  14. Inbim הגיב:

    בתגובה לאייטם 53 : ביורק במחווה לתוכי יוסי ?!

  15. המילה אינדי קיימת משנות השמונים. עוד יצחקו עלינו שאמרנו אותה. מצד שני היא קיימת כבר כל-כך הרבה זמן אז אולי בכל זאת היא שווה משהו. בכל מקרה אני חושב שהיא הולכת בקרוב להיעלם, וכבר לא תהיה בעשור הבא. בעיקר בגלל שהיא איבדה את משמעותה כי אין כבר קורולציה בין מוזיקה עצמאית לסגנון מוזיקלי מסויים. מצד שני אינדי זה בעצם מוזיקת שוליים, אלא שהשוליים התרחבו עד מאד בעשור האחרון, והמיינסטרים נעשה צר מתמיד. סופו של תהליך, והתודה לאינטרנט ול..גלגל"צ

  16. כרמל הגיב:

    לא נכון מר גאיחה.
    יכול להיות שאתה מרגיש עדיפות קלה כי פה זה בלוג שלך.
    אבל זה אינטרנט ידידי. אם הטוקבק הזה היה מפרגן לטעמך היית מחבק אותו. אבל בגלל שאתה לא מבין כנראה באינטרנט (על טוקבקיו המכוערים) ענית כפי שענית.

    אני מודיע לך קבל עם ובלוגיו. אתה שותף גם בעצמף למעשה זיון הדדי ומציצה הדדית . בפירוש כך, ולא אחרת.

    מה שאסף אבידן אמר, בפירוש נכון.
    ואם אתה חושב שרק בגלל שאתה בחרת לאזכר , נניח את שני קדר בתדירות גבוהה, אז זה "שוויה" אז אתה טועה. היא מופיעה כאן, ולא הרבה אחרים, שמחוסר/עודף מזלם הם לא מקושרים לכאן איכשהו.
    בכל מקרה, תזכור שאתה חי במסגרת האנשים שקוראים את הבלוג שלך, ואולי הם ואתה עיוורים משהו.
    אני מביא לך איזה מימד חיצוני, שלא לומר חוצני, וכדאי שתדע, ככה, בפינה אחורית של המוח, שיתכנו סטיות כמו שלי.

  17. סטיבי הגיב:

    הגרפים מ-46 נורא הצחיקו אותי.

    ואפרופו דברים חדשים, לבושתי רק עכשיו גיליתי שיצא הדיסק הזה:
    http://www.guardian.co.uk/music/2008/jun/06/folk.shopping

  18. סטיבי הגיב:

    הגרפים מ-46 נורא הצחיקו אותי.

    ואפרופו דברים חדשים, לבושתי רק עכשיו גיליתי שיצא הדיסק הזה:
    http://www.guardian.co.uk/music/2008/jun/06/folk.shopping
    (דמפסי הושמע באולם לפני ההופעה של מוריסי!)

  19. כרמל. אולי כשאתה עונה תשים לב למי אתה עונה?

  20. yaddo הגיב:

    כרמל, לא גיאחה הגיב לך אלא אייל מרדיו פרימיום.

    ועקרונית אני מסכים אתך. במשך כמעט עשור הכתיבה באינטרנט על אינדי ישראלי היא יותר בועה מכל דבר אחר, אבל אולי לאחרונה זה משתנה עם אמנים כמו אסף אבידן, גבע אלון, איזבו ובטח גם אחרים, שפרצו את גבולות המיינסטרים (כלומר, הפלייליסט הגלגלצי). אני לא לגמרי בטוח שיש קשר בין האדיקות שבכתיבה עליהם במשך שנים בבלוגים ובאתרים ליודעי ח"ן לבין העובדה שהם סוף סוף מטפטפים החוצה, אבל העובדה היא שזה קורה.

    אבל כך או כך, זה לא משנה. הבלוג הזה ואחרים, כמו גם אתרים בסגנון השרת העיוור, אינדי, קיוב וכיו"ב, נכתבים על ידי אנשים פרטיים שאוהבים מוזיקה. הם לא באים לשרת את האג'נדה שלך או שלי אלא להניף דגל מסוים בראש חוצות. אם זה מזין איזושהי בועה, ובכן… במקרה הקיצוני – אם כי אני לא מצליח להעלות בדעתי את האופן, אבל ניחא – היא תתפוצץ, ואז מה? מישהו ימות? משהו יקרה? כולנו נבכה על יצוענו בלילות? אם בלוג פרטי כמו זה, שבעליל זוכה להמון כניסות, רוצה לקדם אמנים ישראלים עצמאיים – איפה בדיוק הבעיה?

  21. כרמל הגיב:

    אם ככה, ראשית, אני מתנצל. זה היה נכון אם גיאחה היה כותב לי ככה. לפחות לדעתי, בנושא מהוא אינטרנט וטוקבקים.

    עדיין, העניין של מציצה הדדית, כפי שנכתב באייטם 23 , נוגעת ישירות לבלוג הזה.
    זה אבטיפוס של המושג.

    זה שאנשים פרטיים כותבים זה לא משנה.

    הבעייה בבועה/סצינה היא שאנשים חיים רק את מה שכתוב (על ידי אותם 3 אנשים על אותם 3 אמנים) וחושבים זה העולם. לפעמים קורים דברים. גם ניחוש לפעמים מצליח, זה לא הפרמטר.

    אף אחד לא ימות מזה, הכי נפגעים מזה הם הכותבים עצמם, ואלה שכותבים עליהם … כי הם מאמינים למה שכתוב.

    אין שום פרופורציה למציאות בשטח.
    כלום., ואני כותב את זה כי אני "בא מבחוץ".

    כבר שנה מדברים על בועה/סצינה וכו'. מה נשתנה ? הוא שהיה זה שיהיה, אלא מה … קצת, קצת פרופורציה.

    הבלוג הזה על חוג קוראיו (הרב יחסית והנאמן) , לצערי, מהייפר עצמו לדעת.

  22. נוגה הגיב:

    הקישור לפוסטרים פשוט מצוין!
    ובהקשר המקומי, אני מאוד אוהבת את הפליירים של איטליז. לרוב אלה פליירים של ציורים ויש להם קו מאוד מגניב. אפשר לראות את כולם בצורה מרוכזת דרך התמנות במייספייס שלהם.
    תענוג.

    http://viewmorepics.myspace.com/index.cfm?fuseaction=user.viewPicture&friendID=69440745&albumId=1640154

  23. כרמל חביבי,
    לא בטוח שהבנתי מה אתה רוצה. אבל כל קהילה אינטרנטית היא בועה. השאלה במה היא עוסקת ואיך? גם בעולם בחוץ כל אחד חי בבועה שלו.
    אין גילדה של כותבים אתה יכול גם להצטרף. אתה חושב שיש מוזיקה אחת שמועדפת על השניה, זה תלוי איפה אתה מסתובב באניטרנט, הטעם שלי ושל גיאחה למשל מאד שונה עם שטחי חפיפה משתנים אבל בכל זאת אנחנו באותה "שכונה". יש גם מקומות שכותבים על מזיקה אחרת.
    אתה חושב שיש מוזיקה ישראלית שצריך לקדם והיא לא מקודמת? תפדל..תכתוב עליה.
    אתה גם לא חייב להיות חיובי. אני דווקא מלא ההערכה לאנשים אשר מתעסקים בנושא, במיוחד באינטרנט בגלל שזה ממש בהתנדבות…
    אבל מה שכתבת הוא ברמה של עלבון. טוב כבר התנצלת…

  24. כן, כרמל… בלה בלה בלה בלה… אתה לא צודק, אתה כן צודק, יש משהו בדבריך.. .אין משהו…
    למי איכפת? הייפ או לא הייפ. אני גולש לפה כי זה מענג את שבתי ותו לא… ואני מניח שגם 100 אחוז מקוראי העונג שלא ממורמרים…
    אני אישית לא אוהב ומעולם לא אהבתי את אסף אבידן (יש לו גם שם נורא מרגיז), אבל בכלל לא מפריע לי ש90 אחוז מבנות ארצנו היו שמחות למצוץ את בולבלו הג'ניס ג'ופליני של אבידן, וגם לא מפריע לי שיש סביבו הייפ. זכותם של המהייפפים להייפפ מה שהם רוצים…
    גיא, אתה אדיר.
    גולדסטאר וג'אסטיס אכן עושים את עבודת העונג בשבת.
    תחי האלקטרוניה המשוגעת.

  25. איילון צפון הגיב:

    LOL! בחרתי באקינטור את הדמות של ברט מ"טיסת הקונקורדס", והתשובה של המחשב הייתה שחשבתי על- יובל מנדלסון, הלוא הוא שייגעצ! גדול…

  26. squeaky הגיב:

    "אמנם דן תורן מופיע בעמוד הראשי, אבל עדיין יש סיכוי שלא יהיה מחורבן!"
    אני לא מעריצה של דן תורן, וסביר להניח שאני אפילו לא מכירה יותר מכמה שירים שלו, אבל מאוד צרם לי לקרוא את המשפט הזה.
    האם פספסתי פה איזו כוונה נסתרת? אני לא מבינה מה הערך בהטחת ביקורות כאלה.

  27. אביטל הגיב:

    ג'יימס, אתה אדיר.

  28. גיאחה הגיב:

    ג'יימס, אתה באמת אדיר.

    כרמל, אתה נודניק. בתור מישהו שה"הייפ" כל כך פוגע בנפשו הרכה, אתה מתמיד בצורה מרשימה מאוד בביקור וכתיבת תגובות לעונג שבת ולכתבות שלי בוויינט (קל מאוד לזהות את הכתיבה שלך, בין השאר כי אתה היחיד שמשתמש בפועל "להייפר"). באינטרנטית קוראים לזה טרול, בחיים האמיתיים קוראים לזה נודניק פתולוגי.
    יאדו ואייל הגיבו לך לעניין, ואני לא מוצא סיבה להוסיף לדבריהם כי הם אני מסכים איתם לחלוטין.

    אגב, ספציפית לעניין אסף אבידן – בועה או לא, הייפ או לא, מציצה הדדית או לא, זה לא משנה את העובדות, ואלה הן: בלי חברת תקליטים גדולה מאחוריו, וחודשים לפני ההייפ התקשורתי והפלייליסט והכל, אסף אבידן מכר אלפי עותקים, פי כמה ממה שאמני אינדי בכלל מדפיסים בארץ.
    וזה לא קרה בגלל הייפ או בלוגים או בועה, זה קרה כי הבחור מוכשר בטירוף וקרע את הארץ בהופעות במשך שנתיים והקהל שלו גדל מעצמו, מפה לאוזן. התקשורת (כמו במקרה היהודים) עלתה על הרכבת הרבה אחר כך. אני לא מוצא את עצמי שומע את האלבום שלו יותר מדי כי באופן אישי הוא לא נכנס לי ללב, אבל אי אפשר (או קשה מאוד, או צריך להיות מניאק כדי) לא להעריך את ההישג העצמאי שלו.

    סקוויקי – אני לא אוהב ולא נוהג להשמיץ אמנים, אבל בעיניי דן תורן לא טוב במה שהוא עושה, ואני מתאפק מאוד במילותיי. הוא לא כותב שירים טוב, הוא לא מלחין טוב, הוא לא זמר טוב, ובשנים האחרונות הסתבר לי שהוא גם לא שחקן טוב (ואם לשפוט על פי הופעותיו ב"נרגנים", הוא גם חתיכת נודניק מעצבן בחיים האמיתיים – בניגוד לנרגנים אחרים בסדרה שחושפים גם חן, שנינות ותבונה דרך הנרגנוּת שלהם).
    ייתכן שיום אחד אפגוש אותו ובשיחה אחת על כוס מיץ דעתי תשתנה. בינתיים, על פי החשיפה שלי אליו במהלך חיי, אני ממשיך להחזיק בדעתי השלילית ולהעביר תחנה כשמתחיל עוד שיר מעפן שלו.

  29. יוסי הגיב:

    גיא והעונג המעולה שלום.
    התפלאתי שאין שבריר של איזכור של דיפ פרפל …וכי מדוע ולמה?
    בכל מקרה הייתי בהופעה ביום רביעי..
    הופעה נפלאה, הנגנים מצוינים לכל נגן היה סולו יפהיפה , האוירה השירים כיף אדיר.לא ביצעו בהופעה 3 מהלהיטים הגדולים שלהם,ציילד אין טיים, ללניה ,אפריל, אבל הם כל כך טובים ונטולי פוזות. למרות הותק שלהם רואים שהם נהנים להופיע וגם הקהל נהנה איתם מאוד.

  30. מניאק תקרא לחברים שלך!

    והנה, רק בגלל שאתה לא מפנק את הקוראים שלך בעונג למרות שאני שלחתי לך את זה כבר פעמיים.
    תופעת טבע נדירה "הילד-סבתא" בראיון אצל ירון לונדון (אמיתי לחלוטין!):
    http://www.youtube.com/watch?v=Gwo_cDTM68s

    הילד-סבתא ואמא שלו, 30 שנה אחרי בראיון אצל בילי מוסקונה-לרמן (תגיעו לקטע של האוננות לפני שאתה משתעממים ומכבים):
    http://www.youtube.com/watch?v=lky7rCeluEE&feature=related

    פרסומת חדשה ל-TOSHIAB
    http://www.flix.co.il/tapuz/showVideo.asp?m=2840722

    בברכת "כאן גרים הורים שמרביצים נורא את הילד שלהם"

  31. דונה הגיב:

    איזה "חוטם" משובח.חוש ריח מופלא,רגישות ומקצועיות אין קץ.עוצו רוצו וקראו !

  32. שירה ז. הגיב:

    הייתי שמחה להצביע לאין-טי-ווי אבל משהו מאד מרגיז מתרחש שם באתר – אי אפשר לראות איזה קליפ של כל הרכב יהיה מועמד. זה מרגיז מכיוון שאני מנסה לבחור "חכם" – מתוך שלושה מועמדים אפשריים בעיניי (נחשו מי) אעדיף לבחור בזה שאשכרה יהיה לו סיכוי לזכות.
    כלומר- אני אוהבת מאד את איזבו, אבל הקליפ המועמד (שכן הצלחתי לראות, כמו גם את זה של כהן@מושון) אינו מוצלח לדעתי, וכידוע הערוץ הזדוני מתחשב בעיקר בחיצוניות ולאו דווקא באיכות המוזיקה, ובעיניי הסיכוי של הקליפ הספיציפי הזה לזכות נמוך למדי (מי זוכר את קטסטרופת "לבן בחלום שחור" – [אגב דן תורן] קליפ תמוה וחסר סיכוי שייצג אותנו אי שם בשנות התשעים? לי היה ברור כבר אז שבנות ללדין או איך שלא קראו להן עם הקליפ הדבילי האופייני לאותה תקופה יוכלו לייצג אותנו בהתאמה לרוח הדברים דאז, אבל לא משנה).

    מישהו יודע איזה שירים אמורים לייצג את מי?

  33. אביטל הגיב:

    בנוסף, אסף אבידן הוא אדיוט רציני.

  34. עידן הגיב:

    בהחלט מגה-עונג, שאפו

  35. תמר מלינוביץ הגיב:

    הייתי אולי טורחת להסביר לך באריכות שלא אני זו שבחרתי את נושא, או שם המדור שלי בעכבר אונליין, שיש דבר כזה עורכים, שדורשים ממני להכניס לפחות אמן מוכר אחד בשבוע ושבאופן כללי המדור מכוון לקהל הרחב ולא למומחי אינדי.
    אבל אתה יודע מה? ממש לא מזיז לי מה אתה ושכמותך חושבים על המדור שלי. גם ככה אתה לא בדיוק קהל היעד שלו.
    הכי טוב שאתה תמשיך לכתוב לקהל האנין שלך, ואני אמשיך לחשוף אמנים כמו לדג'לי ולמוס למוס לקהל הרחב, וכולם יהיו מרוצים.

  36. מעיין דר הגיב:

    🙂
    תודה על הקישור.
    מוזמן לבקר כאמור..

  37. תמר מלינוביץ הגיב:

    מתגובתי הקודמת נשמטה הכותרת "לו היה אכפת לי ממה שאתה חושב עליי".
    וזה הזמן להוסיף שאין לי שום דבר אישי נגד גיאחה או בכלל, פשוט לא מובנת לי ההשתלחות המיותרת והלא מוצדקת באנשים שכל פשעם הוא כתיבה על מוזיקה טובה לקהל רחב, בעיקר כשהיא באה מצד מישהו שבעצמו כותב בוואינט.

  38. נסט הגיב:

    הייתי מנסה לשמוע את אסף אבידן, אבל הוא הוציא לי את החשק עם המשפט הזה על כך שאמנים וחיילי שמשרתים בקרבי עומדים על אותה סקאלה.
    מצד שני, יכול להיות שזה בגלל שהוא מזכיר לי בצורה חשודה את הבחור הלטיני עם הכובע מפרויקט מסלול.
    מי יודע.

    חוץ מזה, רק רציתי לציין שיש חנות ירושלמית נחמדה שמוכרת קומיקס ומגזינים שונים בשם "עולם הירחונים של ג'ו" והיא שוכנת בתחנה המרכזית. יש לה גם סניף בדיזנגוף סנטר(למען הסר ספק, אין לי קשר לחנות וזו לא יח"צנות. סתם, שתדעו).

  39. גיאחה הגיב:

    תמר – צודקת, ואת הביקורת שלי ראוי שאפנה לעורכים שלך ולא אלייך, כי מה שנראה לי מוזר במדור הוא עצם הבחירה המערכתית להתעסק באמנים ששרים באנגלית דווקא עכשיו, אחרי שזה סוף סוף הפך למשהו שמתקבל בקהל הישראלי כבחירה מוזיקלית לגיטימית ולא משהו שצריך להבדיל או לייסד בשבילו מדור נוסף. אבל את צודקת, כל עוד כותבים על מוזיקה טובה לקהל רחב זה מבורך, אני סתם קוטר קטנוני.

  40. תמר מלינוביץ הגיב:

    בדיוק היום היה לי דיון די ארוך בסוגיה הזו עם ידיד שלי.
    אמנם לא אני הגדרתי את תחום העיסוק של המדור, אבל אין לי בעיה רצינית עם ההגדרה הזו. קודם כל, לא כל הקהל הישראלי רואה את הכתיבה והשירה באנגלית כבחירה מוזיקלית לגיטימית. עובדה שזכיתי למספר טוקבקים בסגנון "מה יש, עברית כבר לא טובה לכם?!". שנית, הרבה אמנים ששרים באנגלית זוכים לפחות הזדמנויות ופחות חשיפה. לדוגמא, לפני מספר חודשים היתה בחדשות ערוץ 1 כתבה על הסצינה הבאר שבעית, שרואיינו בה רק אמנים ששרים בעברית. מקורותיי בסצינה מסרו לי שלא מדובר במקריות, כי אם במדיניות מוצהרת.
    מבחינה עקרונית, אני מסכימה איתך – לא צריך להיות הבדל בין ההתייחסות למוזיקה ישראלית בעברית להתייחסות למוזיקה ישראלית בכל שפה אחרת, ולא צריך להכניס אף אחד ל"גטו" כי הוא שר בשפה זרה.
    אבל בשטח, המוזיקה העברית באנגלית עדיין נתפסת באופן שונה אצל ישראלים רבים.
    וברמה הכי הפרקטית – זה לא כזה משנה לי. ההגדרה הזו מאפשרת לי לכתוב על הרבה מאוד אמנים, שבאים מז'אנרים שונים ומגוונים, ויותר מזה אני לא מבקשת.

  41. ShoeGazer הגיב:

    אני היחידה שחושבת שקינגס אוף ליאון קצת יותר מדי פרודוקטיבים? החברה לא מפסיקים להוציא אלבומים חדשים.
    אני עדיין מעכלת את Because of the Times והנה יוצא לו אלבום חדש.

  42. rosa's baby הגיב:

    "לשון חומצית" של ג'ני לואיס פשוט מצויין, איפה היא התחבאה לי עד עכשיו?
    היא ממש שומרת על איפוק לאורך כל השיר שלא להפוך את זה לשיר גוספל מלא בזמרי יום ראשון של כנסייה.
    שיר מצויין ללא כל ספק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *