15 בדצמבר 2017

עונג שבת: אלקטרו מסיבה רוקדים

    the chemical brothers

  1. openline[סליחה אם כבר קראתם את זה השבוע בפייסבוק של העונג] אני מניח שרוב האנשים לא עוצרים לחשוב על זה, אבל בתור מישהו שכותב ומדבר די הרבה על מוזיקה מדי שבוע, מצאתי את עצמי בעבר מנסה לשרטט את המסלולים המוזיקליים של עצמי – כלומר, להבין את השתלשלות והתפתחות הטעם שלי, מה הוביל למה. לכל אחד יש מין ביוגרפיה מוזיקלית כזו, ויש בה סיבה ותוצאה: אם לימדו אתכם מוקדם שאייטיז זה איכסה, אולי לא תצליחו לעולם ליהנות היום מבלאד אורנג׳, נגיד. ולהיפך – אם גדלתי על רוק אמצע הדרך האמריקאי של שנות השבעים אני אעוף עכשיו על דה וור און דראגז, כי האסתטיקה והמהלכים האלה נזרעו בי מוקדם, אני בשל אליהם. אז בזכות איזה אלבום, שיר או אמן ששמעתי מוקדם, בגיל הנעורים, אני יכול עכשיו לאהוב אמן או אלבום עכשוויים שלא הייתי מתחבר אליהם? אני אוהב המון סוגים של מוזיקה, אבל אני מאמין שהזרעים לכל הפרחים האלה שאני נהנה מהריח שלהם נזרעו אצלי מוקדם. בגיל 15 הייתי חד משמעית נער של פרודיג׳י. זה היה מעבר הגיוני מהרוק על גבול המטאל ששמעתי בתחילת־אמצע הניינטיז למוזיקה אלקטרונית שגולשת על אנרגיות דומות של פאנק ומטאל. ואני חייב לפרודיג׳י המון דברים בחינוך המוזיקלי שלי ובפתיחת האופקים המוזיקליים שלי. אבל היו אלה דווקא אחיהם החורגים, The Chemical Brothers, להם אני חייב תודה גדולה לא פחות, אבל הרבה פחות מובנת מאליה. אם פרודיג׳י הרחיבו את מה שאהבתי בהיפ הופ ובמוזיקה אלקטרונית אגרסיבית שמתפרצת ומכסחת (כלומר הרחיבו את הידע והחיבה הקיימים שלי לדברים האלה), אז הבראדרז הכניסו לאוזניים שלי בדלת האחורית הערכה לדברים שממש לא אהבתי קודם. באתי בשביל הטירוף והביג ביט של "Setting sun" ושל השיר הראשון שלהם ששמעתי בחיים, "Block rockin' beats", שיר שעדיין, גם היום, 20 שנה שלמות אחרי המפגש הראשון שלנו, עדיין מעביר בי צמרמורת ברגע שהוא מתחיל. הייתי ילד פרודיג׳י, ומה ששמעתי בשירים האלה היה את הביג ביט המשוגע הזה שהכרתי מפרודיג׳י, חיפשתי עוד פרודיג׳י. אבל כשנכנסתי לתוך האלבומים של כמיקל בראדרז גיליתי שם המון המון דברים שלא היו אצל פרודיג׳י. דברים שפתחו לי את הראש באמת: בהדרגה, ולפעמים בלי לשים לב, למדתי לאהוב האוס, רצועות ארוכות שמתפתחות לאט, השפעות של דיסקו ודארק אייטיז, אמביינט בריאן אינו־אי ואלקטרוניקה היפנוטית סטייל 808 סטייט, סינתיסייזרים, סינתיסייזרים!!! והדברים האלה בתורם סללו את הדרך שלי להתחיל לעכל את Daft Punk מעבר ללהיט־שניים הגדולים של אותה תקופה, להבין מה מבריק ב־New Order, להתאהב עד כלות ב־Justice, זה פתח לי את הדרך להתרגש מ־LCD Soundsystem, והניח את הזרעים לאהבה הגדולה שלי לטוד טרייה. בקיצור, אני חייב הון תועפות מוזיקלי לבראדרז. וזה לא הספיק לי ששידרתי ספיישל שהוא בעצם סט בן 3 שעות כשהם באו לארץ. האהבה הזו דורשת חגיגה נוספת, גם של הבראדרז וגם של הדברים שהם פתחו בפניי. אז למקרה שפספסתם, ביום חמישי הקרוב אני הולך לתקלט יחד עם תום שדמי לילה שלם של כל הדברים שהזכרתי כאן ועוד. אנחנו קוראים לזה Elektrobank – מסיבה אלקטרונית בלילה הארוך ביותר, ורוצים לנגן מוזיקה אלקטרונית חכמה כמו זו של הכמיקל בראדרז, מוזיקה שהיא לגמרי נותנת בראש ולגמרי אלקטרונית, אבל היא מגוונת ועשירה ומשתנה ולא אוכלת את הראש. אם אתם בעניין, בואו ותביאו חברים. [מפ3]
  2. headlinesCom Truise ינחת בישראל להופעה אחת בגגרין בתל אביב, 6 במרץ. כרטיסים עולים 149 ש״ח. [עברית]
  3. איך עובר עליכם חודש הקצמבר החגיגי??? טובעים בסיכומים? מגלים אוצרות? מתווכחים מה היה האלבום הכי גדול של 2017? אה, זה רק אני עושה את כל הדברים האלה? טוב, אז למה שאחגוג לבד – הנה כמה סיכומים שיעזרו לכם להגיע למצב האקסטטי שאני נמצא בו כבר שבועיים:

  4. תכנית שירי השנה השנייה והאחרונה שלי שודרה השבוע ביום שלישי ברדיו הקצה, והיא מלאה שירים טובים כרימון אז קחו אותה. אני טיפ-טיפה מתעכב עם פוסט שירי השנה שלי כאן בעונג, אבל נשבע שהוא ממש מעבר לפינה. [סטרים]
  5. סיכומי השנה בקצה שעלו השבוע: חלק ב׳ של סיכום השנה של אגוזי המלך, שירי השנה של יאיר רוה בסינמסקופ, קוואמי סיכם את האינדי רוק חלק א׳, ואז את האינדי רוק חלק ב׳ + מוזיקה מסביב לעולם, ניצן פינקו בוחרת את אלבומי השנה של RIOT, אורי זר אביב בוחר את הקטעים האלקטרוניים והאלקטרופופיים הכי טובים של 2017, בר פלג מסכם מהזווית שלו את המוזיקה הישראלית הכי טובה שפספסתם השנה, וגם רוני פיאלקוב בוחר את שירי השנה שלו. [סטרים]
  6. פיצ׳פורק העלו הילוך בבת אחת, ופרסמו כמה רשימות גדולות, ואני חושב שאפשר עדיין להגיד שמדובר כנראה במגזין הכי משפיע באיזורים החוץ־מיינסטרימיים, אז כדאי לתת את הדעת או לפחות לפשפש ברשימות האלה למצוא אוצרות. בראש רשימת 100 שירי השנה שלהם עומדת בחירה קצת אומללה בעיניי, לא בגלל שהשיר לא טוב אלא כי לא משנה מה השיר הכי טוב בעיניכם של השנה, זה לא השיר הזה, וכי ניכר בבירור מהטקסט שמצורף לו שהבחירה בו היא 100% קשורה לפוליטיקת הזהויות ולהבעת עמדה במתחים הפוליטיים־חברתיים־גזעיים שמעסיקים את ארה״ב ובמיוחד את הליברלים בארה״ב בשנים האחרונות ובשנה האחרונה יותר מכל. מבחינתי הרשימה שלהם הייתה די מושלמת אם פשוט היו הופכים את כל הסדר שלה. פיצ׳פורק בוחרים גם את 50 אלבומי השנה שלהם וכאן הרשימה קצת יותר נורמטיבי וצפויה (#1: קנדריק) אבל עדיין מעניינת. הם מתמקדים גם ב־20 אלבומי הראפ של השנה (אני חותם לגמרי על 4 המקומות הראשונים שלהם), וב־20 אלבומי הרוק של השנה – לא יודע אם הייתי מגדיר את פליט פוקסז או LCD Soundsystem כרוק, אבל הם שם ברשימה. [אנגלית]
  7. סיכומומלץ! סיכום שנתי שממלא את האוזניים שלי באוצרות מדי שנה בשנה כבר 8 שנים הוא לא עניין של מה בכך! וראוי להוקיר אותו ולתת לו כיף גבוה. זה מה שקורה מדי שנה עם סיכום האלבומים השנתי של הרמוניה דרומית, הבלוג של תומר קופר שמתמקד במוזיקה אמריקאית שורשית לסוגיה, קאנטרי ובלוז ורוק דרומי ופולק ונגזרותיהם השונות והדומות. האוזן שלו כרויה להרבה דברים שקורים שם ולא מגיעים לחופינו, והוא תמיד בוחר בפינצטה ומשקיע בדירוג שלו. אני מהמר שגם השנה אני הולך להתאהב שם לפחות בשני אלבומים שלא הכרתי קודם. [עברית]
  8. hollowהסיכומים האהובים עליי מדי שנה הם הסיכומים שבוחרים את עטיפות הספרים הכי יפות של השנה. אם ננסה לעשות את זה בארץ זו תהיה רשימה קצת אומללה, לצערי. אבל בארה״ב ובאנגליה ההשקעה בעיצוב כריכות הספרים היא לא פחות ממהממת, ומדי שנה יוצאות יצירות אמנות קטנות על חזית הספרים. הנה הרשימה היפה של AbeBooks, שבבירור מעדיפים עטיפות מאוירות וצבעוניות; והנה הרשימה הנהדרת של BookPage, שמעדיפים עטיפות מעוצבות ועדינות יותר. [אנגלית]
  9. סיכומומלץ: אם אתם סקרנים או מתים על אמריקנה, רוצו לרשימה של הרמוניה דרומית. אבל אם יש לכם אוזן לאיזורים יותר אלקטרוניים, אתם חייבים להסתער על שתי הרשימות של Mixmag, שבוחרים את 100 שירי השנה שלהם (#1: Objekt) ואת 50 אלבומי השנה (#1: Bicep!), ומדובר גם בבחירות שחורגות מהקונצנזוס המגזיני מסביב (כי האסתטיקה והרעיונות שמעניינים את מיקסמאג שונים מאוד מאלה שמעניינים את פיצ׳פורק או הרולינג סטון למשל), וגם ברשימות הכי יפות עיצובית שראיתי השנה, אז שווה להקליק ולגלול אפילו רק בשביל זה. ואם יש לכם ספוטיפיי, בכלל הרווחתם בענק מהרשימות האלה. [אנגלית]
  10. אני מרגיש כאילו בנוף הסיכומי ובכלל בביקורת המוזיקה, NPR מצליחים לשמור בעקשנות על מקום מגוון ומאוזן איפשהו בין הסנוביות של פיצ׳פורק לבין הנגישות והמסורתיות של הרולינג סטון. זה משתקף יפה ברשימת 50 אלבומי השנה שלהם. רשימת 100 שירי השנה שלהם היא כבר סיפור אחר. כן, ההגדרה שנתתי להם לעיל תופסת לעשירייה הראשונה, נגיד. אבל שאר הרשימה, ובעיקר המקומות הנמוכים (כלומר המספרים הגבוהים), הם עשירים ומעניינים יותר מרוב רשימות השירים שראיתי השנה. כתמיד, מעניין לראות מה הגיע למקום הראשון, אבל עוד יותר מעניין לשמוע את הפנינים הנעלמות במקומות הנמוכים. [אנגלית]
  11. אמנדה פטרוסיץ׳ היא חד משמעית כותבת המוזיקה האהובה עליי בשנים האחרונות, אז התמלאתי התרגשות כשראיתי שהיא פירסמה את 10 אלבומי השנה שלה בניו יורקר. זה פחות הבחירות שלה ויותר מה שהיא כתבה מסביבן. [אנגלית]
  12. נחזור לאייטמים השבועיים הרגילים מיד אחרי המסר הקצר הזה:


    icecreamכותב קורא העונג, קובי:
    ״כדי להינות בשבת מקריאה נהדרת אני מוציא לפחות 15 ש״ח על עיתונים, רובם מלאים ברכילויות צהובות ומשמימות במסווה של חדשות ופוליטיקה שיצאה מכל החורים. אבל בוא נודה בזה – עונג שבת הוא עיתון השבת שלי. והוא כל כך גדוש שהוא הופך להיות לא רק עיתון סופהשבוע שלי, אלא עיתון תחילת השבוע שלי,עיתון אמצע השבוע שלי. ה-עיתון שלי. וזה למה אני הולך לתרום כלכלית באופן קבוע״. אם אתם מזדהים עם קובי, אולי תרצו לתמוך כמוהו בעונג שבת בעזרת טיפ קבוע של כמה שקלים, שייגבה אוטומאית בכל פעם שמתפרסם עונג שבת, ויהפוך אתכם לתומכים אמיתיים בקיומו של העונג. עשו זאת כאן, ותודתי תהיה נתונה לכם לעד.

    neptunes

  13. [תודה לאורן] פארל ויליאמס לא צריך להוכיח את עצמו כבר לאף אחד. כולם יודעים שהוא מבריק. הוא גם רואה נכוחה את מצב תעשיית המוזיקה היום. הוא יודע שגם נרצה לשמוע משהו שלו הכל בקצה אצבעותינו בשירותי הסטרימינג וביוטיוב ואיפה שבא לנו. אז הוא יודע שאין השלכה כספית למהלך הנפלא שהוא ושותפו ב-The Neptunes הביאו: כל הדיסקוגרפיה שלהם, בחינם ובאופן חוקי, להורדה חופשית. וכן, N.E.R.D הוציאו השבוע את אלבום הקאמבק שלהם, אבל הוא רק בשירותי סטרימינג שעולה כסף להתחבר אליהם, אז… [אנגלית]
  14. הפרק החדש של הפודקאסט המעולה שיר אחד הוא פרק מרגש במיוחד, על ״מעליי דממה״ של אהובה עוזרי ז״ל ושי צברי. [סטרים]
  15. Cigarettes After Sex קפצו לנגן הופעה זעירה במשרד של NPR. [וידאו]
  16. Black Thought הראפר של הרוטס, קפץ לאולפן הרדיו של פלקס לפינת הפריסטייל. הוא התחיל, ואז הוא פשוט לא עצר. יש שם 10 דקות מסחררות של חרוזים מדהימים. לחובבי ראפ ובכלל. [טיוב]
  17. שזה באמת חמוד והכל, אבל ההופעה המשרדית הזעירה של השבוע היא חד משמעית Tyler, the creator, שהפתיע עם הרכב אקוסטי מהמם וגישה חיובית וחייכנית באופן כללי. האלבום שלו הוא אחד מאלבומי השנה שלי, וזה פשוט תענוג לראות ולשמוע את העיבודים החיים האלה. [טיוב]
  18. 25 שנה אחרי יציאתו, The Quietus טוענים לזכותו של האלבום Incesticide של Nirvana, אלבום שנחשב אוסף בי-סיידז מוזר אבל מכיל כמה מהדברים הכי מדהימים שנירוונה עשו אי פעם. [אנגלית]
  19. avhuva ozeri

  20. שנה אחרי מותה של אהובה עוזרי, יוצא עכשיו שיר ראשון מתוך העיזבון שהשאירה אחריה, והוא נפלא. שי צברי המדהים שר את ״אלומות של אור״, תאזינו, זה נכנס ללב. [טיוב]
  21. [תודה לאורן] שירות הסטרימינג Deezer נפתח השבוע למשתמשים ישראלים. אם מישהו מכם משתמש/יתחיל להשתמש בשירות, אשמח לשמוע את דעתכם. [אנגלית, סטרימינג]
  22. MILAGRES הנפלאים ממשיכים לשחרר שיר אחרי שיר לקראת האלבום החדש שלהם, וכולם נהדרים. הנה החדש ביותר, "To ridicule". [בנדקאמפ]
  23. King Gizzard & the Lizard Wizard הספיקו להוציא השנה 4 אלבומים, אבל זה לא הספיק להם, אז השבוע הם הוציאו עוד שני סינגלים, בדרך לשחרר אלבום חמישי לפני סוף השנה. [טיוב]
  24. אוהבינג את יש אור, אלבום הבכורה של שי סול, שחברה גם בלהקת מקדם (Miqedem). [בנדקאמפ]
  25. גם קולקטיב ההיפ הופ / להקת בנים Brockhampton לא ממש מרסנים את עצמם השנה, וממש היום מוציאים אלבום שלישי תוך חצי שנה, החלק המסיים בטרילוגיית Saturation. הנה השיר המוביל מתוכו, "Boogie". [טיוב]
  26. אוהבינג את הקליפ והשיר "Ms. Secret" של Avey Tare, חבר אנימל קולקטיב. [טיוב]
  27. פלד ממשיך להוביל בגאון את סצינת הראפ-ערסי-ישראלי ועושה את זה עם חן שקשה לי לעמוד בפניו וחרוזים שעדיין מצחיקים אותי. הנה קטע חדש, ״זהלאמעניין אותי״. [טיוב]
  28. לכשתצא השבת, תוכלו להאזין ואף לרכוש את אלבום ההופעה החדש של יוסי בבליקי, צעד אחר צעד – 20 שנה לאלבום המצעדים. [בנדקאמפ]
  29. [תודה לאורן] שכותב: לייב ממש כיפי של Superorganism, פרויקט מגניב ששחרר שלושה סינגלים מעולים (את כולם פספסתי במהלך השנה), ובטח יעשה שמות עם אלבום הבכורה ב2018. מכיר את הסיפור המדהים שלהם?״ [אנגלית]
  30. תומר ישעיהו הנהדר ממשיך לפלס את הדרך הפרטית שלו בפולק הישראלי עם אלבום סולו חדש ויפהפה, טריפולי, טרי טרי בבנדקאמפ. [בנדקאמפ]
  31. closelineבזמן אמת לגמרי פספסתי את התכשיט הזה, אבל לפני כמה שנים גיליתי אותו ומאז אני מכור. לפעמים אני מסיים עם זה חתונות. לפעמים אני סתם שם את זה בבית ושרוקד – זה פועל משולב של שר ורוקד שהמצאתי כרגע ולעולם לא יתפוס. לפעמים כשאני רוצה לפוצץ למישהו את הראש אני משמיע לו את זה. כי מה הסיכוי לקחת שיר די מושלם כמו "Let love rule" של לני קרביץ ולהפוך אותו לאפילו טוב יותר??? אם מישהו יצליח, זה בוודאות Justice. כן כן. יש גירסת רימיקס רשמית של Justice ל-"Let love rule" של לני קרביץ, והיא הו כה מרהיבה ונפלאה, היא שומרת את כל הדרמה של המקור ומצליחה להכניס את כל הגרוב והסטייל של ג׳אסטיס פנימה. ואם זה לא מספיק, יש לו קליפ קורע על דמות מסרט קולנוע שמנסה להתמודד עם כתוביות הסיום. [וימאו]

שתהיה שבת שבוגי!

3 תגובות על “עונג שבת: אלקטרו מסיבה רוקדים”

  1. מאת יאיר י:

    מרגיש לי מוזר שאפשר לא לאהוב את בלאד אורנג' עם שיר ככ מושלם כמו EVP
    אחלה עונג :)

  2. מאת דני עציוני:

    בולטים בהיעדרם ובכל הרשימות, ארקייד פייר. ארבעת האלבומים הראשונים שלהם היו אירוע מרכזי בכל שנה. השנה – דממה ודומיה. אם הייתה רשימת אכזבות השנה, כנראה שם הם היו מופיעים.

  3. מאת אלדד:

    אני מבין שפוליטיקת הזהויות ובלה בלה בלה הופכות את ההיפ-הופ לשחקן מרכזי בכל סיכום סוף שנה, אבל באמת שהרוב המוחלט זה פשוט שיעתוק של שיעתוק והכל נשמע אותו דבר. הנה ההתייחסות של סנופ: https://www.youtube.com/watch?v=kMRkxidQO-M

כתיבת תגובה