18 באפריל 2008

עונג שבת: הפה סח דברי טעם

"יחי הצעד הראשון פנימה, כשהמוזיקה עוטפת אותך וזה לא בשליטתך. אתה ניגש לדלפק ושואל את השאלה שמתחילה את המסע: 'מה אתם משמיעים?' תחי חנות התקליטים, והבנים והבנות שמסובבים את המפתח ופותחים את הדרך לחלומות האלה מדי יום" – הבמאי קמרון קרואו על חנויות תקליטים

לפני הכל:
א. ספירת העונג נגמרה רשמית
ב. היס רקורדס מחלקים אוסף חינמי להורדה
ג. אנובה רקורדס מזמינים אתכם לזכות בכרטיסים לחגיגות יום ההולדת שלהם (אפשר להשתתף עד מוצ"ש!)

  1. אני אוהב מאוד את Death Cab For Cutie, עד היום אני מודה לגברת שני קדר שהכירה לי אותם (תודה, שני). האלבום הראשון שלהם שהכרתי היה The Photo Album, שהוא עדיין האלבום הכי טוב שלהם בעיניי, למרות שב-AMG, למשל, הוא קיבל את הציון הכי נמוך בדיסקוגרפיה שלהם. בעוד טיפה פחות מחודש הם מוציאים את האלבום החדש שלהם, הראשון מזה שלוש שנים, שנקרא Narrow Stairs. שמעתי ממנו שני שירים בינתיים והם היו מעולים, כך שאני אופטימי ויותר מזה – נרגש נורא. מסתבר שהאלבום עדיין לא דלף לרשת, שזה בהחלט נדיר למדי, ומה שמסתובב ברשתות השיתוף הוא אלבום של איזו להקה גרמנית עלומה (כמו במקרה Mammoth של אינטרפול). ההתרגשות המצטברת לקראת האלבום החדש, יחד עם ההרהורים שלי בנוגע לסיום ספירת העונג, ויחד עם הראנדום של נגן המוזיקה שלי, גרמו לי כולם להיזכר באחד משירי הפתיחה הכי יפים שאני מכיר, "Steadier footing" שפותח את אותו אלבום מוזכר, ומשרת כמונולוג פתיחה נהדר. אח, בן גיבארד, אני אוהב אותך. [מפ3]
  2. יש לי יום יום חג, יש לי חג יום יום – או לפחות מדי שבוע! הרשימה הנוכחית (ביורק, איאן בראון, דינוזאור ג'וניור, רד סנאפר) מתהדרת בשם ענק נוסף, כזה שבטח גרם לרבים מקוראי העונג לזנק בשאגות שמחה כשהתפרסם ביום שני שסטיבן פטריק מוריסי יגיע להופעה בארץ ב-29 ביולי בפארק הירקון! כרטיסים יעלו יותר מדי: 350 ש"ח (!!!), אז נא לשבור את קופות החיסכון (אבל להשאיר כסף גם לביורק ושאר נפלאים שמורעפים עלינו הקיץ). כהכנה, הנה בוטלג של הופעה שלו מינואר האחרון (תודה, רנן!) [עברית]
  3. והמבול נמשך: מייסי גריי תגיע לשתי הופעות בזאפה התל אביבי ב-4 וב-5 באוגוסט. לא יצא לי להיות בזאפה, קוראים יקרים – האם זה מקום מתאים להופעות של דינוזאור ג'וניור ומייסי גריי? [עברית]
  4. זה היה מהר: כריס קורנל, זה שגרם לכם לרוץ סביב הזנב בתגובות (אבל תודו שהיה כיף), דוחה את ההופעות שלו באירופה, ובכלל אלו גם את הופעתו בארץ הקודש והגודש. ולמה? כי הוא "עובד על אלבום חדש". נו, באמת, והוא לא ידע את זה קודם? בכל אופן, המפיקים בארץ מבטיחים שההופעה תיערך באוקטובר, ושהכרטיסים שכבר נרכשו כוחם יפה גם להופעה המאוחרת, אך יש גם החזר כספי לכל המאוכזב. עדיף מאוחר מאשר אף פעם, במקרה הזה. [עברית]
  5. ועם כל ההופעות האלה, לא נותרה לי ברירה אלא לייסד את רשימת ההופעות השוות, אי שם לקראת תחתית הבאר השמאלי של העונג. לקראת ההופעות הגדולות באמת, הרשימה תעלה מעלה אל עבר ראש הבאר השמאלי. שכחתי משהו? תזכירו לי בתגובות. [שם, בבאר השמאלי]
  6. מחר, שבת ה-19 באפריל, נערך בארה"ב יום חנויות התקליטים, שמעודד תמיכה בחנויות התקליטים העצמאיות. לכבוד היום הזה הרבה לייבלים מוציאים סינגלים ותקליטונים מיוחדים, ואמנים רבים מגיעים להופעות מיוחדות בחנויות תקליטים בכל רחבי ארה"ב, ובאתר הבית של היוזמה אפשר למצוא ציטוטים של שלל מוזיקאים על הצורך בתמיכה הזו, חלקם מהם מתורגמים ומשובצים לאורך העונג הזה. זה מגניב נורא, אבל אין לזה שום נוכחות רשת ולכן אין לי ממש מה לכתוב על זה בעונג. מצד שני, בימינו היום הזה והצורך בו מעלה שאלות מעניינות: האם זה ניסיון לרגרסיה בכוח? יהיו לא מעט אנשים שבעיניהם, ללכת ב-2008 לחנויות תקליטים ועוד לקנות בהם מוזיקה בכסף זה רעיון אנכרוניסטי ומיותר, רומנטיקה שלא יכולה להתחרות בכלכלה שבדבר. מה דעתכם על העניין? (הייתי שואל גם "האם לדעתכם צריך לייסד יום כזה בארץ?" אבל מספר החנויות העצמאיות בארץ נמוך מים המלח כשהוא חצי יבש). [אנגלית]
  7. לא כולם שמחים מבואו הקרוב של מוריסי ארצה, תנועה פלסטינית שמארגנת חרם אינטלקטואלי ותרבותי על ישראל הוציאו מכתב גינוי שמעורר כמה הדים בעולם. [אנגלית]
  8. עידן בלאו מבסוט חלאס (זוכרים את הביטוי הזה?) משלושת האלבומים החדשים של REM, Supergrass ו-Counting Crows. האמת? בצדק. [עברית]
  9. "כן, כן, אני יודע. קל יותר להוריד מוזיקה, וגם זול יותר. אבל מה מתנגן בחנות ההורדות החביבה עליכם כשאתם נכנסים אליה? כלום, זה מה. את מי תפגשו שם? אף אחד"ניק הורנבי

  10. אם יש לכם יותר משלושה נגני מוזיקה ניידים, אם אתם יודעים בדיוק מה ההבדל בין הדור השני לשלישי של האייפוד, אם אתם פותחים את הסלולרי ומצטערים שזה לא אייפון (או שמא כבר השגתם לכם אחד), אם אתם יודעים בעל פה את הטלפון של iDigital או בקיצור – אם iPod הוא חייכם, Linktree המעולה מהבלוג הכל על האייפוד ובעברית מחפש כותבים נוספים לבלוג המצוין הזה, שהוא מקור החדשות הטוב ביותר שאני מכיר לכל הנוגע לאייפוד וחבריו. [עברית]
  11. הנה רעיון מגניב במיוחד בשביל הבלוגרים שביניכם: פג'ו משיקה בארץ את פג'ו 308, ובמקום להתנפל על כתבי הרכב המוכרים והרגילים, היא מזמינה את הבלוגרים הישראליים לנסיעת מבחן. ה-Blog Tour יורכב משבעה בלוגרים מצפון ועד דרום, כל אחד מהם יקבל את המכונית החדשה ליומיים, ויעשה בה כרצונו. בתמורה, הוא מתבקש לכתוב בבלוג שלו על החווייה – לאו דווקא על האוטו, אלא פשוט על הנסיעה: לאן הוא נסע, עם מי, מה הוא עשה שם. החל מטיול משפחתי לבקר את סבתא וכלה בקפיצה לסופר השכונתי, הבחירה בידכם. ההרשמה מתבצעת באתר שנפתח לצורך העניין, והכל בחינם (לא משלמים על דלק!). אני כבר נרשמתי. [עברית]
  12. [תודה לתומר ליכטש ולניר] כמובטח, פורטיסהד ניגנו שבעה שירים מתוך האלבום החדש שלהם, Third, בעיירתם המקורית פורטיסהד, והווידאו מוקרן ב-Current TV. אני באמת באמת מתקשה לגבש את דעתי על האלבום הזה, אף כי אני חייב לציין שבכל האזנה השירים נשמעים לי מעט פחות זרים ומרוחקים. אז אולי, כצפוי, זה פשוט עניין של זמן. מצד שני, אולי זה פשוט לא אלבום טוב מספיק. מישהו כאן הקשיב, ורוצה לתת את שני הסנט שלו (או במקרה פורטיסהד, שני הפני שלו)? מגזין סלון, בכל מקרה, הגדיר את ההופעה הזו בתור הרגע שבו מת הטריפ-הופ. [אנגלית]
  13. היה בשנים האחרונות קטע כזה עם להקות שיש להם Wolf בשם, ואחר כך הייתה אינפלציה בשימוש במילה Bear, ועכשיו נמאס לכולם מחיות והם פשוט אמרו אה, פאק איט! נשתמש במילה Fuck. היא פרובוקטיבית, מושכת אש מיידית, וזה טוב לנו. בבלוג הנהדר The Daily Growl (על שם שיר נהדר של Lambchop) סוקרים את Holy Fuck, Fuck buttons ו-Fucked Up, ונותנים גם כמה קבצי מפ3 מזוינים לדרך. פאקינג נהדר! [אנגלית, מפ3]
  14. [תודה לתומר] הבלוגר החרוץ הזה קנה המון קסטות ישנות בחנות היד השנייה של Oxfam (עמותת סיוע עולמית לעניים), ומדי שבוע הוא מעתיק אחת מהן למחשב שלו ומעלה אותה לבלוג. השבוע עלתה שם קלטת קלאסית שצורפה למגזין NME כשעוד היה טוב, עם שירים של קראפטוורק, סואיסייד, סקריטי פוליטי ושאר מיתולוגיות. תענוגות. [מפ3, אנגלית]
  15. אני ממש מת על Measure for measure, הבלוג בניו יורק טיימז שבו כותבים אנדרו בירד, רוזאן קאש, סוזן וגה ודארל בראון, ומספקים הצצה מרתקת באמת אל תהליכי היצירה של אמני יצירת השיר. השבוע כותבת סוזן וגה על הנוסחה שמצאה בילדותה לכתיבת שירים, על התחושות מאחורי בחירת האקורדים, המלודיה שמתפרשת מעליהם, והמתח בין קצב למנגינה. תענוג אמיתי, ותענוג מתמשך כשלוקחים בחשבון שכל אחד מהכותבים מספק בערך פוסט בחודש. אני ממליץ בחום לרסס את הבלוג הזה, כי לא בטוח שאני אעדכן על כל פוסט שווה במיוחד. [אנגלית]
  16. "זה די פשוט: בחנויות תקליטים יש אנשים. אנשים אמיתיים. עובדים, קונים, מאזינים, אוכלים, רוקדים, מעשנים, צוחקים, שותים. לי זה נשמע די מגניב" – אהרון שפינוזה, Earlimart

  17. South, מלבד היותה אחת מרוחות השמיים, היא גם להקה בריטית (לא להתבלבל עם האמריקאית בעלת אותו השם) חמודה למדי, שהאלבום החדש שלה, You are here, יעלה באפכם ניחוחות מוכרים מהניינטיז ויעביר באוזניכם שעה נעימה. הציצו בקליף של "Better things" ואולי תידלקו. [טיוב]
  18. Weezer ואנחנו הולכים ומתקרבים אל האלבום החדש, שמכונה כבר "האלבום האדום" (ממש כמו האלבום הירוק והכחול שלהם), והסינגל הראשון מתוכו, "Pork & Beans", ניתן להאזנה מלאה באתר הלהקה. בזריזות: פזמון וויזרי נפלא שמפצה על חולשת הבתים (מוזיקלית, טקסטואלית הם מצחיקים להפליא). [נגן פלאש]
  19. הפיצ'ר השבועי ב-Pitchfork.tv הוא סרט תיעודי על סיבוב הופעות מ-1998 של Air, שעד לא מזמן היו להקה די טובה. [נגן בדפדפן]
  20. רוצים לשיר בלוז? לפני שאתם בכלל חושבים על זה, בדקו אם אתם עומדים בדרישות הקבלה לבלוז ובנו לעצמכם שם-זמר-בלוז משלכם! [אנגלית]

  21. אף אחד לא מבין אותי! החיים האלה שחורים כמו העבדים שלי!

  22. [תודה לעידו] יכוליות שזה היה פה פעם, אבל זה שווה הדבקה שנייה: הבחור המוכשר הזה אוהב להפוך דיוקנאות על שטרות כסף לדמויות קומיקס כאלה ואחרות, והתוצאה משעשעת כתמיד. [פליקר]
  23. זה לא עבור אלה שמפחדים מפאנק אימואי אמריקאי, אבל The Plastic Constellations מסתמנים כלהקה לא רעה, ובעיקר מזכירים לי את אהובי לבי משכבר Cursive המעולים. או לפחות בשיר היחיד ששמעתי מהם, "Stay that way". אמת, יש הרבה מאוד זבל באימו-פאנק של השנים האחרונות, בעיקר בין אלה שלא באמת עושים אימו אלא רק מתויגים תחת התווית הרחבה-לבלי-היכר "emo". אבל יש גם שירי רוק מצוינים שחבל לפספס בגלל תוויות. זה אחד מהם, מתוך אלבום שיוצא ממש השבוע ונקרא We appreciate you. מסתבר שאפילו פיצ'פורק מחבבים אותו. [מפ3]
  24. Online Fandom הוא בלוג חצי-מקצועי על Music fans ברשת, והדרכים החדשות שלהם לתקשר עם עצמם ועם האמן, וכל מה שמתחדש ומשתנה ומוגדר מחדש בימינו אנו. בכוונה לא תרגמתי את המונח, כי "מעריצים" דומה יותר מדי לבנות 13 עם פוסטר של ריאנה, "מאזינים" יש גם לגלגלצ, ו"אוהדים" יש לבית"ר חרוסלמה. [אנגלית]
  25. "חנויות תקליטים הן קתדרלות של האזנה, חוף מבטחים עבור אלה שמוצאים במוזיקה גם מאמץ רוחני ולא רק בידור חולף"נלי מקיי

  26. טעים: "Volcano", שיר חדש של Antipop Consortium, שם שנשמע כמו תנועה סוציאליסטית יותר מאשר הרכב היפ הופ אלטרנטיבי, שעשה לי את ליל אמש. מסתבר שההרכב התפרק לפני 6 שנים, ובשנה שעברה התאגד מחדש. האם זה השיר הראשון מאז? [מפ3]
  27. החבר'ה המעולים משק.לי התלבשו על חגיגות בירווז תל אביב והקימו בכיכר רבין את הבאר-ווז, בו חילקו משקאות צבעוניים בחינם לכל דורש. [עברית + כיף]
  28. גולדפראפ הגיעו לתכנית של ג'ולס הולנד לבצע את "Happiness" ועשו זאת – אהם – בשמחה. [טיוב]
  29. "בפעם הראשונה ששמעתי את הביטלס לא הבנתי כלום, רק נסחפתי. הייתי ילדה בת חמש בבאר-שבע ליד רדיו מונו, הכי פרימיטיבי שיש, עם רמקול אחד" – יהודית רביץ נזכרת ברגע שהתחיל את הכל, עם האלבום הלבן של הביטלס. [עברית]

  30. דיוויד בואי? תנו לי לרקוד על זה

  31. סיבה #4193 לכך שאני אוהב את M. Ward: הקאבר שלו ל-"Let's Dance" של דיוויד בואי. [מפ3]
  32. AV Club עורכים רשימה של אמנים שהגיעו לשיאם באלבום הבכורה ומאז לא מצליחים לשחזר את ההישג. מכירים ישראלים כאלה? [אנגלית]
  33. שלושה שירים מהאלבום החדש של dEUS, שמו Vantage Point ומההאזנה היחידה שנתתי לו הוא בעיקר מעלה געגועים לשני האלבומים הראשונים, פשוט כי אין בו שום דבר ממה שגרם לנו לאהוב אותם מלכתחילה. אבל אני מסייג ואומר שוב שזו האזנה יחידה. בדרך כלל בהאזנה השישית אני כבר משנה את דעתי. [לאסט.פם]
  34. [תודה לשיר] קיבלתם מייל שגרתי מאמא שלכם, שתוהה אם אתם אוכלים מספיק ומתי אתם באים לבקר? אל תמחקו, יש מי שבשבילו זה זהב. [אנגלית]
  35. היישר מהסינמסקופ: "והנה מגיע ג’יימס קמרון וכותב טקסט מבריק ומאלף על חוויית הבימוי, הצילום, העריכה והצפייה בסרט סטריאוסקופי, בזמן שהוא עובד על “אוואטר” שלו (שייצא בסוף 2009). הוא טוען שתוך 10-15 שנה כל המסכים שלנו – מהאיי-פון דרך מסך הטלוויזיה ועד שלטי פרסום החוצות – יוכלו להציג תמונה תלת מימדית ללא עזרת משקפיים". [אנגלית]
  36. "תמיד אהבתי חנויות תקליטים. הן נתנו לי סיבה לצאת מהבית"פיט יורן

  37. "אין לנו שום מושג מה אנחנו עושים. לכן זה נשמע כמו הוולווט אנדרגראונד: כי יש בזה אקורדים והגיטרה שלי מלאה Treble. אנחנו אוהבים את אקורד E. הוא פשוט. אף אחד מאתנו לא מקשיב למת'-רוק. ניסינו, אבל זה לא עבד כל כך טוב. אנחנו לא גרועים, אנחנו פשוט לא ממש טובים" – טוב לראות להקה צעירה וצנועה, לשם שינוי. אלו The Muslims, אחת הלהקות היחידות שכנראה לעולם לא תצליח בארץ אך ורק בגלל שמה, ושווה מאוד לדגום את "Future rock" שלה. זה לא באמת נשמע כמו רוק מהעתיד אבל זה אחלה של רוק, סטרוקסי מלוכלך ומהיר וכייפי, ובהחלט מזכיר קצת את וולווט אנדרגראונד. הציטוט המשובח השני מאותו ראיון היה "התחלתי לקנות אלבומים של וולווט אנדרגראונד אחרי שקראתי בביקורות שאנחנו נשמעים כמו וולווט אנדרגראונד". נהדר. הנה עוד שיר, "Religion". [מפ3]
  38. [תודה ליותם] בחור אחד קשר מצלמה חד פעמית לספסל, והשאיר אותה ליד שלט שבו ביקש מהעוברים ושבים לצלם בעזרתה. את התמונות שנאספו הוא פרסם בבלוג שלו, והתוצאה היא גלריה אנושית משעשעת ומעניינת. איזה רעיון נהדר! [אנגלית, פיקסלים]
  39. בריאן אינו ודיוויד ביירן חזרו ביחד לאולפן והאלבום החדש שלהם כמעט גמור. [אנגלית]
  40. והשבוע במדור "מצב משפחתי" בסוף מוסף הארץ: ידיד המערכת וגיטריסט Visiting hours הנהדרים, נדב זילברשטיין (ושותפו לדירה, לני). [עברית]
  41. בסדר, בסדר, אני מודה! אני… אני גיא, ואני מכור לזמרות שקוראים להן לורה. זה התחיל עם Laura Veirs [חלל], המשיך ביתר שאת עם Laura Gibson [חלל], ועכשיו לא נותרה לי ברירה אלא להודות שהשבוע התאהבתי סופית ב-Laura Marling [חלל, בית], אף כי מעולם לא התלהבתי מלורה נירו. המלצתי עליה כאן כבר בפברואר, עת ערן דחק בי להאזין לכמה שירים שלה ובהחלט חיבבתי פלוס. אבל רק עכשיו, כשהנחתי ידי על אלבום הבכורה שלה, בעל השם הנפלא Alas I cannot swim, התגלה גודל האסון: אני שבוי עמוק בקסמה וקשה לי לראות את עצמי משתחרר משם בקרוב. ומה סוד הקסם של העלמה מרלינג, באמת? ראשית, היא עדיין לא עלמה אפילו. בגיל 17 הילדונת הזו נחשבת נערה, לכל היותר. שנית, היא בריטית, ושלישית, היא בלונדינית עם פני בובה. זה כל מה שאני יודע עליה, וזה בכלל לא משנה, כי כשמאזינים לאלבום שלה שומעים זמרת פולק בוגרת ובשלה בכל מובן. עוד לפני שהיא מוגדרת כהבטחה הבאה, היא כבר מקיימת. באלבום הזה יש 12 שירים, מספר אופטימלי אם שואלים אותי (טוב, יש גם שיר בונוס!), ואני כל כך נהנה מכולם שאני לא מצליח אפילו להצביע על אחד שבולט במיוחד או אחד חלש במיוחד. זה – זהירות, הפרזה – אלבום די מושלם. יש שיגידו "קטן ומושלם", כי משום מה לאלבומי פולק, במיוחד של נשים, מודבק תדיר התואר "קטן". אבל זה בהחלט לא אלבום קטן. הוא נשמע קטן בשלוש ההאזנות הראשונות, אבל במהרה הוא מתחיל לגדול מאוד. זה אלבום פולק גדול ודי מושלם. אני אומר "די" בתור הסתייגות קלה לא בגלל שמשהו חסר או מוגזם כאן, אלא פשוט כי אני לא שומע את האלבום הזה מספיק זמן כדי לתת את החותמת הסופית והבדוקה של מבחן הזמן. לדעתי יש כאן גם דמיון קל ללורה וירס, במובן הזה ששתיהן מנגנות פולק בהקשר הכי רחב של המילה, ואצל שתיהן יש איזה קסם חמקמק בכל שיר ושיר באלבום, מהלך הרמוני או מלודי כלשהו, שורה שאי אפשר להתעלם מכמה שהיא נוצצת, או פשוט סינרגיה מוצלחת במיוחד בין הלחן, העיבוד, הביצוע והטקסט. רבים מקוראי העונג ומהבלוגרים החביבים עליי המליצו לי, ישירות או בעקיפין, על האלבום הזה. זה הרגע להוריד בפניהם את הכובע ולהודות להם בקידה עמוקה. עזבו אותי מכל הבריטיות-של-הרגע האלה כמו Adele או Duffy, שמתהדרות בקול גדול של פעם ובמעט מאוד חומר או רגש אמיתי בשירים שלהן. על כל כוכבנית פופ איכותי חדשה מבריטניה תראו לי ילדונת כמו לורה מרלינג, ואני אראה לכם מאזין מאושר. בתמורה, אתן לכם גם את "New romantic", שבכלל לא מופיע באלבום אלא ב-EP שיצא לפניו. אבל המלצת הבית היא להיכנס לאתר הרשמי של הנערה ולצפות בקליפים או להאזין לכל האלבום בנגן הצבעוני שבצד. [אנגלית; חלל; נגנים; מפ3]
  42. ומסתבר ש-Laura Veirs הוציאה אלבום קאברים קטן שהיא מוכרת רק בהופעות ובאתר של לייבלון קטנטן וחמוד. לא מצאתי ברשת שום התייחסות לאלבום, שנקרא Two beers Laura Veirs, אז אני אפילו לא יודע איזה קאברים יש בו. אבל הוא הוזמן מיידית והוא בדרך לכאן, ואשמח לספר לכם כשהוא יגיע. אמרתי לכם, זו התמכרות. [אנגלית]
  43. עוד בספירה לאחור לקראת Narrow stairs של Death Cab, אפשר למצוא את כתבת השער של מגזין Paste החודש: בן גיבארד כותב מאמר על כתיבת שירים, ג'ק קרואק, בדידות, יצירתיות והחיים. [אנגלית]

  44. תלקקי כמה שתרצי, אנחנו לא קונים את זה

  45. זה התחיל מהקמפיין הטורדני והבלתי נסבל של שאול פרחים לדפי זהב, שבמסגרתו נשכרו אנשים שהשאירו אלפי הודעות בפורומים, טוקבקים ובכל מקום אפשרי, כדמותו של שאול. התוצאה הייתה, בעיקר, שגולשים התעצבנו ונמאס להם לראות את זה בכל מקום. עכשיו גם שטראוס פצחה בפעולה דומה כשבמקביל להחתמת אווה לנגוריה היבשושית כפרזנטורית של גלידות מגנום, התחילה לדחוף הודעות על לנגוריה בכל פורום שעשוי להיות קשור לנושא. בפורום טלוויזיה בנענע הגיעו מים עד נפש, וחברי הפורום החליטו שבתגובה לשיטת הפרסום המרגיזה, הם מחרימים את גלידות מגנום בקיץ הקרוב. את השרשור המלא אפשר לקרוא החל מכאן. [עברית]
  46. הנה עוד טיעון התומך הגישה שהזרמת אלבומים שלמים ברשת זה הכרחי: בחיים לא שמעתי על הלהקה The Black Angels, אבל התחלתי להקשיב להם כי נתקלתי בידיעה שהלהקה נותנת את כל האלבום החדש שלה להאזנה ברשת imeem. וטוב שהם עשו את זה, אחרת הם כנראה לא היו מרוויחים אותי כמאזין, ועכשיו גם אתכם. [אנגלית, נגן פלאש]
  47. "Birthday girl" הוא קליף קטן, חמוד ומלוכלך לשיר קטן, חמוד ומלוכלך של The Roots, מהאלבום החדש שיוצא בסוף החודש. אם זה לא מספיק, לערב אחד הפכו הרוטס ללהקת הבית של סטיבן קולבר.[טיוב]
  48. "הכרתי המון מוזיקה נהדרת בחנות המוזיקה המקומית שלי. זה מקום שבו מכירים מוזיקה ומכירים אותי. בין אם זו חנות פיזית או מקוונת, ערכן של חנויות תקליטים גדולות וידעניות לא נעלם"פיטר גבריאל

  49. נתקלתי בשיר "Kids don't know shit" של Islands, וכמו שאמרו בניינטיז: נדלקתי. האם כל האלבום החדש שלהם שווה כמו השיר הזה? [מפ3]
  50. מעניין ופיוטי לראות איך המעבר של קומיקס המופת Watchmen לסרט קולנוע לא רק הופך את הדמויות לבשר ודם ממשיים כמעט, אלא גם מייצא לעולם האמיתי פרטים מהסרט עצמו. לדוגמה, בקומיקס אחד הגיבורים מפתח למכירה בובות קטנות של שותפיו גיבורי העל, והנה לקראת יציאת הסרט מפתחת DC דמויות זהות כמעט לגמרי, למכירה אמיתית. גדול. [אנגלית]
  51. עמותת על"מ לייעוץ והכוונה של נוער (גם נוער מצוקה, אבל לא רק) זקוקה לתרומות לא-כספיות לפרויקט ערים בלילה, תכנית טיפולית ושיקומית לבני נוער שעוסקים ועסקו בזנות. נכון לאפריל הנוכחי הם זקוקים לפריטים הבאים: ספרי קריאה לילדים ונוער (עברית ערבית ורוסית), סרטי די.וי.די, משחקי שולחן ופאזלים, מערכת סטריאו (מגבר + רמקולים), כוורת (מדפים) לסלון, ארונית מקלחת לאחסון מוצרי היגיינה, כוננית ספרים 4-5 מדפים, ארון בגדים, מזנון נמוך לטלוויזיה, ארון לאחסון תרומות, דלפק בר מעץ למטבח (120X40 ס"מ), ספות חדשות לסלון, שולחן מחשב, מנוי לכבלים, תומך מחשבים. אם אתם יכולים לספק ולתרום חלק מהדברים האלה, אנא פנו לפני מהבלוג קסטה, והיא תדאג להפוך את הרצון הטוב לתרומה ממשית. [עברית]
  52. בריט דניאל התמיד מגניב ולפעמים מגניב מדי מ-Spoon, שהתיאור הזה חל בעצם גל עליה כלהקה, מתראיין לפיצ'פורק. וגם: כיף של דמו הגיע לרשת – הגירסה המוקדמת של "You got yr cherry bomb" של Spoon, בגירסת קאנטרי קלילה הרבה יותר. נייייייס. [אנגלית; מפ3]
  53. A Thousand Shark's Teeth, האלבום החדש של My brightest diamond נפלא למדי, ובינתיים מסתמן כידיד טוב לעת צרה בשבועות האחרונים. עד שהוא יוצא רשמית ביוני, אפשר לדגום ולטעום את "Inside a boy", שמרגיש כמו קלאסיקה מיידית. [מפ3]
  54. "אני מת על חנויות תקליטים עצמאיות! חנויות תקליטים הם חנויות הממתקים שלי!"מייק פאטון

  55. אחרי ששכך האבק מכל סיפור Niggy Tardust שלו, סול ויליאמס נפגש לדבר עם גרג קוט ולסכם בקצרה את מה שקרה עד כה. [אנגלית]
  56. [תודה לשחר] כחלק מהטרנד הירוק המבורך (אם אי פעם היה טרנד מבורך, זה כנראה זה), ThreadBanger וידאו-בלוג שילמד אתכם איך להכין בגדים בעצמכם, למחזר בגדים ישנים, ובעיקר להוציא כמה שפחות כסף ולהטריח כמה שפחות ילדים סינים במתפרות-פרך. [אנגלית]
  57. לא הספקתי עדיין לשמוע את האלבום של Bon Iver שיצא ב-2007, אבל הוא זכה לשבחים רבים, גם מכמה מקוראי העונג (טעימות: "For Emma", "Creature fear", עוד). במקרה נתקלתי השבוע ברימיקס שלו ל-"Get up get out" של The Rosebuds, להקה לא מזיקה בדרך כלל. יאמי. [מפ3]
  58. Comic book tattoo הוא ספר קומיקס בן 480 עמודים (!) שמתבסס על שירים של טורי איימוס, וייצא בקרוב. מעניין. [אנגלית]
  59. יותר טוב מ"בת ים – ניו יורק", "Paris, Tokyo" הוא קליף חדש של לופה פיאסקו, לשיר שמדבר על תלאות סיבובי ההופעות. רוצים עוד לופה? הנה "Superstar" בגירסה אקוסטית. [טיוב]
  60. אושיית הרשת (בסמטאות מסוימות של הרשת) אהוד בן-פורת התיישב לשוחח עם אהוד בנאי, אחד מהזמרים האהובים עליו בארץ. את שיחת האהודים הארוכה והמרתקת הוא מפרסם באתר האישי שלו, להנאתנו. חובה לכל חובב בנאי. [עברית]
  61. [תודה לשיר] דברים שאף אחד לא אוהבעכשיו הבלוג. [אנגלית]
  62. "בכל פעם שאתם קונים תקליטים באחת החנויות העצמאיות, זו מכה קשה לאימפריה"הנרי רולינס

  63. הרולינג סטון, מגזין שמבחינתי עבר מזמן את השיא והפך ממוביל לכזה שרץ חסר נשימה אחרי אחרים, בוחר את 125 האנשים, המקומות ושאר הדברים שמעצבים כיום את עולם הרוק. שיהיה. [אנגלית]
  64. לורה ברטון (עוד לורה?! נו, לפחות היא לא שרה) התיישבה לכתוב שיר יחד עם קולין מלוי, סולן הדצמבריסטים. הם לא הצליחו לסיים אותו, אז עכשיו היא מבקשת את עזרת קוראיה בגרדיאן. [אנגלית]
  65. בדיוק כמו מה שפעם באמת היה סוף שבוע רגוע ועכשיו נשמע בדיוק כמו כל ימי השבוע בגלגלצ, גם "טיסת לילה" במוזיקה 24, שהבטיחה ועדיין מבטיחה לנו "קליפים נדירים ומוזיקה פרועה", הפכה לפיקציה מביכה. ערן כ"ץ כועס. [עברית]
  66. [תודה לרוזה הגולשת] אמיר אגוזי מראיין בוואלה את הקוליפונז, מעין סופרגרופ מקומית של קוטימאן, כלבתא ומיקסמונסטר. [וידאו]
  67. ביוני יוצא אלבום חדש של Wolf Parade (הלהקה שהולידה גם את Sunset Rubdown ואת Frog Eyes, בין היתר) בלייבל המעולה סאב פופ, שחוגג 20 שנות פעילות מוצלחת במיוחד בפסטיבל מטורף. "Call it a ritual" הוא שיר ראשון מתוכו. [מפ3]
  68. בפרק החדש בפודקאסט של Stones Throw, אפשר לשמוע ולהוריד די-ג'יי סט (קטוע) של המלך הגדול Madlib. [מפ3]
  69. אוף, איזה כיף, מלא שירים חדשים! גם Tilly and the wall, אחת הלהקות הכי משמחות שאני מכיר, מוציאה את "Cacophony", שיר שדווקא אין בו קקופוניה אבל יש בו סקסופוניה. [מפ3]
  70. אם תהיתם איך בונים שיר מושלם, הנה שיעור בחינם מסטיבי וונדר: קחו נושא שקרוב ללבו של כל אחד (האהבה של היום היא לא מה שהיה פעם), הרכיבו משחק מילים משעשע לפזמון, תקראו לכמה זמרות רקע, ונגמר הסיפור. אה כן, כדאי שתתהדרו בכישרון על-אנושי למלודיות, עיבודים, נגינה ברוב הכלים וביצוע ללא רבב. לא חייבים להיות עיוורים. השיר "Yester-me, yester-you, yesterday" כבר בן 39, והוא עדיין אדיר, מרגש וסוחף בצורה שקשה להבין. אפשר לעשות מיליון פרודיות על וונדר, להמציא מיליון בדיחות עיוורים וללעוג מיליון פעם לכך שאולי כיום הוא כבר לא רלוונטי בגילו המתקדם. אבל יש דברים שלא מתיישנים אף פעם, ואחד מהם הוא הגרוב הסנטימנטלי של וונדר והבוהק שנוצץ מיצירות הפאר האלה שלו. ולחשוב שמה שאנחנו מוכנים לקבל היום כ"פופ" הוא זכר קלוש ומעליב לדברים כאלה. מזל שיש לנו את מארק רונסון. [מפ3]
  71. "אי אפשר לגלגל ג'וינט על אייפוד – קנו ויניל!"שלבי לין

פסח שבוגי וכשר או חמץ, לבחירתכם (תחי הדמוקרטיה)!

32 תגובות על “עונג שבת: הפה סח דברי טעם”

  1. יעל הגיב:

    לגבי הזאפה: יש שם שני סוגי הופעות:

    בישיבה – יאפי משהו, סביב שולחנות עגולים, מעין מועדון-מסעדה. הבעיה היא שמצד אחד מיקומך במועדון נקבע על פי מתי הזמנת את הכרטיסים (הם אומרים אם זה בשולחנות הרגילים, בבר או בבר האחורי), אבל מנגד אי אפשר לשמור מקום, מה שמאלץ אותך להגיע מוקדם כדי לתפוס שולחן טוב (מהשולחנות שבסוף לא רואים כלום) ואז אתה מחכה שעה-שעתיים לתחילת ההופעה ונאלץ להזמין אוכל כדי להעביר את הזמן המיותר. אפשר לעמוד רק ליד הבר או פה ושם ליד קיר, אם מישהו לא נובח עליך, כך שזה מיושב מדי להופעה לא אקוסטית-אינטימית לטעמי.

    בעמידה – מוציאים את השולחנות. הרגשה פחות בורגנית, אבל יש לזכור שרצפת המועדון שטוחה. כלומר בחורה בגובה מטר שישים כמוני לא תצליח לראות שום דבר אם לא מתמקמים ממש בשורה-שתיים הפרונטליות. מהבחינה הזו אני מעדיפה מועדון עם מפלסי גובה שונים.

  2. ZLFC הגיב:

    סוף סוף אזכור של stone throw ומאדליב בכלל.
    יפה
    לאחרונה לא היה לי מה לקרוא.

  3. פני (קסטה) הגיב:

    (43) לגבי תרומות לערים בלילה –
    חשוב לציין שלא תהיה אפשרות להובלה ואין רכבים לבוא ולאסוף את התרומות. לכן התורמים צריכים לדעת מראש כי יתבקשו להביא את הדברים לת"א…
    הכי טוב יהיה לשלוח קודם צילומים של הדברים.
    תודה רבה וחג שמח

  4. NoB LeSSe הגיב:

    “כן, כן, אני יודע. קל יותר להוריד מוזיקה, וגם זול יותר. אבל מה מתנגן בחנות ההורדות החביבה עליכם כשאתם נכנסים אליה? כלום, זה מה. את מי תפגשו שם? אף אחד” – ניק הורנבי

    זה באמת רעיון נחמד לחנות אינטרנט למוזקה או לאימיול, מוזיקה מתחלפת ברקע ומקום לדיאלוג עם מי שמחפש באותו “אוזר” שלך

  5. NoB LeSSe הגיב:

    “כן, כן, אני יודע. קל יותר להוריד מוזיקה, וגם זול יותר. אבל מה מתנגן בחנות ההורדות החביבה עליכם כשאתם נכנסים אליה? כלום, זה מה. את מי תפגשו שם? אף אחד” – ניק הורנבי

    זה באמת רעיון נחמד לחנות אינטרנט למוזקה או לאימיול, מוזיקה מתחלפת ברקע ומקום לדיאלוג עם מי שמחפש באותו “אזור” שלך

  6. אחלה עונג, אלבום השבוע ראוי מאד, אם לא התחברת לאדל ובכל זאת התחברת ללאורה מרלינג אז יש לך תקווה הדבר הבא שאני ממליץ לך היא ליקה-לי. אני כידוע לך התלהבתי השבוע מ- Foals שאצלי באתר. אני מקווה שלאחר שתשתמע אותו תתחבר גם אליו. וסוף-סוף גם ניו-רייב (שלדעתך לא קיים) יעשה לך משהו.

  7. yaddo הגיב:

    איזה שיר חמוד לרוטס. לקח לי זמן להאמין שזה באמת הם. מה פתאום הם חוברים לסולן של פול אאוט בוי, לכל הרוחות? בכל מקרה, טוב בהרבה מהשיר הראשון והמכוער שנתת פה לפני כמה שבועות (שניים מהרכבי ההיפ-הופ האהובים עלי איכזבו אותי קשות עם השירים החדשים שלהם לאחרונה – הרוטס ונרד). כמו כן כדאי להדגיש שהשיר הזה בכלל לא יופיע באלבום הממשמש של הרוטס מטעמי חוסר תאימות.

  8. ארז הגיב:

    עד שמוריסי לא נוחת בנתב"ג, מבחינתי הוא לא מגיע. למה? כי אומנות ופוליטיקה מתערבבים זה בזה וקטע הוידאו בו הוא מודיע על ההופעה בישראל+עצם הופעתו בישראל, כבר גורמים לכמה יפי נפש קיצוניים, בממלכה המאוחדת בעיקר, לצאת בקריאה למוריסי להחרים את ישראל ואיך יכול להיות שזמר שמחרים את קנדה בגלל טבח בכלבי ים, לא מחרים את ישראל בגלל ענינים אחרים.
    נו.. קיצר עוד יהיה שמח כאן עד שיגיע, רק שיגיע כבר…
    [ותודה על הלינק לבוטלג ההופעה מ-22.1.08 שזו ההופעה שהייתי בה]

  9. תמר [כלשהי] הגיב:

    AV club שכחו את טרייסי צ'פמן..
    חוצמזה אחלה עונג, שיהיה חג שמח!

  10. אופיר זמר הגיב:

    תודה על הלינק ל-Dalston Oxfam Shop, עשית לי את החג. אגב, יש הרבה אינפורמציה על הקלטות שצורפו בזמנו ל-NME בבלוג הזה:
    http://bazooka81.livejournal.com
    (אבל אין שם קבצים להורדה)

  11. Number 45 הגיב:

    מרפרוף ראשוני, העונג של השבוע נראה מענג במיוחד. אבל מה זה התזמון הגרוע הזה? עונג כל כך טוב לפני ליל הסדר? למי יש זמן להכנות האחרונות לסדר כשיש עונג כזה?

  12. עדי סברן הגיב:

    לגבי COMIC BOOK TATTOO ע"פ טורי איימוס – הנה קישור עם דגימות
    http://www.comicbookresources.com/?page=article&id=15838

  13. June הגיב:

    טוב, מי קונה לי את Comic Book Tattoo ליום ההולדת? 😛

    עונג נפלא כרגיל, וחג שמח לכולם :].

  14. נמרוד הגיב:

    בנוגע לזאפה – עם כל הבעיות שציינה יעל בצדק על המקום, הדבר החשוב באמת, אייכות הסאונד, טובה בהרבה מבברבי לדוגמא – ככה שלפחות יתרון אחד חשוב יש לו.

    בנוגע לדאוס – הזכרתי כבר אצלי את האכזבה שלי מאלבומם החדש – אצלי הוא כנראה לא יגיע לשש האזנות, אין לי ממש זמן להכריח את עצמי לאהוב מה שלא אהבתי בכלל בשתיים שלוש ההאזנות הראשונות. אם אתה מתגעגע לשני האלבומים האחרונים של דאוס, אני ממליץ על Believo! אלבום הבכורה של Enon, שגיליתי כשהוא קיבל הוצאה מחדש בשנה שעברה – ככל שאני שומע אותו יותר, הוא יותר מזכיר לי את פרץ היצירתיות המקורי של דאוס (בעיקר באלבומם השני). אני מקווה לכתוב עליו פוסט מלא במהלך הסופ"ש.

    ולבסוף – מצאתי את עצמי מתרוצץ באמוק בין משולשי הplay של העונג הנוכחי (הקאבר של m. ward נפלא!), אבל כשראיתי שיר חדש של Wolf Parade, שאת אלבום הבכורה שלהם מאוד מאוד אהבתי, הייתי חייב ללחוץ. בכל מקרה, תיקון קטן – frog eyes קדמו לזאבים הצועדים – ספנסר קרוג היה קודם חלק מפרוג אייז (ולצערי לא הגיע איתם לארץ שנה שעברה), והקים את וולף פרייד מאוחר יותר.

  15. נמרוד הגיב:

    התכוונתי כמובן שאתה מתגעגע לשני האלבומים הראשונים של דאוס. למרות שהאחרון מצליח לגרום לגעגועים אפילו לאלבום שקדם לו (שהוא בעצמו גרם בעיקר לגעגועים לשלושה שקדמו לו).

  16. גיאחה הגיב:

    נמרוד – אינון נהדרים, אבל אני לא בטוח שהגישה שלך משתלמת. יש הרבה מאוד אלבומים שבשלוש האזנות הראשונות לא חיבבתי אך המשכתי בשל המלצות משובחות או סתם סקרנות, ובסופו של דבר הם גדלו עליי. לא כולם מתחבבים או מחלחלים מיד.

    עדי – תודה על הלינק! את משובחת. לא ידעתי שהופ לארסון מאיירת שם – כיף גדול!היא כזאת שווה שזה מבהיל (מבחינה אמנותית, כן?).

  17. Dubi הגיב:

    Item 18. president Lincoln freed the slaves. He did not own any.

  18. נמרוד הגיב:

    גיאחה – גם לי היו מקרים כאלו, אבל ברוב המקרים אלבום שלא חיבבתי אפילו בשמיעה הראשונה או השניה, אני כבר לא אוהב מעולם (אפילו אם רק בשל העובדה שכבר שמתי לעצמי מחסום מנטלי בנוגע אליו). כיוון שכל האזנה לאלבום באה על חשבון האזנה לאלבום אחר, וכיוון שברוב המקרים אני יכול להעריך האם יש סיכוי ששמיעה חוזרת תשנה את דעתי (האם האלבום באמת סתמי בעיני או אולי קצת קשה לעיכול) – אני מוכן לקחת את הסיכון של לפספס אלבום מדי פעם מאשר להפסיד את ההזדמנות לשמוע משהו שיש לו סיכוי אמיתי להפיל אותי מהכסא. מצד שני, ביקורות משובחות במיוחד יכולות לגרום לי בהחלט לגרום לי לתת הזדמנות שניה לאלבום (כמו לדוגמא האחרון של אוף מונטריאול, שעשה את הדרך מ"סתם אלבום טוב" ל"ללא ספק אלבום השנה שלי" בעיקר בזכות הדחיפה שקיבל מהחברים עם האייפוד הרעב). עד שאני לא אראה ביקורת נלהבת על החדש של דאוס, קשה לי להאמין שאני אשקיע בו עוד שעה מחיי.

    מצד שני, הקשבתי הרגע לשיר של Islands שנתת, והוא בעיניי השיר הכי טוב בעונג הנוכחי, מה שגורם לי – א. להקשיב בימים הקרובים לאלבום המלא. ב. להקשיב עכשיו לאלבום הקודם של הלהקה, שעד כה לא נקלט אצלי.

  19. לי קרה דבר דומה עם האלבום של WILCO של שנה שעברה. שנשמע מאכזב מאד, אבל מאד, ביחס לקודמיו, ולאחר שעידן אלתרמן בחר בו לאלבום השנה בבלוג שלו, נתתי לו הזדמנות נוספת ולגמריי הרווחתי. אבל זה באמת לא קורה כל יום..
    ואני חושב שבאמת החוכמה בימינו היא לדעת לסנן ולשמוע לעומק דברים. אני חוזר, לעומק.
    לתת לדברים לחדור מתחת לעור, לשמוע מוסיקה עם רגש, וגם ולהתלהב כמו שצריך עם הדברים המגניבים כמו Foals שאצלי באתר( אני פשוט חייב להפיץ את הבשורה שכל העולם ישמע אותם- מי שלא שומע מפסיד!!!!)
    ונמרוד אם כבר אתה נותן תגובות תשאיר את הכתובת של האתר שלך – "טאפס, טאפס"- הוא מומלץ, יש אנשים שירוייחו מזה משהו.. לא חבל.

  20. bimbo הגיב:

    אהבתי את האיזכור של סטיבי וונדר.
    לפעמים נזכרים שיש מוזיקה חוץ מלמאוזכרי ומדורגי פיצ'פורק.

  21. נמרוד הגיב:

    אייל – מה זאת אומרת? הניק לינק שלי תמיד מפנה לשם! בכל מקרה, אני מקבל הרבה מחמאות (בעיקר ממך) לאחרונה – כנראה שהפוסט המתבכיין עבד! 🙂

    גיאחה, דרך אגב – אני מקשיב עכשיו לחדש של Islands ויש סיכוי שהתשובה לשאלה שלך היא כן – כל האלבום החדש שלהם שווה כמו השיר הזה.

  22. טל הראל הגיב:

    Thanks for introducing me to The Plastic Constellation.
    what an amazing album, and it is NOT (!!!!!!!!!!!!!!!!!!!) bloody emo.
    Tal.

  23. בקשר לשאלה שלך על Isalnds – כן, אלבום מעולה. תשמע את כולו ונראה אותך מצליח לא להכניס אותו פה לפחות כאלבום השבוע.

  24. בקשר לפוטיסהאד, כבר עברו כמה שבועות מאז שהאלבום יצא, למישהו יש דעה עליו? קראתי את המאמר על כך שהאלבום הזה הרג את הטריפ-הופ, מעניין …גם מובי הוציא אלבום שנקטל לפני שבוע ע"י גל אוחובסקי … בד"כ רגעים כאלה הם פחות נוראיים ממה שהם נראים, קודם כל כי יש דבר חר ששולט כמו ניו-רייב (ושוב אני מזמין לשמוע את Foals אצלי באתר) וחוץ מזה שבסוף יבוא גם לזה גל חדש שאולי יקרא ניו-טריפ-הופ.
    מה שעוד מעניין במאמר על פוטיסהד שבדומה לאלביס שהביא את הרינת'ם אנד בלוז לקהל הלבן כך גם היו פורטיסהד עם ההי-הופ.
    אבל אני חוזר שאלה הראשונה למישהו יש דעה על החדש של פורטיסהאד?

  25. נמרוד הגיב:

    אייל – בתור מעריץ לא גדול של פורטיסהד, אני מאוד מרוצה מהאלבום החדש. אם באלבומים הקודמים בת' גיבונס שרה כשמאחוריה רקע אפלולי, עכשיו המאזין נמצא עם גיבונס עמוק בתוך האפלה – חוויה מטרידה מאוד ושונה מאוד משני האלבומים הקודמים. אני לא מכיר הרבה אלבומים שגורמים לי לכזאת תחושה של חוסר נוחות מבלי לגרום לי להפסיק אותם.

  26. ינון הגיב:

    לגבי פורטיסהד – לא רק שחרשתי את האלבום, גם ראיתי אותם בהופעה השבוע. מסקנות:
    1. אני מוכן לשמוע את בת גיבונס גם כשהיא מצחצחת שיניים. משמע – אני משוחד.
    2. האלבום החדש ככה ככה. מה שסלון כתבו מדייק – אכן זה לא טריפ-הופ. התחושה היא שחצי ממנו זה התנסות בצלילים חדשים וכו וכו, וחצי בכלל נוטה לסגנון של אלבום הסולו של בת, כלומר קצת פולקי-נוגה שכזה. הבעיה שהחיבור לא משכנע, במיוחד בסינגל "מאשין גאן" שנשמע כאילו הם עשו דווקא. קשה לומר שזה אלבום שייחרש/ט אצלי – אבל רק הזמן יגיד
    3. בהופעה: the rip וthreads היו מדהימים, הפעם היחידה שהבלונדה הקטנה הזו התפרעה כמו רוקרית אמיתית הייתה בת'רדס (שיר על טוקבקים?). השאר נשמע די כמו ההופעה ששודרה ברשת – רק יותר מגניב, כי זה בכל זאת לייב.
    ביצוע שקט לwandering star היה הדבר ביפה ביותר ששמעתי בזמן האחרון.
    ולשמוע את glory box, cowboys ושאר להיטים בלייב היה מרגש לפחות כמו האיחוד של משינה, לפני שידענו שהם בעצם פרסומת לסלולר.

    4. עוד מישהו חושב שmachine gun זה הומאז' לשליחות קטלנית?

  27. לגבי פורטיסהאד אהבתי את שיר הפתיחה sielence, וזהו. יותר לא יכולתי להתחבר. לי זה נשמע כאילו בת' גיבונס מזייפת אורגזמת פורטיסהאדית. יש פה משהו ניסיוני בלי ספק אך בעוד שב- Nude של רדיוהאד זה עבד, למרות שגם פה החוסר החלטיות בשירה כמעט מוציאה אותי מדעתי, כאן חוסר הנוחות הוא משווע. מי שכמו נמרוד מצליח להתחבר. אז לבריאות… ואני בכלל רציתי לייצר הייפ ל-Foals.
    ולגבי מוריסי, גם אחרי שהוא נוחת פה, זו עדין חוויה שעלולה להיות נפילה וגודל הציפייה נאיים פה באופן מובהק….צריך לקוות.

  28. melquiadess הגיב:

    לא יודע לגבי מותו של הטריפ-הופ או לא, בעיקר משום שמעולם לא ידעתי באמת מהו טריפ-הופ.
    אבל הדיסק החדש של פורטיסהד הוא הדבר הכי טוב ששמעתי כבר הרבה זמן.
    כבר לא זכור לי מתי נתפסתי כל כך חזק לדיסק חדש.
    הכיוון האפל והמרוחק שהם לקחו באלבום הזה יושב עלי מצויין, ולוקח לדעתי את המוזיקה שלהם שעד עתה היתה פשוט טובה אבל לא יותר מכך, למקומות חדשים אשר אצלי שמורים רק ליחידי סגולה.
    בדיסק הזה יש את הקסם המיוחד הזה שגורם לי לשוב אליו שוב ושוב בשבוע האחרון ולא להרפות.

    עוד מחוויותי והתרשמותי מהדיסק, כאן:
    http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1233421

  29. נמרוד הגיב:

    אייל – ראיתי את מוריסי בהופעה קצרה לפני שלוש שנים (פסטיבל לידס). בתור מישהו שאוהב את הסמיתס, אבל לא ממש גדל עליהם, ואוהב חלקית את קריירת הסולו של מוריסיי עצמו ציפיתי לאכזבה מסויימת – אבל ברגע שהאיש הזה עולה על הבמה, ולא משנה כמה הוא השמין, האפיר והקריח מאז ימי הסמיתס – הכריזמה הבימתית שלו פשוט סוחפת. ואם הוא הצליח לעשות כזאת עבודה בחלטורת פסטיבל, קשה לי להאמין שהוא יאכזב בהופעה מלאה בארץ.

  30. בועז,
    מה עם ההפועה של רדיוהד? יש חדש?

  31. עומר הגיב:

    חבריקו יקר, עשית לי חשק עז לקפוץ לחנות התקליטים הקרובה ולשדוד לה את הצורה במחיר מלא של כסף כשר.
    מי יתן, גיאחה, וירבו כמותך בישראל.

    נ.ב
    לא ראיתי אם כבר כתבו לך את זה, אבל האיש בתמונה השניה נראה כאילו הוא משתין תוך כדי סיבוב ממש מהיר.

  32. SwanDress הגיב:

    לא יודעת מה איתכם, אבל כשאני נכנסת לחנות דיסקים, האווירה היחידה שאני מקבלת היא… אין לי מילה אחרת חוץ מ-סנוביות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *