24 בפברואר 2017

עונג שבת: דרום דרום מערב

    DP-PCJasonFrankRothenberg-PressPhoto2-300dpi

  1. openlineעברו די הרבה שנים מאז הפרידה האחרונה שלי. כמו כל הפרידות, היא הייתה חרא מוחלט. פרידות זה זוועה, גם הפרידות היפות והרכות ביותר, גם הפרידות שבדיעבד ואפילו בזמן אמת הן טובות ומועילות לבני הזוג, הן בזמן אמת חרא. הזמן הארוך שחלף מאז הפעם האחרונה שבה מצאתי את עצמי במרכזה של מערבולת הסבל הרגשי המכונה פרידה לא הקהה את ההכרה בכמה שזה סיוט. אני עדיין זוכר איך נראים הימים והשבועות אחרי פרידה מחורבנת. ואני זוכר בדיוק למה מתכוון דיוויד לונגסטרת׳ מ-Dirty Projectors כשהוא שר ״בוקר, אין פה אף אחד חוץ ממני, אני לבד ואור אוקטובר הקר מכה כמו חור שחור (…) זה לא מספיק, מה שזה לא יהיה שחלמתי עליו, חלומות הם טיפשיים וחסרי פשר כמו הימים שמשתברים בהם, מטושטשים וקהים, ריקים ועצובים. אני רוצה לישון בלי חלומות, אני רוצה להיות מת״. ובכל זאת, למרות החור השחור שבלב השיר הזה, למרות עצב הפוסט־פרידה שמושך את השיר הזה למטה, ״Little bubble״ משאיר אותי מרחף גבוה יותר משהייתי לפני שהוא התחיל. המוזיקה שלו שבורה, מרוסקת כמו החלומות שלונגסטרת׳ שר עליהם (בתחילת השיר הוא שואל את פרודתו: ״איך ישנת? על מה חלמת? האם את עדיין זוכרת?״, והחלומות הבודדים שלו רק כואבים יותר בהמשך השיר), אבל הלחנים שלו מתפוררים אבל אז נאספים, מתרסקים אבל אז מתרוממים. אפילו אותה שורה איומה, ״אני רוצה לישון בלי חלומות, אני רוצה להיות מת״ מסתיימת בהרמת ראש קלה, התחלה של נסיקה. במילים של השיר יש התרסקות, אבל במוזיקה יש את תחילת ההשלמה, זו שנרמזת גם בפזמון: ״הייתה לנו בועה קטנה משלנו, לזמן מה״. זו קינה, אבל זה גם שיר הלל ושבח קטן לאותו גן עדן שאבד, מעין שיר תודה צנוע לעצם קיומו של אותו גן. [מפ3]
  2. headlines

  3. הסמי־פסיכדלאי מורגן דלט יגיע להופעה יחידה בתיאטרון תמונע בתל אביב ב-24 במאי. כרטיסים: 130 ש״ח. [עברית]
  4. עוד פסיכדליה? בבקשה. ההרכב הצ׳יליאני Föllakzoid יגיע לשתי הופעות בישראל, 22 במאי בוונדרבר בחיפה, 23 במאי בלבונטין 7 בתל אביב. כרטיסים מ-99 ש״ח ומעלה. [עברית]
  5. העונג יוצא לחופשה של כמה שבועות, לרגל קפיצה לפסטיבל SXSW בחודש הבא ושאר מטלות שתקועות בדרך. ניפגש בסוף מרץ!
  6. רוצים לרקוד ניינטיז? ברור, זה הכי כיף שיש. בואו בחמישי הזה למסיבת ניינטיז שאתקלט באוזןבר! שכולה התפרקות וגילטי פלז׳ר בלי הגילטי, כי אני לא מאמין יותר בלהיות נבוך ממה שאתה אוהב. [איוונט]
  7. Chicano Batman הוא שם מטופש מאוד ללהקה לא מטופשת בכלל. זו להקה נהדרת שלא מסתירה את ההשפעות שלה אבל מצליחה להתעלות מעליהן. Freedom is free, האלבום החדש שלהם, מוזרם כאן במלואו והוא פסקול שבת נהדר. [סטרים]
  8. ירדן אלבוחר בחופשה אז החלפתי אותה השבוע, ושידרתי ברדיו הקצה תכנית לילה באמצע היום. מותר לשמוע אותה באיזו שעה שרוצים. וסליחה: לקראת סוף התכנית הייתה תקלה טכנית עיקשת שמנעה ממני לשדר את 30 הדקות האחרונות של התכנית, אבל גם 90 דקות זה יופי. [סטרים]
  9. Kobi_2010

  10. weeklinkגילוי נאות (חוזר): רום אטיק הוא חבר טוב שלי ושותף בפרויקט שאני עובד עליו. עכשיו אפשר להמשיך? כן, אז: סיפרתי לכם החודש על שיר אחד, פודקאסט חדש ומצוין של רום שמפרק בכל פרק שיר ישראלי אחד. זה עלה בפודקאסטייה של ״כאן״, וכשסיפרתי לכם על זה היו שני פרקים, אחד על נצ׳י נצ׳, השני על עדן בן זקן, ומאז עברו שבועיים אז עלה כבר פרק מעניין בהנהגת ניר גורלי על ״חלום ישן״ של לירון עמרם, ופרק חדש שבעיניי הוא שיא הסדרה עד כה, על ״סמי וסומו״ של טיפקס. ברצינות, שמעתי את הפרק הזה פעמיים ומצאתי את עצמי מוחא כפיים מהתלהבות כמו ילד מטומטם. זה גם העונג שתמיד מלווה האזנה לקובי אוז מדבר, גם החדווה שבגילוי כל הסימפולים שמתחבאים בשיר, וגם המיני־נאום המעולה שאוז דופק שם בסוף הפרק. וזה גם שיר בנזונה, שבסוף הפרק, כשהוא מתנגן במלואו, מואר פתאום באורות חדשים למרות ששמעתי אותו כבר מיליארד פעם. לכו, תקשיבו לזה. [סטרים, מפ3]
  11. איכשהו מבחוץ זה נראה כאילו בזמן שכל כך הרבה יוצרים עצמאיים מזיעים וחורשים וקורעים כדי להשיג טיפת תשומת לב או סאונד מעניין, עלם הפלא ניב אסט פשוט עושה את זה בלי מאמץ. אני מניח שזה רק רושם – אני בטוח שיש הרבה מאמצים מאחורי הקלעים – אבל מבחוץ זה נראה כמו קסם. אחרי האי־פי המצוין שהוציא בשנה שעברה, הוא משחרר עכשיו אי־פי רימיקסים לאותו ריליס, שכולל שת״פים עם עטר מיינר, אוטרקיק ויובב. האזינו לשלושת הקטעים המשורבלים כאן. [סאונדקלאוד]
  12. נחזור לאייטמים השבועיים הרגילים מיד אחרי המסר הקצר הזה:


    icecreamנהנים? אולי תרצו לתמוך בקיומו של העונג:
    הפוסט הזה, כמו כל פוסט שבועי של העונג, דרש שעות על גבי שעות של איסוף, בחירה, האזנה, כתיבה, מחיקה וכל מה שכרוך בזה. העונג תמיד יישאר חינמי, אבל אם אתם נהנים ממנו באופן קבוע, אולי תרצו לתמוך בו בטיפ קבוע של כמה שקלים, שיהפוך אתכם לתומכים אמיתיים בקיומו של העונג. תודה!

  13. סיפור ענק: בגלל סכסוך בנוגע לתשלומים על זכויות יוצרים, תחנת הרדיו הלאומית בבולגריה מוגבלת מאז תחילת 2017 לשידור מוזיקה שהוקלטה לפני 1946 בלבד. מאז, ההאזנה לתחנה עלתה בחדות. [אנגלית]
  14. michael geva

  15. "Dancing" הוא שיר חדש דנדש של מיכל גבע, ובקליפ שלו רוקדות גם זמרות אחרות: איה זהבי פייגלין, אביגיל קוברי, סיון טלמור, מיה יוהנה, צליל דנין ורותם אור. [טיוב]
  16. הגאות במודעות הפוליטית של הראפ האמריקאי, שקוואמי דיבר עליה יפה בסיכומי השנה הקודמת, מגיעה לעוד פיק עם אלבום חדש של Body Count, הרכב המטאל שהקים Ice-T בתחילת הניינטיז. השיר החדש מהאלבום החדש שלהם, "No lives matter", נותן בראש כתמיד. [טיוב]
  17. קלייד סטבלפילד, שנפטר ביום שבת האחרון (18.02), מעולם לא הפך לשם מוכר. ובכל זאת, אין שום ספק שאתם מכירים אותו, או לפחות את התופים האגדיים שלו. מתן שרון מכיר לכם את המוזיקאי הכי מפורסם שאתם לא מכירים. [עברית]
  18. Blanck Mass הוא בנג׳מין ג׳ון פאוור, חצי מההרכב המדהים Fuck Buttons, ובקריירת הסולו שלו הוא לוקח רחוק יותר, וקצת הצידה, את האלקטרוניקה ההיפנוטית והאינטנסיבית של המוזיקה של ההרכב שלו. האלבום החדש שלו, World Eater, מוזרם השבוע במלואו כאן, ויש לו את אחת העטיפות האהובות עליי עד כה ב־2017. [סטרים]
  19. [תודה לצביקה] נורה ג׳ונס התארחה בתכנית השיחות המעולה של מארק מארון, WTF. מה שמזכיר לי שבשבועות האחרונים התארחו אצלו כמה מוזיקאים מעניינים, ביניהם ריאן אדאמס (שקיבל תכנית רדיו משל עצמו לאחרונה), ג׳יימס הטפילד והפרק המדובר עם ברוס ספרינגסטין. [סטרים, אנגלית]
  20. [תודה לעמר] שכותב: "Hey Matt", שיר חדש וכיפי של בסיסט הווקמן Walter Martin, שמארח את מאט ברנינגר (הנאשיונל) ובו ברנינגר מלמד את מרטין לשיר אחרי שרנדי ניומן לא הסכים להתארח בשיר כי הוא פחות בקטע של מחיאות כפיים. [טיוב]
  21. [תודה לאורן] "Nothing burns like the cold" הוא קטע חדש של הזמרת השוודית Snoh Aalegra יחד עם Vince Staples ופסקול שכל כולו Portishead. טוב לי. [טיוב]
  22. חגיגה! סטרים מלא לכל האלבום החדש ומעורר הציפיה של אביתר בנאי, לשונות של אש, בהפקה מוזיקלית של תמיר מוסקט. [בנדקאמפ]
  23. album1

  24. [תודה לאיתמר] חיות שנראות כאילו הן עוד שנייה מוציאות את התקליט הכי טוב של השנה. [פיקסלים, דביליות]
  25. וואו, וואו, וואו, כמה יפה הקליפ החדש של נועה בנתור, "Fall in love with me". בעיקר השוט המסיים. [טיוב]
  26. בואו לרקוד עם הקליפ החדש והמצוין של A tribe called red, ההרכב הילידי־קנדי, "Indian City". [טיוב]
  27. [תודה לאורן] שכותב: CoS מדרגים ברטרופרספקטיבה את חמישים השירים של 2007. גם בלי להיכנס לדיוני דירוגים, זו היתה חתיכת שנת מוזיקה מדהימה. בעיני חלק נכבד מהרשימה שרד יפה את מבחן הזמן ואף השתבח עם השנים, כשנטען במשמעויות חדשות. 1# הכי סמלי. [אנגלית]
  28. [תודה ליערה] הולי, שיט, זה הקמפיין האהוב עליי באינטרנט כרגע ואולי אי פעם. אז למי שלא מכיר, MailChimp הוא שירות ניהול ומשלוח ניוזלטרים. בקמפיין החדש שלהם, הם מתעללים בצורה סופר יצירתית ומושקעת בדבר האחד שבו לפי כל בתי הספר לניהול מותג אסור לגעת בו: השם של החברה. MailChimp? אולי בטעות הכוונתם אל MailShrimp? או אל FailChips? KaleLimp? NailChamp? או שבכלל רציתם את WhaleSynth? חה חה חה, בדיחה חמודה. רק שמיילצ׳ימפ לקחו כל אחד מהשמות המומצאים האלה, שנשמעים איכשהו אולי קצת כמו מיילצ׳ימפ, ופיתחו כל אחד מהם בהשקעה פסיכית: בשביל MailShrimp הופק טריילר לסרט (כולל שיר שהוקלט במיוחד בשבילו). WhaleSynth הוא אתר שאפשר לנגן בו בסינתי של קולות לווייתנים. FailChips הוא חטיף צ׳יפס מרוסק שאשכרה הופק והופץ בארה״ב. וכמובן VeilHymn, שקישרתי אליו פה לאחרונה בלי לדעת מה מקור העניין, הוא הרכב חדש של דב היינס (בלאד אורנג׳). רמת השקעה לא תאומן. [דברים]
  29. הבלוג תנועת עיניים מהירה, אליו קישרתי כאן לא מזמן, מארח את מיודענו דויד פרץ, שלטענתו התחיל לחלום לראשונה רק לאחר כמה עשורים של חיים. [עברית]
  30. שי ליברובסקי מפנק לי את האוזניים והלב עם מיקסטייפ נהדר בשם מסיבת הניינטיז הכי מדכאת אי פעם, ומורכב מרצף קאברים אקוסטיים נוגים נפלאים ללהיטי דאנס ואלקטרוניקה מהניינטיז. גאוני. וגם מעבר להנאה הטראשית או האירונית, זה גם מבהיר איזה מלודיות פופ אדירות יש בכמה מהשירים האלה, מלודיות שעובדות לגמרי גם עם איזה בכיין וגיטרה. [סטרים]
  31. אני מחבב את בוני ״פרינס״ בילי, לפרקים אוהב אותו מאוד, אבל מזמן לא שמעתי שיר שלו שממש אהבתי, ולכן אני ממש מאושר על "Treasure map", שיר פשוט ויפה שלו שיצא עכשיו באוסף צדקה חדש. [סטרים]
  32. "Incurably Innocent", שיר חדש מתוך אלבום חדש של At the drive-in!!! כאילו לא עברו 17 שנה מאז Relationship of command. [טיוב]
  33. קריאה מעניינת: פרק מלא מספר של סיימון ריינולדס על גלאם רוק, והפרק הזה עוסק בראיון מ־1972 שבו יצא מהארון דיוויד בואי: האם הוא היה רציני? למה הוא התכוון? כמה מזה היה מזימת יח״צ? מה הייתה ההשפעה של הראיון הזה על הקריירה של בואי, על התדמית שלו? [אנגלית]
  34. קליפ חדש ל-"Can I sit next to you" של Spoon. תמיד כיף איתם. [טיוב]
  35. המפיק האלקטרוני המשונה והמעניין The Bug מוציא אלבום חדש יחד עם הרכב הדרון־מטאל הנהדר Earth. משעמם זה בוודאי לא יהיה. הקטע הראשון מתוכו, ״Snakes VS rats״, הוא די אדיר. [טיוב]
  36. maggie-rogers-press copy

  37. closelineבעוד מספר הולך ומתקצר להבהיל של ימים אני עומד לעלות על מטוס ולשוב לעיר האהובה עליי בשביל כמה ימים של פסטיבל מוזיקה שונה לגמרי מכל פסטיבל מוזיקה אחר שאני מכיר. בעוד ברוב הפסטיבלים, קבוצות ענק של מאזינים מתאספים מול מספר קטן של במות במתחם סגור כדי לראות כוכבי ענק, בפסטיבל SXSW קבוצות קטנות של מאזינים (שמצטברים בסך הכל להרבה מאוד אנשים) מתפזרים לעשרות רבות של במות בכל רחבי העיר – מועדונים, אולמות, חצרות, בארים, בתי קפה – כדי לצפות בהופעות של אמנים שמקווים להיות ההדליינרים של עוד עשור. בשנה שעברה הגיעו כמעט אלפיים אמנים להופיע בפסטיבל הזה. באופן טבעי רובם היו לא מעניינים, והמבקר החרוץ צריך לעשות עבודה רצינית של שיעורי בית, תכנון לו״ז והרבה מאוד מזל כדי לתפוס אמנים מעניינים מאוד בהופעה רגע לפני שהם מתפוצצים. הספקתי לעשות את זה בשנה שעברה עם אנדרסון פאק, למשל, ועם BBNG ו-Future Islands לפני שנתיים, וראיתי עוד עשרות של אמנים שחלקם נשארו אלמונים ובצדק וחלקם העיפו לי את השכל וחלקם נהיו גדולים וחלקם לא. בכל שנה אני מגיע עם רשימה קצרה של שמות מסקרנים שאני מת לראות. השנה נמצאת גבוה מאוד ברשימה מגי רוג׳רס, שיכולה להיות כוכבת פופ ענקית ברגע שתוציא סינגל חזק מספיק. האי-פי הראשון שלה כבר פה, והוא כולל מיני להיט ("Alaska"), שיר ענק שלא הצליח מספיק לטעמי ("Dog years") וסיפור טוב שעיתונים אוהבים. עכשיו רוג׳רס תגיע ל-SXSW בניסיון להעיף את השכל לאנשים שוליים כמוני וגם לאנשים מרכזיים כמו מנהלי חברות תקליטים, אוצרי פסטיבלים, שדרני רדיו ושאר בעלי שררה, רגע לפני שהיא יוצאת לפסטיבלים בקיץ הקרוב. ואני מצד אחד ממש מקווה שהיא תהפוך לסופרסטארית כי כישרון יש לה, ומצד שני מקווה שאם זה יקרה היא תהיה סופרסטארית סטייל Lorde, כזו שמתעקשת על האוף-ביט שלה גם באור הזרקורים. הקטע שפותח את האי-פי שלה, "Color song", הוא חתיכת הצהרה מפתיחה בפתיחת אי-פי שרבים ציפו לו אחרי ההצלחה הוויראלית של "Alaska": שתי דקות צנועות של א-קפלה יפהפיה, עם ליווי של צרצרים בלבד. וזה עדיין אחלה שיר, וזה אומר הרבה. הציפיות בשמיים. [מפ3]

שתהיה שבת שבוגי!

4 תגובות על “עונג שבת: דרום דרום מערב”

  1. מאת עמר:

    16. תיקון ל"hey matt"- מאט ברנינדר מלמד את וולטר מרטין איך לשיר..

  2. מאת מריאנה:

    אני גם הופתעתי ש Dog years לא הצליח כמו אלסקה ויותר
    הקמפיין של מייל צ'ימפ משוגע :O
    -הסיפור של דויד פרץ על החלומות מרתק, ובכלל כל הבלוג הזה כי עולם החלומות מרתק. שפיספסתי כשפרסמת ועכשיו אני אנבור בו!
    -ספון באמת תמיד כיף
    -הקאברים האקוסטיים ללהיטים מהניינטיז נהדרים (בעיקר קאבר הפסנתר של סקטמן)
    תיהנה בSXSW, נשמע כיף ביותר. הלוואי שתתפוס המון אמנים מעניינים D;

  3. מאת מיטל:

    אני בדרך לפסטיבל הג'אז בניו אורלינס – יש לך טיפים איך לאתר סטארים לא מוכרים? (:

  4. מאת 333:

    …חיים ומוות ביד הלשון.
    עד לפני שנתיים היו אלו שלי ביד זו שלך. היום מספיק שאקשקש כמה קישקושים על תיבת הדואר שלך ו"ירון-זהבי" ישלח שלחים שיקצרו אותך ויאשימו אותי.

להגיב על עמר