24 באוקטובר 2009

עונג שבת: יותר טוב שום מחמאה

"נראה שיותר מכל, הדבר שיכול להגדיר את ההתפוצצות המטאורית הזו הוא שהאהבה מנצחת. לא מדובר רק במוזיקה, לא מדובר רק באמנות, לא מדובר רק בכיף. חומות של ספק, ניכור ופקפוק, של עיר בלי זיכרון, נעלמות כאילו שאינן כלל, ומתמוססות בחול"המארגנים של אינדינגב לא נכנעים לציניות, ומתרגשים עד עמקי נשמתם

    melodycut

  1. כשג'יין בירקין נראתה ככה [זהירות, ציצים], מי לא היה רוצה לדגדג אותה? בגיל 25, זוגתו של סרז' גינצבורג, בירקין דוגדגה קשות (על ידי אחיה, כך מספרת האגדה) בהקלטות של אחד מאלבומי המופת של הרוק בכל הזמנים, Histoire de Melody Nelson, כ-26 דקות מתוקות, סוערות, עצובות וסוחפות שהוקלטו ב-1971 והקדימו את זמנן בשני עשורים לפחות. אני מדבר על האלבום הזה הרבה, ולפני כמה חודשים דיווחתי כאן על הוצאתו מחדש בוויניל סופר-איכותי (ככה הרגשתי כשהוא הגיע). השבוע האחרון היה עוד אחד מהשבועות האלה, בהם התקליט הזה לא יוצא לי מהמערכת, והקטע האהוב "En melody", ג'אם גרוב-רוק נפלא שמציג את צווחותיה של בירקין המדוגדגת, הפך כל בוקר עייף לחיוך גדול במיוחד. אל תתעצלו. אם עדיין לא שמעתם אותו, חפשו את האלבום המלא. [מפ3]
  2. אין השבוע שום דבר חדש. אבל לפחות יש מלא, מלא לינקים אדירים, אז בואו נרוץ לשם.

  3. סיכומי אינדינגב! הסיקור המקיף ביותר הגיע, כצפוי, מנדב לזר באטמי אוזניים, שאת הלייב בלוגינג שלו, בניגוד ללייבים אחרים ברוב ימות השנה, שווה לקרוא גם לאחר מעשה. עידו שחם מסכם בבלוגו ומתעכב על רגע מסוכן אחד בפסטיבל, קנדי מסכמת בממתק הבוקר שלה ומבהירה למה הקהל של אינדינגב הוא הכי טוב בארץ, רועי פוברצ'יק מעלה זכרונות בבלוגו, שרין לוי מסכמת ב-Ynet, עינב שיף מכתיר בוואלה, נמרוד בוסו התרגש מאוד ב-NRG (ונסחף כשהעריך עשרת אלפים איש בקהל – כמעט 4,000 זה עדיין מכובד), עמית קלינג יורה לכל כיוון בנענע. אהבתי במיוחד את הפוסט הקצרצר שכתב יהוא ירון באמצע יום שבת, בו היטיב לעמוד על ההבדל בין אינדינגב ללא-אינדינגב. יעל רגב הגדילה והקדימה את הפסטיבל בקומיקס תנינים נהדר. [עברית!]

  4. יעל רגב מצלמת את יובל, שמשקף את שני\אחרון\אוקטובר, שמשקפים את המציאות

  5. תמונות אינדינגב! אסף אנטמן, צלם ההופעות האהוב עליי לאחרונה, הזדרז והעלה לפליקר את תמונותיו המעולות כבר ביום שבת או ראשון בבוקר. מארקי פאנק, שגם הופיע, צילם במרחבי המתחם (פחות את ההופעות) והעלה גם הוא לפליקר. קנדי צילמה איזה מיליון תמונות, והעלתה חלק מהן לבלוג שלה. נדב, פיטר פן המזויף, מפרסם תמונות משלו בפליקר, ויעל רגב העלתה תמונות מאינדינגב מינוס המוזיקאים, ויעל מאירי במצגת פלאש כמיטב המסורת. ויש גם ציורי אינדינגב: הקיבוצניק הנודד רשם במחברתו כמה מהפרצופים שראה על הבמה. ראיתם עוד? קשרו בתגובות. [פיקסלים]
  6. וידאו אינדינגב: מורפלקסיס שוטט במתחם בזמן ההקמה (בה השתתף) וגם בזמן הפסטיבל, וצילם בעזרת מצלמתו המדהימה ועינו המצוינת רגעים קטנים ונפלאים ומלאי חיים ששווה להתעכב עליהם. 10 דקות נהדרות. הוא גם צילם על הדרך את דויד פרץ מבצע את "זמנים קשים". מלא קטעים של אביב גדג' ומשפחת רמירז המורחבת אצל היוזר הזה ביוטיוב. מיכל לוטן מבצעת את "Crazy little thing called love" (עוד קטעים שלה אצל אותו יוזר). [וידאו]
  7. שאלות אינדינגב? אינדינגב האחרון העלה כמה שאלות, רובן הגדול ברמת המיקרו ולא המאקרו (או מיקרו שמשליך על מאקרו). קנדי כבר שאלה איך ייתכן שבשעות הלילה, כשמתחם ההופעות היה סגור, נאלצו 4,000 באי הפסטיבל להסתפק ב-5 יחידות שירותים (ועוד בבוקר!). אני שואל, בעקבות טוקבק שראיתי: איפה הבנות? היו מלא בנות באינדינגב, המון, אבל הן לא היו על הבמה. כן, היו הבלחות של מיכל לוטן ורות דולורס וייס, דפנה והעוגיות והסולנית של קיצו, אבל בערך זהו. והשאלה הגדולה יותר היא: האם זה בגלל שאין מספיק בנות באינדי בארץ בכלל, או שמדובר בפאק של הפסטיבל? איפה אונילי (שה-EP החדש שלה בנזונה), נילי פינק, טליה אליאב, עינב ג'קסון כהן, שרון קנטור, קרוסלה, נגה שלו? אני בטוח שלמארגני הפסטיבל היו גם שיקולים של איכות ושיקולים אחרים, אבל המחסור העז בזמרות זועק הצילו. [יש לכם עוד שאלות אינדינגב? תנו בתגובות!]
  8. בקשות אינדינגב: בסיכום אינדינגב שלי כאן בעונג השאירו האחים רמירז וטייני פינגרז בקשות. ספי מהאחים רמירז מבקש: "אם מישהו או מישהי צילם או צילמה את ההופעה שלנו בפלאפון, אנחנו נשמח אם תשלחו אלינו את זה, יש לנו איזה רעיון מגניב לעשות עם זה משהו". ובועז, הבסיסט של Tiny fingers, מפציר: "כל מי שיש לו תמונות/סרטים שלנו, נשמח שישלח אלינו…". פנקו אותם, תנו קצת חזרה! [מייל]
  9. ולסיום, סיפור אינדינגב: מי שהיה בהופעה של המידנייט פיקוקס עם ערן צור כבר מכיר את תחילת הסיפור: איתן רדושינסקי פורץ לקהל עם גיטרת הבאס שלו, כמו שהוא עושה כמעט בכל הופעה. בינתיים, אחד הצופים תופס את גיטרת המיוזיקמן המשובחת של רדושינסקי ומתחיל לחבוט אותה בקרקע הבטון בכוח, עד שקצה אחד שלה מתנפץ. הלם וכאוס מתערבבים בהופעה שגם ככה משאירה בדרך כלל את הצופים שלה בהלם ובכאוס. המשך הסיפור, כפי שהגיע אליי בקיטועין, הוא רדושינסקי, שמפרסם בפייסבוק את הסיפור ותמונתו הלא ברורה של המנפץ, ואוהדים שונים, שניסו להתחיל ולאסוף כסף לרכישת גיטרה חדשה. סופו של הסיפור, כפי ששמעתי (ואני מדגיש: שמעתי בלבד, אני לא יודע כמה הוא מדויק), הוא שהפושע נמצא, ורדושינסקי קיבל טלפון מאבא של אותו מופרע, והבהיר שהוא באמת מופרע, כלומר ברח מבית חולים לחולי נפש ממש לא מזמן ואיכשהו הגיע לאינדינגב. האב הבטיח לפצות את רדושינסקי כספית, ובא שלום על הנגב ארבעים יום וארבעים ליל. [יש לכם עוד פרטים על התקרית? שתפו בתגובות!]
  10. המעצב המעולה דקל חברוני, מעצב הבית של בלוג המוזיקה המצוין "קפה דל מרציאנו", פוצח במסורת מבורכת שבאמת הייתה לי חסרה מאוד כאן בארץ: מכירת פוסטרים מיוחדים להופעות. הפעם הראשונה תהיה בהופעה של מאדהאני, ופוסטר מצוין שעיצב חברוני יימכר במקום ב-35 ש"ח. הקפידו לשמור עותק מראש בפוסט המבשר על העניין. מעכשיו, תהיה זו מסורת קבועה בהופעות מונוקרייב. איזה יופי! אני שמח ומפנה מקום בקיר. [עברית]
  11. חושבני שאין ברירה, וביום שבת נכין מאפינס שוקולד ובננה של אוכל זה טעים. מי קופץ לביס? [עברית]
  12. במדינה כמו שלנו חייבים להיות ריאליסטיים ולהודות באמת: אתם יכולים למות היום בערב. במקרה כזה, מה יהיה על הדברים החשובים באמת: הסיסמה שלכם לג'ימייל, עמוד הפייסבוק שלכם, הסיסמה לחשבון הבנק? גל מור על 5 שירותי צוואה וירטואליים, שכנראה תצטרכו יום אחד. [עברית]
  13. serenaryder
    סרינה ריידר מול להקת סוסים (תצלום: אליסון ג'נזן, CC)

  14. סרינה ריידר (Serena Ryder), זמרת שמסקרנת אותי מספיק כדי ללכת לחפש עוד מוזיקה שלה, הקליטה EP בן ארבעה קאברים, אחד מהם ל-"Funeral" המהמם של Band of horses, אותו היא שינתה לגמרי. [מפ3]
  15. קולולוש מביאים ארצה את אגדת הסול באני סיגלר לסיבוב הופעות משותף, ומקדמים אותו בסרטון מגניב וסאות'פארקי לגמרי. אחלה רעיון. [טיוב]
  16. 2000s[תודה לפרנק] הבלוג Necessary Voodoo בישראבלוג בוחר את 10 אלבומי העשור שלו, ואחלה בחירות אכן. [עברית]
  17. [תודה לשלום] או! סוף סוף כנס אקדמי מעניין באמת. מרצה לתרבות פופולרית (למה אין ענף אקדמי כזה אצלנו?) באוניברסיטת נורת'האמפטון מתכנן כנס אקדמי ראשון שיעסוק ביצירותיו של אלן מור, יוצרן של יצירות מופת כמו Watchmen, V for vendetta, From hell, Lost girls ורבים אחרים. הכנס, שייערך ביומולדת שלי (!), מחפש הרצאות ומאמרים – אז אם התעמקתם ביצירותיו של מור ויש לכם מה לומר בעניין (במגוון הנושאים שמציע המרצה), שלחו לו אבסטרקט קצר ואולי תמצאו את עצמכם שם במאי הקרוב. [אנגלית]
  18. ג'יי פרר מ-Son Volt ובן גיבארד מדת' קאב פור קיוטי, שניים מכותבי השירים הכי מעניינים באמריקה, אוהבים שניהם את הסופר המנוח ג'ק קרואק. כל זה טוב ויפה ורגיל למדי, הרבה אנשים אוהבים את קרואק, לא מעט מהם מוזיקאים, אבל הם החליטו ללכת עד הסוף עם האהבה והמקצוע שלהם, והקליטו פסקול לספר של קרואק, "Big Sur". אתם מוזמנים להאזין לכל האלבום לפני כולם ב-NPR. [סטרים]
  19. כה מלבב הוא להיט הפופ-רוק של ג'מינה פרל, "I hate people", וכה מלבבים קולות הרקע שמספק לה איגי פופ, וכמה מלבבת הדרך החיננית והמפגרת בה שירבבו אותו לקליפ שבו הוא לא מופיע. הדוקטור ממליץ לפתוח כל בוקר עם השיר הזה, אם אתם מיזנטרופים כמובן. [וידאו, מפ3]
  20. wherethesidewalkends

  21. [תודה לשיר] Underwater land הוא דיסק חדש של פט דילייני, משירי הגאון של סילברסטיין, שהביא לנו בין היתר את העץ הנדיב, החתיכה החסרה, קצה מדרכת הרחוב ועוד תענוגות נפלאות של מילים וציורים. באתר אפשר לשמוע כמה מהשירים. [אנגלית]
  22. ביום שישי נערך בלבונטין 7 מפגש ראשון של מבקרי ועיתונאי מוזיקה בארץ. מאוד מאוד רציתי להגיע, ולצערי פספסתי – אבל אני מקוה שלא יהיה זה המפגש הראשון. בפאנל, שנוהל על ידי קובי אור, השתתפו בין היתר דויד פרץ, בועז כהן, ניב הדס, בועז גולדברג, בן שלו, עינב שיף, שרון מולדאבי ועוד. קסטה הייתה חכמה ממני והלכה, וחזרה כדי לספר. [עברית]
  23. האלבום החדש של דפנה והעוגיות יצא לאוויר העולם, ועכשיו כשהוא לא ברשות העוגיות אלא ברשותכם, הן לא יכולות לשלוט בו יותר. אבל הן שמחות לעקוב אחריו, ולאחרונה הוא נצפה משוטט בכל מיני מקומות משונים! עקבו אחריו בטוויטר, או בעמוד התמונות אצל דפנה והעוגיות. נתקלתם באלבום משוטט? תפסתם אותו בפוזה מביכה? שלחו את התמונה, ואולי תזכו בכרטיס להופעת ההשקה! גאונות. [עברית]
  24. [תודה לאסף (ה)גאון] שכותב: "NPR גנבו למוזיקה 24 את הרעיון הגאוני של לקחת שני אמנים ולתת להם לכתוב שיר תוך יומיים, אבל בניגוד לרוב השירים במוזיקה 24, שם התוצאות מעניינות. לקחו את כריס וואלה וג'יי רובינס ונתנו לגאונות של וואלה להתפרץ. [סטרים, וידאו]
  25. [עוד מאסף גאון] The twilight sad הוציאו את הקליפ ל-"I became a prostitute", קצת בטי פייג' עוד לא הרג אף אחד. [טיוב]
  26. אחת הלהקות החביבות עליי בשנים האחרונות, Secret life of sofia, מבשרת כי היא מוותרת על השם המעולה שלה לטובת השם המשעמם Milagres (שהם, מצידם, מקפידים לרשום רק באותיות גדולות, אבל זה כבר באמת מעצבן). אז רשמו לפניכם: מעתה אימרו מילאגרס ("ניסים" בספרדית), ולא "חייה הסודיים של סופיה". כדי להקל את הבשורה, הם נותנים שיר חדש, "Lost in the dark", להאזנה במייספייס. אם עדיין לא שמעתם את Seven summits, אלבום הבכורה שלהם, אתם מפספסים יצירת מופת קטנה. [חלל]
  27. norahjjones

  28. שיר חדש מתוך אלבום חדש לנורה ג'ונס, שאני מאוד אוהב, למרות שמשום מה זה נחשב נחנחי ולא מגניב לאהוב את הבחורה עם הקול היפהפה הזה. [סטרים]
  29. השפם השבועי: גלעד שלח את החולצה הנפלאה הזו, שתלמד אתכם לקח חשוב לחיים. [כותנה]
  30. 2000sהשבוע התראיינתי לסוף תכנית סיכום העשור ברדיו הבינתחומי, רדיו חדש של המרכז הבינתחומי בהרצליה, שבזמן הקצר שבו הספקתי להאזין לו עם הקמתו (לפני שהמשדר שלהם הוחלש והפסקתי לקלוט אותם בבית), הוא שידר את המוזיקה הכי טובה ברדיו. בקמרקו לכם: מהשבוע אפשר להאזין לו גם באינטרנט בכל מקום ("אפילו בחלל", הם מציינים). בכל מקרה, הזדמן מזלי להתראיין לתכנית עם כמה מגדולי האומה, וביניהם קוואמי, אבי משולם ("רוק בישראל", ועורך וואלה), יאיר ניצני, יואב צפיר ואחרים. הנה שעה ראשונה, הנה שעה שנייה. [סטרימינג, מפ3]
  31. קסטה הפנתה אליי (ולשאר מכריה) מייל חשוב לכל מי שרווחתם של הפליטים מאפריקה חשובה לו. וזו לשונו, בקיצורים קלים שלי: "אנחנו בעיצומו של משבר הומניטארי קטן פה בדרום תל אביב. זרם תרומות האוכל עבור קהילת הפליטים האפריקאים הואט והגיע לעצירה מוחלטת. המחסן שלנו כעת ריק לגמרי. יש לנו קרוב ל-50 איש הסומכים עלינו בצורה כמעט בלעדית עבור צרכיי האוכל שלהם. אנחנו צריכים בצורה דחופה למלא את המחסנים במוצרים הבסיסיים על מנת להאכיל משפחות, נשים, וילדים אשר ירעבו אם לא נצליח לעשות זאת. אם אתם יכולים לעזור, אנא צרו קשר עם ניק בטלפון 0526042642 או במייל nic@ardc-israel.org על מנת לארגן משלוחים או איסוף תרומות אנא השתמשו בפרטי ההתקשרות הנ"ל.
    המוצרים שאנו צריכים בצורה הדחופה ביותר הם:
    • אורז או פסטה
    • קמח
    • סוכר ומלח
    • שמן
    • טונה וסרדינים
    • מרקים
    • מטרנה מספר 1,2,3
    • עדשים
    • רוטב עגבניות
    • שימורים
    • וגם:
    • חיתולים
    • סבון
    • משחת שיניים
    [בהצלחה!]
  32. שתי הברקות השבוע בבלוג "השאלון": הראשונה היא האירוח של יהוא ירון, שסיפק תשובות משעשעות וכנות באותה המידה, והשנייה היא האירוח של אהרון קשלס, מבקר הקולנוע האהוב עליי, שענה עם הברק המילולי האופייני שלו. [עברית]
  33. יש קליפים שמרתקים בעושר הרעיוני שלהם, ויש כאלה שמרעננים דווקא בגלל שהם מכילים את המינימום שבמינימום. הקליפ החדש של ארקטיק מאנקיז, "Cornerstone", הוא מהסוג השני. [טיוב]
  34. [תודה לערן] הסולן של Mum, כך מסתבר, אחראי לאתר הגאוני הבא: מאגר של הצעות לשמות גרועים ללהקות. [אנגלית]
  35. hitleryoutube

  36. [תודה לעידו כהן] הגיע הזמן שמישהו יגיד את זה: הבדיחה על היטלר מיצתה את עצמה. [טיוב]
  37. שיר בערך-חדש ל-LCD Soundsystem, קאבר ל"Bye bye bayou" של אלן וגה (Suicide). תוכלו לשמוע אותו באוסף הדיסקו של ג'וב דה ויט ב-22 Tracks. [סטרים]
  38. יוטיוב ישדרו בשידור חי הופעה של U2 ביום ראשון, וזה ישודר בימבה ארצות, ביניהן ישראל. גם אם אתם מזמן לא אוהבים את U2 כי הם נהיו מסריחים לפני כמעט עשרים שנה, וגם אם בונו הוא כבר מזמן בלתי נסבל, תמיד שווה לראות אותם בהופעה (ואם יבואו לישראל כמו שאומרות השמועות, אלך בשמחה). [אנגלית]
  39. בטוחים שהרעיון שהבריק לכם בראש כשהייתם מסטולים הוא פשוט סופר-גאוני? נו, הוסיפו אותו למאגר של Highdeas, אתר לרעיונות שנהגים בזמן סוטול, ותראו כמה אתם מבריקים באמת כשתחזרו למציאות. [אנגלית]
  40. אני מת על טאקר מרטין, שהפיק אלבומים של לורה וירס, הדצמבריסטים, לורה גיבסון ואחרים, ויש לו מגע מוזיקלי מאוד מעניין, אישי ואורגני. החודש הוא התארח בתכנית הכי טובה ב-NPR, סיפר על שיטות ההפקה שלו והשמיע שירים שהוא אוהב. בין השאר הוא השמיע קטע משיר חדש לגמרי של לורה וירס (!), מתוך האלבום הבא שלה. בתכנית השלמה אפשר לשמוע קטע ממנו, ובעמוד של התכנית אפשר לשמוע את כולו. כיף גדול. [אנגלית, סטרים]
  41. אחד השירים החביבים עליי של Thao Nguyen ולהקתה בעלת השם הכביר The get down stay down (ממש כמו החיבור בין אלקטרה ורם אוריון, שנקרא The come on babys don't mean maybes), נקרא "Swimming pools". נראה שלתאו יש איזה קטע עם שחיה, כי הקליפ החדש שלה הוא לשיר שנקרא "When we swam". באלבום החדש מנגנים ושרים איתה לורה וירס, אנדרו בירד וחברים מהדצמבריסטים, בליצן טראפר ואחרים. [וידאו]
  42. Fever ray מבצעת את "Stranger than kindness" של ניק קייב? אני חושב שכרגע נחנקתי מהאפלולית של עצמי. [סטרים]
  43. [תודה לעמית] חברים! בלי ששמנו לב, נשארו שני כוכבי לכת חשובים במיוחד – נפטון ואורנוס – בלי שם עברי! לסאטורן יש את שבתאי, לונוס יש את נוגה ולמארס יש את מאדים, אבל מה עם נפטון? האם נשאיר אותו ככה בצד, אחרי שהאסטרונומים גם ככה הוציאו אותו ממערכת השמש (טעות שלי – פלוטו הוצא מהמערכת)? ואורנוס, עם כל הבדיחות סביבו? לא יפה. קפצו לאתר האסטרונומיה, הצביעו והשפיעו: האם אורנוס יהיה אורון או שחק (ברור שאורון!)? האם נפטון יהיה רהב או תרשיש (שניהם מעפנים, בעיניי, האמת)? השמיים הם הגבול. [עברית]
  44. [תודה לג'ים] חושבים שאתם חנונים של מוזיקה? זוכרים בעל פה את השמות המקוריים של דיוויד בואי ובונו, איזה קליפ הוקרן ראשון ב-MTV וחולמים לשדר ברדיו? זה בדיוק הזמן לבדוק כמה אתם רציניים, בבחן את עצמך: כמה אתה חנון מוזיקה! אני קיבלתי 51.20773%, מה שממקם אותי די באמצע, כ-Super music nerd (מעליי יש את המגה, אקסטרים, הארדקור ואובססד מיוזיק נרדז). כמה יצא לכם? השוויצו בתגובות! [אנגלית]
  45. [תודה לקסטה] לשרה סילברמן יש תכנית גאונית לפתרון בעיית הרעב בעולם. כולם מרוויחים. [טיוב]
  46. תמונות מהופעות שאתם לא רוצים שיזכרו לכם. [אנגלית]
  47. קסטה פרסמה בטוויטר קישור ליוטיוב מתוך "פיצוחים" (תכנית גאונית!), בה רואים בין היתר את יאיר רוה הצעיר ואת יואב צפיר. צחוקים ונוסטלגיה הם מעמודי היסוד של היוטיוב הקאלטי. מהר מאוד היא קיבלה בקשה מאחד האנשים שמשתתפים בפרק הזה של "פיצוחים", שדרש ממנה להסיר את הקטע מיוטיוב, מתוך "התחשבות בפרטיותו". האם זו זכותו? האם ההסרה מוצדקת? ואיך מאזנים בין מבוכה ובושה לחופש המידע? פוסט מעניין של קסטה, וכתמיד, התגובות שוות קריאה. [עברית]
  48. גל מור כותב על הפצת סרט הטבע Home כעל מקרה מבחן של Freemium, מודל שאומר: תן את היצירה בחינם, גבה כסף על שירותים נוספים (במקרה הזה: צפייה ברשת והעתקה מורשים לגמרי, אבל עותקי ה-DVD והבלו-ריי הרשמיים צפויים להימכר בעשרות או מאות אלפים). אם תשאלו אותי, Freemium זה מודל טוב, אבל רק כשיש לכם מוצר טוב. כולם יכולים לתת את האלבום שלהם בחינם, אבל אם הוא לא מעניין או מצוין או מושך תשומת לב, המודל הזה לא יעזור להם בהרבה. עם זאת, אם יש לכם ביד אלבום בנזונה, ונואשתם מרדיפה אחר עורכים ברדיו ובעיתונות – פרימיום עשוי להיות המודל המתאים. Bandcamp כבר עושים את זה: תנו האזנה בחינם, הורדה בתשלום. או הורדה בסיסית בחינם, הורדה איכותית בתשלום. [עברית]
  49. magikmarkerslive
    זה אמנם צולם בניו יורק ולא בלבונטין, אבל מי כבר שם לב? (CC)

  50. בפעם הראשונה, ההופעה של Magik Markers בלבונטין לא הגיעה לנקודת העונג השבועית. עוד לפני שהיא התחילה, ידידי חובצי ואני התאכזבנו מכמות הקהל המועטה. מארגני המופע טרחו להביא את אחת הלהקות המסקרנות בארצות הברית בעודה טרייה ורעבה, ועוד במחיר מזמין של 60 ש"ח לכרטיס, אבל לא טרחו לעשות יחסי ציבור. בכלל. בכלל. ידיעות על ההופעה הופיעו פה בעונג שבת, בתוכנייה של הלבונטין, ואולי בעוד איזה פורום או שניים. גם אני נתקלתי בה חצי במקרה, כשראיתי פלאייר להופעה הזו ב"חוצמזה". חבל. כי במחיר כזה ועם קצת יח"צ או אפילו הייפ (מוצדק) בבלוגים, הלבונטין היה יכול להיות מפוצץ, ואולי זה היה משדרג את ההופעה פי כמה. לכשעצמה, ההופעה הייתה מצוינת. מרתקת, חיה מאוד, Raw. הבסיסט פישל לא מעט בהחזקת הקצב, אבל זו גם ככה לא להקה שמבוססת על נגינה פר אקסלנס. המתופף נותן גרוב, הבסיסט נותן ליין רפטטיבי וקליט, והגיטריסטית… ובכן, כפי שאמר חובצי עצמו בסיכום ההופעה שלו, לא בטוח שאפשר לקרוא למה שהיא עושה "לנגן על הגיטרה". היא מנגנת עם הגיטרה. היא בקושי עושה אקורדים, רק מאצבעת חצי באקראי על הצוואר הארוך של הכלי, בזמן שיד שמאל (היא מנגנת הפוך) נתקפת עוויתות נוכח המיתרים. זה רעש, וזה רעש מתוק ודוקר וכואב. אליסה משתייכת לז'אנר הגיטריסטיות האוטיסטיות: ברגע שהיא מתחילה לנגן היא הופכת לאדם שונה לגמרי, עצום-עיניים ואטום לעולם החיצון. במקרה שלה זה סקסי בטירוף. היא מתפתלת, דוחפת את הגיטרה עם האגן, מפשקת שפתיים על המיקרופון בעיניים עצומות ושיער דבוק למצח מיוזע. ובדיוק כשקשיי הפתיחה נגמרים וההופעה תופסת תאוצה לקראת השיא, היא נגמרת. מה? רגע, כרגע התחלנו. בערך 40 דקות, והמארקרז מכריזים שזה השיר האחרון, מנגנים ויורדים, ומותירים אותנו רחוקים מסיפוק ורק מציינים "אנחנו מופיעים פה גם מחרתיים, תבואו, ננגן שירים אחרים לגמרי". אין הדרן, למרות שהקהל הקטן מנסה להתעקש כמה דקות ואז מוותר. יומיים אחר כך הייתי שם שוב (תודה, בן!), והקהל הכפיל את עצמו. זה עדיין לא הספיק כדי למלא יותר מחצי לבונטין, אבל זה כבר היה טוב יותר, והמארקרז הגיבו לזה היטב ונתנו סט טוב יותר ומושקע יותר – אם כי עדיין די קצר. אבל בנוסף ל-"Taste" ו-"Don't talk in your sleep" המעולים (שהיו גם ביום שלישי), היה גם את "Empty bottles" הפסנתרי, וסשן אינוס-גיטרה קשה ומעורר תאווה, במהלכו אליסה התקפלה עם הגיטרה מתחת לפסנתר, חבטה אותה בפינת הבמה, השליכה אותה מעל עצמה על הרצפה, גררה אותה פנים-מטה על הקרקע, הניפה אותה באוויר, הרביצה לה, חיבקה אותה. נראה שמערכת היחסים הכי אינטנסיבית של המוזיקאית הזו היא עם כלי הנגינה שלה עצמו, יחסים שדומים לזוג אלים ומלא תשוקה. זה כואב לראות, אבל זה נשמע נהדר. [זהו. תביאו אותם שוב!]
  51. eefbarzelay
    איף ברזילי. ציור אדיר מאת Fellowsisters, CC

  52. אל תאריך את הסולו. נסה לא לשיר את המילים כאילו אתה ממלמל מתוך שינה. אל תגיד שלא תעשה משהו, רק בגלל שכבר עשו אותו בעבר. אל תתחיל מהפכה רק מתוך שעמום. לבנות לא אכפת שאתה כמה להיות חופשי. הבנות רק רוצות מנגינה מתוקה. איף ברזילי, הסולן הישראלי-לשעבר של Clem Snide וכותב שירים מצוין גם בקריירת הסולו שלו, מתווה את קווי היסוד, מכתבים לרוקר המתחיל, אם תרצו. השיר המצוין הזה, "The girls don't care", הוא אפילו לא השיר הכי טוב (או המייצג) באלבום הסולו של ברזילי משנה שעברה, Lose big, ואם אתם עדיין לא מכירים אותו או את Clem Snide, אז אתם יודעים – אף פעם לא באמת מאוחר להתאהב. [מפ3]

שתהיה שבת שבוגי! ונשאלת השאלה: לאן ללכת ביום שני הקרוב, למאדהאני בבארבי או להשקה של שני\אחרון\אוקטובר בלבונטין…? (מאדהאני, במקרה שלי, אבל ההתלבטות אכן קשה).

26 תגובות על “עונג שבת: יותר טוב שום מחמאה”

  1. מאת מרתפיש:

    64.7343% – Mega Music Nerd
    זה מה שיצא לי

    תודה על העברת הבוקר בנעימים

  2. מאת tallyco:

    לא את נפטון, את פלוטו הוציאו ממערכת השמש (כן יש לנו רק שמונה כוכבי לכת )

  3. מאת עמית:

    הצביעו עבור רהב והעניקו לי תהילת עולם!!!

  4. מאת כל המניאקים נולדו בניתוח קיסרי:

    השבועות האחרונים עומדים בשבילי בסימן "בחזרה למרק נופלר" (מר קנופלר?). אלבום חדש ומשובח – get lucky וסיבוב הופעות. נזכרתי כמה אני אוהב את האיש והגיטרה, לבד או עם הדייר סטרייטס.
    הופעת פרומו כלשהי בגרמניה הועלתה ליוטיוב (אודיו בלבד) ויש בה ביצועים מצוינים לכמה שירים ותיקים יחד עם כמה חדשים.

  5. בוא נקרא לכוכבים pet unit ודוקטור מגנטיק!

    או ברצינות – אורון לאורנוס, בהחלט ראוי. לנפטון הייתי קורא נפתלי. הרי אם נגה הוא שם סבבה לכוכב למה לא נפתלי? אבל מי מקשיב לי בכלל

  6. מאת June:

    10. נראה לי ששכחת את ה-http://

    לא בדיוק קשור, אבל של סילברסטיין כתב עוד שיר מעולה – A boy named sue

  7. מאת Atar:

    67.63285% – Extreme Music Nerd
    חחח

  8. מאת מיס בוז'רסקי:

    אני בעד ליפתן לנפטון ~מחפשת מחסה~

    הקליפ של המאנקיז (של אלכס בתכלס) שובה לב. כזו נפש רומנטית יש לבחור הזה.

  9. אני אספור לך עד 3 בוזרסקי. אחרי זה אין רחמים!

  10. מאת מיס בוז'רסקי:

    ~מתחבאת מאחורי גיאחה~

  11. מאת jim:

    52.41546

    ג'מינה פרל מגניבה.

  12. מאת מגה לופוליס:

    איך פיספסת את גונג הבאים אלינו בהרכבם הזקן, המופרע וה(כמעט) מקורי בסוף השבוע הבא?

  13. דרך ארוכה
    אבל יותר ממנה
    מחשבות רבות

  14. מאת אהוד:

    אחלה עונג הפעם.
    ועכשיו אשתף אתכם בגילוי המוזיקלי שנפל עלי היום משום מקום:
    http://www.henrikjose.com/newmusic.html#

    energy is for henrik הוא מצוין במיוחד.

  15. מאת ינשוף:

    57.24638% – Mega Music Nerd
    ובסעיף 18 – *האחרון.

  16. מאת יוסי:

    המשוגע ששבר את הגיטרה, מופיע בסירטון הבא:
    http://www.youtube.com/watch?v=ecKZ0JGr5Kg
    0:06 עד 0:09

  17. יש! פעם ראשונה שאני יוצר קרוס-עונג! הידד לגיאחה ודולי!

  18. מאת אסא:

    שאלה :
    איך קוראים לשיר הזה ושל מי הוא :

  19. מאת גיאחה:

    אסא, זה "porque te vas", של הילדה-זמרת הזו. יש לו גם ביצוע מעולה באלבום של Trixerin הבארשבעית.

  20. מאת אסא:

    סבבה,תודה!

  21. מאת עדי:

    שרה סילברמן, כ"כ מצחיק! גדול!

  22. מאת נוי:

    גיא ! מה עם קצת קרדיט על מי שהזכיר לך את שיר הפתיחה?
    :)
    בכל מקרה , חבל שלא הזכרת את BECK , זה היה מעניין ביותר

  23. מאת לזרבוי:

    אומנם העליתי שני סיכומים שונים לאינדינגב באטמי אוזניים (האחד בלייב, השני אחרי ההתאוששות מהאופוריה), אבל את מילות הסיכום האמיתיות והתמציתיות יותר שמרתי דווקא לטור שלי בתרבות מעריב:
    http://earplugs.haoneg.com/muzika-alternativit-metziut-alternativit

  24. מאת נוף:

    האתר של סילברסטיין יפהפה, מהשירים קצת פחות התלהבתי. קיוויתי שההלחנה תוציא אותם מהמשבצת של שירי ילדים קלאסיים ותהפוך אותם למשהו מעניין ומורכב שגם מבוגרים נהנים ממנו (כדוגמת "הכבש השישה עשר"). חבל. אבל הציורים מקסימים באמת.

    אולי לעוד מישהו יש תמונות של הקהל באינדינגב? :)

להגיב על לזרבוי