21 בספטמבר 2007

עונג שבת: צום איז יור פרנד

"פה ושם חודרת שמועה את משטר השאנטי, ואחד הגולשים מדווח בהתרגשות ששם, באינטרנט דובר האנגלית, ממש קורים דברים. הוא מספר על כך שחברות האינטרנט הגדולות מציעות שירותים מתקדמים, ולי יש קדחת, על מאש-אפים, ולי זה נשמע כמו פירה, על Flickr, אך לי זה עושה תזזית. ועוד הוא מספר על iTunes ואתרי טלוויזיה וקולנוע שממש מאפשרים להוריד שירים וסרטים באופן חוקי. לי זה עושה פחחחחח. הרי אנחנו מקדימים אותם בשנים עם ה-eMule שלנו. אז אם אני כל כך מושלמת, על מה מגיעה התנצלות? באמת סליחה, אך מה רע בקצת אולד-פאשן אינטרנט ומה כל כך טוב בחדשנות? כמה גולשים כבר משתמשים באתרים עם השמות המוזרים האלה? 20 מיליון, 30 מיליון, 80 מיליון? ממילא כולם אנטישמים" – גל מור מבריק ותופס את תמצית הטוקבקיזם הישראלי כשהוא מנסח את סליחתה של הרשת הישראלית בפרויקט הסליחות של מדור המחשבים בוויינט


נגה שלו. עוד רגע, בשיר הפתיחה (מקור)

לפני הכל: יש לי הבהרה, התנצלות, וספיישלון.

הבהרה: אני יודע, זה טיפה בעייתי שיום כיפור נופל על יום שבת, וזה יצר אצלי התלבטות רצינית בעניין העונג שבת הנוכחי. עם זאת, משתי סיבות החלטתי כן להעלות השבוע עונג שבת למרות הכל. הראשונה היא שבעוד שבועיים לא אהיה כאן ולכן לא יהיה עונג שבת (אל תגידו שלא אמרתי!), ולא רציתי להגיע למצב של שני עונגים בארבעה שבועות. השנייה היא שבניגוד לכתיבה למקומות אחרים, בעונג שבת אני תמיד מנסה ליצור את האתר שהייתי הכי נהנה לקרוא בעצמי. מכיוון שאני כן משתמש במחשב ביום כיפור וכן קורא דברים אחרים ביום כיפור, אני חושב שכקורא הייתי שמח למצוא מהדורה חדשה של העונג להעביר איתה את הסופ"ש. אני כמובן לא מזלזל במי מקוראי העונג שכן צמים ולא פותחים מחשב – והם מוזמנים כמובן לקרוא את העונג בכל עת שיתחשק להם אחרי מוצאי שבת (ואחרי שיאכלו משהו ויתאוששו, כמובן. לא טוב לקרוא את העונג על בטן ריקה).
התנצלות: כמו כל אדם שכתביו מתפרסמים בפומבי, אני בטוח שבשנה האחרונה הצלחתי להרגיז או לפגוע בכמה אנשים. האנשים שאני זוכר במדויק שפגעתי בהם קיבלו ממני סליחה אישית במייל או באמצעים אחרים. אבל אם פגעתי או העלבתי אתכם ללא ידיעתי, אני רוצה להתנצל ולבקש את סליחתכם. ברצינות. סלחו לי.
והתנצלות-לייט: בעלי ג'ימייל שנרשמו לשירות העדכונים במייל של העונג חווים בעיות עם ההודעות, שלא תמיד מגיעות (ולפעמים בכלל לא!). לצערי, אני לא מבין גדול מספיק בענייני מייל או וורדפרס כדי לתקן את הבעיה (שאת מקורה לא הצלחתי לאתר). ההמלצה שלי לכל הסובלים מהבעיה היא פשוט לבדוק אם ההודעות לא נזרקו בטעות לתיקיית הספאם… חוץ מזה, כרגע ידיי כבולות.
ספיישלון: כמו בשנה שעברה (אגב, אחלה עונג היה בדיוק לפני שנה, תציצו), גם השנה ישולבו בעונג המלצות מיוחדות להעברת הזמן ביום כיפור, לאלה מכם שחסר להם מה לעשות. הם יסומנו במילה כפרות שתודגש בתחילת האייטם.
ועכשיו – אנג'וי.

  1. משהו בבטן שלי מתכווץ חזק בכל פעם שאני מקשיב לשיר "עדיף" של נגה שלו, מתוך ה-EP המעולה שלה ושל דני הדר, "כמה אהבה". וזה קורה הרבה, כי ה-EP הזה נטחן אצלי חזק בשבועיים האחרונים. כולה ארבעה שירים, אבל כל אחד מהם חץ בבטן. אני נוטה חזק יותר לשני השירים שמבצעת שלו ("עדיף" ו"לא חיה בכלל"), אבל גם השניים בהם הדר הוא הווקאליסט המוביל הם מצוינים. אחרי כל המחמאות האלה, אם מתחשק לכם לשמוע את ה-EP הזה אתם לא צריכים ללכת לחפש בחנות או אפילו להתחיל לפשפש בסולסיק. אתם יכולים פשוט להאזין לו ולהוריד אותו בחינם, אם עדיין לא עשיתם זאת. שלו, שהיא גם חצי מצמד הנוגות האינטנסיבי NX2, נשמעת כמו הר געש שכל הזמן מתאפק שלא להחריב את העיר שלמרגלותיו. לרגעים היא מזכירה (במיוחד ב"לא חיה בכלל") את קורין אלאל ברגעיה החשופים יותר והשחוקים פחות. אבל זה לא רק הקול שלה ולא רק הפרייזינג שלה, זה המתח הזה, שנמצא שם מהאקורד השלישי ואילך במשך כל השיר, ורק מתעצם יותר ויותר כשהיא מתחילה לשיר, כאילו אש התופת צועדת לקראתך בצעד יציב ובוטח, ולך אין מה לעשות אלא לעמוד נטוע במקום. הטקסט נשמע עדין מדי לכוח שמתחבא בקול של שלו, והמתח הזה מטיס את השיר לשמיים. שיר טוב לכפר איתו ביום הכיפורים. [מפ3]
  2. אחרי כמעט 12 שנה, התכנית עסק שחור יורדת מגלי האתר. או לפחות מגלגלצ. בוואלה רומזים בגדול שהתכנית לא מתה אלא עוברת אכסניה, אך לא מציינים לאן. ידיד העונג סגול 59 מדליף כי האכסניה החדשה היא רדיו תל אביב, 102fm, שם מתמנה תאני למנהל תכניות. בוויינט מזמינים את תאני ואלפי, ברוח יום כיפור, לבקש סליחות. [עברית]
  3. אלבום חדש בלייבל הרשת הישראלי בירדסונג! Homunculus האלבום השני של Tiny Creatures, הוא אלבום לו-פיי שמוגדר על ידי אנשי הלייבל כ"יצירות מרובדות, לא אינסטרומנטליות מצד אחד ולא ממש מילוליות מצד שני". אבל מי צריך להסתבך במגבלות של תיאורים והסברים כשאפשר פשוט לשמוע את האלבום כולו אונליין, או להוריד את כולו להנאתכם? פינוקים עם בירדסונג, שנותנים כל ריליס שלהם להורדה חופשית תחת רישיון קריאייטיב קומונז. [כלמיני]

  4. missFlag. כבוד בתפוצות

  5. כבוד גדול וגם צירוף מקרים מגניב! את היום שלי התחלתי עם התכנית Morning becomes eclectic ברדיו KCRW. התכנית של ניק הרקורט היא מקור ותיק למוזיקה משובחת מכל הסוגים, בעיקר בזכות טעמו המצוין של הרקורט העורך והמגיש. מזמן לא הקשבתי לתכנית ופתאום היום נזכרתי בה והלכתי להאזין. תוך כדי האזנה קיבלתי פתאום מייל מהלהקה הישראלית המצוינת missFlag, ומה הם מספרים? שביום שני האחרון, הרקורט אירח אותם באולפן, שם הם ניגנו והתראיינו! אדיר! לתכנית של הרקורט יש קהל ענק ואדוק של אוהבי מוזיקה, ומלבד מאזינים נלהבים הוא כולל גם לא מעט בעלי השפעה בעריכה מוזיקלית בטלוויזיה ובפרסומות, שמאזינים לתכנית שלו קבוע כדי למצוא את הדבר הבא עבור הלקוחות שלהם. זה ברייק אדיר ללהקה ישראלית קטנה, והלוואי שזה יהיה קרש קפיצה בשבילם. [אנגלית, סטרימינג]
  6. NMC הולכים בדרכם של לייבלים עצמאיים או סתם מעודכנים, והם פתחו חשבון פליקר ידידותי, שלצד עומס מתיש של תמונות של אפרת גוש (בלע) ודנקר את בוטנר (בעעע) מחזיק גם תמונות אגביות של שלומי שבן, ומאחורי הקלעים של המשרדים וכולי, למתעניינים. נראה כמו התחלה לא רעה לקשר בלתי אמצעי עם מאזינים וצרכנים. אני מחכה לתצלומי הקלטות האלבום הבא של עמיר לב. [פליקר]
  7. החינמון ישראל היום מגיע לגרסת הרשת. גרסת הרשת? Hardly. זה נכון, אפשר לקרוא את העיתון אונליין, אבל זה הכל בערך. קשה לומר שהעיתון הגיע ל*רשת*, במובן המילולי של המילה על כל קשריה וחיבוריה והתפרשותה במרחב, כשהוא בסך הכל קובץ PDF. רוצים לתת לינק לידיעה בישראל היום? אי אפשר. לשלוח עמוד לחבר? אי אפשר. רוצים לפתור את הסודוקו או התשחץ? פחחח. תדפיסו אותם קודם ותפתרו על הנייר. בשביל זה הקמנו את האינטרנט? בשביל לזרוק לתוכו עיתון שלם מנייר? [עברית]
  8. עדכנו את הפייבוריטס: הבלוג המצוין של פני ברסימנטוב, קסטה שינה את כתובתו, אך בינתיים לא יותר מזה. אין שינוי בפיד RSS או למנויים באמצעות דואל. [עברית]
  9. ברור שאני נחשד כמשוחד מראש, אבל בחיי שמשהו טוב קורה לאחרונה בוויינט תרבות. אחרי סקר ההופעות הגדול (אלה הזוכים), העלו שם עכשיו סקר לבחירת שיר הסתיו האולטימטיבי – אם גרי אקשטיין לא זוכה, זה פשע. [עברית]
  10. עמודי תקלה 404 לא חייבים להיות משעממים. [אנגלית]
  11. יקיר הבלוג ערן כ"ץ מלטאת האמבט יצא מהאמבט כדי להתארח בבלוג מומלץ אחר, Press REC & PLAY, בלוג ישראלי המוקדש למיקסטייפים מגוונים. ערן שלנו הקדיש את המיקסטייפ כולו לשיריה של הנסיכה האיסלנדית אמיליאנה טוריני, ואתם מוזמנים להיכבש בקסמה (ויש הרבה מאוד קסם להיכבש בו). [עברית, מפ3, סטרימינג]
  12. [תודה ליעל המקורית] שלומי שבן, הסחורה החמה של הרגע, מביא אותה בשיר שנה טובה לקוראי NRG, וגם לכם. [נגן בדפדפן]
  13. הם הבטיחו, אנחנו חיכינו, ובסוף זה הגיע – הקליפ השלישי של הבילויים מתוך שכול וכישלון, "שירו של האנץ", עכשיו לשזיפת עיניכם. [נגן בדפדפן]
  14. הטינה. הסרט. ארנבים. 30 שניות. [פלאש]
  15. [תודה לפרנק] שיתוף הפעולה המסחרי/פרסומי בין הסרט של הסימפסונז לרשת ברגר קינג הניבה את קמפיין Simpsonize Me, שזכה לאתר סופר-פופולרי, ועכשיו פרנק מסב את תשומת לבי גם לסרטון הפרסומת החמוד שהוסרט לצורך העניין. [אנגלית ודברים]

  16. גם חומת ברלין המאוירת מתפוררת

  17. המולטי-בלוגר שוקי גלילי, שחולש גם על חומוס להמונים, מיגרנה 101 (שמיועד לכל מי שסבל, סובל או יסבול ממיגרנות) והבלוג ברשימות, פתח גם את ברלין 101, שם הוא כותב באנגלית, יחד עם זוגתו יונית, על העיר החביבה עליו בתבל. השבוע הוא כתב שם על האיסט-סייד גאלרי, גלריה שהיא בעצם שארית מחומת ברלין בצדה המזרחי, שנוצרה אחרי נפילת החומה עת אמנים מכל העולם באו להשאיר את חותמם באמנות רחוב מרהיבת עין. שוקי מציע תמונות מהאיסט-סייד גאלרי, וגם כותב על מצבה ההולך ומחמיר בשל הזנחה. [אנגלית]
  18. דויד פרץ מסכם את שנת המוזיקה הישראלית שלו. [עברית]
  19. [תודה לנמי] מומחית ה-Eye-candies שלנו מכה הפעם מחזית בלתי צפויה וכותבת: "איך נראית באמת כוורת דבורים מבפנים, בזמן בניה? כוורת בתוך פעמון זכוכית שקוף [אני בטוח שסילביה פלאת' לא צפתה את *זה*!]. מרתק וקצת מגעיל בו זמנית".[פיקסלים]
  20. קטעי וידאו מפסטיבל הגיטרה שנערך בחאן שחרות בשבוע שעבר! [טיוב]
  21. [תודה לדרור] בן סנדרסון, שם בדוי, שבין השאר מתקלט בפאבים תל אביביים, מספר על מציאת הבחורה הנכונה דרך המוזיקה. מי כמו קוראי העונג המושבעים יודע שאם אין התאמה מוזיקלית… אח, לפעמים זה דיל-ברייקר רציני. ולמצוא בן או בת זוג שטעמם חופף או משלים היטב את טעמך – זה תענוג שלא יתואר. [עברית]
  22. [תודה לשיר] בלוג הקפטן המת מציע (בסוף הפוסט) את הגרסאות המקוריות לשירים שכיסתה נירוונה. [מפ3]
  23. כפרות: קראו שירים. ואני לא מדבר על טקסטים לשירים בשירונט, אלא לשירה של ממש. אין כמו השקט ויראת הקודש של יום כיפור כדי לשקוע במילה הכתובה הצרופה והמדויקת ביותר של השירה. בוויינט מציעים שירים של אמירה הס, מחמוד דרוויש, אליזבת בישופ, אלמוג בהר ועוד. באייל הקורא התפרסמו ארבעה שירים חדשים של סלי מצוינים. ב"הארץ" מציעים שיר מתורגם של אלפרד לורד טניסון, ושיר מקורי של יקיר בן-משה. שמעון אדף, לעומת זאת, החליט לתרגם שיר של הפט שופ בויז. [עברית]
  24. כפרות: קראו פרוזה. כמו אצל השירה, גם אצל הפרוזה מספק יום כיפור שדות ארוכים של שקט וריכוז נדירים, הדרושים לקריאה מעמיקה של רומן, סיפורים קצרים, מסה ספרותית או כל דבר אחר. לפני כמה שנים ניצלתי את הכיפור כדי לקרוא ולהרהר עמוקות על "אמנות האהבה" הנפלא של אריך פרום. ישן אבל קלאסי. אם אין לכם ספר טוב בהישג יד, בנרג' מציעים ראיון עם חיים באר, ופרק ראשון מתוך "תעלוליה של ילדה רעה" של מריו ורגס יוסה. ב"הארץ" מראיינים את איאן מקיואן המצוין לרגל יציאת ספרו החדש בתרגום לעברית, ומציעים תרגום ראשון מתוך הרומן הקטוע "ורשה 1914-1918" של יצחק בשביס-זינגר. אודי שרבני מפרסם את סיפורו "עננו". בבלוג של כנרת זמ"ב מפרסמים פרק ראשון מתוך הספר החדש "איך נעשיתי טיפש", מאת מרטן פאז'. [עברית]
  25. כפרות: קראו קומיקס. אולי המדיום הכי מרתק בסטורי-טלינג (ובהחלט זה שמתפתח הכי מהר בימינו) יודע למלא את כל החושים כשקוראים אותו, ולכן – כן כן – גם הוא מתאים בצורה מושלמת למדי ליום כיפור הדומם. וניימן ממליץ על סריקה של חוברת קומיקס שיצאה לפני שבע שנים – החטא ועונשו: גרסת באטמן. אבל באמת. חמשת העמודים הראשונים של עונה 6 של אנג'ל ניתנים לקריאה אונליין. ואם כבר ג'וס וידון, הפרק השני של הקומיקס החינמי שלו, Sugar Shock, עלה לאוויר. ואם וידון הוא לא כוס הקומיקס שלכם, אתם תמיד יכולים לקפוץ למפקדת הוובקומיקס העולמית ולבחור כל מה שבא לכם. אבל קומיקס, בעיניי, עדיף תמיד לקרוא על נייר, ורצוי בחוברות עבות ככל האפשר. [אנגלית, קומיקס]
  26. [תודה לאלעד] שהכיר לי השבוע את הלהקה הניורקית We Tigers ועל כך אני מודה לו. הטייגרז מגדירים את עצמם נהדר בתור "A neurotic, urgent love letter to New York/UK psychedelic post-punk and Indian drone". אם זה לא אומר לכם כלום, פשוט בואו להקשיב במייספייס. השיר הראשון שם, "Business is booming" עשה לי את הלילה. הם מחזיקים באמתחתם שני EPים, החדש מביניהם יוצא ממש ממש כרגע. [חלל]

  27. גנבו אותו – רזנור בתל אביב (מקור)

  28. [תודה לכל מי ששלח] טרנט רזנור, מר NIN בשבילכם, חזר לאוסטרליה וגילה שמחירי הדיסקים שלו, שהיו שם גבוהים מלכתחילה, עדיין לא ירדו. אז הוא פשוט קרא למעריצים לגנוב את הדיסק כמה שהם רק רוצים. [טיוב]
  29. ורגע אחרי שהרימו את גני התערוכה לשמיים, מתפרק הרכב ההופעות הנוכחי של NIN. באתר הרשמי זה נראה קודר במיוחד. [אנגלית]
  30. מי יוצא טוב יותר, טרנט רזנור או קנייה ווסט? ווסט מבקש על גבי כל מדיה שיקנו את האלבומים שלו, בעוד רזנור מפציר במאזיניו לגנוב את המוזיקה שמוכרים להם ביוקר. יופי של מאמר קצר מאץ בוב לפסץ, שהתחשק לי לצטט לכם כל משפט שני שלו. [אנגלית]
  31. חגית השמשוני, גל שקדי ואולג מילסטיין הם שלושה מעצבים ישראליים שפועלים תחת הכותרת Tea Party studio. באתר החדש שלהם אפשר להתרשם ואף להתפעל מהאיורים שלהם, ובקרוב גם לקנות מוצרים בעיצובם. והכל על בלוג וורדפרס בעיצוב פשוט יפהפה. [אנגלית]
  32. גם אני מבקש סליחה מוזיקלית (וסולח בעצמי) במדור הפרעת קשב בוויינט. [עברית]
  33. כיף גדול! Deerhoof הנהדרים והשובבים מחלקים באתר שלהם אלבום חינמי להורדה, שמורכב מ-13 שירים נדירים, קטעים מהופעות, רימיקסים ועוד. (והם גם נפגשו עם רדיוהד!) צ'ו צ'ו צ'ו צ'ו – ביפ ביפ! [אנגלית, מפ3]
  34. [תודה ליעל] שכותבת: "יש לי פיסה קטנה ומקושקשת של משהו די מרגש. כידוע אני מתה על טורי איימוס, ובשבועות האחרונים (מאז ההופעה שלה בישראל האמת) אני לא מפסיקה לשמוע אותה ולראות וידאואים שלה. מצאתי ביוטיוב משהו אדיר. בחור שמאוד מאוד אוהב אותה לימד את המקהלה שלו כל מיני שירים שלה, והם הקליטו קאבר. הקאבר הזה הגיע למנהלים של טורי, והיא הלכה ופגשה את המורה ואת המקהלה שלו. הם שרו חלק משיר מהאלבום האחרון שלה, והביאו אותה (ואותי!) לדמעות. זה קצת מקושקש ואולי אזוטרי מדי, אבל זה לא מאוד ארוך, ובכל זאת מרגש איך אמנית בינלאומית עדיין מוצאת זמן לפגוש מקהלה אנונימית של ילדים חמודים שמאוד אוהבים אותה. הם נשמעים כמו מלאכים. יש לזה עוד שלושה חלקים. בחלק הבא טורי שרה איתם שיר מהאלבום החדש שלה, וזה מדהים לראות איך היא פשוט לוקחת מיקרופון ושרה בצורה יפהפיה בלי שום הכנה מוקדמת". [טיוב]
  35. [תודה לרוזה הגולשת] שמספרת לנו על הפרויקט החדש של סטיוארט מרדוק מבל וסבסטיאן, God help the girl, בו הוא מחפש זמרות מכל העולם שישירו בפרויקט עליו הוא מנצח. בנות, לא להתבייש. [אנגלית]
  36. Radio 1[תודה לאסף] Radio 1 של ה-BBC חוגג 40 שנה להיווסדו (מזל"ט!), ומרים לשם החגיגות כמה פרויקטים מרתקים. הראשון הוא 40 קאברים של אמנים עכשוויים לשיר אחד מכל שנה ב-40 שנים האחרונות. אי אפשר לשמוע כרגע את הקאברים ברשת, אבל ברדיו 1 אפשר, ואני מתאר לעצמי שבמהרה האוסף כולו יגיע לרשת (מצאתם אותו? לנקקו, חברים!). ברשימה המטמטמת תוכלו למצוא שם את מקסימו פארק מכסים את ג'סטין טימברלייק, מארק רונסון מכסה את מארי ג'יי בלייג', האדיטורז עושים את הקיור, לילי אלן מחדשת את הפריטנדרז, קיילי מתחפשת לרוקסי מיוזיק, הסטריטס לאלטון ג'ון, פו פייטרז בטריביוט ללהקת כנפיים, הקוקס מתחרעים על אייס אוף בייס, הקלקסונז עושים כבוד לבלאקסטריט, ועוד ועוד ועוד ועוד (ועוד)! יש ארבעים כאלה! [אנגלית]
  37. [תודה שוב לאסף] הדבר השני שרדיו 1 עושה לחגיגות יום ההולדת הוא הפקת תכניות שנערכות ומוגשות על ידי אגדות מוזיקה חיות כגון [הקליקו על השם להאזנה] פול מקרטני, דבי הארי, פול וולר, דייב גרוהל, ועוד. איזה מגניב. נראה רדיו בארץ עושה משהו כזה. [אנגלית]
  38. [תודה לרוזה הגולשת] תסמכו על קורט וונגוט שילמד אתכם איך לכתוב בסטייל. [אנגלית]
  39. הבלוגר של "דברים" (לעזאזל עם בלוגרים שלא רושמים מי הם! לפחות כינוי, חבר'ה) בילה ב-Farm Aid, הפסטיבל השנתי שרווחיו נתרמים להצלת החוות החקלאיות האמריקניות, שנדרסות על ידי קונגלומרטים ומילים ארוכות אחרות. [עברית]
  40. נרג' מבקשים משבעה אנשי תרבות להציג "ייצוגים טהורים של סליחה". יואב קוטנר בוחר במעיל הגשם הכחול והמפורסם של לאונרד כהן, נסים קלדרון חוזר לאבות ישורון, ועדנה מזי"א הולכת לאיאן מקיואן (שמופיע עוד פעם בעונג הזה). [עברית]
  41. בקטנה: שאלוהים יציל אותי מהשמעות הסינגלים החדשים של Turin Brakes. הם רודפים אותי. [זהו]
  42. [תודה לאנדרטו] ביירות, פיינל פנטזי, Liars, קרן אן, ארכיטקטורה בהלסינקי, ווקסטרוט, אנדרו בירד, ארקייד פייר, השינז, אורבוואה סימון, גריזלי בר… זו לא רשימת המשתתפים בפסטיבל החלומות הרטובים של פופטארט, אלא רשימת ההופעות בהן תוכלו לצפות בחינם לגמרי באתר הכה-מגניב Blogotheque. ואלה לא הופעות במועדון מול קהל, אלא הופעות מעולות במקומות נידחים, ברחובות, בחדרים ריקים… דברים שאין בשום מקום אחר. [אנגלית]
  43. כל בדיחות הספה מפתיחת הפרקים של הסימפסונז, מכל עשר העונות הראשונות, ברצף. שבע דקות של קלאסיקה. [טיוב]
  44. [תודה לאסף] אוהבים להכין מיקסטייפס? האתר Mixaloo, שעדיין פתוח רק לבעלי הזמנות (אפשר לבקש בנימוס בכניסה), מציע לכם לערוך אוספים, להשמיע אותם בבלוג שלכם, ואולי אפילו להרוויח על זה כסף! [אנגלית]
  45. כפרות: כמה וכמה משחקי פלאש שיזללו לכם את כל יום כיפור בלי שתשימו לב בכלל, באתר Cockroach. בחרו "משחקים" בעמוד הראשי. [פלאש]
  46. תמי ניניו מציעה משחקי מילים (באנגלית) לחג (איזה חג, תמי?). [אנגלית]
  47. ניימן ממליץ על "פוסט, כתבה וכמה קישורים על סיפור אמיתי שמראה איך מוזיקה מנצחת (בערך) אמנזיה. משהו כמו ממנטו: המחזמר". [אנגלית]

  48. מי רוצה לרכוב על אופניים בלי ידיים?

  49. [תודה לאביטל] לסקייטרים מביניכם: הרחובות הכי תלולים בעולם. [אנגלית, פיקסלים]
  50. ליהיא מהבוטיק משחקת באלטון ג'ון. [עברית]
  51. [תודה לפרנק] שכותב: "אני מניח שכחובב וינילים אתה מכיר את פורמט הפלקסי-דיסק, התקליטונים הדקים והגמישים. במגזין Lemon ביקשו מגווין פריידיי להקליט גירסה משלו לקלאסיקה "שיר אשיר בגשם". חוץ מזה שאפשר להאזין ולהוריד את השיר באתר שלהם, הם גם יצרו ארטוורק יפהפה בהומאז' לפלקסי-דיסק שמופיע במגזין שלהם. הדבר היחיד שאני לא בטוח לגביו, זה האם זה אומר שהם שמו תמונה בצורת פלקסי-דיסק במגזין או שאשכרה אפשר לנגן את השיר אם שמים את הדף הזה על פטיפון. מהתמונה זה נראה כמו פלקסי-דיסק אמיתי שזה ממש מגניב!" [אנגלית, מפ3]
  52. [תודה לשצי] שכותבת: באמת שרציתי לאחל לך לפני ראש השנה אבל איכשהו… יש באנגלית את המילה הזו – Procrastination. אין לזה ממש תרגום, זה לא סתם עיכוב או דחייה או השתהות. זה המצב שבו תעשה הכול חוץ ממה שאתה באמת צריך לעשות, יש אנשים שהפכו את זה לאמנות, ויש פרופסור בסטנפורד שכתב על זה מאמר שנקרא "Structured procrastination". ויש גם בחור שקוראים לו Lev Yilmaz שיוצר אנימציה ועשה על זה סרטון מאוד נחמד". [טיוב]
  53. זאק דה לה רוחה מרייג' נגד המכונה סיים להקליט אלבום סולו!!! [אנגלית]
  54. ביקור התזמורת של ערן קולירין זכה בפרס האקדמיה הישראלית לקולנוע ("האופיר", כמה מאולץ), ולכן זכאי להתחרות בקטגוריית הסרט הזר של האוסקר. אבל האם הוא בכלל עומד בתקני האוסקר? [עברית]
  55. כפרות: אפשר לעזור לי למפות את שגיאות השפה, ההגייה והתחביר הכי שוות במוזיקה הישראלית והלועזית. דברים כמו "No woman no cry" (אמנם ניב ג'מייקאני, אבל אנגלית שגויה) או "אהובתי עכשיו יושנת" (עמיר לב), "התיאור שלך לוטה בערפל" (משינה, שהחליטו להטות את הביטוי "לוט בערפל") וכל החברים שלהם – כולם מוזמנים. אני זומם כתבה נרחבת בנושא, ומחפש כמה שיותר דוגמאות כמה שיותר שוות. גם באנגלית! [כאן בתגובות, או אליי במייל]

  56. גיבור גיטרה. ג'ף טווידי סוגר את העונג בפעם השנייה ברציפות

  57. מה זה, שבוע שני ברציפות לסיים עם שיר של וילקו? לא נסחפתי? הרי אני לא מי-יודע-מה מעריץ פנאטי של טווידי וחבורתו. אבל מה לעשות שהשבועיים האחרונים עברו עליי עם אלבומם A ghost is born? ומה לעשות שלא הצלחתי להפסיק לשמוע את "Hell is chrome"? מה לעשות שאני מאזין לו לפחות פעם ביום? מה לעשות שסולו הגיטרה ב-2:50 הוא אחד מרגעי הגיטרה הכי מרגשים ששמעתי אי פעם? מה לעשות שמהלך האקורדים של הפסנתר משאיר אותי עם דמעות בעיניים? מה לעשות שגיהינום – אדום או בצבע כרומו בוהק – הוא המקום ממנו כל היהודים מנסים להתרחק ביום כיפור הזה? לא לעשות כלום. רק להוריד, לשמוע, ולהיאנח בהשתאות מהשיר הנפלא הזה. בעיניי וילקו הם בשיאם כשהם איטיים. [מפ3]

גמר חתימה טובה לכולם, כפרות. וכרגיל, גם יום כיפור שנופל בשבת ראוי לשבת שבוגי (גם אם שקטה יחסית).

26 תגובות על “עונג שבת: צום איז יור פרנד”

  1. מאת אדם:

    חסמו את הסרטון של הסימפסונס

  2. מאת מישה:

    בלי אף מילה על האלבום החדש של פיג'יי?:(

    יש לך מזל שיום כיפור היום! (וששיחקת אותה עם האלבום להורדה של דירהוף)

  3. מאת גיאחה:

    מצטער, מישה, אני עדיין מעכל את פי-ג'יי, ושומר את רוב המילים עליו לביקורת-פרופר אצל החבר'ה בוויינט. אבל הוא לא יזכה כאן להתעלמות – אל חשש :)

  4. מאת candy:

    העונג הכי טוב השנה

  5. מאת אודי:

    אני מודה: לא התאפקתי אחרי העונג של שבוע שעבר והורדתי את האלבום החדש של PJ.
    יפהפה. לא התאכזבתי.
    אני מקווה שאני לא עובר פה על חוקי הבלוג (אם כן גיאחה, אני בטוח שתדאג להעלים את התגובה הזו…) אבל הנה לינק להורדת האלבום, שיוצא באופן רשמי רק ב-25 אם אני לא טועה:

    http://www.mediafire.com/?2coxonik1e6

    אחלה דרך להעביר את הצום.

  6. מאת מיכל:

    שורה של נמלים התחלקה על הכיור. עמיר לב. שש שעות.

  7. מאת אודי:

    "אל תתחלק, אל תינמס, אל תעזוב"
    עברי לידר, הכוס הכחולה.

  8. מאת moonshiner:

    באת לי בדיוק בזמן עם האייטם על חומת ברלין, שלשום חזרתי משם! את התערוכה הספציפית הזו לא ראיתי, אבל ראיתי חלקים אחרים של החומה ואתרים היסטוריים מרתקים למכביר.
    העיר האהובה עליו בעולם? אני יכולה לנסות להבין אותו; אבל לא באמת. היא מעניינת ויש בה חלקים יפים, אבל יש ערים יפות וכיפיות ממנה- לונדון ואמסטרדם, למשל…

  9. מאת קסטה:

    7 – תודה רבה

    51 – חיפוש פשוט בגוגל יגלה לך כמה שירים עם
    he don't love me
    או
    she don't love me

  10. מאת סטיבי:

    'פצעים ונשיקות' בניקוד שגוי שמעצבן לי באוזן כל פעם שהוא מתחיל (לא שזה קורה הרבה).

  11. מאת סטיבי:

    שלא לדבר על כל המספרים בשיר הרוולנטי של הדג נחש.

  12. מאת דוד:

    "היא מגדלת פטרוזיליה ושבע חתולים"
    פלורנטין – אהוד בנאי

  13. מאת איילת:

    אפרופו ניקוד שגוי, תמיד מעצבנים אותי החברים של נטשה, בבית שהוא חוץ מזה ממש יפה:
    את לא כאן, את בראש
    את ברכבת תחתית
    ואולי את בכלל לא אמיתית
    והֳמצאתי שקר, ושאכפת לך
    מתי אני בא
    (אם כבר לבד / החברים של נטשה)

  14. מאת mubutu:

    "מעלי שמיים אירופאים ושבע גברים בחדר המתנה" (אלג'יר – נאמנות ותשוקה)
    לזכותם יאמר שהם היו ילדים כשהם הוציאו את האלבום, לחובתם – השורה הבאה היא: ושבע נשים מחכות בחצר, גם גברים וגם נשים בשבע?

  15. מאת פתות 17.80:

    הפזמון של Lonely Day של System of a Down מוכיח שארמנים לא יודעים לדבר אנגלית כמו שצריך…
    The most lonelyest day of my life

    ומשהו קטן – ליסה ג'רמנו, חביבת אומת האינדי בשנה האחרונה, ישבה אצלי על המחשב בתוך ספריה נידחת כבר יותר מידי חודשים.
    נתתי לה שמיעה פעם-פעמיים, אבל היא לא עשתה לי את זה.
    לפני כמה ימים הייתי צריך לפנות מקום על המחשב, כדי שהוא יצליח לתפקד כמו שצריך, והגעתי לליסה, כבר התכוונתי לשפדל אותה בלי רחמים, אבל משהו מנע ממני את זה. לא יודע מה.
    אתמול, צאת יום כיפור, אני בתהליכי הרדמות לא מתקדמים, מחפש משהו כדי להרדים את האוזן ומכיוון שיותר מידי מוזיקה לא נשארה על המחשב פניתי לאותה תיקייה נידחת.
    אחרי 3 שמיעות רצופות של כל האלבום הבנתי שאין מנוס מלהכניס אותה אחר כבוד לתוך היכל התהילה שלי.

  16. מאת גיאחה:

    פתות, הידד! :) בסופו של דבר היא חודרת לכל לב, גם אם מנסים להתנגד.

  17. מאת nakamir:

    תודה על 42. Gateway II של cockroach הוא היחיד שניסיתי בינתיים וממש אהבתי. איכשהו בהרבה מסכים שם הייתי צריך שניה לחשוב אבל אז באה הברקה שהצליחה ולא היה השלב של הרבה משחקים של ראש בקיר, חיפוש פתרון וקללות של "איך לעזאזל הייתי אמור לחשוב על זה".

    עוד מישהו ניסה את זה? מעניין אותי אם זה משחק יחסית קל או שמי שעשה אותו משדר בתדר שלי לגמרי.

  18. מאת pez:

    19 – הטור של בן סנדרסון והתגובות אליו היו מעניינים מאוד. אני חושבת שהוא קצת מגזים, אבל מסכימה איתו שאין הרבה דברים יותר מאכזבים מאשר לשמוע ממישהו: "אני שומע הכל / שומע מה שיש ברדיו". בכל מקרה, על טעם מוזיקלי של אחרים תמיד אפשר להשפיע, או לפחות לנסות, כך שזו לא נראית לי סיבה מספיק טובה לנפנף מישהו.

    25 – בנוגע לפרשת טרנט רזנור, לא הבנתי מי האשם העיקרי במחירים הגבוהים של הדיסקים: הלייבל שבו NIN חתומים, או בעלי חנויות הדיסקים באוסטרליה?

  19. מאת גיאחה:

    פז, האחראי למחירים הגבוהים הוא הלייבל שבו NIN חתומים, כלומר יוניברסל מיוזיק גרופ, שהם לא בדיוק לייבל אלא יותר מפלצת ענק מסחרית של תקליטים (אחד מארבע הגדולות).

    במאי, כשרזנור הגיע לאוסטרליה, הוא נכנס לחנות וגילה שהדיסקים שלו נמכרים במחיר מופקע יחסית לכל אלבום חדש אחר. הוא דיבר עם נציגי חברת התקליטים שלו, והם בעצם הבהירו לו ש"היי, יש לך גרעין מעריצים אדוק, הם יקנו כל דבר שלך בכל מחיר". הוא ניסה להילחם בזה אך לא הצליח, ועכשיו הוא מעביר את הכדור למעריצים. בעיניי זה רעיון מצוין.

  20. מאת אור ברקת:

    48 – procrastination תורגם לדחיינות אם אינני טועה

  21. מאת פלונטר:

    בקשר לשגיאות שפה, שיטוט מקרי בפורום ישראלית בוויינט העלה אצלי פתאום את השרשור הבא:

    http://www.ynet.co.il/home/1,7340,L-1722-288-1948204,00.html

  22. מאת noamk:

    ב"לילה" של שלום חנוך "שם בפינה אותו ספסל, קלט את כל כמות הטל והתרטב – "תיקח מגבת" אומר הלילה ושותק."
    מישהו אמר לי פעם שהוא כתב את השיר כשהיה בן 16.

  23. מאת גרבולון:

    שוב לא כתבת כלום על זמרים מזרחיים

  24. מאת yaddo:

    הטעות של עברי לידר, שכבר צוינה פה, מוציאה אותי מדעתי. את הראל מויאל שולחים בחזרה לאולפן כדי להקליט מחדש מַכירים במקום מְכירים, בעוד הרדיו ספוג כל כך הרבה טעויות לשוניות מצמררות. עוד אחת שמציקה לי מאוד: "שבֵרי את הטלוויזיה" של הנטאשות. שיר כל כך יפה עם טעות כל כך מציקה ישר בראשיתו. אצל אריאל הורביץ הוא מתחיל את "יאללה ביי" ב"וְבַּערב אצל אחותי". אם אצל בנה של נעמי שמר נפלה שלהבת.

  25. מאת yaddo:

    דרך אגב, השעון פה עדיין על שעון קיץ.

כתיבת תגובה