27 ביוני 2009

עונג שבת: נשימה כבדה של קיץ

"אני חושבת שיש נטייה לבני אדם בכלל לראות פן אחד של בן אדם ולהחשיב אותו ככל האדם כולו, הם גם מצפים שהוא ימשיך להתנהג בהתאם למי שהם חושבים שהוא, אבל למעשה מי שמקשיב לפי ג'יי הארווי יכול להבין שהיא בן-אדם גדול ורב פנים ולכן אם היא בוחרת לחשוף פנים מעט שונות, לא צריך לחשוב שהיא מתיימרת אלא להבין שהיא פשוט חושפת לאור עוד פן" – רות דולורס וייס מדברת על פי-ג'יי הארווי, אבל קולעת להרבה מאוד מקרים של אמנים שאנחנו תוקעים בנקיק צר במקום להקשיב להם בשלמותם

    cocorosie

  1. תכננתי להקדיש את שיר הפתיחה והסיום לווילי נלסון השבוע, אבל לתעלות המוזיקה האקראיות היו תכניות אחרות: פעם פעם, ילדים, בערך בתקופה בה קם האתר העתיק הזה, התהלכה בממלכה חיה רב-ראשית ומשונה, שכונתה על ידי הילידים "פריק-פולק". תחת ההכתרה הכללית הזו נמנו אמנים שונים זה מזה כמו דבנדרה בנהארט, סופיאן סטיבנס, אנימל קולקטיב, קוקורוזי, ג'ואנה ניוסם, אנטוני והג'ונסונז ועוד. ונשאלת השאלה: מהו הדמיון המוזיקלי בין סופיאן סטיבנס לאנימל קולקטיב? שום כלום. רוב האמנים בזירה הזו גדלו והתפתחו ויצאו מהכללה המגבילה הזו למחוזות משלהם, שלאו דווקא כוללים משהו פולקי או פריקי. וצמד מתוק אחד מאותה תקופה של הייפ זוהר (ממנו יצאו, אסור להכחיש, לא מעט אלבומים מצוינים) קצת נשכח ונזנח, או אולי מעולם לא היה ממש במרכז העניינים: קוקורוזי. האחיות הצרפתיות סיירה וביאנקה קסידי (איזה שמות אדירים), פרצו ב-2004 עם אלבום מצוין שהוקלט באמבטיה שלהן, כולל כמה מצעצועי האמבטיה שלהן. מאז הן לא ממש הפסיקו להקליט, והוציאו אלבום או EP כמעט מדי שנה. יש להן אלבום חדש בקנה, אך חברת התקליטים שלהן, Touch & Go, נקלעה לקשיים ולא ברור אם תוציא אלבומים חדשים יותר. בינתיים הן מוכרות EP בהופעות בלבד, מה שאומר "בהופעות בלבד ובאתרי הורדות לא חוקיים באינטרנט".. "Happy eyez" הפותח משיב אותי בבת אחת לכיף הגדול של קוקורוזי: ההיפ-הופ הפרימיטיבי שברקע, המלודיות הילדותיות שבחזית ובעיקר הקולות המתקתקים, איך התגעגעתי לקולות האלה! איך אי פעם עזבתי אתכן, קוקורוזי? [מפ3. תצלום: .babyc.]
  2. כמה מילים על מייקל ג'קסון. [עברית]
  3. שמענו, קיווינו, פקפקנו, חששנו – עכשיו יוצאת ההודעה הרשמית: לאונרד כהן יופיע בארץ, סופית, יש חסות, הכל בסדר. עכשיו רק שלא יתקלקל שום דבר. יומיים אחרי ההופעה אצלנו יקפוץ כהן להופעה קטנה יותר ברמאללה, מול אלף איש. [עברית]
  4. הכירו את בלוג הפורטרטים של הצלם ערן מחלו, צלם טוב ובחור טוב. [פיקסלים]
  5. ואת בלוג הקעקועים החדש והמעולה של עדי סברן, טאבולה ראסה, כדאי לבקמרק ומהר. זה רעיון שכבר שנים אני מתכנן לבצע, בלוג כזה, אבל איכשהו זה לא יצא, וגם כך עדי עושה את זה הרבה יותר טוב ממני. [עברית, דיו]
  6. רוצים כרטיס להופעה מיוחדת של יהוא ירון באוזןבר ביום שני ב-20:30 ערב? "מופע שרובו דואטים (!) וחלקו עיבודים שאפתניים של בוריס מרצינובסקי ושלי", כדברי יהוא. בא לכם? שלחו לי מייל במהלך הסופ"ש (עד מוצ"ש בחצות) עם הכותרת "יהוא ירון" (בעברית!), ואולי תזכו. [מייל]
  7. פופטארט מעדכנת על פרויקט חדש ואדיר של בק שגורם לריר שלי לנזול על המקלדת: מדי זמן מה הוא ייכנס עם כמה חבר'ה לאולפן ויקליט תוך יום אחד ביצוע מחודש לאלבום שלם. האלבום הראשון שנבחר הוא אלבום הבננה של וולווט אנדרגראונד וניקו. יש כבר מה לשמוע ולראות. [עברית, מפ3, וימאו]
  8. פרידה יפה ממייקל ג'קסון אפשר למצוא בעבודה טקסטואלית וגרפית של אבי בוחבוט. זה נפלא, אבי, לא הספקתי להגיד לך. [פליקר, עברית]
  9. ואפרופו אותו אלבום, מבקר המוזיקה ריצ'י אונטרברגר כתב ספר על הוולווט אנדרגראונד, וראיין במסגרתו את נורמן דולף, שהשתתף בהפקת אלבום הבננה הידוע ב-1966. [אנגלית]
  10. [תודה למורפלקסיס] שמספר לי על SoundCloud, אתר ווב 2.0 לשליחה, קבלה והפצה נוחים של קבצי מוזיקה. אני לא בטוח עד כמה הם מכוסים משפטית, אבל אין ספק שזה ממשק מאוד מגניב. והכי חשוב – גיליתי כאן את אחד האלבומים האלקטרוניים האהובים עליי אי פעם, Soulhack של Forss, שהורכב בחלקו הגדול מדגימות מתקליטים ישנים שאסף מר פורס ברחבי אירופה, להאזנה מלאה. הנה הוא כאן, להדגמה – תראו איך הכניסו את תגובות המשתמשים לנגן בדרך גרפית נחמדה במיוחד. שירים 2 ו-4 הם החביבים עליי. [אנגלית, דברים]
  11. Soulhack by Forss. זו לא תמונה, תלחצו!
  12. החבר'ה של מונוקרייב יודעים מה הם עושים באינטרנט – כחלק מקידום הופעת החו"ל הקרובה שלהם, The Notwist (16.7 – צפו לכרטיסים בעונג!) – הם הזמינו את 2דבילים, הצמד שאחראי לסרטון הידוע "היטלר מחפש חנייה", "לתרגם" עבורם קטע מ"להתראות, לנין" כפרסומת קצרה ומבריקה להופעה של הנוטוויסט. [טיוב]
  13. הגיע הזמן, באמת, שגם סדרת סרטי הארי פוטר תקבל שיחזור בן 30 שניות מאת ארנבונים. [וידאו]
  14. עינב ג'קסון כהן, מוזיקאית ישראלית עצמאית באמת, ניחנה בהיגיון בריא: לא רק שהיא צרבה, גזרה והדביקה בעצמה דמואים כדי לקדם את המוזיקה שלה, היא גם צילמה את כל העבודה הרבה הזו לסרטון קטן ומקסים שמספק הצצה לחייו של מוזיקאי אינדי בארץ, וגם מקדם על הדרך את השיר היפה של כהן שמתנגן ברקע. ככה עושים את זה. [וימאו]
  15. שרון מולדאבי כותב על מוזיקאים ששואבים השראה מסופרים וספריהם: מאיגי פופ שהושפע ממישל וולבק, דרך ספרינגסטין והאלבום המעולה שלו בעקבות ג'ון סטיינבק, ועד קורט קוביין ו-ויליאם בורוז. שלא לדבר על הגניבה הבוטה של הקיור משארל בודלר! [עברית]
  16. איזה יופי – Polyvinyl, הלייבל שמחזיק בין היתר אלבומים של Loney, Dear, ארכיטקטורה בהלסינקי, Joan of arc, אוף מונטריאול, אסובי סקסו ואחרים, נקלע לבעיה: מפיץ הוויניל עמו הם עובדים מצמצם את המחסנים שלו, ואלמלא ישלמו אנשי הלייבל דמי אחזקה גבוהים במיוחד, ייאלץ המפיץ להשמיד כ-10,000 תקליטים (!!!). הם החליטו לאחסן את כל התקליטים האלה אצלם במשרדי הלייבל, אך אבוי – אין שם מקום, כי יש שם מלא אלבומים של הלייבל! הפתרון? מכירת חיסול מטורפת לחבילות דיסקים במחירים מגוחכים. כן, יש גם משלוח לארץ, אבל זה עולה הרבה יותר. המטרה הראשונית הייתה לאסוף אלף דולר, כרגע הם מתקרבים ל-14 אלף דולר. ענק! [אנגלית]
  17. ChemicalBros

  18. [תודה לפרנק] איזה יופי: עטיפות אלבומים קלאסיים מכל הזמנים, שהתגלגלו מחדש כעטיפות ספרי ילדים ישנים. תודה לאל על פליקר. [פליקר]
  19. בעולם המדע, פרסום מאמרים מדעיים במגזינים מקצועיים הם הסולם לפיו נמדד ברוב הפעמים ערכו של מדען. פרסמת ב-Nature? אתה ענק. פרסמת ב-Pennsylvania institute quarterly magazine of dental hygiene for puppies? לא יספרו אותך ברצינות. מובן שזו הצגה מאוד שטחית של הדברים, אך בבסיסו של עניין, יש היררכיה ברורה בקרב המגזינים המשפיעים. מדען אחד, שתאוריה שלו זכתה לעיקום-אף מצד הקהילה המדעית, טיכס שיטה חדשה ומהפכנית לקביעת ערכו של מדען, שמנסה עכשיו בעקשנות לשנות את עולם המדע. Wired, אלא מי, עומדים על המשמר ומדווחים. [אנגלית]
  20. [תודה לדויד פרץ] המתיחה הזו כבר בת כמה שנים, אבל היא עדיין נהדרת. בחור אמריקאי ניסה למכור את המחשב הנייד שלו ב-eBay, ונוכל בריטי ניסה להונות אותו. אך הוא התעסק עם הבחור הלא נכון. האמריקאי שלנו ידע את דרכי האינטרנט, וגם השתתף בכמה מהפורומים המשוננים ביותר בעניין. לכן הוא עשה את עצמו נופל בפח, ושלח לנוכל (שנאלץ לשלם כמה מאות דולרים על מיסים) עותק מנייר של מחשב נייד. נפלא. [אנגלית]
  21. קריאה נפלאה: בדיילי סווארם, אחלה אתר לחדשות מוזיקה, מפרסמים כמה עמודים נהדרים מתוך הספר Girls' Guide to Rocking של ג'סיקה הופר, שפונה באותה המידה גם לגברים. אם אתם מכירים בת נוער שמנגנת בלהקה, זו מתנת יום ההולדת (או סתם יום חמישי) המושלמת עבורה, וכזו שיכולה לשנות את חייה. בתנאי שהיא קוראת אנגלית שוטפת. [אנגלית]
  22. [תודה לאביטלי] לפעמים, כשרוצים לבנות גורד שחקים או מתחם הייטק חדש, לא מצליחים להשיג את כל הקרקעות. לפעמים משפחה אחת או בעל קרקעות אחד מחזיק בעיקשות במשטח קטן עם בית קטן. מה עושים? בונים סביבו. שימו לב להברקה של פיקסאר, שהשתמשו באחד הבתים האלה כפרומו לסרטם החדש, "Up". [אנגלית, פיסקלים]
  23. פנו לעצמכם את סוף השבוע, וכמה עשרות ג'יגה בהארדיסק – וזה רק הפוסט הראשון בשטף שבטח ישטוף אותנו מעכשיו ועד 2010 – שרון רז, המכונה בחוגים מסוימים גם באדלי דרואון אבא, בחר את אלבומי העשור שלו. ויש שם כל כך הרבה אלבומים נפלאים, כאלה שבאמת חייבים לשמוע, שברגע שמתחילים לקרוא אי אפשר להפסיק. אבל חכו עם הבחירות שלכם – אנחנו עוד נעשה עם זה משהו גדול כאן בעונג. [עברית]
  24. אני מת על הקליפ החדש (והראשון?) של דיוויד בלאו אנד דה גוד בנד. [טיוב]
  25. regina cc
    נכון שהתגעגעתם לתמונות של רג'ינה בעונג? (cc)

  26. [תודה לשחר] או, לחילופין, הקדישו את ארבעים ושבע הדקות הקרובות להאזנה חינמית לאלבום החדש של רג'ינה ספקטור. [סטרימינג]
  27. משתעשעים או עוסקים בצורה מקצועית בעריכת סאונד או ביצירת מוזיקה? רדיוטריפ מזמינים אתכם להוריד את הערוצים המקוריים ולמקסס מחדש את "Gambling man". אם תפילו אותם, הרימיקס שלכם ייכנס לאלבום רימיקסים שלהם שייצא באירופה. ואם אתם לא מתעניינים בעריכה, תשמחו לדעת שבלינק המצורף אפשר לשמוע את כל האלבום האחרון של רדיוטריפ. [עברית]
  28. [תודה לשיר] האגודה הישראלית לפנטסיה ומדע בדיוני עורכת תחרות שירי אהבה פנטסטיים. בעיניי, השיר השני בתגובות ("סונט 10010") חייב לזכות, הוא פשוט ענק. אם אתם חושבים שתתעלו עליו, יש לכם חודש להגיש את שיריכם. [עברית]
  29. רות דולורס וייס, שחזרה ארצה והופיעה השבוע בצוותא, מעניקה ראיון נרחב ואישי לחבר'ה של מוזיקה נטו. כל מי שאוהב את המוזיקה ואת האישה הזו ירגיש כאילו ניהל עמה שיחה קרובה. [עברית]
  30. מיקסטייפ השבוע: התואר הולך הפעם בלי שום ספק או בלבול למיקסטייפ הזוגי האדיר של מורפלקסיס ונועה, שני שועלי מיקסטייפים מצוינים שהחליטו לשתף פעולה במיקסטייפ פינג-פונג, שיר הוא – שיר היא. לא רק שיצא להם אחלה מיקסטייפ, הם הגדילו והפכו את הזוגיות החד-פעמית לכפולה ומכופלת: בבלוג של מורפלקסיס מציגה נועה את המיקסטייפ, ובבלוג של נועה מציג מורפלקסיס את המיקסטייפ – ובשניהם מגיב כל אחד מילולית על השירים שבחר השני. איזה רעיון נפלא, איזה מיקסטייפ מצוין. [עברית, מפ3]
  31. אחרי חיבוקים בחינם, השלב הבא כמעט מתבקש, לא? חיבוקים אנונימיים (גם כן בחינם). [אנגלית]
  32. "Eskimo snow", שיר חדש ל-Why?(!), מתוך האלבום הבא. איזה כיף שהם באים לארץ!!! [סטרימינג, עברית]
  33. ככה צריך לחיות – תחשבו מה אבא שלכם עשה בגיל 40. עבד במשרד? טרח על הילדים? יש מול הטלוויזיה? עכשיו תראו את ג'יי מסקיס וחבריו לדינוזאור ג'וניור – בני ארבעים ומשהו, נותנים בראש באלבום חדש, Farm, ומוציאים את אחד הקליפים הכיפיים של השנה, "Over it": שלושה חברים שפשוט יוצאים לעשות חיים על הסקייטבורד והאופניים. ככה צריך לחיות. [טיוב חד]
  34. טוב, בסנאי הדרמטי עדיין לא הייתי שותף להיסטריית ההמונים, אבל החתול הדרמטי, ועוד זה עם המוזיקה, הוא פשוט פלא אינטרנטי ממדרגה ראשונה. [טיוב. אח, אינטרנט, אינטרנט]
  35. [תודה לפרד] אני לא מת על כל החתיכים אצלי, אבל שכה אחיה, אנחנו צריכים יותר קליפי טיפוגרפיה בארץ! [טיוב]
  36. [תודה לעומר] היוזר המגניב הזה ביוטיוב קוצץ קטעי סאונד מסרטים ישנים והופך אותם לשירים חדשים לגמרי. זה מה שהוא עשה למרי פופינס. [טיוב]
  37. psycho bates house
    כן, הבית של נורמן בייטס עדיין מקריפ אותי

  38. [תודה לשי] שהשליך לעברי כלאחר יד את הטריילר המקורי, בן 6 ומשהו דקות, של פסיכו, סרט שהוא עדיין יצירת פאר. גם הטריילר הוא בעצם סרטון קצרצר של היצ'קוק – בכיכוב אלפרד עצמו – עם תנועות המצלמה המענגות והשליטה המוחלטת של היצ'קוק בכל נים רגש או ציפיה אצל הצופה. תענוג, ועושה חשק גדול לראות שוב את הסרט. [טיוב]
  39. ב-Wired מכריזים: הגיע הזמן להיפטר מכסף מוחשי, שעשוי מנייר ומתכת. זה רע לסביבה, זה רע לכלכלה, זה הולך ומתייתר. על הדרך הם מציינים נתונים מעניינים, למשל העובדה שלפני שנתיים האפילו לראשונה תשלומים בכרטיסי אשראי על תשלומי נייר (מזומן, צ'קים ותלושי מזון), וש-15% מהמסחר בארה"ב מתנהל דרך פייפאל – מספר מדהים. [אנגלית]
  40. אני תוהה לעצמי מה המצב המושלם להאזנה לאנימל קולקטיב. למשל, האידיאל לפורטיסהד זה לילה חורפי, האידיאל לג'אסטיס זה מסיבה קיצית. מה האידיאל לאנימל קולקטיב? תגידו לי אתם. בינתיים, אפשר ליהנות מהקליפ החדש והיפהפה שלהם ל-"Summertime clothes", רצוי ב-HD. [טיוב חד]
  41. יס! אחת מלהקות הניינטיז האהובות עליי, Sunny day real estate, מתאחדת וחוזרת להופיע. סוף סוף איחוד שאני מבסוט ממנו! אם אתם בארה"ב וקנדה בסתיו הקרוב, אל תחמיצו אותם. [אנגלית]
  42. רובין פקנולד מ-Fleet Foxes מודה: שיתוף קבצים שיפר וממשיך לשפר את המוזיקה הנעשית היום. אני מסכים – הקלות בה אפשר להיחשף למוזיקה מגוונת ושונה מהמעגל המיידי שלך בהחלט מהווה כר השראה נרחב שקודם היה קשה מאוד להגיע אליו ולפתח בעזרתו ז'אנרים קיימים. [אנגלית]
  43. מה היה קורה לו היינו מדפיסים את ויקיפדיה כספר? רמז לאסון הנייר הנורא אפשר למצוא ביצירה הזו, במהלכה הודפסו 0.01% מכלל ויקיפדיה – 5,000 עמודים – ונכרכו. [אנגלית]
  44. כולנו יודעים שיש איזה סם מוזיקלי על-אנושי ולא חוקי במימי הנחלים באיסלנד. המוזיקה האיסלנדית מצליחה להפתיע ולרגש לא רק את האוזניים המערביות, אלא גם את האוזניים האיסלנדיות (בא לי לבכות כשאני חושב על המושג "מוזיקה ישראלית" כפי שהוא מתפרש בעיניי רוב האוכלוסייה בארץ, אל מול "מוזיקה איסלנדית"). תחשבו על סיגור רוס, ביורק, מאמ, אמיליאנה טוריני, באנג גאנג, מוגיסון… אם השמות האלה מדגדגים לכם באוזן, תשמחו לשמוע שבאיסלנד ערכו סקר לבחירת האלבום האיסלנדי הטוב ביותר אי פעם. שאלו מומחים נבחרים ואת הקהל הרחב, והתוצאה: Ágætis byrjun של סיגור רוס במקום הראשון, וטוב מכך – מלא אלבומים שבחיים לא שמענו עליהם בעשרת הגדולים. כל כך הרבה מוזיקה נפלאה מחכה לכם שם. [איסלנדית]
  45. dead theatre

  46. תצלומים יפהפיים של תיאטראות נטושים. [פיקסלים]
  47. לאילי גורליצקי ויונה עטרי יש שיר נהדר בשם "לו הייתי דג". מי שמכיר אותו מפזם עכשיו בעליזות "פלוּם פלוּם!", ומי שלא מתבקש לסור לארון התקליטים של ההורים ולחפש את הפנינה הזו מההצגה "שוק המציאות" (עם מילים של אלתרמן ותרצה אתר, ולחנים של וילנסקי, ארגוב וזלצר – לא פחות!). למה נזכרתי פתאום בשיר הנפלא הזה? כי האלבום החדש של Mum, האיסלנדים רדופי הרוחות המתוקות, נפתח בשיר בשם "If I were a fish". לצערי, לא מדובר בקאבר קודר וקרחוני לאתר וארגוב, אבל להפתעתי מדובר בשיר פתוח וקליל הרבה יותר ממה שהתרגלתי לקבל ממאם בשני האלבומים האחרונים. הם כמעט קוקורוזיים באלבום החדש. אבל מה? רק אחרי שטרחתי וכתבתי את האייטם הזה הסתבר לי שאין בשום מקום ברשת התייחסות לאלבום החדש, בטח שלא שירים להאזנה, אפילו לא במייספייס של מאמ. מוזר. [מפ3]
  48. אליס גלאס מ-Crystal Castles לא נרגעת ולא לומדת לקח, והנה היא מרביצה שוב למישהו בקהל, הפעם זהו מאבטח. [אנגלית, טיוב]
  49. [תודה לדויד פרץ] שיחות טכניות של אנשי סאונד – כמו שיחות טכניות של רוב האנשים הטכניים – הם בעיקר סינית משעממת במיוחד לכל מי שנמצא מחוץ לתחום. אבל כשבוץ' ויג, האיש שהפיק את נירוונה, סוניק יות', סמשינג פמפקינז ואחרים והיה חלק מלהקת גארבג', מתיישב לפורום שאלות ותשובות עם מעריציו הטכנאים, יוצאים לו גם כמה סיפורים מעניינים על קורט קוביין, בילי קורגן ואחרים. [אנגלית]
  50. אם לא הייתם בפסטיבל פרימוורה בספרד, ותכל'ס לא הייתם, כאן תוכלו להאזין ל-21 הופעות מלאות של דירהאנטר, מג'יק מרקרז (ווהו!), אריאל פינק, Throwing Muses, סיינט אטיין ועוד. [מפ3, סטרימינג]
  51. freealbum[תודה לירון] שכותב: "אפשר להתווכח על טיב הז'אנר המוזיקלי אבל מבחינת איכות, מקצועיות וסאונד עוד לא שמעתי דבר כזה בארץ. לא היה לי מושג ש-Drugstore Fanatics ישראלים כששמעתי אותם, רק אחרי זה התברר לי שמדובר בגיטריסט של היהודים ובמתופף של מוקי ועוד כל מיני שהפיקו הכל בעצמם. תראה את הקליפ you got the ball שמצולם בלייב בחזרה ותשמע איזו איכות סאונד מטורפת. אפשר לעשות חו"ל גם בארץ. אה, וגם הם נותנים את כל האלבום להורדה בחינם מהאתר שלהם! איזה כיף!" [אנגלית]
  52. [תודה לשגיא] אפרופו מותו הסמי-מפתיע של מייקל ג'קסון, שגיא הפנה אותי לרשימה הנוראה והנפלאה הזו, של 100 האנשים שעשויים למות בשנה הקרובה. בינתיים, חצי שנה לתוך 2009, רוב החבר'ה האלה הסתדרו לא רע. [אנגלית – אולי הגיע הזמן לגירסה ישראלית?]
  53. בא שדרן רדיו ושאל: מי לעזאזל התחיל את המיתוס שמוזיקת פורנו מהסבנטיז היא מגניבה? היא מזעזעת! – כך הוא טוען, בכל אופן, ונותן כקונטרה קצת מוזיקת פורנו מהאייטיז, שאם תשאלו אותי היא מעפנה רצח מול הפ'אנק הזול והסליזי של הסבנטיז. [אנגלית, יש גם דגימות {סאונד בלבד, הירגעו}]
  54. רגע אחרי שיוצא האלבום החדש ורגע לפני שהם מגיעים להופיע שוב בארץ ב-1 בספטמבר, ג'יי מסקיס מדינוזאור ג'וניור מספר על השפעת הפאנק וההארדקור עליו ועל המוזיקה שלו. [אנגלית]
  55. ג'ק וייט לא אוהב הקלטות וכלי נגינה אלקטרוניים, את זה אנחנו כבר יודעים, ואני אפילו מעריך את הקיבעון האנלוגי שלו. אבל עכשיו הוא פותח את הפה גם על ההמצאה הדיגיטלית מכולן – האינטרנט, שפשוט מקלקל לו את כל התכניות. באמת, חוצפה. [אנגלית]
  56. [תודה לכל השולחים והשולחות] הצצות ראשונות ומרהיבות עין לעיבוד הקולנועי של טים ברטון ל"אליס בארץ הפלאות", אחד הספרים הנפלאים ורבי הדמיון ביותר שהודפסו אי פעם. אני גם כך לא מאמין שאפשר לעבד לקולנוע ספר שהטקסט והשפה כה מכריעים בו, אבל נראה שברטון מעביר חלק מהמשחקיות והצבעוניות המילוליים של קרול לעולם חזותי משחקי וצבעוני, אז גם אם הסרט יהיה מחורבן – אשמח לקבל את אחת התמונות האלו כוולפייפר. [פיקסלים, אח, איזה פיקסלים]
  57. cinder 3
    סינדרלה, מודל 2009

  58. [תודה לשני קגן] ואפרופו אליס, פרויקט הצילום "Fallen princess" מנסה לנחש איך היו נראות גיבורות סיפורי הילדים כיום. [פיקסלים]
  59. מי אם לא הניו יורקר יקדיש כתבה מיוחדת לסיכום 35 שנות פעילות של סוניק יות'? ובמאמר חצי-מוסגר, אני עדיין מתלבט מה בועט לי חזק יותר בביצים, החדש של סוניק יות' או החדש של דינוזאור ג'וניור. [אנגלית]
  60. אתם באמת חייבים להציץ בתמונות ראשוניות מהקליפ של נדב אזולאי, "ספירלה", עליו עומל מורפלקסיס בימים אלה. [עברית, פיקסלים]
  61. [תודה לשיר] זו כנראה הכתבה הכי טובה של החודש: באוסטרליה מגדלים הרבה מאוד שדות פרג, להפקת מורפיום. וולאבים (כמו קנגורואים, רק לא) אוסטרליים אוכלים משם מדי פעם. וולאבים מתמסטלים. וולאבים קופצים במעגלים. וולאבים יוצרים מעגלי תבואה משל היו חיזרים. אחרי שאכלו מספיק, הם בטח גם בטוחים שהם חיזרים. [אנגלית]
  62. לקוחות פלאפון, הנה חדשה טובה עבורכם. זוכרים שדיברנו פה על ה"ענן"? שירות מוזיקה עתידי, בו תמורת תשלום חודשי קבוע תקבלו גישה בלתי מוגבלת לכל המוזיקה בעולם, בכל אשר תלכו? ובכן, הענן עדיין לא כאן, אבל פלאפון השיקה השבוע שירות שהוא צעד גדול מאוד בדרך אליו. בפלאפון טוענים שגם בחו"ל אין עדיין שירות כזה (לא בדקתי), ומההתנסות הקצרה שלי בו הוא נראה מבטיח, מעניין וממכר הרבה יותר משירותי המוזיקה המקוונים והסלולריים האחרים שיש כרגע בארץ. השירות החדש, Musix, עובד על עיקרון כפול ופשוט: כשאתם גולשים ברשת תוכלו לשמוע בו אונליין מה שתרצו וכמה שתרצו מתוך קטלוג גדול ומרשים של מוזיקה (כולל המון מוזיקה ישראלית, כולל אינדי ישראלי!), בממשק דמוי אייטיונז. אפשר ליצור פלייליסטים לבד, אפשר להאזין לפלייליסטים על פי ז'אנרים או מצבי רוח. הוספתם שיר, אלבום או פלייליסט לספרייה האישית שלכם? אם הסלולרי שלכם תומך בשירות, תוכלו להאזין לכל הספרייה גם בנייד, בכל אשר תלכו (מהנייד אפשר גם לנהל את הספרייה כמו במחשב, רק בממשק רזה יותר). אני מודה, הוזמנתי השבוע לצפות בשירות הזה והתפעלתי מאוד – מספיק כדי להמליץ עליו כאן לפני שעשיתי מנוי, מספיק כדי שהאייטם הזה יישמע קצת פרסומי (הוא לא. פלאפון, אם אתם קוראים את זה, אשמח לקבל מכם כסף, גם כך חשבון הסלולר שלי די גבוה). כל הסיפור עולה 20 שקל בחודש, ובפלאפון מבטיחים הן חודשיים ראשונים חינם, והן לא לשנות את המחיר. [עברית]
  63. [תודה לאוהד] באתר Downhill Battle מונים שש סיבות לכך שצריך להיפטר מחברות התקליטים הגדולות. סיבות נאות, ובכולן יש אמת. יש לי גם טענת נגד לכמעט כל אחת מהסיבות, כך שלא כדאי לקבל את הרשימה האידיאוליסטית הזו כתורה מסיני, המצב מורכב יותר מכפי שהוא מוצג שם. [אנגלית]
  64. amanda palmer flckr
    אמנדה פאלמר היא הרג'ינה ספקטור החדשה? (כאן)

  65. אם יש כאן מוזיקאים שעדיין מזלזלים בערכן של רשתות חברתיות וקשר ישיר עם המאזינים, הנה משהו שישכנע אתכם אחרת: אמנדה פאלמר מכרה 30 אלף עותקים מאלבום הבכורה שלה והרווח הנקי שלה מכך היה 0 שקלים. לעומת זאת, תוך 10 שעות של עבודה חכמה, או פשוט כיף יצירתי, היא הצליחה להרוויח 19,000 דולר *נטו* בטוויטר. לקרוא ולשמור, חברים. [אנגלית]
  66. הדו"ח השנתי של איגוד מוכרי המוזיקה בארה"ב מציג כמה נתונים מעניינים, וביניהם העובדה שמכירות דיגיטליות מחזיקות כבר ב-40% משוק המוזיקה בארה"ב (גם בגלל שהן עולות, לא מעט בגלל שמכירות פיזיות ממשיכות לצנוח), מכירות הוויניל זינקו ב-89% משנה שעברה, וההיפ-הופ צנח ב-44%, יותר מכל ז'אנר אחר. [אנגלית, ויש גם PDF מפורט יותר]
  67. אבל בעוד מכירות הוויניל עולות, היקף הייצור לאו דווקא עומד לגדול. מפעלי הדפסת ויניל לא ממהרים להשקיע את הכסף הרב הדרוש להרחבת המפעל שלהם, מחשש שהנסיקה במכירות הוויניל היא אופנה חולפת. [אנגלית]
  68. מייספייס, שפעם היה המקום הראשון אליו היו הולכים בכל דבר הקשור למוזיקה, והרשת החברתית הכי חשובה למוזיקאים, הפך בימינו לאתר שמן ומסורבל, שמלא בעיקר במודעות של להקות ומעט מאוד קשרים חברתיים באמת. מאט רוסוף מציע שלל עצות חכמות בדרך להציל את מייספייס ולהפוך אותה למה שרצתה להיות מלכתחילה: מקום עבור מוזיקאים. [אנגלית]
  69. פעמים רבות מצאתי את עצמי דומע בלב הופעה. מהתרגשות, מאופוריה, מרגע אישי ואנושי שפשוט אי אפשר לשחזר בדיסק. אבל לראות את הזמר שמולך דומע בלב ההופעה, ובכן, זה קרה לי רק פעם אחת בעבר. הפעם השנייה הייתה ביום רביעי האחרון, בצוותא, כשישבתי בשורה הרביעית, קרוב מאוד לבמה עליה ישבה וניגנה רות דולורס וייס. וייס היא פלא. היא זמרת שעל פי כללי המשחק של המוזיקה הישראלית הייתה אמורה להיות עקרת בית עם עבודה במשרד ולא לפצות פה ליד מיקרופון. היא מאתגרת, קשה, חשופה עד העצם, עם קול משונה ונמוך וחיוך נבוך ואמיתי. לא בדיוק חומר של כוכבים נולדים. אבל כוכבים אמיתיים לא נולדים בן רגע, הם נוצרים לאורך זמן, הם מתבשלים. אחד הדברים שהלכו ואבדו לחברות התקליטים הגדולות עם פרוץ נאפסטר וצמצום הפלייליסטים ברדיו הוא האפשרות לטפח אמן, לגדל אותו, לתת לו להתפתח. התקליט השני לא הצליח? ביי ביי. אז אמנים אמיתיים, כוכבים אמיתיים, גדלים מחוץ לגן השופע של הכסף ויחסי הציבור. וייס גדלה ומתפתחת לאחת הזמרות הגדולות בארץ, בקצב שלה ובדרך שלה, גם כשהדרך הזו עוברת כמה שנים באוסטין, טקסס, ומונעת מאתנו לראות אותה מדי חודש כמו את יהוא ירון, שותפה המוזיקלי (קווי הדמיון ביניהם מדהימים לפעמים). החודש היא חזרה – לארץ, עם המשפחה, ולצוותא, עם הפסנתר. יהוא לא הגיע, ורות שרה סולו. לא נעים לי לומר, כי אני מת על יהוא, אבל באורח פלא חסרונו לא הורגש. רות הצליחה להתעלות ולמלא את כל הצד הריק של הבמה בשירה האדירה שלה ובנגינת הפסנתר הסוערת שלה. גם כשבחלק מהשירים היא לא לחלוטין "הייתה שם", הרגעים הרבים בהם היא הופיעה במלואה, חשופה וחדה, העבירו צמרמורת. גם בין השירים, בפעמים המעטות שדיברה אל הקהל – תמיד בחיוך נבוך, בוחרת מילים בזהירות כמו ילדה בשדה מוקשים – היא נגעה בקהל כשהייתה פשוט היא, בלי מניירות או יומרנות. והביצוע ל"משירי ארץ אהבתי", שהתחיל בכוח, באילוץ, כמו דשדוש בבוץ נגד רצון הגוף, הגיע לקראת סופו לנקודת השבר שלה ושלי. פעם היא סיפרה שהיא נאלצה להקליט את השיר כמה פעמים עד שהצליחה לבצע אותו בלי לפרוץ בבכי. הפעם היא לא התאפקה, ובסופו הסוער של השיר הסבה את פניה מאתנו, טמנה את סנטרה בכתף, ורעדה. גם אני נאלצתי לנגב את עיניי, אבל זו לא חכמה – לי זה קורה בכל פעם שאני שומע את השיר הזה. [עכשיו היא כאן, תפסו אותה מהר]
  70. ותודה לשאול, ששלח לי במייל את השיר הזה (ולעומר שפרסם אותו בתגובות), וייתכן ובכך הוא חנך את פינת השיר (הכתוב) השבועי:

    זה מוזר / צ'רלס בוקבסקי

    זֶה מוּזָר כְּשֶׁאֲנָשִׁים מְפֻרְסָמִים מֵתִים
    בֵּין אִם נִלְחֲמוּ בַּצָד הַטוֹב
    אוֹ הָרַע.

    זֶה מוּזָר כְּשֶׁאֲנָשִׁים מְפֻרְסָמִים מֵתִים
    בֵּין אִם אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים אוֹתָם אוֹ לֹא
    הֵם כְּמוֹ בִּנְיָנִים יְשָׁנִים רְחוֹבוֹת יְשָׁנִים
    דְבָרִים וּמְקוֹמוֹת לָהֶם אָנוּ רְגִילִים
    שֶׁאֲנַחְנוּ מְקַבְּלִים רַק מִפְּנֵי שֶׁהֵם שָׁם

    זֶה מוּזָר כְּשֶׁאֲנָשִׁים מְפֻרְסָמִים מֵתִים
    זֶה כְּמוֹ הַמָוֶת שֶׁל אָב אוֹ
    חֲתַלְתוּל אוֹ כֶּלֶב.
    וְזֶה מוּזָר כְּשֶׁאֲנָשִׁים מְפֻרְסָמִים נֶהֱרָגִים
    אוֹ הוֹרְגִים אֶת עַצְמָם
    הַבְּעָיָה עִם הַמְפֻרְסָמִים זֶה שֶׁחַיָבִים
    לִמְצוֹא לָהֶם תַחֲלִיף וְאִי אֶפְשָׁר מַמָשׁ
    לְהַחְלִיף אוֹתָם, וְזֶה גוֹרֵם לָנוּ עַצְבוּת
    מְיֻחֶדֶת כָּזוֹ.

    זֶה מוּזָר כְּשֶׁאֲנָשִׁים מְפֻרְסָמִים מֵתִים
    הַמִדְרָכוֹת נִרְאוֹת שׁוֹנוֹת וְהַיְלָדִים
    שֶׁלָנוּ נִרְאִים שׁוֹנִים וְשֻׁתָפֵינוּ לַמִטָה
    וְהַוִילוֹנוֹת שֶׁלָנוּ וְהַמְכוֹנִיוֹת שֶׁלָנוּ:
    אֲנַחְנוּ נְבוֹכִים

  71. כמה פשוטה ויפה היא התשובה "כי הייתי מאוהבת". היא כל כך פשוטה ומוחלטת, וכל כך יפה ובלתי ניתנת לוויכוח, שהיא מזניקה לי לראש אלף מיליון שאלות שהתשובה הזו תתאים להן. אני עדיין לא יודע, ואולי לעולם לא אדע, מה הייתה השאלה עליה ענתה שרון ון אטן [חלל] בתשובה הזו, שהפכה לשם אלבומה החדש. הלוואי וידעתי. וכמו היופי הפשוט בכותרת האלבום, כך גם השיר הפותח, "I wish I knew", הלוואי שידעתי, נפתח בכמה חרוזים פשוטים, כמעט פשטניים, שפשוט עובדים: "I wish I knew / What to do / With you. // But the truth is / I ain't got a clue. // Do you?" – החריזה השורוקית הקבועה של השאלה הרטורית הזו, והניגוד בפריטה היציבה והיודעת על הגיטרה הפילו אותי לתוך האלבום הזה בחצי דקה. למרבה השמחה, גם שאר האלבום מלא בשירים יפים כאלה ובקולה היפה והאישי של ון אטן. [מפ3]

שתהיה שבת שבוגי! ואפרופו חודש הספר, או סתם ככה בלי סיבה, אשליך כמנהגי את השאלה החביבה עליי לתגובות: איזה ספר אתם קוראים עכשיו, ואיך הוא?

43 תגובות על “עונג שבת: נשימה כבדה של קיץ”

  1. yaara75 הגיב:

    יש ראשונה!!!!

    טים ברטון הוא גאון!חןץ מבימועי מבריק ושחקנים מדהימים (הקאסט הקבוע) הוא מצליח ליצור שפה ויזואלית מדהימה בכל הסרטים שלו. הלוואי שהייתי מצליחה להבין מה עובר לו בראש ן ובדימיון האפלולי שלו!
    וכמו כולם (ברור!) גם אני מחכה ללאונרד כהן !!

  2. yaara75 הגיב:

    אופסי…
    ע' טיפשונית התפלקה לי. סורי.

  3. גיל הגיב:

    שבת שלום,
    א. פוסט מצוין ויפה כרגיל שגרם לי לפתוח לשוניות רבות בפיירפוקס שלי.
    ב. האמת שבימים אלו אני קורא את "איים בזרם" מאת א. המינגויי (תרגם את זה יפה וגו'). באמת ספר יפה.

  4. ערן הגיב:

    אחחחחחחח גם אלפרד היצ'קוק וגם טים ברטון בעונג אחד? ~מרייר בעונג~

    אתה בא לפה לראות את פסיכו?

  5. ronen הגיב:

    seven types of ambiguity by elliot perlman

    הספר שהכי אהבתי בשנים האחרונות,
    נשבתי עוד בחנות הספרים כשראיתי שסופר זר בוחר לפתוח את ספרו
    בשיר של יהודה עמיחי

  6. גלעד הגיב:

    קוקורוזי הן אחיות אמריקאיות שגרות בפריז. ואני לא אוהב אותן.

  7. יעל הגיב:

    הסיפור על הוואלביז אדיר.
    והתמונות של טים ברטון מרהיבות וגורמות לי לצפות לסרט. אני יודעת שיש מי שיטענו שמדובר בחילול הקודש, אבל אהבתי את הגרסה שלו ל"ווילי וונקה" הרבה יותר מהמקור (ששנאתי) – וגם זה איכשהו מתקשר למייקל ג'קסון…

  8. אורית הגיב:

    אוף בסוך יהיו לי טחורים:-))))
    הבאת לנו הרבה פנינים ופנינות השבת גיא….
    אז הפעם אגיב בשני חלקים,
    בחלק הזה אני משבחת את מורפלקסיס פעמיים בשל האתר סאונד קלאוד היעיל והפונקציונלי להעלות אליו שירים לפלייליסט משנו. והפעם השניה בשל החיבור המושלם שלו לנועה והעלאת המיקס המשובח שעשו יחד. אייטמים 10 + 27
    אני משבחת את האיזכור של אלבומי העשור שנבחרו ע"י שרון רז,לא חושבת שיש מישהו שיכול לעשות את זה טוב כמוהו בסבלנות ובהירות,בחלוקה ונימוקים כמוהו,ואני מצרפת לפה לינק לאתר רשימות שם הוא עוסק בין השאר בתיעוד מבנים של בתי קולנוע נטושים בארץ לפי איזורים.אז זה בהמשך לאייטם 41 הנפלא:
    http://www.notes.co.il/sharonraz/30909.asp

    תודה על ההפנייה לשמוע את ההופעות החיות בפרימוורה,אבל זה לא מה שגורם לאכול פחות את הלב שלא הייתי שם.(אייטם 45)

    האחרון של דינוזאור ג'וניור נפלא,ומי אמר שאחרי גיל 40 צריך לנבול?לנשמה פנימה אין גיל:-)
    אייל בי באק לייטר:-)

  9. איילת הגיב:

    איזה כיף שטים ברטון עושה סרט חדש! ועוד אותו…
    כרגע אני קוראת את האמן ומרגריטה של מיכאיל בולגקוב (ככה כתוב- מיכאיל…)
    ספר מעולה אבל כשאני כותבת כרגע, זה כבר כמה חודשים, הוא מסוג הספרים שכשאתה פותח אותו לראשונה, מופיע בחור קטן עם עט נוצה ומסמך ארוך מאוד שמסתמן כחוזה בינך ובין הסופר (ז"ל) ומשעבד אותך למעמקי הקריאה וגוזל ממך כל נשימה וזמן.
    בכל זאת, אני דובקת בו עד שאנצח וגם לא ממש סובלת כשאני כבר קוראת אותו- להפך, אחד המעולים שנכתבו לדעתי.

  10. קאת הגיב:

    החדש של רג'ינה מעולה! איזה כיף!

    אני קוראת עכשיו ספר של סיפורים קצרים ושמו "אל תתן לי למות במקום הזה", של (כן,) רטווט לפצ'רואנספ. כל הסיפורים מתרחשים בתאילנד המודרנית, וזה הרבה יותר אופטימי והרבה יותר מעניין ממה שזה נשמע. ספר באמת, באמת נפלא.

  11. ניר הגיב:

    אני קורא את לונאר פארק של ברט איסטון אליס.
    ספר מעולה, כתוב מדהים, רק שיש לי תחושה שהוא עומד להתחרפן לחלוטין בקרוב (הוא די מטורף מההתחלה, ודי ברור לי שבשלב מסוים זה כבר יהיה מוגזם, האמת שאני ציפיתי שזה יגיע יותר מוקדם..)

  12. (א)חד-עין הגיב:

    אייטם 23, התמונה מעליו: ממתי לרג'ינה יש חזה מנופח שכזה?
    זכור לי ענוג וצנוע…משהו פה מוזר

  13. אבישי הגיב:

    מה שהכי מגניב בוואלבים, חוץ מזה שהם מסטולים, זה שהם חיה באות ו',
    כי לא תמיד וירוס נחשב.
    וזה מזכיר לי את השיר האהוב עליי של פרווה חמה

  14. nuduv הגיב:

    שלום גיא!

    עונג מופלא השבוע! עוד לא הספקתי לעיין בהכול…

    שתי שאלות לי אליך – 1) משום מה המחשב שלי עושה לי בעיות עם האאוט-לוק, ולכן אני לא מצליח לשלוח לך מייל לגבי ההופעה של יהוא ירון! האם יש דרך אחרת לתקשר איתך? או שפשוט תכניס אותי להגרלה הנכספת? אני מת לראות את הבחור בהופעה.
    2) לפני כמה שבועות פרסמת את האוסף dark was the night. היכן ניתן לרכוש אותו על מנת לתרום?

    זהו. הספר שאני קורא עכשיו הוא "מוות לסירוגין" של סאראמגו. מומלץ בחום!! שבת שלום!

  15. Shira-K הגיב:

    'קרח' של אפרת דנון. שהוא סוג של המשך ל'דג בבטן' שלה, לפי מה שהספקתי עד כה.
    בכל אופן, קראתי רק את הסיפור הראשון, אבל הוא מוחץ ומומלץ.

  16. שני הגיב:

    אני קוראת שני ספרים במקביל. הראשון הוא "אש חיוורת" של נבוקוב. ספר גאוני, כרגיל אצלו.
    השני הוא "silence", אוסף הרצאות של ג'ון קייג'.

    החדש של רג'ינה ספקטור, לא נעים לי להסכים עם פיצ'פורק, אבל הוא די רע.
    שירים חלללללללללשים מאוד. ברגע ששמעתי שהיא עובדת עם ארבעה מפיקים שונים כבר הייתי סקפטית. את "סובייט קיטש" היא הקליטה תוך כמה ימים עם המינימום שבמינימום ויצרה אלבום של שירים ממכרים, נוגעים ויפים לאין שיעור.
    לא משנה איזה מפיק-על שכרת כדי שיעבוד על האלבום שלך, אם לא כתבת שירים טובים, לא תוכלי להסתיר את זה אף פעם.
    אם זאת אומר ש"פולדינג צ'ייר" עדיין משמח את ליבי כמו בהקלטות לייב הישנות ישנות.

  17. גיאחה הגיב:

    nuduv – אאוטלוק? עבור מיד לג'ימייל וכל בעיותיך תיפתרנה. לגבי האוסף המשובח – מוכרים אותו במוזיקה נטו, ואני חושב שראיתי אותו גם באוזן השלישית.

  18. מקס צ'פלין הגיב:

    טים ברטון עבר רשמית את הגבול בין מוזר בצורה מגניבה לגרוטסקי.
    מילא שהחיבור בין ברטון לאליסה הוא נדוש עד כאב; למה דפ ובונהם-קרטר מחופשים לליצנים, והטווידלים נראים כמו מוטציות?

    בקשר לאנימל קולקטיב, שמות ונושאי השירים שלהם מצביאים בבירור לכיוון של קיץ בכפר. אני חושב שהאידיאל הוא מסיבת יער בליווי חומרי עישון.

  19. סטיבי הגיב:

    אנשים כל הזמן מזכירים לי שאני לא יכולה להגיע להופעה של יהוא ביום שני. לא יפה 🙁

  20. סטיבי הגיב:

    ואגב סיגור רוס – הם חוגגים עשור (!) לאותו אלבום מופתי עם זה:

    ולינק להורדה ב:
    http://www.sigur-ros.co.uk/band/disco/agaetis.php

  21. עמריע הגיב:

    תענוג צרוף, כמו כל שבת.
    לשמוע את WHY בזמן שאני קורא את "ספרד" רק מוסיף לתענוג

  22. AP הגיב:

    * המצב המושלם להאזין לאנימל קולקטיב הוא לעולם לא.

    * ואם כבר בנושא, אם פעם פופ-פאנק היה הז'אנר השנוא עלי ביותר, פריק-פולק סוגר עליו במהירות. כמות הלהקות בז'אנר הזה שגורמות לי לרצות לאבד את חוש השמיעה היא באמת מפתיעה (ובמקרה של הקליפ של אנימל קולקטיב, גם את חוש הראיה).

    * במוזיקה הישראלית, הקליפ הוא מפלטו האחרון של הנבל. או לפחות, מוגבל הכשרון. ככל שהקליפ יהיה יותר מושקע ומעניין, כך גוברים הסיכויים שהמוזיקה תהיה משעממת ורעה.

    * המקרה של drugstore fanatics מראה שוב כמה שביקורת מוזיקה ויחס למוזיקה בישראל הם ילדותיים וטכנוקרטיים. "סאונד טוב" ו"הפקה מושקעת" ו"הם מופיעים המון" הן לא סיבות לאהוב להקה. אלה מקסימום סיבות להתרשם מההשקעה שלהם. ראו מקרה אסף אבידן.

  23. גיאחה הגיב:

    AP – כאמור, פריק-פולק היא מטרייה סגנונית מדויקת בערך כמו "אינדי". קרי: היא לא אומרת כלום. מה למוזיקה של אנימל קולקטיב ולזו של דבנדרה בנהארט, ומה לשניהם עם קוקורוזי? שום כלום. לכן, אם אנימל קולקטיב מביאים לך את הסעיף – סבבה. אבל להתנגד כוללנית לכותרת ז'אנרית חסרת משמעות זה, ובכן, חסר משמעות.

  24. AP הגיב:

    לא חסר משמעות בכלל. גם קוקרוזי, גם ניוסם, גם אנימל קולקטיב וגם בנהארט מביאים לי את הסעיף במידה כזו או אחרת. זה אמנם לא כל אמני הפריק פולק, אבל זה די הרבה.
    אולי זו המשמעות של פריק פולק? היפים שעושים מוזיקה נורא מרגיזה?

  25. גיאחה הגיב:

    כרגע קלטתי שההודעה הראשונה שלך מכילה הכללות גורפות בכל אחד מהסעיפים שלה.

    כל הקליפים הטובים בארץ שייכים לשירים גרועים?
    כל הביקורת והיחס למוזיקה בארץ הוא ילדותי וטכנוקרטי?
    כל הפריק פולק מחורבן?
    אף אחד לא צריך אף פעם להאזין לאנימל קולקטיב?

    איזה עולם חד משמעי יש לך. מה עם קצת פלורליזם, פתיחוּת וגווני ביניים?

  26. AP הגיב:

    לא אמרתי "כל", כי אני לא מתכוון ל"כל". אם הייתי חושב ככה, אני מבטיח לך שזה מה שהייתי כותב.

    טוב, אולי חוץ מבמקרה של אנימל קולקטיב, אבל הם באמת נורא מרגיזים.

  27. נמרוד הגיב:

    אמנדה פאלמר היא גאון שיווקי!
    היא מדהימה ביכולת שלה ליצור קשר עם המעריצים שלה ובלעשות כסף בדרכים יצירתיות.
    בקליפ לגיטר הירו היא השתמשה בגיטרות שלא ממש היה לה מה לעשות איתן אח"כ אז היא החליטה למכור אותן במכירה פומבית במהלך סיבוב ההופעות שלה, ראיתי אותה מוכרת גיטרה ביותר מ – $1000 (הגיטרה הייתה שווה בערך $300) בהופעה.
    השבועה בהופעה בל.א. היא מסרה בקבוק יין ריק לבחור שקנה אותו ביותר מ- $300 במכירה פומבית שהיא ערכה באינטרנט.

  28. הילל הגיב:

    פרויקט ההקלטות של בק נשמע אדיר, במיוחד בגלל שאני מת על הביצוע שלו ל-A day in the Life של הביטלס.

    חבל שרות דולורס וייס לא הכניסה לדיסק שלה גירסה שבה היא מתחילה לבכות באמצע "משירי ארץ אהבתי", זה פשוט היה מתאים כל כך. ביצוע מצמרר וגאוני.

  29. אורי ב. הגיב:

    מקשיב לספקטור החדש ומרגיש גמכן קצת מאוכזב.
    וברמת הנושאים של כמה מהשירים, הייתכן שהיא עושה לנו אביתר בנאי?!
    פאק.

    ופאלמר, (שאגב, יצא לי להכיר מישהי שהפיקה לה קצת (לא מוזיקלית)), היא דוגמה לדור חדש של אמני אינדי שכל התפיסה שלהם לגבי קשר עם מעריצים ומקורות הכנסה שונה מהותית.
    (קו אחד עובר בין מה שהיא עושה ובין הסרט של ג'קסון-כהן)

  30. BQ הגיב:

    AP, יש מצב קל שבקלים שאתה אדם ממורמר אחושרמוטה?

  31. AP הגיב:

    BQ, יש מצב קל שבקלים שאתה סובל מפיגור אחושלוקי?

  32. BQ הגיב:

    הבנתי, אתה אכן ממורמר.

  33. AP הגיב:

    פששש, אחלה קאמבק. או שאולי ניסית לכתוב משהו יותר מוצלח, אבל הפיגור מפריע להקליד? קשה לדעת.

  34. גיאחה הגיב:

    חבר'ה, זה אמנם כיף מאוד לראות אתכם מתקוטטים, אבל יאללה, מספיק. יש ציבור שלם של ממורמרים ומפגרים שנפגעים מהוויכוח הזה! תחשבו על הילדים!

  35. עידו הגיב:

    בשם קהילת המפגרים הממורמרים אני נפגע עד עמקי נשמתי!
    שניכם אומואים אחושילינג!

  36. לורי אן דר סון הגיב:

    נכנסתי רק ללינק אחד והוא בעברית.

    חלק אותם לפי – עברית, אנגלית. ווידאו. תמונות. ואולי עוד קטגוריה.

    אם כבר ריכוז לינקים אז שיהיה קל בחיים. זה אינטרנט. לחלקנו אין הרבה זמן.

    יאללה ביי.

  37. נועה הגיב:

    אמנם לא עברי, אך מעניין

    England's Dreaming – Jon Savage
    מספר את הסיפור של הפאנק האנגלי, דרך דמותו השנויה במחלוקת של מלקולם מקלרן.

    מומלץ!

  38. אורי הגיב:

    נסו אנימל קולקטיב בזמן רכיבת אופניים בפארק. זה עובד!

  39. א הגיב:

    הי.
    אייטם 10 גאוני.

  40. ליאור ציפור הגיב:

    זה עדיין מאוד מטריד מה קרה לג'ף. האיטלקים רצחו אותו? אם עבר כבר המון זמן מאז אז בטח אפשר לדעת לא? מישהו?

  41. נון שלאנט הגיב:

    אה כן ושכחתי את להקת 'דה דוגז':

    http://dogs.bandcamp.com/

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *