5 בנובמבר 2016

עונג שבת: הולי פאאק

יום הולדת שמח וחיבוק טרנסאטלנטי לקורא העונג המצטיין יניב, הרחק בעמק הסיליקון! העונג הזה הוא בשבילך, חבוב. תודה מתמשכת על הלינקים, העזרה והאוזניים התמיד־פקוחות.

    Anderson .Paak at SXSW 2016.

  1. openlineקצת לפני שיצאתי עם העונג לחופשה – אי שם בסוף ספטמבר – התחלתי לחשוב קדימה לסוף השנה. יש עוד זמן, אבל במקומות כמו העונג והקצה כבר מתחילים להכין את מצעדי סוף השנה, מתחילים להרהר בשנה שעוד מעט מתחילה להיגמר. וככל שחשבתי, הלך והתבהר לי שאני רוצה לעשות תכנית סיכום של שעתיים בקצה שתוקדש כולה לאדון Anderson Paak. זו לא תהיה תכנית הסיכום היחידה שלי, כמובן, יש את שירי השנה של העונג ודברים נכבדים אחרים לדבר בהם, אבל 2016 הייתה בשבילי לפני הכל שנת אנדרסון פאאק (או פאק, איך שנוח לכם). הוא בעבע עוד קודם לכן, והגיע למה שנראה כמו נקודת רתיחה בסוף 2015, באלבום של ד״ר דרה, Compton, שם פאאק כיכב בכמה וכמה שירים וגרם לרבים מהמוני המאזינים לאלבום המיוחל של דרה לתהות מי זה הבחור הזה. ואז בתחילת 2016 הגיע Malibu, האלבום החדש של פאאק, אלבום בלי רגע אחד של נפילה, אלבום עם 16 קטעים שמצליח להיות רצף אדיר, לעתים ממכר, של סול והיפ הופ ופ׳אנק וגרוב, אלבום שלובש ופושט צורות אבל מצליח להיות, בראש שלי, דבר שלם. זה בוודאות האלבום ששמעתי הכי הרבה השנה. כשביקרתי באוסטין בתחילת השנה, בפסטיבל SXSW (שם הספקתי לתפוס את פאאק בהופעה ואז לאסוף את הלסת שלי מהרצפה), קפצתי לחנות התקליטים הכי גדולה בעיר ושאלתי אם יש להם את מאליבו של אנדרסון פאאק. הם ענו לי: מי? ואז בדקו בקטלוג ולא היה להם. חצי שנה אחר כך חזרתי לאותה חנות, וב-P היה כבר חוצץ מודפס של ״אנדרסון פאאק״ עם ערימה של מאליבו ועוד כמה ריליסים שלו. ברור שקניתי אחד. ובניגוד לכל מיני שנים שבהן יש אלבום ענק שתופס אותי בתחילת השנה אבל עד שמגיעה סוף השנה אני כבר שבע ממנו ולא נלהב כשהייתי, רכישת הוויניל גרמה לי לשמוע אותו לפחות פעמיים ביום, והבהירה לי שמדובר פשוט באלבום שאני חולה עליו לגמרי. יש לי הרבה מה להגיד עליו והרבה מה להשמיע ממנו, אבל צריך לפתוח עם שיר אחד בלבד אז יאללה בואו ניקח את "Am I wrong", אחד משירי הגבר-פוגש-אישה של פאאק, לכאורה לא הנושא הכי מלהיב ומעמיק וחדשני לשיר פופ, אבל לכו תגידו את זה לפרינס. שימו פליי, כנסו למועדון, ואז לכו לשמוע את האלבום המלא. יש בו הרבה יותר מהגרוב השמנוני הזה. [מפ3]
  2. headlines

  3. מה, לא שמעתם על Noname? אז כנראה שלא עקבתם אחרי התכניות שלי ברדיו הקצה, ואולי סתם פספסתם. אם פספסתם, זה מובן – היא לא בדיוק מפורסמת כמו ביונסה – אבל זה גם חבל. היא הוציאה השנה אלבום צנוע ונהדר (האזינו לכולו פה), והיא בג׳מעה של צ׳אנס דה ראפר, מיק ג׳נקינס וכל השיקגואים המעולים האלה. אז הנה הזדמנות די מדהימה לא רק להכיר אותה טוב יותר אלא גם להגיד לכולם שהייתם שם לפני כולם – היא תופיע בבארבי ביום שלישי הזה, 8 בנובמבר, כרטיסים עולים רק 128 ש״ח, פחות מהופעה של עידן עמדי בזאפה, אז אם האוזן שלכם קשובה (או רוצה להיות קשובה) למה שקורה עכשיו בהיפ הופ ובסול האמריקאי העצמאי, אתם צריכים להיות שם. אני לא מתכוון להפסיד את זה. איווענט. [עברית]
  4. גם FKJ, שם מעניין מסצינת האלקטרוניקה העצמאית בפריז, שרימיקסים שלו מזנקים בסאונדקלאוד למיליוני האזנות, יגיע להופעה אחת בבארבי ב־7 בדצמבר, כרטיסים ב־128 ש״ח. אם אתם אוהבים מוזיקאים כמו Flume, George Maple או עדי אולמנסקי, האסתטיקה שלו תדבר אליכם. איווענט. [דברים]
  5. הרוקרית הפנטסטית והמרתקת Mitski, שׁהאלבום האחרון שלה אדיר וזוכה לשבחים מוצדקים, תגיע להופעה אחת בבארבי בתל אביב ב־18 בפברואר 2017, וזה עולה רק 125 ש״ח. איזה כיף אדיר שמגיעות הופעות של אמנים בשיא רלוונטיותם ובמחירים שפויים. עוד כאלה, בבקשה! [עברית]
  6. מסיבת הניינטיז שלי חוזרת! אם בא לכם לנענע את הישבן כאילו אנחנו ב־1998, שימו פעמיכם לאוזןבר ביום חמישי, 17 בנובמבר, או בואו נתפשר על להתחיל מהאיווענט של המסיבה. [נו דיגיטי, נו דאוט]
  7. בראשון בבוקר תיפתח המכירה של אתה נמצא כאן #3 – הגיליון האחרון. לא רוצים לשכוח ולגלות שהמכירה הסתיימה? הנה הדרך שלכם לזכור! [פייסבוק]
  8. popupvideo1

  9. איך תכנית קלאסית של VH-1, אחת שקוראים לה Pop-Up Video, שינתה את העולם, או לפחות את האינטרנט שהגיע מיד אחריה. [אנגלית]
  10. בעוד שבוע וקצת, ב־12 בנובמבר, יופיעו כאן בגני התערוכה The Chemical Brothers, הרכב שאני מחכה לראות בהופעה חיה כבר יותר מעשרים שנה! בהתרגשות גדולה ערכתי ושידרתי 3 שעות כימיקליות ברדיו הקצה. מתאים למי שמתכונן להופעה וגם למי שסתם רוצה לרקוד בסלון. [סטרים]
  11. The Chemical Brothers שיחררו השבוע שיר חדש*, "C-h-e-m-i-c-a-l" והוא נשמע פצצה ובטעם של פעם. אני מתחיל לשנן אותו לקראת ההופעה. [טיוב. *הוא לא ממש חדש, הוא יצא כבר לפני כמה חודשים בגרסה היפנית של האלבום האחרון שלהם, אבל עכשיו הוא יוצא רשמית]
  12. מה, חשבתם שגמרנו עם אנדרסון פאאק בשיר הפתיחה? לא בשבוע שבו הוא הוציא קליפ לשיר הכי טוב באלבום, "Come down", והוא כולו ציור של ארני ברנס שקם לחיים. [טיוב]
  13. וגם ״סתם״ תכנית תקופתית רגילה שידרתי ברדיו הקצה, עם שעתיים של כל המוזיקה הכי טובה שהזיזה לי את הלב והרגליים בחודש האחרון. [סטרים]
  14. האתר Lightnote נועד לאנשים כמוני, ואולי כמוכם, ומלמד אתכם מושגי יסוד בתיאוריה מוזיקלית, בצורה הכי הכי הכי פשוטה ובהירה האפשרית. זה עובד! וזה חינם. [אנגלית]
  15. אסף לבנון, שהכרתי לפני יותר מעשור בפורום מוזיקה ישראלית בוויינט והמשכתי לפגוש ב, סביב, לפני, אחרי ומאחורי אירועים שקשורים למוזיקה ישראלית עצמאית, חגג לא מזמן יומולדת 40 חגיגית במיוחד וזכה בהופעות של שלום גד, רם אוריון, ניצן חורש, יוסי בבליקי, ערן צור ועוד מוזיקאים. אם כמוני לא הגעתם לאירוע עצמו, אתם יכולים כמוני ליהנות מההופעות כולן בערוץ היוטיוב של אסף. [טיוב]
  16. media-gq_-comphotos57282039029c369a685fde1emasterpasscommon-met-gala-2016-17-43863e006bcbc5885f0790be4cbce75f720f142d

  17. מועמד רציני לשיר השבוע שלי הוא "Home", פצצה של קטע מהאלבום החדש של Common, שמסתמן כפצצה רצינית בעצמו. [טיוב]
  18. אוהבינג בצורה רצינית את הרמיקס ש-Common רקח ל-"Cranes in the sky" של Solange. [סטרים]
  19. עוד קצת אנדרסון פאאק לשבת? תבוא כל יום! פאאק והמפיק Nxwledge הם NxWorries, ויש להם אלבום חדש! קוראים לו Yes Lawd, על שם הקריאה המזוהה עם פאאק, ואף על פי שהוא לא מתקרב לקרסולי Malibu, האלבום האדיר שפאאק הוציא בתחילת השנה ועדיין עומד בחזית המועמדים לאלבום השנה האישי שלי, עדיין מדובר באחלה אלבום צד משוחרר וכייפי. האזינו לכולו (או קנו אותו בעשרה דולרין) ב[בנדקאמפ]
  20. רבקה סולניט, אולי הכותבת החיה האהובה עליי בכל מה שנמצא מחוץ לגדרות הפיקשן, משתפת 10 טיפים חכמים מאוד לכתיבה. הראשון: תכתבו. אבל טיפ הזהב האמיתי הוא הטיפ השני. [אנגלית]
  21. l-cohen

  22. weeklinkדיוויד רמניק הוא עורך הניו יורקר ב־18 השנה האחרונות. לאונרד כהן הוא לאונרד כהן. כשעורך הניו יורקר טורח לרדת ממשרד העורך ולצאת לשטח כדי לכתוב כתבת פרופיל כאחרון הכתבים השכירים, אתם יודעים שזה לא יהיה סתם עוד פרופיל. ביליתי יום שבת עם הכתבה (הארוכה) הזו, וזו לא רק אחת מכתבות המגזין הכי טובות שקראתי השנה הוא בשנים האחרונות (ואני קורא הרבה, המון כתבות מגזין), זו גם בוודאות הכתבה הכי טובה שקראתי על לאונרד כהן אי פעם. היא מצליחה גם להיות ביוגרפיה דחוסה של כהן, בעיקר הצד הרוחני של כהן, גם להכניס ל״עלילה״ אנשים שמעולם לא התעניינו בכהן או ידעו עליו הרבה, גם לחדש למאזינים ולקוראים ותיקים, גם להחיות רגעים מהעבר הרחוק, גם להיות שיחה אינטימית עם לאונרד כהן של היום על ההווה, העבר והעתיד שלו (הרבה מילים על מוות), גם לשרטט את הדמות המורכבת והמתפתחת של כהן בעיני עצמו ובעיני הציבור, גם לעסוק בהרחבה בהופעות שלו, וגם לא ליפול להרבה מאוד מלכודות מיותרות ונפוצות בכתבות פרופיל כאלו כמו ניתוח ביוגרפי לפי שורות משירים או הישענות מוגזמת על שני המרואיינים המפורסמים היחידים שהכותב הצליח להשיג. זו כתבה נפלאה, עשירה, רבת פנים, שמצליחה גם להתעלות על כל הקשיים ולהיות פשוט ממש קריאה וקולחת ומעוררת מחשבה. בא לי לקרוא אותה שוב בשבת הזו. בא לי להיות שוטה ולנבא שבבוא היום, כשגם לאונרד כהן ילך בדרך כל בשר, אחרי שהרוח התקשורתית תשכך, זו תהיה הכתבה שאנשים יזכרו, יחזרו אליה ויפנו אליה אנשים אחרים. [אנגלית]
  23. אוקיי, זה עשה לי את היום: בהופעה של Green Day בשיקגו לפני שבועיים, מעריץ אחד שעמד מקדימה הניף שלט שכתוב בו ״אני יודע לנגן את כל השירים ב-Dookie״. אז בילי ג׳ו ארמסטרונג העלה אותו לבמה ונתן לו את הגיטרה, והמעריץ פשוט דפק את "When I come around" אחד לאחד. נכון, לא שיר מסובך לנגן, ובכל זאת, ריספקט ענק על המובז. [טיוב]
  24. מה בעצם הקטע עם המונה ליזה? למה דווקא הציור הזה, מכל הציורים של לאונרדו, מכל הציירים בעולם, הפך לציור המפורסם ביותר בעולם? הנה סיבה אחד שכנראה לא חשבתם עליה, והיא לא קשורה לחיוך שלה בשום צורה. [טיוב]
  25. גרנדמאסטר מתן שרון הרים בטיים אאוט אחלה מיקסטייפ של טראפ ישראלי. בעברית! [סטרים, טיובז]
  26. Eternally Even, אלבום הסולו החדש של ג׳ים ג׳יימס מ-My morning jacket, יצא לאוויר הרשת ומחכה לכם להאזנה מלאה ב-NPR. [סטרים]
  27. אפשר להגיד על ניק ווטרהאוס שבגל הרטרו לסול סיקסטיז, נגיד ליד מייקל קיוואנוקה וליאון ברידגס, הוא די נמוך בסולם ההשראה, ולא מביא שומדבר חדש לשולחן – וזה יהיה נכון. אבל זה לא ייקח ממנו את העובדה שהאלבום החדש שלו, Never twice, הוא פשוט כיף גדול מאוד. והוא אפילו משתף פעולה עם אדון ברידג׳ס בשיר חמוד במיוחד אחד. האזינו לכל האלבום הכייפי החדש שלו בבנדקמאפ. קשה לי לחשוב על מישהו שלא ייהנה מזה. [בנדקאמפ]
  28. לפני חודש וקצת נזכרתי שהחלום האמיתי שלי הוא לשדר תכנית רדיו בחצות הלילה, אז במשך שעתיים באמצע הצהריים דמיינתי ברדיו הקצה שאני עורך ומגיש את שתיקת הכבישים. קחו את תכנית הלילה שלי והאזינו לה מתי שתרצו, כבר קיבלתי כמה פידבקים ממש משמחים ממאזינים שזה לגמרי עובד. [סטרים, אפלולית]
  29. לרגל זכייתו (המוצדקת, המוצדקת) של בוב דילן בפרס נובל והדיון (המיותר, המיותר) בשאלה אם הוא יגיע לטקס או לא, ינאם או לא, טיים אאוט עשו את הדבר ההגיוני היחיד והרכיבו ראיון מבריק איתו מחלקים של ראיונות שנתן לאורך עשרות שנות היצירה שלו. מדובר בתענוג. [עברית]
  30. ועוד בוב דילן, והפעם מפיו, או מעטו: לרגל פתיחת תערוכה מציוריו בלונדון, הנה מאמר שכתב דילן לליווי התערוכה והתפרסם השבוע בווניטי פייר, יחד עם סיור וירטואלי בגלריית הציורים. אני רואה בזה עוד פרק של הכרוניקות שלו. [אנגלית]
  31. buk-in-hamm-v-2

  32. [מתוך זיקוקים] גם אם אתם לא אוהבים רגאיי, אי אפשר שלא להתפעל מעבודת הנמלים של הצלם אלכס בארטש, שחרש את לונדון לאורכה ולרוחבה כדי למצוא את אתרי הצילום המקוריים של עטיפות תקליטי רגאיי לונדוניים משנות השישים והשבעים. [פיקסלים]
  33. אני משוגע מאוד בשקט על Lambchop, הרכב משתנה־תדיר שחג בצורות שונות סביב כותב השירים האדיר קורט ואגנר, ומוציא אלבום פנטסטי אחרי אלבום פנטסטי של שירים כתובים ביד אמן ומנוגנים בסבלנות. זו לא מוזיקה שתלחץ לכם על כפתור ה״וואו! אף פעם לא שמעתי מוזיקה שנשמעת ככה!״, אבל ראוי ומומלץ להאזין ללאמבצ׳ופ באוזניים פקוחות מאוד, כי הם שופכים הרבה מאוד לב לתוך המיקרופונים, וכי ואגנר הוא מהכותבים הדייקנים והחכמים ביותר שפועלים בארה״ב. יש להם אלבום חדש, קוראים לו FLOTUS, שבדרך כלל זה ראשי תיבות של First Lady of the United States, אבל במקרה הזה מדובר דווקא ב-For Love Often Turns Us Still. אתם מבינים על מה אני מדבר? רוצו להאזין לכל האלבום אונליין, אבל בשימת לב. [סטרים]
  34. הידעתם? במשך 500 שנה הופיע במפות של אירופה אי שמעולם לא היה קיים. [עברית –> אנגלית]
  35. Sleigh Bells חוזרים להרעיד לנו את האוזניים ולפרק לנו את הרמקולים! יש אנשים שזה מחריד אותם משלוותם אבל אותי זה משמח עד הגג. האלבום החדש שלהם, Jessica Rabbit, מחכה לאוזניים שלכם ב-NPR וכדאי לחבר רמקולים ולהגביר מלא וקצת להיזהר. [סטרים]
  36. אולי כבר המלצתי על זה כאן אבל בטוח לא המלצתי על זה מספיק: הסופר המצוין מייקל שייבון לקח את בנו בן ה־13 לשבוע האופנה בפריז כמתנת בר מצווה, וחזר עם טקסט פנטסטי, קשוב, מצחיק ואשכרה מרגש על שייכות וזהות חריגות והזדהות. נפלא. [אנגלית]
  37. הנה הטקסט המלא של הנאום הלודיטי והמשטיח והחד צדדי והאמיתי ומעורר ההשראה של טי בון ברנט על אמנות/מוזיקה והטכנולוגיה/אינטרנט. [אנגלית]
  38. "השליחות שלי היא להשמיע מוזיקה, להמליץ לאנשים על דברים שאני אוהב ולעזור להם להגיע למוזיקה שאולי לא היו פוגשים בדרך אחרת" – אני הכי אוהב כשיואב קוטנר מתראיין. הוא תמיד אומר דברים שבא לי למסגר ולתלות בסלון. [עברית]
  39. צמד הבמאים המעולה Daniels (שביים כמה מהקליפים הכי יפים של העשור האחרון) פירסם עכשיו את Possibilia, סיפור אהבה שאתם – אתם! – יכולים להחליט מה קורה בו. טוב, במידה מסוימת. ואם עניין בחירת התרחישים תוך כדי צפייה נשמע לכם מוכר – אולי זה כי Interlude, החברה שהקים יוני בלוך, אחראית לעניין. [מ-ו-ל-ט-י-מ-ד-י-ה!]
  40. ואם זה לא מספיק לכם, אז הנה גם אלבום שמשתנה בכל פעם שמאזינים לו. ביל ביירד יצר לא פחות מאשר 250 רימיקסים באורכים שונים לשירי האלבום החדש שלו, Summer is gone. ברגע שמאזין חדש מתחבר לאתר האלבום, השעה המדויקת שבה הגיע באתר מתורגמת לקוד ייחודי, שקובע את סדר השירים והגרסאות הייחודיות שישמע אותו מאזין. הגירסה הזו של האלבום שמורה למאזין הזה בלבד, ולא תנוגן לאף מאזין אחר. נעים לגלות שמדובר לא רק בגימיק, אלא גם באלבום יפה מאוד. [סטרים]
  41. אוהבינג את השיר ובמיוחד את הקליפ החדש "Dead alive" של The Shins, שחוזרים לחיינו. העונג רב. [טיוב]
  42. talya-eliav-by-yaara-oren
    צילום: יערה אורן

  43. עוד סיבה שאני מת על טליה אליאב, חוץ מהכישרון האדיר שלה, היא שהיא לא מפסיקה להפתיע אותי, ויש לי תחושה שגם את עצמה. אף אחד משלושת אלבומי האולפן שלה לא דומה באמת לקודמו, ונראה שגם החדש, שאמור לצאת בפברואר 2017, הוא עוד פנייה חדה: אלבום משיריה של ברברה, זמרת צרפתיה יהודיה, ששיר אחד שלה, ״אבקת קסמים״, הוציאה אליאב בעבר. הנה הסינגל הראשון מתוך האלבום הזה, ״ילדותי״, והוא נפלא נפלא. [בנדקאמפ]
  44. קריאה מרתקת ומפתיעה: הכתבה הכי מעניינת שקראתי בחיים על כיסאות. בחיים לא חשבתי שארצה לקנות ספר על ההיסטוריה של כיסאות, אבל אחרי השיחה הזו של יובל סער עם ויטולד ריבצ'ינסקי, שחקר לא רק את ההיסטוריה של עיצוב הכיסאות, אלא גם את היחסים ביניהם לבין היצורים שיושבים עליהם – אנחנו. אני אוהב את הכתבה הזו בין היתר כי היא מסוג הדברים שיהפכו דבר שקוף – אתם כנראה יושבים על כיסא ברגע זה ולא חשבתם עליו – למשהו שעוצרים לחשוב עליו, על התפקיד שלו, על הבחירה שלו, על העיצוב שלו, על ההיסטוריה שלו ואפילו על הפוליטיקה שלו. [עברית]
  45. [תודה לרוי] איך סצינה אחת ב-Ferris Bueller's Day Off מצליחה להסביר למה כדאי ללכת למוזיאון. [אנגלית]
  46. פיצ׳פורק חוזרים לרגעים המוזיקליים הכי מעניינים בכהונתו האוזלת של הנשיא אובמה, האיש שהחזיר את הקולנס לבית הלבן. [אנגלית]
  47. אחרי שבחר בכתבה מוצלחת מאוד את המודולציות האהובות עליו, ירון ברוידא חוזר והפעם מתמקד במודולציות האהובות עליו במוזיקה הישראלית. [עברית]
  48. ידידנו המתכנה Saba, שאני לפחות הכרתי באלבום של Chance the rapper ובשת״פ שלו עם Noname, מוציא מיקסטייפ/אלבום חדש ואפשר לשמוע את כל כולו ב-CoS. [סטרים]
  49. "Stop me (stop you)", שיר חדש לניק מרפי, FKA Chet Faker. וואלק לא עפתי. [בנדקאמפ]
  50. בטור האחרון שלי בבלייזר ניסיתי להסביר (גם לעצמי) מה הדפקה שלנו עם לקנות את הפורמט הפיזי המיושן והכבד והמעצבן הזה, ויניל. [עברית]
  51. closelineעוד שיר שעוד מתחילת השנה אני יודע שיככב באוסף שירי השנה שאפרסם כאן בדצמבר הוא "Hands of time", שיר הפתיחה של אלבום הבכורה של מרגו פרייס, זמרת אמריקאית שאפשר להגיד עליה בלי הרבה הגזמה שהיא מחזירה את הנשמה לקאנטרי האמריקאי. היא שרה כמו דולי פרטון או לורטה לין של פעם, אבל היא בת 33. האלבום שלה פנטסטי, והיא נפלאה גם בהופעה, אבל מעל הכל עומד בעיניי השיר הזה. הוא נשמע קצת מינורי בהתחלה, סצינות אמיתיות מחייה של ילדה ונערה ואישה, בדיוק הסצינות שמאזין קאנטרי מצפה לגלות בביוגרפיה של זמרת קאנטרי קלאסית, בדיוק לפי הספר: החווה, העזיבה לעיר הגדולה, הצרות עם הגברים. קלאסי. אבל איכשהו, מרגו פרייס לא נשמעת כמו העתק פלסטיק זול. היא נשמעת כמו הדבר האמיתי. לא רק כי היא כתבה את השיר בעצמה, לא רק כי כל מה שמתואר בשיר באמת הספיק לקרות ב־33 שנותיה, כולל התינוק המת והדיכאון וההתרוששות של הוריה – אלא בגלל הכתיבה שלה, שמצליחה לעצור המון זעם וחרא ותחושת אי צדק וחרטות בשורות מאוד קטנות ומאופקות, שנשמעות בהאזנה ראשונה כמו השטאנץ הקאנטרי הקלאסי; ובגלל הדרך שבה היא שרה; ובגלל התיזמור. כשהפזמון נכנס בפעם הראשונה, הוא עוד פזמון קאנטרי יפה, לא הרבה יותר מזה. אבל כשהכלים גואים, והפזמון נכנס שוב בדקה האחרונה של השיר, אני תמיד נסדק. [טיוב]


icecreamנהנים? קנו לי גלידה!
הפוסט הזה, כמו כל פוסט שבועי של העונג, דרש שעות על גבי שעות של איסוף, בחירה, האזנה, כתיבה, מחיקה וכל מה שכרוך בזה. העונג תמיד יישאר חינמי, אבל אם אתם נהנים ממנו באופן קבוע, אולי תרצו לתמוך בו בטיפ קבוע של כמה שקלים, שיהפוך אתכם לתומכים אמיתיים בקיומו של העונג בסכום של עודף בפלאפל. תודה!

שתהיה שבת שבוגי!

10 תגובות על “עונג שבת: הולי פאאק”

  1. מאת יניב:

    תודה גיאחה, איזו הפתעה :-)

  2. מאת ברק:

    היה מהנה כרגיל.

    רק תיקון אחד קטן, הקישור לכתבה על המודולציות הוא לכתבה הקודמת. הקישור לכתבה על המודולציות הישראליות הוא:
    http://columbusmusicmagazine.com/2016/10/23/%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%95%d7%9c%d7%a6%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%94%d7%95%d7%91/

  3. מאת ברק:

    ולגבי השיר של צ'ט פייקר – הוא מתחיל סבבה, אבל אז הופך למשהו אחר, ארוך וחופר. הרימיקס של השיר (כלומר, ה-
    Stop Me (Edit) שנמצא שם), כבר הרבה יותר מוצלח.

  4. מאת ננסי:

    תודה על אנדרסון פאאק! יכול להיות שזה השעה המוקדמת בשבת אבל בשיר come down די בטוחה ששמעתי ריפ של התקווה *אימוג׳י מבולבל*. מישהו איתי?

  5. מאת אדם:

    אם כבר דיברנו על פאאק, ממליץ גם על הקליפ הנפלא של מהופעת הtiny desk שעשה עם npr:

  6. מאת אדם:

    אם כבר דיברנו על פאאק, ממליץ גם על הקליפ הנפלא שלו מהופעת הtiny desk של npr:

  7. מאת ננסי:

    תודה בעז! הזוי לגלות שזו תופעה מוכרת

  8. מאת מיכל:

    תודה על העונג השבועי!

כתיבת תגובה