21 ביוני 2008

עונג שבת: מסורתי ומסתורי

"מעולם לא הסתכלתי על שירים כעל טובים או רעים, אלא רק כעל סוגים שונים של טוב" – בוב דילן, "כרוניקות"

  1. אין כמו נסיעות ארוכות כדי לטבוע במוזיקה. יש לי זמן, אין לי שום דבר אחר לעשות (לי אישית גם קשה לקרוא באוטובוס, למרבה הצער, כי שני הספרים שאני קורא עכשיו מעולים), העיניים שלי בוהות בנוף או נעצמות – וכל החושים שלי מתקהים עד שמה שבתוך האוזניות הופך להיות כל עולמי. ריכוז מוחלט במוזיקה. כשאני בבית קשה לי להפסיק הכל ולכפות על עצמי ריכוז כזה. ביום שלישי נסעתי לרעננה ואחרי פלירטוט קצר עם פולק נעים, הריצה על תיקיות ה-iRiver שלי הביאה אותי אל Odelay של Beck, שלמען האמת לא שמעתי כבר שנים. שיר אחר שיר נזכרתי כמה האלבום הזה, שיצא ב-1996, מעולה וחדשני גם היום, במידה רבה. באלבום הזה יש כמעט הכל: גיטרות קאנטרי, ביטים של היפ הופ, גרוב של Fאנק, גישה של רוק, נויז, פופ סבנטיז, מוזיקה מקסיקנית, פסיכדליה, אוונגארד בעטיפה של פופ ולהיפך. הוא נחשב חשוב כל כך כי אף אחד לא עשה את הדברים האלה בתקופה ובכישרון שבה בק עשה אותם. איכשהו, הסלט הבלתי-אפשרי הזה מצליח להיות עד היום בעיטה מרעננת בהגדרות המוזיקליות שלנו ובציפיות שלנו מהמוזיקה שאנחנו מכירים. זה אלבום שאפשר לשמוע את ההדים שלו בעשרות אלבומים שנוצרו מאז ועד היום. ומה לעשות, לצד "The New Pollution" המושלם, "Lord Only Knows" הנהדר ו-"Devil's Haircut" הממכר (בין השאר), שיאו הנשגב של האלבום היה ונשאר "Where it's at" – קלאסיקה מיידית של תרבות אלטרנטיבית, שמזכירה בחמש וחצי דקות – ורגע לפני אלבום חדש ומבטיח – את כל הדברים שבק הנסן יכול לעשות בלי להזיע. תנו לו רק שני פטיפונים ומיקרופון (או, במקרה הזה, אולפן מלא כלי נגינה ואת הדאסט בראדרז). [מפ3]
  2. [תודה לספי] DJ Q-Bert, מהטרנטייבליסטים הטובים בעולם מגיע למועדון הברזילי ב-4 ביולי! גדול מהחיים. לא מצאתי אייטם באתרי החדשות אבל באתר של הברזילי תוכלו למצוא את האירוע תחת "מסיבות", כי זו בהחלט סיבה לאחלה מסיבה. [עברית]
  3. Deep purple מגיעים לארץ, ויופיעו ב-7 וב-8 בספטמבר בהאנגר 11. יאי? [עברית]
  4. אז לאונרד כהן מגיע לארץ או לא? [עברית, ממש כאן]
  5. כתבי מוזיקה יקרים, בבקשה תתאפקו. אולי קשה להתאפק עם הפליטה המוקדמת אבל זה בהחלט ישפר את האמינות הכללית שלכם בעיני הקוראים: תודיעו לנו על הופעה רק כשהיא סגורה סופית, בסדר? כל כותרת שמתחילה במילה "מסתמן" – תשאירו במגירה עד שזה יהיה "ההופעה סגורה והחל ממחר אפשר לקנות כרטיסים", בסדר? אנחנו יודעים שיש בארץ הרבה מפיקים, ושהם נמצאים בהרבה מגעים עם הרבה אמנים. מהניסיון שלנו, הודות לפליטות העבר שלכם, אנחנו גם יודעים שאחוז גבוה מאוד מהמגעים האלה נגמר בשום דבר, מה שמסב לנו מפח נפש, למפיקים שם רע, ולכם טוקבקים של "יאללה יאללה, גם אמרתם שהרולינג סטונס יבואו". אני יודע שהדחף והפיתוי לפרסם משהו לפני כל המתחרים הם גדולים, ושהמפיקים נושפים בעורפכם עם "סקופים" ומשתמשים בכם כדי להרתיע את מתחריהם. אבל באמת שזה לא מעניין אותנו, הקוראים. תפסיקו לשחק לנו ברגשות ובציפיות, כי אתם מתחילים להישמע כמו חבורה של ילדים שצועקים "זאב". [עברית, אייטם נוסף בעניין אפשר למצוא בפינת "המוזיקה החדשה"]
  6. ואם אנחנו עוסקים כבר בספקולציות, בואו נקרא לילד בשמו: הנה שמועות. מדונה ב-12 בספטמבר, מטאליקה באוקטובר (רוקטובר?), ניל יאנג באוגוסט, ניק קייב, רדיוהד בסוף ספטמבר, ומה שמעתם עוד? ספרו בתגובות ונעשה אוסף של שמועות שאולי יתממשו ואולי לא. [אין לינק לשמועות]
  7. אחד הלייבלים הכי שווים בארץ, Hi-Fiber, שפעמים רבות נשכח בגלל שהוא לא מתעסק באינדי רוק או פולק או כל אלה אלא בהיפ-הופ וPאנק מצוינים (עם אמנים כמו הפרברים רפיוג'יז, PR Troopers, ביט 69, לוקאץ', Man alive, פלד ואורטגה, Cuban B ואולי עוד) – מפנק באוסף בי-סיידז וגרסאות נדירות להורדה! המרענן הרשמי של קיץ 2008 הגיע, שתו אותו לרווייה עד שינזל לכם על החולצה. [זיפ]
  8. קפה דל מרציאנו הוא לא אוסף צ'יל-אאוט חדש אלא בלוג מוזיקה ישראלי שמתהדר בלא פחות משלושה כותבים קבועים. הכישרון והטעם הטוב כבר שם, עכשיו לכו להציף אותם בקוראים. [עברית]
  9. והכירו גם את Three O'clock Blues, בלוג המיקסטייפים של נועה שנראה מבטיח מאוד על פי ההתחלה, עם תערובת טובה של ישן וחדש, אלטרנטיבי ומיינסטרים, לועזי ועברי. הייתי ממליץ לספק גם לינק להאזנה רציפה לכל המיקסטייפ, אולי דרך iCast או נגן פלאש שיאגד את כל המפ3ים ברצף. [עברית, מפ3]
  10. אחרי ש-Stereogum פתחו את Videogum, האייפוד הרעב לא נשאר חייב ופתח את הווידאו גרגרןבלוג שיתופי מצוין על סרטים, קטעי וידאו רשתיים, טלוויזיה ומי יודע מה עוד. קדימה, תריצו אחורה. [עברית, מלא טיוב]
  11. עינב שיף בכתבה המוצדקת של השבוע: לא יעזור כמה אמנים טובים יביאו לנו מחו"ל, עדיין אין כאן מועדון הופעות ראוי שמתאים לאמנים כאלה: "יש עוד מספיק זמן לתקן ולהבין שהמחיר של הופעת חו"ל במקום לא מתאים הוא לא רק נזק נקודתי, אלא טראומה עתידית של ממש (מי שומע את הזיווג המילולי "אייר" ו"האנגר 11" ולא בא לו למות?)". [עברית]
  12. בספר של אוטום דה ויילד על אליוט סמית', דה ויילד מתבדחת עם כריס וואלה על כך שהוא יוציא אלבום של השירים שהוא אף פעם לא הקליט, והיא תוציא ספר של התמונות שהיא לא צילמה. היא יכולה לוותר על הספר ופשוט לקפוץ לאתר הנהרד Unphotographable – כל הדברים שהצלם מייקל דיוויד מרפי ראה ואמר "שיט! למה אין לי כאן מצלמה!" (דפדפו לאחור בעזרת "past"). חבל שהוא לא הפך את זה לבלוג פתוח. [אנגלית, טקסט בלבד]

  13. הכל התחיל כשחבר פיצח במקרה את הצופן על דלת הארון

  14. [תודה לעידו] משפחה ניו יורקית עשירה בצורה מפחידה שכרה מעצב פנים מוכשר במיוחד, שיעצב מחדש את הדירה הענקית שלה. כשהשיפוצים הסתיימו והמשפחה חזרה לביתה, היא גילתה דבר-מה מוזר, שהוביל אותה למשחק חפש-את-המטמון מבריק ומפעים ברחבי הבית עצמו, כולל קודים לפיצוח, מגירות סודיות, פאנלים שזזים ועוד שלל הפתעות. נפלא. לקצרי הרוח, מומלץ לקפוץ ישר לתמונות עם ההסברים. [אנגלית]
  15. עינב שיף מבקר ב"העיר" ארבע הבטחות נשיות למוזיקה ישראלית איכותית: תמר אפק (מהלהקות "אד" ו"קרוסלה", ויוזמת הפסטיבל "חוצמזה"), אונילי המלכה, עלמה זהר ודנה גרובר. [עברית]
  16. [תודה לשיר] עכשיו קל מתמיד לצייר בעצמכם ציור של פיקסאו. [פלאש]
  17. He's on fire! קונור אוברסט, כמובן. הוא תמיד היה יוצר פורה אבל תראו מה הוא הספיק בשלוש השנים האחרונות בלבד: שלושה אלבומי אולפן, אי-פי אחד, אוסף שירים נדירים ואלבום הופעה חיה – וזה לפני שנזכיר את כל השירים בהם הוא התארח – וכבר באוגוסט הקרוב מגיע אלבום חדש והפעם תחת שמו ולא תחת הכינוי "ברייט אייז". על האלבום שמענו כבר לפני כמה חודשים אבל עכשיו אנחנו סוף סוף מקבלים טעימה והיא באמת טעימה מאוד. "Souled out!!!" הכה-מומלץ ו-"Danny Callahan" ניתנים להאזנה באתר של אוברסט ומבשרים טובות על האלבום המתקרב. [אנגלית, סטרימינג]
  18. [תודה לאביטל] זוכרים את תחרות הרימיקסים ל-"Nude" הנפלא של רדיוהד? ג'יימס יוסטון, אחד המשתתפים לקח את הרעיון כל כך רחוק, שאני בטוח שאפילו רדיוהד עצמם ישבו והשתאו. הנה "Nude", כפי שהוא מנוגן על ידי מדפסת ישנה, סורק, הארדיסקים וטלוויזיה ישנה . מדהים, וכדאי להריץ ל-1:05 אם לא בא לכם על הצפצוף הפותח. [וימאו]
  19. [תודה לשיר] 56 סוגים שונים של גיקים, מאוירים. איזה סוג גיק אתם? [פליקר]
  20. [תודה לאלית] ראיתי את הקווסט היפהפה של הפוליפוניק ספרי כבר לפני איזה שנה-שנתיים (ואף פירסמתיו בעונג), אבל רק כשאלית הסבירה לי איך לעזאזל משחקים בו ("תתחיל בללחוץ מלא פעמים על קוצי הקקטוס, מה שיזיז את הצב…"), הבנתי. המטרה היא לסייע לאנשי הלהקה הקטנטנים לצאת מכל שלב – יש שלושה או ארבעה כאלה. בסוף הצלחתי וזה היה ממש כיף ואפילו לא נורא קשה! [פלאש]
  21. זה נכון שעברי לידר הפסיק להיות טוב/מעניין כבר לפני שני אלבומים (יש יאמרו "מעולם לא", אבל הם סתם סנובים), אבל זה עדיין מגניב שאמן מצליח בסדר גודל שלו נותן את הסינגל החדש שלו להאזנה מלאה והורדה חינמית (!). הלוואי שהוא יצליח להכתיב סטנדרט. [עברית, סטרימינג, מפ3 אחרי הרשמת מייל]

  22. מה אתה מתחבא, דבנדרה, אנחנו רואים לך (את הקעקועים)

  23. [תודה לרוזה הגולשת] אם נהניתם כמוני מהאלבום האחרון של דבנדרה בנהארט ואתם רעבים לעוד, הנה הפתעה: דבנדרה בנהארט וגרג רוגוב, המתופף של להקת Priestbird, הקימו את להקת Megapuss! בנהארט מספר שהלהקה קמה כבדיחה, והשניים רק המציאו שמות לשירים. אבל פתאום הם מצאו את עצמם כותבים שירים ועכשיו הם מתכוונים להקליט אלבום שלם. שניים מהשירים אפשר כבר לשמוע במייספייס, ואחד אפשר להוריד אצל פופטארט. רואים למה אני כל כך אוהב את דבנדרה? יש לו המון כישרון ואף לא עכבה אחת. [חלל]
  24. אחרי שהפיק אלבומים לסגול 59 והדרה לוין ארדי, ועבד עם כל העולם מהדג נחש ועד שלומי שבן, הגיע הזמן שג'וני הקטן יוציא אלבום משל עצמו – כמפיק, מלחין, כותב, מבצע ומה לא. גם פה הוא מגובה בסוללת כוכבים: שבן, ארדי והסגול, פורטיס, מוקי, יוזלס איי-די, יוסי פיין, סאבו וקותי, כהן@מושון, אבישי כהן ואחרים. שיר ראשון, "בלילה בחלום", אפשר כבר לשמוע ביינט. אה, והוא רק בן 17. [יינט]
  25. "You're not easy to love" הוא לא בדיוק המשפט שהייתם רוצים לשמוע מיקיריכם, אבל אולי זה כן שיר שתרצו לשמוע מלהקת missFlag הישראלית והמצוינת, שעושה מוזיקה של קולדפליי טוב יותר מקולדפליי (בטח עם Viva la vida המעפן הזה). [מפ3 חוקי!]
  26. [תודה לרוזה הגולשת] ואם כבר בקולדפליי עסקינן: האם מרטין וחבר מרעיו גנבו לחן מלהקה קיקיונית בשם Creaky boards? ייתכן, אבל זה עדיין לא תירוץ לאלבום החדש והמבאס. [טיוב]
  27. Stricken City הלונדוניים עושים רוק ניו וייבי ופופי שקרן או שומעת כשיש לה מצב רוח טוב, ויש להם גם סולנית טובה שהופכת את כל הסיפור להרבה יותר מושך. שירים כמו "Tak o Tak" יכולים לתפוס הרבה מאוד זמן מסך ב-MTV2 (עליו השלום, אם אתם מצופי הלוויין). באתר הרשמי אפשר להוריד EP מצוין בן שלושה שירים תמורת המחיר הצנוע של כתובת המייל שלכם (פרנואידים? אפשר גם להמציא כתובת מייל), ובחלל אפשר לשמוע עוד שיר או שניים. [אנגלית, זיפ, חלל]
  28. [תודה לגיא] לכל להקה יש שאיפות וחלומות: למלא את המועדון, למכור מלא תקליטים, להגיע לראשי המצעדים, להשיג את הבחורה היפה שעומדת ליד הבמה. אבל מעטות הלהקות שאשכרה מגיעות לחלל. קלקסיקו הגיעה, במובן מסוים, כששיר שלה נבחר להיות השעון המעורר של האסטרונאוטים במעבורת דיסקברי. את השיר הנבחר, "Crystal Frontier", אפשר גם להוריד בחינם, זמנית (הוא היה אמור לרדת כשהמעבורת תנחת, אבל כנראה שכחו להסיר אותו שם, לשמחתנו). [אנגלית; מפ3]
  29. אסף אסולין, שביים גם את הקליפ ל"הומור" של שלומי שבן, עובד עכשיו על "המונסון של ירושלים", סרט אנימציה קצר בסטופ-מושן בכיכוב… איש לגו קטנטן. השיר המעולה של פטריק ווטסון בטריילר רק מוסיף לו נקודות טובות. [וימאו]
  30. המונטריאול גאזט מראיינים את ג'ונתן מייבורג מ-Shearwater, שהאלבום שלה Rooks כל כך יפה שבא לי לכתוב ממנו ספר כישוף. [אנגלית]

  31. אין דבר העומד בפני הרצון מלגו והנה המקור

  32. [תודה לניר] תמונות מפורסמות מההיסטוריה משוחזרות בעזרת אנשי לגו. סוויט. [פליקר]
  33. גיטריסטים, הכירו את הגיטרה שתשנה את המוזיקה: Moog Guitar. העתיד לא יישמע אותו הדבר. [עברית, טיוב]
  34. [תודה לרוזה הגולשת] בארכיון סטיבן ספילברג אפשר למצוא סרטון שמראה את תל אביב של 1938. מדהים לראות כמה הרבה השתנה, ובעיקר כמה מודרנית נראית תל אביב כבר ב-1938 (ובצבע!), עם בניינים יפהפיים, סככות צבעוניות, עמודי חשמל ענקיים לאורך הדרך. [וידאו בדפדפן]
  35. Bon Iver מגיע לבלוגותק ומשאיר אחריו וידאו של הופעה פרטית שאפשר גם לקחת הביתה (וגם לצפות בפורמט HD). [וידאו]
  36. ו-Spoon התארחו באולפן של Daytrotter והשאירו אחריהם ביצועים לארבעה שירים, ביניהם אחד שלא יצא באף אלבום. [אנגלית, מפ3]
  37. לא רק ש-Mercury Rev לא מתים, הם מוציאים שני אלבומים ב-29 בספטמבר! ולא רק שהם מוציאים שני אלבומים, השני מביניהם יינתן להורדה בחינם! נחשו לאיזה מהם יקשיבו יותר. [אנגלית]
  38. קנדי תוהה למה היא לא מצליחה להתלהב מ-Last.fm כמו כולם. [עברית]
  39. הידד! ניק קייב מאשר את תכנונו (או אילתורו היחסי) של אלבום שני ל-Grinderman. [אנגלית]
  40. [תודה לגרבולון] הא! הנה טריק שיכול לשמש אותי נהדר בעבודתי כבלש פרטי: איך להעלות קבצי מפ3 כתמונות בפליקר? כן, אפשר פשוט להחביא אחד בתוך השני, ואיש לא ידע. פשוט וקל. [אנגלית]
  41. גיליון דיגיטלי חדש של Paste לקריאה חינמית! והפעם כתבת שער עם My Morning jacket, חנויות התקליטים הכי מגניבות בארה"ב, איימי מאן, הרקונטורז ועוד אמנים, וכמובן הטורים המשובחים, ביקורות הספרים, הסרטים והמוזיקה – והאוסף החודשי להאזנה חינמית. ככה עושים מגזין. [אנגלית]
  42. "מעטים הם אמנים. המתרגמים המצויים הם בעלי מלאכה, שעושים עבודה טכנית", אומרת מתרגמת הספרים המעולה רנה ליטוין, בכתבה בכלכליסט על איכות תרגום הספרים בארץ, ועל ריבוי התרגומים הגרועים כאן. ברור (לי, כמתרגם בעצמי) שקמצנות מצד הוצאות לאור מביאה למתרגמים פחות טובים ולתרגומים פחות טובים. מה שמעניין אותי לדעת ולא מצוין כתבה הוא האם המצב שונה בארצות אחרות? נראה לי הגיוני שלצד תרגומים משובחים (נילי מירסקי, דורי מנור, שמעון זנדבנק ואחרים) יהיו תמיד גם מתרגמים בינוניים ומטה. "בסופו של דבר, אלה חסרונות הכלכלה החופשית" אומרת המתרגמת שרון פרמינגר. [עברית]

  43. איולסטרציה: להקת רובוטים

  44. It's music made by freaking ROBOTS! [מייספייס, וזה מלחיץ]
  45. לא מזמן, בשיטוטיי השבועיים בחיפוש אחר אייטמים מעניינים לעונג, נתקלתי באיזו רשימה של "Two hit wonders". היא הייתה די טיפשית ושרירותית, כך שהנחתי אותה בצד. לעומתי, סוזן וגה לא הצליחה להניח אותה בצד, בעיקר בגלל שהיא מופיעה בה. בבלוג המשובח של הניו יורק טיימז היא מספרת איך מסתדרים עם הלהיטים, איך היא כתבה את "Luka" ואיך זה השפיע – לטובה ולרעה – על הקריירה שלה. [אנגלית]
  46. [תודה לקסטה] שכותבת: "ישנם הרבה סקפטים לגבי התחממות כדור הארץ, והרשימה הבאה ממיינת את כל טיעוני הנגד בצורה מסודרת ועונה על כל טיעון, אחד לאחד". האם אתם ספקנים או משוכנעים? [אנגלית, מישהו צריך באמת לתרגם את זה]
  47. Arcade Fire שמו את סצינת המוזיקה של מונטריאול על המפה, או לפחות על מפת האייפודים, כשהתפוצצה ב-2004. אבל איך נראית הסצינה פוסט-ארקייד-פייר, ואיך זה קשור לסיפורים של סיאטל, אומהה, וערים אחרות? והכי חשוב – איזה להקות שוות אתם מפסידים בגלל שהתקשורת עברה לחפש עיר-הייפ אחרת? [אנגלית]
  48. ביבר והחבר'ה היא קבוצת האנשים שאחראים לקליפ הקורע והכה-מוצדק "ראפ ישראלי זה Krap" (שמתקרב ל-200,000 צפיות, הישג כביר במושגים ישראליים), ועכשיו הם חונכים ערוץ משלהם בפליקס עם שלל פרודיות על סדרות, פרסומות, וכל הבא ליד. שווה לרסס ולו כדי לא לפספס את הפרודיה המעולה על באטמן כסרט של זאב רווח! תנו להם בקליק, זונות! [פליקס]
  49. ברי המזל שיבקרו באחד מהמופעים של פרל ג'ם בסיבוב הקרוב שלה יכולים לרכוש לעצמם מזכרת דרך האתר הרשמי – הורדה או דיסק צרוב לפי הזמנה של ההופעה בה היו (או כל הופעה אחרת בסיבוב, אם ירצו). הסיאטלים הזקנים יודעים איך לשמור על הקהילה המכורה שלהם, וזה חכם ויפה. [אנגלית]
  50. המלצת הרדיו השבועית: אסף גברון הראשון במעלה, שתרגם את ספרי ג'ונתן ספרן פויר (ואחרים) וכתב את "תנין פיגוע" ו"מובינג" (ואחרים) והוא גם חבר ב"פה ובטלפיים", יגיע לאולפנה של עידית נרקיס בקול הקמפוס, ביום ראשון ב-18:00, וישמיע יופי של מוזיקה. אל תחמיצו (את התכנית) פן תחמיצו (כמו חלב). [עברית]
  51. [באדיבות סטיבי] בקליק אדיב והולנדי אחד תוכלו לצפות בסרט You may need a murderer, סרט תיעודי על להקת Low שב-11 בספטמבר תרטיט אותנו בבארבי. חיסרון: זה בהולנדית, בלי תרגום. יתרון: יש מלא מוזיקה של Low. רגע! שני מעדכנת שיש גם גירסה לצפייה בפיצ'פורק ואני מניח ששם יש תרגום. [מדיה פלייר בדפדפן]
  52. אורן ראב כותב על Woven Hand: "בדמיוני אני רואה אותו כמטיף משוגע, מגיח במהירות מטורפת מן העיקול שבקצה הדרך בספק כרכרה, ספק מכונית – רתומה או לא רתומה לסוסים – אל תוך העיר השלווה. חונה בצד הדרך, במקום שבו אנשים הולכים בהמוניהם לקראת השוק השבועי, או אוהל המטיפים, או הקרקס. מניח ארגז ועומד מעליו – ומתחיל לפזר את נבואות הזעם שלו". [עברית]
  53. Linktree מנסה לענות על השאלה: "כתבה שפורסמה ב-Times מספרת שלנערים מתבגרים יש כ-800 שירים לא חוקיים בנגן שלהם (בממוצע) ואני שואל את עצמי – מה זה אומר?" [עברית]
  54. המעצב, כתב ומורה העיצוב יובל סער ביקר בבי"ס עיצוב במכללת עמק יזרעאל והוא מפציר עכשיו במחפשי המעצבים – אל תחפשו רק יוצאי בצלאל ושנקר, בפריפריה יש בוגרי עיצוב מצוינים. [עברית]
  55. עשר דרכים בהן מוזיקאים מרגיזים את מעריציהם – אני בטוח שיש לכם מה להוסיף, תתפרעו. [אנגלית]
  56. My morning jacket באו לנגן אצל קונאן או'בראיין, שהחליט להפגיש ביניהם לבין המעריץ הכי גדול שלהם בקהל. כתמיד, זה היה מצחיק למדי – כולל הופעת אורח של ג'יימס ליפטון לבוש כמו רקדנית בטן. אין כמו הקונאן. [וידאו]
  57. מרטין מילס, המייסד והבעלים של Beggar's group, חברת הפצת המוזיקה העצמאית הגדולה באירופה, מרוצה מהמצב. החברה שלו, שמאגדת עשרות לייבלים קטנים ומפיצה אותם כראוי בכל רחבי היבשת, מאמינה ש"העבודה עם האמן היא במקום הראשון, ורווח כספי הוא 'תאונה' משמחת". מעניין לקרוא את הראיון איתו, בעיקר כי זו דוגמה לחברה גדולה שעדיין מצליחה לשגשג בשוק המוזיקה הקשה. אולי זה בגלל שהיא מתמקדת בהרבה אמנים קטנים יחסית (הזנב הארוך, זוכרים?) ולא שמה את מרבית כספה על אמני ענק שזוללים תקציב יח"צ מטורף. [אנגלית]
  58. בהמשך לאייטם הברווזים העיתונאיים מ"עיקר החדשות": רוני דורי מדברת (תודה על התיקון!) עם מפיקי ההופעות הישראליים שוקי וייס, שחף שוורץ ודודו ז'רז'בסקי, על תכנון, קביעת, פרסום וביטול הופעות של אמנים חו"ליים בישראל. בין השאר דגדג לי להגיב, בעקבות דבריה של יעל רגב, על הציטוט הזה של שוקי וייס על הטענה שצופים מתמהמהים בקניית כרטיסים כי הם מחכים להנחות מהמחיר הגבוה הרשמי: "הגורמים שלנו מתואמים עם גורמים בינלאומיים ואם אמן גובה 50 דולר למשל על כרטיס להופעה שלו, אני לא יכול לשנות פתאום ל-40 דולר על דעת עצמי. משום כך, אין ממש בציפייה להנחות בדקה התשעים". ותראו, הפתעה! היום מתברר שלקוחות אורנג' שישלחו את המילה show למספר 999 יקבלו הנחה של 80 ש"ח על כרטיסים למוריסי בסוכנויות הכרטיסים "קסטל". רגע, מי מביא את מוריסי? אה כן, שוקי וייס. בכל מקרה, מומלץ מאוד לקרוא את הכתבה הזו כדי להבין קצת איך הדברים קורים מאחורי הקלעים. [עברית]
  59. אני לא מצליח לשים את האצבע על הלהקה הספציפית ש-The Shortwave Set מזכירים לי בשיר "Glitches N' Bugs" מתוך האלבום החדש שלהם. האם אלה Black box recorder שעולים לראשי? אולי Pulp? לא ולא. אז מי כן? לא יודע, אולי אתם תדעו אבל בעצם – זה פשוט לא חשוב כלל. מה שחשוב הוא שהשיר הזה מדגדג אותי מתחת לסנטר וגורם לי לגרגר מהנאה, ומנחם כמו חיבוק חם: זה בסדר, לפעמים יש תקלות אבל זה תקין לגמרי ואין סיבה לדאוג. כל האלבום הזה מלא בשירי פופ עקמומיים ונפלאים כאלה. [מפ3]

שבת שבוגי, דרדסים.

18 תגובות על “עונג שבת: מסורתי ומסתורי”

  1. אייל מרדיו פרימיום להמונים הגיב:

    אני ראשון:)
    האלבום של My morning Jacket בהחלט שווה, ובכל האזנה נשמע יותר כזה. ורק אתמול ראיתי סרטון וידאו שהוא כולו לגו. השיר לא היה משהו אז לא שמרתי את הקישור. אבל אם תחפשו ביוטיוב סרטונים עם המילה לגו תמצאו את כל זה:
    http://www.youtube.com/results?search_query=lego&search_type=&aq=f

    יש אפילו פתיחה של הסימפסונים בלגו.

  2. סמולטוק הגיב:

    שתי הערות

    נושא 7 – אשמח לדעת על פולק בארץ (בסך הכל, בביוף, עמית ארז, עידן רבינוביץ' ושאר החבר'ה כל אלה לא פולק)

    נושא 30 – לפני הרבה שנים פרצה לחיינו גיטרת הסינטי. בערך שבוע אחר כך היא נכחדה (ולא שנפל עלינו אסטרואיד). צריך קצת להמתין עם הנבואה לגבי גיטרת המוג, כי היא בסך הכל היא מציעה לגיטריסט את כל מה שגיטריסט לא מחפש בצורה הטבעית מגיטרה. זה סוג של צעצוע.

    ראיתי את הקליפ, לו ריד הוא האחרון שצריך להתייחס לכלי הזה

  3. tomji הגיב:

    בוקר טוב

    הקטע עם הלגו – ענק!
    ולגבי הכתבה על המפיקים והציטוט של שוקי וייס… הרי כל מי שקנה פה כרטיס להופעה כלשהי יודע שהוא מטעה (לא רוצה להשתמש במילים קשות יותר), כי הוא רוצה שאנשים יקנו כרטיסים בשלב מוקדם, ושהוא יוכל לבטח לעצמו את העיסקה. אבל הרבה פעמים יצוץ איזה ספונסר ברגע האחרון, או איזה מבצע. זה חלק מהתהליך.
    כך או כך, אני אישית לא מוכנה להוציא 300-400 ש"ח על מופע. קודם כל כי זה פשוט לא צריך לעלות כל כך הרבה. כשהולכים להופעה רוצים להנות, לא להלחץ מאיך להשלים את החסכון ששברנו בשביל הכרטיס. וחוצמזה, שאני עדיין מבואסת שלוריין היל שכחה את הקול שלה בבית בשנה שעברה. יש מעין הרגשה כזו שלמישהו שם למעלה מפסיק להיות אכפת ברגע שהוא מקבל את הכסף.

    ואגב, רוני דורי היא כתבת.

    שבת שלום!

  4. yaddo הגיב:

    הסרט על תל אביב מרגש. מסתבר שהכל היה לבן פעם.

  5. ה.ד. תורו הגיב:

    מישהו כבר רכש כרטיס למוריסי?

  6. כל המניאקים נולדו בניתוח קיסרי הגיב:

    שחזור תמונות הסטוריות בלגו – פשוט אדיר. ומושקע: שווה לקרוא את ההסברים ולראות איך נבנתה התפאורה לכל הסט הזה.

    מפיקי המופעים מדהימים ממש. הם מדברים על הקהל שקונה כרטיסים מאוחר או מחכה להנחות כאילו הם פרשנים, צד שלישי, ואין להם יד בהדלפות שקריות, ניפוח מחירים ונסיון בלתי פוסק לחסוך בעלויות על חשבון תנאי צפיה נוחים לרוכשי הכרטיסים.

  7. undertow הגיב:

    עוד מישהו חשב שהסרט התיעודי על לואו מרתק? בתור סרט תיעודי זה לא איזה גילוי מרעיש, אבל מי שמכיר את הלהקה ויודע שיש כל כך מעט מידע עליה מחוץ לנישה המוזיקלית שלה יכול לגלות שם שלאלן ספרהוק שתמיד היה מורמון מאמין הייתה בעיית סמים קשה בגיל צעיר. אפשר לראות איך הם משלבים את הקריירה שלהם יחד עם העובדה שהם גם מגדלים שני ילדים. למה הם עדיין גרים בעיירה חורית במיניסוטה בניגוד לכולם שעוברים לברוקלין.
    הצצה לחיים מאוד לא רוק-נ-רוליים.

  8. גיאחה הגיב:

    סמולטוק – אתה צודק לחלוטין בעניין הפולק ולמעשה, אני מתכנן לפרסם פה פוסט קטן בעניין. עמית ארז, עידן רבינוביץ', גבע אלון ואחרים הם בהחלט לא מוזיקת פולק במובן המקובל של המילה (לגבי בביוף, הדעות חלוקות) – בטח לא ב-Subject matter שהם מתעסקים בו (איך אומרים את זה בעברית). הם סינגר-סונגרייטרים אקוסטיים-יחסית, והדומיננטיות של הגיטרה האסוקטית מתייגת אותם בטעות כפולק.
    לגבי פולק ישראלי "אותנטי" – אני מצביע על מאיר אריאל. אם אתה מחפש פולק במובן האמריקאי והבריטי שלו, יש בארץ קהילה לא קטנה של אמנים וקהל, רובם שרים באנגלית וחלקם הגדול ממוצא אנגלוסקסי כזה או אחר. יש בארץ כמה פסטיבלים קבועים אך כחובב פולק קטן למדי, אני לא מכיר אותם מספיק. אני בטוח שחיפוש מעמיק בגוגל ופורומים יביא אותך למקום ולאנשים הנכונים. שלח לי מייל אם תצטרך בזה עזרה, אני מכיר כמה אנשים שעשויים לדעת יותר.
    לגבי לו ריד – כ"מבשרי גיטרות ה-drone", כפי שמכנים לפעמים את הוולווט אנדרגראונד, אני מאמין שלדעה של ריד יש משקל כלשהו בעניין גיטרה שיכולה ליצור ססטיין אינסופי. מצד שני, אולי הוא פשוט הסלבריטי הכי גדול שהם מצאו.

    tomji ו-כל המניאקים – שניכם צודקים לגמרי, עזות המצח של חלק מהמפיקים שמתנסחים כפרשנים מהקווים מרגיזה בטירוף. עם זאת, כדאי לציין שלא כל המפיק הוא שוקי וייס. שוורץ-איינהורן, למשל, שהביאו לנו את רג'ינה וטוויילייט ודבנדרה (אם אינני טועה) נראים כמו חברת הפקות שעושה עבודה טובה בלי להפיץ רעש מיותר ואפילו במחירים סבירים. אני מעדיף להאמין שיש עוד כמוהם.

  9. סמולטוק הגיב:

    תודה גאיחה, עוד משפט …
    נראה לי אכן שלו ריד היה הסלב שעבר בסביבה ושילמו לו קצת. בכל אופן, לדעתי הגיטרה הזו נועדה לכל מי שהוא לא גיטריסט (בטח לא בנשמתו). תראה, שנים על גבי שנים שלא נמצא תחליף לגיטרה על ידי מקלדת. אופן הפקת הצליל הוא שונה.

    לגבי הפולק, אני די מודע לזה, ואני רוצה להגיד ככה: הישראלים ששרים באנגלית לא עושים פולק. גם לא אינדי פולקו, גם לא ניאו פולק, גם לא פסיכה פולק. אפילו שזה באנגלית זה לא מזכיר פולק בריטי או מסורתי. אלה הוגדרו היטב במשך מאות שנים.

    לגבי עברית, הייתי מעביר את המילה פולק לצורה המלאה שלה, כלומר פולקלור, ככה העסק יותר פתוח. ואז פולקלור ישראלי יכול להכיל בתוכו , למשל את כוורת, איינשטיין, ונניח את גשר היקון במובן הפולקי של המילה. אבל זה יהיה אינוס, כי בצורה דומה אפשר למצוא מוזיקה , נניח גרוזינית, שונה לחלוטין, והיא גם תענה להגדרות הפולקלור האיזורי.

    לגבי פולק (בריטי), בארץ, יש בזמן האחרון שיוך של כל גיטרה אקוסטית לז'אנר הזה. (השמות שהזכרתי … כולל בביוף בשום פנים ואופן לא פולק. פולק (ונניח פה לצורך הצמצום – בריטי) זה שיר שקל לו לעבור מפה לאוזן, הוא זכיר, הוא קליט, הוא פזמוני וזה מה ששומר עליו שנים.כמובן שיש לו גם מאפיינים מלודיים, הרמוניים ותיזמוריים. נועה בביוף לא מחזיקה כלום מהפרמטרים האלה, היא לא מלחינה שירים, היא מלחינה מצבי רוח או מחשבות)

  10. שונית הגיב:

    מסכימה מאד לגבי עניין הפולק. לאחרונה קראתי גם ראיון מעניין עם אמן בשם SANSANA והוא אומר שם שבארץ ישר מתייגים אותו לסצנת הפולק היות והוא עושה מוזיקה אקוסטית, למרות שמה שהוא עושה זה לא פולק (אין לו ממש הגדרה, למען האמת).

    פולק ישראלי הוא בהחלט מאיר אריאל, ללא ספק. למרות שהוא שואב בעצמו מפולק אמריקאי כדוגמת בוב דילן, כך שזה נופל להיות עניין של ביצה ותרנגולת.

    תודה על העונג, המשך ערב נעים 🙂

  11. רעות הגיב:

    אני כנראה טסה ללונדון להופעה של קונור אוברסט באוגוסט!! בדיוק אחרי שיצא האלבום החדש שלו!
    אני בעננים!

  12. candy הגיב:

    עוד לא סיימתי לקרוא וכבר קופצת-
    ההתחלה עם בק הרגה אותי.אני מתכוננת להופעה שלו בקוצר רוח.

    לגבי עברי לידר- במקרה יצא לי גם להקשיב לו,למרות שהוא כבר הפסיק לעניין,אבל הייתי חייבת.
    משום מה קיבלתי את התחושה שהוא רוצה להיות אסף אמדורסקי (מבחינת השיר),ההבדל בינהם שהוא לא מצליח להמציא את עצמו מחדש.
    מבחינת הקונספט- הוא לא מוביל טרנדים- הוא רק מחקה אותם ומקווה להייפ.
    נו שוין.

  13. סנש הגיב:

    למה אני קורא את העונג במקום להמשיך ללמוד למבחן המפלצתי של מחר, הא?
    כרגיל, עונג שבת משובח,
    אבל אני לא הולך ללחוץ על אף אחד מהלינקים המפתים האלה הפעם.

  14. גיאחה הגיב:

    עומר, מי שלא לחץ על לינק בעונג, כמו לא קרא את העונג כלל 🙂

  15. צחי B הגיב:

    הפוסט עם הלגו ענק! יש רק בעיה אחת – אי אפשר למחוק לבובות האלה את החיוך המטופש מהפנים….

  16. musa g הגיב:

    סוזן וגה היא אישה חכמה ומענינת. שווה לקרוא. אגב, היום יש ודאי תת ז'אנר של זמרים שצריכים להתמודד עם העובדה שהשיר שלהם נלקח לפרסומת של אפל (הייתי בהופעה של יעל נעים אתמול…)

  17. yaddo הגיב:

    אהבתי את שיר הסיום, חן חן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *