4 ביולי 2009

עונג שבת: האוויר נפתח כמו ספר

ברכותיי לזוכות ג.ג. ועינבל, שהולכות לנוטוויסט חינם! לא זכיתם? לא נורא, תוכלו עדיין לרכוש כרטיס בזול, או לחכות לחלוקת כרטיסים אחרת בשבוע הקרוב (אתם יכולים לנחש לבד!).

    bangkok resting

  1. שברתי את הראש השבוע, באמת. זה היה שבוע לא פשוט, עמוס וחסר מנוחה, ובכל זאת, במיוחד פשפשתי מדי בוקר וערב באייפוד ובמחשבות, בניסיון למצוא שיר פיגוזי במיוחד שיפתח את העונג הזה (אני מתנצל על המילה "פיגוזי"). מה לא עבר תחת אוזניי? מקאנטרי ובלוז דרך היפ-הופ ואלקטרוניקה ועד סוגי פופ שאני לא חושב שהמציאו להם עדיין שם, ושום דבר לא נגע בנקודה הנכונה, זו שמעוררת את רפלקס השיתוף ההמוני, קרי "אתם חייבים לשמוע את זה". כי הרפלקס הזה מותנה בהרבה מאוד גורמים, סביבתיים ואישיים. השבוע הזה היה אחד המתישים שהיו לי, ולמרות הרצון העז ללכת לישון בחמישי בערב ולקום בראשון בבוקר, הקדשתי את יום שישי לכתיבת העונג שבת כי אפילו כשאני מכריח את עצמי לעשות את זה, זה עדיין הזמן הכי טוב בשבוע שלי. רגע לפני סגירת העונג, הרפלקס קפץ. בריפיון. בהבנה ששבוע מתיש צריך שיר של מנוחה. ואלבום המנוחה הנפשית שלי הוא Josephine של Magnolia Electric Co, האגם הצלול בו משקף ג'ייסון מולינה את שמי חייו וחיי. אז אני יודע, זה ממש לא שיר פתיחת עונג קלאסי, כזה שיפתח בבעיטה את חגיגת הלינקים המתרגשת עלינו עוד רגע. אבל אני זקוק לזה, אני זקוק לשמוע שוב את "O! Grace", שפותח את האלבום ומבשר לי שב-46 הדקות הבאות אעצום עיניים ואשכח מכל השבוע, מהעומס, מהפרויקטים שמחכים מעבר לפינה. אעצום עיניים, ואנוח. הנפש תקשיב, הראש ינוח. [מפ3. שני שירים נוספים מהאלבום אפשר להוריד באתר הרשמי]
  2. לכל הרוחות אתכםם, נרנג'ה, לא מספיק שהרעפתם עלינו את קורט ואגנר, M83 ו-Why, עכשיו גם קלקסיקו? תנו לנוח רגע! אה, על מי אני עובד ועל מה אני מתלונן? אני מאושר כמו פרפר בכפר. קלקסיקו, הלהקה שמגלמת בשמה את ההגדרה הטובה ביותר למוזיקה שלה – התכה בין קליפורניה למקסיקו – תגיע לבארבי ב-18 באוגוסט. אושר לכולם מלבד לחשבון הבנק. [עברית]
  3. השמועות היו נכונות – הפיקסיז מתאחדים שוב לסיבוב הופעות אירופי, לרגל 20 שנה לאלבום הענק Doolittle! זה הזמן לתכנן חופשה קצרה באירופה באוקטובר לפי תאריכי ההופעות. הו פרנק בלאק, עשה לי כלב אנדלוסי! [אנגלית]
  4. סוזן וגה המצוינת מכרה את כל הכרטיסים להופעה שלה בהיכל התרבות בתל אביב ב-19 ביולי, כמעט בלי פרסום (אתם ראיתם מודעות? כי אני לא), והוסיפה הופעה נוספת באותו יום, רק מוקדם יותר (18:30). לקראת בואה המשמח היא מתראיינת לאילת יגיל בוויינט, ולבן שלו ב"הארץ". [עברית]
  5. אל תגידו לא ידענו: יום ראשון הזה, 22:30, נדב אזולאי מגיע לתל אביב, להופעה באוזןבר (קינג ג'ורג' 48, מעל האוזן השלישית, כניסה מחנות הקומיקס שבצד או מחנות המוזיקה אם היא עדיין פתוחה). ההגעה עליכם, המוזיקה המעולה – עלינו. [עברית, תתעלמו מהאזהרה, היא לא רלוונטית]
  6. עשו לי טובה אישית, ופנו לעצמכם את ה-1 באוגוסט, אמר גיא ולא יסף. [הפתעה]
  7. m83 live in israel

  8. M83 היו פה השבוע, ושניים מכם ראו אותם על חשבון הברון אחרי שזכו כאן בכרטיסים. אסף בן קרת מסכם את ההופעה בנרג' עם תמצות יפה של ההווייה הצרפתית, נמרוד צוק עם סקירה קצרצרה בנענע, ו… זהו? האם עשרות, מאות הופעות החו"ל המורעפות עלינו חדשות לבקרים הוציאו לנו את החשק לסקר הופעות אינדי משובחות, או שמא עורכי מדורי המוזיקה פשוט שומרים את תקציב הכתבים שלהם להופעות הגדולות באמת? אני לא מאשים, אני מקטר – גם אני מואשם באותה הבעיה בדיוק כעורך מדור. אבל איפה הבלוגים? רק אייל מרדיו פרימיום התייחס, בקטנטנה. לכן, יקיריי, אם הייתם ב-M83, חלקו איתנו את רשמיכם, כוסראבאק, אני רוצה לדעת איך היה! בינתיים, הם ביקרו אצל קוואמי באולפן "הקצה" ללאירוח שאפשר להוריד. [עברית]
  9. עמית קלינג מראיין את יוני וולף מ-Why?. כלומר, סוג של מראיין אותו. קלינג מעיד שקשה לתעד שיחה עם הגאון המפוזר, ומביא רק קטעים קצרים ממנה. [עברית]
  10. "Blue spotted tail", שיר חדש ל-Fleet Foxes, שניגנו סשן ברדיו של ה-BBC, הגיע לידיהם המיוזעות מהתרגשות של פיצ'פורק. יש מלא שירים חדשים השבוע בעונג, פתחו לעצמכם תיקיה. [מפ3]
  11. וואלה! תרבות, יחד עם כל ערוצי וואלה, מתחדשים בעיצוב נקי ומסודר הרבה יותר. מזל"ט! לא יכולתם, על הדרך, להוסיף את האופציה להכניס לינקים לטקסט עצמו? נו, לפחות האתר שלכם לא אפור! [עברית]
  12. רוביק רוזנטל נובר בלשונו של אריק איינשטיין במלוא 70 שנה לפלא הישראלי, ובוחר את 10 המשפטים האיינשטייניים ביותר. [עברית, אלא מאי?]
  13. ביורק מוציאה אלבום של מיטב להיטיה לייב באולפן, ו-NPR חוסכים לכם את הכסף ונותנים לכם להאזין לאלבום במלואו, בחינם ובעזרת גלי קול. וזה לא סוף הביקור של הוד איסלנדיותה ב-NPR, היא גם הפכה למגישה האורחת של תכנית הדגל שלהם, All songs considered, והשמיעה שירים שהיא אוהבת במיוחד – יש שם כמה מהדברים המרתקים ששמעתי לאחרונה. אם חשבתם שביורק נמצאת תמיד בחוד החנית של המוזיקה החדשנית והעתידית, חכו שתשמעו מה *היא* שומעת. [סטרים]
  14. מזל טוב! שלשום, ב-1.7, חגג הווקמן 30 שנות קיום מהפכניות. טוב, אולי לא כל 30 השנים היו מהפכניות, אבל בחיי שהווקמן הראשון שלי חולל מהפכה רצינית בחיים שלי, מהפכה שנמשכת עד היום רק בלי הווקמן. קסטה מתרפקת, ומספרת על הילד בן ה-13 שהחליף את האייפוד בווקמן, בניסוי של ה-BBC. [עברית]
  15. glast
    כל הנקודות הצבעוניות האלה? אוהלים. אין יור פייס, אינדינגב :)

  16. פסטיבל גלסטונבורי הוא עצום. הוא עצום ורב יותר ממה שאתם יכולים לדמיין. אז למה לדמיין? צפו בגלריית תמונות מהממת מהפסטיבל בבריטניה. [פיקסלים]
  17. עוד ממדור האלבומים המלאים של NPR: להקה בשם Fanfarlo, שעשויה להיות החברה החדשה הכי טובה שלכם. אני אהבתי מאוד. [סטרים]
  18. אחרי אלבום בכורה ענקי, שהיה אלבום השנה שלי, Twilight sad הענקים מסקוטלנד סיימו להקליט אלבום שני שייצא רק באוקטובר. כדי להרגיע את הרעב לדיסטורשן הקודר שלהם עד בוא הסתיו, יש כבר קליפ ל-"I became a prostitute", ואת השיר הזה וגם את הבי-סייד שלו אפשר כבר לשמוע באתר הבית של הלייבל שלהם, Fat Cat. איזה כיף, טוויילייט חדש! (והפעם זה לא הסינגרז, זה הסאד). הגוף שלי נדרך והעור מצטמרר כבר מפתיח הגיטרות של הסינגל הזה. אם הלהקה הזו הייתה קיימת בתחילת האייטיז, היו להם כבר מיליוני מעריצים בריטים בני עשרים ומשהו. [וימאו, סטרים]
  19. פשוט תסמכו עליי – אתם חייבים לראות את הקליפ הזה. קאלט ישראלי במיטבו. שימו לב לריקוד המלהיב! [טיוב]
  20. עם כל הכבוד לאריק איינשטיין וחגיגות השבעים שלו, ועם כל הכבוד למותו של מלך הפופ, מה שבאמת עניין אותי לקרוא השבוע סבב בעיקר שאלה אחת: אז איך האלבום החדש של אביתר בנאי, "לילה כיום יאיר", אתם שואלים? שאלה מצוינת! אשמח לענות עליה. בעוד שנתיים, פרק הזמן הממוצע לעיכול אלבום חדש של בנאי. לא כי הוא קשה לעיכול, חלילה, אלא כי בנאי תמיד מוביל עליי בכמה שנים מבחינת הבגרות והמקום בחיים, ותמיד לוקח לי כשנתיים להגיע למקום בו אני מתחבר בקליק טבעי לאלבום שלו (זה קרה בכל האלבומים מלבד "שיר טיול", שפגע לי בבטן מהשנייה הראשונה). בכל זאת כתבתי ביקורת, אז קחו אותה כסיכום זמני מוקדם מאוד (או עם קורט מלח, כמו שאומרים*). גם עינב שיף סיקר וקיטר, בעוד תימורה לסינגר ריככה ושיבחה, ויואב קוטנר קיטנר (שזה חיובי). מצאתם עוד ביקורות, או טוב יותר – כתבתם אחת בעצמכם? ספרו בתגובות. [עברית]
  21. כבר מזמן לא הצטערתי שאני לא גר בלונדון כמו השבוע. ביומיים האחרונים מופיעים בהייד פארק Blur בסיבוב האיחוד שלהם, ולפני כמה ימים הופיע שם ניל יאנג. כאילו זה לא מספיק, הוא ניגן שם את "A day in the life", קאבר שהוטא מבצע הרבה בסיבוב הזה, ועל הבמה הצטרף אליו… פול מקרטני. זה כבר יותר מדי. איזה סיום מדהים ובלתי נשכח להופעה. [טיוב]
  22. אוח, זה באמת נפלא. אריק איינשטיין בראיון וידאו לא ערוך ליואב קוטנר, מסביר דברים קשים ומשתטה מנגד. [טיוב]
  23. עיתון "העיר", שבימים כתיקונם מוציא ממני בעיקר אנחות ייאוש, חוגג 1,500 גליונות במבט אופטימי לאחור, אם אפשר לעשות כזה דבר, ומעלה באוב גיליון שלם המורכב מהבסט שבבסט מ-29 שנות המקומון. לא מעט שמות איכותיים ומוצלחים עברו שם עם השנים, וביניהם אפשר למצוא בגיליון המיוחד יומן מסע של אהוד בנאי מ-1989 בארה"ב, ראיון של גל אוחובסקי עם לאונרד כהן מ-1985, עלי מוהר מעורר באריק איינשטיין את זכרונות תקופת "מציצים", וארי פולמן יוצא ל-24 שעות עם אתגר קרת. רק אני מתגעגע לכתבות כאלה? [עברית, ואם תשיגו את המודפס תקבלו גם אוסף נפלא של השער האחורי]
  24. grizzly
    החבר המרכזי בלהקת גריזלי בר. נו, הייתי חייב

  25. ואם כבר מפגשים בין שני אנשים מצוינים, כתבת המוזיקה החביבה עליי אמנדה פטרוסיץ' מראיינת את אד דרוסט מ-Grizzly Bear, שהאלבום החדש שלהם כל כך יפה, שהוא יכבוש אתכם גם אם תתנגדו בכל הכוח, כמוני. [אנגית, שזה כמו אנגלית אבל עם שגיאת הקלדהה]
  26. [תודה לאביטל] פרסי העיצוב המכוער לא יכולים באמת להיות רעים, נכון? נכון? נ..נכון…? [אנגלית, פיקסלים. יובל, אני יודע שאתה קורא פה, ומצפה לדעתך המלומדת]
  27. כבר מתחילים? כן, מסתבר. הבלוג המוצלח Nialler9 מציע הצצה לאלבומים המשובחים של 2009 שכנראה פספסתם. בטח פספסנו, איך אפשר להספיק הכל בשנה כזו נהדרת? [אנגלית, מפ3]
  28. מעכשיו יהיה לכם קל יותר לזהות מי גנב לכם את הסנדוויץ'. זה לא אני, באמת! [פיקסלים]
  29. תמר אייזנמן, שהשבוע יוצא האלבום המעולה שלה Gymnsium, מתראיינת למוזיקהנטו. במוצ"ש היא תשיק את האלבום בתמונע. [עברית]
  30. Kamaal the abstract, אלבום הג'אז-פופ הגנוז של Q-Tip (שהאלבום ההיפ הופ האדיר שלו מהשנה שעברה עדיין נטחן אצלי לא מעט), יזכה לראות השנה אור, שמונה שנים אחרי שנגנז שנייה לפני צאתו. [אנגלית]
  31. [תודה לעמרי] בזבוז הזמן הממכר של השבוע: אוקיי, זה פשוט: צריך להחזיק את הריבוע האדום בעכבר, לברוח מהריבועים הכחולים, ואסור לגעת במסגרת השחורה. פשוט, כן? יה, רייט! נראה אתכם. אומרים ש-18 שניות ומעלה הן סימן לפנומן, והאגדה מספרת שבחיל האוויר האמריקאי צריך להחזיק 2 דקות. אחי הגדול טוען ל-23.06 שניות. הצלחתם יותר? השוויצו בתגובות. [פלאש]
  32. בנענע נותנים טעימה בת 12 דקות מ-On/Off the records, סרט תיעודי על הנוטוויסט שיופיעו כאן ב-16.7, שזה ממש עוד רגע, בעצם. [עברית? לא, וידאו]
  33. [תודה לאסף], שמספר לי על יוזמה מעניינת וחשובה בירושלים: "הארוע נקרא: 'גם לנו מגיע חלק מהעוגה' והוא חלק מפעילות רחבה יותר תחת הכותרת 'חברה אחרת אפשרית'. ביום רביעי הקרוב (8 ביולי 2009), החל מהשעה חמש אחה"צ, יתקיים הפנינג מחאה בשוק מחנה יהודה בירושלים, במטרה להעלות מודעות להיבטים חברתיים בתקציב המדינה. לא מדובר דוקא בביטויי זעם חוצבי באסטות אלא בהפנינג עם מופעי רחוב, קרקס ועוגות – שסביבם העברת חומרים לעוברים ושבים. בשעה שבע בערב הארוע מופנה לעבר קפה 'אברם' הסמוך להופעה של יוסי בבליקי ושיחה עם פרופ' ניסים קלדרון [שזה תמיד מעולה!]. כל הארוע מגדול ועד קטן חינם אין כסף". נשמע מעניין, ובעיקר חשוב לקבל מידע על החלטות גדולות שעשויות להשפיע על כולנו. [עברית, למרבה הצער פייסבוק בלבד]
  34. nneka
    נקא. והיא גם מוכשרת

  35. נקא המוצלחת, שתופיע כאן ב-10 ביולי עם המוזיקה הכה-שחורה שלה, מתראיינת ל-Ynet. [עברית]
  36. "Everyone poops" היא פארודיה נהדרת על הטריילר הטוב של השנה, זה של "ארץ יצורי הפרא". בכלל, שווה להציץ בעוד סרטונים של החבר'ה האלה. [טיוב]
  37. מישהו כאן עדיין רואה ערוץ 24, או שהראיון עם אורי סלעי על הכיוון החדש של הערוץ באמת לא יעניין פה אף אחד? [עברית]
  38. יעל רגב הפילה את הלסת שלי דרך הרצפה לקומה התחתונה עם תמונות הפרפרים המהממים שצילמה בדרום אמריקה. פשוט לא ייאמן, הטבע הזה, לא ייאמן. [עברית, אבל בעיקר פיקסלים]
  39. מאריה טיילור, מה קורה איתה באמת, מנגנת "מופע משרדי זעיר" עבור NPR, מה שאומר שהיא מבקרת במשרדי הרדיו, מתיישבת ליד שולחן ומנגנת שיר. מקסים. [וידאו]
  40. הת'ר בראון מבלוג המוזיקה האהוב Fuel/Friends משתפת מיקסטייפ קיץ עליז ושטוף שמש. [אנגלית, זיפ, מפ3]
  41. פופטארט, שגרירתנו בארצות הבק, מביאה עוד שתי הקלטות מפרויקט הכיסוי של בק לוולווט אנדרגראונד. [וימאו]
  42. סטיבן הוקינג טוען: נכנסו לשלב חדש באבולוציה. מעניין, למרות שלפעמים אני מביט סביב בכביש ודי משתכנע שעדיין לא סיימנו להיות קופים. [אנגלית]
  43. "Stillness is the move" של Dirty projectors, אחד השירים הטובים של השנה, זוכה לקליפ משונה ומעלה חיוך, כראוי לשיר כזה. [וידאו]
  44. hollow book
    אני מתכוון להסתיר שם ממתקים

  45. [תודה לפרנק] תמיד חלמתי לעשות זאת, ואולי עכשיו אעשה: מדריך מצולם שימושי לריקון ספר מתוכנו והפיכתו לקופסה סודית. [כיף!]
  46. מיקסטייפ השבוע: אייל רוב המעולה משחרר סט עסיסי נוטף פ'אנק, גרוב וסליז. מומלץ בחום לערבי הקיץ המיוזעים, אם אתם מבינים למה אני מתכוון. [סטרים בסאונדקלאוד, מפ3]
  47. קולדפליי בארץ? רז שכניק, עזוב אותנו, באמא'שך. תתאפק. דווח כשהחוזה סגור, חתום, מאושר. אם לא תחכה, אתה סתם כלי טקטי בידי מפיקים ממולחים, שיודעים איך להבריח מפיקים אחרים מתאריכים שהם רוצים לעצמם (כי מי יביא להקה בשבוע של קולדפליי בפארק הירקון?) [עברית]
  48. חרפשינג! זה הקול שעושה בלוג חדש שהתווסף לקורא הרסס שלי. מי שקורא בעיון את העונג יודע כבר מזמן שאני מת על אלינה סימון, הזמרת המצוינת, ועכשיו היא פותחת בלוג קטן בשם One small good thing, ובו היא תכתוב מדי יום על, ובכן, בטח ניחשתם לבד. [אנגלית]
  49. "Rats", שיר חדש מאלבום חדש של The Black Heart Procession, להקה מצוינת שאני באמת צריך לצלול לדיסקוגרפיה שלה. [מפ3]
  50. [תודה לאביטל] עשר מודעות פרסומת שעם הזמן הפכו לאירוניות במיוחד. כולל: "יותר רופאים מעשנים קאמל!" [אנגלית]
  51. לפעמים דברים טובים קורים לאנשים מוכשרים. רוס צ'ינג, קולנוען צעיר שסיים לימודי קולנוע ונתקע בלי עבודה, הקדיש את זמנו הפנוי ליצירת קליפ יפהפה ויצירתי ל-"Little bribes" מתוך ה-EP החדש של דת' קאב פור קיוטי. הקליפ התפרסם, זכה ליותר ממאה אלף צפיות, וכשהגיע ללהקה עצמה, היא לא עמדה בפניו, והפכה אותו לקליפ הרשמי של השיר. מיותר לציין שצ'ינג זכה לפרסום, וכפי הנראה יסיר בקרוב את "דרך אגב, אני גם מחפש עבודה" מתיאור הקליפ שלו. איזה יופי של קליפ. [וימאו]
  52. לפעמים דברים טובים קורים לאנשים מוכשרים #2: זוכרים את The Antlers, שדחפתי כאן בכל כוחי עם האלבום שלהם Hospice אחרי שנתקלתי בו בבנדקאמפ? לצערי הורידו אותו מבנדקאמפ, אבל רק בגלל שהלהקה, שהייתה עד אז עצמאית, הוחתמה בלייבל והאלבום קיבל רימאסטר ויוצא כעת. בין הבליל האינסופי של מוזיקה חדשה, היופי והזוהר של האנטלרז לא נפל בין הכיסאות, והבלוגים מתחילים לפרגן. NPR פירסם הופעה שלהם לצפייה והאזנה, סטריאוגאם ממליצים להם לעזוב את הדיי-ג'וב ולהתרכז במוזיקה (שזו המלצה חמה, בסטריאוגאמית), והביקורת בפיצ'פורק עדיין לא הגיעה, אבל אני חוזה ציון גבוה במיוחד. [סטרים, אנגלית]
  53. כתבתי כאן כבר על שניים מספרי הסדרה המבורכת 33 ושליש, סדרת ספרי כיס באנגלית שכל אחד מהם מתמקד באלבום מוזיקלי משובח אחר. בעוד הסדרה ממשיכה לפרוח ומוציאה מדי שנה כותרים חדשים, שני מעריצים חובבים החליטו לרקוח מחווה\פרודיה לעטיפות הסדרה, והציעו, כל אחד בנפרד, את ספרי הסדרה הכי גרועים שיכולים להיות בדמיונם הפרוע. [פליקר]
  54. השיר אולי לא מתפתח וקצת חוזר על עצמו, ומה זה קטע הפוקר הלא ברור באמצע, אבל "DOA (Death of Autotune)" החדש של Jay-Z הוא עדיין שיר ענקי, וג'יי-זי עדיין יודע איך לעשות את זה טוב מ(כמעט)כל אחד אחר. [וידאו]
  55. יאיר יונה עורך מדי שבוע מיקסטייפים לשבת בבוקר, והשבוע הוא מקדיש את המיקסטייפ ליום העצמאות האמריקאי. [עברית, מפ3]
  56. [תודה לפרנק] שכתב בהתרגשות: "עלה האתר החדש והמשוכלל של הטלוויזיה החינוכית, שיש בו הרבה אינפורמציה ולא מעט תכניות מלאות לצפייה, ואיך שנכנסתי לאתר כבר נתקלתי בממתק נדיר: תיעוד מרתק של הווי מלחמת לבנון הראשונה, בפרק של זהו זה משנת 1982 שצולם אי שם במוצב בלבנון. מוני מושונוב וגידי גוב משדרים רוחות מלחמה בתכנית מיוחדת המוקדשת לדרישות שלום מהחזית, הופעה מול חיילים וראיונות באווירה מגוייסת על רקע נוף הרי לבנון. מתי סרי מגיש מהאולפן, יהודית רביץ מופיעה במיטב שיריה, ובפינת הקולנוע דורי בן זאב מנסה לשמח את הצופים בעזרת דגימות קולנועיות מעבר לים". [וידאו]
  57. נמרוד מטאפאס וטאפאס לא מתלהב מכל הגישה שלא צריך להגן על מוזיקה מוקלטת, שהופכת פחות ופחות רווחית, והיא צריכה לשמש רק כפרומו להופעה, שתהיה מקור ההכנסה העיקרי. הוא מנמק יפה, עם סילבר ג'וז כדוגמה. [עברית]
  58. jackson cloud

  59. תכננתי לפצוח כאן בפינת השיר (הכתוב) של השבוע, אבל אז הגיע מייל רשימת התפוצה הקבוע מאוגנדה, שנפתח כך:
    ערב טוב למייקל ג'קסון
    ערב טוב מתוקים שלי אני אוהב את כולכם.
    מייקל, מה קרה?
    תשמע עשו מזה עניין גדול, פשוט לקחתי את הכדור של הבוקר ואת זה של הצהריים ואת זה של הערב ועוד כמה שהצבעים שלהם מצאו חן בעיני והתפגרתי, מה אני יכול להגיד.
    לא חראם?
    בדיעבד אני מרגיש הקלה גדולה, את החיים שלי לא הייתי מאחל לאף אחד.
    אבל אתה מלך הפופ!
    חמודי, עם פופ אתה לא יכול לקנות במכולת של בריאות הנפש.
    איך הכול הדרדר?
    הייתי כוכב מאז שאני זוכר את עצמי, וזה בערך כל מה שידעתי לעשות, איך לחיות לא היה לי מושג, תכלס בגיל עשרים ומשהו התחפף לי השכל סופית וכבר לא היה לי שום סיכוי. כל הניתוחים, לונה פארק בגינה, שימפנזה…בחיאת דינאק.
    שכחת פדופיליה
    כן הייתי גם קצת פדופיל, לא משהו שאני גאה בו במיוחד בוא נגיד.
    באופן אישי הייתי רוצה להגיד לך שהיו לי סיוטים שנה רצוף אחרי שראיתי את "מותחן" בטלויזיה.
    אוי אני נורא מצטער, היו צריכים לומר שזה לא מתאים לילדים
    אהוד מנור אמר שזה לא מתאים, אבל לא הקשבתי לו.
    מי?
    אהוד מנור, הוא גם מת.
    אולי אני אחפש אותו אחר כך
    אתה בגן עדן או גהינום?
    אין דברים כאלה
    תוכניות לעתיד?
    לא
    תודה לך
    שמואווון
    מה?
    זה מהקולות האלה שאני עושה, רציתי לעשות את זה פעם אחרונה.
  60. busker

  61. שיר שמקפל בתוכו שיר, מוזיקה שמדברת על מוזיקה. "For free" הוא בעצם מטא-שיר, יגידו הגיקים, ואני אגיד: מי שיוצר מוזיקה, שומע מוזיקה ומרגיש מוזיקה, אין לו ברירה אלא לכתוב על כך מוזיקה. ב-1970, ג'וני מיטשל כבר הייתה זמרת מוכרת, זוכת גראמי. היו לה "לימוזינה שחורה, ושני ג'נטלמנים שליוו אותי לאולמות". היא ניגנה למי שהיה מוכן לשלם, לפני ווילונות קטיפה, היא ישנה במלונות טובים, היא יצאה לקנות תכשיטים בזמן שכולם היו בעבודה ובבית הספר. ובפינת הרחוב, ממש כאן מתחת לבית שלכם, היא נתקלה באדם זר, עני, שעמד בקרן הרחוב עם הקלרינט שלו וניגן. ניגן יפה, גבוה וצלול, יפה מספיק כדי לגרום לג'וני לעצור באמצע הרחוב ולחשוב. שניהם ניגנו יפה, שניהם השקיעו עצמם בנגינה וביצירה, ג'וני התפעלה מנגינתו של האיש ברחוב וסביר להניח שלו היה שומע אותה היה מתפעל גם הוא. אבל ג'וני מילאה אולמות בצופים ששילמו כסף טוב, מכרה תקליטים בהמוניהם, הפכה לאייקון, והאיש האלמוני – איש לא עצר להאזין, "הם ידעו שהוא לעולם לא יופיע בטלוויזה שלהם, אז הם חלפו על פני המוזיקה שלהם", הוא נועד להישכח, למרות כשרונו. ולרגע אחד, לרגע אחד לבה של ג'וני יוצא אליו והיא מוכנה לשבור את ההבדלים המעמדיים הכפויים האלה, "התכוונתי לגשת ולבקש שיר, אולי לשיר איתו הרמוניה". אבל הרגע הזה חלף ברגע: "שמעתי את הפזמון שלו חוזר כשהאור ברמזור התחלף, הוא ניגן ממש יפה, בחינם". או, אם לוקחים בחשבון את הוויתור הסופי של מיטשל, "לחינם". השיר הזה ריגש אותי כששמעתי אותו לראשונה, וגם השבוע הוא עדיין מרגש אותי באותה המידה. זה אחד האלבומים היחידים שיש לי גם בדיסק וגם בוויניל, והשיר הזה פותח בכל האזנה שאלות חדשות על מוזיקה מוקלטת מול מוזיקה חיה, על אשליית התהילה וקללת/ברכת האלמוניות. [מפ3]
  62. ולסיום, הנה חלום. מונוקרייב, נרנג'ה, אלייב פרודקשנס, לבונטין 7, אינדינגב – הגיע הזמן לאחד כוחות. אני רואה בחלומי פסטיבל פוסט-רוק מהמם בסוף הקיץ, משעת השקיעה ועד שעת הזריחה: מוגוואי, סיגור רוס, גודספיד יו בלק אמפרור, לבנון, טייני פינגרז, אקספלוז'נז אין דה סקיי. אין, יבואו לכאן מכל העולם. מדבר, גיטרות, אוהלים וכפי הנראה גם הרבה מאוד סמים. בעצם, כשחושבים על זה, למה לא? [חלום]

אינדיפנדנס דיי שבוגי, אמריקאים! לכל השאר, שבת שבוגי-ווגי במיוחד, ושיהיה שבוע אקסטרה-פיין, או לפחות יוסי פיין.

51 תגובות על “עונג שבת: האוויר נפתח כמו ספר”

  1. מאת סנש:

    אני כל כך כל כך מזדהה עם מה שכתבת בביקורת לאלבום החדש של אביתר

    נמאס לי מאלה שמוצאים את האור. זה מוציא מהם את העוקץ לגמרי ואנחנו מקבלים רק הדים של הכישרון. אני מניח שאנחנו האתאיסטים נשארים עם כל החרא הנפלא הזה שנוצר כשאין תשובות ברורות לכלום.

    ידעתי מה העניין כבר ברגע שפתחתי את הסינגל בפעם הראשונה וראיתי שם בס"ד בפינה העליונה. ידעתי שהאלבום הזה לא ידמם. אני אוהב את הכמעט פוסט-רוקיות של אמיר צורף שכמו שקוטנר כתב בביקורת שלו – עוטף את הכל בעדינות אבל עם סוג של אגרסיה פנימית, של חיוּת – ויחד עם הכישרון המטורף של אביתר לרגש מצד אחד ולהתאים לאוזן (=לרדיו) בנוחות מצד שני – יש לנו פה אלבום מעולה. אבל העוקץ, והייחוד – כמעט ואיננו.

    אמונה עושה רע לאמנות. כתבו לפני וצדקו

  2. מאת לימון:

    אני סתם לא אהבתי את השירים של האחרון של בנאי.
    בלי יותר מידי מחקרים.

    מנגינות דלילות והעיבודים על הפנים.

  3. מאת רועי:

    ממש כיף להעביר את אחת משעות הבוקר המוקדמות של שבת בלקרוא את הסיכום השבועי שלך. התחלתי להתמכר..

  4. מבחינתי כל העונג עכשיו זז הצידה ברגע שאתה מקשר ללינק לשיר חדש של הבלאק הארט פרוסשן. אלה חדשות טובות, ואני בונה אצלי את המתח בטרם אלך להקשיב לשיר. בכל זאת. מדובר בלהקה שהביאה אלבומים כל כך גדולים אחד אחרי השני.

  5. מאת אליק:

    אגב יותר רופאים מעשנים קאמל… מעניין אם עוד כמה עשורים נגלה שהמנטה במשחות השיניים שלנו היא ערובה לחצבת (עיין ערך יותר רופאי שיניים משתמשים בקולגייט).

  6. מאת יהונתן:

    גודספיד התפרקו.

  7. לגביי M83, כתבתי בקטנה כי הם לא שווים יותר מזה.
    לגבי ניל יאנג ופול מקרטני לא ידעתי שגם אתה מצאת את זה.
    ממש גדול – סימן קריאה וגם סוגריים ברחו לי מהקלדת.

  8. מאת אורית:

    מונוקרייב פירסמו שמקסימיליאן הקר מגיע להופעה ב-17/7 בחתול והכלב,קרליבך 23 ת"א.
    אייטם 53 ומייקל ג'קסון- ענק:-).
    האלבום האחרון של הגריזלי בר, נפלא!

  9. מאת רוזה הגולשת:

    המילים בעברית לכמו תפילה גנובות מהביצוע של 'לא כולל שירות' לשיר!

    והצלחתי להחזיר 28.093 שניות במשחק הריבועים (ויש סקרין שוט להוכחה).

  10. מאת בועז כהן:

    Twilight sad = אני כל כך שמח שאתה אוהב אותם עד כדי כך.

    יש להם קשר ישראלי, אגב (זוגתו של הסולן היא רמת-גנית).

    ============

    גליה גלעדי, שמשדרת אצלנו (88FM) כל בוקר בין 10 ל-11 נסעה לראות את ניל יאנג בלונדון, ומה רבה היתה תדהמתה, כשסר פול מקרתני הצטרף אליו לסוף ההופעה. דבר שלא שוכחים.

    ========================

    אומרים שקולדפליי בדרך לישראל. כנראה באוקטובר. יהיו עכשיו כאלה שיחמיצו פנים, אבל אם זה יקרה אני אהיה בהתרגשות גדולה

  11. מאת עלמה:

    עונג פיגוזי עד מאוד, אבל הלינק של 45 לא עבד לי… זו בעייה אצלי או אצלך?

  12. מאת מירי:

    מקסימיליאן הקר?
    פשששש, אנחנו על המפה!

  13. פוסט מספר 17 – עשה לי את היום! והיא מחזיקה את התנ"ך שם על החוף.. sea level. ענק ענק

  14. פוסט מספר 17 – עשה לי את היום.. מחזיקה את התנ"ך על החוף.. sea level. קאלט אינדיד!

  15. מאת בועז כהן:

    Here, It Never Snowed. Afterwards It Did
    אני יודע שזה יצא בדיוק לפני שנה, אבל עדיין שווה המלצה חמה

  16. מאת MooTzk:

    אחלה עונג.
    זו כנראה איזשהי בעיה אצלי, אבל אני פשוט לא מצליח להבין את ההתלהבות מ-Bitte Orca. מלבד Stillness is the Move (שהוא באמת נהדר) ועוד 2-3 שירים, האלבום פשוט.. מעצבן.

  17. מאת אביב:

    כל-כך נהניתי לקרוא את הראיון עם לאונרד כהן שלא יכולתי שלא להיכנס למצב רוח מלנכולי על כך שעדיין לא התחילו למכור כרטיסים למופע, או לפחות לצאת בהצהרה הרשמית שהבטיחו ("next week" לפני עשרה ימים)
    אוף.

  18. מאת יעל:

    לדעתי העיכוב בהתחלת מכירת הכרטיסים ללאונרד כהן יתנקם במפיקים. מחודש לחודש מתווספות עוד הופעות ללוח, והקהל מוציא את כספו עליהן – ובכל זאת, יש גבול לעומק הכיס של הקהל, במיוחד בתקופה כזו. אם המכירה הייתה נפתחת לפני חודשיים, היו מוכרים יותר.

    קדימה, פיקסיז. פרגנו איזה תאריך בברלין או ברצלונה כדי שאוכל להגיע בלי לפשוט את הרגל.

  19. איזה כיף לגליה גלעדי.
    יש שמועות שלאונרד כהן יופיע באצטדיון רמת-גן
    אם זה מה שיקרה,
    רוב הסיכויים שאני לא בא

  20. מאת סטיבי:

    מה מקסימיליאן הקר מוצא בתל אביב שהוא כל פעם בא להופיע פה? אולי הוא בעצם גר כאן?

    ניל יאנג ביצע את "a day in a life" גם בגלסטונברי כמובן, הרגע סיימתי לצפות בזה וזה היה חתיכת ביצוע מעולה (זה הכי קרוב שאזכה לראות את יאנג מבצע את השיר).

  21. 36.61 שניות שלמות.
    אני מחכה לטלפון מחיל-האוויר האמריקאי

    פרינט סקרין של חנונים:
    http://i634.photobucket.com/albums/uu70/einav_jackson4/36copy.jpg

    שבת-טובה
    :)

    ותודה גיא!

  22. מאת רן לוי:

    42 שניות למשחק הריבועים!

  23. מאת נמרוד:

    יופי של עונג – תודה על הלינק!

    האלבום של האנטלרז ממזמן ברשימת אלבומי השנה שלי, ובנוגע ל-M83 – הפוסט שלי אודות ההופעה עוד לא הספיק לעלות, אבל בסך הכול היה לא רע בכלל – למרות שמיוני וולף יש לי ציפיות גבוהות בהרבה.

  24. מאת גיאחה:

    עלמה – כנראה אצלך, אצלי זה נפתח בלי בעיה.

    מקסימיליאן הקר – שוב? מה יהיה עם הבחור הזה? שישכור דירה בפלורנטין ויגמור עניין :)

    בועז – אני לא מבין, אתה לא קורא את העונג? :) על קולדפליי כתבתי ממש כאן, והטוויילייט סאד נטחנו כאן בשנה האחרונה עם האלבום המופלא שלהם, ואפילו כיכבו במקום ה-24 באלבומי השנה של העונג ב-2007 (ברשימה האישית שלי הם היו במקום הראשון, אבל הגולשים כאן חשבו אחרת). וקשר ישראלי אתה אומר? המממ, אולי זה יקל להביא אותם לארץ?

    אביב ויעל – כל ההתנהלות סביב ההופעה של לאונרד כהן מאוד, מאוד לא מקצועית, ומעוררת הרבה חששות. אופתע מאוד אם זה אכן יקרה בסופו של דבר בתאריך המדובר (24 בספטמבר). אם כן, היי סמוכה ובטוחה, יעל, האיצטדיון יהיה מלא. סוג האנשים בישראל שישלמו כסף וילכו ללאונרד כהן הם לא אותם אנשים שהולכים ל-MGMT, מדונה ואפילו סוזן וגה. הוא כוכב ענק פה.

    רן – עם טענה כזו שערורייתית (42 שניות!) אתה צריך לצרף פרינטסקרין, אתה יודע!!! :)
    אגב, אני הצלחתי 51 שניות, אבל זה בגלל שהפיירפוקס שלי קפא באמצע. זה נחשב, לא?

  25. מאת יובל:

    מאיפה להתחיל?
    42 שניות? אני הגעתי ל-24. כנראה ששם של טייס לא עוזר במיוחד.
    הקליפ לכמו תפילה פשוט משובח – מזמן לא הבטתי במסך ככה.
    אבל לא בשביל זה אני פה. מכיוון שנקראתי להביע את דעתי על אייטם 23 אין ברירה.
    כמובן שלא על כל ההצעות תהיה הסכמה שמה שמופיע בהן הוא מכוער. הנה סיפור קטן. לפני כמה שנים לקחתי קורס בבצלאל שכותרתו הייתה כיעור ויופי בעיצוב, ובתרגיל הראשון היינו צריכים לעצב משהו מכוער. צחוק הגורל – אף אחד לא באמת הצליח.
    כדאי אולי לציין גם שאנשים נוטים לא פעם להתבלבל במשמעות בין מכוער למגעיל, לא יפה, לא פרקטי, דוחה וכן הלאה. לא פשוט בכלל.
    בקיצור אתה צודק – יש בעיה עם פרס כזה, ולאו דוקא מהבחינה האתית.

    אבל בוא נחזור למוזיקה.
    מה עם איזה ספיישל פט שופ בויז בעונג, לא מגיע לנו משהו כזה?

  26. מאת יואב:

    יאנג הופיע גם בפרימוורה בברצלונה וביצע את 'א דיי אין לייף', מה שבא די בהפתעה, למרות שהאקורדים הפותחים בישרו שהולכת להיות היסטריית הדרן ממדרגה ראשונה (ועדיין, מודה שתחושת הרגע ההיסטורי נשארה אצלי שנייה להופעה בפסטיבל אוקסיג'ן, אירלנד, שבה הסטרוקס עשו את 'קאלמפדאון' של הקלאש. ישמור השם כמה שהיה כיף). כמה חבל שלפני שלושה ימים יצא לי לראות לראשונה את 'across the universe', שחירב לי את להיטי הביטלס שיר אחרי שיר. עיבודים בומבסטיים, סאונד שמנוני, כוכבי ברודווי חלקלקים והתסריט הכי אידיוטי שאפשר להעלות על הדעת. שומר נפשו ירחק.

  27. מאת jim:

    החזקתי מעמד 9 שניות, זה אומר שאני פנו?

  28. מאת תומר:

    אחלה עונג!

    אני חייב לשאול משהו את הנוכחים ב-M83: רק לי הפריע בטירוף שרוב המוזיקה הייתה פשוט פלייבק? אני מבין שהמוזיקה שלהם מאוד אלקטרונית ומבוססת סמפלים, אבל ככה גם של אנימל קולקטיב, רק שלעומת הצרפתים המעודנים הם התחרעו על הבמה עם מכשירים שונים ומשונים ויצרו אותה מחדש (בהצלחה מרובה). אנתוני והחברה שלו פשוט לחצו play באבלטון לייב במאק שלהם, כאילו עושים טובה שהם בכלל מופיעים. כנראה שזה עובד באיצטדיונים באירופה כשהקהל במרחק מטרים, ולא בבארבי שהקהל רואה את העבודה בעיניים. על הפנים.

  29. מאת גרוס:

    מה יש ב-1 באוגוסט?????????????!!!!!!!!

    אגב, אני רוצה לשתף את כולם בבעסה המטורפת שלי.
    קניתי כרטיס ל-MGMT ויומיים אח"כ קיבלתי צו מילואים לאותו שבוע.
    איזה כיף לי. שיגעון.

  30. מאת איתמר:

    כל כך אהבתי את הקליפ!
    גיגלתי את העניין קצת, ומסתבר שהבחור כבר מצא עבודה:
    http://pitchfork.com/news/35805-video-death-cab-for-cutie-little-bribes/

    (למי שאין כוח להיכנס ללינק, עיקר החדשות:
    A press release tells us Ching has been hired by DCFC label Atlantic to film another project.)

    איזה כיף.
    שרק לא יאבד את הכישרון והיצירתיות (שנוטים לעבוד אחרת כשמשתמשים בהם לכיף או בשביל משכורת..)

  31. מאת רועי:

    ולגבי ניל יאנג – הוא ביצע את day in a life גם גבלסטונברי – רק ששם פול מקרטני לא הפריע לו באמצע… (נכון שהוא היה ממש תקוע בהופעה בהייד פארק?) וזה היה ממש ביצוע שמשאיר לך צמרמורת…

    רק חבל שכל תמונות גלסטונברי – הלכו לאיבוד יחד עם המצלמה הדיגטלית שלי…
    אני אאמץ את הגלריה שגיאחה פירסם כאן כתמונות המזכרת שלי :(

  32. מאת yanchuf:

    http://s794.photobucket.com/albums/yy224/yanchuf/?action=view&current=d9e9a01e.jpg
    זו התוצאה השיכורה (מאוד) שלי, אחרי 5-6 משחקים.

  33. מאת שני:

    אחלה עונג!

    השיר החדש של הטווילייט פשוט נהדר, תודה רבה!

  34. נהניתי מאוד בהופעה של M83 ואני שמח שהלכתי. לא מההופעות הטובות שראיתי בחיי אבל בהחלט מהכייפיות שבהן. הבן אדם הוא שילוב של בריאן אינו, ז'אן מישל ז'אר, לורן גארנייה וילד מסיבות צרפתי… ואגב הוא קצת מזכיר במראהו את דה סטריטס הבריטי. הוא מאוד צעיר ומאוד נמוך אבל מוכשר. הוא המוח מאחורי הכל אבל היתה זמרת קלידנית מולו וגם מתופף, חי, אמיתי… מאחורי מסכי פרספקס. רעיון גדול אגב מתופף אמיתי ולא תופים שיוצאים גם הם ממכשירים. רוב ההופעה היתה על השירים מאלבומו האחרון ופחות מהשניים הראשונים, לטוב ולרע. ההופעה היתה די קצרה אך בהחלט מענגת וכייפית. השירים נשמעים טוב לייב והם די סוחפים לפרקים. סבבה של צרפתי, שיעבור לנתניה.

  35. מאת אור_בי:

    לעזאזל!
    גיאחה, אני מבקשת להימנע מפסטיבלים כאלה.
    בכלל, זה ממש לא פייר.
    עד שאני אוגרת את הכסף ונוסעת לי לראות מוזיקה בעולם, מלללללללא מוזיקה מגיעה ארצה.
    לא מספיק שאני מפסידה מליון הופעות חו"ל שוות וכמה פסטיבלים,
    אתה רוצה לעשות עוד פסטיבל?!
    בנאדם, קצת רחמים!

    תשמור קצת הגשמת חלומות לשנה הבאה. אז, אם תרצה, אני אפילו אסייע לחזון בכל שיצטרכו.
    :-)

    (העונג נראה נפלא.
    העניין עם הספר- התגשמות חלום של שנים.
    איזה כיף! תודה!)

  36. מאת Jack-In-Box:

    רגע, אז אתה אומר שפיקסיז מגיעים לארץ ב-1 באוגוסט? :-)

  37. מאת עדן:

    הרעיון לפסטיבל פוסט-רוק הוא ללא ספק חלום קסום…
    אם יקום כזה דבר אני שם. לא משנה כמה יעלה! אני מוכרת כבד! (מכ'פת לי, גם ככה אני צריכה אחד חדש..)
    אה, ותוסיף לרשימה גם את קריפלד בלאק פיניקס
    😛

  38. הגרסא שלי לA Day in the Life

  39. מאת שי:

    בקשר לפסטיבל של Heineken

    האם הליין אפ סגור או שיש עוד הפתעות?

    האם דינוזאר ג'וניור יתנו הופעה מלאה?

  40. מאת עומר:

    לגבי אביתר, ובכן, הרשה לי לצטט את הציטוט:
    "אני לא רוצה להכפיש ציבור שלם, אבל לפעמים עיתונאי מוזיקה נוטים לצרות אופקים ולשמרנות" – כך נשמע אהד פישוף כשהוא צודק

    כי אתה יודע, באמת יש איזה אבסורד בביקורת מוזיקה. איך אפשר בכלל לבקר כזה דבר? לא מהצד הטכני, מהפן המהותי שבעסק. ועוד אחרי שכתבת שייקח לך שנתיים לעכל, קצת ביאס אותי שרצת לכתוב עליו.

    העיניים הפעורות בחיפוש, הרעב התמידי שכתבת עליו- 'סתכל בהודעה הזו ובשירשור שתחתיה, אומרים שם דברים חכמים.
    http://www.kipa.co.il/community/show.asp?messageid=5130872

    על "יומנים נשרפים, אותיות פורחות באוויר" יש סיפור. בלי קשר, את השיר הזה אני הכי פחות אוהב. (את הסיפור העתקתי מכאן – http://sf.tapuz.co.il/shirshur-1242-127830569.htm )

    מסופר על רבי חנינא בן תרדיון, מגדולי התנאים בזמן מרד בר-כוכבא, שלמד ולימד תורה בזמן גזירות השמד (=בזמן שהרומאים אסרו על כך). הוא נתפס כשהוא לומד תורה ומלמד קהילות רבות, כשספר תורה מונח בחיקו. אסרו אותו הרומאים, כרכו אותו בגליונות הקלף של ספר התורה (=שנקראים "גוילין"), הקיפו אותו בחבלי זמורות ו"הציתו בהן את האוּר" – כלומר – שרפו אותם.
    "אמרה לו בתו: אבא, אראך בכך?
    אמר לה: אילמלי אני נשרפתי לבדי היה הדבר קשה לי, עכשיו שאני נשרף וספר תורה עמי, מי שמבקש עלבונה של ספר תורה הוא יבקש עלבוני.
    אמרו לו תלמידיו: רבי, מה אתה רואה?
    אמר להן: גוילין נשרפין ואותיות פורחות…" (ע"ז יח:א).
    אחד הפירושים על המשפט הזה הוא, שגם כאשר נשרף ומתכלה החומר – הגוילין, היומנים – האותיות פורחות באוויר, התוכן הוא נצחי ונשאר ויישאר.
    בהופעות, לפני השיר הזה, היה אביתר אומר שהוא נכתב נכתב "בימים הראשונים של הכיפה, שהיו מפחידים, מרגשים ומסוכנים." גם כעת, בדבריו על הסינגל, הוא אומר: "השירים לדיסק נכתבו בחודש אחד בדירה הקודמת שלנו ברמת גן, ימים של התעוררות והתחדשות. ימים של בחירה. בחיים. באמונה. מצד שני פחד מפני השינוי והלא נודע. פחד מפני מה יגידו החברים והמשפחה." … "…שיריו (של דוד המלך) מלאים מאבק בין כוחות אפלים לכוחות מאירים בנשמתו. מזמוריו של הספר הזה האירו לילות של שינוי ובדידות בדירת רווקים ברחוב דובנוב בתל אביב לפני שבע שנים כשהבנתי שאני מצטרף לקרב".
    אז אני מזמין אתכם לכתוב את דעתכם – איך אתם רואים את הדברים שהוא אמר על מה שהוביל אותו לכתוב את השיר, ואת הרקע של השיר, את הפירוש של "יומנים נשרפים, אותיות פורחות באוויר", מתממשים ומתקיימים במילות השיר?

    זהו. אני אגיד לך למה כתבתי (איזה כתבתי, העתקתי) את כל זה. כי בהתחלה גם אני לא אהבתי את האלבום. אבל המשכתי להאזין לו, ידעתי שאביתר לא נגמר כל כך מהר. ודחילק, הוא יצא לפני כמה, שבועיים? וכולם חייבים מהר מהר לכתוב עליו משהו, שלא יהיו האחרונים לדבר ויפספסו את הרכבת הדימיונית שלהם. וכל הביקורות האלה על הכיפה, יאללה עם הדודה שלהם, כמה סטיגמות ומחסומים יש מאחוריהן.

    טוב טוב, סיימתי :)
    ותודה גיא, בלי קשר לכלום, על כל המוזיקה והעניינים.

  41. מאת גיאחה:

    עומר – לא היהלי דחוף לכתוב על אביתר בנאי ביקורת. לו הבחירה הייתה בידי, לא הייתי כותב עליו כלל, בטח לא בחודש-חודשיים הקרובים. ככה זה בעיתונות, בטח באינטרנט – צריך עכשיו ומהר, ויש לזה חסרונות. במקור גם סייגתי את זה בתוך הביקורת עצמה, אבל זה לא התאים.

    בכל מקרה – אהד פישוף צדק ועדיין צודק. להגנתי ייאמר שנתתי את המבט האישי שלי על האלבום של אביתר. אלה התחושות שלי בלבד ואני חותם עליהן לרגע בו נכתבו. סביר להניח שבעוד שנתיים האלבום הזה ייתפס אצלי אחרת. לו עיתונים ואתרי אינטרנט מלבד "השרת העיוור" היו מוכנים לפרסם ביקורת חוזרת לאחר שנתיים, הייתי שמח לכתוב אחת חדשה :)

    גם בשרשור שקישרת אליו, כך גיליתי, רבים שותפים לתחושותיי שחסר להם החיפוש והכאב, "הלב השבור". אפשר להתווכח על זה וכדאי להתווכח על זה, כי זה מה שכיף בלדבר על מוזיקה.

    אם ניכנס רגע ליסוד המהותי של השאלה כאן, יש בהחלט אבסורד רציני ב"לבקר מוזיקה". אבל זו פשוט כותרת לא נכונה. לו הביקורת הייתה נקראת "דעה על אלבום", נראה לי שזה היה קולע יותר לדבר עצמו.

  42. מאת joyiasista:

    גיא,
    כשפיירפוקס נתקע אתה משיג במשחק הריבועים 51 שניות,
    אבל כשאקספלורר נתקע אפשר להגיע גם ל- 170.312 שניות.
    באחריות.
    (ויש צילום עמוד להוכחה :)

  43. מאת דורצח:

    64 בריבועים, חברים, בלי היתקעויות ובלי כלום. אבל זאת לא ממש הפעם הראשונה שאני משחק, בלשון המעטה. אפשר לומר שניצחתי במשחק והפסדתי בחיים.

  44. מאת עידו פרד:

    גיאחה, יש טעם לשלוח לך סיכום על הופעת האיחוד של בלר?

  45. מאת גיאחה:

    לא, אבל אם תפרסם אותה איפשהו, שלח לי קישור ואולי זה יגיע לעונג הבא.

  46. מאת קאת:

    איך אפשר לחתוך ספר?

  47. מאת עומר:

    אההה אוקיי הסברת את זה טוב, אני מסכים. א-גוט שעבאס!

  48. מאת mush:

    אוי האייטם האחרון (אנחה)
    ראיתי את ביירות בקוצ'אלה, הם פשוט להקה אחרת בהופעה. חבל שאי אפשר לצרף כאן וידאו

  49. מאת דקסטר בוכניק:

    תודה, תודה , תודה. בזכותך (ובזכות הוריי האהובים שהביאוני עד הלום) אזכה לראות את הפיקסיז ב שלושה עשר לאוקטובר, באמסטרדם. יישר כח!

  50. מאת אור_בי:

    " אז איך האלבום החדש של אביתר בנאי, "לילה כיום יאיר", אתם שואלים? שאלה מצוינת! אשמח לענות עליה. בעוד שנתיים, פרק הזמן הממוצע לעיכול אלבום חדש של בנאי. לא כי הוא קשה לעיכול, חלילה, אלא כי בנאי תמיד מוביל עליי בכמה שנים מבחינת הבגרות והמקום בחיים, ותמיד לוקח לי כשנתיים להגיע למקום בו אני מתחבר בקליק טבעי לאלבום שלו"

    המשפט הזה הדהד לי בראש שוב ושוב,
    לדיסק הראשון התחברתי בערך 6 שנים אחרי שהוא יצא.
    אולי יותר.
    אז אני בפיגור גדול ממך בהרבה…

    השבוע הלכתי לקנות את שיר טיול.
    המממממממממממממ…. עונג. :-)

  51. מאת Gal:

    ס' 32 עשה לי את היום!

להגיב על עומר