27 באוקטובר 2017

עונג שבת: חייכו

הודעה טכנית: יש שירים חדשים לסלייטר-קיני, ל-Mø, אלבום חדש של Fever Ray, קאבר מדהים של אמילי היינס ל-LCD Soundsystem ועוד מלא דברים חדשים – אבל באינטרנט פשט ההרגל המגונה להוציא את השירים האלה רק לשירותי סטרימינג בתשלום, כמו ספוטיפיי ואפל מיוזיק, ולא לסאונדקלאוד או יוטיוב או בנדקאמפ. זה מבאס מאוד. מכיוון שאני משתדל לקשר בעונג אך ורק לשירותים שפתוחים לכולם בלי חשבון (לכן אני לא מקשר לעמודים בפייסבוק, למשל, אם יש לי ברירה), נצטרך לחכות שהשירים האלה יעלו לפלטפורמות פתוחות. עד אז, את הטובים שבשירים החדשים אשמיע בשמחה בתכנית שלי בקצה. אם יש לכם אפל מיוזיק, ספוטיפיי, דיזר, טיידאל, ווטאבר – אשריכם, יש שם מלא שירים ואלבומים חדשים במלואם, תבלו.

    jayz2017

  1. openlineכשיצא 4:44, האלבום החדש של JAY Z, הרשת התעסקה בעיקר בכך ששני שירים באלבום מתייחסים די במישרין לפרשת הבגידה המדוברת של ג׳יי באשתו ביונסה, אותה פרשה שהייתה הדלק של Lemonade הסופר-מצליח של ביונסה בלה בלה בלה. אני לא אומר שזה לא מעניין, אבל הבחירה להתמקד כמעט רק בזה די פספסה את שאר האלבום. גם אני פספסתי אותו, כשהוא יצא השמעתי שיר אחד שאהבתי מאוד בקצה והכרזתי שהאלבום הזה בינוני, ושג׳יי זי הוא כבר שנים לא ממש אמן של אלבומים אלא של שיר בודד חזק פה ושם. אבל אז היה איזה לילה לא מזמן שלא נרדמתי. ומשום מה מצאתי את עצמי חוזר לאלבום הזה, שלא אהבתי, ומקשיב לו שוב, בריכוז, בלי הסחות דעת, ופותח את Genius כדי לעקוב אחרי החרוזים והרפרורים המורכבים של ג׳יי. וכמה אסימונים נפלו לי, בזה אחר זה, באותו לילה ובימים שאחריו שבהם לא הפסקתי לשמוע את האלבום הזה: ראשית, מדובר באלבום ענק, אחד מהגדולים ביותר של ג׳יי, שונה מאוד באופי אבל אולי אפילו ברמה של האלבום השחור. שנית, זה אלבום רברבני בניסוחיו אבל צנוע ביחס לאלבומי היפ הופ בקליבר של ג׳יי זי. רק 10 שירים, רק 37 דקות, אין קטעי מעבר, אין בתי אורח של ראפרים אחרים, אין עשרים מפיקים על כל שיר. שלישית, יש כמה נושאים עיקריים באלבום הזה שנשזרים זה בזה, וכל אחד מהם מרתק. הברור מאליו הוא חייו הפרטיים של ג׳יי וכל העניין המדובר מדי של נישואיו הרעועים ושיקומם. הנושא השני והמרכזי יותר, שחוזר כמעט בכל השירים, הוא עושר. אבל בניגוד ל-Watch the throne, האלבום המשותף שלו עם קנייה שבו כל שורה שנייה הסתכמה ב״יש לנו יםםםםם כסף״, כאן המצב שונה. כל האיזכורים לטיידל, להשקעות הנדל״ן, לחברת השמפניה שהוא קנה, לכך שהוא עוד מעט מיליארדר – הם כולם מתחדדים לכדי סוג של מניפסט, פשטני אמנם, אבל גישה כלכלית ברורה לקידומו ושיחרורו של האמריקאי השחור (היחיד, אבל גם הקהילה) דרך קפיטליזם. ובעיניי, שתמיד מקשיב בהיפ הופ קודם כל למוזיקה ורק אז למילים, אחד הדברים הכי מעניינים פה הוא סוג של התחשבנות עם קנייה ווסט, שהפיק שניים־שלושה מאלבומיו הגדולים ביותר של ג׳יי זי, היה בן החסות הכי מוצלח שלו, המתחרה הידידותי הכי פורה שלו, ואז נכנס בו באיזה נאום מאולתר בהופעה והתאשפז. יש כמה התייחסויות לעניין במילים, אבל ההתייחסות הכי גדולה בעיניי היא העובדה שלאלבום הזה יש מפיק יחיד, והוא No ID, שחוץ מהיותו מפיק מדהים, הוא ידוע ברבים בתור המנטור הגדול ביותר של קנייה כמפיק. ולא רק שג׳יי הלך ולקח את המפיק של המפיק שלו, No ID מביא לפה את ההפקות שלו שהכי נשמעות כמו הפקות של קנייה. בכל מקרה, תשמעו, "Smile" לא עשה לי כלום בהתחלה עד שהקשבתי לו בקשב רב. ג׳יי חוזר פה לכושר רציני בכל הנוגע לחריזה גמישה ומחוכמת (הבית השלישי פנטסטי), מוציא את אמא שלו מהארון (היא גם נותנת סיומת יפהפיה לשיר), מצליח לשכנע את סטיבי וונדר, סרבן רישוי ותיק, לאפשר שימוש בשיר שלו, ומצליח לחבר בין רפרנסים של 2017 לזכרונות אולדסקול גם בתכנים וגם בצורה שבה הוא עושה ראפ בשיר הזה, ובעיניי לפחות הוא מצליח להחזיר את עצמו למשחק ולהזכיר לכולם שהוא אחד הראפרים הכי גדולים של זמננו גם אם הוא מזמן לא הוציא משהו גדול באמת (עד האלבום הזה). השיר הזה עבר לידי כמה פעמים עד שהוא נכנס לי לאוזן, ומרגע שהוא נכנס הוא לא יוצא. כנ״ל האלבום. הוא עבר תוך כמה ימים של האזנות אינטנסיביות ממשהו שולי מאוד לאחד מהמועמדים לאלבומי השנה שלי. [מפ3]
  2. Fats Domino

  3. headlinesאגדת הרוקנ׳רול פאטס דומינו מת השבוע בגיל 89. בכל פעם מחדש אני נדהם מכך שראשית הרוקנ׳רול כל כך קרובה אלינו, שהאנשים שהמציאו אותו עדיין חיים בקרבנו, עדיין מתים בגיל לא נורא מבוגר בימים אלה ממש. ליטל ריצ׳רד עדיין חי. ג׳רי לי לואיס עדיין חי. צ׳אק ברי מת רק לפני חצי שנה. מהפכת התרבות הפופולרית הגדולה של המאה העשרים היא כולה מעבר לכתף, לא בפרהיסטוריה. הרבה כתבות התפרסמו עם מותו של פאטס דומינו, אבל כרגיל מי שכתבה הכי נפלא היא אמנדה פטרוסיץ׳ בניו יורקר, בטור שנפתח במשפט כל כך נהדר שאני שוקל למסגר אותו: ״הרגעים בחיי שבהם אני חווה את סוגי האושר הכי פחות מורכבים מגיעים בדרך כלל כשאני מאזינה לפסנתרן מניו אורלינס״. [אנגלית]
  4. גורד דאוני, הסולן של להקת הפולחן הקנדית The Tragically Hip, מת השבוע מסרטן המוח בגיל 53, אחרי שנה שבה המשיך להופיע למרות ואולי אף בגלל האבחון הסופני, בסיבוב פרידה מהמעריצים. [אנגלית]
  5. היכונו היכונו! פסטיבל עירוני מגרה ביותר מגיע אלינו בדצמבר, אפריקה הוטל #2 יארח בשלושה ערבים רצופים את Shabazz Palaces בבארבי תל אביב ב-13 בדצמבר, ההרכב הניו אורלינסי האהוב Tank and the Bangas באברהם הוסטל תל אביב ב-14 בדצמבר, והלהקה המעיפה מקונגו, Konono No.1, באברהם הוסטל ת״א ב-15 בדצמבר. יש גם כרטיסים ליותר מערב אחד אם תרצו לשלב, ותזדרזו כי הם אוזלים מהר. וואו וואו וואו! [עברית]
  6. ולא רק חדשות משמחות על בואה של Konono No. 1, אלא גם חדשות עצובות: ממש כמה ימים לפני ההכרזה על ההופעה בישראל, מת מנהיג ההרכב אוגוסטין מוואנגו מינגיידי, בגיל 56. לפני שנתיים הוא החליף בתפקיד את אביו, שמת בגיל 85, והלהקה הוציאה הודעה שהמנהיג החדש יהיה בנו של אוגוסטין, מאקונדה. השרשרת נמשכת. ״Konono N°1 are indestructible״, כתבה הלהקה בהודעה על מותו של אוגוסטין ועל המשך סיבוב ההופעות המתוכנן. [אנגלית]
  7. ההרכב המעולה Holy Fuck מגיע להופעה יחידה בלבונטין 7 ב-2 בדצמבר. כרטיסים כאן. [עברית]
  8. Wire חוזרים לישראל , והפעם להופעה ב-SoLow, פסטיבל עצמאי חדש בעיר התחתית של חיפה ב-29-30 בנובמבר! [עברית]
  9. מסיבת הניינטיז שלי חוזרת, אם אתם אוהבים כיף נטול סרקזם, בואו! 9 בנובמבר, חמישי בערב, אוזןבר בתל אביב. [פייסבוק]
  10. [תודה לדור] נמצא הספייס ג׳אם הישראלי: האתר של מייק בורשטיין עדיין מעוצב כמו ב-1998. [אנגלית]
  11. מגזין המוזיקה Stereogum מקדים את עונת הסיכומים ומכתיר את 40 האמנים החדשים המצטיינים של 2017. כצפוי, חלקם הייפ ריק, אבל עדיין – אם בימים כתיקונם אתם לא מתעדכנים במוזיקה חדשה, ובא לכם שמישהו יאסוף בשבילכם כמה המלצות לאמנים קטנים, שרק עכשיו מרימים את ראשם ומתחילים לאסוף קהל – הרשימה הזו היא אחלה דרך לשמוע כמה שירים ואולי להתאהב מוקדם באמן שיהיה שווה לרוץ איתו מרחקים ארוכים בשנים הקרובות, או סתם להידלק על שיר נחמד שלא הכרתם. אני, נגיד, לא מכיר את רוב השמות שם (אבל לגמרי סומך את ידיי על ההמלצה על Vagabon הנפלאה). [אנגלית, סטרים]
  12. ב-NPR מזרימים את כל Wild and reckless, האלבום החדש של הרכב האמריקנה-פלוס המוצלח Blitzen Trapper. [סטרים]
  13. museum404b

  14. [תודה לאלון] 30 עמודי שגיאה נהדרים של מוזיאונים מסביב לעולם. אוי ויי! [אנגלית, בעיקר]
  15. כחלק מהגל המבורך ומשנה העולם של #גםאני, עוד ועוד סיפורי הטרדה, תקיפה מינית ואונס מתגלים גם בסצינת המוזיקה. אליס גלאס, לשעבר מהצמד Crystal Castles, מאשימה בפוסט את שותפה להרכב איתן קאת׳ שאנס אותה, והמשיך לנצל ולהתעלל בה בצורות שונות במשך שנים. סיבוב ההופעות שלהם בוטל, כצפוי, וקאת׳ מכחיש את ההאשמות, כצפוי. The Gaslamp Killer מואשם פומבית (אך עדיין לא משפטית) באונס של שתי נשים ב-2013. כאן הרחבה ותגובותיו של גאזלאמפ ושל הלייבל שלו. ושנה אחרי שנפרדו מהגיטריסט שלהם, ההרכב הנהדר Real Estate חושפים שהם זרקו אותו מהלהקה אחרי שהואשם ב״יחס לנשים שלא יעלה על הדעת״. והזמר אלכס קאלדר נזרק מהלייבל הנהדר Captured tracks אחרי שהואשם בתקיפה מינית. וסליחה, אבל שאלה של כותב: יש מילה טובה בעברית להאשמות מסוג זה, שאינן משפטיות/פליליות עדיין, אלא פומביות בלבד? [אנגלית]
  16. יצא לאור! אלבום הבכורה של הרכב הרגאיי־דאב הירושלמי הנפלא, ספוטניק היי פיי. [בנדקאמפ]
  17. לפעמים אני מגיע לרדיו הקצה על מי מנוחות, אבל מדי פעם הספינה סוערת. כשנכנסתי השבוע לאולפן, מצפה לראות כרגיל את יאיר רוה מרביץ את תורתו הקולנועית במאזינים הלהוטים, גיליתי את יאיר רוה יושב אובד עצות כשמולו אחד האנשים הטכניים של מכללת בי-פי-אם, בה נמצא האולפן. מסתבר שכמה דקות לפני הגעתי, נשמע קול נפץ עז וכל המוזיקה והשידור נכנסו לדיסטורשן קטלני. השידורים הופסקו. עמר סנש הובהל לאולפן, ובמשך שעה שלמה צפיתי בו מפרק ומרכיב חצי אולפן במהירות שיא כדי שאצליח לשדר את השעתיים שהכנתי. מה לא נעשה בקצה כדי להביא לכם את התכניות שלנו!!! אני בטוח שעמר הפסיד כמה שנים מהחיים על השעה ההיא. בכל מקרה – הנה התכנית הטרייה והחמה שלי מהשבוע, שהרגישה כמו תכנית ששודרה כנגד כל הסיכויים.
    [סטרים]
  18. ״עשינו תחקיר״, מספר בריט דניאל מלהקת Spoon, ״ומסתבר ש-80% מהמאזינים שלנו הם מעצבים גרפיים״, עובדה שהיא בוודאות שקרית, אז הקליפ החדש של ספון ל-"Do I Have to Talk You Into It" מתרחש כולו בתוך פוטושופ. [טיוב]
  19. "Taste", שיר חדש נוסף מתוך האלבום המתקרב של אלוהי בין הסדינים, Rhye. בינתיים זה השיר הכי יפה מהשלושה שיצאו. [טיוב]
  20. Thundercat קפץ להופיע במשרדים של NPR. [וידאו]
  21. "Look at your hands", סינגל חדש מתוך אלבום חדש של tUnE-yArDs! [טיוב]
  22. "The doomed", שיר חדש של ההרכב הכביר A perfect circle, שחוזר לחיינו אחרי הפסקה ארוכה. [טיוב]

  23. icecreamעונג שבת תמיד היה ותמיד יהיה 100% בחינם.
    עם זאת, מי שבחר לתמוך בעונג בכמה שקלים דרך אתר פטריאון המצוין (הרחבה למטה), יקבל בחודשים הקרובים כמה הפתעות מוזיקליות ממני ששמורות אך ורק ל״פטרונים״ של העונג. וכן, אני כותב את זה כן כדי שתרגישו פומ״ו עצום!!! או גאווה אם אתם אחד מפטרוני העונג. ❤️
    השבוע, למשל, פטרוני העונג קיבלו סט שהקלטתי במיוחד בשבילם, 43 דקות סופר רקידות של אוצרות ופנינים שיושבים לי על המחשב הרבה זמן ומחכים להרקיד אנשים עם טעם טוב.
    רוצים להיות פטרונים גם? זה סופר פשוט. קפצו לעמוד שלי בפטריאון ותבחרו סכום – החל מ-1$ ועד אינסוף – שיהיה מעין ״טיפ״ שאתם משאירים לי אוטומטית בכל פעם שאני מפרסם עונג חדש (כלומר רק בימי שישי, ורק בשבועות שבהם מתפרסם עונג). השליטה לגמרי שלכם, אתם יכולים להחליט כמה לתת, מתי להפסיק, ולהעלות או להנמיך את סכום התמיכה ככל העולה על רוחכם.

  24. שמעתי שלוש או ארבע פעמים את "Little dark age", שיר הקאמבק של MGMT, ואני מודה שבכל הנוגע לשירי קאמבק מדובר באכזבה רבתי. לא שזה שיר רע בשום צורה, הוא פשוט מאוד לא מסעיר, ואחרי הפסקה ציפיתי שירעישו לי את האוזניים. [טיוב]
  25. Fever Ray, פרויקט הסולו של הזמרת הנפלאה של The Knife, חזר פתאום עם סינגל חדש וקליפ מקריפ, "To the moon and back", וכמה ימים אחר כך בום! האלבום החדש כולו הופיע בשירותי המוזיקה. חפשו את Plunge, האלבום החדש, אם יש לכם איפה. [טיוב]
  26. dat-garcia

  27. לא עפתי על האלבום של הזמרת הארגנטינאית דאט גארסיה, אבל אלבום הרימיקסים שיצא עכשיו ממש מענג. בכלל, ZZK הוא אחד הלייבלים החביבים עליי בשנתיים האחרונות. [בנדקאמפ]
  28. NxWorries, ההרכב של אנדרסון פאאק והמפיק Knxwledge, מוציא אלבום רימיקסים לאלבום הפושר שלהם משנה שעברה. הנה סנונית ראשונה משם, "Best one remix". [סטרים]
  29. Badbadnotgood משתפים שוב פעולה עם סם הרינג הכביר מ-Future Islands, בשיר החדש "I don't know". הוא כמעט נשמע פה כמו ג׳ון מרטין המנוח. [טיוב]
  30. Shabazz Palaces מתכוננים להופעתם הקרובה בארץ עם הופעה קטנה במשרדים של NPR. [וידאו]
  31. קליף חדש ל-"Nothing to find", אחד השירים היותר נהדרים באלבום הלגמרי-נהדר של The War on Drugs. [טיוב]
  32. Aphex Twin לא מאשר בדרך כלל שימוש במוזיקה שלו לפרסומות, וכשהוא מאשר, זה כי יש לו סיבה טובה. הפרסומת החדשה והמעולה לזהירות בדרכים באנגליה משתמשת ב-"Windowlicker" שלו, והיא שווה צפייה. [טיוב]
  33. [תודה לאדם] אם גם אתם, כמוני, התגעגעתם למבטא הסקוטי של ג׳יימס גרהאם, הסולן של ההרכב האדיר The twilight sad, בוודאי תשמחו כמוני לשמוע שיש לו הרכב חדש, יחד עם קתרין ג׳וזף ומרקוס מאקיי, בשם Out Lines. האלבום החדש שלהם יוצא בלייבל של מוגוואי, ואפשר כבר לשמוע את כולו ממש פה, כאילו הגשם הסקוטי כבר מטפטף לכם על העורף. [סטרים]
  34. בום! Shamir הוציא אלבום חדש, Revelations, ואפשר לשמוע אותו ב-NPR. בין הפופ האלקטרוני הזרחני של אלבום הבכורה לאינדירוק האינטרוברטי של האלבום בהפתעה שהוא הוציא באפריל האחרון, האלבום החדש דומה הרבה יותר לאחרון. [סטרים]
  35. אחד השירים האהובים עליי בשבוע האחרון הוא "Heartstruck", הדואט החדש של המילטון לייטהאוזר (לשעבר סולן The Walkmen) ואנג׳ל אולסן (לשעבר אנג׳ל אולסן). שיר מזמן אחר. עכשיו הוא קיבל גם קליפ נאה. [טיוב]
  36. "Paris", השיר החדש של מיכל לוטן עם ג׳ימבו ג׳יי מרוויח בענק מהעיבוד של איציק פצצתי. נו, זה כבר נכנס לפלייליסט של גלגלצ? להיט. [טיוב]
  37. לפני איזה עשור התאהבתי בלהקה עם השם המוזר Secret life of Sofia, הם הוציאו אלבום די מושלם בשם Seven Summits. מאז קרו הרבה דברים, הם שינו את השם ל-Milagres, שזה ״ניסים״ בספרדית אם אינני טועה, הקליטו עוד דברים, נעלמו, חזרו, נעלמו שוב. עכשיו הם חוזרים שוב לחיי עם מוזיקה חדשה, סינגל ראשון מתוך אלבום חדש שבדרך, ואני מתחיל להתרגש. "Are you lonely", הם שואלים. הקול של הסולן כבר שזור בי עמוק, ברגע שהוא פותח את הפה אני שלו. [טיוב]
  38. [תודה לאיתמר] אוהבינג את "Motion sickness" של פיבי ברידג׳ס, משהו מאוד מנחם אותי בשיר הזה. [טיוב]
  39. closelineלפני 3 חודשים תיקלטתי בחתונה שהתחיל בשישי בצהריים ונגמרה בשבת לפנות בוקר. היא הייתה של זוג מיוחד מאוד ודרשה ממני לא רק הכנות רבות אלא ממש אימון והרחבה של המיומנויות הקיימות שלי. ידעתי שהיא תהיה ארוכה, אינטנסיבית ומאוד מאוד כייפית ומאתגרת. התכוננתי אליה שבועות רבים, וביום החתונה דאגתי לישון טוב, לאכול בריא, לשתות הרבה קפה, להישאר קליל ועירני כדי שלא ייגמר לי הכוח בשיא המסיבה. וברגע המכריע, נתתי בראש. רקדנו 7 שעות, אופוריה, והפסקנו רק כי המקום סגר אותנו אחרי תלונות רעש. הלכתי לישון כשאני מפורק ומאושר. התעוררתי בשבת בצהריים כשאני מפורק ומאושר. אחרי שבועות של הכנות, אחרי יממה של מוזיקה, התעוררתי לבית שקט, אפוף בעייפות הנעימה הזו שאחרי מסיבה מדהימה, כשהגוף רפה, קצת כואב, אבל הזכרונות כל כך נעימים שהם הופכים את הרפיון והכאב לסוג מאוד מתוק של עונג. ותהיתי איך אתחיל את היום הזה, היום שאחרי. חיים שלמים אני מתאמן בלהתאים את האלבום המתאים לרגע הנכון, ופתאום עמדתי לבד באמצע הסלון, שאר הבית עדיין ישן, ולא היה לי מושג. לפני יותר מעשור הרגשתי פתאום תחושה פיזית מאוד ספציפית וידעתי שהיא מובילה אותי לספר ספציפי, שלקחתי וקראתי בלי שום סיבה רציונלית מעבר לתחושה פיזית ממש שאיכשהו הצביעה עליו (זה השתלם, הוא הרחיב את עולמי). ובאותו בוקר פוסט חתונה עמדתי בסלון ובלי שום היגיון או סיבה שאני יכול להסביר במילים, ידעתי שאני צריך לשמוע את האלבום Songs in the key of life של סטיבי וונדר. עכשיו תגידו טוב, לא חוכמה, אלבום מפורסם של זמר מפורסם, בטח ידעת שהוא יתאים. אבל תשמעו, התקליט הזה הגיע לתקליטייה שלי מההורים שלי. שמעתי אותו אולי פעם אחת בגיל 17 כשלקחתי להם את התקליטים, לא זכרתי אפילו מה יש עליו. משהו בלב, או בבטן, משך את היד שלי לשם. לא זכרתי איזה שירים יש בו, לא זכרתי איך הוא מתחיל, לא ידעתי איזה צלילים האוזניים, הלב והגוף שלי צריכים עכשיו. רק הנחתי אותו על הפטיפון, והנחתי עליו את המחט, והתחיל "Love's in need of love today". ובאותו רגע הכל התבהר. הכל היה במקומו הנכון. השיר הזה ליטף לי את השרירים הכואבים, הקצב שלו תאם בדיוק את הלאות הנעימה שלי, הקול של סטיבי מילא לאט לאט את מיכל הדלק הריק. נשכבתי על השטיח עם כוס קפה, שתיתי אותה לאט מאוד, ושמעתי את כל התקליט מתחילתו ועד סופו, על כל 4 צדדיו. וכשהוא הסתיים, הייתי חדש. החתונה הזו הייתה חשובה לי לא רק בגלל האנשים הספציפיים שבה, אלא כי היא הציבה לי אתגר גדול, וידעתי שאם אצליח בו, אעבור שלב, אתקדם למשהו חדש. כשהאלבום הזה נגמר הרגשתי כאילו הגלגול הושלם, ועכשיו אני קצת יותר גדול משהייתי קודם. [טיוב]

שתהיה שבת שבוגי!

6 תגובות על “עונג שבת: חייכו”

  1. חגי הגיב:

    מה עם ההופעה של the kooks בחדשות?
    שתהיה אחלה של שבת!

  2. אלעד הגיב:

    ממש מסכים לגבי האלבום של ג'יי זי. מגן עליו תדיר בוויכוחים בשבועות האחרונים. ושיר הסיום, ובכן, אין יפה ממנו.

  3. sunman 11 הגיב:

    אלבום בכורה של ספוטניק היי פיי ללא השירים אלכס פישמן ועב"מ ??!!אז מה הואילו חייזרים בתקנתם ? וספוטניק היי פיי הם בהחלט כאלה.

  4. אורי הגיב:

    אהלן

    ל-32 יש גם קליפ נחמד

  5. בן הגיב:

    נראה כאילו לינקים 19 ו20 הם אותו הלינק. שניהם מובילים לטיוב של Look at your hands.

  6. דגנית הגיב:

    אבל איזה ספר ההוא היה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *