4 בינואר 2008

עונג שבת: קוצו של יוד

"למוזיקה פופולרית יש פריבלגיה שאין לסרטי קולנוע או לספרות והיא היכולת המיידית לשדרג את הרושם הראשוני של היצירה. זה מה שכיף כל-כך בדיסקים שמונחים לך על השולחן ליד המערכת וקורצים לך לגלות אותם מחדש בניגוד לקבצי מוזיקה מאוכסנים בהארד-דיסק. חלק מהקסם הכמוס שגורם לי להיות אוהב מוזיקה מושבע זה להעמיק עם כל האזנה אל גילוי חדש שטמון ביצירה. זו חלק מהגדולה של יצירת אמנות אמיתית"עידן אלתרמן בתובנה אפרופו בחירת אלבום השנה שלו

לפני הכל: סביר להניח שזה השבוע האחרון של סיכומי השנה, אבל מכיוון שהשבוע יש שם באמת כמה דברים משובחים במיוחד (כמו פרויקט הגיבור הלא מושר של השרת העיוור), אני ממליץ בחום לא לפסוח על הפינה הזו בסוף העונג. יש שם כמה אוצרות רציניים הפעם.

  1. אני מודה בטעותי. זה לא כזה נדיר, לשמחתי. אף פעם לא התלהבתי מלהקת Spoon בצורה יוצאת דופן, ולמעשה בכל פעם שאני נתקל בה אני תוהה איך ולמה היא הגיעה למעמד של להקה כה נערצת בחוגי האינדי רוק האמריקאי. זו להקה נחמדה מאוד והם עושים מוזיקה נחמדה מאוד, אבל נחמד הוא לא בדיוק שם תואר נחשק בימינו בכל הנוגע לרוק. ועם זאת, איפשהו בין האלבום הקודם לנוכחי הלהקה הזו הפכה ליקירת המגזינים, הבלוגים והמאזינים. נשגב מבינתי. כשיצא השנה אלבומם החדש בעל השם הנפלא Ga ga ga ga ga, הם שיחררו סינגל קראוטרוקי מעיק בשם "The ghost of you lingers", וככל ששמעתי אותו יותר פעמים כך רציתי פחות לשמוע את האלבום המלא. כך קרה שהוא ישב לי כאן בצד במשך רוב השנה וחיכה. עכשיו, עם סיכומי השנה שלכם ושל כל השאר, חזרתי להרבה דיסקים שהנחתי השנה בצד. אז האלבום החדש הוא עדיין לא יותר מ"נחמד", אבל עדיין יש בו שני שירים נפלאים במיוחד: "Don't you evah" הכייפי להחריד (שמפגין היטב את הרוח הספונית החביבה עליי), והשיר הפותח האדיר, "Don't make me a target", שהוא פשוט שיר רוק עשוי היטב, שגורם לי להגביר את הווליום למקסימום בכל פעם שהוא נקרה בדרכי. טעמו להנאתכם. אגב, במייספייס שלהם, ספון חולקים את מיקסטייפ סיכום 2007 שלהם. [מפ3]
  2. השבוע זה קורה! לא, רגע, איחרתי. שיט. השבוע זה *קרה*! יואב קוטנר חזר לשדר ברדיו, ובכל צהרי יום חול מא' ועד ה', בין 14:00 ל-16:00 תוכלו לשמוע את "האיש הקטן מהרדיו" ברדיו תל אביב, 102fm לתושבי גוש דן, 731 בממיר של יס ו-321 בדיגיטליסימו של הוט. איזה אושר גדול. כבר שכחתי כמה כיף להעביר כל צהריים עם קוטנר, שמארח כמעט כל יום אמנים באולפן, מעודכן ומעדכן בכל רגע באלבומים חדשים, בהופעות חשובות, בנעשה בארץ ובחו"ל. באיזו עוד תכנית בפריים טיים של הרדיו תשמעו שני שירים מרדיוהד החדש ברצף, 18 דקות של ניל יאנג, אירוח של פורטיס באולפן, ורצף שירים בני יומיים של אביב גפן, הפה והטלפיים ואחרים? אוף, קוטנר, איך התגעגענו. [נגן בדפדפן, וקלטו מה מודבק מעל קוטנר כשהוא מתראיין בבית: מדבקת היס!]
  3. וחדשות מרעישות קצת פחות, אבל משמחות למדי: ביום ראשון תוכלו לשמוע את עבדכם הנאמן בתכנית של קוטנר, מפנק את אוזני המאזינים עם סיכום השנה שלכם, קוראי עונג שבת! זה נכון אמא, ישמעו אותי ברדיו ממש כמו את אלכס אנסקי! כאמור, שתיים עד ארבע ב-102fm. אל תפספסו, כדי שאחר כך תוכלו לצחוק על הפדיחות שלי ולהביך אותי בציבור. [זהו]
  4. שוב רוצים לסגור את קול המוזיקה, התחנה היחידה בארץ שמשדרת מוזיקה קלאסית (ומחזיקה ברייטינג יציב של 5-7%, שזה יופי של נתון), ושוב אנחנו מתבקשים לבוא ולחתום על עצומות אינטרנטיות כי מי יודע, אולי זה לא יעזור בכלל ואולי זה קצת יראה לאדוני הממון שיש אנשים שזה מפריע להם, אבל כך או כך זה לא לוקח לנו יותר מעשר שניות אז מה אכפת לנו לעזור למטרה מוזיקלית ראויה? [עברית]
  5. מסתבר ש-RockIL הוא פורטל ישראלי לרוק. חבל רק שהוא כזה מבולגן ועמוס. [עברית]
  6. האתר קצה חוט, היוזמה העדיין-קיימת לחיבור בין אמנים ישראלים שמחפשים שותפים או חברים לדרך, משיק מגזין תרבות משלו (בהמשך העמוד הראשי) בשם "קצתרבות". כי באמת, לא תזיק לנו קצת תרבות. [עברית]
  7. חגיגה! פורטיס חוגג 30 שנה לפלונטר, ומפנק אותנו בשיר שנגנז מהאלבום, "תני לי את זה". השבוע תצא גם מהדורה כפולה ומהודרת של האלבום (בזול!), ובשלישי ורביעי השבוע ייערכו צמד הופעות מיוחדות בבארבי, יחד עם הרבה, הרבה, הרבה יותר מדי אורחים מכדי שזו תהיה הופעה קוהרנטית: ברי סחרוף, שלומי שבן, כנסיית השכל, משינה, יוסלס איי.די, ביט 69, נקמת הטרקטור, קוואמי (אייל פרידמן), אורי מור, לוס כפרוס, קרוזנשטרן ופורוחוד, מידנייט פיקוקס, מלכת הפלקט, יואב קוטנר וגם המוזיקאים המקוריים ששיתפו פעולה באלבום. [עברית]
  8. אורן ראב מוצא זמן להמליץ על "שלושה אמנים מתחת לשטיח" שכדאי לכם להכיר וכנראה פספסתם. [עברית]
  9. [תודה לנמי] הביביסי הכין לנו סיכום שנה קצת שונה מהרגיל, וערך רשימה של מאה דברים שלא ידענו לפני שנה. [אנגלית]
  10. [תודה לניר ולברחש] נו, באמת. עד שכבר עולה ברשת Meemix, רדיו אינטרנטי מצ'וכלל סטייל פנדורה מבית ישראלי, עד שהציפיות שלנו עולות, עד שהוא יוצא משלב בטא סגורה, מה אנחנו מגלים? שהוא סגור לתושבי ישראל. אחלה. החבר'ה במימיקס טוענים שגם הם מאוכזבים ושהסיבה לא תלויה בהם אלא בענייני רשיונות בינלאומיים לשירים. התחושה החמוצה בעינה נשארת. [אנגלית]
  11. ערן דינר מאיר ב"זה מסתובב" שני ביצועים שונים של שמוליק קראוס לאותו השיר, עם "ארבע שנים, ועולם שלם ביניהם". [עברית, טיוב]
  12. [תודה לקארין] Woo, או ווו בעברית, הוא בלוג גאדג'טים ישראלי וחמוד לאללה, שסוקר מגוון חידושים והמצאות, מכרטיס זיכרון חדש ומלהיב למחשב ועד פותחן בקבוקים גונח בדמות אישה. וגם חנות קטנה. [עברית]

  13. הסטטיסטיקה של שלמה ארצי

  14. [תודה לאיש המרתף] יאיא החליט להציג כמה שירים ישראליים בעזרת גראפים ודיאגרמות, וזה יצא לו מבריק ומצחיק לאללה. [עברית]
  15. [תודה לניצן], שדג מעין הדג את הלינק הבא, שבודק שמונה סרטים עתידניים ועד כמה הם חזו במדויק את ההווה שלנו כיום. [אנגלית]
  16. הגיליון החדש של Time Out התל אביבי מלא כל-טוב מוזיקלי, עם ספיישל האמנים שכדאי לשים אליהם לב ב-2008, הצצה לאוספי תקליטים של אספנים רציניים במיוחד, מצעד מחריד, מביך ומעט צר אופקים של "עטיפות האלבומים הישראליות היפות ביותר", וגם כתבת פרופיל על הלייבל החדש אנובה. [עברית]
  17. בוואלה חוגגים ספיישל הפה והטלפיים לכבוד יציאת קליגרו, עם השמעה מלאה לכל האלבום, ראיון של הלהקה עם עצמה, קליפ מיוחד, ועוד תופינים. ויש גם ביקורת של שרון אריאלי. [עברית]
  18. [תודה ליאיר יונה] פעמים רבות חשבתי לעצמי "דמט! למה אין דיסקמן לתקליטים?" ומסתבר שכל הזמן הזה חייתי באפלת הבורות. Mister Disc יצא לחנויות ב-1983, והוא גדול רק במעט מדיסקמן רגיל. עם זאת, הוא דורש חיבור לחשמל, והאמת היא שהבעיה הגדולה היא לסחוב את התקליטים. [אנגלית]
  19. הגיע החלק השני של המיקסטייפ של סיטימיול! מלא רוק משובח לפנים. [עברית, מפ3]
  20. [תודה לזהר] אז אתם משתינים. עומדים לכם מול המשתנה ובוהים בקיר במשך חצי דקה. לא חראם? אם כבר אתם עומדים והעיניים שלכם לא עושות שום דבר, לא עדיף לשאוף קצת נוף? [פיקסלים]
  21. [תודה שוב לזהר] ובמקרה שאתן מקנאות בנו ורוצות להשתין בעמידה, אתם אמורות כבר להכיר את הפיתרון מהקרטון. יפניות, אלא מה? [פיקסלים]
  22. [תודה לאביטל] מכירים אוריגמי? עכשיו שלפו את השטרות שלכם ותתחילו לעשות MoneyGami: קיפולי שטרות כסף אמנותיים שמצליחים להקנות לאישים שעל השטרות מראה חדש לגמרי. או כמו שניסחה זאת אביטל: "נכון שכל הנשיאים והמלכים האלה על השטרות עם טורבן לראשם יוצרים אפקט מונטי-פייתוני נהדר?" [פיקסלים, $]
  23. רדיוהד – בשבועות האחרונים זו כבר הופכת לפינת רדיוהד קבועה, אולי כדאי שאכין לה אייקון או משהו – ערכו וובקאסט בערב השנה החדשה, וניגנו בו את כל האלבום החדש ועוד. בוובקאסט אפשר לצפות כאן, ואפשר לקרוא שם גם הודעה של יורק בקשר לשמועות על חידוש הקשרים שלהם עם EMI. אה כן, והפתעה! אפשר לקנות בארץ גם גירסת ויניל של In Rainbows, אפילו ביופי של מחיר, 70 ש"ח בלבד. [אנגלית]
  24. [תודה לשיר] הנה משהו שמזמן צריך: המוזיאון למוזיאונים מקוונים. [אנגלית]
  25. [תודה לאורן] הכי כיף לצאת מגבולות עטיפות התקליטים. אם בשבוע שעבר ראינו איך מרחיבים גרפית עטיפת תקליט בצורה יצירתית, הרי שהשבוע אורן מציע לנו הרחבה יצירתית לא פחות: עטיפות תקליטים מחליפות ראשים וחלקי גוף של אנשים. נראה אתכם עושים את *זה* עם mp3. [פיקסלים]
  26. למה המוזיקה היום נשמעת רע? הרולינג סטון כותבים מה שדויד פרץ כבר כתב – בעידן המפ3, איכות הסאונד שאנחנו מתרגלים אליה היא גרועה מתמיד. (בעניין זה מומלץ גם לקרוא את הקטע "ריק רובין ומלחמות הווליום" במאמר של פרץ על רובין). והנה פרומו עצמי: בקרוב! סדרת כתבות הוויניל המובטחת! וגם שם יהיה קצת טקסט של פרץ! הכינו את המקום במערכת! [אנגלית; עברית]
  27. אפרופו הכתבה של הרולינג סטון על גורלה הטכני האומלל של המוזיקה… מתישהו בחצי השנה האחרונה קיבלתי את הדיסק החדש של סקאוט ניבלט, יוצרת קצת אוטיסטית במובן שנדמה כאילו היא לא מכירה את הנורמות או הגבולות המקובלים של רציני או מביך. וזה לגמרי, אבל לגמרי, לטובתה. את האלבום החדש שלה, This fool can die now היא הקליטה בגישת "מה שבא לי" אופיינית, וזה כנראה מה שהופך אותו לכל כך מושך בעיניי. זה, והכישרון האדיר שלה. ניבלט מחזיקה בקול מהסוג של קאט פאוור ואלינה סימון, אבל לרוב רחוקה מאוד מהרצינות והדרמה של שתיהן. היא כותבת שירים פשוטים עד פשטניים מבחינת הלחן, וההפקה שלהם (סטיב אלביני!) רזה ופשטנית. אין פה שום דבר מעבר לגיטרה דומיננטית, תופים ומדי פעם גם באס. אבל הכוח הגדול של ניבלט הוא השילוב בין הטקסטים שלה, שנעים בין המונולוגים הכי פנימיים שגורמים לך להרגיש קצת מציצן, לטקסטים משעשעים-או-מעציבים, תלוי איך תסתכלו עליהם. אבל מה ששבה אותי באלבום הזה הוא החופש הגדול. אם הרולינג סטון כתבו על כך שהמוזיקה היום סובלת מעודף ליטוש והפקה – אוטו-טיון שמתקן זיופים בשירה, ביט דיטקטיב שהופך כל מתופף מרושל לקצין גרמני ומעל לכל דחיסת-יתר של סאונד שהופכת את הרגעים הרועשים והשקטים לאותו הדבר בדיוק – הרי שהאלבום החדש של ניבלט הוא דוגמה ומופת לאיך עושים את זה באמת. הוא לא נשמע מבולגן והוא לא נשמע חרא. הוא נשמע נפלא, בדיוק בגלל שכל מה שחי במוזיקה שלה עדיין חי כשהוא מגיע אלינו לאוזן דרך הדיסק. התופים (במיוחד בשיר 3) מתרשלים לפעמים, הגיטרה שמהווה את עמוד השידרה של רוב השירים לא תמיד שומרת על הקצב וגם ניבלט עצמה לא ממש מוטרדת מהיצמדות ללחן נוקשה של שירה. יחד עם בוני "פרינס" בילי היא שרה את שני השירים הראשונים והנפלאים שמכילים יותר נשמה מהרבה דברים ששמעתי השנה (השני והמעולה שביניהם, "Kiss", מזכיר מאוד בדינמיקה ובהרמוניות שלו את הגירסה של דבנדרה בנהארט ל-"Fistful of love" של אנטוני והג'ונסונז), ולפעמים, כמו ב-"Moon lake", היא לא צריכה דבר מלבד התופים והקול שלה. אבל הרגע האהוב עליי ביותר בהצצה המוזיקלית הזו לעולמה הפנימי המשונה של ניבלט הוא "Dinasour Egg", שיר שאפשר בקלות לפסול בגלל מילותיו המשחקיות והקצת טיפשיות, אבל בעיניי זה כל הקסם. ניבלט לא שמה זין אם זה נראה לכם מצחיק או מגוחך. יש לה ביצת דינוזאור והיא מתה שהיא כבר תבקע, כי מגיעים מיליון אנשים ביום שישי והם מצפים לראות דינוזאור, לא ביצה. זה בולט גם בתמונת העטיפה ובחוברת, שנראית כמו בדיחה שמצחיקה רק את ניבלט עצמה. בשבוע מוזיקלי אדיר של השלמות 2007, האלבום הזה נצץ כמו יהלום. דווקא בגלל שהוא לא מלוטש, הוא משאיר את החותם הכי חזק, הכי אנושי, והכי כובש. כמו לפגוש בן אדם אמיתי, ולא את הפוסטר שלו. שמעו עוד שירים בהייפ מאשין. [מפ3]
  28. ואם אתם (לא אתן) רוצים לעזור במעט לאנושות אבל אין לכם מחשב ישן לזרוק, בנק הזרע סובל ממחסור חמור בתרומות. אולי כדאי להתחיל מבצע "הקש בדלת"? [עברית]
  29. [תודה לסגול 59] שכותב: הלייבל No Limit בבעלותו של הראפר המלייאן Master P סיפק לעולם ההיפ הופ של שנות התשעים לא רק שירי לו-פיי ראפ פשטניים וקליטים, אלא גם סגנון מובהק של עטיפות, מבית היוצר של סטודיו Pen&Pixel. בדרך כלל הורכבו העטיפות של אלבומי "נו לימיט", פרט לתמונת האמן המבצע, גם מכמה בחורות בלבוש מינימלי, מכונית ענקית אחת או יותר, בקבוקי שמפניה וקורט דולרים, זהב ויהלומים בשביל הטאצ' הסופי. אבל… מה היה קורה אם אמני פופ ורוק מפורסמים היו מוציאים את אלבומיהם בלייבל הראפ הנ"ל? נניח אלטון ג'ון. או דייויד בואי. או טום ווייטס… המגזין Something Awful מציג את העטיפות הפיקטיביות בפרוייקט מצחיק ביותר. [אנגלית, פיקסלים]
  30. במייספייס אפשר לשמוע סקיצה ל"ראש הממשלה", שיר חדש של עמיר לב אהובי. כהרגלו, סנאפשוט מילולי מינימליסטי ומיידי של רגע. אבל חייבים לתת את הדעת על הרחבת המנעד הזמרתי של לב, שזה מפתיע, תודו. [ספייס]

  31. שימוש הרבה יותר טוב לפרג מאשר אוזני המן – שפמים! (cc)

  32. [תודה לאביטל] אם משעמם לכם, אתם תמיד יכולים להזמין חברים, לקנות דבק UHU וקצת פרג, ולערוך מסיבת שפמים וזקנים! גאוני. [פליקר]
  33. [תודה לפרנק] בפוסט הזה אפשר למצוא כמה קאברים משובחים במיוחד, כולל לקנייה ווסט, לג'סטיס, השינז מבצעים את פינק פלויד, ועוד. [אנגלית, מפ3]
  34. חובבי הסופראנוס ישמחו לקרוא את "הסופרנוס ופילוסופיה", ספר חדש שפרק ראשון ממנו אפשר לקרוא בנרג'. [עברית]
  35. חמישה אתגרים חשובים העומדים בפני עתיד המוזיקה הישראלית, כפי שניסח אותם אורי קציר במאמר מבריק, ומעל לכל נכון: לחזור לטקסטים איכותיים, לתת חופשה קצרה ל"אני", לא להיות מהפכן בכל מחיר, להחזיר את מרכז הכובד לשיר עצמו, ולעמוד על כתפי ענקים. מקריאת כותרות ה"אתגרים" של קציר קל לחשוב שזה עוד טקסט אנכרוניסטי שרק רוצה שכולם יישמעו שוב כמו חווה אלברשטיין וישירו "את חרותי". בולשיט. קציר מנמק היטב את דרישותיו מהמוזיקה הישראלית ומעגן אותן בדוגמאות מההווה והעבר. וכמובן, צריך לזכור שיש יוצאי דופן ולא הכל שחור. רונה קינן, למשל, היא דוגמה מופתית ליישום כל המלצותיו של קציר עוד בטרם המליץ. [עברית]
  36. השבוע הייתי ממש בבעיה עם ציטוט הפתיחה. לא כי אין לי, אלא להיפך. פרנק תימלל בבלוג שלו קטע מהראיון של קוואמי ברדיו הר הצופים, בו הוא ענה לשאלה "איך האינטרנט שינה את כל השחייה בים המוסיקלי העשיר מסביב?", וכל משפט ומשפט בתשובה שלו צריך להיות ציטוט הפתיחה שלי השבוע. אז במקום להדביק פה שלוש פסקאות, פשוט קפצו רגע ללינק ותקראו דברים חכמים של איש חכם. [עברית]
  37. [תודה לרוזה הגולשת] רוצים לזכות באייפוד טאצ'? פשוט נסו לנחש מתי איימי ויינהאוס תמות. נוראי, אני יודע. אבל מצחיק קצת. [אנגלית]
  38. העונג שבת, שמעתי אגב שזה אתר מצוין, מזמין את קוראיו לבחור את שיר סיום האלבום הטוב ביותר מכל אלבומי רדיוהד. [עברית]
  39. [תודה להגר] להרים חיות מתות מהכביש זה באמת פויה, אבל בשביל זה המציאו צעצועי רוד-קיל! או כמו שהגדירה זאת הגר, "האתר הזה מוכיח לי שוב כמה דק הגבול בין גאוני לחולני". [אנגלית]
  40. אני עדיין לא ממש יודע מי זה ליעם, זמר-יוצר בן 22 ממוצא דרום-אפריקאי-ישראלי, אבל הוא שלח לי לינק למייספייס שלו והוא נשמע פשוט נהדר. הטו אוזן. [מייספייס, השיר הראשון לא מנגן לי]
  41. בנענע אפשר לצפות בשני הפרקים הראשונים ושלל מערכונים שונים מתוך לא לפני הילדים, תכנית מערכונים חדשה שהצחיקה אותי כהוגן. [עברית]
  42. [תודה ליעל] נניח שאתם רוצים להיפטר מקופסת פלסטיק, מארגז קרטון או אפילו מבטריות. אם אתם רוצים להיות אזרחי-עולם הגונים ומתחשבים, יש לכם פחי מחזור מיוחדים למוצרים האלו, ואתם יכולים להיות די בטוחים שהם יקבלו טיפול נכון ולא ייזרקו להם באיזה גל אשפה ענקי ויזיקו לכדורנו הרך והעדין. אבל מה קורה כשמתקלקל הטוסטר? מסתבר שמכשירי האלקטרוניקה שאנחנו משליכים לפח מכילים חומרים רעילים ועושים נזק חמור לסביבה, ובעיקר למאגרי מי תהום. בארה"ב, למשל, 70% מהאשפה שנקברת באדמה מורכבת ממכשירי חשמל ואלקטרוניקה שנזרקו: טלפונים ניידים ולא ניידים, ציוד מחשבים, מכשירי וידאו ואחרים. מלבד עופרת, נחושת ומתכות אחרות שמזיקות לאדמה, המכשירים האלה נוטים להכיל אפילו כספית, איזוטופים רדיואקטיביים, תרכובות כימיות ובעיקר קדמיום, יסוד רעיל במיוחד שנפוץ בסוללות של סלולרי. אז מה עושים? או. באירופה כבר יש מרכזי מיחזור למוצרי אלקטרוניקה, ועכשיו נפתח מרכז נסיוני כזה גם אצלנו. המדינה עדיין לא מכירה בחשיבות מיחזור אלקטרוניקה ולכן לא מממנת מרכזים כאלה, אבל קבוצה כלשהי (שאני לא יודע מה מקורה) פתחה מרכז עצמאי כזה, בניסיון להוכיח את חשיבות העניין. כל מי שרוצה להשליך מכשירי אלקטרוניקה, מקטן (פלאפון או עכבר למחשב) ועד גדול (מערכת סטריאו, למשל) מוזמן להשליך אותו ב"גן שלווה" בפרדס חנה (ההסבר שקיבלתי: דרך הבנים ליד אגד הישנה – מאחורי קן התוכי). אפשר גם להתקשר ולקבל הנחיות הגעה ושאר תשובות, אצל בחור בשם נתן: 054-4703485. אז אם יש לכם מיכשור מיותר ואתם לא רוצים להזיק לכדור הארץ בהשלכתו, קפצו רגע לפרדס חנה. [זהו]
  43. [תודה לאביטל] לקבלת הסרג'נט-מייג'ור פינגווין, צבא נורבגיה יעבור לדום! [אנגלית]
  44. יונתן לוי פותח בנרג' את פרויקט מאה הסרטים הרוחניים של כל הזמנים, ואיכשהו, זה יותר מעניין ממה שזה נשמע. [עברית]
  45. [תודה להגר, בעקיפין] אני פשוט לא מצליח להפסיק להסתכל על סדרת התמונות The Struggle to Right Oneself של הצלם קרי סקרבאקה. [כמה עמודים של פיקסלים]
  46. מרוב סיכומי שנה, שגיא נאור גילה ש-2007 הייתה עבורו שנת השבר הסופית, והוא פשוט הפסיק לעקוב אחרי מוזיקה חדשה. חבל. [עברית]
  47. [תודה לשיר] איך נראה הבחור שיוטיוב הוא כל חייו. ביוטיוב, כמובן. [יוטיוב]
  48. [תודה לערן] אם אתם גרים בארה"ב או מחזיקים שם קרוב או חבר, תוכלו ליהנות מ-Your Music, חנות דיסקים ייחודית בה נרשמים ומשלמים 7$ בחודש בלבד. בוחרים את הדיסקים הרצויים ורושמים אותם בתור, ובכל חודש מקבלים את הדיסק שבראש התור במשלוח חינמי. יוצא שכל דיסק עולה לכם רק 7$, שבעברית זה פחות משלושים שקל. הבעיה העיקרית, מלבד העובדה שצריך לחכות חודש בין דיסק לדיסק, היא ההיצע המוגבל של החנות. ערן כותב: "שמות כמו ברייט אייז, אינטרפול, השינס, Tunng או סט. וינסנט לא קיימים. או לחילופין, הדצמבריסטס קיימים אך רק עם אלבומם האחרון. מצד שני יש את פייסט האחרון, פיג'יי הארווי החדש ועוד. אגב, יכול להיות שהמלאי מתחדש ומשתנה באופן דינאמי, אינני יודע". בכל מקרה, אם אתם מחזיקים כתובת דואר בארה"ב ורוצים לעשות מנוי חודשי לדיסקים בשבעה דולר, זה נראה כמו אחלה דיל. [אנגלית]
  49. [תודה לאביטל] כמה מדכא לקבל מייל כזה. [אנגלית]
  50. [תודה לעידן] אם אתם גרים באיזור פורטלנד ורוצים ללמוד גיטרה, אתם יכולים לעשות את זה אצל המורה לורה וירס. נראה שקשה להתפרנס ממוזיקה. [אנגלית]
  51. [תודה לרוזה הגולשת] סרטון חמוד מבית ישראלי שמסביר איך תוכלו לחזור לחברה שזרקה אתכם בארבעה כללי פייסבוק פשוטים. [טיוב]
  52. במהדורה האחרונה, כנראה…
    מוזיקה:

    השרת העיוור מענג אותנו במסורת השנתית המבורכת שלו: הגיבור הלא מושר! פרויקט שנתי בו כותבי השרת כותבים על האלבומים הכי טובים שלא זכו למספיק תשומת לב השנה. תמצאו שם גם ביקורת קטנה שלי, אבל ההיילייט מבחינתי הוא הביקורת של נטע (האלוהית!) על האלבום של Soulsavers. אין כמותה בניתוחי מארק לנאגן. [עברית] מה הוא אלבום השנה של בועז כהן? [עברית] ועידן אלתרמן בוחר ומשמיע את אלבומי השנה שלו, ובראשם וילקו. [עברית] אייל גרוס שמעביר את זמנו בנעימים בלונדון, נהנה מלא מעט הופעות משובחות בשנה החולפת. [עברית] חייש מלשבור להם את הידיים והרגליים מסכם שנה מוזיקלית עם 28 אלבומים שאהב. [עברית] 25 הקליפים הטובים של השנה, כפי שנבחרו על ידי קוראי הרולינג סטון. [אנגלית] קוראי ומוכרי מוזיקה נטו בחרו ודירגו את אלבומי השנה שלהם, ובמקום הראשון – רדיוהד כמובן. [עברית] [תודה ליניב] שכותב: DJ Earworm עשה מאש-אפ של 25 השירים הפופולריים של השנה בארה"ב לפי בילבורד. אם כבר סיכומי שנה, אז היה השנה גם מיינסטרים, וככה הוא נשמע… אירוורם יודע לעשות מש-אפ מבריק, גם כשהוא עשוי מחומרים מבחילים ברובם. [אנגלית, מפ3]

  53. קולנוע:

    יאיר רוה הולך על הדאבל עם רשימת שירי השנה ביד אחת, ורשימת סרטי השנה בשנייה, שם הוא מחזיק גם ברשימת הסרטים הכי טובים שאף אחד לא טרח להפיץ בארץ, אפילו אם אחד מהם מעובד מספר מצליח של אתגר קרת. אם זה לא מספיק, לכם, הוא גם מעניק פרסים לביקורת שהכי נהנה לקרוא והכי סבל לקרוא השנה בעיתונות העברית, שתיהן לאותו הסרט – "זודיאק" – שנבחר על ידי רוה לסרט השנה. [עברית, מלא עברית]

  54. זהו! אין יותר סיכומי שנה, שמעתם? זהו! המשכנו הלאה!

  55. הזכרתי בקטנה, בתחילת העונג, את החזרה של קוטנר לרדיו ואת פסטיבל 30 השנה לפלונטר של רמי פורטיס, ואני לא יכול שלא להתפעם עדיין מהתכנית של קוטנר ביום חמישי, בה הוא אירח את פורטיס (לשעה הראשונה, בשנייה התארחו הפה והטלפיים). אמנם יום קודם התארח פורטיס עם הלהקה אצל לונדון וקירשנבאום, והם עשו שם שמח ומבדח על אף הסאונד הבעייתי (זה נשמע כאילו יש לו פלייבק אבל כנראה שאחד מחברי הלהקה שלו, ששרו כולם בבת אחת, היה מוגבר יותר ממנו), אבל זה לא השתווה למה שהלך אצל קוטנר. כשיצא "על המשמרת" יחד עם סחרוף לפני שנה-שנתיים, רבים אמרו שסוף סוף באים זקני השבט כדי ללמד את הצעירים איך עושים רוקנ'רול. וכששמעתי את פורטיס מנגן אצל קוטנר, לא יכולתי אלא להסכים (גם עם רוגל אלפר, שכתב אפרופו הסינגל החדש של בעז בנאי: "בעולם הרוק הישראלי המעוות, שלום חנוך ורמי פורטיס נשמעים בימים אלה צעירים ונועזים יותר"). עם כל הכבוד לבני שמונה עשרה שעושים פאנק מהביצים, מעטים האנשים בארץ שעושים רוק בועט כמו פורטיס, אפילו באולפן רדיו קטן. בין השירים הוא מצטנע, מתבדח, מדבר עם קוטנר בביישנות הפורטיסית האופיינית של אמן שכל כך רגיל להיות בשוליים, שהוא לא יודע איך לקבל את כל המחמאות והתארים האלה. אבל כשהגיטרה מתחילה לנסר, זה פאנק כמו פעם. איך אגיד את זה? לסקס פיסטולז המתאחדים יש מה ללמוד מפורטיס שחוגג גם הוא שלושים שנות בעיטות בגיטרה. אם מישהו הניח ידו על הקלטה של ההופעה הזו, פנקו אותנו בתגובות בבקשה. [נגן בדפדפן]
  56. "חשבתי שתחפשי את הבא בתור לאהוב, ואז לדחות
    לקרב ואז להרחיק.
    אז בקרוב תשאירי אותי
    לבד כמו שאני תמיד
    הלילה, מחר ובכל יום אחר.
    דבר כאן לא יחסר לך
    אני מבטיח לך, זה רק ענן עשן
    שמנסה לתפוס חלל
    איזו בדיחה דפוקה
    איזו בדיחה דפוקה.

    חיכיתי לאוטובוס, שיפריד בין שנינו
    וייקח אותי מכאן, הרחק ממך
    כי ההרגשה שלי לא משתנה אף פעם
    אני תמיד מרגיש חרא
    אני לא יודע למה, אולי זה "פשוט ככה".

    דיברת איתי פעם על אהבה
    וציירת תמונות של ארץ לעולם לא
    ויכולתי להגיע לשם
    אבל לא הבנתי
    אני לא הבנתי
    אני לא הבנתי".

    אליוט סמית', "I didn't understand".
    אף אחד לא יודע להלחין כמוהו את הצלילים של הלב הנשבר לרסיסים, את הפספוס, ולשיר את זה במקהלת הקולות הבודדים של עצמו. [מפ3. ואצלי הכל בסדר, תודה, זה פשוט שיר מושלם]

שתהיה שבת שבוגי, חורפית ואפרורית ונעימה.

28 תגובות על “עונג שבת: קוצו של יוד”

  1. מאת כל המניאקים נולדו בניתוח קיסרי:

    באתר של פורטיס נתנו הקלטות מהתכנית של קוטנר:
    פורטיס כאן
    http://www.zshare.net/download/615913935f7a9d

    הפה והטלפיים כאן
    http://www.zshare.net/download/6158268b709f17

  2. מאת undertow:

    אני ממש שמחה לראות ששמת את השיר של אליוט סמית' לסיום. תמיד מדברים על either\or
    וXO נדחק הרבה פעמים לצד. הוא די מבולגן ולא אחיד ברמתו, אבל יש שם כמה שירים כל כך טובים. זה האלבום הראשון ששמעתי של אליוט סמית'.

    I didn't understand עושה לי צמרמורות מרוב שהוא עצוב ומדויק.

  3. מאת יעל המקורית:

    האבסורד הוא שהופעות המחווה ל"פלונטר" היו סולד אאוט שבוע מראש, כשהן משאירות כמות מטורפת של אנשים מאוכזבים מכך שלא הספיקו להניח ידיהם על כרטיס בזמן, אבל כל הקהל העצום הזה לא הראה שום סימני התנפלות על הופעות הסולו המצוינות של פורטיס בחודשים האחרונים (לא שהן היו ריקות, חלילה, אבל הן התקיימו במקומות קטנים יותר ולא היו סולד-אאוט), וסביר להניח שגם לא יעשה זאת אחרי.
    בדיוק כפי שערב המחווה שהיה בעבר לאלבום הראשון של משינה בביצוע אמנים אחרים הביא קהל רב לבארבי, ויומיים אחרי שלומי ברכה, המוח מאחורי אותו תקליט, הופיע באותו מקום עם חומרים חדשים וביצועים הרבה יותר מוצלחים ללהקת האם, ובקושי גרר עשרות בודדות של צופים, חלקם הגדול עם הזמנות חינם.

    הקשיבו לי – עם כל הכבוד לערב המחווה וההתרגשות שבוודאי תפקוד אותי לראות את ההרכב המקורי מלפני 30 שנה, עזבו קאברים וערבים ארוכים של אמן-אחרי-אמן. איש לא מבצע יותר טוב את שיריו של פורטיס מהאיש בעצמו (ואת "איפה הסוסים" אף אחד אחר לא יכול לבצע). רוצו לאחת מהופעות הסולו הקרובות (יש החודש בבאר שבע וברעננה), ולא תצטערו. ולו רק כי הוא פותח עם אחד הקטעים היפים ביותר של ז'אן קונפליקט.

  4. מאת פלג:

    אכן אושר גדול לשמוע שקוטנר חזר לשדר… בזמנו שמעתי הרבה רדיו וקוטנר ממש פתח לי את הראש להרבה דברים חדשים ומעניינים, אני חייב לו הרבה.
    אני חייב להוסיף סיכום שנה משלי, בתור חובב מוזיקה אינסטרומנטלית יש סיכום שנה של האתר The Silent Ballet שאני ממליץ עליו…
    http://www.thesilentballet.com/tsbt/2007/50_41.html

  5. מאת Shira-K:

    סקוט ניבלט – לגמרי.
    לא שמעתי עדיין את האלבום החדש שלה אבל Kidnapped By Neptune שלה עשה לי רק טוב.

  6. מאת godsdice:

    מישהו יודע איפה אפשר למצוא את התוכניות של קוטנר באינטרנט?
    podcast!

  7. מאת גיאחה:

    godsdice – ככל הידוע לי, אין פודקאסט של קוטנר וכנראה גם לא יהיה. אבל כמו שאומרת החברה שלי, מותר לנערה לחלום.

  8. מאת דנה:

    איכשהו, אחרי סיכום השנה המטורף והנפלא ונושף המוחות שעלה השבוע לא האמנתי שיהיה גם עונג שבת, ואני כל כך שמחה שהתבדיתי. עשיתי לי את הבוקר מלא התרגשות.

  9. מאת איציק:

    בנושא כל המוסיקה (כן, כך הם מאייתים את השם שלה באתר הרשמי) מי שמעוניין להביע תמיכה בהישארותה בפורמט הנוכחי, מוזמן לשלוח מייל לפי הלינק הבא:
    http://www.iba.org.il/index.asp?classto=contactUs

    ועוד דבר, היום (שבת) זהו היום השני והאחרון של "פסטיבל מוסיקה חינני" שמתקיים בתל אביב, שפרטים נוספים עליו אפשר למצוא כאן:
    http://docs.google.com/View?docid=dgdkn4tv_15f99t83g9&pli=1

  10. מאת Danny-L:

    אני בדר"כ לא מגיבה, אבל רציתי להגיד שבשבועות האחרונים העונג שבת השבועי נהיה יותר ויותר טוב.

    תודה!

  11. מאת Kory:

    (סעיף 5) מה הכוונה ב"מבולגן ועמוס"?

  12. מאת פלאפי:

    מבקר משחקי המחשב קיירון גילן מקבל מיילים בשפה שהוא לא ממש מבין:
    http://gillen.cream.org/wordpress_html/?p=1575

  13. מאת נ. פודוס:

    חייבת לצעוק לפני הכל – לא רק יפניות. יש קרטוניות כאלה גם בישראל, עם עטיפה מעוצבת מגניבה בעברית והכל. גגל PMATE ועולם שלם יפתח בפניך.
    חברשלי קנה פעם באיזה יום סטודנט, ודודה שלי קיבלה לפני שנים כמתנת ראש השנה היתולית בעבודה שלה.
    זה גאוני לחלוטין, מנסיון.
    [אתה, אתה היית פעם בחורה שצריכה להשתין בלילה באינדינגב?]

  14. מאת גיאחה:

    Kory – הכוונה במבולגן ועמוס היא שאני נכנס לאתר ולא יודע לאן לפנות. לוקח לי יותר מעשר שניות להבין מה קורה בו, יותר מחמש דקות של קריאה כדי להבין איך משתתפים בו באופן פעיל. מצד ימין יש הופעות חדשות ודיונים אחרונים, משמאל יש רולר של חדשות, באמצע כתבות והכל באותו צבע… מה קורה פה? בלגן. ועומס. וחבל, כי יכול מאוד להיות שיש תכנים טובים באתר, אבל הם נבלעים בבלגן ובעומס.
    אה, ובפעם הבאה שתתרגמו כתבה מהרולינג סטון במלואה לעמוד הראשי, מן הראוי שלפחות תציינו איפשהו שהיא לקוחה ממקום אחר (קרדיט לכותב המקורי ולמתרגם יהיה ראוי גם כן) במקום להתהדר בנוצות לא לכם.

    פלאפי – איזה קטע! קיירון גילן הוא גאון קטן שאחראי לסדרת הקומיקס המעולה Phonogram (אם אינני טועה בשם). התכתבנו פעם על הסדרה ולכן הוא כנראה נותר בספר הכתובות שלי. קטעים! וגם: מביך!

    דני-אל – תודה, כפרה! :)

  15. מאת Kory:

    אני רק גולשת באתר..
    אבל ראיתי שנתנו כרדיט לכתבה המקורית גם בגוף הכתבה וגם בדיון שנפתח בעקבותה.

  16. מאת יוד:

    מישהו יודע אם אפשר להשיג את סיכומי השנה מהקצה איפשהו?
    בכלל, מה עם איזה פודקאסט קבוע לתכנית הזו?

  17. מאת נמרוד:

    גיאחה, עשה לעצמך טובה ותתן האזנה שתיים ל the beast and dragon, adored של ספון – מדובר בעיני באחד השירים הגאוניים של השנים האחרונות. שים לב איך הבס/תופים/סולן מנגנים את הסגנון הרגיל של ספון – פאנקי, איטי ואוורירי, ואילו הגיטרה, שבהתחלה לא קיימת תופסת לאט לאט נפח יותר ויותר גדול. הגיטרה לא מלווה את השיר אלא חותרת תחתיו – רוחשת ברקע ואז פורצת באלימות דרך הסדקים במקצב, עד שהיא מאיימת להטביע אותו כליל. אם אחרי שתיים שלוש האזנות לא תבין למה ספון היא להקה נערצת, אתה פטור מבחינתי.

  18. מאת פרנק:

    לגבי סיכומי השנה של הקצה:
    העליתי לבלוג שלי את השעתיים האחרונות של מצעד האלבומים, וזאת התרומה הצנועה שלי לעניין הזה: http://infectzia.net/frank/?p=497

    לגבי פודקאסט קבוע:
    אין שום בעיה! כל מי שרוצה יכול להקליט את התכנית ואז להעלות אותה לאן שבא לו. אני מניח שקוואמי לא יתנגד. אבל אולי כן. אולי עדיף לברר איתו.

  19. מאת שלום:

    לגבי פודקאסט לקוואמי:
    שאלתי את קוואמי בזמנו על העניין, והוא אמר שאין שום בעיה. יש לי כבר כמה וכמה תוכניות מוקלטות (החל מהראיון עם הרג'ינושקה שגיאחה לינקק אליו), אבל – א. אני לא בטוח לאן/כיצד אפשר להעלות. ב. סוגיית האיכות (אפרופו MP3 ודויד פ.) מוטלת בספק.

    גיאחה – אכן עונג משובח ביותר דקה אחרי סיכום משובח לא פחות, אשריכם ישראל!

  20. מאת נעם:

    וואו תודה על השיר של אליוט סמית'. לא הכרתי אותו (כמובן) והוא פשוט מקסים.
    הלחן כל כך יפה-עצוב והמילים כל כך פשוטות-כואבות (נחמד שצירפת אותן גם).

    שבוע טוב,
    נעם

  21. מאת גיאחה:

    לגבי פודקאסט דה לה קוואמי – אני מניח שאפשר יהיה להביא אותו ל-iCast בלי בעיה מיוחדת. לגבי איכות הסאונד – גם איכות הסאונד שעוברת ברדיו היא לא כזה איי-איי-איי. הבעיה האמיתית היא תמלוגים שאינם מוסדרים. אבל בקטנה, אם שואלים אותי. זה תלוי ברשותו של קוואמי וביוזמה של מישהו שיעלה את זה. א-ב-ל, וזה חתיכת אבל, אי אפשר לעשות את זה בלי אישור, אפילו העלמת עין שבמודע, מגלי צה"ל.

  22. מאת שלום:

    אפשר לבדוק איתו, אבל למיטב הבנתי אין בעיה. אני אנסה להתארגן עם ה-iCast.

  23. מאת צ'אק בוריס:

    גיאחה,יש סיכוי לאיזה מצעדון אלבומים ישראלי ? (ברור ש"עיר" יהיה ראשון אבל מי יעמדו במקומות אחריו?)

  24. מאת שני:

    וואוו!
    ההקלטה של פורטיס עשתה לי ת'שבוע.
    יש מישהו שיכול להתווכח שהוא לא מלך מלכי המלכים?!

    כל המניאקים-תודה תודה תודה!

  25. מאת קסטה:

    סופש עמוס ורק עכשיו הגעתי לעונג בכמה שעות איחור אחרי הראיון שלך אצל קוטנר…
    האם תוכל לשים הקלטה בשבוע הבא? תודה

  26. מאת BilletHQ:

    בילט הייצ'. קיו = רואה את הנולד !

    קונצפט החלפת חלקי גוף בעטיפות תקליטים, בצילומו של לאון פלדמן ובעיצובי ,
    דווקא הגיע למקום 15 במצעד ה"מחריד" של טייםאאוט.
    וראו גם פה
    http://www.billethq.com/images/hq_albums/radiotrip.jpg

    הווקמן/דיסקמן פטיפון כיכב בקליפ של אלקטרה ל"Better Sound"
    צפו והאזינו גם פה

  27. בקשר ל-10. אם אתרים עושים לך בעיות בגלל שאתה מישראל, פשוט תשתמש בכלי הזה:
    https://proxify.com
    לא צריך להתעצבן.
    ובקשר ל-17. הקרקס קישרו השבוע לזה:
    http://ookworld.com/hiwayhifi.html
    תקלטים באוטו

כתיבת תגובה