14 בינואר 2017

עונג שבת: רוח בשדרה

״אנחנו בתור מאזינים, בתור מעריצים, נהנים להתארח בתוך הצינורות של האמנים האהובים עלינו; אנחנו אוהבים להתפלש איתם במחילות הכי אפלות ומסריחות של החיים שלהם, נגעלים ומתמכרים לטינופת שלהם. אבל מה קורה כשאמן שאנחנו מכירים ואוהבים פתאום מתחיל להיות מאושר, רחמנא ליצלן. כשהוא מגלה איזה אור. כשפתאום לא רע לו. פתאום הוא מתחיל לכתוב שירים שמחים ומלאי סיפוק. שירים מאירים, שירים מחבקים, שירים… כולנו מכירים את זה, וכולנו יודעים שבסתר ליבנו, באיזו פינה חשוכה במיוחד, אנחנו מתבאסים. אנחנו לא רוצים שיהיו לו רע, אבל אנחנו רוצים לקבל עוד מהבשר המדמם הזה, הנגוע, החולה״אלעד רוצה שדברים רעים יקרו לזמרים שהוא אוהב

    bxo_sn2ede8-inspiration-de

  1. openlineהיי. שבועיים לא הייתי פה, ונעים מתמיד לחזור. הייתה לי איזו מטלה עמוסה מאוד לכתוב בשבועיים האחרונים והיא חלק מהסיבה שלא היה לי זמן לפרסם את העונג בשבוע שעבר – אלה פרטים לא מעניינים, אבל אני מספר לכם אותם כי בשבוע ומשהו שבו ישבתי מדי בוקר על הרצפה בסלון שלי כדי לעבוד במשך כל היום על אותה מטלה, הייתי צריך מוזיקה שתניע אותי, אבל לא כל מוזיקה הייתה נכונה למשימה כזו. הייתי צריך מוזיקה שתזין אותי, שתפיח בי כוח אבל לא תפזר אותי, לא תגרום לי לקום ולרקוד או לאבד ריכוז. מוזיקה דינמית עם מספיק שינויים וכלים, אבל לא כזו שמעמיסה או מתישה. והכי חשוב: משהו שאני כבר מכיר ואוהב, אבל לא משהו שאני מכיר כל תו ותו בו ולכן הוא כבר עובר לי ליד האוזן ולא נכנס. אני משוגע? אולי. אבל בחירת המוזיקה הנכונה למשימה הנכונה היא אולי הדבר הכי חשוב בשבילי כשאני ניגש למטלה חדשה, בעיקר כזו שצריך להשקיע בה הרבה זמן ומאמץ. והאלבום שנבחר היה Ghost on ghost, האלבום האחרון של Iron & Wine, אלבום שחיבבתי מהרגע שיצא אבל אף פעם לא ממש למדתי בעל פה, נגיד, או הצלחתי לזמזם כל שיר ברגע שתגידו לי את שמו. אלבום שעשה לי טוב על הלב אבל אף פעם לא לחלוטין מילא לי את הלב. ואז ביליתי עם האלבום הזה שבוע. כמעט בלעדית. מדי בוקר הייתי מדליק את הקומפקט (כן כן, דיסק), מוודא שהוא על מצב repeat all ולוחץ פליי. האלבום היה מתנגן ללא הפסקה כמעט עד הערב. אני עדיין לא יודע את המילים שלו (טוב, לא את כולן), אבל אני יודע את המנגינות בעל פה, או בעל לב, והמנגינות באלבום הזה הן כל כך נדיבות, כל כך טובות אליך, שאחרי שבוע איתן אני משוכנע שהן יכולות לרפא מחלות לפני שהן מתחילות. היו כמה שירים באלבום הזה שידעתי שאני כבר אוהב, אבל "The desert babbler" הפתיע אותי בעוצמה שבה הוא ננעץ לי בלב. עכשיו אני מציע אותו לכם, בתקווה שאולי הוא יינעץ גם לכם בלב, ויעזור גם לכם מתישהו, כשתצטרכו בדיוק את השיר הנכון, בדיוק לרגש ולכוונה הנכונים, והוא יבוא. [מפ3]
  2. headlinesעוד לא סיימתי לומר את המשפט ״או מיי גאד Grandaddy מגיעים להופיע בארץ״ וכבר נגמרו כל הכרטיסים להופעה שלהם בבארבי בתל אביב ונוספה עוד הופעה! אז רשמו לפניכם: גראנדדי (!!!), בארבי תל אביב, 20 ו־21 במרץ, שהחיינו קיימנו. נשארו עוד כרטיסים להופעה המוקדמת מבין השתיים. אני תמיד ממליץ ללכת להופעה הראשונה של להקה שמגיעה בפעם הראשונה לארץ, במיוחד לבארבי. העוצמה של המפגש עם החום והאנרגיות של בארבי מלא בקהל ישראלי תמיד מעורר משהו מיוחד בהופעה. כרטיסים: 209 ש״ח. [עברית]
  3. וואו, כשאתם רעבים אתם רעבים! עוד לא הספקתי להגיד ״היי לא רק גרנדדי מגיעים, גם חוזה גונזלס חוזר להופעה בארץ״ – וגם ההופעה שלו נמכרה כולה תוך כמה שעות, ונוספה אחת נוספת. יא. ווראדי. זה יקרה בבארבי תל אביב, 22 ו־23 במאי, נשארו כרטיסים להופעה השנייה ב־175 ש״ח. [עברית]
  4. היי, מתחתנים ב־2017 וצריכים די־ג׳יי? חברים שלכם מתחתנים ואתם רוצים לוודא שתרקדו אצלם מוזיקה כייפית? גם השנה אני מתקלט חתונות כייפיות לאנשים כיפיים, שלא בא להם על השטאנץ של מזרחי־קלישאות־טראנסים־ארץ־חדשה, או שסתם חשוב להם שהטעם המוזיקלי שלהם אשכרה יהיה נוכח בחתונה שלהם. אפשר וכדאי לפנות אליי במייל. יאללה, בואו נרקוד! [זהו]
  5. soundcheck copy

  6. אם עדיין לא שמעתם על ועידת המוזיקה העצמאית סאונד_צ׳ק, כדאי שתשמעו, ואם אתם מוזיקאים או אנשים שעובדים במוזיקה וכמו כולם אתם מרגישים שלא תזיק לכם עצה טובה או שיחה דוגרי עם מישהו שעושה ומבין ויכול גם להראות קבלות מהיום ולא מלפני עשרים שנה – וואלה, בואו. לשם שינוי אני הולך גם להשתתף בזה. בשישי (הבא, 20.1) בצהריים אראיין על הבמה את אחד האמנים הכי חכמים שפועלים כאן היום, תמיר מוסקט, איש שהוא גם יוצר וגם לייבל וגם מנהל וגם תחנת כוח של יצירה; ובאותו יום בערב אתקלט לצד אורי זר אביב במסיבת סאונד_צ׳ק x הקצה בכולי עלמא (כניסה חופשית), כשלפנינו ואחרינו יסובבו תקליטים וקבצים עוד שדרנים של התחנה ויהיה גרובי אש. [עברית]
  7. היא הופיעה כמו הרוח, האלבום המשותף של אהוד בנאי וברי סחרוף, הוא לא רק סיפור מעניין (השירים שבו מתבססים על שירי לדינו, ואם אני לא מתבלבל ההקלטות שלו נגנבו מאולפני העוגן והיה צריך להקליט שוב או משהו כזה אני כן מתבלבל: אלה היו ההקלטות של ״ליקוטים״ של סחרוף שנגנבו), הוא בעיקר אלבום יפהפה במיוחד. אפשר לשמוע את כל כולו בבנדקאמפ וכדאי גם לשים כסף ולקנות כי הוא מצוין. [בנדקאמפ]
  8. ג׳ון ברגר מת בשבוע שעבר. הוא לא היה אינטלקטואל־סלב כמו ניל דגראס טייסון או אלן דה בוטון או אפילו סוזן סונטאג, אבל הוא היה חד אבחנה וחכם ומתווך מעולה לקהל רחב של תיאוריה וביקורת מתקדמים. הוא כתב לא מעט, בעיקר על הדרכים שבהן אנחנו מסתכלים על אמנות וצילום, והתפרסם בעיקר בזכות סדרת הטלוויזיה הפנטסטית שלו Ways of seeing, ששודרה ב-BBC ב־1972 וגרמה למאות אלפי אנשים להבין שאמנות במוזיאון זה לא סתם ״היי תראו זה יפה״, אלא ייצוג של יחסי כוחות, של פוליטיקה, של מעמדות, של השקפת עולם. הספר שיצא עם אותו שם ורעיונות היה השפעה אדירה על המחשבה הפופולרית על אמנות ועדיין לומדים אותו במוסדות של עיצוב ואסתטיקה (אני נתקלתי בו בקורס על נרטיבים ויזואליים). אבל הוא כתב גם על דברים אחרים, ועשה את זה באותה בהירות ונגישות ועם אותו מוח חריף. הוא כתב על חיות, על מסעות בישראל ופלסטין, על צילום, וגם כתב רומן שזכה בפרס הבוקר וצייר פורטרטים (בין השאר של טילדה סווינטון). בפוסט קטן שהקדשתי לו ב״אלכסון״ קישרתי ל-4 הפרקים של הסדרה המעולה שלו, וגם לשיחה שלו עם סוזן סונטאג. [עברית, אנגלית, טיוב]
  9. 15622542_1189668874452055_4824754448548400299_n

  10. [תודה לזהר] אוהבינג את "Dog years" של מגי רוג׳רס. גם הקליפ יפה אבל בעיקר הפזמון הזה, פשוט אבל מתמסר לגמרי. [טיוב]
  11. אלבום הבכורה של Karma She המדוברת הושק השבוע בתל אביב וכמקובל בטקסי הקודש עלה גם לבנדקאמפ, שם אתם יכולים להאזין לכולו. [בנדקאמפ]
  12. "Wasted on fidelity" הוא שיר מוצלח לאללה של Cameron Avery, שמנגן בס בהופעות של Tame Impala והיה חבר גם בלהקת האחות Pond. הוא לקח כיוון אחר לגמרי, והאלבום שלו הוא רטרו לסאונד של סינטרה ואלביס הרבה יותר מההשפעות הפסיכדליות הבלוזיות האלקטרוניות של שתי הלהקות שהוא מעורב בהן. אחלה שיר. [סטרים]
  13. The KLF חוזרים!!!!!!(?)! הצמד האלקטרוני המצליח בטירוף והרדיקלי לא פחות מתחילת הניינטיז היה אחראי לכמה מהלהיטים הכי גדולים של 1991 ולכמה מהאקטים הלא־מוזיקליים הכי מהפכניים בפופ של תחילת הניינטיז, כולל מחיקת הקטלוג שלהם מחברות התקליטים בבריטניה, או שריפת רוב הכסף שלהם (מיליון פאונד), או פרסום ספר קצר ומדויק על איך להוציא להיט פופ שיביא לך המון כסף. גם בלי המוזיקה The KLF הם צמד סופר מעניין מבחינת תרבות נגד בלב המיינסטרים, וגם בלי השנאניגנז שלהם The KLF הם צמד האוס פופ מדהים שבמובנים רבים הגדיר ובמובנים רבים הקדים את זמנו. בקיצור, 25 שנה אחרי שעזבו את תעשיית המוזיקה, עכשיו הם פתאום חוזרים, מדווח The Quietus. [אנגלית]
  14. נחזור לאייטמים השבועיים הרגילים מיד אחרי המסר הקצר הזה:


    icecreamנהנים? קנו לי גלידה, או תמכו בעונג בלי להסתכן בסוכרת:
    הפוסט הזה, כמו כל פוסט שבועי של העונג, דרש שעות על גבי שעות של איסוף, בחירה, האזנה, כתיבה, מחיקה וכל מה שכרוך בזה. העונג תמיד יישאר חינמי, אבל אם אתם נהנים ממנו באופן קבוע, אולי תרצו לתמוך בו בטיפ קבוע של כמה שקלים, שיהפוך אתכם לתומכים אמיתיים בקיומו של העונג בסכום של עודף בפלאפל. תודה!

  15. אני אוהב את איתי בלטר, יוצר שאף פעם לא נאבק בכוח על מקומו ופשוט עשה את שלו, בקצב שלו, לקח את הזמן, גם בתוך השירים וגם מחוץ להם. עכשיו הוא מפציע פתאום עם שיר חדש, ״לילה אחד״, שמארח גם את טל פוגל הנפלאה. אמיר גרומן, שהפיק גם את האלבום של פוגל, הפיק את השיר. [טיוב]
  16. 10-Band-Full-Width

  17. [תודה ליניב] יש לי תחושה שעוד נדבר לא מעט על האלבום החדש של The xx שבדיוק מתנגן לי באוזניים ומוקדם לי מדי להגיד עליו משהו מספיק יציב אבל זה הולך ומתגבש (בדקו אותי שוב ביום שלישי, בתכנית שלי בקצה). בינתיים, יניב מפנה אותי לראיון משולש איתם בפיצ׳פורק לרגל האלבום החדש, שמצדו זכה בפיצ׳פורק לסימון הנחשק של Best new music. [אנגלית]
  18. [תודה לאדם] "Feel it", קליפ ושיר חדשים ל-Georgia, שהביאה לנו את אחד השירים האהובים עליי ב־2015, "Nothing solutions". [טיוב]
  19. "Don't be denied", סרט תיעודי של ה־BBC על ניל יאנג מ־2009, עלה השבוע ליוטיוב. [טיוב]
  20. אני לא יודע באיזו תרדמת נמצא כרגע הקולקטיב, אבל היי, רועי ריק חוזר עם אלבום חדש, ועוד של שירים מתורגמים של זמר איטלקי דגול, האריק איינשטיין של איטליה כך אומרים לי פה, פבריציו דה אנדרה – וריק מתעקש שהוא לא המציא את הזמר הזה! למעשה, בעמוד ההדסטארט המוצלח של האלבום יש סרטון מלמד וגם מצחיק על דה אנדרה, על השירים, על האלבום ועל הקמפיין. הנה שיר ראשון לטעימה מתוך האלבום, ״אהבה הולכת ובאה״. [עברית]
  21. רוצים לנקד משהו בעברית אבל אתם בנייד או שאתם לא זוכרים את קיצורי המקלדת? הניקודיזטור כאן כדי לעזור. בקמרקו לעתיד. [עברית]
  22. הספיקה האזנה אחת ל-"Little bubble", השיר החדש של Dirty Projectors, כדי להבהיר לי: א. כמה התגעגעתי לקול וללחנים של דיוויד לונגסטרת׳; ב. שצריך לקרות משהו דרמטי מאוד כדי שבעוד 11 חודשים מעכשיו זה לא אחד משירי השנה שלי ל־2017. היחיד שיכול להוציא שיר שידחק את השיר הזה מהרשימה הכרגע־מאוד־קצרה הוא לונגסטרת׳ עצמו. בהאזנה השנייה כבר הייתי שבוי לחלוטין, ברמת האלוהים אדירים שיוציאו שיוציאו כבר את האלבום הזה אני לא יכול לחכות עוד דקה אחת טוב אשמע את השיר הזה עכשיו שוב ואז עוד פעם. זה כמובן לא ממש מפריע שהקליפ מהמם ביופיו. [טיוב]
  23. [תודה לאביטל] שגרמה לי לצחוק בקול רם עם הלינק לטור הזה מהניו יורקר: שבע חידות מהעיר בעלת שני הספּרים. [אנגלית]
  24. לרגל האלבום האחרון והנהדר שלהם, Justice חזרו לפטיפונים בשביל סט בן שעתיים לתכנית האדירה The essential mix של ה-BBC. אל תצפו לקרחנה. [סטרים]
  25. גירסה עברית ל-"Girl of north country" של דילן וקאש? בביצוע שאול גרוס ואהוד בנאי? בגליל העליון? נעים להכיר, ״אהובה מכולן״. [בנדקאמפ]
  26. Screen Shot 2017-01-14 at 0.27.02 copy

  27. [תודה לאדם ולמיכאל] נו, מה אגיד ומה אומר, אי אפשר לעמוד בפני הפרסומת הזו לקוקה קולה, שאומרים לי פה שהיא מצרית אבל לצערי אני לא מבין מספיק ערבית כדי להסיק. [וימאו]
  28. [תודה לאורן] שכותב: הליינאפ של פסטיבל קואצ'לה שוחרר השבוע, חלומי כהרגלו. למחרת חלק מהזרקור הופנה אל בעלי התאגיד המפעיל את הפסטיבל, שלפי הדיווחים תורם חלק ניכר מהונו לארגונים שמרניים אשר בין היתר תומכים בחוקי אפליה נגד להט"בים, מתנגדים להפלות ומכחישים את התחממות כדור הארץ. נושאים אלה עומדים בסתירה משמעותית לאג'נדה המוצהרת של רבים מהאמנים שיופיעו בקואצ'לה השנה. פיצ'פורק מנסים לעשות סדר בבלאגן. [אנגלית]
  29. ידעני הפופ הישראלי ערן דינר וסגול 59 מעלים אחת לאיזה זמן מוגבל מיקסטייפ ישראלי מעניין למיקסקלאוד שלהם, כשהעיקרון הוא שהם עורכים אותו ביחד, ומקליטים אותו מהתקליטים המקוריים באוספים של שניהם. המיקסטייפ האחרון מעניין במיוחד, כי הוא מורכב כולו מגרסאות כיסוי עבריות כשרות למהדרין ללהיטי פופ ופולק אמריקאיים ובריטיים משנות השישים (והשבעים המוקדמות). אריק איינשטיין שר אלביס, חוה אלברשטיין מעברתת את ג׳וני קאש, ועוד 27 הפתעות מפתיעות. לא הכל שם מעולה, אבל הכל שם מעניין. [סטרים]
  30. אם גם לכם נמאס לראות את הפרצוף של דולנד טראמפ באינטרנט, התוסף החמוד הזה לדפדפן כרום יחליף תמונות שלו בתמונות של חתלתולים! הכחשה נעימה ופרוותית! [אנגלית]
  31. איך לעזאזל איגלו מצליח לחמם כשהוא עשוי שלג?! [טיוב, אנגלית]
  32. [תודה ליניב] כתבת וידאו קצרה ומעניינת על בנאית כדורי המראות האחרונה באמריקה. יש לי תחושה שעורך הכתבה הזו מגזים ומשקיע בהייפ, אבל זה עדיין מעניין. [אנגלית, וידאו]
  33. "Nidgy Nie (Never No)", קליפ חדש ומעורר־אפילפסיה/מיגרנה מתוך האלבום החדש של The flaming lips שנקרא Oczy Mlody אבל אין לי מושג איך לעזאזל אמורים לבטא את זה. אם מישהו מגלה, אנא ספרו לי זה בפולנית. פירוש המילים הוא ״העיניים הצעירות״, ומבטאים את זה אוֺצ׳י מוּאוֺדי. [טיוב]
  34. אני מודה שחוץ מ״העיר הזאת״ (הפנומנלי) שראיתי על אמת ועוד כמה קטעים שראיתי ביוטיוב, אני ממש לא מעורה בסצינת הספוקן וורד / פואטרי סלאם הישראלית הפורחת. לכן שמחתי לקרוא את הטור הקצר של ירדן אבני ב״מאזין״ על הסלאמסטיבל ועל ״תיכון מגשימים״, המחזמר החדש של ״המופע של ויקטור ג׳קסון״ – בקיצור, התעדכנתי קצת בנעשה. [עברית]
  35. תומר קריב פרסם ב״מאזין״ סקירה קצרה אבל סופר מעניינת ועשירה על ההיסטוריה של לייבלים וחברות התקליטים בישראל. [עברית]
  36. haya-miller
    צילום: יאיר טרגנו

  37. אחת הלהקות האהובות עליי בישראל, חיה מילר, התפרקה בשבוע שעבר בהופעה מעולה במיוחד וארוכה במיוחד בלבונטין 7 צפוף במיוחד, ופספסתי לגמרי את העובדה שכמה ימים קודם לכן, עידו שחם ראיין את הלהקה בראיון פרידה קצר שהכיל כמה תשובות טובות לשאלות שתהיתי לגביהן (למה להתפרק? סתו, המתופף: ״התחלנו לנגן קאברים של חיה מילר״), וכמה תשובות טובות לשאלות שלא תהיתי לגביהן. וגם קליפ חדש, ובעצם כנראה אחרון, של חיה מילר, למה שהוא אולי השיר של חיה מילר שאני הכי פחות אוהב (והוא עדיין סבבה של שיר!), ״אל הנהר ובין העצים״. אוף, אני הולך להתגעגע לשלישייה הזאת. גם בן שלו כבר מתגעגע, וגם ירדן אבני. אני אוהב את המשפט הזה שכתב שלו: ״אין הרבה להקות ישראליות עכשוויות שיש אצלן גם בינה וגם רוקנרול. ברוב המקרים הלהקות בוחרות צד: או שהן חושבות בראש או שהוא נותנות בראש. "חיה מילר" עשתה את שני הדברים. שמעו אצלם את מאיר אריאל, אבל שמעו גם את "ארקטיק מאנקיז".״ [עברית; טיוב]
  38. [תודה ליניב] אוי, זה מעולה: ב־19 בינואר יעזוב ברק אובמה את הבית הלבן ויהיה, טכנית, בין עבודות. ספוטיפיי תפרו לו משרה במיוחד בשבילו אבל היי, גם אתם יכולים להגיש קורות חיים. אם אתם עונים לדרישות. [אנגלית]
  39. אז, Austra. כשרק הגיח הרכב הסינת׳פופ הזה, עם הסולנית בעלת ההכשרה האופראית, היו לי לבבות בעיניים. מאז עברו שני אלבומים ונדמה שהחידוש שבתאהבות דעך – לכל הפחות מצדי. השבוע יוצא אלבום שלישי לאוסטרה, הוא נקרא Future politics ועוד לא שמעתי ממנו תו אחד, אבל אני מזמין אתכם להקשיב לו איתי בפעם הראשונה, הוא מחכה במלואו להאזנה ב-NPR. [סטרים]
  40. closelineההודעה על מותו של מאיר בנאי הייתה אגרוף בבטן. הייתי בדרך לפגישה וקיבלתי סמס מחברה. ישר גיגלתי ולא מצאתי ידיעה בעמוד הראשי של אתרי החדשות, אז כמעט נשמתי לרווחה: עוד מתיחה גרועה, קיוויתי. אבל כבר בהליכה הקצרה מהאוטובוס לפגישה בבית הקפה החששות התאמתו. לא מצאתי בדיוק את המילים להסביר. ורק היום ראיתי ציוץ של חבר, שאמר את המילים שחיפשתי: ״אף פעם לא דיברנו מספיק על מאיר בנאי״. בטח, אהבתי את השירים של מאיר בנאי. אבל קיבלתי אותם כנס שבשגרה. בכל פעם שהיה שיר שלו ברדיו, הגברתי. תמיד נמסתי קצת מההגשה שלו, תמיד נענעתי קצת בראשי כלא מאמין על הטקסטים שלו. יש סיכוי שמאיר בנאי היה הכותב הכי רגיש שהשתמש בהכי מעט מילים בעברית. אין לו אוצר מילים מפואר כמו למאיר אריאל, הוא לא ידוע בשאיבה שלו מהמקורות או בהשאלה שלו מתרבויות אחרות כמו שעושה אהוד בנאי, הוא לא מפרק את העברית כמו שעושה גלעד כהנא. הוא שר משפטים שלפעמים הם ממש דיבור פשוט, אבל בתוך שיר שלו זה אף פעם לא סתם מילים, גם כשהוא שר ״למה ככה קורה, למה ככה יוצא״, זה נעשה בכוונה, לא מתוך דלות אלא מתוך החלטה. מעבר ללהיטי הענק שלו, מעבר ל״אהבה קצרה״ שהוא נס פופ לכל דבר, ומעבר להמנונים של ״שער הרחמים״, ״גשם״, ״אצלך בעולם״ או ״שירו של שפשף״, תמיד הייתה לי נקודה רכה בלב ל״בשם האהבה״, שיר שהוקלט לאוסף שלו ולא היה חלק מאלבום (והפך ללהיט רדיו לתקופה). כי אם מאיר בנאי היה הזמר היחיד שהיה יכול להכניס לראש מצעד הפזמונים שיר בלי ציניות וסרקזם על סטוץ של לילה אחד (״אהבה קצרה״), הוא גם זה שהיה יכול להכניס למצעדים שיר מחאה סרקסטי אימים על פונדמנטליזם ואלימות במשפחה. ״בשם האהבה״ הוא שיר כואב מאוד על האלימות שאנחנו מפעילים ״בשם האהבה״: ״אם יום אחד תעזבי אז הוא את ביתך עלייך ישרוף״, ״זאת הארץ שלו והיא שלו רק שלו״, ״אדוק באמונתו, ואם מישהו לא איתו, יוציא עלייך זעמו״. ואז הוא שואל, במשפט שמתחיל בעברית של שוק ונגמר בעברית של חסידוּת, ״למה ככה קורה, למה ככה יוצא, שמרוב אהבה העולם מתכלה?״ ובכל פעם שהשיר הזה התנגן ברדיו התמלאתי השתאות. על העדינות והחריפות, על התום והראייה המפוכחת, על המילים הפשוטות והמשמעויות הגדולות, ועל איך בכל פעם מחדש מאיר בנאי מצליח לעשות דברים גדולים עם המילים הכי קטנות, בלי להישמע סיסמאתי או עלוב או דל או רזה, בלי להימנות על מחנה, בלי לדרוש כבוד, בלי להידחף. אבל הוא עשה דברים גדולים, גדולים מאוד. הוא איננו, אבל השירים שלו יישארו, בדיוק כמו ששר ב״לב סדוק״: ״היא אומרת תראו הזמר נעלם, אבל עוד שומעים את השיר ושומעים את התוף ושומעים איך הוא שר״. היה שלום, מאיר בנאי. [טיוב]

שתהיה שבת שבוגי!

4 תגובות על “עונג שבת: רוח בשדרה”

  1. מאת לאב יו:

    THE APE 🐒❤️

  2. זה כאילו כל ההתפתחויות המוזיקליות שהתחוללו מאז האלבום האחרון של הדירטי פרוג'קטורז רק חיכו שדייב לונגסטרת' יבוא ויפרק אותן

  3. מאת אני ואני:

    לגבי בנאי-סחרוף, אלו ההקלטות של האלבום הקודם של סחרוף "ליקוטים" שנגנבו מהעוגן, ולא הנוכחי

  4. מאת יששכר:

    לגבי מאיר בנאי, לא ממש אהבתי אותו, קצת כמו מתי כספי, תמיד הערכתי אותו וידעתי שהוא ״מהטובים״, אבל לא התחברתי.
    עד ״לך אלי תשוקתי״.
    תימנים וספרדים מתחילים את היום הכי קדוש בשנה בפיוט הזה. ואנשים שבאמת לוקחים את יום כיפור כיום כפרה והתחלה מחדש לא יכולים שלא להתרגש מהפיוט הזה.
    ואז מגיע מאיר בנאי, שם עליו מנגינה של קולדפליי, ומגיש אותו בצורה כל כך יפה, כל כך אמיתית, שאני נמס.
    אני לא מסוגל לשמוע את השיר הזה בלי לחלוחית בעיניים.
    חבל שהלך…

כתיבת תגובה