30 בנובמבר 2007

עונג שבת: נעים להכיר מתחת לסוס

"אחרי 40 שנה שאני מבקר אלבומים למחייתי, אני טוען שעדיין קיימת אותה כמות של מוסיקה מצוינת בכל שנה. הדבר היחיד השונה בשנות ה-60 היה שהמוסיקה המצוינת היא שבלטה ברדיו, טלוויזיה ובמצעדים. מה שהשתנה, במילים אחרות, זו לא הכמות של מוסיקה מצוינת, אלא הנראות שלה. והיום, כאשר תעשיית המוסיקה מנסה לשמור על המבצר המתפורר שלה בהחלטות יותר שמרניות מתמיד, המוסיקה המעניינת לפעמים נדחקת לשוליים, כאשר המוסיקה הפחות מעניינת זוכה לחשיפה הגדולה" – ג'פרי היימס, עורך מוזיקה בכיר במגזין Paste, מקדים את מצעד אלבומי 2007 שהם בחרו (התוצאות והלינק – באייטם סיכומי השנה בהמשך העונג)

לפני הכל:
א. הידד! שמתם לב שנעלם הכיתוב "העיצוב זמני, בחיי" מכותרת האתר? כן חברים, הגיע הרגע בו גיא הזיז סוף סוף את התחת שלו מהכיסא, ואז התיישב עליו בחזרה כדי לעבוד על שיפוצים בעיצוב העונג. לא יקרו פה דברים דרמטיים, אבל יהיו כמה שינויים פה ושם, בעיקר בבאר השמאלי. קיבלתי כמה מיילים מעיוורי צבעים שהתלוננו על קושי להבחין בלינקים האדומים-כהים בין כל הטקסט השחור, אז ייתכן והצבע הזה טיפה ישתנה, אבל עדיין לא בטוח. ומה פשר הפונט החדש בכותרת האתר? אז זהו, שאני עדיין לא סגור עליו. טענות, תלונות ועצות לשיפור יתקבלו בברכה זוהרת ומאושרת בתגובות.
ב. הזוכים בהגרלת העותקים של קותימן יקבלו מייל ביום שבת.

  1. אם יהיה לכם מספיק כוח ותגיעו עד סוף העונג, תראו שבפינת נקודת העונג מוזכרת שוב לורה וירס, כן, זאת מאלבום השבוע של שבוע שעבר. אהבתי אותה מהרגע הראשון, אבל בשבועיים האחרונים היא פשוט מהלכת עליי קסם. הטקסטים שלה, הלחנים הפשוטים שלה והעיבודים העשירים והמבריקים שרוקח לה המפיק הקבוע טאקר מרטין, לא מצליחים להשאיר אף רגע יבש או משעמם באלבום כולו. אני מדבר על האלבום האחרון שלה, Saltbreakers, שפשוט עשה לי את השבוע. לכן נראה לי אך הולם לפתוח את הסוף שבוע הזה עם "Pink Light" הנפלא שפותח את האלבום הזה. תנו לו זמן, הוא יחלחל. [מפ3] ואם רק בא לכם לשמוע…

    Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

  2. בשעה טובה ובששון גדול נפתח האתר החדש, החתיך והמוצלח של הפה והטלפיים, הפרוייקט השש-שנתי של רם אוריון, אהד פישוף ואסף גברון. באתר, שבנתה kettercat המוכרת ככותבת בקיוב ובפורומים שונים, אפשר למצוא את "קוד הפה והטלפיים", מידע על האלבומים הקודמים וגם על זה שבדרך, ביקורות מהעיתונות ואפילו חנות פנימית של האתר, דבר שלא רואים מספיק באתרי מוזיקאים בארץ וחבל. בחנות אפשר לרכוש את האלבומים ואף להזמין שירים נפרדים להורדה במחיר של 80 סנט לשיר. כיף גדול! האלבום הקרוב, קליגרו, ייצא ב-31 בדצמבר, בדיוק כדי לא לשבור את חוק האלבום בשש שנים. שיר אחד מתוכו, "זה", אפשר כבר להוריד בחינם בחנות הלהקה. [עברית]
  3. בקרוב: מוזיאון ישראלי לקומיקס וקריקטורה, בחולון. הגיע הזמן. [עברית]
  4. אמאזון מתחילים עוד מהפכה, ומשיקים השבוע את המוצר Kindle, ספר אלקטרוני דק (300 גרם!), נייד, אלחוטי (סלולרי!) וזול (יחסית!), שמציג תוכן בשחור לבן, ניתן לגלילה ודפדוף, וכמובן לטעינה בספרים אלקטרוניים, בלוגים, עיתונים וכדומה. הקץ לספריות? נשמע מהפכני, נראה כמו מכשיר מ-1992, אבל אתם וההיסטוריה תחליטו. [אנגלית]
  5. מענייני חנוכה המתקרב: כנס מי ימלל גבורות סאנידייל ייערך ב-5-6 בדצמבר בבית בארבור (דרך ההגנה 135, תל-אביב). זהו "כנס בעל אופי אקדמי, המביט על התכנים בהם עסקו הסדרות (של ג'וס ווידון) באופן מעמיק ומנתח אותן מנקודות מבט שונות, כגון: ניתוח קרימינולוגי ופסיכולוגי של דמות, בחינת תפקיד הפנטזיה בעולמה של "באפי קוטלת הערפדים" תוך הסתכלות על יצירותיו של ש"י עגנון, סקירה היסטורית-תרבותית של חג ההאלווין כפי שהוא משתקף בסדרות ועוד". חובבי הבאפי לא יחמיצו. [עברית]
  6. מוזיקהנטו מתרגמים ומייבאים את מצעד האלבומים של מגזין המוזיקה החביב עליי, Paste. כרגיל אצל פייסט, הבחירות הן שמרניות-לייט, ונעות בין האלטרנטיבי המובן מאליו (ארקייד פייר, וייט סטרייפס, ג'אסטיס) אל המיינסטרים (נורה ג'ונס, ברוס ספרינגסטין). אבל זה הטעם שלהם, ולרוב הוא מקובל עליי. [עברית] ואלה בחירות הצוות של Paste.
    דיוויד ביירן, מאריסה נאדלר וקים גורדון בוחרים את רגעי ואלבומי השנה שלהם במגזין ארטפורום, ומצוטטים בסטריאוגאם. [אנגלית]
  7. U2 מוציאים את העץ של יהושע בגירסה מחודשת, ומגבים אותו בשיר שהוקלט לאותו אלבום, והושלם רק עכשיו. איפה תוכלו להקשיב לשיר? רק בפייסבוק. איך אומר קוואמי? "מוות לפייסבוק!" [אנגלית]
  8. מאיה מבצק אלים שיחקה אותה ביום שבת בפרויקט בוחשים בקלחת, בו שלל קוראים ובלוגרים שיתפו אותנו במתכוני המרקים שלהם. איזה כיף לקרוא, איזה כיף לראות יוזמה כזו, והכי חשוב – איזה כיף שיש מה לבשל! בצק אלים הוא בהחלט אחד הבלוגים האהובים עליי מהשנה האחרונה, וללא ספק בעל העיצוב הטוב ביותר. [עברית]
  9. [תודה לשגיא] איך היה נראה חברנו הטוב ג'ימייל לו היה מוצר של מייקרוסופט? בררררררר. [עברית, זוועות ווב]
  10. איך שכחתי לגמרי! חביבת האינדי שלי, אלינה סימון הרוסית-אמריקנית, הוציאה בספטמבר את אלבום הבכורה שלה, Placelessness! [הנה השווצה] סימון שלחה לי את האלבום כבר לפני שנה, ולכן שכחתי לגמרי שהוא אשכרה צריך לצאת לאוויר העולם, והנה זה קרה! [סוף השווצה] אני מפציר בכם לקפוץ ולהקשיב באתר שלה. התאהבתי בה לפני שנתיים בעקבות ה-EP שלה Prettier in the dark והיא הייתה נחמדה וענתה למיילים שלי בשמחה ובידידות (ואפילו המליצה על כמה קומיקסים שווים), ואני מאמין שחובבי קאט פאוור ושאר זמרות משובחות יתאהבו בה גם כן. מעניין גם לשמוע את הקול שלה על רקע אלקטרוני בפרויקט הצד שלה The Artificial Sea. המלצה חמה חמה על אמנית באמת משובחת שבאמת מתפספסת, לצערי. [אנגלית]
  11. [תודה לאביטל] הפסיכולוג דן גילברט טוען, בהרצאה מעניינת, שאושר מדומה שווה ערך מכל בחינה לאושר אמיתי, ושמבחינת ההרגשה שלכם, אם תעברו את המבחן או לא, תזכו בלוטו או לא, תשיגו מה שרציתם או לא – בסופו של דבר מידת האושר שלכם תהיה זהה. מעניין לצפות, וגם לקרוא את התגובות. [וידאו, אנגלית]
  12. ואפרופו ההרצאות בשני האייטמים הקודמים, אתר iCast התחיל לארח הקלטות של הרצאות מכנסי קומיקס. [מפ3]
  13. ועדיין שמח בפרויקט שיר אינדי ליום של iCast, כשלאחרונה נוספו למאגר עידן רבינוביץ' המעולה, הפה והטלפיים, קרוסלה, נועה בביוף ועוד! [מפ3]
  14. [תודה לדנה] שניסתה לברר איך, לעזאזל, כותבים את המילה definitely, ונפלה על אתר שלעולם לא ישכיח ממנה את הצורה הנכונה. [אנגלית]
  15. [תודה לאדארון] האומהה סיטי וויקלי מדווח על ספקולציה משמחת: קונור אוברסט ו-M Ward יקימו להקה משותפת? Could this unhumanly happy speculation be true? [אנגלית]
  16. קסטה מעמיקה חקר כתמיד, ומפרסמת בבלוג שלה פוסט על שלושה ארגונים לחקר המידע והמוזיקה. מעניין, וכיף שקסטה תמיד מרחיבה את דעתי בעניינים כאלה. [עברית]
  17. [תודה לפרנק] זה אלוהים? זה ציור? לא, זה דיוויד בואי הקומיקס. מ-1990, דווקא. [אנגלית]
  18. אלבום השבוע היה אמור להיות Either/Or של אליוט סמית', אבל לא הספקתי לכתוב עליו כלום. מצטער. אולי בשבוע הבא? [סליחה]
  19. [תודה להדס], שמספרת לי על ארגון חברה טובה, ארגון ישראלי חדש יחסית שמעודד התנדבות למען אחרים, ועושה זאת בתנאים שנוחים לכם. בלוח הפעילויות שלהם לחודש דצמבר הקרוב, למשל, אפשר לבחור בין מסיבת חנוכה עם ילדי איל"ן, קטיף למען נזקקים באיזור השרון, ביקור "עושים שמח" אצל מאושפזי בי"ח תל השומר, מופע התרמה של יהודה פוליקר למען חקר ניוון השרירים, ואפילו הוצאת כלבי "תנו לחיות לחיות" לטיול קטן בשבת בבוקר. וזו רק ההתחלה, כמעט בכל יום יש פעילות כלשהי שאפשר להתנדב לעזור בה, ולא צריך להתחייב לכלום אם לא מתאים לכם. מומלץ במיוחד לבקר באתר הנחמד שלהם ולקרוא אודותיהם. לעמותה אין שום קו או זיהוי פוליטי, והיא פועלת בתמיכת המגבית היהודית בניו יורק. שווה ליצור קשר – להשקיע מעט ובעצם לעזור הרבה. [עברית]
  20. כיף! שיר סולו חדש לריברס קומו, סולן וויזר, מתוך אלבום חומרי סולו שהוא עתיד לשחרר בקרוב. "Blast Off" עומד בכל הציפיות של חובב וויזר מימיהם הטובים, ויותר מזה. מעניין מאיזו שנה השיר הזה, אני מהמר על סביבות 1996. אפשר לשמוע כרגע רק במייספייס, אבל בקרוב (די בסמוך לאלבום הקרוב של וויזר), נוכל לשמוע את כל האלבום. [ספייס]
  21. Muvibee הוא אגרגטור קליפים חדש ומוצלח, בעזרתו תוכלו למצוא קליפים משלל אתרי וידאו, וגם להרכיב פלייליסטים, לדרג, ולבדוק מה הכי חם כרגע בארה"ב, בריטניה או גרמניה, בין השאר. [אנגלית]
  22. [תודה לאופיר] שמציע לנו את חוויית הבוטלג האולטימטיבית, כולל שלל בוטלגים להורדה של נירוונה, פרינס, לד זפלין, פינק פלויד ורבים וטובים-ברובם אחרים. [אנגלית]
  23. הגעתי למסקנה: אני אוהב מוזיקה של בריטים דמויי קופים. לדוגמה, איאן בראון. וגם הסולן של סופרגראס, שבדיוק הוציאו סינגל חדש, "Diamond Hoo Ha Man", והוא כייפי בדיוק כמו שסופרגראס יודעים. [מפ3, הקלטה מרדיו-רשת]
  24. עמרי לוי, מנהל הבייסמנט (שהתחתן! מזל טוב!), פירסם בבלוג של הלייבל מכתב למאזינים שכולכם צריכים לקרוא. הנה פיסה ממנו:

    "מה שרציתי להזכיר לכם היום זה שבצד השני יושב מוזיקאי שעבד על האלבום הזה בדיוק כמו שעובדים על אלבום שנמכר על מדף בחנות דיסקים רגילה. יש פה אמן שישב וחשב ויצר מהבטן את מה שאתם שומעים על המחשב. אבל יותר חשוב מזה: יש פה אמן שנתן בכם את האמון המלא שאם אהבתם את מה ששמעתם תחזרו לפה חזרה ותגידו תודה בצורת רכישת האלבום עצמו. לא כדי שיהיה לכם עוד פלסטיק בבית – כדי שתדעו שאתם עשיתם את שלכם כדי שהאינדי המקומי ימשיך לפרוח וימשיך להוציא אמנים מוכשרים כל כך, מישהו חייב להמשיך להזיז את העגלה הזו כי העגלה הזו תפסיק לזוז אם הצד השני ירגיש שהוא כל הזמן מקבל הכל חינם ולא צריך לתת בחזרה, זה פשוט לא יעבוד"

    ושגיא נאור כותב בעקבותיו פוסט ונותן את דעתו. [עברית]

  25. [תודה לגבי] שכהרגלו חפר ביוטיוב ומצא זהב. הוא כותב: "בעניין הבאסים היא כתבה מתחילת שנות התשעים מ"מבט שני" שעסקה אחר גל הלהקות החדשות של התקופה, בה מרואיינים כרמלה גרוס וגנר בדרך להופעה בפני חיילים (!), זקני צפת מחוץ לתיכון בו למדו אז (בקטע חובה שבו חבריהם ללימודים, כוכבי צעירי תל-אביב מביעים את דעתם על המוזיקה של זקני צפת), ותמיר אלברט בראיון מפתח מאחורי הקלעים של הופעת נושאי המגבעת, ועוד". שלושה חלקים ברצף. [טיוב]
  26. אתר הורודת המוזיקה של CNET מציע מיקסטייפ חג מולד להאזנה חינמית, כולל שירים של סופיאן סטיבנס, איימי מאן, הסטייפלס סינגרז ועוד. [זרימה]
  27. מי שהזמין את הדיסקבוקס של In Rainbows וכוסס ציפורניים בקוצרוח ל-3 בדצמבר (אז יישלחו ההזמנות), יכול לכסוס יותר במרץ: אחד הגולשים כבר קיבל את ההזמנה, שבוע לפני כולם, והוא מפרסם תמונות וגם עומד בתחנוני כל העולם להדליף את דיסק הבונוס. מעניין איך הוא מרגיש, כשהוא האדם היחיד מחוץ למעגל הפנימי של רדיוהד וצוותה, שאשכרה שמע את הדיסק השני. נייס. [אנגלית]

  28. קים דיל הולכת אל האור. Women who USED TO rock

  29. ספינר מציעים רשימה צפויה מדי (אבל מוצדקת לגמרי. טוב, חוץ מהמקום השני) של Women who rock right now. [אנגלית]
  30. [תודה לסגול 59], שהחל משישי שעבר הצטרף לצוות "עכבר העיר" ואפשר לקרוא את הגיגי ההיפ-הופ שלו מדי שבוע במדור המוזיקה, כותב לנו הפעם: "Mick Boogie הוא דיג'יי מוערך עם ראש מקורי, שיצר בשנה האחרונה מיקסטייפים מצויינים לקנייה ווסט, ביגי, ליטל בראד'ר ואחרים. במקרה של בוגי הנ"ל, לא מדובר באוסף מיש-משי מרושל חובבני כמו אצל רבים אחרים בתחום, אלא במיקסטייפים מושקעים ומאושרים ע"י האמנים עצמם, באיכות גבוהה ועם הרבה קטעים אקסקלוסיביים. המיקסטייפ החדש, Dilagence, שמוצע להורדה חינם (וגם לרכישה כדיסק חגיגי במהדורה מוגבלת) מפגיש את כישורי הרפרופ של בסטה ריימס, הראפר הניו יורקי האנרגטי, עם הטרקים המדהימים של J-Dilla מפיק ההיפ הופ המנוח מדטרויט. התוצאה: א-ש!!!" וכשסגול אומר אש, אני רץ לחפש. [זיפ]
  31. כפי הנראה דבר לא יעזור, ולעד אסלוד מהשיר "Conquest", מאלבומם האחרון של הווייט סטרייפס, שהיה כל כך חלש עד ששכחנו שהוא בכלל יצא. אבל יש לו קליף חדש, ובו – הפתעה! – מלחמת שוורים. כן, בשיר עם מוטיבים ספרדיים. או מיי גאד ג'ק ווייט, המקוריות מתחילה בתוכך. האמת? קליפ חמוד לאללה. [טיוב]
  32. עשרה עיבודים קולנועיים מוצלחים לספרים. איפה מועדון קרב וטריינספוטינג? [אנגלית]
  33. ולצידם, שמונה סרטים מפורסמים שלא ידעתם שהתבססו על ספרים. רמבו, למשל. [אנגלית]
  34. [תודה לפרנק] ואם אמאזון מציעים ספר אלקטרוני נייד, גוגל תציע בקרוב כונן-רשת חינמי (באיזה נפח? לא ידוע) לאחסון כל מה שתרצו. כמובן שהם יוכלו לחטט לכם בקבצים או למסור אותם לבית המשפט אם צריך אבל היי – אתם חתמתם כשהצטרפתם. [אנגלית]
  35. אינטרפול המשובחים עומדים להוציא אלבום הופעה ראשון, שזה קצת פספוס כי ממה שראיתי עד עכשיו הם רופפים עד כאב בהופעות. [אנגלית]
  36. [תודה לאנדרטו] שפצחה בווידוי-מייל מרגש: "הלהקה האהובה עליי בחטיבה ובתיכון ובעצם הלהקה הראשונה שממש התאהבתי בה נואשות הייתה REM. היה לי כל אלבום ואלבום וידעתי באיזו שנה בדיוק מייקל סטייפ התחיל להקריח. למדתי גיטרה בצל הפריטות של פיטר באק ורציתי ריקנבקר כי הוא ניגן בה ולא בגלל ג'ורג' הריסון. אני עם הזמן מכרתי את הגיטרה שלי לקנות טרנטייבל (לא באמת) אבל הפסקתי לשמוע ולתור אחר להקות רוק לטובת תזמורות ואלקטרוניקה (ולא אני לא אוהבת את סופיאן סטיבנס) ולצערי גם הלהקה זנחה את הרוק לטובת… אני אפילו לא יודעת מה. הם פשוט לא יודעים מה לעשות עם עצמם יותר. הניצוץ האחרון שיצא מהם היה "Imitation of life" שהיה שיר פופ נפלא שבאופן לא רשמי היה ריקוויאם למה שהם פעם ידעו לעשות. אפילו לא טרחתי לשמוע את אראונד דה סאן, לפחות לא מיוזמתי. את מייקל סטייפ יצא לי לראות במקרה בחנות ספרים בניו יורק והתרגשתי מאוד עד שחשבתי על זה שהדבר היחיד שבאמת רציתי לומר לו הוא שהם צריכים לפרק את הלהקה הנוראית הזאת כבר. במקרה נפלתי על הקליפ הזה מהופעה במדריד ב-2003 שבו הם מבצעים שיר ישן מאלבום השלישי שיצא ב-85. נפלתי על הקליפ אחרי שלא שמעתי במשך 6 שנים את האלבומים שלהם (ויש לי את כוווווולם) ופתאם נזכרתי שהם להקת רוק באמת נהדרת ואמנים נפלאים ושמייקל סטייפ הוא פרורפמר כריזמטי, מסתורי ואדיר. אז מה לעזאזל קרה???"… צר לי, אנדרטו יקרה, על הזדקנותם המבישה של כמה מרוקרי עולמנו. מה נותר להוסיף? [טיוב]
  37. גיאחה (היי רגע, זה אני!) בטור על כושר הישרדותו המרשים של הרדיו. [עברית]
  38. צריכים אורניום? מהיום זה קל מתמיד – תזמינו באמאזון. [אנגלית]
  39. [תודה לשיר] Square America הוא אתר שאוסף תמונות ישנות מכל מיני סוגים ומינים, חלקם אקראיים לחלוטין. [אנגלית, פיקסלים ישנים]
  40. אוסף תמונות מוזיקאים מצוינות של הצלם האגדי הנרי דיץ,, שגם מספר את הסיפורים שמאחוריהן, אצל ספינר בגלריה. [אנגלית, פיקסלים]

  41. גם הגדולים מתחילים איפשהו, לפני שהם הופכים לאקשן-פיגרז

  42. [תודה לאסף] שכותב: "עם פרוש חגיגות הזפלין, מומלץ לצפות בהופעה הטלויזיונית הראשונה של הנער ג'יימס פייג'. השנה היא 1957. התחנה היא BBC 1. רקמה מזהב על ג'קט מעל חזה חשוף זה לא פריט הלבוש המאפיין. המוזיקה של הנער ולהקתו היא לא בדיוק חיבור בין רוקנ'רול ובלוז. לא, אין סולו מרשים במיוחד. מה הנער רוצה לעשות בעתיד? בואו נגיד שמי שמהמר על: לפרוץ דרך מוזיקלית, להגיע למקומות הראשונים במצעדי המכירות בעולם, לצאת למסעות סמים ולמצוא את המתופף שלך מת אצלך בבית – כדאי שלא יבנה על הלוטו/טוטו/ווינר/אליפות יבנה בבינגו. ובוואלה פתחו מיני-סייט מיוחד לזפלין עם תשעה קליפים בהופעה חיה, השמעה מלאה של האוסף החדש ועוד כהנה וכהנה". [טיוב, וואלה]
  43. קבלו, בזהירות רבה, את 16 הגברים הכי מכוערים ברוקנ'רול. [אנגלית, כיעור]
  44. [תודה לאמיר] מהאנשים שעשו את "הפיילוט של 24 משנת 1994" ו"שולה המוקשים – הסרט" מגיע עכשיו הלהיט החדשFacebook/Off. [יוטיוב]
  45. תום יורק זורק עצם לאוסטרלים החביבים ומסכים להתראיין לסידני מורנינג הראלד. זה מעניין לראות איך רדיוהד שומרת על תהליך היצירה וההקלטה שלה כמעט חשאי ולא מרבה להתראיין כמו אמנים אחרים סביב אלבום חדש, ולכן בעיניי, כמעט כל ראיון שמציע הצצה פנימה לדינמיקה ולדעות של אנשי הלהקה הוא מרתק. מצד שני, אולי זה רק אני. [אנגלית במבטא אוסטרלי]
  46. [תודה לאביטל] בואו נודה רגע באמת – כולנו מורידים מוזיקה. זה לא מפתיע כאן אף אחד. חלק מאתנו גם טורחים להחזיר לאמנים שאת המוזיקה שלהם אנחנו מעבירים חופשי – ברכישת דיסקים, בקניית כרטיסים להופעות, וכדומה. אתר Dear Rockers נוקט בגישה ישירה יותר. רוצים לתת משהו לאמן שאת המוזיקה שלו שיתפתם או הורדתם? למה שלא תכניסו 5$ למעטפה, תכתבו לאמן מכתב קטן ותשלחו לו? רעיון מגניב, ביצוע מגניב, אתר מגניב. מגניב. [אנגלית]
  47. טיול בתמונות: 25 שנים של איורי מים במשחקי מחשב. [פיקסלים]
  48. כצפוי, חברות המוזיקה הגדולות בארה"ב מתחילות להפשיר את עמדתן בנוגע להורדות. [אנגלית]
  49. אחרי שעשתה חיל בצרפת וגם כבשה את שיר הסיום של העונג שבת בשבוע שעבר (נדמה לי), יעל נעים מתראיינת סוף סוף לוואלההארץ, ומדברת על ההצלחה, ישראל, צרפת, וכל הדברים האלה. [עברית]
  50. איימי ויינהאוס ביטלה את שארית סיבוב ההופעות שלה. אור אלתרמן הספיקה לראות אותה ברגע האחרון. [אנגלית; עברית]
  51. לנהוג כל הדרך לרעננה בחושך המוקדם של החורף, ולשיר בקולי קולות את כל האלבום Saltbreakers של לורה וירס, שכפי הנראה יתברג למקום מאוד, מאוד גבוה בסיכומי סוף השנה שלי. הדיסק הזה קרוב למושלם, ומה שמדהים בו הוא שקולטים את זה רק עם הזמן. זו הבנה שמחלחלת, כי על פניו, המוזיקה של וירס נשמעת כמו מלא דברים אחרים. נראה לי שכבר רשמתי את זה פה פעם אז אפסיק. אפרופו סיכומי סוף השנה, צפו לפוסט בעניין באמצע השבוע הקרוב! וזה כולל גם אתכם, אלה שקוראים עכשיו וחושבים שזה לא נוגע אליהם! [זהו]

  52. לא מצאתי שום תמונה טובה של בלוסום דירי, אז החליף אותה חמוס

  53. נדמה לי שכבר פתחתי או סגרתי פעם עונג שבת עם שיר של Blossom Dearie, ואם לא עשיתי זאת – אז באמת שהגיע הזמן. גברת דירי היקרה, כיום בת 81 ועדיין מפזמת, היא זמרת ג'ז בעלת קול ילדותי ומקסים, שנמצאת בשיאה כשהיא שרה שירים שנונים ומשחקיים שעושים כיף-כיף-כיף על הלב. הכרתי אותה בסרט המעולה "החיים בלעדיי", שם מארק רופאלו משמיע אותה לשרה פולי, ומאז אני דלוק עליה קשות. את "Rhode Island is famous for you" הכרתי כששמעתי חידוש שלו, וכשהלכתי לחפש אחריו גיליתי ביצוע נפלא ומרומם-נפש של גברת דירי. רוד איילנד היא, אם אינני טועה, המדינה הקטנה ביותר בחמישים מדינות ארה"ב. לכל אחת מהמדינות יש משהו מפורסם – קצת כמו שיר הפלאפל שלנו רק לא מכוער – אבל במה מפורסמת רוד איילנד הקטנה? בך. שימו לב למשחקי המילים החמודים בשני הבתים האחרונים, זה עונג צרוף. [מפ3] ואם בא לכם רק לשמוע…

    Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

שתהיה שבת שבוגי לכולנו! מי שמחפש פטיפון חדש, stay tuned בתחילת השבוע.

38 תגובות על “עונג שבת: נעים להכיר מתחת לסוס”

  1. האמת ששמתי לב לעיצוב החדש כבר אתמול וטפחתי לעצמי על המצח – "איך לא ראיתי את זה עד עכשיו…?"
    כעת אני יכול להירגע ולומר לך שאני ממליץ על שינוי הפונט של הפתיחה, הוא מזכיר לי משהו, שאני עוד לא זוכר מה זה, אבל זה כנראה לא טוב… חוצמזה – העיצוב מצוין.
    וגם העונג. (וזה ביום שאמרתי שהעונג מתדרדר קצת לאחרונה… אז הוא באמת מוצלח הפעם)

  2. עומר סנש הגיב:

    גיאחה! כתבתי לך בשישי שעבר ימייל ארכני וסוחט דמעות על הפרוייקט החדש שאני מנסה להרים ברדיו, הייתכן שלא קיבלת אותו?

    עומר

  3. קסטה הגיב:

    בעניין הבאסים – תודה! צפיית חובה לדעתי. תעודה מבית היוצר של ערוץ 1, התייחסות רצינית ולא פרובוקטיבית. שנים חיפשתי את הסרט הזה. המצוקה של תמיר אלברט והמשפט על הבאסים נחרטו לעד..

    *גם אנ בעד החלפת הפונט בבאנר

  4. tur הגיב:

    יופי של עונג!
    ~הפונט למעלה לא ממש משהו בגלל שהוא ממש סתמי, לכיוון ילדותי, משהו בכיוון עבודה של כיתה ה'…

  5. חגי הגיב:

    לגבי הציטוט שהביאת בתחילת הפוסט.

    אכן כמות המוזיקה הטובה נשארה כמו שהיתה. הזמן יברור אותה לאיטו.

    מה השתנה ? חגי, אתה חלק מהשינוי, כמות ההייפ היא עצומה. מספיק שאתה תאהב משהו, שהוא לא משהו, ואתה תכתוב עליו מילים יפות, ולעומת זה עשרות ומאות אלפים שאין להם בלוג לא יכתבו, וכבר יווצר עיוות.
    אבל מי מתעוות מהעיוות הזה ? אותם קובץ קוראי בלוגים וגם כותבי הבלוגים בעצמם.
    זה מצג שווא, שגם אתה תיגמל ממנו.

    רוצה דוגמא .
    קבל..

    נועה בביוף.

  6. סטיבי הגיב:

    חגי, אתה מדבר עם עצמך שם?

  7. כבדי ראיה יתקשרו תמיד להבחין בין צבעים של קישורים לצבע הטקסט – בשביל זה יש קו תחתון

  8. ועוד משהו – אין ממש צורך בשני סוגי אותיות בהדר, כבר יש שם שני צבעים. אני הייתי נשאר עם האותיות הקטנות (אלו שכתוב בהן "מאת גיאחה" ו"איור אמיתי סנדי")

  9. KaBuKiM הגיב:

    this just in:
    הלהקה הישראלית FeelAbout זכתה בקטגורית Rock Band of the Year ב-LA Music Awards שהרחש אתמול לפנות-בוקר (שעון ישראל).
    כבוד, כבוד ועוד כבוד!

  10. Yonizigler הגיב:

    25. מומלץ לשים יד על סרט ההמשך ל'בעניין הבאסים' שיצא עשר שנים אחרי:
    http://e.walla.co.il/?w=/1000/159775/@@/item/printer

  11. הדס הגיב:

    תודה,גיא
    שבת שבוגי

  12. כל המניאקים נולדו בניתוח קיסרי הגיב:

    תובנה קטנה בקשר ל"ביקורת מוזיקה" וגם בעניין הבאסים וסרט ההמשך שיוני ציגלר כתב עליו בתגובה כאן:

    לפעמים יוצא לי ואני מאמין שלכל אחד לקרוא ביקורת מעצבנת, לא משנה מאיזו סיבה.
    בביקורות שיש באתר של הפה והטלפיים על האלבום הראשון שלהם (לפני כמעט 20 שנה!) הם מכונים קיקיוניים, לואו פיי, שטותניקים ועוד כל מיני מילים לא נעימות. אני לא מזהה כמעט אף שם של מבקר ולא יודע מה הם עשו אחרי שהפסיקו לכתוב ביקורות מוזיקה. הפה והטלפיים לעומת זאת עדיין כאן ולפחות למי שמכיר אותם, רלבנטיים, חדים ומצחיקים מתמיד.
    לגבי מי שמוזכרים בסרט "בעניין הבאסים", חברי נושאי המגבעת לבד וביחד, מאור כהן (בודלר, ישראלים-פעולה-סקס, ארץ נהדרת…), ירונה כספי ,כרמלה גרוס וגנר לבד וביחד – כולם עשו כל כך הרבה מוזיקה מגוונת שכל הביקורות טובות או רעות, נראות עכשיו כמו כלום.

    הקריאה הזאת והצפייה בסרט צריכה לעודד מוזיקאים להתעלם מביקורות ויש מוזיקאים שלוקחים את הביקורות ללב וזה משפיע לרעה.

  13. young children on crack הגיב:

    הראיון עם יעל נעים נערך על ידי תדהר ואלד, כתבת הארץ, בפריס. הוא פורסם במוסף הארץ השבוע, והיה אכן מעניין ועשוי כהלכה, כפי שמוסף הארץ עדיין מצליח, לפעמים, לעשות. במדור התרבות של וואלה, מקום מגניב כשלעצמו, לא ערכו שום ראיון אלא נטלו, ברשות הנהוגה בשני הגופים, את הכתבה. אלא שהם עשו זאת מבלי לאזכר את מקורה. זה מעשה נלוז, בין השאר בגלל שבוואלה היו מתקשים לייצר כתבה כזו בעצמם, עם כל הכבוד הראוי. ויש הרבה כבוד, והוא ראוי.

  14. דנה הגיב:

    לא ייתכן שברשימת הגברים המכוערים ברוק ישמיטו את אליוט סמית' ואת טום וויטס, ובמקומם ישימו את סוניק יות' שלא סדקו מראה מימיהם!

  15. רועי הגיב:

    מוסף התרבות של וואלה והארץ הם אותו המוסף…..ככה שאין מה להתעצבן young children on crack
    בנוסף לכך הקרדיט אכן ניתן לתדהר ואלד כפי שכתוב בראש הכתבה.

    וחוץ מזה ברור שאין מקום לסוניק יות' ברשימת המכוערים…..לא שזה משנה, לא שזה משנה, לא שזה משנה….

  16. גבי הגיב:

    תיקון קל לנאמר בתגובות: תדהר ואלד הוא כתב, ולא כתבת.

  17. FoxyMoz הגיב:

    שינוי הגופן מתבקש בהחלט.
    העיצוב עצמו מקבל ח"ח.

  18. גיאחה הגיב:

    ערב שלום.

    בעניין הפונט – תודה על ההערות, הוא בהחלט יוחלף 🙂

    עומר – קיבלתי אך עדיין לא החלטתי אם זה מתאים לעונג או לא. באופן כללי, המייל שאליו שלחת כבר לא פעיל, מעכשיו רק guyha@haoneg.com

    חגי – מה אתה רוצה, ילד?
    "מספיק שאתה תאהב משהו, שהוא לא משהו, ואתה תכתוב עליו מילים יפות, ולעומת זה עשרות ומאות אלפים שאין להם בלוג לא יכתבו, וכבר יווצר עיוות"? עד כמה זה שונה מהמצב לפני שלושים שנה, כשהרולינג סטון כתב מילים יפות על מה שמצא חן בעיניו, ומיליוני אנשים קראו ולא כתבו? "עיוות"? זה נקרא דעה, ביקורת, טעם אישי. לא מתאים? אל תקרא. וואט דה פאק איז יור בעיה?

    רן – תודה! אתה צודק בשני הסעיפים. אוסיף כנראה קו שבור מתחת ללינקים להבלטתם. בעניין הכותרת, ניסיתי את אותו הפונט גם ל"עונג שבת" וגם לשאר הכיתובים, זה לא היה מדהים בעיניי אבל אלך לנסות את זה שוב. תנקס 🙂

    קבוקים! – לאן נעלמת, יא גיבור? טוב לראותך פה. ויש לך לינק לידיעה המרגשת הזו?

  19. ס. בולצמן הגיב:

    יש לי כמה בעיות עם הכתבה שלך על הרדיו: הרדיו לא היה יכול למות וגם לא בדרך למות. המהפכות שקרו בשלושים השנה האחרונות עם הטלוויזיה וזמינות המדיה לא הצליחו להרוג את הרדיו מהרבה סיבות. העיקריות ביניהן הוא שרדיו הוא דבר נייד, כלומר אפשר לצרוך אותו בניידות ולא צריך לרכז בו חושים אחרים מלבד השמיעה שאין בטלוויזיה ובמדיה הפיזית, הוא דבר קומוניקטיבי (מאזין מול שדרן ועורך, זה מין משחק כזה), ובעיקר הוא דבר שזורם, אתה לא צריך לשבת ולהחליף ולעשות ולטרוח – מישהו אחר עושה את זה בשבילך, ועושה את זה בצורה ערוכה והגיונית ונעימה. הרדיו לא היה אמור למות ולכן לא מת. נוסף על כך, אנשים שאוהבים מוסיקה ממשיכים להאזין לרדיו כי יש כאן את האלמנט החינוכי, ואנשים כאלה מאמינים באנשים שמגישים להם את המוסיקה. ברור שהרדיו שעורך את עצמו אוטומטית סטייל פנדורה (שאגב ממש לא ז"ל, עדיין פועל בשיא עוצמתו. וגם בדרך להפוך לנייד – הדור הבא של הנגנים הניידים הם רדיו אינטרנט שמשודר בלווין לנגנים ניידים) מערער את המעמד של העורך האנושי, אבל לא יצליח לעולם להשוות אליו בדיוק כמו שהתקליטן הוא מוסד שלעולם יישאר, כי רק לו יש את האינסטינקטים האנושיים של ללמוד את הקהל שלו ולרצות אותו בהתאם. למה בארץ נראה שהרדיו מת? סיבות רבות לדבר, ואני חושב שדווקא אני עמדתי עליהן בכתבה הזו, על רשת ג'. ושזה לא יתפרש בתור דיסריספקט למה שכתבת, אבל לדעתי פספסת את הנקודה. הרדיו חי, בארץ מעט פחות. היחידים שיש בעריכה ובהגשה שלהם משהו "חי" הם באמת קוואמי והשדרנים של 88 אבל הם הסוד ולא המקום שבו הם משדרים.

  20. גיאחה הגיב:

    בולצמן, נדמה לי שאנחנו מסכימים לגמרי, ובעצם אומרים את אותם הדברים בצורה קצת שונה.
    ואין פה שום דיסריספקט, להיפך – אני שמח שהרחבת את הדיון הזה, וזה מגניב לגמרי ששנינו כתבנו על נושא דומה באותו הזמן.

    גם אני לא חושב שהרדיו מת ואפילו לא גוסס, פשוט מרגיז אותי שבכל פעם שקמה פנדורה או רדיו לווייני או קסטות כל דבר אחר, ממהרים להספיד את הרדיו. לשמחתי, ההיסטוריה מוכיחה את ההיפך שוב ושוב – הרדיו כאן כדי להישאר עד אשר יוכח אחרת.

    עם זאת, הדברים של טוני פיין בכתבה שלך ("העובדה שאין גורם מאחד בין הטעמים השונים בכל קצוות הארץ, שאין גוף מסוים שיקבע את אופנת המוסיקה, מעציבה מאוד. בעשורים הקודמים יכולת לדעת שמה שלהיט בקרית שמונה הוא גם להיט באילת. בכל מקום בארץ כולם נעזרו באותם המקורות, ואהבו את אותו הדבר. היום אין תחנה ארצית שקובעת את אופנת המוסיקה. גם הצורך להיעזר במקורות אלטרנטיביים, כמו אינטרנט וטלוויזיה, לא עוזר יותר מדי להפחית את הפיצול. התחושה המתקבלת היא שאיפשהו בשנות התשעים נגמר העידן שבו תוכל לפנות לאנשים שונים ולקבל תשובה זהה למה פופולרי היום") הם בעיניי היאחזות נוסטלגית בעבר או פשוט גישה מסחרית ולא מוזיקלית/חברתית. מה אכפת לו שהטעם של המאזינים מתרחב ומתגוון יותר? אני לא מקבל את הטענות שלו על ההשפעה של זה על היצירה הישראלית. לטעמי, פתיחת הטעם המוזיקלי של המאזינים ליותר ויותר מקורות היא דבר חיובי בלבד, גם אם הוא רע לתחנות מסחריות שמנסות ליצור האחדה כדי לשלוט בשוק גדול ואחיד יותר.

    מה גם שזה לא נכון לחלוטין. גלגלצ היא בהחלט חתיכת קובעת-טעם לחלק גדול מאוד (יש יאמרו: מדי) של המאזינים. הרי כשפיין אומר "יש מקום בארץ לתחנה ארצית, חובה שתהיה תחנה כזו שקובעת את אופנת היום במוסיקה הלועזית" הוא מתאר היטב את גלגלצ, רק שאצל גלגלצ יש התרכזות גדולה יותר במוזיקה ישראלית (וגם זה, אגב, בדיוק בגלל הטענות נגדה שהיא יוצרת האחדה מוגזמת בטעם הקולקטיבי לרעת היצירה המקומית).

  21. ס. בולצמן הגיב:

    לא הייתי אומר כיום שיש דבר כזה שנקרא אופנת גלגלצ. האופנה היחידה שאפשר לומר שגלגלצ קבעה ואנשים מצייתים אליה זה הלחששניות של סופשבוע רגוע, התוכניות היחידה שיש לה קו מסוים שאפשר להגדיר. השאר זה מיש-מש אחד גדול, וקצת חבל שאנשים מצייתים לו. מבחינת האנשים האלה כל מוסיקה מקובלת עליהם, הם לא יודעים להגדיר את הטעם שלהם, מה שאומר בגדול שאין להם טעם מגובש. בעניין הזה יש להזכיר את סינגלס שהוא הדבר הכי קרוב ל"אופנה" שאפשר לומר – אבל איזו מין אופנה כשמציגים לך את מה שקורה היום במוסיקה כדבר מגניב וכיפי ולא כדבר בעל ערך תרבותי? איפה השדרנים שגורמים לך להבין שאתה עובר איתם עוד חלק אחד בהיסטוריה? קוואמי הוא היחיד שעושה את זה.

    אבל אחידות הטעם וקביעת האופנה הם רק גורם אחד, ויש עוד הרבה סיבות שאנשי הרדיו שמצוטטים שם מציינים: טוני פיין מדבר בעיקר על הפן החינוכי שברדיו (גלגלצ? חינוכי?!), עופר נחשון מדבר על האישיות של השדרן, ועל הצורך שיהיה שדרן ולא קריין-רצף (נו באמת, הרי זה כל הרעיון של גלגלצ. בלי בלבולי מוח), שוש עטרי מדברת על העריכה ועל הקומוניקטיביות ובא נדבר על זה רגע, מתי בגלגלצ עשו בפעם האחרונה את מה שהקהל חוזר ומבקש ממנו, אנא הקשיבו בקולנו ורדו מהעץ שלכם? הם נמצאים במגדל שן וממשיכים להזריק לקהל את הקו שקבעו אותם "המחלטינים" בלי להתחשב בקהל שלהם. הם טוענים שמה לעשות אבל זה עובד ונוסחה מנצחת לא מחליפים, ובעצם מתנהלים בצורה כוחנית ולא קשובה. הם מתעלמים מכך שהנוסחה שלהם שמנצחת היא לא המוסיקלית, אלא העובדה שהם היחידים שלא מתנהלים כמו תחנה מסחרית עם פרסומות, הם היחידים שמתוקצבים מהמדינה ולא צריכים לחשוש על עצם קיומם וכו'. יש להם במה שאין לאף אחד והם פשוט מבזבזים אותה.

    בקיצור, כדאי ללמוד מרדיו 1, kiis fm, hot 97, רדיו נובה וכל מיני תחנות אחרות שמוכיחות שהרדיו הוא עדיין רלוונטי בעידן האינטרנט והטלוויזיה. במיוחד אפשר לקחת את רדיו 1 שהוכיח שרדיו עדיין יכול להיות אחד מנותני הטון המשפיעים ביותר, כשהוא מחובר לקהל שלו. פעם הוא היה רדיו זקן ועייף, ובשנות האלפיים הוא חזר למקום הטבעי שלו. גלגלצ היא ממש אנטיתזה, נקודה אחרי נקודה, לרדיו הזה. לא חינוך, לא כוכבי-רדיו, לא שום דבר שיהפוך אותה לרדיו אידאלי בארץ, כמובן שגם לא קביעת אופנה. רוצה לסתור את הטענה, אנא פרט 🙂

  22. במבינה הגיב:

    -מי אמר שערוץ 1 לא מפיק תוכניות טובות?!-

    עיניי זהרו מעונג יום ראשון מצפיה במבט שני. קולו העמוק והכה כנה של תמיר אלברט החזיר אותי לתקופה שהכל נבחש בקלחת הגדולה של הרוק הישראלי.

    איך כיף המון!

  23. ניר הגיב:

    כבר פיתחתי ציפיות עם הכותרת של העונג.. נקווה שבשבוע הבא באמת יכנס EITHER/OR כדיסק השבוע, אלוהים יודע שזה מגיע לו

    והיה יופי של עונג, גם בלי זה 🙂

  24. KaBuKiM הגיב:

    גיא, לא נעלמתי, אני עדיין בשטח אבל בהסוואה. הלהקה שלי (Laid 8) מתחילה להקליט EP (שבעה או שמונה שירים) השבוע, בתקווה שנסיים עד סוף החודש. הרבה עבודה מסביב והרבה לחץ.
    החבר'ה מ-Feelabout שלחו לנו SMS (המתופף שלי לומד עם שניים מהם ברימון) ביום שבת בצהריים. לצערי, האתר של LAMA ממש ממש *ממש* גרוע, אז אין לי לינק להודיע על זה, אבל בתקווה הם יכתבו על זה באתר שלהם או במיספייס ואני אדאג לידע אותך. זה מרגש לאללה, הם הלהקה הישראלית הראשונה בתחרות הזו וזה פשוט מרשים שהם זכו.

  25. גיאחה הגיב:

    בולצמן, גלגלצ כן קובעת טעם, וכן קובעת אפנה, היא פשוט עושה את זה רע וקובעת טעם רע ואפנה רעה. החינוך שלה הוא חינוך לבינוניות, ללהיטיות נטולת תוכן, וכמו שאמרת, למגניבות במקום תרבות.

  26. נעה הגיב:

    בעניין הפונט,
    מכיר את הפונטיה של בן?
    אם לא, שווה להציץ.

    http://hafontia.oketz.com

  27. שמרלינג הגיב:

    עונג מעולה.
    גיאחה, לא זוכר אם כתבת ומעניין אותי לדעת מה אתה חושב על החדשים של החיות הסופר פרוותיות ושל הפורנוגרפים החדשים. לדעתי, שניהם חלשים לעומת הקודמים של ההרכבים המעולים האלה.

  28. שמוליק הגיב:

    גאיחה , אתה חי במן עולמות משלך, מן הייפריות עצמית.
    מה פתאום השאלה האם הרדיו גוסס ?
    שאלה מיותרת, שרק מי שחושב שהעולם הוא בלוג אחד גדול, מאמין שזה ככה.
    בזה הרגע יש שבעת אלפים מיליון אנשים במכונית ששומעים רדיו, ולא קוראים בלוג. בוודאי לא את העונג.

    רדיו, הוא גורם ההפתעה, הניידות, הבלתי צפוי, או הצפוי והמיגזרי, הוא עיניין תרבותי שורשי שגם אם האינטרנט ימחק אותו, זה תהליך של שנים (מה שלדעתי לא יקרה).

    תתאושש גאיחה, אל תהייפר את עצמך לדעת.

  29. גיאחה הגיב:

    שמוליק, שהוא בטח חבר של חגי, אשאל גם אותך – מה אתה רוצה, ילד?

    לאחרונה שבדקתי, *אתה* קורא את העונג. לא, בעצם אתה לא ממש קורא אותו. אם הצלחת לקרוא את הכתבה שלי ולהסיק ממנה שלדעתי הרדיו מת או גוסס (כשלמעשה טענתי בדיוק את ההיפך), משהו כאן בהחלט לא בסדר. אמליץ לך לכבות את מסך המחשב, להתרחק ממנו קלות ואז להטיח בו את ראשך שוב ושוב, בעודך צועק "אלמד הבנת הנקרא לפני שאני מגיב! אלמד הבנת הנקרא לפני שאני מגיב!"

    אם זה לא עובד, אתה מוזמן פשוט לבחור אתר אחר לקרוא תוך כדי שאתה סובל ממנו ומקטר על זה.

  30. לדעתי חסר חלק של "בעניין הבאסים"
    זכרוני טוען (וגוגל מאשר) שגם ירונה כספי השתתפה שם
    מישהו מצליח לאתר?

  31. גבי הגיב:

    חיים, אתה צודק ובתחילה אף הסהסתי לשלוח את הכתבה הלא-מלאה.

    אם אמצא את החלקים החסרים (ירונה כספי, כנסיית השכל, תחרות להקות צעירות, וחלק גדול יותר של איפה הילד), אוסיף את הלינק בתגובות.

  32. עמיחי הגיב:

    אללי, הייתכן??? יש ספר למועדון קרב ואני לא ידעתי??? כדאי שאני אמצא אותו בדחיפות..

    ד"א
    אני נולדתי קיסרי……

  33. כל המניאקים נולדו בניתוח קיסרי הגיב:

    *חוץ מעמיחי
    **עד גמר המלאי

    גם אני תהיתי איפה ירונה כספי בסרט…

  34. יוחאי הגיב:

    תגובה מאוחרת ביותר: אחלה עונג!
    קטעי הוידאו ממבט שני מרתקים. גם אני חולה רדיו. זה מדיום שאין לו תחליף.

  35. גיא הגיב:

    הנה סרטון מהתחרות של FeelAbouT בלוס אנגלס

  36. גיא הגיב:

    הנה סרטון מהתחרות של FeelAbouT בלוס אנגלס
    http://www.youtube.com/watch?v=5tq1mlRASDY

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *